במקום דיונים אמיתיים, אתם הופכים את הפורום לסדנת צעקות

הסיפור של הנוכל בנט ממש לא מסתיים ב'לא עמד בהבטחה'. נתניהו לדוגמא מפורסמת, לא עמד בהרבה יותר הבטחות, אבל לזה הציבור הצביע על הדבש ועל העוקץ. לאיש שהוא סה"כ יחסית ימין מתון ופרגמטי.

בנט הפר הרבה יותר מהבטחה, בנט לקח קולות שהניחו שמצביעים למשו אחד - הימין שמימין לנתניהו והעביר אותם צד והקים ממשלה שהיתה שמאל קיצוני, כזאת שכאירוע מייצג בשיאו של כאוס בריאותי - שר הבריאות מבריז מישיבת קבינט הקורונה כדי לעלות לרגל לרב המרצחים אבו מאזן.

שכל עוד שהוא חושב שבזכות ההשארות שלו המלחמה תמשך עד להשגת מטרותיה - ישאר (ובנתיים הוא גם מוביל מהלכים מאוד חשובים בסוגיות נוספות). ביום שיבין שנתניהו נכנע וויתר על נצחון - יפרוש.

נ.ב.

אישית לענ"ד כל עוד שאין אפשרות ראלית לממשלה טובה יותר, אין טעם לפרוש וחבל להכנס לדינמיקה שעלולה להוביל לנפילת הממשלה.

עריכה: היתה לי כאן טעות הקלדה הופכת משמעות. ב"ה אף אחד לא עשה מזה מטעמים.

קראתי את ההודעה שלך טרם העריכה ולא שמתי לב לטעות הקלדה.

אמנם מתאים לי להתחכם במצבים כאלה, אבל זה משהו שאני עושה רק כאשר מלכתחילה הדיון לא רציני או נוגע בנקודה הלא רלוונטית בכוונה. לא כאן

אתה חושב שיש אנשים שחושבים אחרת?

אם כן, מי שנגד דיונים על פוליטיקה שלא יכנס לפורום פוליטיקה.

מצטט דברים פשוטים ממאמרו של חגי סגל במקור ראשון:
 

"כידוע, זה לא היה ספין, זו הייתה המציאות. בנט הוליך שולל את בוחריו. הוא כמובן לא היה הפוליטיקאי הראשון שהפר הבטחות, מן הסתם גם לא האחרון, אך הפרת הבטחה בסדר גודל כזה טרם הייתה בישראל, עזות מצח במיטבה."

ממליץ גם לקרוא את כל הסקירה, שמראה עד כמה הנוכל מוכן לזגזג לכל כיוון, רק כדי לקבל תפקיד:

פוליטיקאי זיג-זג: מסע בעקבות רכבת ההרים של נפתלי בנט

אכן לשניהם יש מקום מאוד מפוקפק בראש רשימת גנבי קולות, שנבחרו על דעת משהו ובפועל עשו את ההיפך הגמור.

עדיין זה לא משתווה לשיא הנוכלות של בנט, שאצלו ממשלת השינוי היתה כבר מתוכננת, בשעה שהבטיח לציבור שלא יקים ממשלה עם עבאס ('מטורף לחלוטין' כלשונו) ולא יתן ללפיד להיות ראש ממשלה בשום דרך.

וסגל לא צריך לעיין בהיסטוריה, הוא באותם ימים אדומים מדם של הנרצחים מהמחבלים שרבין יבא לכאן מטוניס, הקים את מחלקת החדשות של ערוץ 7. הקול היחיד ששידר אז קו שונה והזהיר מהסכנות.

גם בזירת ציר הרשע - אירן פרצה לגרעין, חיזבאלה ירה עשרות אלפי טילים ושיתק את המשק, החמאס יורה על ירושלים ותל אביב כל יום, רבי המרצחים נסראלה, דף וסינוואר חוגגים,  להמשיך?

אפשר להביע ביקורת חריפה על הממשלה, אבל לטעון שבגלל קונספציה אף אחד לא יכול לעשות כלום?! כמה אפשר להיות כפוי טובה?!

למה הוא יושב בממשלה שמעבירה סיוע לחמאס?

אם הוא יפרוש יגידו אתה פוגע בממשלת "ימין על מלא"

גם בן גביר ככה. אמנם הוא פרש מהממשלה אבל זה היה בכאילו

המלחמה בעזה מתארכת בגלל כל הסיוע והפסקות האש. מפלגות הימין בקואליציה יכלו למנוע את ההפסקות האש אבל לא עשו רק כדי לא להפיל את ממשלת "ימין על מלא"

יש לכל אחד את האיזונים שהוא משיג, המהפכה ביו"ש, שאת ההתקדמות שלה רואים בכל נסיעה, לא התרחשה בכל ממשלות נתניהו עד היום. גם החזרה ללחימה היא בזכותם, אחרת הפסקת האש הראשונה ובוודאי השניה, היו הופכות לקבועות.
 

