יילדתי פעמים (מתוך 6) במעייני הישועה. ממליצה ממש!!

הפעם הקודמת הייתה לפני כמעט 6 שנים.

בחדר לידה היה מושלם!! צוות מקסים, ממש הרגשתי שתמכו בטבעי... במחלקה היה לי פחות מוצלח... צפוף, אוכל לא משהו, לא כ"כ נקי. וגם הרגשתי שפחות נתנו לי מענה לביות מלא..

הפעם האחרונה הייתה לפני כמה חודשיים.

עברו 5 דקות מהרגע שיירדתי מהאוטו עד שהגברת הייתה בחוץ (חיכו לי בחנייה) אז אין לי הרבה תובנות מהלידה עצמה, חוץ מזה שהצוות היה מקסים ממש♥️

הלידה הייתה הכי טבעית שיש, אפילו בלי חלוק של בית חולים😅

אח"כ הייתי במחלקה החדשה של ה-0 הפרדה, היה לי מושלם!!! חוץ מכמה שעות בהתחלה, כל הימים הייתי לבד לגמרי בחדר (יודעת שזה עניין של מזל, אבל זה חדר של 2, אז גם ככה לא כ"כ צפוף)

מקום חדש ונעים, אוכל סבבה, נקי.

רוב מוחלט של האחיות היו מדהימות, תמיד יש אחת פחות נעימה, אבל האווירה הכללית הייתה מצויינת.

וגם האווירה הדתית הייתה לי חשובה. ואין ספק שיש שם אווירה דתית טובה🤭

ממליצה ממש, מאמינה שללידות הבאות ארצה לחזור לשם.

יש כזה דבר?

כי אני בלי בעלי אז תוהה איך מסתדרים בלי בכלל אופציה לעזרה

בעלך לא יהיה איתך בכלל? יהיו מבקרים אחרים?

אני כן ניצלתי ביקורים בשביל מקלחות מהירות מידי פעם. בפעמים שהרגשתי שחייבת מקלחת ולא היה איתי אף אחד פשוט מכניסה את התינוק איתי למקלחת 🤷

היה פעם שגם השארתי ליד האחיות לכמה דקות. זה תלוי מאוד מי האחיות באותו זמן וכמה הן ייזרמו על זה.

לא שמעתי על דבר כזה

רק במחלקות אפס הפרדה..

אבל בכל בי''ח יש בדר''כ גם אופציה לתינוקיה

אני צמודה לתינוק מבחירה

אבל בכל זאת רוצה תשהיה אופציה אם אצטרך לזמן קצר

וגם לפעמים אם ממש ממ שקורסת מעייפות אז יכולה לשים לשעה-שעתיים בלילה אחרי הנקה.

וכן רוב הסיכויים שלבד לגמרי

ככה זה עם חבורת ילדים בבית וחופש גדול...

ואין לי משפחה קרובה

אז לא מאמינה שבעלי יגיע לבקר

זה גם רחוק מהבית יחסית

לא כהז צריכה עזרה

אבל לכן חושב לי 'יהיה אוירה רדועה ונעימה באשפוז

כדי שלפחות אוכל לנוח

אפילו שממש מחוברת לרעיון

אבל פחות אוהבת לבקש טובה מאחיות יששמרו לכמה דקות

הז מלחיץ אותי להתקלח ככה

ואחרי לידה הכל מסורבל גם ככה

ואגב כמה יולדות יש בחדר במחלקות הרגילות?

לא יישימו אותך במחלקה החדשה, אלא במחלקות הישנות. ושם יש תינוקיה.

אבל ממה שזכור לי מהלידה הראשונה במעייני הישועה, וגם מהלידה האחרונה (היינו צריכים לעשות בדיקה מסויימת בתינוקיה, אז יצא לי ללכת למחלקות הישנות..) שם ממש מפוצץ😬

לא כ"כ הרגשתי שם אווירה שקטה...

לק"י

אולי במקומות מסויימים יש.

אני ילדתי בברזילי, ששם זה ביות גמיש, אז יש תינוקיה.

