סתימת הפיות כאן חוצה גבולות. איך ייתכן שמנהלת נועלת שרשור , כותבת שהיא מסכימה על זה ש- מישהו שכח לכתוב "הרבנית" לפני שהזכיר את שם הרבנית? ובכך מצדיקה שצריך לנעול את השרשור. ועוד זה ניק וותיק שלא נחשד כלא מכבד.
מדובר בחציית קווים אדומים בוהקים. ועוד המנעלת, כותבת שצריך לדווח אם זה קורה שוב.
וגם לא נעלו אלא הפרידו בין הוויכוח לשרשור המקורי, ואת הוויכוח נעלו .
אם כך , נותר לי רק לבוא בטענות למדרשיסטית על הפעלת הלחץ הלא ראוי. בטוחני ש @חסדי הים לא התכוון לא לכבד.
תארים זה עניין רשמי וממסדי, ועבודת ה' נשית היא ההפך מזה, ספונטנית וזורמת, כך שלא נראה לי שתואר רבנית או לא זה כזה משנה. אני אישית כן אומר הרבנית אבל לא חובה.
ותפסיק לכתוב דברים נכונים
אבל לא שייכים לנושא שמדברים עליו
הנושא זה הטרור של המאמינות ברבניות
שבגלל שמישהו לא נתן
לגברת שהיא בחרה להאמין בה
(כמובן ללא תעודת הסמכה לרבנות)
את התואר שהיא בחרה להעניק לאשה אקראית
כלשהיא מהרחוב
היא מבקשת לחסום יהודי מלהתבטא בפורום
שומו שמיים!!!
ועוד בשלושת השבועות, שידוע לי שהחורבן היה
כי כל אחד החשיב רק את הקליקה שלו
ואת הרב שלו
לק"י
לא בניקים ולא בדמויות אחרות.
מוציאה לאור ספרים,
מעבירה מאות שיעורים בשנה כבר 25 שנה,
אחראית באופן ישיר לחזרתן בתשובה של מאות/אלפי נשים,
מכניסה תורה לאלפי בתים בישראל,
אבל לפי דבריך - עבודת ה' שלה ''ספונטנית וזורמת'', כאילו היא עושה את זה על הדרך, מה שייצא ייצא...
הרבנית דנה סליי:
הקימה לפני 30 שנה את מדרשת הרובע, חינכה אלפי נשים צעירות והרביצה תורה בכל רחבי הארץ.
הוציאה ספרים, מאמרים, בחופשות היא חורשת את הארץ בשביל להעביר שיעורים לעוד ועוד נשים.
אחראית באופן ישיר לעולמן הדתי של אלפי משפחות.
אבל זה רק ''ספונטניות'', כן...?
התכוונתי שמבחינה נפשית מה שהביא אותה לכל המפעל הזה זה גישה ספונטנית וזורמת לעבודת ה'.
ספונטניות זה לא מילה גסה, להפך, יש בה עליונות יותר מהתבניתיות, האבות היו ספונטנים. המחשבה שהיא מילה גסה זה כי חושבים שהנשים בימינו צריכות להכנס לתבניות דתיות של גברים, שם ספונטניות פחות רצויה.
תבדוק אם במדרשת הרובע יש ציפיה מהבנות לעמידה בלו"ז תובעני כמו סדרים בישיבות, או שהגישה יותר ספונטנית ואם מתחשק לה עכשיו ללמוז אז שתלמד, ואם לא אז לא. הגישה של רבנים שמזוהים עם מדרשת הרובע זה שהמדרשות צריכות להיות כמה שיותר ספונטניות
ועל כדומה נאמר - כל המלמד את ביתו תורה כאילו מלמדה תפלות.
לא כתוב כל בת הלומדת תורה, אלא כל המלמד את בתו.
כלומר מי שמכניס את ביתו הקטנה למסגרות תובעניות הדורשות ממנה ללמוד תורה כך ולא בצורה ספונטנית - זה תפלות והרס רוחני.
אני לא מדבר על חינוך ילדים שחייב להיות במסגרות, וגם לא על הקניית ידע והלכות בגיל הילדות והנעורים.
אבל במדרשות נבחן העניין האם הגישה היא גברית ותובענית, או נשית וספונטנית. ויש מדרשות בזרמים מסויימים שמנסים להדמות לגברים שפוגמות מאוד בעניין הזה.
כמובן לכל כלל יש יוצא מהכלל, ויש נשים שדווקא עבודת ה' תובענית וגברית מצמיחה אותן, ולהן מתאימות ישיבות של נשים שקמות היום
ישיבה למשל היא לא מקום ספונטני - יש סדרי לימוד ולומדים בעיקר גמרא ולא מה שבא לי באותו רגע. גם אם גבר לא מתחשק לו, התורה נקנת למי שממית עצמה באוהלה. גם צבא זה ככה.
עבודת ה' נשית היא שונה לגמרי. יש את המחוייבות להלכה, אבל הגישה יותר זורמת וזה דווקא מה שמצמיח אשה לגבהים רוחניים
אי ציון תואר של דמויות נותן תחושה של חוסר הערכה,
האם היית מקבל טענה כזו אילו הייתי אומר אותה על הרב שלך?
כנראה שלא.
כי חז"ל אמרו זאת על כאלה שברור שהם עצומים ולכן לא צריכים תואר, דבר שלא נכון כמעט בכל דמות בימינו.
ולכן, יש פה ציפיה שננהל דיון מכבד וכדי לאפשר זאת נדרש כבוד בסיסי כלפי דמויות מוערכות בתתי מגזרים שונים כפי שכתוב בדברי הפתיחה לפורום:
"כל נושא משרה ציבורית יתואר בתאריו הראויים לו. רבנים- בתואר רב- גם אם לא מסכימים לדבריהם, מי שיבזה ת"ח יחסם לאלתר, ללא שום אזהרה."
כמובן שאיננו נוקטים בחסימה באופן נרחב, אבל נתינת כבוד בסיסי לאנשים ולדמויות ציבוריות שמייצגות אותם או שהם מעריכים זה נדרש כאן.
אני עצמי קורא לרבניות רבנית, אבל לא חושב שיש משהו לא מכבד לקרוא לה רק בשמה.
כמו משה רבינו לעומת משה.
בגלל שלמשה רבינו היית קורה גם משה אז גם לרב מרדכי אליהו היית סבבה עם לקרוא לו- מרדכי אליהו? נו באמת.
לרבנים גברים הונהג בישראל לקרוא תואר רב
מעולם לא ראיתי אדם שמכיר אותה (מלבד בתוך המשפחה כמובן), שפונה אליה בשמה הפרטי. תמיד פונים אליה בתואר הרבנית.