נכון, לא הכל בידם. יש על נתניהו לחצים עצומים מבפנים ומבחוץ על כל מיני דברים ואין לו אומץ להתנגש חזיתית במוסר המערבי (הרחמני על אכזרים וממילא אכזרי על רחמנים). אם היו להם שלושים או ארבעים מנדטים, הם היו מובילים את הממשלה, כל עוד שמכל מיני סיבות, אנשי ארץ ותורה, מצביעים בעיקר לליכוד ולש"ס וחלקם גם לכל שאר המפלגות ולאידך, אנשי האמת המוחלטת, לא מצביעים - המצב הוא שהכח מוגבל וצריך לנהוג בו בחכמה.

וכן, הפלת הממשלה היא הצעד הכי גרוע לעם ולארץ. מי שיעשה זאת רק בשביל לעשות שרירים - אולי הוא איש בית מדרש קדוש וטהור, אבל לא מסוגל לפעול במציאות המעשית.

נתניהו משלם לו בזה כדי לקנות תמיכה בהתנהלות שלו במלחמה.

נכון, במפלגות הימין מתנגדים אבל זה כלפי חוץ. בשורה התחתונה הם יושבים בממשלה שמבצעת הפסקות אש.

אם הממשלה הנוכחית תמשיך במצב הזה גם אם יקימו 700 ישובים ולסלול עוד מליון ק"מ כבישים מדינת ישראל תקרוס ביחד עם הישובים והכבישים החדשים.

תמיד השאלה שצריך לשאול את עצמו מי שגם רוצה להשפיע במציאות ולא רק לצעוק את האמת המוחלטת - כמה שייך למתוח את החבל ומתי הוא כבר יקרע.

אם בצלאל היה מפיל את הממשלה, גנץ ולפיד היו בפנים, היו מסכימים לסיום המלחמה בחזרה לקווי הושענא רבא והיינו היום עם אירן גרעינית כשכל ציר הרשע חי ובועט סביבנו.

במהלכי המלחמה, הסרנו את רוב ציר הרשע וגם מול עזה יש הישגים משמעותיים. יש ביקורת מוצדקת, אבל המחשבה שאם הביקורת מוצדקת כדאי לשרוף את המועדון על כולנו, היא ילדותית.

הרב כהנא הי"ד ותלמידיו היו כל השנים בתפיסה של אפס פשרות. ראוי להערכה וחשוב מאוד שיהיה מי שיחזיק את הקול הזה - אבל לא סתם כל השנים ההשפעה שלהם במערכת הפוליטית, היא אפס עגול.

"אמצע" (פוליטי) זה ממוצע בין הקצוות שיש מיוצגים במערכת. בשביל שאיילת שקד תהיה ימין מתון צריך את וסרלאוף ובנגביר בצד ימין קיצוני. הם צריכים לצעוק ולקשקש וזה בסדר. התפקיד שלהם הוא לא ביצועי, הוא למתוח את המפה ימינה. בעיניי החרם שהוטל על הרב כהנא הי"ד היה פשע וגרם נזק עצום לימין הישראלי.  זה טוב שיש דעות קיצוניות אבל הן לא יכולות לנהל מדיניות. יש להן תפקיד אחר של "הזזת החלון" לטובת המציאות האידיאלית שלהם.

אחרי שכתבתי את זה, סמוטריץ' משיג הרבה מאוד במחיר ויתורים כואבים (שמייצרים מיסוך תקשורתי ומשפטי חשוב) בנושאים אחרים. אגב הוא לא הראשון וגם איילת שקד בתקופתה כשרת משפטים עשתה בערך את אותו דבר. מיקדה את העיניים במטרה ובינתיים קרו הרבה דברים רעים בתחומים אחרים. זה בדיוק הפוליטיקה וככה זה עובד. זה מסריח  ומגעיל אבל ככה זה.  בשביל להשיג מטרות מסויימות מקריבים מטרות אחרות בדרך.

וזה בסדר שמישהו יצעק על המטרות האחרות. פשוט צריך לא להתבלבל. יש את מי שצועק ויש את מי שעושה. זה שני תפקידים שונים ולכל אחד יש את המקום שלהם.

המדינה לא מסתכמת בישובים ובכבישים מעבר לקו הירוק,  במידה מסוימת בתוך הקו הירוק זה הרבה יותר חשוב.

ואולי עם כל הפסקות האש וחזרה ללחימה היה יותר חכם להעדיף את שחרור החטופים והפסקת אש "קבועה" על מנת להערך מחדש.

תשאל כל ראש ישיבה תיכונית, כל מנהל גרעין תורני, כל רכזת שירות לאומי, כל מי שעוסק בכל מה שמחזק את התורה העם והארץ - כמה טוב שהאנשים שלנו יושבים שם.
 

אבל בניגוד לזלזול שלך, המהפך שכולנו רואים ביו"ש הוא לא כמה ישובים וכמה כבישים - הוא עצירת תכנית פייד, מניעת המדינה הפלסטינית והטבח הבא שח"ו יהיה לא רק באלפים שגרים על גבול עזה, אלא במליונים על גבול יו"ש.

מה שכתבת בסוף, זה דיון תיאורתי חשוב, אבל חסר משמעות אמתית. במציאות, בניגוד לאיך שמציירים כל מיני פוליטיקאים ציניים, הצעה להחזרת כל החטופים לא עמדה על הפרק בשום שלב. החמאס משחק בנו היטב, אבל מעולם לא הגיש רשימה של חטופים.