ובסורוקה- יש מחלקה אחת של ביות חלקי עם תינוקיה, ובשאר- אין.

היו פעמים שהצוות יכלו לשמור על התינוק לזמן קצר. בלידה האחרונה הבן שלי צרח בלילה והייצי גמורה, אז האחות לקחה אותו לידה וב"ה הצליחה להרגיע אותו (היתה לו צואה שלא יצאה. היא הצליחה לעזור לו לשחרר). היא אמרה לי לקרוא לה במצב כזה שהוא בוכה ואני כבר לא יכולה יותר.

בזמן שתכנסי למרלחת או משו...

והאמת שגם אני הכנסתי למקלחת את העריסה יש מקום...

המחךקות הלא ביות צםופות ורועשות.

הצוות במחלקות על הפנים.

מחויה שלי, של אחיות וחברות, בכלל לא רואים את היולדת

נניח צלצלתי בפעמון לבקש משכך כאבים בזמן ההמקה

האחות שנכנסה אומרת לי מה את מצלצלת.. את יכולה ללכת את לא אחרי ניתוח..

בשבת היה לי קשוח המיטות לא צומת צריך לקרא לקלדנית לכל הנקה לשנות תנוחה

והקלדניות ממש לא זמינות בסוף ישנתי לילה בישיבה.

צריך לחכות בתור לבדיקת רופא, זה לא בחדר שלך, ואין בפרוזדור אפילו כסאות.

הרגיש לי שוק קצת.

אני גם בחדר לידה לא נהניתי אבל זה כבר יותר שאלה על מי נופלים

כן אומרת שהחדר לידה קטן ולי היה צפוף,אני קצת רגישה לזה.

על שיבא שמעתי הרבה טוב מתכננת לנסות

הם לא סומכים על צומת

ולא מוכנים שאת תשתמשי בזה בשבת

וחושבים שאמירה לגוי עדיפה.

ב. חולה שיש בו סכנה אין בעיה להפעיל בשבת

זה עניין של הלכה ומה מותר ומה אסור .. ואנחנו לא מחליטים את זה

כמובן שלא הדלקתי וכיביתי אור להנאתי אלא לצורך (כשלא כיבו את האור ורציתי לישון ולא היה בעל תפקיד מוגדר שאמור לעשות את זה ) אם ההלכה הגדירה שמותר לחלל שבת על יולדת אז ככל הנראה זה לא סתם ולא סתם היא מוגדרת חולה שיש בו סכנה

ושוב אני לא מדברת על חילול שבת לכיף אלא על צרכים של שינה אכילה וכדומה

במקרה שלך כתבת שהית צריכה לקרוא כל רגע למישהו כדי לשנות תנוחה או אפילו שבסוף ישנת בתנוחה לא נוחה (ואחרי לידה זה לא התפנקות) אז גם כאן את לא עושה את זה בשביל הכיף אלא לצורך.

אם לי אין צורך מיוחד אני לא אחלל שבת גם אם מותר

אני לא היתי צריכה לקרוא לאףאחת למיטה כי היתה ידית ידנית

כעיקרון השאלה בעיני היא מתי אני מגדירה את הדבר כצורך שלי ומתי זה לא הכרחי מבחינתי

שם זה חשמלי, ולא שמתי לב אם זה של צומת. 

והייתה למטה ידית לכוון את המיטה ידנית בשבת. וגם האחיות אמרו לי לוודא שזה עובד טוב לפני שבת, שאם לא- אחליף מיטה.

אבל לא הייתי באפס הפרדה החדשה. אולי שם זה שונה.

לא ידעתי למי להגיב, רק היה חשוב לי לציין

כשאני משווה בין שניהם- שיבא מנצח.

בשיבא היתה לי מיילדת שהרגישה לי מקצועית יותר, היה לי רגוע יותר ללדת איתה. היה לי שקט יותר ממעייני- לא היו ביקורים של בעלים עם המוני זאטוטים כמו במעייני, ובהחלט היתה אוירה נעימה וחדר אוכל עם אוכל של שבת בכשרות מהודרת

לא זיהיתי אווירה דתית כלשהי

יש אפשרות לגישה טבעית

יש יחסית אוירה נעימה במחלקה

צוות מקצועי. 

