לא יכול לספק לי את מה שאלוקים מספק,

 עלי אקספרס לא יכול לתת לי את מה שצריך גם לא במחיר רצפה.

מסכים שהאינטרנט מביא איתו רפיון בעבודת ה', ואולי יש מציאות

של אינסטנט באינטרנט כי באמת הגענו למצב שבו אנו רוצים

הכל כאן ועכשיו.

רובו רע ואת הטוב אתה צריך לברור ולעומת זאת הבורא

תמיד טוב.

ולגבי עבודת ה', תמיד יהיו לעבודה עצמה מתחרים

גם אדם בלי אינטרנט אך עובד למחייתו הפרנסה תתחרה בעבודת ה'

הורה שטרוד לגדל את ילדיו יכול להגיע למצב שמזניח את עבודת ה'

וכן על זה הדרך.

לא כולם מצליחים לנהל את השימוש באינטרנט, לרוב הוא מנהל אותם

ואני לא חושבת שאפשר להשוות עוצמה של אינטרנט לעבודה... היצה"ר משתמש בשניהם אבל המסך זה כלי הנשק מס' 1 שלו

דברים בחיים שמוכרחים להשתמש בהם

למרות הדעה הרווחת אינטרנט זה לא דבר הכרחי

אפשר להסתדר בלי זה, אולי זה יהיה קצת קשה בהתחלה

בעיקר לדור שנולד לתוך האינטרנט אך רואים שזה אפשרי.

כך שכלי הנשק מס' 1 כפי שציינת יכול בקלות לא להיות(:

וגם... אני לא בהשקפה הזאת...או לא ברמה הזאת. יש הרבה דברים בקידמה שהם כרגע למורת רוחי, אבל אני לא בעד להתעקש להשאר מאחורה.

מאמין בך גב' גברת(;

מכוונת להיותך עבד ה'

וואו שאלת השאלות...

בראש שלי, זה אדם שקם בבוקר ויש לו במודעות שהמהות של המעשים שלו זה רוחניות ופחות שיקולים חומריים.

וגם מסירות כזאת לה'. שניכר על האדם שה' במרכז אצלו.

לדעתך אם אדם הוא מוכר כובעים

בהכרח שעבודת ה' שלו זניחה לעומת רב נגיד?

האנשים הפשוטים האלה שנראים הכי רגילים זה אנשים שצריך להכיר וממש לעקוב אחריהם כדי לזהות שהם כאלה

ואני לא אומרת שאין להם שום קשר לה' (הם צדיקים בעיניי במובן מסוים)

אבל אני מחפשת משהו יותר גבוה לשאוף אליו

לפני שניה אמרת שאין הבדל בין רב למוכר כובעים

מוכר כובעים לא יכול להיות דוס?

אדם פשוט יכול להיות צדיק בעיני ה',

תלמיד חכם יכול לעסוק במלאכה פשוטה.

מה שאני התכוונתי זה משהו אחר ופספסת תנקודה

אבל מה הנושא של השאלה -

איך לעבוד את ה' בצורה בלעדית?

או

איך להתגבר על אתגרי האינטרנט בעבודת ה'?

כי גם מי נכשל ונופל, לא אורמ שהוא לא נותן יחס בלעדי לעבודת ה'.

מממ יש הרבה סוגים של "אלהים אחרים".. יש את הכסף, התאווה, הכבוד.. דווקא קצת רחוק לי לשים את האינטרנט כאחד שעומד לידם

הדברים האלו שהם אכן גדולים התגמדו לעומתו. כי אלו אתגרים מקומיים להתמודד איתם, אבל האינטרנט מוריד אותך לגמרי מהמגרש.

הוא תופס את הצורך שלנו בקשר עם השם, כשיש לנו חוסר הוא מהווה מקום בריחה, מספק לנו אשליה וגורם לנו לשקוע בחיים האלה במקום להרים עיניים למעלה... 

אני מרגישה שהסמארטפון מעכב ומאט מאד את העליה הרוחנית שלי. 

מעניין ממה אנחנו בורחים כל כך..

והכאב הכי גדול זה הריחוק מה', ככה שלרוב זו בעצם בריחה מהבריחה, או משהו מתוסבך בסגנון...

