בעיני, לשחרר.

תהני מהמתנה, תשמחי.

תני לו לנהל את הפן הכלכלי ותורידי ממך את העולם הזה, מה גם שב"ה המצב טוב פלוס, אז תודה לאל, תני לו לפרגן לך.

אני מאוד מכירה את המקום הזה שקשה לבזבז ולהוציא הוצאות מוגזמות. אבל .... לדעתי מה שנכון לזוגיות זה לשחרר ולקבל באהבה. 

וברוך ה' אין בעיה כלכלית, אז לא רואה פה בעיה.

הגיוני שהוא גם ירגיש צורך לפנק בצורה מוגזמת, תשחררי הפעם, ותנהלו על זה שיח בפעם אחרת קבלי קשר לסיטואציה מסוימת. זה מבאס לפנק מישהו ואז הבן אדם השני מוריד אותך...

בעיניי גם לא להגדיר את זה כבזבזן, אלא תקציב המותרות שלו הוא אחר משלך, ואפשר בנפרד, בלי קשר למתנה או קנייה ספציפית , לשבת לשיח של תקציב ולהגדיר תקציב מותרות שמתאים לשניכם.

יש אנשים שעבורם מותרות זה בסיסי לרווחה הנפשית

נראה לי אין יותר מבאס מאשר לתכנן לקנות מתנה לבן זוג, לחשוב להתלבט ואולי גם לסגור

ואז לשמוע מהבן זוג שהוא עלה עלייך ובעצם לא רוצה.

ויכול להיות שגם הוא עושה את כל החישובים שלך ובסוף יקנה את הדגם הפחות יקר (ואז את תתבאסי שהוא מתקמצן עלייך 😂)

מגיע לך

לגמרי.

בתור נשיםקשה חנו לפרגן לעצמנו 

מצד אחד איזה כיף שהוא ככה דואג לך!! ומצד שני באמת ההרגשה שהרבה יותר ישמח אותך משהו בתקציב סביר

קראתי פעם (בספר לדעת להיכנע של לורה דויל, אם את מכירה) שחלק מיצירת אינטימיות רגשית נבנה מהיכולת של האישה לקבל מתנות בחן, גם אם הן לא מה שהיא רוצה. היא כותבת שם שגבר מתכווץ ונסוג כשהוא מקבל ביקורת או הסתייגות על מתנה שהוא קנה. ברור שאפשר גם להסתייג ממתנות שלו, אבל כן לקחת בחשבון שקבלה בחן מאוד עוזרת לזה שהוא ירצה להמשיך לפנק אותך, והכיוון ההפוך- פחות

אז על דברים 'קטנים' אני ממש משתדלת לקבל בשמחה גם אם זה לא מה שמתאים לי, בשביל ההרגשה הטובה שלו ושלי והקשר שלנו. וכל אחת ה'קטן' שלה, זה איזון של לבחור מה לומר ומה לא, אבל כן במודעות שיש הפסד מלהסתייג ממתנות שלו. (כמובן- לא רק מתנות של חפץ, זה יכול להיות גם התעניינות או ווטאבר...)

בע"ה שכל החיים הוא ימשיך לשמח אותך

באופן כללי, הגישה שלי לכסף היא שהגבר מחליט. אני משתדלת לתת לבעלי את מלוא הכבוד והמקום להחלטות בענייני כספים.

כמובן אני לא שואלת על כל דבר שאני רוצה לקנות, אבל אם הוא מחליט לקנות משהו, גם אם זה נראה לי מיותר, אני לא מתערבת, אלא אם הוא שואל לדעתי.

קל וחומר אם מדובר במתנה 😆

ואיזה בעל חמוד (:

אני מצידי הבהרתי לו שאני מעדיפה להוציא את הסכומים האלו על דברים שאני רואה לנכון- כמו תכשיטים (שאני בוחרת..) וכו'..

