לקשוחות מביניכן שמלוות ילד שבא לישון אצלכם לחדראובדת חצות

איך אתן עושות את זה?

הוא בא כל הזמן,

מסתבר שזה לא רק תולעים משפיעים וזה ממשמאכזב כי נתנו תרופה. ועדיין בא אלינו.

 

לפעמים הוא בוכה ומעיר את התאום ואז זה מקהלת בכי

אם שמתי מזרן אצלנו וגם אחיו רואה שהתאום לא בחדר, הוא משווהתנאים  הוא רוצה גם ואני לא אהפוך את החדר שלי לעיר אוהלים.

 

דוגמא מאתמול:

משכיבים מלא זמן עם טקס שינה עד 20:15

 

00:30 כבר מתעורר ובא אלינו (אנחנו כל הזמן בפחד מתי הוא יתעורר ויבוא אלינו).  

אנחנו לא מסכימים, אחיו מתעורר בינתיים מהבכי שלו  וההמולה ואז צריך להתמודד עם שני ילדים בכיינים שרוצים לבוא אלינו

השעה כבר רבע לאחת בלילה וגם ככה סוחבת עייפות של חודשים.

 

הם לא מסכימים שהאבא ישן איתם רוצים אותי אבל אין להם ברירה לי אין כוח. 

הוא ישן איתם במיטה הנפתחת עד 2 בלילה! (משלימים בבוקר אינפורמציהעל כל האירועים הליליים שקשה לזכור).

 

בשלש וחצי-ארבע בבוקר שוב מגלה את שניהם איתנו במיטה. מחזירה בעצמי, בשארית כוחותיי, בעלי שפוך.

 

בשש בבוקר אחד איתנו ישן והשני מתעורר ובא אלינו.

 

אני לא מצליחה לגייס כוחות להחזיר למיטה כל שעה שעתיים במשך הלילה,  מה הם תינוקות?

 

קמתי הבוקר עם עיניים נפוחות. מרחמת על עצמי. מספרת למשפחה וכולם בהלם שאנחנו לא מצליחים לישון נורמלי כשהילדים קרוב לגיל 5.

רוצה להתעקש איתם ושיפסיק להיות קרחנות אצלנו בבית.

אבל זה גובה מחיר יקר ואנחנו חודשים בלי שינה.

 

מה עושים? נרשמנו לקורס אבל זו גישה התקשרותית והיא אומרת שנגיע לזה צריך סבלנות.

 

בינתיים הלילות כאוטים!

אשמח לכל פתרון-עצה או המלצה.

לנעול את החדרכורסא ירוקה

בתור ילדה ידענו תמיד שההורים ישנים בחדר נעול. אם קמנו בלילה ורצינו אותם אז דפקנו בדלת ובאו אלינו לחדר להשכיב אותנו (לפעמים נרדמו לידנו, כדאי להכין מזרן).

כמה לילות כאלה ואם יהיה צורך אמיתי הם יקראו לכם ואם לא אז ישארו במיטה.

אם הם רגילים שפתוח הייתי מדברת מראש על הכללים החדשים שלא יבהלו באמצע הלילה

לנעול נראה לי קר ונוקשהאובדת חצות
הכי מביישאובדת חצות

לא היינו מוכנים לסבול התנהגות כזו מאף אחד!

ומהילדים אנחנו סובלים

ומלא הורים בכלל לא חווים את זה!

ואין לך שום סנקציה נגדם

זה בעיקר מערער החלטה להביא עוד ילד 

וזה מקשה לאהוב אותםאובדת חצות

צריכה לקחת אותם מהגן

ומאשימה אותם בחוסר שינה שלי!

קשה להתייחס כאילו הכל היה בסדר

האמת שלא צריך לקחת את זהאישיתהמקורית

הם ילדים

וכמו כל הילדים, הם מרוכזים בעצמם

והאמת, נשמע שגם אתם. סליחה על הישירות כן? אבל יש פה משו שאתם מפספסים מולם ואנח ו כהורים לא אמורים לנהל מאבקי כח מול ילדים

הקושי עם ההרדמות והשינה הוא לא איזה מפגע שצריך להסיר בלבד, עומד מאחוריו משו. כל עוד אתם משווים את עצמכם לילדים בעניין הזה, חמתנהלים מולם בגובה העיניים - סטייל אתם מציקים ומפריעים, אז נחזיר אתכם לחדר, זה לא ייפתר

ילדים הם אנשים קטנים. עם עולם פנימי ורגשי עשיר. וגם בגיל 4.5 הם ברי שיח

במקומך, הייתי פותחת שיח פשוט

בהבנה ואמפטיה ורצוו לדעת.

למה אתה בא לישון עם אמא? נכון כיף לישוו עם אמא?

אתה יודע, גם לי כיף שאתה קרוב אליי. אבל קשה לי לקום באמצע הלילה. אז בוא נסכם שיומיים בשבוע אתם ישנים על מזרן ליד אמא בשקט ברצפה כדי שנהיה קרובים ונישן טוב כולנו ולא יהיה לנו קשה במהלך היום, ובשאר הימים אמא תהיה קרובה אליך בלב ונתחבק ביחד בבוקר.

כזה נגיד


החכמה היא להציב גבול שרואה את הרגש של הילד ולא יפתח איתו עימות שגורם לו להתעקש כי לא רואים אותו אז הוא לוקח בכח ובכי וצרחות.

ואם את צריכה לישון, שיהיו בצהרון ותשלימי שעות

צריך איזון בין הצורך שלך לשלהם. זה עובר ב2 דרכים:

1. את רואה את עצמך ונותנת לעצמך מענה

2. את המבוגר האחראי ואתם לא שווים. את מובילה. והכי חשוב זה התמדה.