עשו לי חשק לעוד...  
מיילדות מדהימות ומקצועיות (איזה מוזיקה את רוצה? מה ירגיע אותך? מה יעזור לך? בזמן צירים עשו לי עיסוי מטורף שממש הקל עליי, הייתי בלי יאפידורל).
והאשפוז- בית מלון, האוכל, התנאים, החדרים, השפע, נקי מאוד שם.
חסרון יחיד- אם נפלת על חדר עם יולדת נוספת מבני ברק, בעלה בא עם כל הילדים וזה רעשששששששש, שבת כזאת סיוט.
בלידה האחרונה שם ב"ה הייתי בחדר עם נשים מרחוק וכולנו היינו שקטות ללא מבקרים כמעט. תענוג.

לק"י

למרות שזה קורה גם במקומות אחרים🤦‍♀️

אבל אולי בתדירות נמוכה יותר.

אבל איכשהו נראה לי שבמקומות אחרים יעצרו את זה מהר יותר....

בנוסף בית החולים ממוקם בתוך בני ברק, באזור נגיש רגלית, אז גם בשבתות שעות הביקור הרגישו לי כאילו אני בלונה פארק ולא כמה שעות אחרי לידה...

השעות ביקור

ודווקא בגלל זה

זה אומר שבשעות הביקור אולי יש יותר רעש מהרגיל (לא הייתי בבתי חולים אחרים אז לא סגורה על זה)

אבל זה מוגדר בזמן

ולא תראי ילדים ומשפחות שלמות מסתובבות בין היולדות בזמנים שלא שעות ביקור

גם באמצע שבוע, יש שם גם תופעה שהבעל נשאר עם היולדת כל הלילה וכל היום.
מפריע מאוד למי שאיתה בחדר

שהבעל נשאר , זה בעצם מלווה...

(פתחו על זה שרשור לפני כמה זמן) 

ילדתי שם 4 פעמים במהלך ה11 שנים האחרונות ולא היה כזה דבר גם בשבת ובחגים (ילדתי פעם אחת בחג הפסח)

ולגבי בעל שנשאר עם האישה..

תיכף יקומו הנשים שמתעצבנות על בתי החולים שלא מאפשרים זאת.. ומה עם היולדת צריכה עזרה ותמיכה.. וכו וכו

(כי קיבלתי מנות דם והייתי על קטטר)
לא נתנו לבעלי להישאר כל הלילה.
במצעייני הישועה נותנים, וזה פשוט עוול ליולדות אחרות בחדר שמנסות לישון או לנוח וזקוקות לשקט כשאין זמן ביקור.

בל בחדר עם אשתו- נפלט לאישה שלו, ויכול ממש להפריע לשכנותיה לחדר. (גם כשמנסים לשמור על השקט, זה לא כזה עובד לצערי...

לק"י

יכולה להיות גם עם מלווה אישה🤷‍♀️

איתי בלידה האחרונה היתה מישהי שאמא שלה היתה איתה לפחות ביום, והיה נראה לשתיהן יש איזו בעיה. והן שיגעו אותי. חפרו לי ועוד.

מעדיפה בעל מנומס וקצת לחשושים בלילה, מאשר הן (ב"ה התינוק שלי בכה די הרבה, אז היולדת ההיא בקשה לעבור חדר).

זה יכול ממש להציק כשזה כל הזמן ללא הגבלה...

לתשומת לב היולדות היקרוץת....

לק"י

זה דיון שעלה פה הרבה ואין בעיה לדון בו שוב, אבל בשרשור נפרד ולא לנצלש לפותחת כי הנושא הזה אמוציונלי.

(אומרת גם לעצמי😅).

בכללי ממליצה מאוד

הייתי באפס הפרדה והיינו 2 בחדר והיה סבבה

הגישה שם מאוד ללכת איתך בלי לוותר על המקצועיות.