המקסימום שהוא יסכים תמורת חזרה לגבולות הושענא רבא, זה לשחרר חלק מהחטופים, עם ערבויות בין לאומיות חזקות שלא נוכל להפר שלא לחדש את הלחימה.

הכל מסתכם במה אומרים ראשי ישיבות או רכזים של שירות לאומי, כל מה שמעניין אותך זה ההתיישבות.

בציונות הדתית אוהבים לדבר על כלל ישראל אבל הם כמו המפלגות החרדיות שמדברות על עולם התורה ודאגה לעם ישראל אבל מה שמעניין אותם זה נטו מגזריות.

זה לא מגבלות הכוח שיש למפלגה זה הקונספציה של "ימין על מלא"

כל האשמות שיש בקואליציה הזאת אחד על השני קשור להאשמת השני על הצטרפות לשמאל. לא על עקרונות ותוכן

במקביל גם מחזיקים כאן תקציב, שלמרות כמעט שנתיים של מלחמה המשק צומח. לא שהצלה מאסון המדינה הפלסטינית הוא עניין מגזרי. אגב, גם דאגה למוסדות החינוך, בהם גדלים ומתחנכים הלוחמים שאח"כ מניחים הכל ויוצאים במסירות נפש להגן על עם ישראל, זה לא באמת 'מגזרי'.

אבל זה לא ישנה, על כל מה שאכתוב (סליחה, לרוב לא תתייחס) אתה תתפס למילה וחצי ותעשה ממנה מטעמים.

אתה כנראה קורא את מה שאתה רוצה לקרוא ורואה רק מה שאתה רוצה לראות. אפשר להתפלפל מכאן ועד הירח על פרט זה או אחר - הסה"כ הוא שבתנאים המאוד לא פשוטים שקיימים היום, מי שמצליח לפעול, עדיף שיפעל ולא יהיה 'צודק' בצעקות מהאופוזיציה או המקלדת...

אתה חושב שזאת מממשלת ימין?

"אף אחד מחברי הקואליציה לא יכול לעשות כלום"

אז היה חשוב לי לדייק שעושים ועושים הרבה, הרבה יותר ממשה שעשו נציגנו מעולם.

נכון, לצד דברים טובים ומשמעותיים שנעשים ויש גם דברים מאוד חמורים שנעשים. הדברים החמורים שלצערינו נעשים, לא נעשים בגלל קונספציה של 'ימין על מלא', אלא בגלל לחצים פנימיים וחיצוניים אלו ואחרים. יש דברים בעיתיים שנציגנו הצליחו למנוע, יש נזקים שהצליחו רק לצמצם ויש דברים שגם לא הצליחו בכלל, כי הלחץ הנגדי היה מאוד חזק. אם הם לא היו שם - המצב לא היה יותר טוב, אלא הרבה יותר גרוע.

הסתכלות כמו שלך, שמתעלמת מכל מה שכן נעשה, בגלל שאתה (וגם אני) רוצה שיעשו יותר טוב, היא הסתכלות כפויית טובה ובעיקר מסוכנת - כי ההשלכה של אווירה ציבורית חמוצה כמו שלך, תגרום להפלת ממשלת הייחסית ימין שיש, כאשר נכון לכרגע, כל ממשלה אפשרית אחרת, תהיה הרבה יותר גרועה.

אני מאוד מקווה, שלקראת הבחירות הבאות תהיה התפקחות ציבורית משמעותית, בעיקר אצל אנשי התורה והארץ שמכל מיני סיבות משונות מצביעים ליכוד/ש"ס, להצביע למי שבאמת משמיע את קולם ואז הקול הזה יהיה הרבה יותר משמעותי.

הנושא נפתח בכותרת "בנט לא קיים הבטחה וגם סמוטריץ:

עכשיו בוא נשאל למה הוא לא מפיל את הממשלה כמו שהוא אמר?

כי זאת ממשלת ימין ולא מפילים ממשלת ימין.

ככה אני רואה את זה. בעיני ההודעה הזאת היתה טעות (יתכן שנאמרה לצורך הפעלת לחץ ובכל זאת טעות)

ולמפלגות הימין יש חלק בזה אם תרצה או לא.

גם בממשלה הקודמת אפשר למצוא דברים טובים זה לא עושה אותה טובה במהות שלה

יחד עם זאת - יש הישגים משמעותיים מאוד. האיום האירני המיידי הוסר וגם לטווח ארוך נראה שהם חטפו מכה שיתקשו להתאושש ממנה, חיזבאלה ששנים היה איום עלינו, על הקרשים במחיר נמוך מאוד יחסית לתרחישים שהוצגו כל השנים וצה"ל ממשיך לפגוע בו, כשהוא לא מצליח להגיב.

גם חמאס נפגע מאוד, אם כי בגלל הרגישות הגבוהה (והלא נכונה ברמת קבלת ההחלטות) לחטופים - עדיין לא הוכרע.

