לניאדו או מעייני הישועה..רותי7
עבר עריכה על ידי רותי7 בתאריך כ"א בתמוז תשפ"ה 19:18

הייתי בטוחה שאלד בלניאדו.

ב"ה חוץ מהבכור ילדתי את כולם שם.

המייילדות מקסימות וזרמו איתי.

אני מאוד רוצה ללדת עכשיו במים - והבנתי שיש בלניאדו כמה חדרים שאפשר ללדת במים - נשמע טוב .

(הקטע שפחות נשמע טוב, שהרופאת נשים אמרה לי שהיא לא ממליצה לי בגלל ההמוגלובין הנמוך , ושהיא לא בטוחה שגם הצוות יאשר בגלל זה)


 

החיסרון הגדול מאוד מבחינתי בלניאדו - זה שאני רוצה אפס הפרדה וביות מלא - ואני לא מוכנה לישון עם גבר בחדר. יש לי חוויה מגעילה מזה, לא שייך לי אחרי לידה שיהיה לי גבר בחדר כשאני ישנה. וגם לא שיסתובבו גברים עם בוקסר בלילה..

בהיריון האחרון רציתי להשאר עוד לילה כדי לנוח נורמלי - אבל כ"כ לא היה להם אכפת וחששתי להרגיש עוד פעם כ"כ לא נעים, שחזרתי הביתה..

פעם קודמת התלוננתי על זה - ואמרו שרוצים לפתוח במחלקה א (שהיא יותר חרדית) מקום גם לביות מלא ואפס הפרדה בלי גברים בלילה.

ביררתי עם כמה נשים שילדו ואמרו שהיה אפשר לישון עם הבעל במחלקה א. אני רוצה לברר מחר טלפונית עם המחלקה ..


 

במעייני הישועה ילדתי את הבכור (בלית ברירה) והייתה חוויה ממש מקסימה!

המיילדת הייתה איתי ממש, האוכל היה טעים, ולא היו לי גברים בחדר!

מישהי יודעת אם מותר שם לגברים לישון במחלקה?

אם מעודדים לידות במים?

ומתלבטת - גם כי הלידות שלי מהירות ואני לא בטוח אספיק להגיע לשם.


 

תודה! אשמח לתובנותיכן..

לפני כמה שנים היה איתי בהחלט דבר בחדר, וזההתייעצות הריון
ממש ממש הפריע לי!
אין לידות מים במעייני הישועהמעיין אהבה

ככל הידוע לי

יש אפשרות להיות במים אבל בלידה עצמה צריך לצאת

לגבי הבעל, במעייני הישועה הוציאו את בעלי רק בליל שבת, בלילות אח''כ לא בדקו מי איתי בחדר

בלניאדו באמת היו כמה שהיו עם הבעלים בחדר

(ילדתי בשניהם)

אני חושבת שאם זה כל הבעיהסתם התלבטות

אפשר לבק שלעבור חדר ומלכתחילה לבקש להתחשב בזה


קם לי יצא לבק שלעבור חדרים כי הפריע לי רעש שאנשים עשו ולרוב כן התחשבו

גם אם לא העבירו באותה נשיה

אבל ברגע 'התפנה מקום אז כן

אם טוב לך הבי''ח לא היתי משנה רק בגלל זה

רוב היולדות הן בלי הבעל לדעתי 

הן תמיד אמרו שגם אם יעבירו חדר -רותי7

מותר ליולדת השניה שבעלה ישן איתה - אז אין עניין לעבור..

ובביות מלא ואפס הפרדה הרבה נשים רוצות שהבעל יעזור להן ולכן הרבה פעמים הוא נשאר איתן בלילה..

מבחינתי זה הזוי שגבר ישן איתי בחדר כשאני כאובה ואחרי לידה ..

זה לר מדוייקשלומית.
כי ייתכן שמשתדלים לצוות יולדות ללא מלווה. לפחות בשע"צ ראיתי  שכשמישהי אמרה שמפריע לה שנמצא בעל של יולדת, העבירו אותה לחדר עם יולדת שאמרה שבעלה לא מתכוון לבוא
אז בלניאדו זה ממש לא היה.רותי7

לא ניסו לבדוק לי מי בעלה לא יגיע.

פשוט אמרו לי תסתדרי..

וואו מבאס. גם בעין כרם מצוותים לפי העדפות היולדותכורסא ירוקה
ראיתי בדיוק פרסום של מעייני הישועה על לידות מיםתהילנה

מותר לשים פה לינק למקור?

בגדול הייתי קצת בשוק מהתנאים המחמירים שלא דומים לשום מקום אחר , אבל אולי שווה לבדוק.


זה בגדול:

אפשרי בלידה ראשונה,

האופציה ללידה במים היא גם לפי

הערכת משקל של היולדת והעובר.

יולדת עד 80 קילו, ועובר עד 4 קילו.

וכן, באם שאר הבדיקות והמעקב תקינים.


עלייך להתקשר לזימון תורים- לקבוע פגישה עם מיילדת,

שאכן תראה אותך אם את מתאימה.

03-5771188

הזיה קצת לא?מולהבולה
יולדת עד 80 ק''ג .מה עם גובה שלה?
אמאלה אני מרגישה שמנה כמו פיךשמ"פ

80 קילו ועוד בהריון ???

מה זה ?

אני לא גבוהה 74 לפני הריון לא רזה אבל לא פיל

הBMI הזה דפוק לגמרי 

אני ילדתי בשבת ובעלי היה איתי בחדר כי נתקע בבי"חרוממה

זה קורה והם מעלימות עין אבל בגדול אין שם גברים.

זה תלוי באיזה לידה השותפות שלך לחדר..


בלידה הראשונה בעלי היה

לידה שניה היתה מישהי שכנראה היתה לה לידה קשה וילדה מאוחר ביממה ובעלה היה בחדר עד אחרי 12  בלילה

לידה שלישית הייתי עם שותפה מקסימה והיה לנושקט חלומי.


בכל אופן זה מורכב כפי שאת מבינה

הייתי בביות במעייני הישועה לפני שנהפרח חדש

והיה שם זוג שהגבר היה כל הזמן עם האישה.

תודה על התגובות!רותי7

אני בדר"כ ביולדות ב' כי שם יש אפס הפרדה וביות מלא וזה חשוב לי.

לפני 2 לידות ראיתי שהבעל מתארגן לשנת לילה והלכתי לאחיות ואמרתי להן שאני לא רוצה לישון עם גבר בחדר, ולפי מה שכתוב בהנחיות בחדר - אסור לגבר לישון במחלקה, הן אמרו לי שאין שום הנחיה כזאת ובגלל שזה ביות מלא זו זכות היולדת, ואמרו לי שאין להן חדר להעביר אותי.

בלידה האחרונה אמרו לי שאפשר להעביר אותי לחדר מוניטורים (לנשים לפני לידה שעושות מוניטור, כלומר חדר ממש רועש וכמובן שיש שם גם בעלים..)

בגלל זה בלידה האחרונה לא נשארתי לילה נוסף בבית חולים, וחזרתי לתשעה באב עם כל הילדים וזה היה קשוח ממש..


לא יודעת מה לעשות.

נראה שלניאדו עדיף ממש מבחינת לידה.

אבל מבחינת שינה - זה ממש מתסכל אותי.

אני צריכה לבחור בין ביות מלא לבין לישון עם עוד גבר בחדר?!