לא שמעתי על נוהג כזה היום- לקרוא לרבנית בשמה הפרטי. ואני מסתובבת בהרבה חברות.
כך שבעיני זה משתמע כזילזול נקודה.
(וגם מהיכרות של כמה שנים בפורום עם הניק שהערתי לו זה לא היה נראה לי רחוק מהמציאות. לכן ראיתי לנכון להעיר לו.)
בעוד ש "ימימה מזרחי" יכול להיות פשוט אמירה תמימה, או עקרון של אדם שאשה גם ת"ח גדולה לא נקראת כך.
אבל אני מכבד לגמרי ומסכים שבפורום יקראו תמיד בשם רבנית, כי יש מי שזה חשוב לו, ואגב גם אני תמיד אומר רבנית וקצת יצרום לי אם יאמרו בלי רבנית
היא גם ממש משמשת בתפקיד של רבנית ביום יום
זה לא אומר שהוא מזלזל חלילה. אני גם בעד שיכתוב הרבנית לצורך העניין.. אבל אולי היית צריכה לפנות אליו אחרת ולנסות לברר אם הוא התכוון.
כל אחד היום קופץ ומתחיל לקחת את החוק לידיים , אפילו להתחזות.. באמת אנשים קצת אינטגריטי.
פחות ישמע לי צורם . ואני מכבד גם מי שאומר בלי רבנית
לידיים.
אתה לא מסכים, זכותך.
זה היה נשמע מאוד תוקפני (כמישהו שיש לו ניסיון עם כתיבה תוקפנית לעיתים)
לתגובה המקורית כתבתי בצורה מאוד עניינית. חדה (כמו שראוי בנושאים האלה), אך עניינית.
אחר כך ניק אחר בחר להתנפל עליי, ושם היה שיח אחר. שגם שם בעיני ראוי מאוד להיות חדים. אבל תפריד.
נ.ב.
אני לא רואה אותך קורא לפצל"ש הנ"ל תוקפני אחרי שאמר שאני "עושה טרור נטו".
מי שיקרא לרב ככה ברור שזה מביע זלזול, בעוד שלרבנית זה לא חייב להביע ככה.
אני לא חושב שהניק שכתב התכוון לזלזל ברבנית ימימה, אלא רק טען שעקרונית לדעתו לא צריך לקרוא לאשה ת"ח בשם רבנית
זה אנשים אחרים שדנו בנושא.
ראוי גם כאשר אדבר על דמויות שאתה מעריך אכבד אותן,
כך גם כאן, מכיוון שהערוץ מגוון ראוי שהשיח כאן יניח שיש בין הקוראים תפיסות ודמויות מוערכות שונות
אבל יש הבדל מאוד משמעותי בין דמות ציבורית/רבנית מוערכת בתת מגזר מסוים שחולקים עליה במקומות שונים לדמות החשודה במעשים חמורים.
אם יקראו לו טבח זה בסדר ..
אתה לא יכול לפצל סתם ככה בנאדם לכמה חלקים.
מתי שהפורום יהיה שלך, תנהל אותו כרצונך.
גם אם אתה לא מסכים עם הדעה של המנהלת וההחלטה שלה ביחס לשרשור, זכותה.
רוצה להביע ביקורת עניינית, תפנה אליה באופן אישי. מה המטרה של השרשור הזה?
ומה הכוונה לא לעניין? בסוף גם אם אני לא מסכים עם המנהלים, הם קיבלו את המנדט על זה.. אז נניח והם עושים טעות זה עניין שלהם. הפורום לא שייך לא לי ולא לך ולא אף משתמש בו ולכן אין לאף אחד סמכות ולכן גם לא שייך להביע "עוולה" בעניין. אם היה לי פורום ומשהו פורץ לו ומתנהג בו כרצונו אז זאת היתה אכן עוולה. אתר ערוץ 7 שייך לגוף מסויים והוא מסמיך את מי שהוא רוצה לנהל את הפורום והוא מסמיך את מי שמנהל את הפורומים השונים. אם זה לא הפורום שלך ואין לך בעלות עליו, למה שתהיה משמעות לאמירה שלך?
אולי מדין של סברה אנושית ודרך ארץ ראוי כדי לתת להתייחס הצורה יפה ונעימה לכולם אבל אף אחד לא חייב לאף ניק בפורום שום דבר.
אי אפשר שכל מנהל עושה פףמה שבא לו, וכל שינוי במנהל גורם לשינוי בקפריזות, וטני לא מדבר גווקא על הפורום הזה.
אף אחד לא צריך להבטיח חופש דיבור כמו שאף אחד לא הבטיח שהמנהלים לא ישמיצו או לא יעשו אאוטינג (לא מקרה אמיתי. עיקרון)
ז"א, אם היה אומר דברי טעם מילא.. אבל איך שהוא נוטה באופן קיצוני כל כך לצד שלהם. זה מגוחך...
במדינה חופשית הוא אומר משפט כמו "מישהו הבטיח לך חופש דיבור?" ....... זה אומר הכל.
לק"י
וכן, אם מישהו רואה הודעה שהוא חושב שהיא בעייתית, אז הוא אמור לדווח. ואנחנו נחליט מה נכון בעיננו.
וגם על זה אפשר לדון באישי, רק לקבל את זה שבסוף המנהלים מחליטים.
וזה לא קשור לניק שכתב. כולנו יכולים לטעות או לכתוב דברים לא מתאימים.
ובדיוק בשביל למנוע דיונים לא נעימים על גבי הפורומים, צריך לדווח באישי.
אולי למנהלת יש ניסיון של הרבה שנים למול שרשורים מהסוג הזה ויודעת לאן הם יתפתחו ורוצה למנוע את זה
אולי המנהלת פשוט מכבדת את חוקי הפורום
בסוף יש כאן מרחב שמשתתפים בו הרבה אנשים ממקומות שונים בעלי ראייה שונה ועל כן כדי לשמור על אווירה מתאימה תמיד יהיו כללים שלא מתאימים לכולם.
דבר נוסף- אם ההערה כל כך במקום, צודקת ונכונה. מדוע היה צורך לפתוח פצל"ש עבור זה ולא לעמוד מאחורי הניק המקורי?
בכל מקרה- בכל מצב, לכל מי שיש תלונות מוזמן לדווח (פשוט כלי יותר יעיל שכל המנהלים רואים יחד)
גם המנהלים הם בני אדם ולפעמים טועים בשיקול דעת.
