בשעה טובה, הוציאו אותי מהאדישות 

אמא שלי שתחיה קבעה לי תור לרופא כדי להתקדם עם ההסרה של הגידול למי שזוכרת.

כי כבר דיייי זה גדל, אנשים שמים לב 

ובאופן כללי המליצו להוריד ככה שאין סיבה להשאיר.

כמה גרוע יהיה ללכת אליו עם התינוק?

הוא בן 10 חודש. ילד רגוע בסה"כ

הבית חולים רחוק מהבית ולא יכולה/רוצה להשאיר אותו אצל גיסתי (הגדול יהיה אצלה)

הבייבי שלי ובאלי אותו איתי. אם אשאיר אותו אצל אחרות לא אהיה רגועה.

מתלבטת כי זה מרגיש לי קצת מזלזל,

מדובר בפרופ, בשר"פ. 

בעלי יהיה איתי ככה שבמקרה הכי גרוע יוכל לצאת איתו..

ועדיין - מה נראה לכן?

חפרתי להיום

נשבעת שזה מהלחץ

בת שלושה שבועות

היא היתה מעולה והאורתופד (שגם היה בפרטי) לא אמר על זה כלום 

אם רק שיחה זה כאמור לא מזלזל... כשאת כמובן מקדימה בפתח התור ומציינת את זה, ולא מתעלמת מזה שהכנסת אותו...

שונאת התנצלויות

אנסה למצוא לו סידור

בהצלחה אהובה

רק בריאות

אבל כמובן תעשי רק מה שתרגישי איתו בנוח

לחפש בייביסיטר שתבוא איתכם

או בייביסיטר שגרה בסביבת בית החולים

שתוכלו להשאיר איתה את התינוק לתור עצמו

אבל שכל שאר הזמן הוא יהיה איתכם..

את יכןלה לנסןת לחפש פה בפורום אולי למישהי יש בת/אחות/שכנה במקום המתאים..

תבואי כרגיל עם התינוק בעגלה לא אמור להפריע בעיקרון

לגבי לקחת את התינוק. מובן בהחלט!!!!!!! אני לוקחת תינוק קטן לכל מקום אפשרי

גם בדיקות 

לשמוע מה יש לפרופ להגיד לשאול שאלות

לפעמים בדברים האלה ההבדל בין אם היית מרוכזת ושאלת את השאלות החשובות או לא זה שמיים וארץ

קבעתי תור? כדאי למצות אותו..

ולרשום את כל השאלות מראש, אחרת שוכחים!!!

למה שלא תשאירי אצל אמא נגיד?

ויצאתם לאחרונה ?

אם לא אז תעצרו גם לשתות משהו חצי שעה זה שווה זהב

אני גם הייתי מהלחוצות לחזור ולהיות איתי וזה

אבל יש עוד דברים חשובים וחשוב להיות מאוזנים...

בהצלחה ממש בכל מקרה!!!

וחיבוק

אם זה רק לשיחה, אז אפילו לא תמיד עם בעלי.

אם יש צורך בבדיקה פיזית אז בעלי גם מגיע כדי לשמור על התינוק.

אף פעם לא חשבתי להתנצל על זה. נראה לי מובן מאליו...

וגם אף פעם לא העירו לי על זה.

היינו אצל הרופא, הלכתי עם הבייבי ומצאתי דרך אחיינית שלי בת 12, בת דודה שתהיה איתו מחוץ לחדר

הילד החליט ליצור חרדת זרים / נטישה בדיוק באותו יום ככה שהוא נכנס איתנו לחדר

הפרופ היה בהתחלה מזה נחמד, קיבל אותנו ממש יפה ולגמרי הבין את הסיטואציה (זוג שמגיע מירושלים לבית חולים במרחק שעתיים נסיעה - הבין מצוין למה הוא הגיע איתנו)

אבל מה - אחרי כמה דקות התהפך עליי, בצדק שהתעכבתי עד עכשיו ולמה לא מיהרתי ואיזה רופא הזוי ומוזר שאמר לי שבסדר לחכות

בקיצור, אחרי שהבנתי כמה אני מטומטמת וחסרת אחריות שדחיתי את הניתוח עד עכשיו (שלא תטעו, רופא בקופה אמר לי שאפשר לחכות עוד קצת, אף אחד לא אמר לי כמה שנים == קצת)