אם רלוונטי לך- אסף הרופאהתברזל!
לא מניסיון, אבל שמעתי כאן גם שמאפשרים שם לידות מים יחסית בקלות וגם שבבתי חולים 'חילוניים' פחות נפוץ גברים בלילה - אז אולי הוא שילוב מתאים
איתי היה גבר שםמקקה
וזה היה לי ממש לא נעים
תודה!רותי7

לא נראה לי שאספיק להגיע.

ואני מעדיפה גם בית חולים דתי .

דווקא בבתי חולים חילוניים הכי נפוץ גברים בלילה....מולהבולה
אני יולדת בבלינסון וקבוע שם שהייתי עם חילוניות הגבר נשאר
3 לידות ואף פעם לא באמת ישנתי בבית חוליםרוממה

בלי קשר לבעלים

אין שם באמת שקט, באפס הפרדה יש גם צרחות של תינוקות.

אם כבר המלונית באיכילוב אולי מאפשרת את זה

אני תמיד ישנה עם התינוקרותי7

במיטה - ומתישהו האחות באה לנזוף בי על זה, ואז אני ממשיכה לישון.

בבית חולים אין לי את כל הילדים איתי - אני צריכה לדאוג רק לי ולתינוק.

זה הרבה יותר קל לי..

מותר במעייני הישועה גברים במחלקה. מנסיון השנה112233445566

רק לציין שאם היה לך גבר שם עם בוקסר בלילה זה לא הסטנדרטי.

אני דווקא התלהבתי שבעלי ישן איתי פעם ראשונה, אמרתי לעצמי תכלס רק בגלל שזה חרדים אז יש נורמות של צניעות שמאפשרות את זה..

לעומת בתי חולים חילונים שאסור בד"כ כי אין את הצניעות הטבעית הזו.

תודה.רותי7

הגבר עם הבוקסר הלך בלילה במחלקה במסדרון.

וזה שזה בית חולים דתי זה לא אומר שיש שם נורמת צניעות.

ביולדות ב' הרבה מהיולדות לא דתיות..

איתי במעייני כולן היו דוסיות112233445566

כנראה שזה לא תמיד ככה אבל נשארתי גם את הלילה הנוסף ובכל הזמן שהייתי ראיתי רק דתיות 

והיום יש כבר לידות מים במעייני הישועה112233445566

יש חדר טבעי אחד ושם אפשרי לידות מים

אם הבנתי אותך נכוןירושלמית במקור

אז את מחפשת בית חולים במרכז, בגדול

עם גישה טבעית ללידה ואפילו לידת מים

ביות מלא

ובלי גברים.

אז בגלל שוולפסון חולון עונה על כל זה (חדר אשפוז פרטי לכל יולדת, אפשרות להביא בריכה מהבית ללידת מים) - הייתי מתקשרת אליהם לברר האם בשלוש השנים האחרונות הם השתדרגו גם לחדר ייעודי ללידת מים ולא רק בריכה ביתית

תודה!רותי7

אני מתלבטת מבחינת הזמן אם אמבולנס יסכים לקחת אותי לשם , ואני גם מעדיפה בית חולים דתי..

אבל אחשוב על זה עוד..

תודה!

אמבןלנס בעקרון חייב לקחת אותך לאן שתרצי112233445566
זה בטח תלוי גם במרחק, במצב של האשהיעל מהדרום
לק"י


וגם עד  כמה צריכים את האמבולנס הזה לעוד מקרים (נניח אם זה מקום עח הרבה אמבולנסים או אחד בודד).


אבל לא ביררתי אף פעם בעצמי.


@רותי7 את תמיד נוסעת ללדת באמבולנס?

בבלינסון ואיכילוב יש חדרים פרטיים, דבר שממילאהתייעצות הריון
מוריד את האפשרות שיהיה איתך גבר זר בחדר.. בבלינסון יש לידת מים למיטב ידיעתי, באיכילוב לא בטוחה שיש 
הגישה ללידות שם, ככלל, בגדול קצת פחות טבעיתירושלמית במקור
ובאיכילוב יש חדר ללידת מים אבל לפני 3 שנים היה סגור
אצלי בכל הלידות האמבולנסשלומית.
לקח אותי לאיפה שרציתי וזה לא היה הכי קרוב
האמבולנס לקח אותך למרות שהיה לידך בעיררותי7

אמבולנס למרחק של שעה?


עונה גם ל@יעל מהדרום ול123346

יצא לי פעם אחת לנסוע באמבולנס וכבר הייתי בצירי לחץ - אז האמבולנס לא הסכים..

 

לא בדיוקשלומית.

בית החולים הקרוב היה כרבע שעה נסיעה (באמבולנס, ברכב רגיל כמובן הרבה יותר)

והרחוק כחצי שעה (כנ"ל)

תודה!רותי7
אז עדיין לא נראה לי שאמבולנס יסכים לקחת אותי מרחק שעה נסיעה כשיש כמה דקות ממני גם בית חולים..
עם צירי לחץ מניחה שגם את רק רצית להגיע לבי"חיעל מהדרום
עבר עריכה על ידי יעל מהדרום בתאריך כ"ג בתמוז תשפ"ה 22:25

לק"י
 

ולא רצית לנסוע למקום רחוק....

האמת שלא..רותי7

ומאז שהגעתי לבית חולים לקח לי שעה, אז הייתה אפשרות להגיע לבי"ח שרציתי..

אבל האמבולנס לא אישר לי.

(זאת הייתה לידה ראשונה)

אבל לא יכלו לדעת מראשיעל מהדרום

לק"י


גם לי היתה לידה עם שעה צירי לחץ (וגם חצי שעה).

אבל לפעמים זה קצר יותר....

נכון..רותי7
אם זה לא שעות של פקקים זה קרוב מאדירושלמית במקור
לגבי דתי לא יודעת מה הופך בית חולים לדתי אבל זה בית חולים קטן ואינטימי ומאמינה שאפשר לבקש מהם הכל מראש ויבואו לקראתך במה שאפשר... גם בלי הטייטל דתי. ואם זה איכשהו משנה לך אז ראיתי במחלקה גם יולדות חרדיות. בהצלחה!
בית חולים דתי - חשוב לי בשבת בעיקר..רותי7

אבל גם בלי קשר - בלי טלוויזיה בחדר,

יחסית צנוע,

אוכל בכשרות טובה - ועם הפרדה של חלב ובשר מבחינת שעות..

וגם בלידות שלי מהירות ב"ה - ולא ברור לי שאמבולנס יסכים לקחת אותי מרחק של שעה נסיעה כשיש כמה דקות נסיעה מהבית בית חולים..

תודה רבה!

יש בחי חולים שיש טלוויזיה שדלוקה בלי לשלםיעל מהדרום

לק"י


או בלי שתדליקי אותה?


אני ילדתי בברזילי ובסורוקה, ולא היתה שם טלוויזיה דלוקה (נראה לי שיש בתשלום).


לגבי שבת, מבינה אותך. אני תמיד הייתי מאושפזת גם בשבת.

ולגבי זמן מספיק בין בשר וחלב- כתבו פה שנדמה לי שבמעייני הישועה אין 6 שעות, כי הם הולכים לפי הדיעה שיולדות לא צריכות לחכות🤷‍♀️

האמת שאני לא יודעת..רותי7

לא ילדתי בבית חולים לא דתי..

והיה לי ברור שיש..

אז נראה לי שאין...יעל מהדרום

לק"י


יש בחדר המתנה במחלקות וכאלה.

בחדרים כנראה שאין.