אבל אני לא חושב שזה בכלל בר השוואה.... ה' מול אינטרנט...

אולי התכוונת שזה מחסום ומעכב

במקום אינטרנט להגיד סמארטפון.

כי אנחנו מתאחדים איתו. כאילו אנחנו הולכים לישון איתו וקמים איתו (בשכבך ובקומך), הוא ממש חלק מאיתנו יד ימיננו. התרגלנו שהוא עונה לנו לכל דבר שנצטרך כמעט, ממש עזרה וישועה. 

ועדיין לא מתחיל בכלל להשוות לה', לא מתחיל בכלל

 - ככלי לעבודת ה' שלהם.

לשמחתי יוצא לי גם בעבודה וגם בבית לראות איך אנשים מקדישים עצמם לעבודת ה' תוך כדי העבודה, תוך כדי החיים ותוך שימוש בסמארטפון לטובת העניין.

(אם זה לשבת בנסיעה וללמוד את הדף היומי בשמע ואם זה אפליקציות ללימוד, להרצאות ואפילו לכתיבת חידושי תורה ופיתוח אפליקציות שיעזרו למיישיבים....)

זה בחירה אישית.

זה לדעת איך להשתמש בדברים נכון.

וכמו שאומרים בחסידוד- מאיפה לברר את הניצוצות ולהעלות אותם.

השאלה עם זה באמת נוגד ואי אפשר לחיות אחד ליד השני

אני משתמשת המון באינטרנט כדי לשמוע שיעורים, שאלות באמונה שאפשר לשלוח לרבנים וכזה... לא נראה לי נוגד בהכרח

אבל מה עם דברים פחות טובים? מה עם סתם הצפת מידע? גלילה ובזבוז זמן באשליות זה לא קורה לך? 

את לא מרגישה שהתפתחה לך איזו תלות בו?

כן יש בזה רע וטוב אבל השאלה איך בפועל משתמשים בזה ככלי ולא הוא משתמש בנו

אבל אולי הבעיה שלי זה שיש לי זמן פנוי...

אבל אני יודעת לקבוע דיי בקלות גבולות לעצמי..

וגם אין לי הרבה זמן סתם לצפות בסדרות וכולי

בדברים כאלה צריך החלטיות, מחשבה וחוסר "זרמנות", תכנון וישיבה עם עצמי מה אני באמת רוצה, ויכולת שליטה עצמית (ולהיעזר בחסמים וכו' במידת הצורך כמו רימון וכדו', הגבלת זמנים וכו').

רשתות חברתיות כמו אינסטגרם וכו' פשוט לא להיות שם. אין מה לחפש שם.

אני חושב שזה פחות בעיה דווקא דתית. באופן הכי אנושי ופשוט לא טוב לחיות באשליות ולפתח חיים לא אמיתיים ודמיונים שהם רק תחליף (בהקשר הזה חייב להמליץ על הספר אייכה של הרב ראובן. מומלץ מאוד מאוד). כשנתחיל לחיות יותר את החיים הפשוטים והאמיתיים ורק ניעזר בסמארטפון בשביל החיים ולא ששם יהיו החיים, זה יהפוך את התמונה וישחרר את העבודה-זרה של הסגידה לאינטרנט.

בשמחה

כאילו, וודאי שיש המון חסרונות לאינטרנט. לא מפוקע בעייני אם הם עולים על היתרונות.

אבל לא הבנתי מה זכה האינטרנט להיות הנציג של המתתחרים בקב"ה?

בעיקר לא הבנתי את המסקנה שהאינטרנט מוליד את התחושה של מי צריך את ה'.

אולי תסבירי איך אדם שאין לו אינטרנט חש יותר את הצורך  בה'?

הרי גם בעבר ידע וחכמה שאינה תורה למשל לא סתרה אמונה דתית..

וגם  שכאילו פתחת בזה שיש מעט דוסים ונשמע שהסיבה לכך היא האינטרנט, אבל לענד גם בלי אינטרנט יש עוד מליון מפריעים בעבודת ה' ועדיין מאוד קשה להיות דוס..

גם בלי אינטרנט אפשר לדבר לשון הרע, ללכת לא צנוע, לא לקום לתפילה, לא להתפלל בכוונה, לעשות פעילות גופנית/מפגש חברתי/ללכת לקניון במקום לקבוע עיתים לתורה..