עוד משו שנראה לי נכון להוסיףהמקורית

זה להגביר שיח רגשי ומגע במהלך היום. הרבה צחוק ואווירה כיפית

יכול להיות שהם באים כי זה חסר להם 

ממש מבינה אותך, קשה לא לישון טוב, ויש עבודה ואז להממתקית

להוציא מגנים
קשה ממש!!!

עצה- יש לי חברה שעם הבת שלה הניחה מזרן בחדר ההורים ליד המיטה שלהם, הילדה ידעה שכשהיא קמה היא באה למזרן הצמוד למיטת ההורים ושם ממשיכה לישון בלי להעיר אותם.
אחרי חודשיים המזרן הורחק כמה שניתן ממיטת ההורים, והיא המשיכה לבוא.
אחר כך הוציאו המזרן מהחדר והניחו במסדרון
וכן הלאה.
עד שהמזרן היה על הרצפה בחדר שלה, כשהיא קמה היא הלכה למזרן... זה עבד להם טוב, אבל אחרי הרבההההה זמן.

אני עם הקטנה בת שנתיים לראשונה אחרי 10 ילדים מרשה לישון איתנו במיטה, בחיים לא קרה אצלי שהסכמתי לילד.
איתה נשברתי, אין לי כוח להתמודד, תשני איתיתנו וזהו העיקר לישון.

נראה מתי זה יעבור לה, שחררתי

באה רק לנרמל ולהגידבארץ אהבתי

שזה לא כל כך נדיר...

יש הורים שחשוב להם לשים לזה גבול מגיל צעיר והילדים מבינים שזה מחוץ לתחום.

יש ילדים שבאיזשהו שלב כבר פחות זקוקים לזה ומפסיקים לבוא.

אבל יש לא מעט ילדים שכן קמים בלילה, וצריכים את ההורים שלהם כדי לחזור לישון.

גם אצלנו יש כמה ילדים כאלו.

זה לא תמיד קל כהורים להתמודד עם זה.

אבל אם עד עכשיו זה היה ההרגל שלהם, זה די מובן שלא תצליחו לשנות הכל כמו קסם ברגע. תצטרכו לעבור תהליך עם זה...


בעיני זה פחות סיפור של סנקציות, ויותר שאלה של איך לעזור להם להרגיש ביטחון גם כשהם לא נמצאים איתכם פיזית...

אם אתם גם ככה בדרך להדרכת הורים, הייתי מנסה להעלות את זה בהדרכה.

זה כמובן ענין של גישהכורסא ירוקה

כל גבול מול ילדים יכול להיתפס ככה, אבל אם תראי את זה באור אחר יכול להיות שיהיה לך ל יותר להבין שבטווח הארוך זה יעזור לך ולהם לישון שינה רציפה.

אלא אם את חושבת שיש צורך אמיתי שבגללו הם צריכים אתכם בלילה ואז זה שונה אבל לרוב בגיל 5 ילד מסוגל ואמור לישון לילה שלם.

לא יודעת אם התגובות הבאות שלך היו אליי או בהקשר אחר, אבל נשמע שיש לכם סבל אמיתי שאפילו לא נובע מצורך

ורמוקס לא עוזר ללילה הראשוןרקלתשוהנ
אצלי זו בת 5 שבאה אלינו כמעט כל לילה (בנוסף לקטן)יעל מהדרום
עבר עריכה על ידי יעל מהדרום בתאריך כ' בתמוז תשפ"ה 14:50

לק"י

 

התחלתי איתה מבצע.

היו לילות שהיא לא באה בכלל, ולילות שהיא באה וכנראה נזכרה במבצע וחזרה למיטה שלה (אחרי שישנה איתי חלק מהלילה).

וגם לילות שבאה כרגיל.

 

אבל ניתן לזה צ'אנס.

 

דיברתם איתם על זה?

הם יודעים להגיד למה הם באים?

 

אין אפשרות שאת תישני איתם מעט ואז לחזור למיטה?מולהבולה

מבינה אותך נורא

ויתרתי הרבה בשביל לישון. העיקר לישון מה שנקרא.כ

אצלנו הם לפעמים באיםאישהואימא

זה בעיקר בימים שהם מפחדים ממשהו או משהו אצלם מעורער.

לי ולבעלי יש מיטות מאד רחבות ולי אישית פחות מפריע שהם באים לישון אצלנו (בן 6 ובת 4)

וזה גם קורה יחסית לא הרבה

דווקא שמתי לב שכמישהו מהם הולך לישון לא רגוע(נגיד מפחד מאזעקות או מאיזה משהו) אז זה שאני אומרת להם שהם יכולים להעיר אותי אם מפחדים בלילה או זה שאני מאפשרת להם לישון אצלי במיטה כשהם רוצים או מפוחדים, זה מוריד מאד את הלחץ שלהם ואחר כך הם ישנים לילות שלמים במיטה שלהם בלי להתעורר. אני לא עושה מזה עניין. מאפשרת להם כשהם צריכים והם פשוט נרגעים והתופעה פוחתת..