הוא קבע לי תור לסיטי בראשון, ב"ה אשרו התחייבות

בהתאם לסיטי הוא יחליט אם הניתוח חייב להיות במיידי בהיסטריה או רק במיידי (אם התוצאות יהיו טובות הוא לדבריו מתפשר על ניתוח בעוד שלושה שבועות, החופש של הילדים בדיוק מתחיל!!!!! ויש מצב שאחרי הניתוח תלך לי ההנקה - תלוי בסוג הגידול ובללה. נכון שמדובר "כולה" בהנקה. אבל וואי אין לי איך לתאר לכן כמה הדבר הזה עושה לי טוב בחיים. ברור שמתישהו אפסיק להניק אבל לא רוצה עכשיו, לא רוצה בתזמון הזה ולא רוצה בגלל סיבה כזאת. עזבו - כרגע עד שבוע אחרי הניתוח אני מניקה )

איך שכחתי, יש לנו סבך בירוקרטיה לפני. 

רק חייגתי ללאומית לקבל התחייבות אומרים לי רק פה ולא שם

אבל הועילו בטובם לשלוח את הבקשה (ב"ה שיש לי ביטוח פרטי ככה חצי מזה הביטוח משלם. הבעיה שלא הכל)

התעייפתי.

שונאת את החיים שלי עכשיו.

לא באלי על חיבוק, לא רוצה כלום ת'אמת

רק לפרוק ולהתעורר אחרי הכל.

ויאללה - חזרתי לשיין

כלכך כיף לי להיות שם

(ולא הבנתי את הסוגריים: כשאמרו לך שזה בסדר לחכות - כן אמרו או לא אמרו שכמה שנים זה סבבה? וכמה בעצם חיכית?)

ולעשות אס חוזר.

חצי שנה אחרי הרגשתי שהגידול ממש ממש גדל אז חזרתי מיוזמתי לעוד בדיקה. נבדקתי

ראינו באמת גדילה

אמרה לי שזה לא מפריע לאיברים ליד ככה שלא קריטי להוריד במיידי,

הביאה הפנייה לרופא בבית חולים אם אשקול להוריד ואם לא אמרה לי כזה "תמשיכי לעקוב"

היא לא אמרה לי מתי לחזור, בסיכום ביקור אני רואה שכתוב שנה אחרי או אם יש שינוי אחר אז לחזור

תאמת היו שינויים.. אני אשימה, אני יודעת.

אם כי עדיין זה באמת לא היה לי ברור לאורך כל התקופה כמה זה דחוף

בינינו, מי לא דוחה מטלות לא נעימות??

אני אחת מהן וכן - למדתי עכשיו שיעור

ממש תחושת ג'יפה.

שתתאוששי מהלידה וקצת תגדלי אותם בנחת. 

אל תאכלי את הלב עכשיו, זה לא יעזור לכלום!!!!

תשמחי שאמך האהובה דחפה אותך וקבעה לך תור עכשיו

קחי נשימה עמוקה, תתפנקי במה שעושה לך עכשיו טוב, הכי טוב

כולל קניה פרועה בשיין (תמיד אפשר להחזיר)

לכי לסניף של לאומית, תבקשי לשבת עם מנהלת הסניף, תסבירי לה את הסיטואציה

תגידי לה שאת זקוקה לעזרתה

ובעז"ה נקווה שתפגשי בדרך רק שליחים טובים ונעימים

אתן לך בכ"א חיבוק על ההנקה

ועוד חיבוק על כל העניין

בשורות טובות

החלמה מהירה וקלה

שיהיה הכל לבריאות

ובקשר להנקה, לא יודעת מה הסיבה שאולי לא תוכלי להניק. אבל אם זה קשור לתרופות או לחומרי ההרדמה- תבררי מול המבינים.

שלפעמים אם הם נותנים הנחה, זה רק עד סכום מסויים, ואם את עוברת את הסכום, ההנחה צונחת.

נגיד, היה לי מקרה שלא הזמנתי משיין כלום איזה 4 חודשים והם ממש רצו שאקנה שוב, אז רשמו לי הנחה של 35%. אז הכנסתי פריטים לסל, וגיליתי שאם אני מוסיפה פריטים מעבר ל60 שח, ההנחה יורדת לאיזה 17% הנחה לכל פריט. אז פשוט הזמנתי רק שני פריטים בשווי כולל של 60 שח וקיבלתי את ההנחה המקסימלית 😂

אני לא פראיירית, עכשיו מחכה שיתגעגעו אליי שוב 😉

מעל 350 בערך/400 המחיר לפריט עולה משמעותית

כי הקופון מוגבל עד נגיד להנחה של 100 ש"ח(משתנה)

הפתרון הוא לפצל סלים.

כשאת מגיעה לגבול ממנו פריטים מתחילים לעלות, לעשות קניה ולהתחיל סל חדש...