כרגיל, בכתיבה זה עלול להישמע כאילו בכוונה אני לא מבין או מתקיף אבל לא זו כוונתי..

כל טוב.. ואשרייך בכל אופן..

חידדת גם לעצמי את השאלה..

א. התחושה נוצרת כי יורדת תחושת התלות בה', זה לא שכלי, זה פשוט קורה לאדם כשהוא מקבל כמויות כאלה של דברים שמסיחים את הדעת.

ב. באמת הייתי צריכה לדייק שהתכוונתי יותר סמארטפון ולא אינטרנט בכללי. זה לא בהכרח שבלי סמארטפון האדם יהיה עובד ה', אבל אם הוא רוצה יותר קל לו בטוח.

ג. עכשיו אני תופסת שזה מושפע גם מעוד דברים בדור חוץ מזה.

תודה על השאלה!

בדיוק היום דיברנו עם הרב על העובדה שכל מי שחיי היום, קל וחומר כדתי. הוא אדם עם עוצמות ענקיים כי כשאין בית מקדש אין חיים כביכול. וחזל מסבירים בבא מציעא מה קרה לאנשים אחרי שנחרב הבית.

ושבעצם כל הטעם מהחיים נלקח.

אנשים שעובדים את השם היום עם כל ההסתרה הם נשמות עצומות. כי אין לנו כמעט ממה לקבל דלק לעבודת ה ולמרות זאת אנחנו ממשיכים

מסכימה... אבל זה לא סותר בעיניי

זה מעניין אבל אני לא מתחברת למחשבה שמציגה את עבודת ה' של פעם כחיצונית של סיפוק צרכים רדודים ממש לא... אני כן יכולה להבין שלפום צערא אגרא ושזו ירידה לצורך עליה. 

תודה על התשובה!

גם פעם וגם היום היו אנשים עובדי ה' באמת! אבל השאלה כמה עמוק זה היה, וכמה הקשר עצמו עם הקב"ה היה בתפילות על דברים שהיום אולי מסופקים בקלות יותר עד שאנחנו קצת שוכחים שגם הם ממנו..

בסוף היום כמו שאמרת יש המון עזרים חיצוניים ובכלל במציאות חיים של יהודי היום יש הרבה דברים שמובנים מאליהם ולכן זה מאפשר לכל מה שלא לתפוס יותר מקום.. כמו שהרף שלנו עלה ברמת החיים הגשמית, בבריאות, בכסף, בבילויים, בתרבות, ככה גם ברוחניות! יש יותר דברים ואפשרויות אז מחפשים את היותר, אדל תמיד מחפש עוד ויותר ממה שהוא משיג, וזה מביא את הדורות של היום למקום אחר מדורות קודמים.. תעשייתית, כלכלית, תרבותית, וגם תורנית

ככה בעיני לפחות..

זה לא אומר לא להיזהר ולנסות לשלוט על חיי בעצמי, אבל בהחלט גם האינטרנט והסמארטפון הוא כלי טוב ומבורך שהגדיל משהו בנפש שלנו ויכול לפנות מקום חשוב לעבודת ה'

אם אני רוצה משהוא שרק ה' יכול לתת מה יש לי מהאינטרנט? 

זה לא באמת בחירה לפעמים. אבל אולי זה הרמה שלי.. לא חייב שתזדהה עם השאלה שלי

יכול להיות אינטרנט ויכול להיות בורא. מה הקשר? תנתקי את החשמל ולא יהיה לך אינטרנט. 

תביאי את סוללת הנייד לאפס. לא יהיה לך אינטרנט. 

איך זה משפיע על בורא עולם. מצטער לא הבנתי.

הקשר עם בורא עולם לא דרך נייד ולא עם מסך ולא עם אנטנה. 

כן עם תפילות ללא כל אמצעי קשר זר.

מה הקטע?

במקום שתשלטי עליו. לכן עדיף במקרה שלך. או שתאלפי אותו לצרכייך בלבד. או שתתנתקי ממנו. ובטח תמחקי כל קשר עם  בינה מלאכותית. יצירה מפלצתית.

זה קורה אין ספור, זאת תופעה חברתית.