במידת הצורך תמיד פועלים לתקן.
ובמידת הצורך ניתן לפנות לכל אחד מהמנהלים גם באופן אישי.
השרשור הזה לא מכבד.
בהתחלה חשבתי שנעלו רק בגלל האזכור, עכשיו אני רואה שזה לא ככה
כי אתם מתעלמים מכל מה שכותבים לכם באישי. המנהל היחידי שבאמת מגיב ונותן את הדעת זה ארץ השוקולד.
אם הייתן כמותו היו פה בוודאות פחות עימותים.
לכן- המנהלות, יש איזה סנטימנט לבנות כאן מעצם היותכם בנות. זה לא פעם ולא פעמיים שאתן נוטות לצידן.
ארץ השוקולד, ויסלח לי האח היקר, שאני כותב את זה ונראה לי שלא יהיה לו אכפת ולכן אכתוב. הוא כתב לי מפורש: "אני לא הייתי מוחק את זה" כשהתלוננתי על כך שמחקו דבר שכתבתי לניקית אחת לפני מספר ימים. ועל זה יצא קצפי שהתחלתי ל"התחזות" לניקים אחרים. ואת ויעל יודעות את זה היטב. והכל רק בגלל שניקית אחת ביקשה למחוק איזה התכתבות בשרשור שלה שלא הייתה לרוחה ולא עברה על אף חוק. מזה הדבר הזה שמוחקים סתם וויכוח סתמי רק כי מישהי ביקשה? ורק בגלל שאולי זה יצא בשרשור שלה עצמה? זה טעות בשיקול דעת?..... זה גם לא היה וויכוח, סתם הודעה שכתבתי ועליה היא הגיבה ואני החזרתי בעוד הודעה. ואז "פוף" הגברת החליטה שהיא מתייגת את "ארץ השוקולד" ומבקשת שימחוק. ואז ההודעות נעלמו והשרשור ננעל. זה נראה לך תקין?
אז תפסיקי להתמם..אתן עושות איפא ואיפא באופן חופשי.
וחבל שלא שמרתי את ההתכתבות הזו על גבי הפורום בכדי שיראו כולם מה מחקתן. ואז עוד הגדלתם לעשות ונעלתן את השרשור.
לטובת הקוראים אדגיש, שזה היה בדיוק 2 הודעות שכתבתי + הודעה אחת של אותה ניקית אלי, אני סה"כ כתבתי לה את דעתי על משהו מסוים זה הכל, ואתן החלטתן שבגלל שהיא ביקשה למחוק, אז צריך למחוק. וכתבתי לה הכי מכבד, זה מה שיותר מתסכל.
את לוקחת משהו שולי שכתבתי, והכל בכדי לטשטש את העוול היותר גדול. פשוט זלזול מופגן וזלזול באינטליגנציה של הקוראים. אחרי כל מה שכתבתי, היא פותרת אותי בהודעה סתמית.
למה לא מצאת לנכון להגיב לעצם הטענה שלי?
אני יודע שזו את שמחקת את ההודעות שלי בשרשור של אותה ניקית. כי רק את עושה שטויות כאלה.
למה מחקת את זה אני רוצה להבין? את באמת לא מבינה שזה עוול למחוק הודעות שבהן רק רציתי להתבטא ולומר את דעתי? ... האם כל מה שצריך לעשות בכדי לנצח בוויכוח קטן - זה לכתוב למנהלים "תמחקו" ולתייג אותם? זה נשמע לך נורמלי?
ייתנו לי הקוראים הנכבדים קרדיט, שגם הניקית ההיא שבחרה לכתוב לכם "למחוק" , יודעת שלא היה שם איזה ריב יוצא דופן או משהו שמצריך מחיקה, אלא שזה לא בא לה בטוב. כי נתתי לה שם ביקורת. והביקורת הסתיימה לאחר ההודעה האחרונה שלי מתוך 2 הודעות סה"כ. פתאום ... החליטה הגברת, לכתוב למחוק, והכל נמחק. 3 הודעות במספר סה"כ כולל שלה.
אז למה? למה לעשות עוול? הינה בא ארץ השוקולד, מנהל וותיק ומצוין , ואומר "אני לא הייתי מוחק את זה" . ולא רק הוא לא היה מוחק, כל אדם שסולד מעוול לא היה מוחק. ורק בגלל שהוא "מענטש" אותו מנהל, אז הוא לא כתב דברים אחרים והסתפק רק ב: "אני לא הייתי מוחק את זה" .. כי גם הוא מבין שזה עוול.
(ועל זה 'מלחמת העולם' של מה שהשמאל מכנה ההפיכה המשטרית של השר יריב לוין וח"כ שמחה רוטמן) - פסק הדין נקבע פרסנולית לפי השופט שיושב בדין.
אני חושב שאתה מתנהג בילדותיות עם כל ההתחזויות ווהטרלות וההטרדות לניקים אחרים בגלל הרגשת העוול שנגרמה לך.
לא מבין את ההתעקשות שלך.
זו הפלטפורמה וזו ההתנהלות הלגיטימית של מנהלי הפורומים.
לא חייבים לפעול במקום שאינו לרוחך.
אתה בא לעזרתה רק בכדי שאני אגיב ויווצר כאן שרשורפלצת ובכך היא תהיה פתורה מלענות לי.
אני לא אתן לך את התענוג הזה. מה גם, שאתה גם כן מתעלם בשיטתיות מהטענה המרכזית שלי (דבר שמין הסתם לא מעודד אותי לחשוב אחרת אלא רק מדגיש את הרצון שלי לצדק*)
@יעל מהדרום , אנחנו מחכים למוצא פיך. אבל גם את יודעת, שיהיה לך קשה להגן על משהו שכל ילד יודע שהוא עוול. אבל תנסי , אולי תצליחי מי יודע.
לא זכור לי אי פעם שכתבת לי ולא עניתי לך,
אתה מוזמן לפנות ולראות בעצמך.
אני שמחה שאתה מרגיש ש @ארץ השוקולד נותן לך מענה
סתם שתדע שאנחנו מתואמים כל המנהלים
אני מבינה שלהרגשתך נגרם לך עוול
אבל הדרך לפתור את זה היא לא בצורה הזו עג"ב הפורום
ובטח ובטח שלא להעניש את שאר הניקים ע"י התנהגות לא מותאמת בדרכים אחרות שציינת כאן בשרשור.
אנחנו נעבור על ההודעות שמחקו לך ונשים לב יותר להבא.
ממה שאני יודע, מנהלים יכולים גם לבדוק מה מחקו לאחור. אז תבדקי את זה, כי לי אין ספק שזו לא את שמחקת.