אני שונאת את זה ממש

ושונאת את ההתמכרות שלי גם

אבל זה עושה לי טוב

האמת שרוב הדברים אני בכלל מחזירה

בעיקר בבגדי נשים.

אבל כל מיני ג'אדג'טים קטנים לבית עושים לי שמח

אז מרשה לעצמי להתפנק בזה.

וכן- לפעמים יש מציאות שוות בבגדים.

לעניין התור- אין שום בעיה להביא תינוק. זה רק ייעוץ. אם יפריע שבעלך יצא איתו

ואיזו אמא מתוקה יש לך שאכפת לה והיא דואגת לך

רק בריאות

בשורות טובות

אולי לעשות רשימה של כל הדברים שאת רוצה/ צריכה.

וכל פעם שצורך כלשהו מתמלא למחוק מרשימה,

עצם הכתיבה הזאת משחררת ואז אין דחף לקנות מהר ומצד שני את לא מרגישה שוויתרת על הרצון, כי הוא קיים ובסוף יגיע הזמן ויתממש. אפשר גם למלא סל ופשוט לחכות למחרת,לפעמים למחרת תגלי שעבר לך החשק חח, לפחות ככה זה אצלי.

וגם תראי אם המלתחה שלך משרתת אותך, אני מאוד אוהבת מלתחת קפסולה ע"פ פריטים שמשתלבים בינהם. וגם קונה בשיין, אבל אם הייתה לי בחירה לקנות המון פריטים בשיין או לקנות משהו אחד איכותי וטוב , אז כנראה שהייתי בוחרת באיכות ובמשהו שיהיה לי פרקטי.

אולי אני מפסידה דברים אבל נמאס לי להפסיד כסף על כמ הדברים שלא באמת שווים את הסכום אבל לא תמיד יוצא לי להחזיר או שמתלכלך או שמתפספס וכאלה...

אבל כן נהנית מבגדים שהזמנתי בעבר..

דברים לבית לא ראיתי שהחזיק מעמד כ"כ...

קודם כל יפה שאת שמה לב לעניין הדופמין זה באמת הרבה עניין של ריגוש

אבל גם אם את משתמשת בהכל, זה לא אומר שצריך הכל. זה אומר שיש מבחר ענק ושקשה לעמוד בפיתוי. תנסי לתרגל את זה, את העניין של דחיית סיפוקים.

וגם, כשבונים קולקציית קפסולה, הצורך בהכל מהכל יורד

אני כבר שנים ככה, מאז שאני נערה, וכל פעם כשהתפתיתי למשו אחר  - יצא שסתם שילמתי

אני כבר שנים לובשת שמלות. כל שמלה לוק אחד אין איםה לגוון.

לאחרונה נכנס בציבור החרדי הקטע של סט חולצה וחצאית - יש לי כמה סטים כאלה ושוב, איך לא - הכל הולך אחד עם השני.

סופסוף התחדשתי בחצאית סאטן שחורה חלקה, גזרת איי - פעמון מהממת,

היא יכולה ללכת עם הכל ומוצאת את עצמי ממש מסתבכת.

איך עושים את זה נכון?

כל פריט שאני בוחרת, יכול להשתלב עם כמה פריטים קיימים בארון וככה אני לא חייבת לקנות הופעות שלמות שאם אין לי את חולצה x, אז גם הפריט הזה לא שווה כלום

או בקיצור - לא קונה פריטים חד פעמיים

בנוסף, הולכת על די קזואלי. לא שמלות כי אני לא אוהבת האמת ומה שכן בצבעים ניטרליים שיתאימו לערב וככה אני צריכה לגוון רק בכיסוי.

רוב הארון שלי מורכב מחולצות לבנות למשל. אני יכולה לשלב איתן ווסטים/ קרדיגנים/ גקטים מחויטים

זה לא סותר צבע אחר כמו וורוד למשל אם את מעדיפה, אבל הכלל הוא - אין פריטים חד פעמיים. אפשר לשלב הכל עם הכל וליצור לוק של ערב עם פריטים של בוקר, ולוק ליציאה עם פריטים של לוק יומיומי

הטוויסט הוא יותר בנעליים, כיסוי וכד.

לדוגמה - יש לי חצאית סאטן בצבע חמרה. יצא לי ללבוש אותה ליומיום עם חולצה לבנה פשוטה ווסט מעל. אפשר ללבוש אותה גם לערב עם עקב וחולצה יותר אלגנטית

בשמלות כאמור אינני מתמחה. יש לי כמה קלאסיות לערב ואני לובשת אותן כבר 3 שנים ולא מרגישה צורך להתחדש כל פעם. הן בגוונים נייטרלים של שחור,אבן וכחול נייבי

אם זה מעניין אותך.