אבל אולי אצלנו זה ככה

אניoo

לא יוצאת למלחמות אבודות

אם אין בי את הכוח להתמודד עם הסיטואציות אני אבנה מעקף

בכל סיטואציה ובמיוחד בלילה


אם היו לי תאומים שהיו באים לישון איתי ולא מסכימים לחזור לישון

הייתי מוצאת מקום במיטה שלי/ מזרון/ים לידי למי שרוצה

ורמוקס לא תמיד עוזר ביום הראשוןאוהבת את השבת
הרופאה שלנו אומרת שצריך 3 ימים לתת ברצף, ואז אחרי שבוע עוד אחד, אני מוסיפה גם אחרי עוד שבועיים נוספים עוד מנה בעקבות עצה בפורום... כדי לחסל את הדור הבא...
התמודדתי עם זה שנה שעברהמקרמה

הגדול היה בן 5

והקטנה בת 3.5


בעלי היה במילואים

בהתחלה שחררתי


מנסיון שלי לא מתחילים תהליך ושינוי כשאין כוחות להקפיד על הכללים

ובנושא הזה זה ביצה ותרנגולת

באמצע הלילה כשלא ישנים מספיק אין אנרגיה להתנהל נכון ועקבי


אבל גם אין ברירה

וזו הדרך היחידה להצליח


לי היו כמה לילות לבנים

נערכתי להם מראש כמה שאפשר

בעיקר מנטלית


וכל פעם שהם הגיעו הייתי מחזירה

הטון פה חשוב מאוד

לא תסכול

לא עצבים

רק רכות והבנה שהם צריכים אמא

וקשה להם


במקביל עשינו טבלה והבתחתי להם שאחרי 10 לילות נלך לבחור פרס


היו לילות קשוחים

היה לי כמה רגעים שכמעט נשברתי (כי בתכלס המיטה על ידי היתה ריקה... אבל הייתי בהריון וידעתי שאם אני לא משרישה הרגלים חדשים לפני הלידה זה יבוא לי בהפוכה)


והצלחנו


ועדין יש לילות פה שם שהם מגיעים

הם יודעים שאני באה אליהם

ושלמיטה שלי נכנסים רק כשהשמש זורחת

את ממילא חיה בעיר אוהליםאמאשוניאחרונה

רק שבנוסף לעיר אוהלים את גם לא ישנה.

ההתשה הפכה למאבק כח.

אתם מתעקשים להחזיר, הם מתעקשים לבוא ושישו ושמחו.

ללמוד הדרכת הורים זה לא קסם, גם לוקחת זמן ליישם וגם לוקח זמן לשנות את הדינמיקה.

זה לא שמישהו מסביר לילדים אתם שומעים, מעכשיו אין יותר מאבקי כח. מעכשיו יש שיתוף פעולה.

זה ייקח זמן,

ולבינתיים את לא ישנה.

מילא היית אומרת שאת לא ישנה אבל גם לא חיה בעיר אוהלים.

אבל ההרגל כבר שם, אפשר לעשות שינוי הדרגתי בליווי רגשי, אבל זה תהליך, וצריך הרבה סבלנות וכח. וכדאי להתחיל עם סיטואציות במהלך היום ולא הלילה.


אפשר פשוט לפתור את זה ברגע כמו לנעול את הדלת, אבל את יודעת מה אומרים, הדלת נעולה יכנסו מהחלון..

הכוונה כשיש פה כבר מאבק כח מול הילד, בכוח יביא עוד כח מצד הילד, לא כי הוא רע ולא כי הוא רוצה לערער על הסמכות ההורית שלך, הוא במצוקה ולא יודע איך לבטא את זה, אז ככה יוצא לו.

וכשהדלת נעולה הוא יבטא את המצוקה בדרך אחרת.

חוץ מזה תמיד הם יכולים להעיר אחד את השני ולגרום לכם לצאת, אז מה עשיתם בזה..

במקומך הייתי משחררת, בשביל להצליח שהם ישנו לילה שלם בחדר.

פשוט צריך להגדיר יעדים ברי השגה שתוכלי להתקדם שלב שלב.

קודם את צריכה לישון טוב בלי חרדות ובלי בהלה.

אח"כ להגדיר מה בדיוק את מצפה שיקרה בטווח הארוך יותר.

אח"כ ללמוד איך לעשות את זה. וכן הגיוני שלא מתחילים עם הלילות.

אח"כ ליישם בהדרגה.

וככה תהיי עם כוחות להחזיק את התהליך ולא להתפרק רגשית.


שימי לב שכל עוד את מרגישה בכאוס הם מרגישים את זה וחווים את הכאוס בעוצמות פי כמה ממך.

וזה הגיוני שאת מרגישה כאוס כי הצרכים הבסיסיים שלך לא מסופקים, אבל זה כבר כן בבחירה שלך.


פעם שמעתי הגדרה לחוסן,

חוסן זה שאם יש רעידת אדמה ואתה נופל, אתה נופל רגוע כי אתה יודע שיש למטה מי שיתפוס אותך ולא יישבר מהנפילה שלך.

ילדים עם חוסן ישנים טוב יותר. והורים לילדים שישנים טוב יותר, ישנים בעצמם טוב יותר, ואז יש להם הכח להוות חוסן לילדיהם וזה מעגל חיובי.


כרגע אתם במעגל שלילי, ולכן לדעתי הדרך לצאת ממנו כרגע עזרה ראשונה זה לאפשר לשניהם לישון בשקט לידכם. לכל אחד תהיה פינה, לא צריך מזרון גדול. אפשר גם שמיכה מקופלת.

אבל בנפרד אחד מהשני.

ולקבוע כללים שמי שנכנס בשקט דממה יכול לישון עד הבוקר. מי שמפריע חוזר למיטה שלו,

וככה יהיה להם אינטרס לשמור על השקט ואתם תוכלו לצבור כוחות.

אבל מאהבה אליהם ומתוך מודעות שלא פותרים בעיות בזבנג וגמרנו, אבל יש לכם קצה של תהליך להיאחז בו.

זה כבר לא החוסר אונים שאין שום מוצא.


הם גוזלים קטנים שרק לומדים לפרוס כנפיים. וזה לוקח זמן. וכשכועסים עליהם הם לא פנויים רגשית ללמוד.

אז הם נופלים ובוכים ומתקשים לעמוד בגבולות וכללים.

אם תגדירי את זה כתחילתו של תהליך תראי שיותר קל לך לאפשר את זה.

רק לי הפורום תקוע לגמרי על לפני יומייםאמא לאוצר❤

ומסרב להתעדכן לא משנה כמה פותחת וסוגרת מרעננת וכו?