מה אם המחלקה של ביות חלקי?אורינקה
היום הגישה היא לאפשר לאמא כמה שיותר להיות עם התינוק בביות חלקי עד עכשיו ילדתי בירושלים בהדסה הר הצופים הייתי במחלקה של ביות חלקי והתינוק איתך ממש כמעט כל הזמן. אולי שווה לבדוק איך זה בלניאדו ושם בטח אין גברים בלילה. אני אשמח גם לדעת מנסיונכן
בלניאדו ביולדות א' למי שלא בביות מלא -רותי7

אין גברים בלילה למיטב ידיעתי..

אבל אני לא ישנה טוב אם התינוק לא איתי..

אני לא רוצה לשים בתינוקיה..

דווקא יש גברים בלילהסטודנטית אלופה

אני ישנתי עם קרובת משפחה שהייתה אחרי לידה מורכבת (ביות מלא) והיה איתנו גבר בחדר🥹

גם בביות חלקי (אמא שלי הייתה) היו שני גברים בחדר…

אמא שלך הייתה בלניאדו בביות חלקירותי7
והיו איתה גברים בחדר? 
מעניין, תודה. אבדוק את זה..רותי7אחרונה
ילדתי בתחילת השבועירושלמית במקור
ולא זכורה לי שום טלוויזיה, בשום שלב


בחדר פרטי את ממילא היחידה שקובעת מה דולק...


בכל מקרה כאמור המחלקה קטנה אז יתחשבו בבקשות


אה והצניעות היתה אחלה

תודה רבה!רותי7
מנוסות ילדים שלא רוצים ללכת לבית הספר לכאןoo
  1. מה התדירות שהילד לא רוצה ללכת

  2. האם מצאתם דרך לפתור את זה (בהנחה שאין בעיה נוספת מאחורי חוסר הרצון)

גם לילדים רגישים מאוד המעבר יכול להיות קשהמתואמת

(כותבת כעוד רעיון לשים לב אליו)

זאת רק אני או שהחורף.בא משומקום? המקורית

בדרכ יש הדרגה מסוימת. נראלי🤭

לא הייתי ערוכה לאירוע האמת חחח

אהה חחחרקאני

מה עושים שכל היום בא לי אוכל מבושל ואני שונאת לבשלזוית חדשה

וגם בעלי לא אוהב

🙁

קונים?מקרמה

יש מסעדות שיש בהם ממש תבשילים

או שמכינים משו ממז זריז כמו פסטה מושקעת או דג או גם וגם

א''א לקנות כל יום, בכל זאת לא זכינו בלוטו...זוית חדשה

ולהכין פסטה מבחינתי זה קשה🙈

כן, גם יבשה בלי רוטב

בסוף צריך להחליט מה בא לך יותרמקרמה

אוכל מבושל או לא לבשל

בישול זה מיומנות נרכשת

במיוחד היום שכל ההסברים והמתכונים זמינים ברשת

ואפשר להרים סירים יחסית פשוטים

לדוג

תקני עוף בקצביה נקי ומפורק

תוסיפי אפונה וארטישוק משקית קפואה

וקוסקוס משקית

(לקנות קפואים ובשר נקי זה חצי עבודה... מפה ועד להרים סיר זה יחסית מהיר)

על אותו עיקרון

פרגיות עם אורז

חזה עוף ותפוא ופטריות

(תעמידי את בעלך לקלף תפוא...)

זה לא שאני לא יודעת לבשלזוית חדשה

אני יודעת ועושה את זה מצוין

אני פשוט שונאת את זה

אני מבשלת רק חלק מהימיםאיזמרגד1

וגם אז בדרך כלל תבשילים ממש קלים שלוקח לי גג רבע שעה להכין

עדיין שונאת, לא עוזרזוית חדשה

זה לא עוזר לשנאהאיזמרגד1

(למרות שאני לא שונאת לבשל, בדרך כלל פשוט אין לי כוח)

זה פשוט עוזר שיהיה אוכל מבושל שאני לא יצטרך לעבוד עליו יותר מדי...

ואגב מבחינתי אוכל מפנק זה לגמרי סנדוויץ' מושקע או סלט או חביתה, משהו בסגנון הזה, שזה אין לי בעיה להכין

והרבה פעמים כשאני כן מבשלת זה רק להכין קוסקוס משקית, או לזרוק פסטה לסיר או אורז וירק קפוא (יש לי כיריים עם טיימר אז זה ממש פשוט מבחינתי. להרתיח מים, לשים את הפסטה או האורז להדליק טיימר וזהו) מוסיפה לזה עגבניה חתוכה, סלט, שניצל תירס, משהו משימורים וזה ארוחה

אפשר גם קפואים שהולכים בתנור כמו צ'יפס קפוא וסויה כלשהי, זה ארוחה ב2 דקות

כנל דג סלומון או מושט, לזרוק תבלינים ולתנור

קיצור כמה שפחות השקעה ועדיין לקבל אוכל מבושל😅

גם חביתה בשבילי זה טרחה להכין 🙈זוית חדשה

תעשי חביתה בטוסטר😂איזמרגד1

אני הרבה מכינה חביתה בטוסטר שימושית

יום חופשי יש לך?באתי מפעם

כשאני ביום חופשי אני מעמידה כמה סירים וזה במקרר לכל השבוע,

  • מרק גדול של ירקות ועוף, יום אחד נאכל כמרק עם שקדי מרק יום אחר עם קוסקוס

  • תבשיל עדשים כתומות (5 דק' עבודה)

  • קציצות וירק כלשהו

    ואז נשאר רק לסגור פינה של אורז וכדו' .

    אפשר ביום חופשי או אור הצהריים - ערב שיש אנרגיות.

לא, רק שישי שאז אני מבשלת לשבתזוית חדשה

ויש שאריות אבל לא תמיד בא לי אותם

וגם כשכן, זה מספיק מקסימום ליומיים

מבשלים פעם או פעמיים בשבוע בכמויות גדולותרינת 24

מוצאים מתכונים של שגר ושכח בתנור (ארוחה שלמה בתבנית אחת)

קונים נינגה גריל

עושים תורנות- פעם את ופעם הוא

לוקחים קופסאות אוכל מאמא/ חמות

בגדול מטלות ועבודות בית זה לא כיף… אבל אין ספק שמבין המטלות אוכל זה משהו שיותר קשה לוותר עליו

אני כבר עושה את זה ועדייןזוית חדשה

בפנים-שימושית
  1. מזמיים מבשלת פעם בחודש שמכינה בסיסים של כל הארוחות ומקפיאה

  2. עושים אותו דבר לבד...

  3. מכינים ביום חמישי/שישי כמות לשבוע (אני מכינה שניצלים, עוף על שיפודים וקציצות ושתי מרקים) חלק מקפיאים וחלק שומרים במקרר לראשון-שלישי

הלוואי היה לי תקציב לסעיף 1זוית חדשה

אולי תנסי לבדוק כמה זה באמת עולה והאם יש לךשימושית

דרך לכסות את זה? (הוספת שעות, להוריד משהו אחר שאתם קונים בקביעות, וכו')

אפשר גם לעשות בארטר עם חברה- עדיין צריך לבשל אבל מבשלים רק משהו אחד ומקבלים שתיים או יותר דברים בתמורה (תלוי כמה חברות נמצאות בבארטר הזה)

מקפיאים כמויות כפולותהמקורית

קונים אוכל שיותר קל להכין (כמו חזה עוף פרוס למשל ולא נתח שלם שמקצר את העבודה במיליון)

מכינים דברים קלים ולא תבשילים של המון זמן לכל ארוחה

מתפשרים על לאכול אוכל מחומם ולא חדש כל יום ומכינים כמות שתספיק ותהיה במקרר

קונים מדי םעם בחוץ

ובגדול מתגברים. אין דרך אחרת.