בעיני זה קשור לפרק ביאור מפסידי הזהירות וההרחקה מהם במסילת ישרים.

שהשאלה לא מדוייקת

יש הרגשה בבפנים שהסמארטפון הרס לנו את הכל ולכן זה או הוא או עבודת השם.

אין ספק שהוא רעה חולה, פוגם הרבה בדרך, מלכלך לנו את הנפש וכל מה שאפשר להגיד עליו - מקובל עלי!

אבל - עבודת השם באה ממקום אחר בנפש

ואת רואה היום אנשים שבאורח החיים שלהם חיים במקום שכביכול בכלל לא בעבודת השם - אבל הם מגלים אותו

והם יכולים להיות מדהימים בגילוי הזה ולהתחבר בדרכם שלהם לעבודת השם

וזה מדהים!

וזה שייך רק לתקופה המדהימה שאנחנו נמצאים בה - שהקב"ה בחר דווקא בה לשתול גם את הקידמה שהיא ניסיון קשה מאוד.

הניסיון וההתמודדות איתו והשאלה שאת שאלת והרבה שאלות כמו זו - הן הן עבודת השם בעצמן!

מי ששואל את עצמו מה ה' רוצה ממני, גם אם לא תמיד נצמד לשם - זו עבודת השם!

מי שפונה אל אבא שבשמים ואומר לו - אבא, אתה הבאת אותי בתקופה הקשה הזאת, תעזור לי להתמודד עם זה - זו עבודת השם!

איך חתיכת פלסטיק. מחליפה קשר עם הקדוש ברוך הוא. 

אלא אם כן מדובר בהתמכרות מעוותת. שמצריכה יותר מגמילה רגילה.

חתיכת הפלסטיק הזו אמורה לשרת אותי, ולא ההיפך אם זה ההיפך.

צריך לפטר אותה. ולהסתפק בנוקיה דור 2.

אם שאלות כאלו ובכלל המחשבה הפנימית על זה אני בטוח שאת בדבר האמיתי ולא "ליד" 

כביכול אינטרנט הוא גזרת גורל.

אני יודעת שמדובר בנושא שנוי במחלוקת, אבל לדעתי אי אפשר לעבוד את ה' כשיש לך אינטרנט בכיס. מחשב - סבבה, אני מבינה את הצורך ומשתמשת בעצמי, אבל סמארטפון - לא.

מחשב זה משהו שאפשר להתמודד איתו, לשים הגבלות. סמארטפון זה דבר שהוא פסול, לדעתי.

נראה לי שאם נהפוך את האינטרנט למשהו שולי וחסר משמעות נצליח להתחבר לה' ולעצמנו הרבה יותר.

אך גם מחשב יהיה מי שיאמר שזה פסול

כי בפועל העניין זה האינטרנט, מה זה משנה אם זה 

בא כסמארטפון טאבלט נייד או נייח?

או שזה משהו חיצוני שאפשר להגביל, שאתה צריך בכלל להיות לידו כדי שאופציית נפילה כלשהי תבוא בחשבון.

גם זה לא אידיאלי, כן? רק זה לא משהו שאני אקריב הכל כדי להימנע ממנו, וסמארטפון כן.

אני יודעת שה' זה משהו אחר לחלוטין

אבל יש משהו סוחף בזה שגורם לי לפחות קצת לשים את השכל בhold...

אבל לא חשוב כבר התקדמתי הלאה מהשאלה 

איפה הוא סותר את הבורא  או דומה   לזה  ?

בעבודת ה' צריך להתאמץ... סמארטפון ושות' נותנים מענה זמין ותגמול מהיר...

את יכולה להשתמש בו כדי לקרוא ואת יכולה להשתמש בו כדי לראות סרט. זה בידיים שלך בסוף. רק שלך.

האינטרנט לא ממלא את מקומו של הקב"ה.

הוא ממכר, הוא סוחף, אבל לדעתי הוא לא מספק ומשאיר את האדם מרוקן מאוד. (כמובן, מדברת על מקרים שבהם השימוש בו יוצא משליטה, כשהוא הופך מכלי לתלות)

אבל, עם זה שאנחנו מכירים בזה שהוא לא אל, בכל זאת אנחנו נוהרים אחריו. אז זה כן סוג של עבודה זרה מצידנו (:

חושבת שהאומנות היא לדעת להשתמש בו בצורה נכונה, לדעת כמה הוא מסוכן, ולא להשתעבד אליו. וככה ממילא המקום הראשון יהיה הקב"ה. 