פתאום חושבת על זה שאם זה לא רק אני אז אף אחת בכלל לא תוכל לענות על השרשור הזה כי אף אחת לא תראה אותו 😅😅

מעניין אם הוא בכלל ישלח 🤷

חחחח בדיוק מה שחשבתיוואלה באלה

זה קרה אתמול בערב מתישהו

לא להאמין כמה אני מכורה😂

קרה לי הבוקר אבל הסתדר תוךדקות בודדות..לפניו ברננה!
משהו השתנה בריפרושoo

אצלי מתעדכן רק בכניסה ויציאה מהפורום ולא מריפרוש הדפדפן

@משה

כלומרoo
אם אני מרפרשת את הדפדפן הוא מביא את התוכן כמו שהיה לפני יומיים 
גם אצלידיאן ד.

רציתי לכתוב מה קרה שהפורום כל כך שקט

עד שהבנתי שיש מלא שרשורים שהוא מסרב להראות לי אותם

 

חחח היה לי את אותו מחשבההתלבטות טובה
היה לי מוזר ששקט ואין שרשורים חדשים בהנקות של הלילה 
אצלי לא.. אולי זה משתנה מחשב/טלפון?טארקו
גם אצלי ככהתודה לה''
גם ליזוית חדשה
פתחתי שרשור במשוב
גם אני ככהכורסא ירוקה
חח חשבתי שזה רק אצלי😂איזמרגד1
נראה שזה טופלooאחרונה
הוצאת התקן מירנהכמהה ליותר

אני אמורה להוציא היום התקן מירנה, אחרי 3 שנים.
יכולות לשתף מינסיון, אם אחרי הוצאה של ההתקן היה לכם דימום שאוסר?
אני פתאום מתלבטת, כי אם בדרך כלל כן יש דימום שאוסר,  אז אולי אדחה את ההוצאה לאחרי חנוכה.

בהצלחה!השקט הזה
מקפיצה לך..


תודה! ❤️❤️כמהה ליותר
אצל כל אחת זה שונהיוקי

לי היה אחרי שבועיים בערך דימום כמו מחזור שאסר

רק אחרי שבועיים?כמהה ליותר

כלאמר ההוצאה עצמה והימים הבאים אחריה, לא היה כלום?

כןיוקי

אבל הרופאה אמרה לי שזה יכול גם להיות באותו היום

בשעה טובה יקרה! שילך בקלות!!תודה לה''
אני עוד לא הוצאתי התקן הורמונאלי אבל עצם ההוצאהאמהלה

אוסרת אצלנו כך שהשאלה מתייתרת אצלי....

הגיוני שאחרי שבועיים יהיה דימום כי הרירית נבנית ואז מתחילה להתפרק

זה מאוד תלוי לפי איזה פסיקה את הולכתסתם אחת
יש דימום, לפי חלק מהשיטות הוא אוסר ולפי חלק לא.
הכי טוב לשאול את הרב שלכם כי יש לזה פסיקות שונותפרח חדשאחרונה
הגיע הזמן לשרשור חדש ובו גם יוזמה יפה לחנוכה!זמן רנה


מתחברים בחנוכה תשפ"ו


מוזמנות להצטרף וגם לספר לנו פה איך היה.. וכמובן גם לקחת זמנים נוספים 🙂

הסבר קצר על השרשור בפנים:זמן רנה

השרשור נועד לכל מי שחפצה בפרקי זמן של -

התאוורורות,

מנוחת הראש, הגב, העיניים ואצבעות הידיים,

נוכחות עם עצמה ועם היקרים לה,

מיקוד, ריכוז ויעילות 🙂


אנחנו מקדישות זמן איכות לעצמינו / בן הזוג / הילדים / כל מי שיקר לנו, ומתנתקות מהפלאפון ומהמחשב על מנת ללהתאוורר - ולהתחבר שוב למה ולמי שחשוב לנו.


איך זה עובד? כל אחת שרוצה כותבת בשרשור מתי היא מתכוונת להיות בלי מסך.


מוזמנות להתעניין, לשאול "איך היה?" לפרגן ולתמוך אחת בשנייה ❤️. וגם לנחם ולעודד כשלא הלך (קורה...). ההתעניינות ההדדית נותנת מוטיבציה וכוח!


הפרויקט מוקדש לעילוי נשמתן של רנה שנרב הי"ד, רעות שוורץ ז"ל, הודיה מעודד ז"ל וקרן אורה יוסקוביץ ז"ל.


מי שרוצה תיוג כשיש שרשור חדש - תכתבו לי בתגובה להודעה הזאת בבקשה 🙂❤️

משתפת שביום שישי נסעתי עם הפלאפון של בעלילפניו ברננה!

ל3 שעות וחצי!

זה לא היה לגמרי מתוכנן מראש, אבל זה היה כל כך כיף ומשחרר.

הייתי רק בקשר עם הבית למה שהיה צריך וזהו.

מבחינתי זה היה מושלם!!

אני רוצה לקחת הבוקר לאיזה זמן אבל עוד לא תכננתי לגמרי איך הולך הבוקר שלי.. יש כמה טלפונים שאני צריכה לעשות וכזה.. אז אעדכן בע"ה בהמשך 😀

לוקחת עכשיו לשעה בע"ה.לפניו ברננה!
וואו! איזה כיף זה!שמש בשמיים

יש משהו ממש פותח את הראש כשהגלישה היא לא אפשרות בכלל.

 

איך היה לך הבוקר?

האמת שיש לו גלישה בפלאפוןלפניו ברננה!

אבל כשאני בנסיעה זה פחות גלישה.. אבל נהניתי שהיה שקט מצד כל הווטסאפים וההתרעות..