לא בגלל שאני חושב שאת נוהגת אחרת בד"כ, אלא שכאן ניכר לי שזו יעל שמחקה.
ועוד נקודה: ברור לי שיש למנהלים שיקול דעת ולא צריך "לקחת את החוק לידיים", אבל יש גם דברים שהם לכולי עלמא לא תקינים.
עכשיו רואה שכתבת לי בפרטי, אני אגיב.
ומעולה,
בוא נפתור את זה שם 
לעומת רבנים בישיבות, רבני קהילות, רבני בתי כנסת וכו', שלא עוסקים כלל בפסיקה אלא בהוראה.
מעצם זה שפסיקת הלכה דורשת הרבה יותר ידע וניסיון מאשר עיסוק בהוראה, אפשר להבין שיש פירמידה - הרוב נמצאים ''למטה'' (כלומר בשכבה שדורשת פחות הכשרה, ידע וניסיון), המיעוט למעלה. כמו בכל מקום ובכל תחום: יש יותר אחיות מרופאים, יותר מנהלות חשבונות מרואי חשבון, יותר פועלי בניין ממהנדסים, יותר שרטטים מאדריכלים, יותר מלצרים מאשר שפים, יותר דיילים מטייסים, יותר יועצי משכנתא מאשר אנליסטים...
נ.ב.
פסיקת הלכה זה לא לענות לאדם בקהילה האם מותר להניח מרק על הפלטה בשבת. ההלכה הזו כבר נפסקה מזמן, להנגיש אותה למי שלא מכיר זה הוראה ולא פסיקה.
פסיקה זה כשהרב עובדיה יושב ימים בחדר שלו בשביל לקבוע האם לוחמי הצוללת הנעלמת אחי דקר נחשבים כמתים, כך שיהיה מותר לעגונות להתחתן שוב.
נורא פשוט,
אפשר לכבד אנשים עם תואר
מוזמנים להגיב יפה אחד לשני בנושאים אחרים
כלומר, ברור שהוא עלול להיפגע. אבל איפה את מרגישה את זה שאת מפחדת לפגוע בו?
(אפילו תעשי על זה עבודת כתיבה של 3-4 פסקאות לנסות להבין למה לך קשה לעשות את הצעד הזה אחרי שהגעת למסקנה שהוא נכון).
ובינתיים את גם פוגעת בעצמך, בשלוות הנפש שלך, בהתקדמות קדימה.
תהיי כנה בפגישה הבאה לומר הכל ולהפרד בכבוד.
בהצלחה♡
כדאי לדעתי להכין את השטח כדי שהצד השני לא יגיע מולהב לדייט ולו בשביל שיפרדו ממנו.
תשתפי בדברים טובים עליו ולמה לא מתאים לדעתך.
לזכור ולומר שנפרדים כי אין התאמה ולא כי הצד השני לא טוב מספיק.
ואני מבינה שלאמר "זה לא אתה, זה אני" - ישמע כתירוץ נדוש ומוכר. אז אם זה באמת כך, לא לאמר את זה.
סבורה שאם בכל זאת נפגשתם במשך חודשיים תמימים, יש לך דברים טובים לאמר עליו ואליו.
אולי באמת לאמר קודם בטלפון (או בדרך התקשורת הרגילה שלכם) שחשבתם קצת (או הרבה)
ואתם רוצים לשתף אותו בזה. כך שהוא יבין במה דברים אמורים, לפחות במקצת. אבל בצורה
מאוד עדינה ובלי לפגוע בכלל.
בהצלחה!
הגיוני מאוד שיכאב לבחורה, אך השאלה איך זה יעשה בצורה מכובדת שתמזער נזקים
בגדול - להקשיב ולהבין מה היא תרצה.
אני נוטה לחשוב שרוב האנשים ירצו שיודיעו להם בטלפון, לפחות ברמז, ואז לעשות פגישת פרידה שבה מדברים על חוויות, רגשות, מחשבות וכו'
אבל יש כאלה שהם לא אוהבים "להתבחבש" ברגשות, אלא מעדיפים לברוח - וזה הכי לגיטימי שבעולם!!
אז לכן הכי חשוב להקשיב לה - אם היא רוצה לברוח תנסה לעודד אותה ותתן לה לברוח, אם היא רוצה להביע רגש, תן לה להביע מה שתרצה.
כמובן שזה יכול להיות קשה לך שהיא תביע כאב וצער. נראה לי היא שווה ש"תסבול" את זה אם הייתם ביחד חודשיים.
בהצלחה רבה!!
זה אף פעם לא נעים, גם לא אחרי דייט אחד ובטח לא אחרי חודשיים.
כי זו חרב. אין דרך שזו תהיה כרית רכה, חלומית או פלומתית. זו חרב, להט חרב מתהפכת, דוקרת כמדקרות פגיון. ואתה תכאיב, תדקור, תפלח כבכידון מלובן לוהט דרך קרבי האדם בו זה יינעץ.
ואף על פי כן, כך תעשה. והרחמן המרחם על בריותיו שבשמיים, הטוב כי לא כלו רחמיו, יכפר. וכולי האי ואולי.
ומכל זה רק למדים, ומדייקים יותר להבא, וקמים מכשלון ומעפר, וזזים הלאה בחיים.
ולדעתי בשיחה בטלפון, אין עניין אחר. ותקומו איש ואישה בתום הדיבור הקצר, ותהיו לבדכם כל אחד אחת בנפרד במקומותיכם, ותבכו את השריפה אשר כלתה, ותתאוששו כאבלי ציון, ותקומו מאפר.
הבה נשאיר את להט החרב המתהפכת למקרים אחרים. יש, בלי עין הרע (או עם), מספיק כאלה...
אני כן בעד פגישה. למרות שזה קשה יותר, בכל זאת פנים מול פנים - לא פשוט.
אולי אפילו להביא משהו קטן, מנחם? אבל לא בטוחה לגבי זה כי אז אולי זה י קשה
עליו יותר.
אלא אם כן מדובר במישהו שלילי ביותר. אז שיחת טלפון קצרה וחדה היא פתרון מצויין.
לא נשמע לי כזה...
אשמח לשאלה שקצת לא נעים לי לשאול.
אני יוצא עם מישהי משהו כמו חודש. הולך אחלה סה"כ, אחלה שיחות, יש צחוקים כימיה ודיבור זורם יחסית.