מאוד מתחבר לחשיבה על א-להים לפי המחשבה הפילוסופית עליו, שאי יהיה אפשר להבין אותו אף פעם

מי שנות את הכל ומי שנותן את הערך לכל.

חבר, אבא,מלך.

אמונה-הסיבה שאנשים מצליחים לחיות במציאות ההוויה הזו.

תורה-דרך חיים שיכולה להפוך גם את היצור הכי גשמי ונמוך היהלום הכי גדול ונקי...

אך זה שאני מתפלל אליו.

הרגעים הנעימים הם נקודות שצובעות כל שאר הזמן.

לכן הם חשובים, ועוד יותר - לכן חשוב להבחין בהם!

העלית בי געגועים

עוד משהו שעורר בי געגועים לאחרונה:

אדבר על מחשבה שאני עושה עם עצמי בתקווה שאולי זה יוכל להיות גם שייך אליך במידה כזו או אחרת

על מה הצער שלי?

שציערתי את ה' יתברך?

זה באמת צער גדול.

אך יש לך אפשרות לשמח את אבא! יש לך אפשרות לתקן ולהגיע למדרגה יותר גדולה!

ואתה יודע מה - ה' יתברך שמח על הצער הזה! חח כן זה יכול להשמע קצת מוזר אבל זה נכון.

אולי בכלל הצער הוא על זה שאני לא כזה צדיק כמו שחשבתי שאני כזה.

אם כך - זה לא כזה צער חיובי שה' שמח בו.

ולכן המחשבה על הצער והתיקון לא בהכרח יעזרו במצב הזה..

אז מה כן יעזור? המחשבה שהצער הזה הוא לא כזה אמיתי ונכון.

ממה אני מצטער שאני לא כזה צדיק. נו שויין. 

אני במדרגה בה הקב"ה שם אותי בה ומשם הוא רוצה שאני אעבוד אותו!

אין לי מה להצטער על זה שאני במדרגה נמוכה ממה שחשבתי כי מה שמעניין את ה' יתברך זה לא באיזו מדרגה אני, אלא איך שאני עובד אותו לפי כל הכוחות שיש לי במצב הנתון.

י"ר שנזכה לרחמי שמיים גדולים ונעלה מעלה מעלה במעלות היראה והאהבה

בתחילת הנישואין @יעל מהדרום הכינה לי מעיין יצירה עם הפסקה הזו ותלינו אותה בסלון, אני לא יודע לאן היא נעלמה.

ככל שיש יותר צער, יש יותר בהירות מה לא טוב וזה ממש מוביל לבהירות מה כן טוב.

ממליץ לך בחום לעלעל מדי פעם ב"אורות התשובה", זה ייתן לך עוד יותר אור ועוד יותר אור.

בהצלחה חבר יקר!!!

מקורות נוספים (ואולי גם מיקוד פרקים באורות התשובה) מידיעתכם וניסיונכם

בדגש על אותו תת נושא בתוך התשובה של הצער על העבר.

שהכותרת שלו היא

ח – מַכְאוֹבֵי הַחֵטְא וְיִסּוּרֵי הַתְּשׁוּבָה וּמַרְפֵּא הֶאָרָתָהּ

הזמן שבו הצער עולה בטבעיות (זה לא יקרה לנצח) הוא גם הזמן הטוב ביותר לתרגם את התחושה הזו להחלטות נכונות וריאליות לשיפור והתקדמות, שהוא השלב החשוב בתשובה הנקרא "קבלה לעתיד". מה אעשה שלא יקרה שוב, איפה צריך גדרות ובד"כ גם הוספה בלימוד תורה...

שעם הזמן זה נהיה פחות כואב...

אולי מתבגרים

אולי התשובה עולה קומה

אולי יש פחות זמן...

בכל אופן לי היו לילות בלי אוויר!!! על דברים שעכשיו עוברים כמו גל...