רק ברמת המלחמה - כל זה לא היה קורה, אם היתה כאן כל ממשלה מציאותית אחרת (ויסלחו לי הפייגליניסטים, יש להם חלומות יפים בלי רגליים על הקרקע).

מעבר לזה - יש לממשלה הזאת הישגים עצומים במלחמה הגדולה על הארץ, בחיזוק הזהות היהודית ובעוד תחומים.

אם יש לך הצעה מעשית לאיך הפלת הממשלה תקדם את עם ישראל - בכבוד. אם לא, תניח לנו בבקשה.

חמאס פתח במתקפה

נפילת משטר אסד שגרמה להם לחטוף מכה

שתי הדברים האלו גרמו לאיום האיראני להיות הרבה פחות קשה

זה לא איזה תכנון אסטרטגי שהממשלה דחפה  ותכננה אלא כמה דברים שהתחברו לנס אחד

אם הייתי חבר קבינט הייתי הולך להתפלל בכותל (או בהר הבית) ומודה לה' על הנס שקרה. אין מה להתהדר בהשגים האלו.

אם כבר הזכרת את פייגלין. היה לו ראיון בערוץ 14 היה איזה שלב שהוא אמר לה "תפסיקו להגן על נתניהו זה הוא שצריך להגן עלינו"

אז ככה הממשלה 

נפילת משטר אסד, היא תוצאה ישירה של חיסול חיזבאלה, עד אז אסד חי על הכידונים שלהם.

סמוטריץ': נתניהו נכנע לחולשות ולרגש

מצד אחד לתמוך במדיניות של כניעה מצד שני להגיד הנה אני קשוח ולא מוותר.

העיקר לא מפילים "ממשלת ימין"

יש לך ראש ממשלה עם 30 מנדטים ויש לך בערך שבעה מנדטים שנמצאים בידי אדם מסויים עם ציפיות בשמים. הוא משתמש בכח שיש לו כדי להשיג מטרות מאוד מאוד צרות.

יש לך את בן גביר שמשתמש בכח שיש לו כדי להשיג מטרות אחרות.

בדרך יש לך את החרדים שסמוטריץ' לא נלחם איתם כי הוא יודע שאין לו ממשלה אחרת ומשלם מחיר יקר על הכניעה לסיפור של האברכים שלא רוצים להתגייס.

עכשיו השאלה מה אתה עושה עם המלחמה בעזה. אפשר לפרוש מהממשלה כדי לאיים על ביבי ואולי להצליח ולהפסיד דברים אחרים. ואפשר להתקדם במגבלות הכח שיש לך. לא מסובך.

כמובן, אף פעם אי אפשר לדעת בוודאות, יש התפתחויות נעלמות מאיתנו - אבל כרגע גם הדינמיקה של בחירות כשלעצמה וגם היום שאחרי - יכולים רק להזיק יותר.

מה יהיה מחר זאת ספקולציות.

ואולי זה ישמע מוזר אבל גם בשמאל יש אנשים שאכפת להם ממדינת ישראל 

כיוון שאני מאמין להם, אני חרד מהאפשרות שהם יהיו הממשלה.

והיא הדגימה איך נתניהו ניצל את הפגרה שסמוטריץ ובן גביר לא יכולים להפיל את הממשלה בכך שהוא מכניס יותר סיוע לחמאס.

כך שמסתבר שיש להם השפעה מסוימת.

בפעם הראשונה, למרות שממש לא התלהב, סמוטריץ' השיג תמורת מראית עין של תמיכה בהסכם יחסית סביר, מנגנון שחוזר אוטומטית ללחימה.

גם בפעם השניה, למרות שהתנאים היו יותר קשים ולכם התנגדו עד הסוף - השיגו בזכות ההשארות בממשלה את חידוש הלחימה (ובזה על הדרך, בן גביר שלא השפיע כלום בפרישה חסרת התועלת, הרוויח 'סולם' לרדת מהעץ).

שמספרים כמה הממשלה הזו איומה לדעתם.

בלי צבא שמגן, ההתיישבות לא תצליח להגן על עצמה

הפוך יכול לקרות, הצבא יכול לתפוס שטח ולהגן עליו בלי התיישבות

שאלתי ג'מיני AI:

בצפון השומרון הייתה התנתקות, באחרונה היא בוטלה. עד לביטולה של ההתנתקות איך זה היה מבחינת אירגוני טרור והמאבק בהם בצפון השומרון בהשוואה לשאר שטחי יו"ש?

וזה מה שהוא ענה:

מבחינת התפתחות התשתיות של ארגוני הטרור ואופן המאבק בהם, צפון השומרון (גזרת ג'נין וטולכרם) הפך במהלך השנים שלאחר התנתקות 2005 לאחד האזורים המורכבים והמתוחים ביותר ביהודה ושומרון, והציג מאפיינים שונים מחלקים אחרים באזור (כמו יהודה או דרום השומרון).