(במחשבה שניה נגיד לפורום אולי כן הייתי נכנסת פה ושם בתור בחנות או משהו כזה.. או כשחיכיתי במרפאה.. וזה שזה לא בקיצורים ולא מחובר למשתמש שלי בהחלט הפחית גם שם..)


הבוקר בשעה שלקחתי ישנתי. היה נפלא. ואז גם הפעלתי שיעור ורק הקשבתי לשיעור כשעשיתי דברים, בלי לעצור לפתוח דפדפן ווטסאפ.

גם עם הילדים לקחתי קצת זמן פה ושם וגם היה מעולה ב"ה!

מהמם! איזה יוזמה יפה!שמש בשמיים

אני חשבתי קצת לשנות קונספט, עד עכשיו לקחתי הרבה בזמן שאני עם הילדים ואז בלילה מצאתי את עצמי שקועה במסך. אז ברור שלא כדאי להיות שקועה במסך בזמן עם הילדים אבל אני רוצה לנסות את הגמילה בשביל עצמי יותר, חושבת להחליט על שעה שממנה אין אינטרנט עד הבוקר, אולי תשע וחצי?

 

כמובן שגם בצהריים אני אשתדל להיות יותר פנויה לילדים, אבל היום אני בעזרת ה' מכבה את האינטרנט מתשע וחצי בלילה עד הבוקר

בהצלחה! האמת אני גם עשיתי ככה תקופה אבל משעהלפניו ברננה!

מאוחרת יותר. בהנקה זה דווקא קשה לי כי כשהוא ישן עלי נוח לי להיות בפלאפון כשזה בגבולות הטעם הטוב..

 

לי עלתה מחשבה שבמקום להגדיר מתי לא אנסה להגדיר מתי כן.. אנסה להפוך בדעתי אם ואיך לעשות את זה.

תודה לך! מצטרפתבארץ אהבתי
מעכשיו לשעתיים בלנ"ד
אוף, עשיתי כמה דברים שהייתי צריכה בפלאפוןבארץ אהבתי

ולגמרי שכחתי מהזמן רנה, ונגררחי ועוד דברים לא נצרכים...

מנסה שוב, מעכשיו עד 16:00 בלנ"ד.

בהצלחה!שמש בשמיים
איך היה? ❤️לפניו ברננה!אחרונה
תיק לידהלומדת כעת

1. יש מה לקחת משאבת הנקה בתיק לידה?

2. נשים עם ילדים שהיו אחרי הלידה אצל ההורים

אתן מכינות מראש גם תיקים לילדים?

אני לא מבינה איך אני אמורה להתכונן לתיק ללידה וגם בנוסף לשהות בבית שלא שלי. בוחרת בזה בלב שלם אבל זה מאתגר.


מנסה לחשוב מה הכי הגיוני

נראה לי הכי הגיוני להביא מראש את כל הציוד של הבייבי להורים לארון מסודר שם ורק הדברים של הילד הגדול (חח בן שנה וחצי וכבר גדול) יישארו כרגיל בבית פה. אחרי הלידה בעלי פשוט יקח איזה 5/6 בגדים של הילד ושלו ויביא להורים...

נשמע הגיוני? אשמח לשמוע מנסיון של נשים שעשו את זה

כמה זמן מתכננים להיות אצל ההורים?ים...

מה המרחק מהבית? 

 

אני חשבתי להיות כמה ימים אצל אמא שלי עם התאומים, בסוף ברחנו אחרי לילה אחד הביתה

היה צפוף ולא נוח, והמזגן לא הגיע לחדר, היה חם נורא

 

מתכננים שבועיים, מקווה שאפשרי...לומדת כעת

גרים רחוק. אזור השעה נסיעה... 

לא יודעת אם החוסר סדר אצל הגדול יהיה שווה את העזרה של אמא...

אם לא יסתדר אז נחזור לפני, אבל אז זה אומר שאני מוותרת על העזרה מאמא.

לגבי 1השקט הזה
ביומיים שבהם נמצאיפ בבי"ח עוד אין חלב, זה רק קולוסטרום אז אין מה לקחת משאבה. אם מאיזשהי סיבה תצטרכי לשהות יותר בבי"ח, תוכלי לדאוג שיביאו לך מהבית/ להשתמש במשאבות של בית החולים.


לגבי 2, הכנתי תיקים לילדים אבל ליומיים שאני בבי"ח. אחכ חזרתי הביתה


כמה זמן את מתכננת להיות אצל ההורים? זה משמעותי להחלטה בעיני

תודה...לומדת כעת
מקווה שבועיים
שאלה גם של מרחקחנוקה

וגם של התנהלות

למשל, חמותי מעדיפה שיביאו לה 2 בגדים של הילדים ובערב היא פוט משה במכונה במייבש ומלביהש למחרת. עדיף לה מאשר לנסות להתאים חולצה למכנס וכו...


אני הולכת לביח עם כלום פחות או יותר כי אין לי כמעט בגדים בסוף ההריון ולא מתאים לי שישבו בתיק לידה, אבל גרים ממש קרוב, ובעלי עם רכב, ובכיף יוצא אחרי הלידה להביא לי מה צריך, 40 דקות גג הוא אצלי חזור.


הז סתם אני אישית אבל כוונתי לומר שיש כל מיני פרמטרים טכניים שמשפיעים על הענין.