פחות מאפשרת לו להוציא עלי סכומים כאלה

על זה שאם מתישהו נלך לייעוץ זוגי, זה יהיה בגלל שהוא מתעקש להביא לי דברים שאני לא בהכרח חייבת

עכשיו זה לא כזה רע כמו שזה נשמע, כן?

פשוט אצלו לוקח זמן עד שמגיע מבוקשי כי הוא מחפש לי את הכי טוב וזה מעצבן אותי כי אני מוכנה להתפשר גם בפחות, העיקר שייקח פחות זמן (צרות של עשירים ב"ה)

אבל אני לא מתערבת לו בענייני הוצאות האמת. זה שלו, לטוב ולמוטב. אם הוא רואה לנכון לשים יותר כסף למרות שאמרתי שאני לא צריכה את הכי יקר, תפאדל. זה עניין שלו

אצלי בעלי רגיל ממ שלחסכנות ומסתפק במועט בכללי

לא מעניין אותו כמעט קניות של דברים

ובגלל שאני גם לא ההפך במובן החסכני

אבל בניגוד אליו כן יש לי יותר דברים שרוצה

וגם כשרוצה חשוב לי שיהיה כמו שאני רוצה...

אז אני משתדלת לקנות הכי בזול ומשקיעה בזה שעותתת לחפש מציאות שוות...או יד שניה

ובפנים היה בא לי שהיה לו אופי שיותר כזה לארג'

ומפנק

הוא אגב לא אומר לי לא וסומך על הכל..גם אם אקנה משהו יותר יקר

אבל יודעת שאם אקנה משהו כזה אז הוא יתמה על זה מאוד בלב כי לא מבין את הצורך..

ולא מכיר מחירים של דברים

ואגב זה לטובה כי אנחנו באמת במצב שמחייה לחסוך

ומתקמצן על עצמו ממש ברמה שאני צריכה להכריח אותו לקנות בגדים ולהוציא על עצמו

במה שקשור אליי פחות אכפת לו אבל גמני לא כזו בזבזנית האמת. קונה לפי צורך יותר ומעדיפה לשלם פחות אם אפשר כמובן.

אבל היו תקופות שכן אמר לי - אנחנו צריכים כסף למטרה x, תבזבזי בחכמה. היו פעמים שהבנתי וראיתי עין בעין , והיו פעמים שזה היה נראה לי חונק והמטרה שלשמה רצה לחסוך לא הייתה שווה בעיניי את התחושה של החנק לעומת הצורך שלי אז הסברתי למה אני צריכה x y z ושאני חושבת שהתחושה שלי יותר חשובה כרגע 

על עצמו הוא מתקמצן

ואני רוצה לפנק אותו בסושי קנוי והוא לא מבין מה הקשר להוציא 20 שקל סתם חח באמת רק רציתי לפנק אותך (סתם סיפור מהיום חחח)

אבל לי הוא קונה הרבה וביקר ולא מוכן לקמצן בזה

זה קרה אתמול בערב מתישהו

לא להאמין כמה אני מכורה😂

אצלי מתעדכן רק בכניסה ויציאה מהפורום ולא מריפרוש הדפדפן

@משה

רציתי לכתוב מה קרה שהפורום כל כך שקט

עד שהבנתי שיש מלא שרשורים שהוא מסרב להראות לי אותם

גם אם בלידה נראה שיצא הכל, יכול להיות שנשארו שאריות שגורמות לדימומים.

נבדקת אחרי הלידה?

מכירה אישה שיש לה דימומים וכתמים בתקופת ההנקה )קבוע( לא יודעת את ההסבר במדויק אבל בעצם בהנקה רירית הרחם לא מתעבה תקופה ממושכת וכנראה שאצלה הרירית ככ דקה שיוצר כתמים.

מטפלת בזה ברפואה אלטרנטיבית אבל זה לא עוזר 100%

גם כדי לבדוק שאין שאריות ברחם

וגם אם הרחם נקיה - שתבדוק ממה זה - מה מצב רירית הרחם, מה המצב ההורמונלי ואם יש לה עוד רעיונות ממה זה יכול להיות.