הגישה הנכונה ללימוד תורה ולא פחות חשוב מזה הגישה הלא נכונה ללימוד תורה.

אני רוצה לנסות להסביר: אני מכיר כל מיני כיוונים, אני למקד את עצמי מתוך החוכמה של החוויה שלכם דברים שנגעו בכם (משהו שאין ל-AI). אני מחפש רעיונות מפותחים ומתפתחים בנושא למשל על בסיס: "שלא ברכו בתורה תחילה"/ "לא זכה נעשית לו סם"/ "הרבה עשו כר' שמעון ולא עלתה בידם" ועוד.

מקווה שהשאלה וההקשר מובנים תודה.

"משל, למה הדבר דומה - לשועל שהיה מהלך על גב הנהר, וראה דגים שהיו מתקבצים ממקום למקום, אמר להם: מפני מה אתם בורחים? אמרו לו: מפני רשתות שמביאין עלינו בני אדם. אמר להם: רצונכם שתעלו ליבשה, ונדור אני ואתם כשם שדרו אבותי עם אבותיכם? אמרו לו: אתה הוא שאומרים עליך פקח שבחיות? לא פקח אתה, אלא טפש אתה! ומה במקום חיותנו אנו מתיראין, במקום מיתתנו על אחת כמה וכמה!"

ברכות ס"א עמוד ב' - https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%A9%D7%95%D7%A2%D7%9C_%D7%95%D7%94%D7%93%D7%92%D7%99%D7%9D
 - התלות בלימוד התורה, זה עניין מאוד יסודי בעיני. זה לא רק צ'ופר, אלא זה זה החיים. גישה לא נכונה ללhמוד תורה מוצאת "אלטרנטיבות" אחרות או פשוט לא מבינה את ההכרחיות של לימוד תורה.

יש עוד פסקה של הרב קוק בשמונה קבצים שחזיקה אותי ביחס ללימוד שלא לשמה, פסרמתי אותה פה פעם אחת, לא מוצאת כעת. העתיק אותה לכשאמצא.

על הכיוון. באמת חשוב לי החיבור הישיר למדרשים ולמקורות (לא מאמרים מודרנים שונים של ד"ר מנותקים אלא משהו רציני) אבל כמו שאמרתי אני רוצה למקד את עצמי לפי היכרות של רעיונות יותר מפותחים - מהרעיון אל המקור, במקביל למה שאני אישית מתייגע בחיפוש עצמי מהמקור לפירוש.

יש שמחה על ההתקרבות לה'. בזמן שאתה בצער אתה מקיים מצוות תשובה, וממילא אתה דבוק אז בה'.

"מזמור לדוד בהיותו במדבר יהודה. אלהים אלי אתה א‍שחרך צמאה לך נפשי כמה לך בשרי בארץ ציה ועיף בלי מים. כן בקודש חזיתיך לראות עוזך וכבודך".

על אותו משקל, תיקח את הרגשת הכאב על החטא להרגשה כאב כללית ויסודית על הריחוק מה' כשאין השראת שכינה ומקדש. תרגיש כאב על זה שה' נסתר.

אולי יעזור לך ללמוד קצת את הפרק שבו הרב קוק מדבר על ייסורי התשובה ועל הטוב שצומח מהם(נראלי אזור פרק ט)

אבל זה שלב שצריך לעבור כדי להתקדם הלאה

צער ועצבות הם עצת היצר, לדרדר את האדם להמשיך לחטוא...

עיקר התשובה הוא ההתקדמות, אחרי החרטה כמובן.

לא לשכוח עם ישראל חטאו בעגלה, סמוך למעמד הר סיני והנה כולנו כאן. אז קל וחומר שאפשר לעשות תשובה על רוב החטאים רנדומליים ולהתקדם

את מול עצמך, ואת מול אנשים.

האם את מול עצמך מגובשת כבר?

אני מסכימה עם זה.  כמובן שאפשר לאמר לך שכל עוד את מקיימת מצוות, בכלל לא משנה באיזה מגזר תהיי.

אבל, היות וכדתיים, אנו מוצאים את עצמנו (לפעמים פחות או יותר), שייכים למגזר המסויים שדרכו חזרנו

בתשובה, או שבמוסדו למדנו....