בעקרון פחות הדפסים פרחים וכו',

גזרות קלאסיות פשוטות ולא מסובכות ,

עם צבעים אפשר לשחק, כי זה חלק אחד ולא צריך להסתבך, אז אם את אוהבת צבעוניות אין בעיה

זה אמור להיות פריט לבוש שהולך עם עוד שניים שלושה פריטים, לא?

עם עוד פריטים וכך ליצור גיוון

תראי מה שפירטתי לך בתגובה שלי 

משהו בלי להסתבך ושלא יהיה חם🙂

בחורף אפשר יותר ליצור מראה שכבות.

שמלת קפסולה בשבילי יותר הגזרה שלה וצבע חלק (פסים, פרחים קטנים גם סבבה) גזרה קלאסית שלא תיצא מאופנה ופחות קשקושים

שאני מגוונת בהן עם הנעליים

אבל זה יוצא הרבה יותר יקר

השמלה עלתה 150 בסייל של בננה

במקום שיהיה זוג נעליים אחד מוגדר קניתי לו 3 זוגות

וזה לא ממש מגוון את הלוק, כולה החלפה של זוג נעליים

אני רוצה להרגיש בנוח עם השמלה הזאת, ללבוש אותה בראשון ושלישי עם גיוון

בקיץ בטח אין איך לגוון אותה 

נראה לי זה באמת פחות מתאים עם פאות..

לי יש ככה כמה שמלות בודדות(לא ידעתי שקוראים לזה קפסולה חח)

ואני משחקת עם המטפחת וזה משנה ממש את כל המראה..

אצלנו "מקובל" לחבוש פאה, הפאה לא נוחה לי ברמות במיוחד בקיץ וגם עם הילדים

ככה שאני כן באמצע השבוע עם מטפחות לונג / צעיפים וכאלה

אבל הבגדים שלי לא מאפשרים גיוון עם כמה צבעי מטפחות (שמלה מבננה מקושקשת, תקוע לי ששמים אותה רק עם מטפחת אחת ספציפית)

אותי משמחת מלתחת קפסולה (אבל יש לי יותר חצאיות, מאשר שמלות), כי יותר מדי גיוון דווקא מעמיס עליי,אוהבת לפתוח את הארון לראות צבעים נייטרליים, מעט פריטים אבל מדויקים,

אבל יש לי חברות שחייבות את הגיוון, את הצבעוניות, את ההדפסים... נראה לי עניין של אופי🙂

אני כן רוצה תקופה לעבור לבגדים בצבעים יותר רגועים אבל לא מצליחה

תמיד חוזרת לצבעוני, הייחודי והמוזר

אולי בחורף אנסה, זה יהיה יותר פשוט בגלל כמות השכבות והבלייזרים שאפשר לגוון איתם

מעניין ממש לנסות

עם שמלות לדעתי. כי מאוד קשה להוסיף עוד פריט לבוש חוץ מהשמלה לעומת החורף שאפשר יותר לתמרן בין סגנון מחויט לקזואל

חם נורא

אז אם את הולכת רק עם שמלות, צריך יותר מ2. 

להבנתי יש בסיס הלכתי משמעותי לא לצום כל עוד יש לך תינוק מתחת לגיל שנתיים.

הרב שלנו פוסק להתחיל לצום ואם מרגישים קושי שוברים, בלי קשר לגיל התינוק. צום גדליה זה הצום שהכי קל להתיר לשבור

לא צמה בהריון ועם תינוק עד גיל 24 חודשים, בלי קשר להנקה.

יצא לי לצום עם יונק בן יותר משנתיים.

אחרי הרבה שנים שבהן לא צמתי בכלל את הצומות הקלים, בגלל רצף של לידות.

היה לי מוזר לחזור לצום.

בפועל הצום עבר לי ממש בסדר ולא הרגשתי אותו בכלל.

וגם לא עד גיל שנתיים של התינוק בלי קשר להנקה..

אבל אם את מניקה תינוק בין יותר משנתיים אז לא צריכה לצום

עד 24 חודשים מהלידה, בלי קשר להנקה.

אף פעם לא היה לי מצב עם ילד בן פחות משנתיים שלא יונק ובלי הריון.

אבל צום עם הנקה של בן יותר משנתיים יצא לי.

וואלה

אם היתה שנה מעוברת ועברו 24 חודשים לפני גיל שנתיים, אז כבר צריך לצום.