עוד נקודות

כמה מקום יש אצל ההורים וכמה נח לאחסן שם חפצים

האם יש שם ואצלכם מייבש

מי עוד חוץ ממך מתמצא בפריטים האלו )בעלי בלידה ראשונה לא ידע להוציא מהארון שלי גרב. אחותי באה לארוז לי בגדי החלפה למחלקה...(

הבנתי, אוקי תודה רבהלומדת כעת

אנחנו גרים רחוק אבל יש הרבה מקום אצל ההורים, גם מייבש וגם אני די סומכת על בעלי שיבין איזה בגדים להביא לילד (במקסימום הוא מביא הרבה מדי, שזה עמוס אבל לא נורא)

לגבי 1שלומית2

תלוי מה היה לך הנסיון בלידה קודמת

אני באחת הלידות כן שאבתי כבר בבית חולים

הייתי מכינה מראש גם לגדוליעל מהדרוםאחרונה
לק"י


אלא אם כן בעלך ממש בעניינים, ויודע מה להביא.

איך אתן מתמודדות עם קנאה?אנונימית בהו"ל
אבל בצורה חיובית ולא בדרך של לחפש מה רע אצלו/לו
שני דבריםאפרסקה
1. להבין שמה ששלה שלה, וזה לא משפיע עליי וזה שלה יש לא אומר שבגללה לי יהיה פחות


2. מנסה להרבות אהבה ולהרגיש שהיא קרובה אלי. הרי אם אחותי תזכה עכשיו במיליון דולר בטוטו, לא אשמח בשבילה? כי שמחתה זו שמחתי ואין מה לקנא. אז גם אם יש משהו לחברה ומקנאים, להתחבר יותר ולאהוב יותר, ומתוך כך שמחתה זו שמחתי!

לא נלחמת בזהרק רגע קט

נותנת לעצמי להרגיש הכל, מגיעה עד לתהומות העצב. גם אם זה כולל לחשוב מחשבות רעות על מי שאני מקנאת בו.

ואחרי זמן מה הדברים נרגעים ואני מצליחה לראות את המצב טוב יותר ולהרגיש יותר טוב.

פשוט מקנאתכורסא ירוקה
מתאווררת בדיבור על זה עם מישהו קרוב לי שיכול להכיל, ובודקת אם הנקודה שהקנאה יושבת עליה היא בידיי לשנות
מנסה להזכיר לעצמי את כל הדברים שזכיתי בנםתודה לה''
ולהודות עליהם לה'
התמודדות לא קלה. ומוכרתזברה ירוקה

קוראת דברי אמונה. מה ששלי שלי

ומתפללת להצלחתו

להפריד בין הקנאה לרצוןאיזמרגד1

פשוט להגיד אני ממש רוצה ש... ולהכיר בזה שיש משהו שאת מאוד רוצה וכואב לך שאין לך אותו. זה לא קשור לזה שלאחרים כן יש, ואם יש משהו שאני רוצה אני מפרגנת אותו גם לאחרים, שיהיה להם, למה לא🤷🏻‍♀️ זה לא לוקח ממני. זה רק מציף לי את הכאב וזה בסדר.

ואם זה רלוונטי לנושא שאני מקנאה בו- להזכיר לעצמי שבחרתי בבחירות מסוימות ולמה בחרתי בהם, גם אם הם מבאסות אותי.

חיפוש פנימיהמקורית

למה אני רוצה מה שיש לו/ לה?

זה בר השגה? אם כן, יוצאת לדרך

אם לא, אז אמונה. מה ששלי שלי ומה שלא אז לא.

זה דורש כנות פנימית. האם מדובר בחסמים שלי או באמת המציאות היא כזו שאין באפשרותי לשנותה או שבחרתי דרך מסוימת שיש לה מחירים כאלה ואחרים

אניooאחרונה

רואה בקנאה רגש מצוין להעלאת המודעות

מה חסר/ כואב לי

ולמצוא דרך לענות על הצורך/ לטפל בכאב

אולי יהיה לכן פיתרון בשבילי כי אני מיואשתסיפור_של_הלב

ב"ה 3 חודשים אחרי לידה

הנקה מלאה

טבלתי 5 שבועות אחרי הלידה, דווקא הלך בקלות הייתי יכולה אפילו לפני לטבול.

אבל כשבוע אחרי התחילו כתמים ודימומים קטנים. חשבתי שזה מחזור אבל זה לא התפתח לשם, לצערי נאסרנו (בטעות).

אחרי כמה ימים עשיתי הפסק וביום של הטבילה (😪) אני קמה בבוקר ושוב כתמים ודימום, שמנענו ממני לטבול ורק אחרי כמה ימים הצלחתי לעשות שוב הפסק ולטבול.

היום, אחרי שבוע וקצת מהטבילה, אני שוב רואה כתמים, דימום קטן. למה?? אני לא מונעת. מה קורה? למה כל הזמן יש לי דימומים וכתמים?

אני לא יודעת אולי הפעם כן יתפתח למחזור אבל אני לא יכולה כבר לדמיין את עצמי שוב פעם אסורה. אולי יש לכן עצה בשבילי איך לעזור לגוף שלי לא להתחרפן הורמונלית ולהפסיק את הדימום הזה?

בלידה אמרו שהוציאו את כל השליה...

כדאי לבדוק אם אין שאריות שילייההשם שלי

גם אם בלידה נראה שיצא הכל, יכול להיות שנשארו שאריות שגורמות לדימומים.

נבדקת אחרי הלידה?

כן נבדקתי הרופא לא אמר כלום..סיפור_של_הלב
איזה לידה זה?חנוקה

מכירה אישה שיש לה דימומים וכתמים בתקופת ההנקה )קבוע( לא יודעת את ההסבר במדויק אבל בעצם בהנקה רירית הרחם לא מתעבה תקופה ממושכת וכנראה שאצלה הרירית ככ דקה שיוצר כתמים.

מטפלת בזה ברפואה אלטרנטיבית אבל זה לא עוזר 100%

לידה שלישית, פעם ראשונה ככה..סיפור_של_הלב
וכשהייתי אצל הרופא 6 שבועות אחרי לידה אמר שדןוקא הרירית עבה יחסית לנשים מניקות
ממש כדאי ללכת לרופאת נשיםיראת גאולה

גם כדי לבדוק שאין שאריות ברחם

וגם אם הרחם נקיה - שתבדוק ממה זה - מה מצב רירית הרחם, מה המצב ההורמונלי ואם יש לה עוד רעיונות ממה זה יכול להיות.