גם אם אין לזה משמעות רפואית, דימום לא מוסבר במשך 3 חודשים אחרי הלידה, זה בהחלט מצריך יחס ופתרון רפואי היות שזה מפריע.

שאריות שליה.

חשוב ללכת שוב לאולטרה סאונד ואם לא רואים מספיק טוב אז להיסטרוסקופיה

איך היה בהנקות הקודמות?

בפרט אם זה קורה לאחרכ שאתם ביחד...ולפני לא היה.
אם היא מוצאת פצע- אתם מותרים וזה מקל עלייך,כי אז יודעים שיש לך פצע בצוואר הרחם וזה מקור הדימום.
אם אין פצע- זה אוסר אתכם, (כמובן היא גם מתקשרת לרב ומסבירה והוא אומר את דעתו ההלכתית) וכדאי ללכת לרופאה כי יאז מקור הדימום הוא מהרחם, או הורמונאלי מהנקה...

תשאלי קודם כל את מכון פועה תתקשרי אליהם

הם טובים ומקצועיים.

דבר שני

יש לפעמים הפרשות דמיות בהנקה

צריך להיות כל הזמן עם תחתון שחור

אפשר לשים תחתונית שחורה

ולא להסתכל בניגוב

ראיתי גם שיש נייר לניגוב שחור ואז זה גם מגניב כי את לא רואה את.ההפרשות האלו

דבר נוסף כמו שאמרו ממש תבקשי אולטרסאונד לראות שהכל נקי בבטן

והיתה פעם שלא היו כתמים אך כן נשארה שארית והרופאה פספסה, כדאי לוודא.

זה מרגיז שנאסרים בטעות גם לי קרה, זה באמת קשה לא לדעת בדיוק מה קורה. אל תעשי לך מצפון..

בעייני כלום.

או שמביאים משהו מכולם ואז אפשר לפנק במשהו קטן או ארוחת בוקר נחמדה וצנועה.

או כלום.

הכוונות טובות. אני בטוחה. אבל זה יוצר מתח במודע או שלא במודע מול הורים אחרים ומול הצוות שאחרי דברים כאלה הם סוג של משוחדות...

אם לילדים טוב, תפרגני להם בהודעות. תכתבי מכתב להנהלה/למפקחת. הרבה הרבה יותר משמעותי מעוד כוס עם שוקולד. 

אני כבר מאבדת את הראש

האנשים סביבי לא ככ עשירים ולמרות זאת התפיסה שגננות ומורות חייבות לקבל כל הזמן מתנות.

גם כשזה מטפלת פרטית שאני משלמת לה טבין ותקילין כל חודש.

כל ראש חודש יש מתנות בגן, א. בוקר/שוקולדים וכו.

טו בשבט חנוכה ראש השנה תחילת שנה חזרה לשגרה.. בפורים יש משלוח מכל ההורים אבל בנוסף ככככלללל האמהות שולחות עוד משהו.

מעבר לעלות אני סתם לא טובה בהפקות האלה ולמצוא כל פעם ברכה בחרוזים ולנסח יפה ולכתוב בכרטיס מעוצב... ממ משתגעת מזה

וגם לא מרמינה שהגננות כבר מוחמאות, כי זה ברור לי נאבד בסך הכל הכללי..

גם אני וגם אני רואה עוד הורים שנותנים משהו מדי פעם ואני לא חושבת שזה גורם למתח והשוואות.

אפשר גם לארגן מכל הגן וזה עוד יותר מהמם אבל דורש הרבה יותר כוחות.

ולא עולה שקל

לבעלי יש קבוצה שבה הוא שומר את כל הודעות המרגשות של הורים, קורא בזמנים קשים

ולא מהבינה......

זה הכי נותן כח והכי מחמם את הלב.

לא עוד כוס או קרם לחות לארון....

