לא הייתי קוראת לזה תקין בשבוע 22 ולאור ההסטוריה, בודאי שחובה חובה להקשיב לרופא ולהכנס לשמירה מלאה.

ומה הכוונה שהרופאה נלחצה בגלל ההסטוריה שלה? הסטוריה של לידה מוקדמת היא בעצמה מהווה סיכון גבוה

ללידה מוקדמת (אולי אחד הסיכונים הכי גדולים) אז כשמצטרף לזה צוואר קצר בודאי שהסיכון גדול יותר

בהריון הקודם

בהריון הנוכחי רופאת הריון בסיכון אמרה לי שזה בגבול התחתון אך תקין

כמובן שאני מטופלת בתמיכה בנרות אוטרוגטסטן

לדעתי כן צריך להישמר 

בעייתי. אבל גם 25 בשבוע 22 זה לא משהו...

במיוחד אם יש עבר של לידות מוקדמות

זה בהחלט דורש מנוחה וזהירות יתר

לא יודעת לגבי תמיכה אבל ממליצה להיות קשובה לרופאה ולא לקחת סיכונים

הרופאה לא סתם הסטרית, יש הסטוריה שמצדיקה את זה לחלוטין.

מכירה מקרוב ממש תינוקת שנולדה בשבוע כמעט 24 כי לא שמו את האם בשמירה הדוקה (עם הסטוריה של לידות מוקדמות).

לתינוקת פגיעה מוחית ובעיות מוטוריות רבות והספיקה בשנה וחצי שלה ניתוחים רבים.

שאחותך יודעת את התשובה ואולי צריכה רגע תמיכה רגשית. אם היא כ"כ ייחלה להריון רגיל ולא להריון במעקב, אז אפשר להבין שקשה לה להשלים עם הסטטוס החדש.

מכירה את התחושה של אחרי הריון בסיכון, זה חשש תמידי שלא רוצים שיתגשם.

בקיצור נראה לי לא הייתי באה לשכנע ולדבר לשכל, אלא לדבר כמובן מאליו שהיא מתייחסת ברצינות ולחבק את הבאסה.

בסגנון של איזה ארוחת ערב לשלוח לכם כדי להקל את ההתאקלמות למצב?

אבל בצוהריים היא אמרה שהיא לא רוצה להקשיב לרופאה כי לטענתה הלידה המוקדמת הייתה במקרה (מה הכוונה? ממתי יולדים "במקרה" בשבוע 30???)

והיא לא רוצה שכל ההריונות שלה יהיו בסיכון...

והיא וששת משמירה...

ובעלה חושב כמוה...

נשמע שהיא במקום שממש לא מסוגלת לחשוב ברציונליות שאם לא תשמור זה רק מגביר את הסיכון ללידה מוקדמת.

אולי כדאי לדבר איתה ולהבין מה יעזור לה לקבל את זה.

ולגבי בעלה - בתחושה שלי הרבה פעמים בעלים לא מבינים את עומק המשמעות הרפואית ואז מה שנראה להם הגיוני ממה שהם רואים מסביב מספיק להם כדי לקבל החלטה (בטח אם זו גם החלטה נוחה יותר מבחינתו, כי אישה בשמירה זה הרבה טרחה והוא כבר חווה את זה ואולי לא בא לו שוב). אם יש מישהו שיכול לדבר איתו ממש כדאי, אם לא אבל רלוונטי להציע עזרה טכנית שתקל עליהם את המשמעויות של שמירה עם שני קטנים בבית - זה בטח גם יעזור

אם היא ילדה בשבוע 30 היא יודעת מה זה פגייה ומה ההשלכות

יכול להיות שהיא צריכה זמן לעכל

ובעלה-צריך ניעור

אולי צריך ללכת איתה לרופאה לשמוע ישירות ממנה מה הסיכויים ומה הסיכונים

בלי התמיכה של בעלה זה באמת יהיה לה קשה.

חוויתי הריון בסיכון גבוה מאד. אני יודעת את המשמעות של בדיקות שבועיות

(לי היו שבועות ש3 פעמים בשבוע נבדקתי)

זה באמת לא קל

ומשפיע על כולם

חייבים עבודת צוות

וחייבים תמיכה משפחתית

לא מקצועיות

לא רגישות

לא סבלניות

(לא כולם הכל ביחד חח..)