אני גם אוכלת אוכל מבושל ואין לי כח להכין.

אז היום נגיד הכנתי שניצל לילדים לא. ערב - הכמתי יותר בשבילי למחר

מחר אעשה פרגיות במנגל גז שיהיה לי לחמם בנימג'ה

יום אחר זה נתח חזה עוף בכמה דקות בתיבול שווארמה. תוספת אפשר אטריות זהכמה דקות. גם פתיתים לא סיפור

ומבינים שצריך להשקיע בך. אולי שם זה יושב.?

זהו שאצלי זה כן סיפור להכין פתיתיםזוית חדשה

בטח כל שאר הדברים שכתבת

זה יושב על זה שאני שונאת לבשל חחח

אי אפשר לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמההמקורית

כידוע אחותי

תצטרכי להשלים עם זה איכשהו ולהתמודד בסוף אם את רוצה להצליח

סליחה אם אני לא מעודדת♥️

נכון אני יודעת, לכן אני מתלוננת 😅זוית חדשה

אני שונאת לכבסאפונה

אבל אוהבת ללבוש בגדים נקיים

אז מכבסת בלי לאהוב. טכני.

אפשר לשנוא בישולים ועדיין לעשות..

להקדיש 5 דקות לפעולה השנואה הזאת ולקבל סיר מרק.

כדאי לך לשים ברקע שירים שאת אוהבת או משהו מעניין, ולהתרכז בו. או לבשל עם חברה.

נכון, אבל רק אני אוכלתזוית חדשה

לבעלי יש בעבודה אוכל ולבן שלי בצהרון

כך שבישול רק לעצמי + שנאה לבישול גורם לזה שאני לא מבשלת...

ואי זה ממש משפיע..לפניו ברננה!

לקנות קפוא/חצי מוכןאםאני

נניח יש כל מיני כאלו של טבעול קציצות עוף או דג ואז שמים עם ציפס בתנור/נינגה וזהו

או יש בקצביות לקנות קבבים מוכנים נניח ואז זה גם רק להכניס לנינגה או תנור

יש דברים שלוקחים 5 דקות- סיר מרק, אורז, פתיתים

ואז להוסיף ליד זה נקניקיות ואת כל הסגנון הזה

לכי למקפיאים בכל סופר יש שם מבחר גדול מאד...

גם זה הרבה מידי עבודה בשבילי🙈זוית חדשה

אני רק מזדהה 😅אפרסקה

לילדים ולכולם אני אכין דברים, אבל לעצמי לא מסוגלת. אצלי זה גם בגלל שאני לא אוהבת את האוכל שאני מכינה, למרות שאובייקטיבית יוצא טוב.

ברמה שאני מתעצלת להכין חביתה או לפתוח קופסת טונה, זה מעבר להרי החושך בשבילי. המקסימום שאני מכינה לעצמי זה גרנולה משקית עם חלב, או עוגיות. כל דבר שמצריך יותר מפתיחת שקית זה פשוט יותר מדיי מוגזם בשבילי.

המזל שלי הוא שצהריים אני אוכלת בעבודה וארוחת בוקר אני לא אוכלת, ככה שנשאר רק לאלתר ארוחת ערב

תודה סוף סוף מישהי מבינה אותי 😂זוית חדשה

נראה שכולכן לא באמת יודעות מה זה שנאה לבישול...זוית חדשה

ואי כנראהאםאני

יכולה להבין שנאה לנקות כלים של בישול או לעשות עבודות מעצבנות של קילוף וחיתוך

אבל על פניו זה אחת מעבודות הבית הנחמדות בשבילי

יכולה רק להזמין אותך בשמחה לארוחות אצלי😅

תמורת נקיונות אבל, כן?😉

וואי ואני מעדיפה לנקות חחח בואי נעשה החלפותזוית חדשה

אני מלכת השנאה לבישולדיליה

מלכלך ודורש מלא התעסקות ואז אוכלים ורק מלכלך.

וגם אני משוגעת על אוכל מבושל.

מה עוזר לי,

פעם בשבוע אני מבשלת בערב. לא כל שבוע ואז מכינה כל מיני דברים. אני בדרך כלל מבשלת ביחד עם הבת שלי או כשאני. בטלפון עם משהו מעניין.

מבשלת רק דסברים ממש קלים שאפשר להקפיא. נגיד מכינה תבנית שלימה של עופות, מושטים סיר ענק של קציצות וכד‘

מקפיאה במנות קטנות ואז זה למקרוגל.

מודה שלא תמיד יני מחממת לי....

מכינים כמות גדולה ומקפיאיםיעל...

לא קראתי תגובות, אבל מחשבה שעלתה לי...לפניו ברננה!

להגיד "אני שונאת לבשל" זו הגדרה ממש רחבה. שווה לנסות למקד את זה: יש כאלה ששונאות להעמיד סירים, ויש כאלה שדווקא סבבה להן הסירים, אבל החיתוך וההכנה של הירקות מראש זה סיוט.

הרבה פעמים הקושי האמיתי הוא בכלל בתכנון מראש – להחליט מה מכינים, להתחיל להתארגן כשכבר רעבים ורוצים פשוט לאכול עכשיו. ברגע שתדעי בדיוק איפה הנקודה הכי קשה לך, יהיה הרבה יותר קל למצוא לזה פתרונות.

וכדאי לחשוב על זה גם מהכיוון של בעלך: אולי יש חלקים שאת יותר מסתדרת איתם וחלקים שהוא? נניח שאת לא סובלת את הבישול עצמו אבל לא אכפת לך מהבלאגן, והוא בדיוק ההפך – שונא את הניקוי שאחרי. במקרה כזה הוא מבשל ואת מנקה. השאלה האמיתית היא מה בדיוק מרתיע את שניכם במטבח, ושווה לחשוב בכיוון הזה.

ביקשתי מהAI:

נושאים למיקוד בתוך הבישול (כדי למצוא מה בדיוק תוקע אתכם):

  • תכנון והתארגנות: איך מחליטים מראש מה מכינים, ואיך מתמודדים עם הרגעים האלו שהרעב תוקף ואין כלום.

  • הכנה מקדימה (Prep): הקילוף, החיתוך, והעבודה השחורה שלפני הבישול.

  • סוג הבישול והכלים: מעבר לשיטות קלות יותר (כמו סיר אחד או אפייה בתנור) כדי לצמצם עבודה ולכלוך.

  • חלוקת תפקידים: איך מתחלקים בצורה הגיונית בלי שאחד יפול מהרגליים.

  • הבלאגן והניקיון: ההתמודדות עם מה שקורה במטבח תוך כדי ואחרי האוכל.

את כל החלקים 🙈זוית חדשה

האם יש לך רגישות תחושתית?יום שניאחרונה

יכול להיות שהשנאה לבישול היא השנאה לגעת במרקמים קרים, רטובים, לחים?

לקלף קליפות דביקות?

לגעת בשום בצל ותבלינים חריפים?

להפשיר דברים?

כי אז את לא צריכה טיפים בבישול...