יכולה לפרט יותר מזה בפרטי

גישה טבעית- פחות לדעתי. יש להם עזרים ללידה טבעית אבל לפחות לתחושתי גישה די מתערבת..

מהר מאד הציעו לי פקיעת מים, בלחיצות עצמן שתי דקות בערך מהרגע שהמיילדת נכנסה לחדר כבר עשתה לי חתך יזום (לידה ראשונה, ובכל זאת)

מבחינת המחלקות- אני לא יודעת אם כבר שיפצו את כל המחלקות ככה אבל אני הייתי בחדר משופץ, מרווח, חצי קיר שמפריד בין יולדת ליולדת (נותן תחושה יותר פרטית מוילון), מקלחת גדולה ומרווחת, צוות ניקיון שנכנס כמה פעמים ביום לנקות. באמת התנאים הפיזיים שם טובים.

אווירה דתית- ממש לא. רצו שאגיע באמצע שבת לתינוקיה לשקול אותה והאחות (יהודיה) אמרה שהיא תפתח לי את התינוקיה כי לא היה לי מפתח שבת.. קיצור 0 הבנה.. כן יש פתרונות טכניים של מפתח שבת לתינוקיה, מקום להדליק נרות, פלטות לחמם אוכל שלך אבל מעבר לזה ממש לא.

מבחינת התינוקיה- אין הפרדה בין ביות מלא לחלקי. ז"א את יכולה לבחור לילה אחד לשים בתינוקיה ולילה אחכ לא. מצד שני יכול להיות שגם אם את בחרת לשים בתינוקיה היולדת לידך תהיה עם התינוק בחדר..

יחס של הצוות- בלשון המעטה אני פחות התחברתי ולכן לא חזרתי לשם. 

בפעם האחרונה לפני פחות משנה ילדתי בחדר הטבעי והיה מושלם.

באופן כללי כל הצוות שנתקלתי בו היה מקסים, רגיש ומקצועי.

אווירה דתית אין ממש, הייתי שם גם בשבת, היה סביר אבל אין מודעות, כן שמתי לב שהם משתדלים לצוות דתיות לאותו חדר.

המחלקות ממש שקטות ונעימות, בניגוד למקומות אחרים שם באמת הצלחתי לנוח אחרי הלידה.

אין הפרדה בין ביות מלא לחלקי, את בכל רגע יכולה להחליט איפה התינוק שלך יהיה אבל גם השכנה לחדר ככה.(הבן שלי בכה בלילה והפריע לשכנה לחדר ששמה את התינוק שלה בתינוקיה).

לגבי מעייני כשביררתי לאחרונה הבנתי שאין באמת אפס הפרדה, התינוק צריך לעבור בתינוקייה לבדיקות בזמן שמעלים אותך לחדר ואחר כך מחזירים לך אותן.

אבל מי שכן-מרוצה

מעניין...

לי מאיר נשמע גם שקט ונחמד אבל מבאס אותי המלא ערבים

אני אישית לא חוזרת לשיבא.

אבל השאלה מה הדגש שלך ומה הדברים שחשובים לך יותר או פחות. 

ממש מרוצה מהלידה עצמה.

היו כמה שיותר טבעי כמו שרציתי (עד כמה שאפשר עם ההגבלות שהיתה מבחינה רפואית)

לא הייתי בשבת אבל יודעת שאין ממש אווירת שבת

במחלקה היינו 2 יולדות בחדר בביות מלא, אפס הפרדה.

האוכל פחות אהבתי. מגיע בחמגשית כזה

ילדתי שם לפני שנה וחצי

היה מדהים ב"ה!

החל מהלידה, שהמיילדות היו ממש קשובות אלי. נבדקתי בקבלה והיתה פתיחה 4 אבל ראו שהייתי כאובה והכניסו אותי ממש מהר לחדר לידה.

הן דילגו על התשאול ואמרו שימשיכו אחרי האפידורל וזה הפך לי את כל החוויה!

בדרך נס ילדתי תוך 10 דקות, כמובן לא הספקתי אפידורל. ונשארה לי חוויה מדהימה שהיתה הופכת לסיוט אם זה היה קורה תוך כדי תשאול בקבלה.