סיוט סיוט סיוט

רק צריך למצוא אותם

אין ברירה 

ותחושת שריפה בנרתיק זה לדעתי דבר ראשון לפנות לרופא

אפשר גם באפליקציה

לתאר מה את מרגישה בדיוק

בכל מקרה לא כדאי לקיים יחסים במצב הזה

ואולי זו איזו רגישות לטבעת

שמטפלת בכאבים ביחסים

אם את מחפשת לא משהן נקודתי אלא מבט יותר כולל

מירושלים

היא יקרה כי היא פרטית 

ברור לי שקשור לטבעת

אבל אין לי מניעה אחרת....

אם מכבי באזור הדרום עוזר לך.

החלפתי כבר כמה רופאות

לצערי כל אחת נפלה על קטע אחר. כבר יצאתי בוכה מרופאה לא רגישה

כבר יצאתי עם אבחנה לא נכונה מרופאה אחרת

ורופאה אחרת בלי סבלנות בכלל

נורא נורא נורא

אולי תכתבי אזור ומי שמכירה תוכל לכתוב לך המלצה.

בכל מקרה אולי יש לך רגישות למשהו כי תחושת שורף לא אמורה להיות. זה חריג אז כדאי כן לבדוק מה קורה.

האמת שגם את אמורה להנות

אולי יש לך שם פטריה? לא נשמע כמו תופעה מוכרת של המניעה הזו ממה שאני מכירה.. 

הספריי של אלופירסט,

הייתי מרססת ממש הרבה באיזור והדימום ממש התקצר לי, אחרי 5 שבועות אני חושבת שכבר היה די נקי.

בסוף טבלתי אחרי 7 שבועות אני חושבת אבל בעיקר בגלל שפחדתי לעשות בדיקה שם..

בהצלחה!

אני משתמשת בספריי הזה לכל מיני דברים ועזר לי בטירוף עם תפרים של לידה קיסרית.

אבל הדימום מגיע מהרחם. ולכן דברים שיכולים לעזור זה דברים שמכווצים את הרחם.

למשל- קינמון, מחיצות רימון, טיפות מסטיק תימני...

כמו מה שעוזר לקיצור מחזור.

בהצלחה ממש!!

אנסה את מה שאמרת

תודה❤️

מתרחבת מגודל של מיטת מעבר למיטת נוער רגילה, בהתאם לשלב.

עולה סביבות ה600 אם אני לא טועה, בלי מזרון

מידה 2-2-

אז אולי אין כינים?

זה מה שזוכרת שקראתי או שמעתי.

בהצלחה עם החלום!!

כן... חשבתי אולי השתנה.

מנסיון כואב

בחיפה ממה שאני מכירה זה מקום חילוני.. 

באסה שנופלים בין הכיסאות.

כן, חיפה נשמע הכי חילוני... כנראהשלא כדאי .

רוב הציבור הדת"ל לומד ועובד במקומות חילוניים, אני לא חושבת שזה צריך למנוע ממך להגשים חלום.

אגב, אני מנחשת שרוב גדול בתואר הזה הוא נשים אם זה עוזר לך…

אח''כ תטפלי רק בילדים/אנשים דתיים?

כנראה שלא בהכרח, במיוחד שצריך לעשות סטאג'/עבודה מעשית במסגרות לא דווקא דתיות.

חבל להמנע רק בגלל הסיבה הזאת. 

לק"י

אין בעיות צניעות בקורסים.

כל מיני ציורים לא צנועים בלשון המעטה.

באמת לא חשבתי על זה… היה לי בראש יותר הפן הטיפולי ופחות האומנותי.

עדיין כדאי לברר טוב לפני שפוסלים.

הדיבור, אירועים, וכו

יש כאלה שלא מפריע להם

אבל אם הפותחת שאלה כנראה שלה מפריע

יש מצב לדבר איתה?

אם זה בסדר...

שונים מתנאי הקבלה לתואר ראשון, אז ממש לא כדאי להתייאש מראש

הבעיה המשמעותית יותר שזה נסיעה רצינית

ולא יודעת אם זה מתאים לך..