אלא בהתמודדות עם מרקמים 🙈

משחק מנגן בשבת, ילד בן 4שושנושי
  1. מאפשרת בלי מצפון

  2. מאפשרת רק בחדר פנימי כדי שהשכנים לא ישמעו

  3. אין על מה לדבר

  4. מחביאה לפני שבת משחקי מוקצה

  5. לא מחביאה, הילד מבין שלא מסכימה ומתגבר

משתדלת להעלות למעלהאיזמרגד1

לפני שבת אם אני רואה, לא דווקא מחביאה. יכול להיות שהיא רואה ומבקשת ואני מסבירה ששבת ומציעה תחליף.

אם היא מוצאת בכל זאת משהו מוקצה ומשחקת בו אני מסבירה ששבת ואסור, בדרך כלל היא מבינה

ושוב אני מציעה תחליף של משחק שיעניין אותה, שהיא לא תשתעמם...

אגב גם לבן שנתיים אני משתדלת לקחת משחק מוקצה אם הוא מוצא, למרות שאני לא תמיד יתעקש איתו אם הוא יצרח.

מעירה פעם אחת ומשחררתזוית חדשה

אממאפרסקה
  1. לא מחביאה, הילד משחק, אני מבקשת שיכבה והולכת, אם הוא משתף פעולה מצויין, אם ממשיך לשחק מתעלמת.

    מקסימום מבקשת עוד פעם, ואם הוא ממשיך מתעלמת מזה ומחכה שיפסיק לשחק בזה מעצמו. אני מאמינה שככל שהילד גדל ושומע יותר פעמים שאסור בשבת, בסוף הוא מבין ומפנים.

    אפשר תכלס להחביא מראש, אבל אני לא בנאדם שעומד בכזו רמה של סדר של החבאה והוצאה של צעצועים אז אפילו לא טורחת לנסות

אני אומרת לה פעם אחת ששבת היום - ומרפהמתואמת

העבודה הקשה היא מול האחים שלה, שמזדעזעים... השכנים - יתמודדו הם יודעים שיש לנו ילדים קטנים (ושאחת מהם מיוחדת).

מכבה מאחורה/מוציאה בטריותעדיין טרייה

לא רק בגלל הילד עצמו יצא כבר ששכחתי לכבות ובטעות התיישבתי ליד וזה הפעיל את הצעצוע.

שלא לדבר על לדרוך באמצע הלילה 😆אמאשוני

השכנים מעולם לא עניינו אותימתיכון ועד מעון

אני לא נאבקת על שבת, אם הילד ישאל אגיד שזה מוקצה אבל לא אריב על זה.

עם הזמן הם מבינים שלא עושים את זה בשבת

לא מחביאה, שמה למעלהכורסא ירוקה.

אם שוכחת האמת לי לא כזה אכפת, אומרת לילד שזה לא לשבת וממשיכה בחיי. לבעלי יותר אכפת, אז בדכ הוא לוקח לילד, מסביר שאסור.

משתדלת לשים מראש בצד.מוריה
עבר עריכה על ידי מוריה בתאריך כ"ח בחשוון תשפ"ז 19:25

יש לקטנטונות שלנו משחק שמנגן ומסתובב. כל שבת אנחנו שמים אותו בצד.

וכשהן מסתכלות עליו בערגה, אנחנו אומרים להם שעכשיו שבת ולא משחקים בו.

זהו.

עונה לגבינושושנושי

אומרת פעם אחת שמוקצה (לפעמים גם זה לא) ומשחררת.

תהיתי בשבת האחרונה אם אני מידי משחררת, תודה לכן על המענה. נרמלתן אותי.

אצלנו בן שנתיים וחצירוצה לשאול שאלה

בד"כ מעלה למעלה כי כשזה מעורב עם המשחקים האחרים תמיד זה נלחץ בטעות...

כמה פעמים קרה ששכחתי והוא שיחק, אמרתי לו שבשבת ה' רוצה שנשחק במשחקים מעניינים אחרים ובוא נשים את זה ביחד בארון ונחזור לזה במוצ"ש, דווקא זרם יפה... אולי הוא קטן מידי...

בתקופות שהיה קשה פה להתאפק, העלמתי לפני שבתטארקו

ואם לא והשתמשו אז זה יותר בהתאם לילד מאשר בהתאם לגיל

גיל 4 זה תחילת גיל חינוך וזה הרבה עניין של איך זה יתקבל אצלו..

אחדמקקה

אומרת שמוקצה ולרוב הוא ממשיך

תלוי בילד ובמשחקדרקונית ירוקה

בגדול, אצלינו זה 4. יש למשחקים מנגנים מגירה סגורה והילדים יודעים לא לפתוח בשבת. זה לא מול העיניים אז בד"כ אפילו לא חושבים על זה. אם יש משחק שקשה להם במיוחד, אנחנו שמים יחד איתם לפני שבת במקום מיוחד ולא נגיש.

כמובן, הכל עם דיבור והסבר כדי לבנות הרגל ארוך טווח.

משתדלת לפני שבת להעלות את כל המוקצה, אם ילד מדליקאמהלה

אומרת פעם אחת ומשחררת...

אין תשובה אחידה שימושית

לפעמים מאפשרת בלי מצפון לפעמים מזכירה ששבת ולפעמים מחביאה לפני שבת

אבל חייבת לפרוק שכשהוא מדליק את האור (3.5) אני ממש מתרגזת

אצלי זה 5המקורית

4 או 5,שיפור

עונהרוני_רון

משתדלת לכבות לפני שבת, לא את הכל אפשר/ לא תמיד זוכרת

הקטן בן שנתיים מדליק חופשי, לאחרונה בן ה3 וחצי קלט שזה לא לכבודו:

אז הוא מצא פתרון גאוני

פונה לאחיו: אתה יכול בבקשה להדליק לי את הסירנה של המשטרה??

עכשיו תסיע את הטרקטור לכיווני...

וכו וכו...

אני כרגע עושה כמוך, מזכירה פעם אחת ומשחררת.. השכנים לא מעניינים.

בדיוק השבת בן השלוש הוציא טושים וישב לציירשמש בשמיים

וזה היה נורא מתוק! לקח לעצמו דף טיוטה וטושים וארגן לו מקום לציור... ובעיקרון ביום חול זה ממש נהדר שהוא ככה מסדר לעצמו תעסוקה חיובית, התלבטתי מה לעשות, אבל בסוף התעקשתי איתו שיחזיר הכל למקום ופינקתי אותו בעוגה לכבוד שבת שלא יתבאס מדי ששבת היום.

משתדלת מאד שלא ישחקו בשבתקפצתי לבקר

הקטן הנוכחי מבין לחלוטין את המעבר משבת לחול, שואל לפני שימוש במשחק אם מותר בשבת, ומתי תצא שבת.

לא מדליק כלום חשמלי בשבת, ומעיר לאחותו הגדולה..

לקח לי זמן להיזכר שהוא החריג..

אפשר לשאול שאלת המשך?טארקו

מקווה שזה בסדר לנצלש

איך בכללי אתן מתנהלות עם האיסורים של שבת?

הבת שלי בת כמעט 3

והרבה מהדברים שהיא אוהבת לעשות אסורים בשבת-למשל היא מאוד אוהבת יצירות, לכבות לבד את האור בחדר.. אין לי עוד דוגמאות עכשיו אבל בעיקרון.

היא גם מאוד אוהבת ללכת למעון ואם אין מעון זה גם מבאס אותה😆

כל פעם שאני מזכירה לה ששבת עכשיו

היא מתבאסת עלי

ולא בא לי שהיא תגדל בתחושה ששבת זה מבאס ואסור..