בחנוכה זה חג החינוך

זה אותם מילים

אני אוהבת לעצור ולהגיד תודה

והם מתרגשות מאוד משוקולד

או שיש לך ליד הבית זולסטוק או מקס ותמצאי משהו סמלי לחנוכה ארוז יפה

ממש סמלי

ופתק

זה מהמם

וגם אז הייתי מביאה, רק אם הייתי בטוחה שיסמכו על זה.

וגם הכשרות של שאר המצרכים.

(בהכללה) בישובים או בקהילות סגורות שכולם מכירים את כולם ואותה אוכלוסיה פחות או יותר, זו באמת לא בעיה

בעיר שהגן מורכב מכל מיני סוגי משפחות, זה בהחלט כן..

אני עובדת במקום לא דתי, ולא אוכלת מכל אחת, גם אם היא מצהירה שהיא שומרת כשרות (כי אין לי מושג מה זה כשרות מבחינתה....).

לק"י

הם נהנים מדברים קטנים.

בני כמה הם?

לק"י

אפשר טפטופי ניירות על דף עם הגדול.

לקחת גליל נייר, להדביק מסקנטייפ על צד אחד (על הפתח), לצייר עליו עם טוש לא מחיק, ואז להכניס פנס לתוך הגליל ולהאיר על הקיר.

לאפות ביחד עוגיות או לקשט סופגניות.

לשיר ולרקוד.

ואנחנו גם עושים סביבון עם הפתעות בפנים. אפשר לתת לילדים לקשט.

הכנתי סביבון מקרטון(כמו שיש בגן, ואפשר להגזים פחות ולקנות מוכן..)

ואז כל יום אחרי הדלקת נרות יש הפתעה קטנה בסביבון.. לא משהו גדול בכלל! אני שמה בדכ יצירות/הפתעות של שקל כאלה/דברים שגם ככה תכננו לקנות(נגיד השנה ביום הראשון יהיה פניני הלכה לילדים החדש של חנוכה, שאר הימים יהיו ממגירת ההפתעות אלא אם במקרה אגיע לחנות לקנות דברים במיוחד)

זה משהו שממש מחכים לו והופך את כל החוויה של הדלקת נרות לזמן משפחתי כייפי..

מדליקים נרות

שרים מעוז צור

מביאים סביבון הפתעות

ואז נשארים ביחד סביב הנרות, לפעמים יש משהו טעים כמו ספינגים אבל לא כל יום, מתעסקים בהפתעה החדשה, מנגנים קצת אם זורם, משחקים בסביבונים... ואז ארוחת ערב ולישון

זה עדיין החג הכי כייפי שיש!

אפשר גם לעשות יצירות לקשט את הבית זה גם מכניס לאווירה ממש

אולי תתייעצו עם חמיך?

עלה לי שואב שוטף ידני או רובוטי..

השאלה אם תשתמש בו..

בטח אם הכל עליה

ואם זה משהו שאין לה אז בכלל כדאי

אנחנו קנינו בכל מיני הזדמנויות להורים: שואב שוטף, מטחנת בשר, מדיח כלים (לא היה להם אבל כן הייתה הכנה במטבח), מקרר - כשהמקרר שלהם גסס וידענו שקשה להם לקנות.

יש דרך הקופה

אפשר לקבוע פגישה עם העוס, זה ללא עלות בכלל. פשוט לצלצל לשאול מתי היא נמצאת, אמורה לעבור בין מרפאות.

והיא עוזרת למצוא ולהפנות הלאה.

אם הטיפול הוא דרך הקופה זה ממש בחינם, רק לפעמים יש המתנה.

העוס יכולה לסיע בקיצור ההמתנה אם תחשוב שזה דחוף...

יש גם טיפול תרופתי שמאד עוזר. אני הרגשתי שצריכה את העזרה התרופתית כי אחרת לא אתמיד בטיפול, כי לא היה לי באמת כח לטפל בעצמי.

מה קורה בטיפול?

בגדול, נותנים מקום להכל. הרבה פעמים דכאון נובע ממקום בתוכינו שמכל מיני סיבות  אנחנו חונקים בפנים. והחנק הזה מחלחל כמו מוות של איזור מסוים בנפש. וזה מוביל לדכאון המדובר.