ווי הקטנה שלי חגגה שנתיים לפני שבוע ובעלי אמר שראוי שאצום

וואלה לא צמתי צומות קלים שניייים....

טוב

אולי אצום עד חצות אם כבר הגעתי עד הלום.

גם אם הוא יותר משנתיים.. חשבתי שזה ברור אבל אולי לא חח כנראה תלוי פסיקה

אצלי יש גם פוסט טראומה ובעיתיות לצום בגלל העבר בהריון אבל זה לא קשור כל עוד אני מניקה גם ככה אמרו לנו שלא צריכה ושכשאני אפסיק אז לפרט ולקבל פסיקה ספיציפית..

עד גיל שנתיים, בין אם מניקה ובין אם לא.

יצא לי לפעמים לצום בין הריונות. כשהתינוק היה בן שנתיים ועוד לא הייתי בהריון...

אבל יודעת שלא כולם ככה...

אבל יש גם דעה שבכללי שנתיים. ויש שרק בהנקה.

היו כמה שנים טובות שצמתי עד שמשהו קרה עם הגיל ואולי קצת בגלל הורמונים של טיפולים ונהיה לי קשה מדי. אח''כ אני כמה ימים מרגישה לא טוב בגלל זה אז הפסקתי בהתייעצות עם רב.

בשלב שלך לרוב אני מניקה אבל לרוב הגוף גם לא במצב לצום, עדיין עוד לא עברה שנה. יש לך את מי לשאול?

בכל מקרה אם בצום את עם התינוק והילדים ומתחילה להרגיש רע אז אישית הייתי שוברת בכל מקרה, בצומות הקלים. כי 'חולה' פטור. וזה לא יו''כ שאת אמורה לעשות הכל כולל לשכב ושהבעל לא יתפלל כדי לצום.

אם אני לא מניקה ולא בהריון

וזה אכן מוזר, גם אחרי כמה צומות כאלה (במיוחד שתכננתי להיניק שנתיים לפחות, אבל הקטנה הנוכחית וגם זו שלפניה לא השתתפו איתי ברצון הזה)

ואני לא רואה שום עניין בצומות, אם יש לי אפשרות לא לצום אני לא יצום. לתפקד עם הילדים זה לא כל כך קל גם כשאני לא בצום ובצומות אני אמורה לתפקד גם במקום בעלי...

בהריון ובהנקה עד שמרגישה חולשה ואז שוברת. בהנקה אם התינוק מבוסס רק על זה ולא אוכל עדיין גם מוצקים גם אז יותר קל לשבור.

לא רואה סיבה להקל על עצמי (הצומות שלי סבבה בדכ) ומשתדלת לצום כמה שיכולה..

באמת שלא יודעת, אבל צומחת קשה לי בטירוף. אני נהיית שבר כלי.

אז יש פעמים שהייתי מתחילה שוברת. הפעם הרגשתי מראש הגדול עלי ממש. כל החסידים בעיקרון הבנות לא צמות צומות קלים, אז מסתמכת על זה.

ממש לא כל החסידים, נכון שיש הרבה שהבנות לא צמות אבל מלא חסידויות שהבנות צמות את כל הצומות.

עבדתי עם סוגים שונים של חסידות וכולל לא צמו, גם רווקות

אני לא צמה בהריון ובהנקה, בלי קשר לגיל של התינוק

מי שבהריון או שעדיין לא עברו שנתיים מהלידה, לא משנה אם מניקה או לא, לא צריכה לצום צומות קלים

אני הפסקתי להניק בגיל כמה חודשים ועדיין לא צמתי עד שהגיעו לשנתיים

עד גיל שנתיים- לא צמתי

מגיל שנתיים- עם הנקה- לא צמתי

כמובן כיפור ו 9 באב צמתי גם צמתי בתחילת הריון, בסוף הריון בהנקה מלאה ובלי.

אבל בקלים- יש מקום להקל לידיעתי.

אז באמת ב 11 כבר שברתי את הצום.

עם קטנטנים בבית ואני כבר בלי כוחות

עוד לא התאוששתי מעייפות של החג, הייתי ערה רוב הלילה כי תינוקי חולה, כאב לי הראש וחלשה אז הרגשתי שזה הדבר הנכון. וילון כיפור נתכונן יותר!

בדרכ צמתי בסדר. נראה לי פשוט שילוב של החג והיום יום.

היה לי משמעותי לשמוע אותכם.

תודה❤️

לא פשוט...

לפני כיפור נערכים מראש, הרבה מים, ענבים, הכנה נפשית...