1. התחזקות ארגוני הטרור והקמת "גדודי הטרור"

* ואקום אזרחי וביטחוני: הפינוי של ארבעת היישובים (חומש, שא-נור, גנים וכדים) ויציאת הנוכחות האזרחית הישראלית מהאזור יצרו רצף טריטוריאלי פלסטיני נרחב. אף שצה"ל והשב"כ שמרו על חופש פעולה מבצעי ולא נסוגו מבחינה צבאית כפי שקרה ברצועת עזה, היעדר התיישבות וצירי תנועה אזרחיים ישראליים יומיים צמצם את הנוכחות הקבועה של כוחות אבטחה בשטח.

* התבססות תשתיות מקומיות: בגזרה זו, בפרט במחנה הפליטים ג'נין ובטולכרם, קמו להתארגנויות טרור מקומיות ("גדודי ג'נין", גדודי חללי אל-אקצא וג'יהאד איסלאמי) יכולות עצמאיות גבוהות יותר בהשוואה לאזורים כמו חברון או גוש עציון. הארגונים הצליחו לגייס פעילים רבים, לאגור אמצעי לחימה, לייצר מטעני חבלה רבי-עוצמה ולהקים מערכי תצפית.

2. אופי הלחימה והמאבק בטרור

* מעוזי לחימה ומטענים: בשונה מאזורים אחרים ביו"ש שבהם הטרור התבטא בעיקר בפיגועי יחידים (דקירה, דריסה) או חוליות ירי נקודתיות על צירים, בצפון השומרון התפתחה דפוס לחימה מורכב המזכיר לעיתים לחימה בשטח בנוי מאתגר. צה"ל נתקל בשימוש נרחב במטעני גחון שהוטמנו מתחת לכבישים, ירי מסיבי לעבר כוחות נכנסים ושימוש בבתים ממולכדים.

* ניסיונות ייצור רקטי: צפון השומרון היה האזור היחיד ביהודה ושומרון שבו נרשמו ניסיונות חוזרים ונשנים (בעיקר בשנים 2023–2024) לייצר ולשגר רקטות פרימיטיביות לעבר יישובים ישראליים בגלבוע ובאזור התעשייה שח"ק.

3. משוואת חופש הפעולה המבצעי

* הסלמה באמצעים הצבאיים: ככל שגברה התנגדות החמושים בכניסות לכפרים ולמחנות הפליטים בצפון השומרון, נדרש צה"ל להפעיל אמצעים שלא היו בשימוש יומי בשאר שטחי יהודה ושומרון. זה כלל שימוש נרחב בדחפורי D9 לפתיחת צירים וממולכדים, סיכולים ממוקדים מהאוויר באמצעות כטב"מים ומסוקי קרב, ומבצעים חטיבתיים ממושכים הנמשכים מספר ימים (כדוגמת מבצע "בית וגן" ב-2023 ומבצעים נרחבים לאחר מכן).

* היחלשות הרשות הפלסטינית: מנגנוני הביטחון של הרשות הפלסטינית איבדו כמעט לחלוטין את אחיזתם באזור ג'נין וטולכרם בהשוואה לערים כמו שכם, רמאללה או חברון, מה שהותיר חלל שנכנסו אליו חמאס והג'יהאד האיסלאמי במימון איראני.

השוואה לשאר שטחי יהודה ושומרון

| מאפיין | צפון השומרון (עד ביטול החוק) | שאר שטחי יהודה ושומרון |

|---|---|---|

| רצף טריטוריאלי פלסטיני | נרחב מאוד, ללא נקודות התיישבות ישראלית במרחב ג'נין. | מקוטע, משולב בנוכחות אזרחית וצירי תנועה ישראליים יומיים. |

| דפוס איום מרכזי | מטעני חבלה כבדים, ירי מאורגן, ניסיונות רקטיים. | פיגועי ירי בצירים, פיגועי דקירה/דריסה וחוליות מקומיות. |

| משמעת ומשלח של הרש"פ | אובדן שליטה קמעונאי של מנגנוני הביטחון. | שליטה יחסית גבוהה יותר של מנגנוני הרשות. |

| שימוש באמצעים אוויריים וצמ"ה | תדיר ויומיומי במבצעים מיוחדים. | ממוקד ונדיר יחסית, בהתאם לאירועים נקודתיים. |

לאחר ביטול צו איסור השהייה והסרת מגבלות ההתנתקות בצפון השומרון, החל צה"ל בשינוי התפיסה המבצעית במרחב במטרה להדק את האחיזה הביטחונית ולסכל את תשתיות הטרור שהתבססו באזור לאורך השנים.

ביטול צו איסור השהייה בצפון השומרון

הסרטון מציג את הדיווח על ביטול צו איסור השהייה בצפון השומרון על ידי אלוף פיקוד המרכז, המהווה את השלב המבצעי הסופי בביטול חוק ההתנתקות באזור.

עד לביטול ההתנתקות בצפון השומרון (תיקון החוק ב-2023 ויישומו המלא ב-2024–2026) האזור הזה היה שונה משאר יהודה ושומרון בעיקר בגלל הוואקום שנוצר בנקודות הספציפיות שפונו, לא בגלל נסיגה מלאה כמו בעזה.