אז תמיד אני מזכירה כזה כמה כן כיף בשבת

ועדיין מרגיש שבתחושה שלה שבת זה יום כזה שאסור לעשות כל מה שכיף...

ובכנות, היא קצת צודקת. זה באמת באסה הדברים שאסור.. גם אם יש כיף.

יש לכן רעיון איך עוד לתווך?

אולי לשמור משחק מיוחד לשבתאנונימית בהריון

ופעילות משפחתית שעושים רק בשבת

ככה שהיא מתבאסת תוכלי להציע לה את זה.

בפנים-שימושית

יש לי משחקים מיוחדים לשבת (דברים שהם אוהבים לא משחקים שיוצרו לכבוד שבת ) שאנחנו מורידים רק אחרי הדלקת נרות

ביום שישי התפקיד של בן ה3 וחצי שלי זה לכבות אורות ולשים כיסוי - זה לא מונע ממנו להדליק ולכבות אורות בשבת אבל זה כיף לו ומתי שהוא הוא ילמד שלא מדליקים ומכבים בשבת

ובשבת אנחנו הולכים לגינה שווה שבד"כ ביום חול אנחנו לא הולכים לשם.

ומספרת מלא פעמים ספרים על השבת

ויש לנו כל מיני דברים מיוחדים לשבת שבמהלך השבוע אנחנו מזכירים שזה שמור לשבת...

לשמור דברים מיוחדים לשבתדרקונית ירוקה

בשבת יש הרבה זמן לשחק במשחקים של הבית. ליצור זמן למשחק משותף איתה ולהגיד שזה נחמד שבשבת יש הרבה זמן יחד.

עוד משהו - לא עושים יצירות, אבל גם אין טלפונים ואמא ואבא יותר פנויים

המון סיפורים ומשחקי דמיון

אנחנו גם עושים בסעודה סבב שכל אחד מספר מה היה לו הכי כיף השבוע. הם מחכים לזה ממש

משווקים😉פאף

אצלי יותר גדול, אבל זה דברים שעשיתי מגיל קטן... אני בשבת מרשה מלא מתוקים שאני לא מרשה במהלך השבוע, גם משהו טעים בדלקת נרות, אבל מיוחד, לא מהסטנדרטיים, ומדגישה שהכנו לעבוד שבת , גם בשבת בבוקר אני מרשה לחמנייה עם שוקולד , גם הוא אוהב את הקידוש והמיץ ענבים, גם פוגשים יותר חברים ואני משווקת את זה שזה בזכות שבת, גם אנחנו משתוללים ביחד יותר ואני מזכירה לו שזה בזכות שבת יש לנו הרבה זמן... כל הזמן מכניסה את איזה כיף זה שבת😅

אני מאוד משתדלתהשם שלי

כל פעם שמדברים על משהו שאסור בשבת, לדבר גם על הדברים המיוחדים לשבת.

בגדים מיוחדים, מאכלים של שבת, תפילות ודברים שהילד אוהב לעשות בשבת.

אפשר גם במהלך השבוע להזכיר את הדברים המיוחדים של שבת, אליצור ציפייה לקראת שבת.

בגיל 3 יש הרבה דברים שאסוראמאשוניאחרונה

בלי קשר לשבת.

אז בשבת יש עוד קצת דברים שאסור.

ומצטרפת לזה שבשבת גםמיש דברים מיוחדים שמותר.

למשל הקטנים שבאים להתכרבל איתי בבוקר במיטה, להכין שוקו, לשחק עם השכנים.

למי יש זמן בבוקר שהוא לא שבת לכל הדברים האלה.

לרוב משחקי מוקצה נמצאים למעלהיעל מהדרום

לק"י

אבל בן הארבע לפעמים מוצא או לוקח טושים וכאלה. אני אומרת וחוזרת שאסור, אבל לא רבה על זה יותר מידי.

אצלינוהשם שלי

משחקים מוקצה בדרך כלל נמצאים במקום פחות נגיש

זה גורם שגם בשאר הימים פחות משחקים בהם.

ובכללי, אני מעדיפה פחות משחקים מנגנים, כי זה חופר.

אם בכל זאת ילד קטן לקח משחק מוקצה, אני אשתדל למנוע ממנו לשחק.

בגיל 4 ילד יכול להבין שזה אסור בשבת, ויהיה אפשר ביום אחר.

4 ואז 1אמאשוני

כלומר עושה את ההשתדלות שלי לפני שבת,

ואם קרה והתפספס אז בפועל 1.

השכנים לא פונקציה בכלל.

לגבי 5 זה מאוד תלוי בשלות, וצריך להיזהר מלהקדים את המאוחר.

יש ילדים בני 4 שעוד אין להם מושג זמנים, אז איך אפשר באמת שהם יבינו שדווקא עכשיו אסור.

לאט לאט. הכי חשוב לא להיבהל.

פניני ילדיםיעל מהדרום

לק"י

בן הארבע ויתר לאחיו הגדול על התור במחשב.

"את יודעת למה ויתרתי לו? כי הגן שלנו הוא גן של אהבת חינם".😍

(הגננת שלהם כנראה החדירה בהם את הנושא טוב טוב).

בן השנה מפגין תכונות גבריות- כשהוא רואה ילדים משחקים בכדור, הוא יכול לזחול אליהם במרץ, כשהוא חדור מטרה להגיע לכדור😅

ובנוסף, הוא מתיישב ליד ילדים שמשחקים במדבקות/ קלפים, ודופקים על הרצפה כדי להפוך אותם, ודופק גם הוא עם 2 הידיים על הרצפה😂

אני אתגבר😂השקט הזה

וככה גדליפ להיות בנים מצ'ואיסטים🤪

מקלחות לילדים עם לבניםאנונימית בהו"ל

אתמול יצאה לי שיחה עם חברה והיא סיפרה שהבנות שלה מתקלחות עם תחתונים..

בחיים לא שמעתי על זה אבל אני לא באה מבית דתי.

תוהה כמה זה נפוץ במגזר הדתי? זה משהו שהייתן מאמצות אליכן הביתה כמובן מגיל 0 או גיל קטן?

נשמע לי שזה רלוונטי רקרק רגע קט

כשהילדות מתקלחות יחד.

אם זה כשהן מתקלחות לבד, מחילה מהחברה שלך, אבל בעיני זו בושה מיותרת שרק תעשה נזק.

מסכימההמקורית

עזבי בושה מיותרתשמעונה

זה מקום שהגיינית ממש צריך לנקות אותו וללמד את הילדה לנקות מפשעה, זה לא נורמלי...ככה אי אפשר לנקות כמו שצריך

מוזר ממשעדינה אבל בשטח

גם כשהייתי רוחצת את הילדות יחד, לא הייתי משאירה להן , מה העניין , למה לסבך את החיים

לא שמעתי על דבר כזהמולהבולה

אולי אם היא מקלחת יחד עם בנים קטנים או משהו כזה

לי יש בן בגיל 5 ובת בגיל 3אונמר

וכשהם מתקלחים יחד הם עם תחתונים,

זה הגיע מהבן שלי שביקש כי לא נעים לו המבטים שלה על האיבר שלו,

והיא זה אחר לה ומענין אז היתה מנסה לבדוק מה יש לו, והסברתי להם שזה איבר פרטי שלנו ולכן דבר ראשון היא לא נוגעת בשלו והוא לא בשלה ודבר שני אם הוא רוצה אפשר בשמחה תחתונים אם זה יותר נעים לו.