נשים לא צמות צומות קלים...

לא משנה מה הסטטוס שלהם

אני השנה פעם ראשונה מזההרבה זמן שאני לא מניקה/הריון... אבל החצי במילואים

אז הולכת לפי מנהג אמא...

מישהי ממש דתיה שעבדתי איתה בעבר

שאלתי אותה אם צמה, באיזה צום (לא כיפור או 9 באב)

אמרה לי אני אמא, אימהות לא צמות

מעניין אם זה מבוסס על משהו (הלוואי...)

למה מרגיש מוזר ולא שייך לצום?

האמת שאני תמיד מרגישה שאני אחת הנשים הבודדות שצמות ולא מבינה למה זה. אם אני לא בהריון או מניקה למה שלא אצום?

זוכרת תמיד את אמא שלי צמה בכל הצומות ואת כל הנשים שהכרתי. אני חושבת שכל עוד לא הוחלט לבטל את הצומות הקלים אין סיבה שמי שיכולה לא תצום.

כמובן שכל אחת תעשה את המנהג שלה, נראה לי שבציבור החרדי מאוד רווח שנשים לא צמות צומות קלים.

בילדות שלי אמא שלי מעולם לא צמה צומות קלים,

חמותי לא תמיד צמה, היה לי מורות שנהגו לא לצום.

אז לא כזה טבעי לי כמו שלך.

וכמובן אפקט ההשפעה של הצום.

הדרך היחידה שלי לצום זה למות בערך. לא מסוגלת לעשות את זה על צום קל. התאומות הלא קלים זה מסירות נפש בשבילי.

מיום כיפור!

יצא לי לצום בחודש שביעי, שמיני, בהנקה מלאה וגם כמה ימים אחרי לידה ולא פחדתי כ"כ מהצום כמו עכשיו... כעת בתחילת הריון והבחילות זה נוראי! אם אני רעבה אני כאילו חייבת מיד לאכול, איך אצום עם הבחילות? אני גם מקיאה ואז....עעע... אי אפשר לשטוף את הפה . זה נורא.

אני לא רב ואין לי מושג, רק זוכרת שבאמת ממש ממש קשה צום בתחילת הריון

שלא יתרגל..

אלא ישר מכבסים...

אצלנו עדיין הוא עם שמיכות קיץ, אבל בחורף שעבר קניתי פוך קטן היחסית דק שנכנס למכונה יחד עם המתים, ואני לא מצפה, נוח ממש.

גם כרבולית עבה עובדת.

ואנחנו גרים במקום קר, והיה לו סבבה בחורף

לכבס את הסדין, מגן מזרן, שמיכה*3 פלוס הכביסות מהחג היום זה יוצא לי מלא...

והפעם גם אחת הרטיבה 2 שמיכות

ואני מכבסת את המגן מזרן כי הוא עם בד מצד אחד

והפעם גם עברה למיטה לשי ופספסה גם שם אז בכלל יצא הרבה.....

מגן מרופד לא עובד עם מפספסים... וגם הניילון שלונסדק ומתחורר בכביסות מרובות ופתאום תגלי שהוא חדיר לנוזלים.

כבר הרבה זמן מחפשת

למזרן

הם ילדים, הרשרוש לא מפריע להם לישון...

רק לגדולים שלא מפספסים בכלל אני שמה מגן מזרן עם בד למעלה.

הבן שלי לא מסכים מעל הסדין-אבל זה חוסך את המגן מזרון, אבל כשיש הרבה זה נוזל גם....

והייתה לי חברה שלא הייתה שמה סדין, רק מגן מזרון עם מגבת.

ובאמת זה שלב מתיש ולי יש אחד שמפספס...

ככה שגם קל להציע את המיטות וגם זה משהו אחד לכבס במקום 2.

יש הרבה צבעוניים ועם ציורים חמודים.

מאז שעברנו לזה, הרבה יותר קל. ושמיכות בקיץ מכבסים..

קופה-פוליאסטר 360 ° גיליון מותאם אישית עמיד למים רק (ללא ציפה) סרט אלסטי סביב מזרנים כיסוי מיטת גודל מלך - AliExpress 15

אצלנו זה עזר ברוב הפעמים עם חלק מהילדים.

כל בוקר לגלגל את כלי המיטה על סדיניה וכו ולמכונה ישר, שלא יספג הריח.

ולתלות בשמש

אין מה לעשות

רק תפילה ולחכות שיגדלו. (כמובן לשלול אם זה רפואי או נפשי- שינוי, גן חדש וכו' ואז לחישות לילה יכול להועיל.