ב-2005 פונו ארבעת היישובים חומש, שא-נור, גנים וכדים, וכן בסיסים צבאיים (בהם מחנה סנור/גבע, שפונה סופית ב-2006). החוק אסר על שהיית ישראלים אזרחים באזורים האלה. צה"ל לא יצא מכל צפון השומרון – הוא המשיך לפעול בכל יו"ש, כולל פשיטות לשטחי A כמו ג'נין – אבל בנקודות שפונו לא הייתה נוכחות אזרחית יהודית קבועה ולא היו בסיסים קבועים כמו קודם. ניסיון להקים מחדש את מחנה סנור ב-2006 נחסם מסיבות משפטיות כי זה סתר את החלטת ההתנתקות.

מה קרה בפועל מבחינת טרור

ג'נין והסביבה (מחנה הפליטים, טולכרם והמשולש שכם–ג'נין–טולכרם) הפכו למוקד הטרור הבולט ביותר ביו"ש בשנים שלאחר מכן, במיוחד משנות ה-2010 המאוחרות ועד אחרי 7 באוקטובר.

הג'יהאד האסלאמי ("גדוד ג'נין"), חמאס וקבוצות מקומיות בנו שם תשתיות מאורגנות יותר: חמושים שפועלים בגלוי, ייצור מטענים ומטעני צד, ניסיונות רקטות, ושיתופי פעולה בין ארגונים. הרשות הפלסטינית איבדה שליטה מעשית באזורים האלה.

ג'נין הוגדרה לא פעם כ"מייצאת הטרור מספר אחת" – עשרות פיגועי ירי שיצאו מהמרחב, ומחבלים שיצאו משם לפיגועים בתוך ישראל (בני ברק, תל אביב, אלעד ועוד). גם ישיבת חומש, שפעלה באופן לא רשמי במקום שפונה, הייתה יעד לפיגועים (למשל רצח יהודה דימנטמן ב-2021).

אבי דיכטר, שהיה ראש השב"כ ערב ההתנתקות, התריע מראש שנסיגה מצפון השומרון עלולה להפוך את האזור ל"עזה" מבחינת טרור. מקורות ביטחוניים ופרשנים תיארו את האזור כ"ארץ הג'יהאד" או "חור שחור" יחסית.

חשוב לציין שג'נין הייתה מוקד טרור גם לפני 2005 (פיגוע מלון פארק בנתניה ב-2002 יצא משם). ההתנתקות לא יצרה את הבעיה מאפס, אבל הוואקום בנקודות שפונו הקל על התבססות תשתיות ועל חופש תנועה יחסי לחמושים באזור ספציפי שקרוב לקו התפר ולערים ישראליות (עפולה, חדרה, נתניה).

השוואה לשאר יו"ש

בשאר יהודה ושומרון (שכם, חברון, רמאללה, גוש עציון וכו') גם היה טרור משמעותי – שכם היא מוקד מרכזי נוסף – אבל בצפון השומרון בלט יותר חופש הפעולה של החמושים ופחות נוכחות ישראלית קבועה "על הקרקע" באותן גבעות שפונו.

באזורים עם התיישבות יהודית צפופה יותר יש בדרך כלל:

יותר מוצבים וכוחות קבועים סביב היישובים והכבישים.

יותר מודיעין מתושבים וחיכוך יומיומי שמחייב נוכחות.

פחות "שטח מת" שבו ארגונים יכולים להתארגן בגלוי יחסית.

המאבק עצמו נמשך בכל יו"ש באותם כלים: פשיטות, מעצרים, הריסת בתי מחבלים וסיכולים. ההבדל היה שצפון השומרון דרש מבצעים גדולים וממושכים יותר (כמו "בית וגן" ב-2023 ומבצעים מאוחרים יותר) כי התשתיות שם התבססו חזק יותר. אחרי 7 באוקטובר החשש מ"אוקטובר 7 מצפון" או "מיני-עזה" באזור הזה גבר בגלל הקרבה הגיאוגרפית.

בקצרה: עד הביטול האזור לא היה "מנותק" כמו עזה, אבל הנקודות שפונו יצרו חלל שארגוני הטרור ניצלו, והפכו את צפון השומרון למוקד הבעייתי ביותר ביו"ש בשנים האחרונות שלפני החזרה. הביטול והחזרת יישובים ובסיסים נועדו בין היתר לסגור את החלל הזה.

רוב הטרור שהוא מדבר עליו זה לפני ההתנתקות

ואופן אבסורדי ההתנתקות הורידה את הטרור בג'נין.

אחרי ההתנתקות,

שכם וחברון היו הרבה יותר בעיתיות מאשר ג'נין

"מודל ג'נין" עם התיאטרון של של זביידי וכו'

וגם, שחזר הטרור לג'נין, כמות הצבא שהוקצה לטובת המקום היה קטן משמעותית מאשר מה שהיה קיים סביב ערים אחרות

יחד עם החברים שלו בבג"ץ

הרבה דורשים לעצמם כעת בקמפיין כי הם חושבים שהקהל שלהם רוצה שינוי לכיוון שלהם עם ההתנהלות בביטחון.

מעורר מחשבה אודות התפיסה הציבורית אודות ההצלחה הביטחונית בממשלת הימין על מלא...