ואחר כך במחלקה, הייתי בביות מלא במחלקה החדשה, שנפתחה שבועיים קודם.

היא היתה רק חצי מלאה ולכן לכל יולדת היה חדר פרטי, בעלי היה איתי בשבת והיה ממש כיף.

על 6 נשים היו 2 אחיות (אחת של תינוקיה ואחת של נשים) והן היו משועממות ומקסימות. אחת לקחה את התינוק בלילה ל3 שעות ונתנה לנו לישון נורמלי.

האוכל היה קצת מבאס, אבל נראה לי כי המחלקה היתה חדשה אז לא הביאו מכל המגוון, ומה שכן הגיע לא היה הכי חם, אבל הכשרות היתה חשובה לי, שאוכל לאכול הכל בכיף.

טיפה ביאס אותי הקטע שמקלים מאוד ליולדות, לא מרגישה חולה ולא בא לי לאכול חלבי בארוחת ערב ב6 אם אכלתי בשרי בצהרים, אבל לא רציתי לאכול אוכל קר אז התפשרתי על זה. וגם במוצש מביאים ארוחת ערב לפני הבדלה (אחרי שקיעה), כי מותר ליולדת. מה הקטע לא לחכות עוד חצי שעה? התבאסתי על זה קצת. אבל ברור שבבתי חולים אחרים זה לא יותר טוב... סתם ציפיתי כי זה דתי.

בקיצור ממליצה ממש!

גם אם בלידה נראה שיצא הכל, יכול להיות שנשארו שאריות שגורמות לדימומים.

נבדקת אחרי הלידה?

מכירה אישה שיש לה דימומים וכתמים בתקופת ההנקה )קבוע( לא יודעת את ההסבר במדויק אבל בעצם בהנקה רירית הרחם לא מתעבה תקופה ממושכת וכנראה שאצלה הרירית ככ דקה שיוצר כתמים.

מטפלת בזה ברפואה אלטרנטיבית אבל זה לא עוזר 100%

גם כדי לבדוק שאין שאריות ברחם

וגם אם הרחם נקיה - שתבדוק ממה זה - מה מצב רירית הרחם, מה המצב ההורמונלי ואם יש לה עוד רעיונות ממה זה יכול להיות.

גם אם אין לזה משמעות רפואית, דימום לא מוסבר במשך 3 חודשים אחרי הלידה, זה בהחלט מצריך יחס ופתרון רפואי היות שזה מפריע.

שאריות שליה.

חשוב ללכת שוב לאולטרה סאונד ואם לא רואים מספיק טוב אז להיסטרוסקופיה

איך היה בהנקות הקודמות?

בפרט אם זה קורה לאחרכ שאתם ביחד...ולפני לא היה.
אם היא מוצאת פצע- אתם מותרים וזה מקל עלייך,כי אז יודעים שיש לך פצע בצוואר הרחם וזה מקור הדימום.
אם אין פצע- זה אוסר אתכם, (כמובן היא גם מתקשרת לרב ומסבירה והוא אומר את דעתו ההלכתית) וכדאי ללכת לרופאה כי יאז מקור הדימום הוא מהרחם, או הורמונאלי מהנקה...

תשאלי קודם כל את מכון פועה תתקשרי אליהם

הם טובים ומקצועיים.

דבר שני

יש לפעמים הפרשות דמיות בהנקה

צריך להיות כל הזמן עם תחתון שחור

אפשר לשים תחתונית שחורה

ולא להסתכל בניגוב

ראיתי גם שיש נייר לניגוב שחור ואז זה גם מגניב כי את לא רואה את.ההפרשות האלו

דבר נוסף כמו שאמרו ממש תבקשי אולטרסאונד לראות שהכל נקי בבטן

והיתה פעם שלא היו כתמים אך כן נשארה שארית והרופאה פספסה, כדאי לוודא.

זה מרגיז שנאסרים בטעות גם לי קרה, זה באמת קשה לא לדעת בדיוק מה קורה. אל תעשי לך מצפון..