הולכים לפני השינה

ואת הגדולה גם לוקחת לפני שאני הולכת לישון

זה גנטי ממש.......

אני שמה כרבולית מתחת לשמיכה פוך, ואז רק היא סופגת את הרטיבות ואני מכבסת רק אותה כל יום.

בנוסף, ממליצה בחום על סדינית הפלא, זה משנה חיים! חוסך את הכביסה של הסדין והמגן מזרון, וגם את ההחזרה שלהם למיטה אח"כ שזה החלק השנוי עלי.

הופך את כל הכביסה להרבה יותר קלילה!

אולי אפשר לקבל דרגה על סמך חודשים אחרים?

תפני לחריגים

ואני לא אשאיר אותו כשאני משלמת 4,500 לחודש

מעניין אותי אם זה סכום אחיד בכל המעונות תמת כי אצלינו גם כששילמנו על תינוק קטן בלי הנחה זה היה 3700... ( לא שזה זול אבל זה פער משמעותי)

ומשתנה בין קבוצות גיל

על חודש הפרש אני משלמת 1,000 שח יותר

אני בשוק איך המחיר קופץ!!

זה היה שנה שעברה

ואם זאת תקינה מורחבת

ובחודשים הראשונים גובים עוד כ200-300 שח לא יודעת על מה

לגבי החודש, מבינה אותך....

תחשבי שילדים שמחכים בבטן עוד 5 דקות במקום לצאת כבר משלמים על עוד שנה שלמה במעון 🙈

כמה עולה אצלכם מעון/ מטפלת פרטית?

אני גם לא שולחת לתמ"ת כי אין לי הנחה והמחירים שלהם פשוט מטורפים בעיניי...

משפחתון או מעון פרטי עולה בערך 3,000

ויש גם באיזור ה2,000

ויש חצי יום ב1,000+ לא יודעת מה המטפלת נותנת שם שזה הסכום שהיא מבקשת

מה עכשיו תעשי?

מעצבן.

מבאס ממש

משתדלת להאמין שהכל משמים לטובה אבל קשוח

אצלנו עושים ש"ב בצהרון (לפחות אמורים. לא תמיד זה קורה. וזה בכל אופן לא כולל דפי קריאה שצריך להקריא להורים).

בעיניי ילדים שחוזרים בארבע וחצי - חמש מהמסגרות, לא צריכים חוגים ולא צריכים גינה, אלא רק בית..

במיוחד שעוד מעט יהיה חורף, וקצת אחרי זה כבר חושך.

אם חשוב לך לצאת איתם עוד, אני מציעה שתצאו לגינה רק בימים שאין חוג. אל תעמיסי עליהם ועלייך יותר מדי, יהיה לשלושתיכם יותר קל.

בהצלחה ♥️

מיותר גם לדעתי חוג. לא צריך. זה ממש מאוחר ולחוץ.

ש.ב גם אצלנו היו עושים בצהרון. בכל מקרה בגיל הזה זה לא אמור לקחת יותר מ 10-15 דק'. ואם זה יותר לעשות רק חלק ולכתוב פתק למורה.

בעיני עדיף לא להיות לחוצים מדי משיעורי בית, אם יש לך כוח וזמן צאו לגינה, ותנסו להקדים ארוחת ערב ומקלחות, להכנס מוקדם למיטה, ולהאריך קצת את הזמן שיושבים איתם לפני השינה, זה הזמן שפתאום הם רוצים לספר מה היה היום.

אוורור זה יכול להיות זמן נחת בבית עם סיפור, חומרי יצירה או משחקי דימיון, ויכול להיות יציאה לגינה.

ביום של חוג לא הייתי הולכת לגינה.

מה התוכנית, ומתי כדאי לאסוף אותם.

וגם לראות אם הילדים נהנים רוצים להישאר, או שהם רוצים לחזור מוקדם.

לפעמים יש בצהרון- חוג/ פעילות, ואולי הם לא ירצו להפסיד.

אצלינו בצהרונים עד 16:00 ולא יותר.

קרא אולי למישהי שהיא התחילה עם פרימולטנור ואז גילתה על הריון?

הכל היה בסדר

רק לא ידעו לחשב גיל הריון לפי ווסת אחרון...

מחשבים לפי הוסת הקודם, היא התחילה לקחת את הפרימולוט הרבה אחרי הוסת וגם אחרי הביוץ, זה לא אמור להשפיע...