מלבד אלה ש"החליקו" מאה אחוז לתוך מגזרם, יש אני חושבת הרבה, שלא ממש. שומרים את המצוות

בקפדנות, אנשים אמיתיים, אבל הם לא חרדים, הם לא דת"ל, הם לא חסידים וכו'.... אולי יש להם דעות

דומות למגזר מסויים אך לא בכל.

הכי קל ופשוט להגיד לך: תהיי את. קודם כל, תהיי את. כמו שהיית לפני שחזרת בתשובה - כלומר עם האופי

והאישיות שלך. לא מוחקים שום דבר, בטח כשעדיין הקרקע לא מספיק יציבה מתחת לרגליים.

ואת יכולה לנסות; ללכת לשיעורים כאלה ולשיעורים כאלה ולראות היכן את מתחברת, ולאילו אנשים

ודעות את מתחברת.

לא חייבת לשנות את דעתך לגבי המדינה והצבא, רק כי זה לא הולך ביחד. מותר לך לצדד בגיוס

ובבד בבד לא להציב את המדינה כערך עליון.  וגם ההיפך מותר לך כמובן...

אולי זה עניין של אופי; יש בעלי אופי קיצוני שצריכים את הדעה הנחרצת והבלתי מתפשרת ויש

כאלה שרכים יותר. האדם כל כך מורכב שמה שאמרתי עכשיו נשמע לי שטחי.

מבינה את הקושי - כאילו לא שייכת לשום מקום באמת. אבל את שייכת לעם ישראל ולקב"ה,

וזה מה שחשוב. לא ישאלו אותך אחרי 120 איזה נוסח התפללת ולמי הצבעת. נכון?

חברה זה חשוב מאוד. במיוחד ליהודי.. אבל יחד עם זאת, צריכים להיות אותנטים. אמיתיים.

לעבוד את השם ממקום אמיתי. לא מזוייף.

ויש את הגרסא דינקותא שנושפת בעורף ונכרכת סביב הרגליים....לא פשוט לחזור בתשובה.

תהיי סבלנית לעצמך. גם בשידוכים;  אם השדכן לא מתאים לך, ואת יכולה הרי להרגיש את זה,

ואם הבחור לא מתאים לך, ואת יכולה להרגיש את זה, אז אל תסתבכי עם מגזרים ופוליטיקה

וכאלה. ואל תתבלבלי מכל מיני דעות נחרצות או שמנסות למשוך אותך לצד שלהן; אולי

זה מתאים ואולי זה לא. אולי בהתחלה, בגלל שאת יחסית "חדשה", תאבדי כאילו את

הדעה והאישיות שלך, אבל תני לעצמך זמן ומקום להתעשת ולחשוב על זה שנית.

ולסמוך על האינטואיציה שלך גם. זה קול השם, אני חושבת.  

הכי חשוב זה הקשר  שלך עם השם. יש אנשים שחיצונית הם לא נראים דתיים

אבל כל כך קשורים לקב"ה.

עולם הפוך כאן. 

חושבת שהכי חשוב לבקש מהבורא שיראה לך את הדרך ש ל ך: "תעיתי כשה עובד,

בקש עבדך".

אם את רוצה לשוחח עם מישהי שאני מאוד מאוד מעריכה - בעלת תשובה (כבר

שנים רבות עם משפחה גדולה בלי עין הרע), הייתי שמחה להפגיש ביניכן

אם תרצי בזה.  היא ובעלה וכל המשפחה, מאוד יראי שמים, מאוד אמיתיים

ומאוד מאוד הם עצמם.

כל טוב לך והרבה הצלחה. אל תדאגי. את לא לבד. כל בעלי התשובה מתחבטים

בכך. ולפעמים, גם אחרי שנים.

ז"א, לקב"ה בודאי לא אכפת לו איזו תוית חברתית תשימי על עצמך.. זה פשוט, נכון? זה כמובן חשוב מאוד לדעת.

אם כן, אז ממליץ להסביר לשדכן מה את מצפה מבן הזוג העתידי שלך ופלוס מינוס מה התפיסות שלך -

יהיו "שוליים" בציבור החרדי/חרדלי/דתי לאומי שיכילו ויהיו ממש סבבה עם הציפיות שלך מעצמך ומהסביבה.