פעם הנושא הכלכלי היה במרכז הבחירות, עכשיו זה הביטחון

ברור שהמלחמה השפיע על הציפיות שלנו מההתנהלות הביטחונית,

אבל לא ראיתי את הליכוד מבטיח שכץ יהיה שר הביטחון הבא.

ואני בטוח שעוד מעט נתניהו יכריז שתיק הבטחון ישאר בליכוד

זו או אחרת את שר הביטחון.

אתה יודע מה?

ההצעה שלך תלמד קצת יותר את ההבנה של הפוליטיקאים בתפיסות הציבור, בוא נראה, אם הליכוד יגיד שהם רוצים שכץ ימשיך כשר ביטחון, כנראה הם חושבים שהציבור תומך בהתנהלות הביטחונית.

אם הם לא יגידו מילה על היכן שר הביטחון יהיה, כנראה שהם חושבים שהציבור נגד ההתנהלות כעת.

אם הם יגידו באופן כללי שהם רוצים את השר אצלם, אז פחות וודאי אבל נוטה להבנה של תמיכה.

אבל אם המועמדות האחרות לקואליציה ידרשו את כל העולם ואשתו, כמו בסיבוב הקודם, הוא יאלץ למסור את המשרד הזה לאיזנקוט כדי להקים ממשלה, לא ממשלת חלומות, ולא ימין מלא.

לא ראיתי אפילו אמירה כזו הפעם

בדגש על בן גביר, הוא חבר לטלי גוטליב כדי ליצור מכפיל כח, אבל הציבור לא קונה, ואפילו בורח ממנו. בסקר עדכני הוא עומד על 6 מנדטים, וזה אומר שהיא מבריחה 2 מנדטים לפחות.

אם בן גביר חפץ חיים פוליטיים הוא צריך לחזור להיות שחקן קבוצתי בתוך גוש הימין, אחרת הוא ימחק.

אבל לא ראיתי הבטחה כשלעצמה

הוא אומר בעת ובעונה אחת דבר והיפוכו. מצד אחד לדבריו גודל הגוש קובע, והמטרה להגיע יחד ל- 61 מנדטים לפחות, ומצד שני הוא נוטל לעצמו את עור הדוב למפרע, כאילו ה- 61 מנדטים העתידיים הם כולם שלו.

בס"ד

איתמר הבין שנתניהו בדרך להקים ממשלה עם אייזנקוט. הוא שומע את התדרוכים, ולא מאמין להכחשות. לכן הוא בא ומתחיל להכין את הקרקע לרגע שהתניהו יזרוק אותו.

אם זה יקרה, בכנסת הבאה הוא יהיה אופוזיציה לוחמנית לממשלת אייזנקוט-נתניהו, והתוכניות אותן הוא הציג אתמול יהיו הבסיס לכל זה.

גם הוא יכול, למעשה כל אחד יכול. לכן הוא מכין את המשבר הפוליטי הראשון עוד לפני הבחירות. זה האירוע.

לגבי ממשלה עם איזנקוט, לפי כל הסקרים הם מביאים במצטבר, 50 מנדטים פלוס מינוס, ומשכך, הם זקוקים לעוד 11 מנדטים לפחות כדי להקים ממשלה, וזה לא ריאלי.

לגבי אופוזיציה בכנסת, היא טובה בקריאות ביניים. הרפורמה המשפטית נבלמה בגלל הפגנות רחוב, ומיליארדים שנשפכו על זה בכל מקום.

בכל הכבוד לבן גביר, מיליארדים אין לו.

נראה בעיני שבמקום להערך לממשלת חלומות ימנית, ללא קלקולים, הוא נערך להטריל את הכנסת הבאה. אין לי אלא לאחל לו הצלחה.

נראה שבן גביר מכוון לנהל את ענייני המדינה, והיריב שלו הוא נתניהו, ולא השמאל.

יריבים נוספים שלו הם כל שותפיו הקואליציניים בממשלה היוצאת: דרעי, סמוטריץ', גולדקנופף, וגפני.

אף אחד מהם לא יצטער אם את הכנסת הבאה הוא יטריל מספסלי האופוזיציה.

אם היה רוצה, היה פועל לעשות את זה

אחרי 7/10 היתה לו הזדמנות פז

גב של רוב העם (גם השמאל תמך בלהעיף את העזתים מכאן)

לגיטמציה בין לאומית

אבל הוא בחר במלחמה אבודה מראש (לך תוציא חמאסניקים מתוך אוכלוסיה. מחט בערימת שחת)

בשביל לרצות את ה"ימין על מלא"

והם התרצו (טעות גדולה שלהם)

(לא המדברת)

זה פשוט להפעיל לחץ חיצוני כדי שהמלחמה תיפסק. BIDEN HELP US סטייל. ועכשיו כשיש ממשל אחר באמריקה הם מנסים להפעיל לחץ מכיוון ארופאי, כל עוד היבשת הזו קיימת ולא נחרבה על ידי החברים שלהם.

