בְּלֵיל שֶׁהַשְּׁקִיטָה מִתְמָזֶגֶת בָּנוּ,
הִיא רוֹכֶנֶת עָלַי כְּמוֹ קַדִּישׁ שֶׁנִּשְׁקָף מִתּוֹךְ
שֶׁלָּהּ — מַטָּה מִקְדָּשׁ,
נוֹדֶדֶת עמי בְּתוֹךְ הַחוֹשֶׁךְ כְּמוֹ נְבִיאָה עִוֶּרֶת.
יָדֶיהָ לוקחות אֶת חַטָּאִי בְּלִי מוֹרָא,
כָּל תְּנוּעָה — קָדוֹשׁ עַל סַף תִּשְׁלֵיל.
הִיא במרכבה כְּמוֹ תֵּבַת בְּרִית סוֹעֶרֶת,
הַמילים — פְּסוּקִים שֶׁנִּשְׁכְּחוּ בַּתַּלְמוּד.
הַאַהֲבָה הַזּוֹ — שִׁכְרוֹן שֶׁל תְּהוֹם וְרָקִיעַ,
שֶׁבּוֹ אֲנִי צוֹלֵל בֵּיןָ עולמות כְּמוֹ בֵּית מִקְדָּשׁ.
הִיא לוֹחֶשֶׁת לִי קשה בְּקוֹל רַךְ שֶׁל תְּהִלִּים,
וַאֲנִי מֵעֵז לְהַגִּיעַ לְשָׁמַיִם מִבֵּין.
וּכְשֶׁהַבֹּקֶר זוֹרֵחַ עַל הַמַּצָּע,
אֲנַחְנוּ מֻתָּשִׁים כְּכֹהֲנִים שֶׁסִּיֵּמוּ קָרְבָּן.
שֶׁכֵּן המקום הַזֶּה — לֹא סְתָם אֶלָּא סוֹד נִגְלָה.