גם אם לזה שם, זה לא סוף העולם.

נראה לי שזה מאפיין יותר את הציבור הספרדי. לאשכנזים, בדרך כלל, יש גבולות יותר נוקשים ביחס להגדרות.

בבית כנסת ספרדי ממוצע הגיוני שתראי יותר סגנונות של שמירה על אורח חיים דתי והשקפות, לצורך העניין.

לא כולם כאלה קהילתיים בציבור הדתי. הרבה גרים בערים ולא בישוביים וממילא הקהילתיות פחות נבחנת.

מעניין אם יתאים לך...

סתם תפס אותי השילוב של הדוסיות עם זה שאת מאמינה בצבא אבל לא במדינה ושאין לך את הציות העיוור של החרדים

רק מתלבט אם מה שכתבת על ראש הלכתי הכוונה שאת פחות מתחברת לחסידות?

כאילו מבחינה חברתית יש אצל הרב גינזבורג משהו מאוד מגוון שיש שם גם אנשים שמגיעים מסביבה חרדית/חבדית וגם אנשים שהגיעו מסגנון דתי לאומי-חסידי אבל הם באמת פחות מתחברים לקטע הציוני

וגם יש קהילות של חוזרים בתשובה...

מכירה? גם שם לא מוצאת את עצמך כ"כ?

לעניין השידוכים, מעניין אותי, מה את בכלל מחפשת?

את מחפשת מישהו כמוך שהוא גם לא מוגדר? או שאת כן רוצה מישהו ממגזר מסוים? או שאולי הוא יבוא ממגזר אבל יהיה בשוליים שלו ויותר מחובר לכיוון שלך?

אני לא מספיק מכיר אבל אני מניח שיש כאלה שדכנים לסגנון לא מוגדר כי בסוף זה משהו שקיים ויש לא מעט אנשים כמוך בזה, אז השאלה אם את רק מחפשת אותם?

או שאת עובדת מול שדכנים מגזריים רגילים ולכן את מרגישה שאת מסתבכת?

לגבי רב לליווי, אני חושב שזה משהו מאוד מיוחד בדור שלנו שבאמת כולם הרבה יותר מחוברים וקשורים ואת באמת יכולה ליצור לעצמך קבוצה של רבנים ושלכל תחום יש את הרב שאת מתחברת אליו בו והולכת לפיו

אבל כאילו בסוף לא מספיק כתבת על עצמך אז מקווה שאני בכלל בכיוון ומוזמנת כמובן לדייק 

וגם התחתנה עם מישהו דוס מבית, אני בהחלט מבינה לליבך! אז קודם כל אנחנו שנינו חסידים של חסידות ספציפית וזה היה לנו ברור שזה הקו שלנו ולכן זה היה קצת יותר פשוט. אבל, המלצה מהלב- להתחתן עם בעל תשובה. מישהו שיכול להבין ולהכיל את כל העולמות וכל הקונפליקטים וכל הדברים שעולים ועוד יעלו. אני לא מתחרטת לרגע אבל זה בהחלט היה מאוד מאוד מקל. דבר נוסף הוא להיות שייכת למסגרת כלשהי. לאו דווקא קהילה אבל אולי מדרשה או שיעור קבוע, משהו שיכול לתת כיוון או איזושהי שייכות גם אם את מרגישה שלא הכל סגור. וכמובן שהעיקר לאן הלב מכוון.

אני לא מתכננת לעקוב אחרי השרשור אז אם את מרגישה שאת צריכה עוד מילים או התייעצות את יותר ממוזמנת לפנות אלי בפרטי בשמחה גדולה!!!

שבעת המינים (ולא רק)

תפילה על האתרוג

לימוד על הפירות

תפילה על הפירות

בקשות בעת רצון הזו

הלוואי שנזכה בשלימות.

שירים

ברכות

דברי תורה, מדרשים

תפילה על האתרוג

ברוך ה'.

לי הוא עשה הרבה סדר במה זה החג הזה בכלל, חיבר אותי אליו ונתן לי להבין שלא סתם אוכלים פרות יבשים...

זה פחות מדבר על הארץ והפרות ויותר נותן מבט על מה משמעות החג בכלל ומה אפשר לקבל ממנו, לי זה עזר...