הוא העדיף, ואחריו גם היא..

אבל אם הם מתקלחים לבד אז הם בלי..

חושבת שמשם זה הגיע גם אצלה... סתם בהיגיון.

אבל לקלח עם תחתונים גם כשמתקלחים לבד נשמע מוזר.

אולי באמת לא הבנתי אותהאנונימית בהו"ל

והיא התכוונה כשהילדים מתקלחים ביחד?

לא שמתי לב שאמרה את זה...

כנראה שמדובר על מקלחות משותפותנעמי28

אולי היא עושה לכמהשואלת12

ילדות ביחד אמבטיה? כמו שבבריכה שמים בגד ים

אם הילדים בגיל שמקלחת משותפת כבר מביכה להם אזחילזון 123

עדיף לעבור למקלחות אישיות ולא להתקלח עם בגד...

מוזר מאוד לא נתקלתי בחייםאורוש3אחרונה

נשמע לי ממש לא בריא גם היגיינית וגם בתפיסה נכונה של הגוף לפיתוח מיניות בריאה.

אולי הכוונה למקלחת משותפת?

אישית פחות מתחברת לזה בכללי. בטח שלא בגיל שמצריך להתחיל לכסות.

אני מאוד מתעייפת מנסיעות מחוץ לעיראנונימית בהו"ל

יש מה לעשות עם זה?

הקשר לפורום הוא שיש לי עדיין קטן שיונק אז אני לא ישנה לילות שלמים וכנראה זה גם משפיע, אבל זה לא שאני קמה כל 3 שעות. ממש לא.

אבל מה עושים?

נוסעת מחוץ לעיר לפחות פעמיים בשבוע וחוזרת סמרטוט

וזה אחרי שבבוקר אני מוציאה את הילדים

עובדת (ומשתדלת מאוד להספיק לאכול)

וישר אוספת את הילדים מהמסגרות

ואז משתדלת להיות איתם, חוגים, חברים

אבל ממש לא תמיד מצליחה כי אני פשוט קורסת

ומהשניה שבעלי חוזר אני או על הספה או במיטה

ואין עם מי לדבר

הולכת לישון מוקדם יחסית בימים כאלה או שסתם נמרחת בפלאפון

ובימים שאני עובדת מהבית ואני עובדת רציני מאוד מהבית אני פורחת בצהריים (הכל יחסי חח)

וזה פשוט הנסיעות האלה

חשבתי שאני אתרגל לזה אבל כבר תקופה שזה ככה

ולא משנה מתי הלכתי לישון ערב קודם

יש לי חברות שנוסעות מרחקים יותר גדולים ממני וממש לא מתעייפות ככה

ועשיתי בדיקות דם ואין לי חוסרים

זה סוג גוף? אין דרך לשנות את זה?

קראתי פעםריבוזום

שיש אנשים שנסיעות מרדימות אותם כמו שתינוקות נרדמים מנדנוד (או עגלה\נסיעה) - משהו בתנודתיות שבנסיעה משפיע על הפעילות המוחית שלהם באופן הזה.

לא זוכרת אבל איפה וכמה זה היה מוסמך ^^'

טיפ קטנטן- לשמור על מרחק גדול מהרכב לפנייךשיפור

זה עוזר פחות להתעייף מנהיגה.

אבל בכללי מזדהה עם התחושות.

את נוהגת?רוני_רון

אני מזדהה ממש

הייתי נגמרת עד טיפת דמי האחרונה מהנסיעות.

מאז שעברתי לעבוד בעיר שלי, החוויה שלי אחרת לחלוטין!!

קצת עזר לי לישון בדרכים... אבל עדיין נגמרתי

יכול להיות שאת איש רגיש מאוד?מתואמת

נסי לעשות את השאלון באינטרנט.

גם אני מתעייפת מנסיעות מחוץ לעיר (נדירות לשמחתי) ובעצם מנסיעות באופן כללי ומכל שהייה במקום הומה ומציף חושים... וזה לא קשור לעייפות הפיזית שלי באותו רגע (שתכל'ס היא תמיד נוכחת🤭).

טוב, אולי זה בעצם לא קשור אלייך... אבל כתבתי את זה בכל זאת ככיוון מחשבה.

וואי מזדהה איתךתלמים

ביום שיש לי נסיעה (שאני נוהגת) יודעת שאסיים אותו בכאבי ראש ומיגרנה🤦‍♀️

לא פשוטנעומית

מה שאני עושה ומאוד מקל עלי

לצאת כמה דקות קודם ולסוע בנחת

לשמוע משהו נחמד

או לדבר בטלפון עם מישהו, ממש מעביר בקלות.

וזה ממש מעייף

אולי לנסות לישון מוקדם לילה לפני?

אני נוהגתoo

בינעירוני כל יום

נסיעה אצלי לרוב זה תרפיה

מוזיקה ומחשבות

נסיעה במהירות סבירה שלא דורשת ריכוז גבוה

לפני נסיעה תמיד אוכלת ושותה או מצטיידת עם אוכל ושתיה

אם זו נסיעה ארוכה

עושה הפסקות

ובכל מקרה אף פעם לא ממהרת לאנשהו

ראיתי שנסיעות שלא מתוכננות טוב עם אוכל/ שתיה/ הפסקות

גורמות לכאבי ראש ועייפות

לוקח זמן לגוף לחזור לעצמו אחרי לידהאמאשוניאחרונה

יכול לקחת שנתיים ויותר.

אל תהיי קשה עם עצמך.

תנסי לשלב כושר ותזונה נכונה, זה מאוד מאוד עוזר להחלמה.

גם ההנקה לוקחת הרבה כוחות.

את מתארת שבימים של נסיעות את אחראית עם האיסוף והפיזור.

האם אפשר לשנות את זה שלא תהיי אחראית גם וגם?

נניח אם את יכולה לצאת מוקדם לפני הפקקים, לסיים קודם ולנוח חצי שעה, או לאסוף את הילדים ולשים להם סרט חצי שעה או משהו בזמן שאת נחה

ואז לקום להמשך היום, אולי זה יעזור.

בעקבות המקרה באריאלטיפקס לבן

התחילו לעלות בי הרהורים/ערעורים על מה שאני מרגישה

בעלי מביא את הילדה בבוקר והיא עוברת לידיים של המטפלת בלי להתנגד

אבל בבכי

כשאני מגיעה לקחת בדרכ הם בריכוז והמטפלת קוראת סיפור או משחק...

והיא יושבת קפואה ולא נעמדת או רצה אלי...

עד שאני מרימה אותה ואז היא "מרשה לעצמה" להניח את הראש ולחבק

ואז יש נפנופים מאוד מחויכים ונשיקות באויר למטפלת

וכשאנחנו יוצאות ואני ושאלת איך היה היא מגיבה בחיוך ואומרת כיף

וכיף לי עם...

מאז שנוחתות בבית בכי על כל שטות

עד שמתאפסת...

מין תמונה מאוד מבולבלת...

מה הייתם חושבות/ עושות??

שימושית

לא יודעת, אבל תקשיבי ללב שלך ואל תהססי להקליט (מה שמותר חוקית) לבוא באמצע היום ולדרוש להסתכל במצלמות

אז לא מצליחה להבין מה מותר חוקית?טיפקס לבן

ובאיזה אמצעים?