אבל יש משהו שממש מפריע לי וזה שיש בינינו איזשהו פער באסתטיקה/היגיינה. אני אחד שממש שם לב לדברים וממש רוצה שאישתי תהיה "מטופחת". והיא לא אחת שמתאפרת בכלל, לא לדבר על לק וכל זה.. וגם לבוש דיי פשוט. ואפילו (וממש לא נעים לי להגיד) לא תמיד שמה לב לשערות בפנים…
השאלה מה לעשות עם דבר כזה? אני לא יכול להתעלם מזה.. ברור שגם לי יש עבודה לעשות אבל בסוף יש איזו רמה שאני מצפה ממנה..
שייך בכלל לדבר על זה איתה??
תודה.
לעור הפנים. מציעה לכולן לחבוש כובע בקיץ היוקד שלנו.
בארצות הצפוניות, נשים חובשות כובע למרות השמש האנמית
גם במזרח הרחוק מקפידים על כך.
אצלנו, אם הולכים עם כובע (שמש, עם תיתורת רחבה), אנשים
מביטים עלייך כאילו נטרפה עלייך דעתך, רחמנא ליצלן....
ילדי, כשהיו קטנים, היו עוברים למדרכה השניה, ליתר בטחון....
גם היום הם לא שמחים על כך במיוחד (בלשון המעטה)...
כמעט כל הדייטים שעברתי מסתיימים כעבור פגישה אחת?
ואיך אתה מרגיש בדייטים עצמם?
זה יכול להיות עניין שכדאי לטפל בו בשלב בחינת ההצעה ועד להתנהגות בדייט עצמו.
'מסתיימים' הכוונה שהיא מסיימת אותם?
אם אתה מסיים, זה בירור מסוג אחד.
למה ההצעה, שנראתה לי בעלת פוטנציאל, כבר לא רלוונטית? מה פגשת שגרם לך לחתוך? זו בעיה בהצעה, כלומר לא היתה שום סבירות, אין שום דמיון/קשר בין הדמויות, או שזו בעיה בתקשורת, ביצירת הקשר?
אם זו בעיה בהצעה, למה הציעו לי? ייתכן ולא מכירים אותי/אותה/לא יודעים מה אני מחפש? למה לא 'עליתי על זה' מראש, בשאלות מבעל הרעיון (מלבד פרטים טכניים ומהותיים כאלה ואחרים, 'למה חשבת שהיא מתאימה לי?', 'למה חשבת שאני מתאים לה?'. לא 'כי לשניכם יש אוזניים/לב וריאות', אלא למה דווקא אני לה ודווקא היא לי. איזו ייחודיות ראית בכל צד שהעלת לך את המחשבה שיכולה להיות התאמה) או בשאר הבירורים. אולי העניין צריך חידוד?
אם זו בעיה ביצירת הקשר, האם נבהלתי משתיקות/משהו ספיציפי שהיא אמרה? האם חתכתי 'כי הרגיש לי' או שיש סיבה שאפשר להצביע עליה? הרם באמת נתתי הזדמנות או שמיהרתי לחתוך כי לא היו לבבות והצעת נישואין אחרי 20 דקות? האם נכון לחתוך אחרי נסיון אחד, כששני זאים נפגשים ומובן יהיו רגעים לא נעימים (וגם לא נוראיים) של שתיקות מביכות, או שנכון לתת צ'אנס נוסף, ואולי אפילו יותר? האם אני באמת בא מוכן לקשר, ובא להשקיע בדייט, או בא 'לעבור אותו' (כמשתמע קצת מנוסח שאלתך), ומיילא כל הדייט לא רלוונטי? האם יש בי פחד מיצירת קשר שגורם לי להיבהל ולהרגיש שזה לא רלוונטי, או אפילו להצביע על דברים ספיצייפיים למרות שהם לא באמת מהותיים לי?
אם היא חתכה, יש בירור נוסף, אך זה כמובן דורש גם את הבירור האם ההצעה היתה רלוונטית. אם לא, למה לא סוננה בדרך? האם ייתכן שהמציע/הדמויות שאצלן ביררו עלי לא מציגים אותי נכון?
אפשר גם לשאול אותה, בטלפון בו היא חותכת או בהודעה אחרי זה, למה היא חותכת. היא לא חייבת לך תשובה, וכנראה שהיא תענה 'הרגיש לי שזה לא מתאים', אתה יכול לבקש הערות/הארות להמשך הדרך, אולי תקבל משהו.
ייתכן שיש בך, במראה/דיבור/התנהלות שלך בדייט משהו מרתיע/מרחיק? האם השקעת בדייט, באת מכובד, פתוח (כמה שאפשר) להכיר, לשמוע ולשתף, התעניינת בה ולא חיטטת יותר מידי? האם חשבת מראש על מקום שנוח לה, מתחשב במה שמתאים לה, לא ליד כל החברות, מקום נעים, אולי אפילו עם שירותים? האם הבאתי לפגישה הראשונה מיץ תרד הולנדי סחוט ועוגיות שעורה ותירס במילוי חסה? התנהגתי מוזר? נסה לשחזר את מהלך הפגישה ולבחון אם היתה התנהגות מרחיקה מצידך.
כשזו אחת או שתיים, יש סבירות שההצעה לא רלוונטית/הן לא פתוחות לקשר, אבל אם זה כבר עם בנות רבות, יש כאן נורת אזהרה לכיוון שלך. מה אני לא עושה נכון.
זו התמודדות קשה. נסה ללמוד משהו מכל פגישה. להתייעל בתקשורת, להכיר גבולות ולהבין מה חשוב לאישה ומה מעניין אותה, למד להתחשב, ובעיקר, להיפתח.
זה נסיון לא פשוט. תדבר עם אבא, תגיד לו, ותתכוון לזה, שקשה לך, שאתה צריך את עזרתו, ושאתה מתאמץ ומשקיע כדי להקים בית לכבודו. קבל את הקשיים הללו באמונה, ויהיו לזכותך.
(מקווה שכתבתי כל מה שחשבתי, כי בטעות מחקתי הכל וכתבתי הכל מהתחלה)
אשריך. יצליח ה' דרכך ותבשרנו בשורות טובות במהרה.
אכן גם אני הייתי בבעייה כזו עד שלימדו אותי איך לפתח קשר עם אישה.
ואז הכל השתנה שסוף סוף הכדור היה אצלי.
לא בקטע מלחיץ אחי אבל אתה צריך ללמוד אם יוצרים קשר עם אישה.
תחשוב שזו בחורה שהיית רוצה ובגלל שאתה לא יודע איך מפתחים איתה שיחה הכל בורח לך, פשוט חבל.