זה קרה אתמול בערב מתישהו

לא להאמין כמה אני מכורה😂

אצלי מתעדכן רק בכניסה ויציאה מהפורום ולא מריפרוש הדפדפן

@משה

רציתי לכתוב מה קרה שהפורום כל כך שקט

עד שהבנתי שיש מלא שרשורים שהוא מסרב להראות לי אותם

השרשור נועד לכל מי שחפצה בפרקי זמן של -

התאוורורות,

מנוחת הראש, הגב, העיניים ואצבעות הידיים,

נוכחות עם עצמה ועם היקרים לה,

מיקוד, ריכוז ויעילות 🙂

אנחנו מקדישות זמן איכות לעצמינו / בן הזוג / הילדים / כל מי שיקר לנו, ומתנתקות מהפלאפון ומהמחשב על מנת ללהתאוורר - ולהתחבר שוב למה ולמי שחשוב לנו.

איך זה עובד? כל אחת שרוצה כותבת בשרשור מתי היא מתכוונת להיות בלי מסך.

מוזמנות להתעניין, לשאול "איך היה?" לפרגן ולתמוך אחת בשנייה ❤️. וגם לנחם ולעודד כשלא הלך (קורה...). ההתעניינות ההדדית נותנת מוטיבציה וכוח!

הפרויקט מוקדש לעילוי נשמתן של רנה שנרב הי"ד, רעות שוורץ ז"ל, הודיה מעודד ז"ל וקרן אורה יוסקוביץ ז"ל.

מי שרוצה תיוג כשיש שרשור חדש - תכתבו לי בתגובה להודעה הזאת בבקשה 🙂❤️

ל3 שעות וחצי!

זה לא היה לגמרי מתוכנן מראש, אבל זה היה כל כך כיף ומשחרר.

הייתי רק בקשר עם הבית למה שהיה צריך וזהו.

מבחינתי זה היה מושלם!!

אני רוצה לקחת הבוקר לאיזה זמן אבל עוד לא תכננתי לגמרי איך הולך הבוקר שלי.. יש כמה טלפונים שאני צריכה לעשות וכזה.. אז אעדכן בע"ה בהמשך 😀

יש משהו ממש פותח את הראש כשהגלישה היא לא אפשרות בכלל.

איך היה לך הבוקר?

אני חשבתי קצת לשנות קונספט, עד עכשיו לקחתי הרבה בזמן שאני עם הילדים ואז בלילה מצאתי את עצמי שקועה במסך. אז ברור שלא כדאי להיות שקועה במסך בזמן עם הילדים אבל אני רוצה לנסות את הגמילה בשביל עצמי יותר, חושבת להחליט על שעה שממנה אין אינטרנט עד הבוקר, אולי תשע וחצי?

כמובן שגם בצהריים אני אשתדל להיות יותר פנויה לילדים, אבל היום אני בעזרת ה' מכבה את האינטרנט מתשע וחצי בלילה עד הבוקר

בעייני כלום.

או שמביאים משהו מכולם ואז אפשר לפנק במשהו קטן או ארוחת בוקר נחמדה וצנועה.

או כלום.

הכוונות טובות. אני בטוחה. אבל זה יוצר מתח במודע או שלא במודע מול הורים אחרים ומול הצוות שאחרי דברים כאלה הם סוג של משוחדות...

אם לילדים טוב, תפרגני להם בהודעות. תכתבי מכתב להנהלה/למפקחת. הרבה הרבה יותר משמעותי מעוד כוס עם שוקולד. 

אני כבר מאבדת את הראש

האנשים סביבי לא ככ עשירים ולמרות זאת התפיסה שגננות ומורות חייבות לקבל כל הזמן מתנות.

גם כשזה מטפלת פרטית שאני משלמת לה טבין ותקילין כל חודש.

כל ראש חודש יש מתנות בגן, א. בוקר/שוקולדים וכו.

טו בשבט חנוכה ראש השנה תחילת שנה חזרה לשגרה.. בפורים יש משלוח מכל ההורים אבל בנוסף ככככלללל האמהות שולחות עוד משהו.