הצללים של ה-7 באוקטובר: השאלות הקשות שחייבות להישאל על תפקוד יחידות העילית

תחקור אירועי ה-7 באוקטובר אינו יכול לפסוח על שרשרת קבלת ההחלטות בזמן אמת בדרגים הטכנולוגיים והמבצעיים של אגף המודיעין. עולה תהייה קשה הדורשת מענה: האם כוחות מיומנים מיחידות כגון 8200, שהיו אמורים לקחת חלק פעיל במענה הראשוני בשטח, חוו כשל תפקודי, סירוב פקודה או קבלת פקודות הפוכות שאינן עולות בקנה אחד עם צורכי השעה?

חמורה מכך היא האפשרות המדאיגה, לפיה ננקטו לכאורה מהלכים מודעים ומשלימים שנועדו לטשטש את מחדל אי-ההתייצבות או המענה המאוחר. בהקשר זה, קיימת סבירות כי אותם פרסומים והפקות מדיה שהטיחו האשמות קשות והכפישו את לוחמי וחיילי צה"ל, לא נולדו מקריות – אלא הוכוונו ונוהלו כמהלך תודעתי מתוכנן, שנועד להסיט את האש, לייצר מסך עשן ולכפות על אותה סרבנות פנימית.

ללא חקירה אובייקטיבית ובלתי תלויה של היקף הפקודות, התגובות בתוך היחידות הללו, והקשר המסתמן בין כשלי השטח לבין מהלכי ההסברה והמדיה שליוו אותם, לא ניתן יהיה לרדת לשורש האמת ולתקן את הדרוש תיקון.

שועלים מחבלים בכרם המולדת: חובת השעה

השבר של השביעי באוקטובר מעניק משמעות מצמררת למילים: "אֶחֱזוּ לָנוּ שׁוּעָלִים... מְחַבְּלִים כְּרָמִים". האסון הלאומי הוא תולדה של שילוב קטלני בין אויב אכזרי מבחוץ לכרסום הרסני מבפנים:

• ערעור הלכידות: פועלם של גופים כגון "כוח קפלן" ו"אחים לנשק" עודד סרבנות, פגע בחוסן המנטלי והקרין חולשה החוצה. כדברי חז"ל על עקבות משיחא – "הָאֱמֶת נֶעְדֶּרֶת".

• עלילות האנרכיסטים: תאים קיצוניים מפיצים עלילות כזב המאשימות את לוחמי צה"ל בהרג אזרחים, ובכך משרתים ישירות את תעמולת האויב.

• ניצול הפירוד: חמאס זיהה במדויק את נקודת השבר הפנימית והלם בעוצמה, כמימוש האזהרה: "כְּשֻׁעָלִים בַּחֳרָבוֹת, נְבִיאֶיךָ יִשְׂרָאֵל הָיוּ".

•  הניצחון מחייב את הרחקת השועלים מבית.

הקביעה המקראית "מַהֵרְסַיִךְ וּמַחֲרִיבַיִךְ מִמֵּךְ יֵצֵאוּ" מבהירה כי הסכנה הגדולה ביותר צומחת מתוכנו. כדי לקום מהחורבן, חובה עלינו להוקיע, לנטרל ולהיפטר לחלוטין מכוחות הפירוד וההרס העצמי. רק ניקוי יסודי של כרם המולדת מאותם שועלים, לצד אמונת ברזל, ימוטט את אויבינו מבחוץ ויוביל לגאולה: "וְנַהֲפוֹךְ הוּא, אֲשֶׁר יִשְׁלְטוּ הַיְּהוּדִים הֵמָּה בְּשֹׂנְאֵיהֶם".

אני מודה שעד עכשיו לא האמנתי שבשורות הצבא יש לנו אוכלוסיה כזו אני אפילו מפחד לומר את השם זה מפחיד היום נפל לי האסימון והענין הוא שמאוד קשה לעלות על אנשים מהסוג הזה זו האמת שלי

הם רק קיימים כדי לדפוק את הימין ובמקרה את בן גביר?

בס"ד

גם את הודעות המעקב אחרי מספר ההרוגים הם החלו עוד לפני כניסתו לתפקיד.

הקמפיין שלהם בעד הערבים בהרבה מישורים התחיל הרבה לפני. ספציפית פה הם עשו קמפיין נגד בן גביר (קצת בצדק) במקום למשל קמפיין לעודד את האנשים שלהם לא לשטוף את הרצפה ולשרוף את המצלמות לפני שבאה משטרה.

מתי השבכ נכנס לתמונה?

השבכ

בס"ד

ההודעות אלו יוצאות בכל פעם שיש רצח בחברה הערבית. מי שעקב אחרי ההודעות האלו שיוצאות לתקשורת ראה לאט לאט את האחוזים עולים לעומת אותו יום אשתקד, מה שהצביע על עלייה בהיקף התופעה. אלא שפתאום לאחרונה יש היפוך במגמה ואנחנו פתאום רואים בהודעות האלו ירידה בהשוואה לשנה שעברה. כשמנסים לשים אצבע איפה מונח השינוי, אז זה מקביל לכניסת השב"כ לנושא.

אם כי בסך הכל לטענתך יש פה חודשיים וחצי, כדאי לראות קצת יותר זמן, מה עוד שמניח שההשפעה של הכנסת השבכ לוקחת יותר מיום כך שצריך להפחית מתוך החודשיים וחצי זמן מה.