כמו שהיית מסרבת לבדיקה פנימית מטעמים של טהרה או שיש קושי כלשהו מסיבה כלשהי בביצוע בדיקה כלשהי.
מלא פעמים כשבודקים ילדים למשל מציינים הגבלה על הבדיקה או חוסר שיתוף פעולה.
פעם קרה לנו שבגלל איחור לתור הבדיקה הייתה זריזה יותר וזה צויין בסיכום.
בסוף לכל נבדק יש את יכולת הערכת הסיכונים שלו. וזה לא שיש לך מה לעשות עם זה, אז מה זה משנה.
לי קרה שבסקירה ראשונה הייתה מגבלה על הבדיקה בגלל תנוחת עובר והיה רשום בסיכום:
חוסר שיתוף פעולה של העובר או משהו כזה, וזה היה ניסוח שהצחיק אותי כי איך אפשר לצפות מעובר לשיתוף פעולה..
מבינה שהנושא רגיש לך ולא מצחיק, אבל זה לא כזה מופרך לציין הגבלה כלשהי על קיום הבדיקה.
ובאופן כללי, יש הבדל גדול בין איך אנשים שמתעסקים בגוף כחלק מהמקצוע שלהם מתייחסים לתיאורי גוף, לבין איך אדם פרטי מרגיש כלפי הגוף שלו.
לא היינו רוצים שאנשי מקצוע יכניסו שיקולים של רגש אלא יתייחסו בענייניניות, מצד שני כשהם ענייניים זה יכול לצאת להם בצורה לא רגישה בעליל כשהם מדברים עם המטופל.
קשה לנווט בין הצורך שהמטפל לא יראה בעניין נושא שמפעיל רגש, לבין לזכור שבשביל המטופל זה כן מפעיל רגש וצריך להחזיר את המידע בצורה רגישה ונעימה יותר.
בדיוק אתמול "ביליתי" בחדר ניתוח והתיאורים שרצים שם זה עומס רגשי מטורף.
ואני לא מדברת רק על תיאורים של איברים מיניים בקולי קולות "בנרתיק אין חשש לזיהום אז לא ניתנה הנחיה לאנטיביוטיקה"
אלא אפילו על תיאורים כמו הכנסנו בורג מפה ומשם.. ואני כזה: וואו חברים להכניס בורג זה לא בדיוק תיאור שאתה יכול לזרוק פה מול כולם בקולי קולות.. זה משהו שהשומע צריך לקחת נשימה לפני ולעכל קצת אחרי..
אבל מה שאני באה להגיד, שלא היינו רוצים שאנשי צוות חדר ניתוח יתייחסו לאיבר שנקרא "נרתיק" באופן אחר מאשר רק בשביל להעריך סיכון לזיהומים
וכשהם מדברים על חשיפת פלג גוף עליון של בחורה זה לא יהיה בשבילם אישיו, הדבר היחיד שמעניין אותם שם זה ניטור של הלב. זה האיבר הרלוונטי בפלג גוף למרות שבשבילה זה הדבר האחרון שעובר לה בראש, יש איברים אחרים רגישים לה.
ולא היינו רוצים שהם יזכרו שלהכניס בורג זה תיאור קצת גרפי, היינו רוצים שזו תהיה פרוצדורה רגילה לחלוטין בשבילם כדי שהם יבצעו אותה על הצד המקצועי ביותר.
ובשביל רופא שמבצע סקירה רקמת שומן היא רק מה שהיא, ולכן לא חושב שזה לא רגיש לציין עודף משקל, כמו שהיה מציין הערה לגבי כל סוג רקמה אחרת או כמו כל מגבלה אחרת שהייתה צצה בבדיקה.
אני זוכרת בתור נערה צעירה שפעם הייתי במיון בגלל התייבשות קשה, וכשבדקו את בדיקת השתן, שאלו בקולי קולות במיון: את במחזור? כי גילינו טיפת דם בשתן, אז אם את במחזור זה בסדר, אבל אם לא אז חייבים לבדוק למה יש לך דם בשתן..
ואני זוכרת שהייתי נבוכה בטירוף ממש מכל מי שבמיון ושמע את השאלה ועכשיו צריך לשמוע את "הוידוי" שאני במחזור.
אז מצד אחד אני חושבת שכן צריך לשאוף ליותר פרטיות ויותר רגישות מהצד המטפל ולהבין ששאלה כזאת יכולה להיות מאוד מביכה לנערה צעירה, ומצד שני צריך גם לנרמל שאלות/ הערות גוף שבאות לידי ביטוי ברפואה ולהבין שאולי מקור הבעיה במקום אחר,
כי אין שום דבר מביך בלהיות נערה במחזור או כל מיני תופעות גופניות אחרות שאמורות להיות נורמטיביות ואנחנו מרגישים לא טוב רגשית איתם רק בגלל כל מיני תכתיבים.
כמו שיעור יתר, גובה, משקפיים וכל דור יש לו את ההמצאות שלו.
היום זה החלקת שיער ובוטוקס שפתיים ודור הבא יהיה לו את הסטנדרט החדש שלו.
בעוד כמה שנים לכתוב על מישהי שיש לה שיער מתולתל או קשה לסירוק יהיה לא רגיש ויקרא
"מתולתלפוביה" וכמה שנים אחרי יהיה אסור להשתמש בביטויים כמו שפתיים סדוקות/ יבשות/ כי זה יהיה לא רגיש.
ואח"כ אני רואה איך כל אינפורמציה על ציפורניים תהיה קשה להכלה וכו'