גם אם אין לזה משמעות רפואית, דימום לא מוסבר במשך 3 חודשים אחרי הלידה, זה בהחלט מצריך יחס ופתרון רפואי היות שזה מפריע.

אני אלך אם זה יתחזקסיפור_של_הלב
בינתים כשזה כתמים ואני עדין מותרת אני לא רוצה ללכת לרופאה כי זה בטח יגרום לי להיות אסורה הבדיקה..
לא מחייב שיאסור.לפניו ברננה!
תבקשי הדרכה הלכתית כדי לדעת איך להיבדק באופן שלא יאסור.
אגב בלילות הבייבי פותח לי מרווחים בהנקה יחסית גדולסיפור_של_הלב
הוא יכול לישון 5-6 שעות רצוף, ייתכן וזה גורם לדימומים ההנקה הלא רציפה?
זה קורה לפעמים בהנקה, אבל קודם כל צריך לבדוק שאיןאמהלה

שאריות שליה.

חשוב ללכת שוב לאולטרה סאונד ואם לא רואים מספיק טוב אז להיסטרוסקופיה

איך היה בהנקות הקודמות?

הגיוני שהרופא לא ראה כלום בבדיקה של אחרי לידהסיפור_של_הלב
ובכל זאת יש?
כן. לפעמים רואים רק לאחר זמן.אמהלה
כן יכול להיותהשקט הזה
אצלי פספסו שארית גדולה. תלכי להבדק שוב, וגם אפ לא רואים שווה לבקש הפנייה להיסטרוסקופיה
יכול להיות מפצע בצוואר הרחםתוהה לעצמי
ממליצה להתייעץ עם בודקת טהרה מומחית
מצטרפת לנמלצה ללכת לבודקת טהרהממתקית

בפרט אם זה קורה לאחרכ שאתם ביחד...ולפני לא היה.
אם היא מוצאת פצע- אתם מותרים וזה מקל עלייך,כי אז יודעים שיש לך פצע בצוואר הרחם וזה מקור הדימום.
אם אין פצע- זה אוסר אתכם, (כמובן היא גם מתקשרת לרב ומסבירה והוא אומר את דעתו ההלכתית) וכדאי ללכת לרופאה כי יאז מקור הדימום הוא מהרחם, או הורמונאלי מהנקה...

הייתי אצל בודקת כשהיו עףכתמים ביום הטבילהסיפור_של_הלב
לצערי זה מהרחם
כמה דבריםצמאה

תשאלי קודם כל את מכון פועה תתקשרי אליהם

הם טובים ומקצועיים.


דבר שני

יש לפעמים הפרשות דמיות בהנקה

צריך להיות כל הזמן עם תחתון שחור

אפשר לשים תחתונית שחורה

ולא להסתכל בניגוב

ראיתי גם שיש נייר לניגוב שחור ואז זה גם מגניב כי את לא רואה את.ההפרשות האלו


דבר נוסף כמו שאמרו ממש תבקשי אולטרסאונד לראות שהכל נקי בבטן

אולטרסאונד בטני זה מספיק? או שצריך וגינאלי?סיפור_של_הלב
אצלי גם היה כשלא הכל יצאפלפלונת

והיתה פעם שלא היו כתמים אך כן נשארה שארית והרופאה פספסה, כדאי לוודא.

זה מרגיז שנאסרים בטעות גם לי קרה, זה באמת קשה לא לדעת בדיוק מה קורה. אל תעשי לך מצפון..

אולי זה מובן מאליוהשקט הזהאחרונה
אבל יש רב שמלווה אתכם? לפעמים אנחנו מחמירות על עצמנו סתם.. (למשל גפ אם יש כתמים, לפעמים אפשר להצליח בכ"ז לטבול בהכוונה הלכתית)
מתנה לגננות לחנוכה - לצוות רעיונות?אובדת חצות

יש צוות של הבוקר וצוות צהרון בצהריים

סה"כ 7 נשים

מה אפשר לקנות כדי להראות הערכה אישית

כי הילדים ב"ה נהנים ומרוצים אבל שלא יקרע את הכיס?

סליחה על התגובהרק טוב!

בעייני כלום.

או שמביאים משהו מכולם ואז אפשר לפנק במשהו קטן או ארוחת בוקר נחמדה וצנועה.

או כלום.

הכוונות טובות. אני בטוחה. אבל זה יוצר מתח במודע או שלא במודע מול הורים אחרים ומול הצוות שאחרי דברים כאלה הם סוג של משוחדות...

אם לילדים טוב, תפרגני להם בהודעות. תכתבי מכתב להנהלה/למפקחת. הרבה הרבה יותר משמעותי מעוד כוס עם שוקולד. 

מסכימה. לא בריא לייצר עוד מוסכמות וציפיותאנונימיות
תודה על התגובה שלך!חנוקה

אני כבר מאבדת את הראש

האנשים סביבי לא ככ עשירים ולמרות זאת התפיסה שגננות ומורות חייבות לקבל כל הזמן מתנות.

גם כשזה מטפלת פרטית שאני משלמת לה טבין ותקילין כל חודש.

כל ראש חודש יש מתנות בגן, א. בוקר/שוקולדים וכו.

טו בשבט חנוכה ראש השנה תחילת שנה חזרה לשגרה.. בפורים יש משלוח מכל ההורים אבל בנוסף ככככלללל האמהות שולחות עוד משהו.