לכן יש אנשים מאוד מאוד מסויימים שיודעים להדריך אז שווה לפנות אליהם וכן גם לשלם אם צריך.
תודה
אני ניק שהיה פעיל פה אבל מעדיף לא להחשף
חשבתי לשתף שיר שיצרתי לאחרונה עם AI
לדעתי זה יגע בעולמם של חברי הפורום
יום טוב
שלום לכולם.
אצלנו במשפחה כולם ממש גבוהים. באיזור 190, והבנות יחסית בממוצע. כל חיי גדלתי כגבוה ותמיד קיבלתי על זה מחמאות, לכן אצלי במוח זה נתפס כדבר מאוד מהותי.
העניין הוא שאתמול יצאתי לדייט עם בחורה מתוקה ממש, אבל גם ממש נמוכה. ויותר מזה, המשפחה שלה גם ככה פחות או יותר. אחרי שהבנתי את זה פתאום התחיל להפחיד אותי העניין הגנטי (ברור שגובה זו לא מחלה ח"ו והבעיה היא בתפיסה שלי! אבל ככה גדלתי וכרגע קשה לי להשתחרר מזה. ומבקש מראש סליחה אם זה פוגע במישהו).
השאלה שלי היא האם יצא לכם לחשוב על משהו כזה פעם? מה יהיה הגובה של הילדים? איך אפשר לברר גנטית מה באמת ההשלכות של זה? מכירים משפחות שיש פער גובה מטורף כזה? מה הגובה באמת של הילדים?
חבר'ה, באמת כל פיסת מידע שיש לכם כאן תעזור לי, זו לא פעם ראשונה שאני מתלבט על זה. תודה
אני יודע שזו לא מחלה, וברור שצריך אכן לבדוק מחלות גנטיות. אבל זה מטריד אותי. הלוואי שלא.
אבא שלי נמוך, אמא שלי ממוצעת על גבול הנמוך,
וכולם אצלינו די נמוכים במשפחה. (אני נמוך)
אני חושב שאם זה פער, אז זה אמור להתאזן, אבל אין לי באמת ידע מקצועי...
אבל בסוף אם תתרגל לזה, אז הגיוני שגם התפיסה שלך תשתנה.
כל תודה רבה על התגובה נשמה טהורה, מקווה שהשאלה שלי בסדר!
דברי שני, זה ברור שעל רוב פשעים תכסה אהבה..אבל עד שהאהבה תגיע....
וזה גם מובן מאוד למה זה מפריע לך.
ואני מניח שאתה שואל על הילדים שבעז"ה תאהב אותם איך שהם יהיו...
על הרגשות שעולות אצלכם. יש להן מקום.
אין לי תשובה על כך. אולי להמשיך ולראות אם זה עדיין מפריע.
אולי הילדים יהיו גבוהים כמוך? יש לנו שכנים שהיא מאוד נמוכה. ממש.
בעלה די גבוה (לא 1.90) ו90% מהילדים, גבוהים.
אבל יכול אולי להיות גם ההיפך כמובן.
אגב, קראתי בספר "יומנה של שדכנית" על מישהו שהגיע לאחד מגדולי ישראל
בטענה שאחותו שמה דגש על שטויות; הכירה בחור נמוך ואינה רוצה בו כי
טוענת שתתבייש ללכת איתו ברחוב.
הצדיק ענה לו: אלו לא שטויות. זה דבר שצריך לקחת בחשבון אם זה מפריע לה.
זה לגבי ההצטדקויות שעולות כאן לגבי הרגשות לגטימיות לגמרי.
מה עושים איתן? זה כבר נתון לשיקולו של כל אחד.
בהצלחה רבה!
כנ"ל לאבא שלי, ואימי עוד יותר נמוכה. לגבר זה לא קל מבחינת הביטחון האישי, לנשים אין בעיה (הן אכן נתפסות כ"מיניאטוריות ומתוקות"). ילדיי נמוכים כמוני, הבן עדיין קטן ולא מוטרד במיוחד, לבת הגובה שלה כלל לא מפריעה.
אבל רוב הסיכויים שילדיך יגיעו לגובה ממוצע של 175 ס"מ ואף הרבה מעבר. אז אין מה לחשוש. שאל את הבינה המלאכותית והיא תיתן לך תחזית על סמך סטטיסטיקה קיימת.
על בסיס מה את/ה אומר את זה? באמת כבר שבוע שאני מנסה להסתכל מסביב על משפחות ולא מצאתי משהו עקבי מדי..חוץ משאם יש גנים נמוכים אז זה עובר הלאה..
מה שלא נכון זה המחשבה שגן גבוה פלוס גן נמוך יוצר גן ממוצע. אם אתיופי יתחתן עם אשכנזיה אז הילד יצא מוקה? זה לא ביולוגיה.
אם חכם יתחתן עם טיפשה אז הילד יצא ממוצע הציונים שלהם? זה לא ביולוגיה.
אחד מהגנים יבוא לידי ביטוי וזו הגרלה שאין לנו איך לשלוט עליה, ומה שכן יכול להיות זה עוצמה משתנה של הגן המסוים - אבל הנטייה תהיה גבוהה או נמוכה, וממש לא נטיה לממוצע.
זה דבר שיש לדעת.
עכשיו השאלה היא מה הטעם שלך בנושא, אם בכלל אכפת לך/חשוב לך, וכדומה.
ברור לי שאין פה נוסחה מדויקת (אע"פ שיש מחשבון באמת כמו ששלחו למעלה חחח..) אבל רוצה לשמוע מנסיון החיים פה של האנשים מה רואים/שומעים מסביב. לדעת האם אני לבד בהתלבוטות הזו והאם יש לה מקום או שזה יצר הרע?
קודם כל - זה נכון שזה לא תמיד יוצא ממוצע, אבל דווקא בדברים האלו (גובה וצבע עור) יש איזשהו ערבוב של הגנים שיוצר לרוב משהו באמצע (כי יש פה כמה גנים שמשפיעים, ולכן חלק מתקבל מהאמא וחלק מהאבא, והתוצאה מושפעת משניהם. יש תחומים אחרים שבהם רק גן אחד משפיע ואז זה באמת סוג של 'הגרלה' אם זה כמו אמא או כמו אבא).
מכירה כמה משפחות של אתיופי ואשכנזיה (או להיפך) והילדים באמת בצבע כמו של תימנים. וגם במשפחה שלי רוב הילדים קיבלו צבע בערך באמצע ביני לבין בעלי (עם שונות בין הילדים, אבל בגדול כולם בטווח שבנינו).