מעבר לעלות אני סתם לא טובה בהפקות האלה ולמצוא כל פעם ברכה בחרוזים ולנסח יפה ולכתוב בכרטיס מעוצב... ממ משתגעת מזה

וגם לא מרמינה שהגננות כבר מוחמאות, כי זה ברור לי נאבד בסך הכל הכללי..

כמורה- מרגישה שזה ממש לא המצב

מחנכות כן מקבלות פרגונים, אבל כמורה מקצועית- וואו אף אחד לא רואה אותךך

אם מתקשרים זה רק כדי להתלונן;)

לצורך העניין, היום יום המורה וההתייחסות היחידה הייתה שוקולד בקערה בחדר צוות- מבית הספר! לא מההורים/תלמידים...

כנראה צריך לגעת איפה לעבוד

גם אני וגם אני רואה עוד הורים שנותנים משהו מדי פעם ואני לא חושבת שזה גורם למתח והשוואות.

אפשר גם לארגן מכל הגן וזה עוד יותר מהמם אבל דורש הרבה יותר כוחות.

ולא עולה שקל

לבעלי יש קבוצה שבה הוא שומר את כל הודעות המרגשות של הורים, קורא בזמנים קשים

ולא מהבינה......

זה הכי נותן כח והכי מחמם את הלב.

לא עוד כוס או קרם לחות לארון....

בחנוכה זה חג החינוך

זה אותם מילים

אני אוהבת לעצור ולהגיד תודה

והם מתרגשות מאוד משוקולד

או שיש לך ליד הבית זולסטוק או מקס ותמצאי משהו סמלי לחנוכה ארוז יפה

ממש סמלי

ופתק

זה מהמם

וגם אז הייתי מביאה, רק אם הייתי בטוחה שיסמכו על זה.

וגם הכשרות של שאר המצרכים.

(בהכללה) בישובים או בקהילות סגורות שכולם מכירים את כולם ואותה אוכלוסיה פחות או יותר, זו באמת לא בעיה

בעיר שהגן מורכב מכל מיני סוגי משפחות, זה בהחלט כן..

אני עובדת במקום לא דתי, ולא אוכלת מכל אחת, גם אם היא מצהירה שהיא שומרת כשרות (כי אין לי מושג מה זה כשרות מבחינתה....).

ואמזה כיף לשמעע שהילדים נהנים ומרוצים, זוכרת ששנה שעברה היו קשיים מול הילדים עם צוות הצהרון

לק"י

הם נהנים מדברים קטנים.

בני כמה הם?

לק"י

אפשר טפטופי ניירות על דף עם הגדול.

לקחת גליל נייר, להדביק מסקנטייפ על צד אחד (על הפתח), לצייר עליו עם טוש לא מחיק, ואז להכניס פנס לתוך הגליל ולהאיר על הקיר.

לאפות ביחד עוגיות או לקשט סופגניות.

לשיר ולרקוד.

ואנחנו גם עושים סביבון עם הפתעות בפנים. אפשר לתת לילדים לקשט.

הכנתי סביבון מקרטון(כמו שיש בגן, ואפשר להגזים פחות ולקנות מוכן..)

ואז כל יום אחרי הדלקת נרות יש הפתעה קטנה בסביבון.. לא משהו גדול בכלל! אני שמה בדכ יצירות/הפתעות של שקל כאלה/דברים שגם ככה תכננו לקנות(נגיד השנה ביום הראשון יהיה פניני הלכה לילדים החדש של חנוכה, שאר הימים יהיו ממגירת ההפתעות אלא אם במקרה אגיע לחנות לקנות דברים במיוחד)

זה משהו שממש מחכים לו והופך את כל החוויה של הדלקת נרות לזמן משפחתי כייפי..

מדליקים נרות

שרים מעוז צור

מביאים סביבון הפתעות

ואז נשארים ביחד סביב הנרות, לפעמים יש משהו טעים כמו ספינגים אבל לא כל יום, מתעסקים בהפתעה החדשה, מנגנים קצת אם זורם, משחקים בסביבונים... ואז ארוחת ערב ולישון

זה עדיין החג הכי כייפי שיש!