( חוץ מזה שמן הסתם היא גילתה את ההריון יותר מאוחר)

לקחת

פרימולוט נור והריון - יש סכנה להריון? - המרכז הרפואי מעיני הישועה

שאלות ותשובות בנושא פרימולוט נור - מעיני הישועה

(השאלה והתשובה הרלוונטית, בתגובה השלישית בקישור הזה).

ההורמון של הגלולה הוא בעצם אפילו תומך הריון

לי קרה שניכנסתי להריון עם פרימולט נור ואחרי שהפסקתי כי גיליתי הריון הפלתי

הרופאים אמרו שזה בגלל הכדור וכשמנסים להיכנס להריון לדחות מחזור על ידי דופסטון

ומאז הרבה שנים לא העזתי לגעת בכדור הזה

כמובן שלא יודעת אם זה באמת בגלל זה אבל מניחה שהרופאים ראו כמה מקרים שזה קרה.

במידה ומגלים הריון

להפסיק אותו בזהירות

ואולי להתייעץ עם רופא

כי הכדור בעצם מכיל פרוגסטרון שתומך בהריון

ויתכן וזה לא טוב להפסיק אותו בבת אחת

דתיה, נעימה, פסיכולוגית קלינית, לדעתי אבל בת פחות מ40, מכירה נשים שהיו אצלה והיו מרוצות מאוד.

קוראים לה דניאלה בן קימון, אם מתאים לך ..

אשמח למספר אם יש לך

יש לי, אני פשוט לא אוהבת לשלוח טלפונים בפורום ציבורי

באיזור ירושלים

ם לך תפני אלי בפרטי

מנסיון אישי

מירושלים, באזור נגיש

תכתבי לי האישי אשלח לך מספר. ממש תותחית.

היתי אצלה אני, עברתי תהליך מהמם ב''ה.

דתיה ומתחשבת בדת בתהליך הטיפול, עמוקה ומהירה וממש טובה.

וגם מקבלת בזום.

קיצור שלחי לי האישי.

מקווה שבאמת יהיה לה זמינות

מעולה, שלחי חי באישי

במקום שלא ממוזג הייתי מלבישה שכבה אחת דקה ארוכה.

ובמקום ממוזג אבל לא קר- 2 שכבות למעלה ואחד למטה

אם אין מזגן, או חם מאוד, אז קצר.

אם יש מזגן חזק, ארוך דק.

ובעיקר להרגיש את התינוק.

הרופא לא נבהל, הוא כן שאל אם נראה סובל ובגלל שכן סבל הבאתי לו נר משלשל ואז הוקל לו. מציעה לכתוב עכשיו לרופא באפליקציה

תינוקות שעושים אחת לשבוע-10 ימים. היה גם אחד שהגיע לשיא של שבועיים😱

כל עוד התינוק רק יונק, זה תקין. ככה הרופאים אמרו לי.

צריך רק לקחת בחשבון שכשסוף סוף הם עושים, זו כמות גדולה ויוצא מהטיטול ומלכלך הכל (אצלי לרוב אהבו לעשות בשבת על הבגדים הלבנים והחגיגיים🤭)

תודה!

כל החג הייתי בלחץ ואכלתי סרטים שמשהוא כבר לא תקין שם.. בכל אופן אקפוץ איתו מחר לרופא

גיל חודש לא לעשות כל כך הרבה זמן יציאות...

אבל זה כן יכול להיות תקין (מרפרוף בגוגל)

אם הוא עושה לפחות 6 פעמים פיפי ביום הייתי הולכת מחר לוודא עם הרופא ילדים שזה סבבה..

אם הוא יונק בלבד - זה תקין,

אבל כן כדאי לגשת להישקל לוודא עליה תקינה, אז תוכלי להיות רגועה שזה בסדר 😃

הרופא אמר שעלה בסדר במשקל. הוא כן בטווח הנמוך אבל לא סטה מהעקומה שלו

מגיל חודש והלאה, לתינוקות יונקים, תקין יציאה של פעם בשבוע.

רופאים מקלים גם עד 10 ימים, וגם לפני גיל חודש. (כדי שהרופא יוודא שאין סיבה אחרת שיכולים ככה לפספס אם יחשבו שזה תקין בלי לבדוק)

יש רפלקסולוגיה לשחרור, אני לא ממש מאמינה בזה אבל ניסיתי בבחינת לא יועיל לא יזיק, מצאתי ביוטיוב..

בגדול אם הוא לא עושה קקי אבל רגוע, ישן טוב אוכל רגיל והכל- לא הייתי מתרגשת

אם היה נראה שהוא סובל מכאבים הייתי הולכת לרופא שיעזור לו לשחרר.