כשמגיעים לטיפול ויש מקום להכל, להניח כל רגש כל חויה כל תחושה, עצם האוורור הזה מאד מקל ומסיע לחזור לחיים.

יש גם כלים מעבר שעוזרים להתמודד.

ועוד 2 נקודות חשובות:

ויטמינים- למלא מאגרים של משפחת ויטמיני בי, ברזל, וויטמין די. בשלושתם מצוי מאד מחסור אצל נשים בפרט אחרי לידה והם קריטיים לבריאות הנפש.

ספורט- לא תמיג זה ישים אבל אם כן, כל פעילות גופנית, גם הליכה של 20 דקות בפרט אם נעשית בשמש- מעלה רמות של הורמונים בגוף שאחראיים על מצב רוח חיובי.

ואם יורשה לי לעודד- זה עובר. זה לגמרי יכול לעבור.

ספורט התגלה מחקרית כיעיל כמו טיפול תרופתי כשהוא נעשה במינונים מסויימים.

אם אני זוכרת נכון זה משהו כמו 20 דקות של פעילות מאומצת (נגיד הליכה שמתנשפים) 3 פעמים בשבוע, אבל לא זוכרת במדויק.

וממש התגלה שמוחית זה עוזר כמו טיפול.

וויטמינים סופר סופר חשוב.

לנסות טיפול דרך הקופה.

ומצטרפת גם לזה שדיכאון מגיע בדרך כלל מסיבה מסוימת, וכשאת מבינה מה הסיבה ומטפלת בה הרבה פעמים הוא פשוט עובר...

מה עושים שם אבל? מדברים?

השרשור נועד לכל מי שחפצה בפרקי זמן של -

התאוורורות,

מנוחת הראש, הגב, העיניים ואצבעות הידיים,

נוכחות עם עצמה ועם היקרים לה,

מיקוד, ריכוז ויעילות 🙂

אנחנו מקדישות זמן איכות לעצמינו / בן הזוג / הילדים / כל מי שיקר לנו, ומתנתקות מהפלאפון ומהמחשב על מנת ללהתאוורר - ולהתחבר שוב למה ולמי שחשוב לנו.

איך זה עובד? כל אחת שרוצה כותבת בשרשור מתי היא מתכוונת להיות בלי מסך.

מוזמנות להתעניין, לשאול "איך היה?" לפרגן ולתמוך אחת בשנייה ❤️. וגם לנחם ולעודד כשלא הלך (קורה...). ההתעניינות ההדדית נותנת מוטיבציה וכוח!

הפרויקט מוקדש לעילוי נשמתן של רנה שנרב הי"ד, רעות שוורץ ז"ל, הודיה מעודד ז"ל וקרן אורה יוסקוביץ ז"ל.

מי שרוצה תיוג כשיש שרשור חדש - תכתבו לי בתגובה להודעה הזאת בבקשה 🙂❤️

ל3 שעות וחצי!

זה לא היה לגמרי מתוכנן מראש, אבל זה היה כל כך כיף ומשחרר.

הייתי רק בקשר עם הבית למה שהיה צריך וזהו.

מבחינתי זה היה מושלם!!

אני רוצה לקחת הבוקר לאיזה זמן אבל עוד לא תכננתי לגמרי איך הולך הבוקר שלי.. יש כמה טלפונים שאני צריכה לעשות וכזה.. אז אעדכן בע"ה בהמשך 😀

זה הריון ראשון ואני קצת בלחץ

הייתי בטוחה שעד כה אני כבר אלד מזמןן

לק"י

עושים מוניטור, שתן ולח"ד אצל האחיות.

ואז עוברים לרופא, הוא עובר על המוניטור ועושה אול'. יש רופאים שמציעים לבדוק פתיחה/ אורך צוואר הרחם. אני אישית מסרבת כשאין סיבה אמיתית.