תבדקי עדכני, אבל בזמנו הבנתי שמותר להצמיד נגןשימושית

לגוף של התינוק/פעוט אבל לא להשאיר נגן בעגלה

יש עמותה מטה המאבק למען הילדים, שיש להם ייעוץ והדרכות מפורטות מה לעשות

https://www.mattehamavak.com/%D7%94%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%A9%D7%90%D7%97%D7%A8%D7%99?utm_source=chatgpt.com

מה ההבדל בין עגלה לגוף?טיפקס לבן

עכשיו הסתכלתי הבעיה שהם רוצים שם של המטפלת/ משפחתון בשביל לתת יעוץ

כה זה נראה

אז תיתנידיאט ספרייט

מה הבעיה בעצםז?

את יכול להתייעץ בקבוצת פייסבוק באנונימיותואז את תראי

לא יודעת מה ההבדל אבל זה הבדל מבחינת החוקשימושית

ומה הבעיה לומר את שם המטפלת או המעון?

ההבדל הואאפונהאחרונה

שאסור להקליט אדם אלא אם אתה שותף לשיחה, ולכן מותר לשים מקליט רק על גוף הילד, שיקליט רק את השיחות שהילד שותף להן.

על גוף הילד ולא בתיק שלו או במקום אחרואז את תראי

מקליטואז את תראי

תתייעצי עם מטה המאבק למען הילדים

אני לא הבנתיבאתי מפעם

אם המקרה המזעזע באריאל זה גן מתחת גיל 3 כמו מעון או גם מעל גיל 3 שזה בעצם גן עירייה??

בכל אופן מזעזע ומפחיד מאוד.

רק לגבי הבכי של הילדה, כולם אצלי (5) היו חוזרים מהמעון/ מטפלת/ גן 3 ובוכים ומתפרקים במשך שעות אחרי המסגרת, נראה לי המעבר הזה מאוד קשה ומציף, לא בהכרח מעיד על התעללות חלילה.

פרטי מינקות עד שלושאורוש3

אז למה אומרים שזה של משרד החינוך?באתי מפעם

ולמה קוראים למטפלת שלא עברה שום הכשרה "גננת"?! זה משגע אותי כל פעם מחדש.

בנתיים לא זכור לי שנתקלתי בגננת מטורפת כמו אלו, אבל מטפלות היו גם היו.

מה שמלמד שגפ מטפלת מתחת גיל 3 צריכה לעבור הכשרה, שנות לימודים, תואר/ תעודה, זה לא כל אחת שיש לה 2 ידיים ורגליים יכולה לטפל בתינוקות רכים, זה פשוט נורא.

הוא פרטי תחת פיקוח משרד החינוךשימושית

אבל לא מסובסד תחת התמ"ת

ואאל"ט לאחת מהן וודאי היה תעודה והאחרות לא הבנתי אם היו בתהליך לקבלת תעודה או לא

אני חושבתoo

שחשוב להכיר את המטפלת באופן אישי

להתרשם ממנה שהיא ראויה לתפקידה

ואם זה משהו שמתחלף ולא נגיש

זו נורה אדומה ראשונה

שמשהו עלול להתרחש

(וזו גם הסיבה שלא שמתי במעון את הקטן

אלא בחרתי מטפלת פרטית באופן אישי

בגלל ניסיון לא טוב עם מעון

ולא חלילה שהיתה התעללות

אבל היתה הזנחה מובנת מעצם התנהלות המונית של מעון)

האמת חרדות הכלאורוש3

לדעתי להקליט. לא שאני יודעת איך. ושם באריאל גם הקליטו והנחשות עשו הכל בשקט. אבל באמת שזה משהו קיצוני ברמות הזויות. לא יודעת מה אעשה עם המסגרת כשיהיה רלוונטי. נראה.

אז איך עלו עליהן אם לא דרך מקליט?וואלה באלה

בכוונה לא קראתי כלום על זה כי אחרת אני לא אישן בלילה

אני חושבת תלונה למשטרה ופתיחת מצלמותכורסא ירוקה.

ואיך ידעו להתלונן למשטרה?וואלה באלה

הילדים התנהגו בצורה חריגה?

כי אני זוכרת שאצל כרמל מעודה אמרו שהילדים הלכו וחזרו בכיף

אוף. איזה נורא זה

מספיק שילד אומר מילה חשןדה או חוזר עם סימן שהגננותכורסא ירוקה.

לא יודעות להסביר.

רואה פה למעלה שספציפית זה לא המקרה אבל מכירה אישית מקרים כאלה.

גם אחד הילדים שלנו עבר התעללות במעון, ובדיעבד היו הרבה סימנים אבל עוד חפני שהיו הסימנים הברורים החמורים היתה לנו מן תחושה שמשהו פחות טוב קורה. לא ידענו לשים את האצבע ואמרנו לעצמנו ששום מקום לא מושלם, ונמשוך את הכמה חודשים עד סוף השנה, אבל בדיעבד, וכותבת גם לפותחת @טיפקס לבן אחד הדברים שהבנתי זה שאם ילד לא בטוב אחר הצהריים ובבית אז משהו לא טוב לו בגן.

זה לא בהכרח התעללות יכול להיות אלף דברים, אבל ילד לא פורק אחהצ שלם רק כי מישהו לקח לו את הבובה. ובמעון ישנים צהריים אז ברגיל הוא לא אמור להיות גמור מעייפות.

תשימי מקליט, תראי אם יש מענה לבכי, איך מדברים אליהם, וכו.

ילד אם היה לו סהכ טוב בבוקר צריך לשדר שטוב גם אחהצ. כיף לי זה חא אומר כלום. יכולים גם ללמד אןתם מה להגיד

דיסקליימר - לא יודעת מה בדיוק החוק היום ואני לא ממליצה לעבור על החוק בשום אופן באמת כמובן תעשי מה שצריך בגבולות החוק.

אבל בכנות בואי, את רואה איזשהי מטפלת שתובעת הורה כי הוא הקליט והמקליט היה בתיק ולא על הילד? את יכולה לדמיין שופט שמקבל את זה ולא מבין שהיה פה חשש של ההורה בתוך כאוס?

לא יודעת נשמע לי חששות רחוקים.

ושוב- יש דרך חוקית אז כבר עדיף ללכת איתה ולא להסתבך. אבל לא חושבת שהחשש מההבנה המדויקת של החוק צריך להיות מה שחוסם הורה.

איזו מפעילה ראתה משהו שלא נראה לה והגישהאורוש3

תלונה והמשטרה פתחה מצלמות.

עזבי אם לא נחשפת שמרי מרחק. זוועות

מחריד. וואווואלה באלה

איזו מפעילה נהדרת. ממש לא ברור מאליו.כורסא ירוקה.

מקליטצלולה

לבדוק כמה זמן יש בכי עד שנענה ואיך נענה.

איך מנסות להרגיע.

איך מדברות לילדים (אני הוצאתי ממטפלת ששמעתי אומרת לילד ''חכה מה אני אעשה לך'' למרות שאני מניחה שלא עשתה כלום. נורה אדומה בעיני).

בעיקר להקשיב סביב השכבות והאכלות שאלו הזמנים הכי קשים.

לנסות לדמיין את הסיטואציה כדי להבין מה שקורה שם, קשה לפעמים להבין בהקלטה.

כמובן לכבד ולדלג על שיחות פרטיות... כן להקשיב לכל השאר.

בע''ה מקווה שתיהי מרוצה ממה שתשמעי❤️