אפשר גם לעשות יצירות לקשט את הבית זה גם מכניס לאווירה ממש

ורוקדים איתן.. זה עושה אווירה כיפית ולא דורש הרבה.

בימים שאנחנו בבית אם יש לי כח,  מכינה משהו שמתאים לחג- לביבות/ ספינג' משהו שובר שגרה קצת

אולי תתייעצו עם חמיך?

עלה לי שואב שוטף ידני או רובוטי..

השאלה אם תשתמש בו..

בטח אם הכל עליה

ואם זה משהו שאין לה אז בכלל כדאי

אנחנו קנינו בכל מיני הזדמנויות להורים: שואב שוטף, מטחנת בשר, מדיח כלים (לא היה להם אבל כן הייתה הכנה במטבח), מקרר - כשהמקרר שלהם גסס וידענו שקשה להם לקנות.

יש דרך הקופה

אפשר לקבוע פגישה עם העוס, זה ללא עלות בכלל. פשוט לצלצל לשאול מתי היא נמצאת, אמורה לעבור בין מרפאות.

והיא עוזרת למצוא ולהפנות הלאה.

אם הטיפול הוא דרך הקופה זה ממש בחינם, רק לפעמים יש המתנה.

העוס יכולה לסיע בקיצור ההמתנה אם תחשוב שזה דחוף...

יש גם טיפול תרופתי שמאד עוזר. אני הרגשתי שצריכה את העזרה התרופתית כי אחרת לא אתמיד בטיפול, כי לא היה לי באמת כח לטפל בעצמי.

מה קורה בטיפול?

בגדול, נותנים מקום להכל. הרבה פעמים דכאון נובע ממקום בתוכינו שמכל מיני סיבות  אנחנו חונקים בפנים. והחנק הזה מחלחל כמו מוות של איזור מסוים בנפש. וזה מוביל לדכאון המדובר.

כשמגיעים לטיפול ויש מקום להכל, להניח כל רגש כל חויה כל תחושה, עצם האוורור הזה מאד מקל ומסיע לחזור לחיים.

יש גם כלים מעבר שעוזרים להתמודד.

ועוד 2 נקודות חשובות:

ויטמינים- למלא מאגרים של משפחת ויטמיני בי, ברזל, וויטמין די. בשלושתם מצוי מאד מחסור אצל נשים בפרט אחרי לידה והם קריטיים לבריאות הנפש.

ספורט- לא תמיג זה ישים אבל אם כן, כל פעילות גופנית, גם הליכה של 20 דקות בפרט אם נעשית בשמש- מעלה רמות של הורמונים בגוף שאחראיים על מצב רוח חיובי.

ואם יורשה לי לעודד- זה עובר. זה לגמרי יכול לעבור.

ספורט התגלה מחקרית כיעיל כמו טיפול תרופתי כשהוא נעשה במינונים מסויימים.

אם אני זוכרת נכון זה משהו כמו 20 דקות של פעילות מאומצת (נגיד הליכה שמתנשפים) 3 פעמים בשבוע, אבל לא זוכרת במדויק.

וממש התגלה שמוחית זה עוזר כמו טיפול.

וויטמינים סופר סופר חשוב.

לנסות טיפול דרך הקופה.

ומצטרפת גם לזה שדיכאון מגיע בדרך כלל מסיבה מסוימת, וכשאת מבינה מה הסיבה ומטפלת בה הרבה פעמים הוא פשוט עובר...

מה עושים שם אבל? מדברים?

מה המרחק מהבית? 

אני חשבתי להיות כמה ימים אצל אמא שלי עם התאומים, בסוף ברחנו אחרי לילה אחד הביתה

היה צפוף ולא נוח, והמזגן לא הגיע לחדר, היה חם נורא

לגבי 2, הכנתי תיקים לילדים אבל ליומיים שאני בבי"ח. אחכ חזרתי הביתה

כמה זמן את מתכננת להיות אצל ההורים? זה משמעותי להחלטה בעיני