ולגבי הגובה - יש לי דודים שהם עם הפרש גובה משמעותי. הבעל בערך 1.90, והאישה סביב 1.50 (להערכתי, לא שאלתי אף פעם...). יש להם 7 ילדים, 2 בנים שקיבלו את הגובה של אבא שלהם (לא יודעת אם ממש בגובה שלו, אבל כן גבוהים מהממוצע באופן ניכר), ו-5 בנות בגובה ממוצע, גבוהות יותר מאמא שלהן אבל לא באופן חריג.
זה מציק לך בעין?
מרגיש לך מוזר להסתובב עם מישהי יותר נמוכה בהרבה ולא ממוצעת?
איך הצל/ השתקפות שלכם ברחוב או מול חלונות ראווה מרגישה לך??
כי לגובה כמה שתרצה זה מה שה' קובע
אני באה כמיך ממשפחה של גבוהים
אבא שלי 185 אמא 175 ויש לי אחים 192 188 אחיות 176 175 שזה גובה ממש גבוה לבנות
אבל גם אחים בנים יותר נמוכים - ממוצעים 176
(שזה הממוצע בערך לגברים- 177)
ואני שאני 170 זה גם גבוה לבנות
(הממוצע הוא 163)
זה תלוי ילד מה הוא אוכל כמה ישן אם עושה ספורט
אני מכירה זוגות שהם הפוכים שניהם מגרדים את ה170 ויצא להם בחור 185
זה משפיע אבל לא מחייב בכלל
אז תתיחס יותר להרגשה שלך איך זה נראה בעינך
כמה זה מפריע לך שהאישה שלך שהיא נמוכה
לא הילדים שלך
כי לי זה מפריע🙂
מודה
נסיתי עם כמה וכמה בחורים אבל אני לא נמשכת לכאלה שפחות מ178-180
אני צריכה לראות שיש הבדל גובה בנינו
האם שאני שואל את עצמי את זה גם. כי זה פרדוקס כזה. ככל שאני מפחד יותר מאיך זה ישפיע על דור העתיד אוטמטית זה משפיע על איך אני מסתכל עליה.
ובדיוק כמו שכתבת, יצא לי להתסכל על הצל ברחוב וזה, וזה מרגיש לי קצת 'מוזר', כמו אחות קטנה. אבל אמרתי לעצמי שזה אולי סתם קול בראש שצריך לנפץ..מבולבל כבר.
שמחה שזה לא הפריע לבעלי...
יש לנו ילדים גבוהים, ילדים ממוצעים וילדים נמוכים. מגוון נחמד
אגב, ההורים של בעלי גם נמוכים, רק הוא ואחיו גבוהים...
גם לדעתי - פחות תחשוב על הילדים העתידיים, אלא על איך זה מרגיש לך מולה, אם מפריע לך להיות בפער כזה מולה. זה עניין של העדפות מראה ולא של גנטיקה...
כל הילדים יצאו גבוהים (חמישה במספר)
ואם אתה שואל אם יצא לי לחשוב על זה פעם, אז בפירוש כן.
בסוף כשאני מתחתנת עם מישהו אני רוצה להוריש גנטיקה טובה לילדים, לא דווקא גובה.
(לי אישית גובה יותר מפריע בקטע שגבר נמוך מצטייר בעייני כפחות "גברי" אבל לא יפריע לי שיהיו לי בנות נמוכות למשל)
אני גבוהה. ובכל זאת, שמתי לב שיש גברים נמוכים שהם גבריים בהחלט.
כמובן שמטבע הדברים, אשה גבוהה היתה רוצה בעל שלפחות בגובה שלה.
אבל יש גברים נמוכים גבריים ומושכים. לגמרי. וגם גבוהים שלא נראים
גבריים כל כך.
מכירה מישהו נמוך נמוך נמוך.....למטה מהממוצע. בהרבה.
אשתו גבוהה גבוהה גבוהה...למעלה מהממוצע.
רואה די הרבה זוגות כאלה.
ויכול להיות שסתם נטיית גובה
כנ"ל אצל הגברת המיועדת.
כי כן, ברור שגובה מושפע המון מגנטיקה, אבל יש מקרים שזה ניתן לבדיקה ממוקדת של 2-3 דברים. לרוב יבדקו בשביל שלא יהיה לשני ההורים (למשל כי אז ההשפעה היא לא רק על הגובה, אלא גם על עוד דברים. או כי זה כבר יצור מצב קיצון)
בכל אופן. אני חושבת שייתכן שיש פה גם עניין של מגדר.
כי כאמור, לגברים גבוהים מאוד, קשה פחות מלנשים גבוהות מאוד. וכך גם ההפך.
אז אתה אולי חושב - מה אם הבן שלי יהיה נמוך מאוד וזה יקשה עליו בזיווג/ביטחון עצמי/ ווטאבר
אבל אני כאישה הייתי חוששת בעבר מההפך - מה אם תצא לי בת מאוד גבוהה?
אני נמוכה מאוד, בעלי מעל הממוצע אבל לא ברמה חריגה, אז לא נראה לי שתצא לי בת 180 חחח
אבל בהחלט מבינה את הקושי של ללכת עם מישהי שנמוכה ממך ב40 ס"מ (מהכיוון של זו שהלכה לצידו של מי שגבוה ממנה ב40 ס"מ, וזה באמת מרגיש לפעמים כמו "ילדה", עד שמתיישבים ואז כבר לא. אבל מבינה)
כתבת הרבה ממה שעובר לי במוח.
ברור שגובה באיזשהו מקום זה יתרון/נורמלי לגבר ואילו לאישה זה יהיה חיסרון מסויים..וכל הקטע שזה גם בדיוק להיפך! ואין לנו איך לשלוט על זה. מצד שני, כמו שכתבתי, יש לי איזו תפיסה כזו שגובה הוא מאוד מאוד חשוב. לכן זה משפיע לי על איך אני תופס אותה וגם עולה הפחד על דור העתיד,..
למה גובה הוא מאוד מאוד חשוב? ( חוץ מלהגיע למדפים הגבוהים בסופר)
אני ובעלי נמוכים והחיים שלנו מצויינים ב''ה. מקסימום לוקחים שרפרף
לחלוטין. זה דבר שלא בשליטתנו בכלל, והוא לא עקרוני למהות של האדם. והאמת שבגלל שזה לא מאוד חשוב אני כועס על עצמי שזה כל כך מפריע לי! באמת.
אבל כמו שאמרתי, תמיד גדלתי כך שגובה הוא חשוב, תמיד החמיאו לי על זה ותמיד זה היה לי כיף. לכן זה נתפס אצלי כנראה כמשהו חשוב....