מעבר לעלות אני סתם לא טובה בהפקות האלה ולמצוא כל פעם ברכה בחרוזים ולנסח יפה ולכתוב בכרטיס מעוצב... ממ משתגעת מזה

וגם לא מרמינה שהגננות כבר מוחמאות, כי זה ברור לי נאבד בסך הכל הכללי..

וואו איזה קטע שזו התפיסהאמונה :)

כמורה- מרגישה שזה ממש לא המצב

מחנכות כן מקבלות פרגונים, אבל כמורה מקצועית- וואו אף אחד לא רואה אותךך

אם מתקשרים זה רק כדי להתלונן;)

לצורך העניין, היום יום המורה וההתייחסות היחידה הייתה שוקולד בקערה בחדר צוות- מבית הספר! לא מההורים/תלמידים...

כנראה צריך לגעת איפה לעבוד

נכון זה חלק מהעניןחנוקה

גננות מקבלות גם יותר מסיעות

למרות שסיעות לא פחות משמעותיות בחויה של הילד

ועובדות קשה ומתוגמלות פחות.

כנל מורה לא מחנכת יכןלה להעביר שנה בלי לקבל פתקון אבל מחנכת מוצפת ברמה שגיסתי ספרה לי שהיא שונאת ימים כאלו כי אין לה איך לחזור הביתה עם מליון שקיות קטנות...

אפשר להביא חפיסת שוקולד/ נר ריחני עם פתק תודהשיפור
אפשר גם להביא מחר או מחרתיים צלחת עוגיות או חפיסה של פינוקים (נגיד סגנון רבע לשבע או אחרי חצות) לכל הצוות.


גם אני וגם אני רואה עוד הורים שנותנים משהו מדי פעם ואני לא חושבת שזה גורם למתח והשוואות.


אפשר גם לארגן מכל הגן וזה עוד יותר מהמם אבל דורש הרבה יותר כוחות.

הודעת ווטסאפ מכל הלב ממש משמעותיתמתיכון ועד מעון

ולא עולה שקל

לבעלי יש קבוצה שבה הוא שומר את כל הודעות המרגשות של הורים, קורא בזמנים קשים

עונה בתור מורה- תביאי חפיסת שוקולד עם פתק מושקעאמהלה

ולא מהבינה......

זה הכי נותן כח והכי מחמם את הלב.

לא עוד כוס או קרם לחות לארון....

גם חושבת ורוצה אבל לא תמיד מגיעה לזהצמאה

בחנוכה זה חג החינוך

זה אותם מילים

אני אוהבת לעצור ולהגיד תודה

והם מתרגשות מאוד משוקולד

או שיש לך ליד הבית זולסטוק או מקס ותמצאי משהו סמלי לחנוכה ארוז יפה

ממש סמלי

ופתק

זה מהמם

מגש ספינגיםמצפה להריון.
טעים ומחמם את הלב
אם זה לא משהו ארוז- חשוב שהכשרות תהיה ברורהיעל מהדרום
לק"י


וגם אז הייתי מביאה, רק אם הייתי בטוחה שיסמכו על זה.

ספינג זה לא בעיהמצפה להריון.
אם הקמח מנופה, זה לא שוקולד או בשר
לא נכון. גם כלים זו בעיהיעל מהדרום
לק"י


וגם הכשרות של שאר המצרכים.

מאוד תלוי באיזו חברה נמצאיםטארקו

(בהכללה) בישובים או בקהילות סגורות שכולם מכירים את כולם ואותה אוכלוסיה פחות או יותר, זו באמת לא בעיה

בעיר שהגן מורכב מכל מיני סוגי משפחות, זה בהחלט כן..

נכון. לזה התכוונתייעל מהדרום
לק"י


אני עובדת במקום לא דתי, ולא אוכלת מכל אחת, גם אם היא מצהירה שהיא שומרת כשרות (כי אין לי מושג מה זה כשרות מבחינתה....).

מצטרפת לגמרי להשקעה בברכההשקט הזה
בסוף זה מה שעושה את זה בעיני.


ואמזה כיף לשמעע שהילדים נהנים ומרוצים, זוכרת ששנה שעברה היו קשיים מול הילדים עם צוות הצהרון

אם הביאו משהו מכל ההורים ממש אין צורך לשלוח עודואילו פינו

משהו בנוסף.

אם לא הביאו ואת באמת רוצה לתת אז חבילה של שוקולד כמו עד חצות עם פתק לכל הצוות שיהיה בגן

ממש לא צריך להשתגע..

בגן שלי הועד הורים הביא לכולם וזה ממש לא ברור מאליו ומאוד מוערך, אבל באמת שאין צורך..

מארז מתוקים של חנוכהאמ פי 5אחרונה

הזמינו אז סופגניות מעוצבות באריזה

 

 

כמה זמן הגודש שאחרי הלידה?תודה לה''

לא מצליחה לישון מרוב כאבים... 😞

עבר 36 שעות מאז שהתחיל 

 

 

כל פעם שיש הקלה בעקבות ריקון , כמובן רק עד הקלה, לא מרוקנת יותר מזה.. מיד מתמלא שוב ממש ונהיה כואבבבבב

אצליDoughnut
בשלב הזה הייתי שואבת ושומרת לי מנות במקפיא לשעת הצורך. לא גרם לי לבעיות וסתימות אח"כ, התאזן למרות השאיבות ונהניתי אח"כ מהמנות השאובות. רק כששאבתי ממש היתה לי הקלה.
תודה! אני לא אוהבת להתעסק עם שאיבות...תודה לה''
וגם, זה כרגע יוצא רק בהרבה מאמץ ועיסויים ולא זורם בכלל...
הבנתיDoughnut

אז זה ממש שונה כי אצלי בגודש אני ממש מטפטפת...

בהצלחה יקירה!

תודה!!!תודה לה''אחרונה

אולי יעניין אותך