אני מציעה לך לחפש בנות שלמדו את התואר גם בחיפה וגם במבח''ר ולשאול אותן ישירות.

יש תואר די חדש

בתקווה שכן יהיה מקום נורמלי

אם עשית בגרויות.

יש גם אופציה באונו, יש מסלול חרדי.

ואם את באיזור שיש תחנת רכבת, זה לא נראה לי כל כך נורא.

כי זו לא הוראה שלהם, אלא של המל"ג.

יש אפשרות להיכנס עם בגרויות, אבל בדרך כלל זו ועדת חריגים.

כלא חרדים.

בעצם את מבחר הקימו כדי שתהיה לציבור חרדי ללא בגרויות, אופציה ללמוד לימודים גבוהים.

מבחינתם אם יש למישהו בגרות, הוא לא זקוק למבחר, ולכן זה לא מקומו.

אני יודעת את זה כי בעבר ניסיתי ללמוד במבחר, ולפני הראיון שאלו אותי איפה למדתי, והסבירו שתהיה בעיה קשה, והאופציה היא רק דרך ועדת חריגים. (למדתי במוסד חרדי עם בגרויות).

אולי משם ההיכרויות שלכן. (מהחריגים).

היית לומדת מראש בתיכון שלומדים בו בגרויות,

כנראה שהייתה לך בעיה קשה.

אין לי עניין לכתוב את זה שוב ושוב.

פשוט תבדקו. זו ההוראה של המל"ג.

ביקשו ממני את מס המוסד שלמדתי, ומיד המזכירה אמרה לי שיהיה קשה, כי זה מוסד עם בגרויות. אולי יש סמינרים מוחרגים. אין לי מושג. למדתי בתיכון חרדי רגיל. לא סמינר.

למדתי בסמינר בית יעקב עם בגרות מלאה

לא סמינר גדול

אם למדת באולפנת תהילה ויש לך תעודת בגרות חרדית- תתקבלי

אם למדת בתיכון חב"ד ששייך לממ"ד ויש לך תעודת בגרות של ממד לא תתקבלי. למרות שבעלך ואבא שלך עם חליפה ואת עם פאה וגרביים

יש גם מוסדות חרדיים עם בגרות של ממד (בדיוק כמו שיש אולפנות של חרד"ל עם סמל מוסד ובגרות חרדית)

אולי למדת באחד מהם (חסידויות ספציפיות, נושרים ואולי גם ספרדים חלק)

רואה חברות שעשו בגרות חרדית, החיים שלהם הרבה יותר קלים מבחינה אקדמית

באמת חבל שלא כל האולפנות עושות חרדי 

תתקשרו לשם לשאול.

זו הוראה של המל"ג.

אני התקבלתי למבחר

ועשיתי בגרות מלאה

זה הסוג מוסד

למדתי בסמינר ולא באולפנה

החכמתי.

(יש לי עוד כ"כ הרבה לעשות

ולשנות את עצמי

כדי להתקבל...

אבל זה נותן אופק).

אשמח (תודה לך שהגבת בפרטי!)

ש

אנחנו צריכים להתחיל את המסע לivf (אני לא מאמינה עדיין)

בעז"ה עוד יהיו לי קטנטנים

אז איך זה ישתלב

והאופי שלי - דחיינות, איחורים... צריכה להשתנות הרבה.

ויש עוד הרבה עניינים לטפל בהם

כמו ללמוד להיות אמא טובה יותר...

ולהשלים קורסים בפסיכולוגיה

ולממן עוד תואר...

קיצור

דימיון.

שזה באמת תואר קשה ודורש מאוד.

לא יודעת איך עושים את זה עם קטנטנים. למרות שמכירה כאלה שעשו ושרדו.

ממליצה לך ממש ללכת בעצמך לטיפול באומנות. תכירי את התחום מחוויה אישית ממש (מה שיקל עלייך אחר כך בלימודים) ואולי הטיפול יעזור גם מול הפחדים והתהיות.

זה יכול להיות צעד ראשון בכיוון.

טבריה אמנם לא הכי מופגזת ..אבל תלוי בך..