כמו הרבה דברים אחרים שמפריעים לאנשים אחרים
אז זה אמור להיות גם מאוד מאוד חשוב כשאתה חושב על הבנות העתידיות שלך, לא?
להיות בת גבוהה מאוד, זה ממש לא קל.
גם להיות בן מאוד נמוך.
אבל אני אומרת, שאו שגובה זה פיצ'ר חיצוני וזה הכל, ואז באמת לא כזה משנה
או שהוא מאוד חשוב, אבל אז זה חשוב לשני הכיוונים שלא יהיה גובה קיצוני. לא?
קיצוניות לא טובה בשום דבר ובשום מצב. לא מחפש קיצון.
מבחינתי גובה זה לא הכי חשוב, ברור שהעיקר הנשמה והמידות. עם זאת, קשה לי לשחרר את זה.
פעם התעניינתי בעניין הגובה, וזה מה שאני יודעת להגיד:
יש תכונות שאפשר לבדוק בדנ"א של אדם, ולהעריך כיצד זה יבוא לידי ביטוי. לגבי גובה, אפשר לקבל הערכה, אבל טווח סטיית התקן הוא עצום, כך שההערכה הזאת מאבדת הרבה מיכולת המימוש שלה.
למה זה קורה? כי יש תכונות שתלויות רק בגן אחד או גנים בודדים, אבל גובה תלוי בעשרות אלפי נקודות שונות בדנ"א. (מקור)
אם זה משהו שמטריד אותך ברמה רצינית - לך תקבע תור אצל יועץ גנטי, ותברר.
מכירה הרבה זוגות בהם אחד מבני הזוג יותר גבוה, ומבחינת ילדים - לפעמים כולם בגובה דומה, לפעמים יש מנעד של גבהים.
אבל השאלה הגדולה היא:
האם אתה מחפש תשובה גנטית, או שאתה מחפש להשפיע על התפיסה שלך? האם אתה רוצה להשתחרר מהתפיסה הזאת?
בפער מהממוצע זה הכי כיף.
אז קח בחשבון שיתכן שגם בשביל הבחורה יש כאן התפשרות מסויימת, ושאולי בזכותה הילדים דווקא יהיו מאוזנים..
לילה טוב לכולם!
ב"ה רק רוצה לעדכן שלפני כשבועיים החלטנו שאנחנו רוצים להתחתן, ביום שלישי הצעתי לה והיום הייתה המסיבת אירוסין שלנו.
תודה לכל מי שעזר לי פה בעבר עם שאלות! הורדתם לי ממש את הלחץ והחרדות לפני הדייטים הראשונים!
אשריכם ישראל! בקרוב אצל כולם!
הרבה אושר בריאות נחת ושה' יאיר לכם את הדרך יום יום בקלות ובאהבה
לכל עם ישראל בעז"ה
איזה מרגש
שמחה בשבילך על המסע הקצר שעברת (לפחות ממה ששיתפת)
מאחלת לך אושר ועושר עד בלי די🥂
שיחקת אותה.
יפה.
מוזמן להמשיך לתרום ולקבל בפורום (אף שזכית ואין לך הרבה נסיון😀).
זו הכותרת של טיפ באתר "השדכן". יש שם טיפים טובים.
מזכיר לי את התגובה של הבחורה שלא הרגישה צורך
להתחתן. אולי לא קשור, אבל ממליצה על טיפים;
שם וגם באתר של אלי גרון.
לא נדלקו אורות מיוחדים.
לא חשבתי שזה זה.
לא הרגשתי שאני מכירה אותו עידן ועידנים.
עוד אחד, זר, שהחיים שלו משיקים לשלי.
משיקים, כי הוא לא בדיוק הטייפקאסט של מי שיצאתי איתו עד עכשיו. אבל לא היה משהו אחר רלוונטי באופק, אז למה לא לנסות משהו קצת אחר?
עוד דייט ראשון. ושני. ושלישי.
וזה עדיין לא השתנה.
טוב, לא באמת ציפיתי למשהו אחר.
כן, התקרבנו. כן, יצרנו מרחב של כנות. של הקשבה. של כבוד לשוני ביננו. ויש שוני. ויש פערים.
אבל לא רע. אפילו נחמד.
ועוד דייט.
ועוד אחד.
וזה מתחיל להיות רציני, ואני רואה שאני לא שם. לא במקום שהוא נמצא. מסרבת לקבל את זה שיש כאן צעד שצריך לעשות אותו - או לחדול.
פונה לאשת מקצוע. ולעוד אחת. ולעוד אחת. ולעוד אחד. ולעוד אחת. ולעוד אחת. חלקם עזרו יותר, חלקם פחות.
עוברת תהליך עם עצמי, ומולו.
ומחליטה ללכת על זה. לבחור בו כשותף שלי.
מה אני באה להגיד לכם?
לא נפלה עליי איזשהו משהו פתאום. זה בהחלט היה דומה לקשרים רבים אחרים. אבל עבדנו יחד. ועשינו תהליך משמעותי, לבד וביחד. ובחרנו.
כשהוא הגיע, לא הרגשתי בשום צורה שזה זה, שזה שונה מקשרים אחרים.
האם הוא מושלם (ברור שאני לא מושלמת..)? האם הקשר שלנו מושלם? לא. אבל יש בו הרבה כנות ואותנטיות, וזה נראה לי בסיס טוב לצמיחה.
מה עוד?
תיזהרו במה שאתם אומרים. כן, הוא גם נמצא כאן. (וגם אחרים שיצאתי איתם). תחשבו טוב טוב לפני שאתם מפרסמים משהו עם דברים שיכולים לזהות אדם ספציפי - ייתכן שהוא או היא קוראים כאן.
ובשולי הדברים,
אני רוצה להודות לאנשים כאן, שמלווים אותי במסע שלי בשנים האחרונות. הפורום עזר לי בהיבטים רבים, בקשרים רבים, ואני מודה לכם. חושבת שיש לנו הרבה מה ללמוד אחד מהשני, מנקודות מבט אחרות וכו'.
ב"ה אני ממשיכה לפרק הבא במסע החיים, אבל אולי עוד תמצאו אותי פה מידי פעם..
מאחלת לכולם כאן להגיע לזוגיות טובה ומצמיחה, בקצב ובדרך שמתאימים להם.
(איך מגיעים לשם? מה זה זוגיות כזו? יש לכם תובנה, מחשבה וכו' בעניין - אשמח לקרוא כאן).
איך שניכם יודעים להתנסח יפה בכתב
