דיכאון וחרדה 3 חודשים אחרי לידהאמאל7עה

כבר חודש וחצי מרגישה את זה לאחרונה ממש התגבר. עשיתי תור לפסיכיאטר.  וגם התחלתי לקחת ציפרלקס.

2 שאלות.

1. האם ציפרלקס מוריד תחושת דיכאון? הדיכאון יותר מפריע לי מהחרדה. יותר נכון כשמרגישה את הדיכאון אז מתגבר החרדה כי מלחיץ אותי הדאון הזה

2. האם נגמלת מהכדורים מהר( למי שהיתה צריכה לקחת)?

הפחד שלי זה שאהיה ים זה לכל החיים וזה לא יעבור לבד.


בבקשה בבקשה תרגיעו אותי . אני במקום נמוך. ועל פניו לא יודעת בכלל למה יש לי את זה כי יש בעל תומך. עוזרת . יוצאת להליכות כל יום. רואה חברות... אז לא מבינה למה סובלת כ"כ 

לא מכירהoo

את הכדורים

לגבי השאלה למה יש את זה

לדכאון וחרדה תמיד יש טריגר/ים

פתרון אמיתי מגיע מהבנת הטריגר ומציאת פתרון

תינוק קטן/ עומס יתר זה טריגר קלאסי

כדי למצוא את כל הטריגרים אפשר לעקוב ולראות דברים שמשפיעים לרעה ומתדלקים את הדכאון/ חרדה

תודה על התגובהאמאל7עה
אני בעז"ה מתחילה טיפול רגשי... כי יש לי מלא טריגרים
אני סבלתי מדכאוןפלפלונת

מבינה את הפחד כי גם אני חששתי ולא ידעתי איך אצא מזה. ב"ה זה אפשרי. כעת קשה לך לראות אבל זה אפשרי. תקחי כדורים. תעזרי לעצמך להיות רגועה. ובע"ה תצאי מזה במהרה.

אני לקחת כדור מירו. לבערך שנה וחצי שנתיים ובהדרגה הפסקתי.

ציפרלקס הוא לגמרי לדיכאון.מתואמת

לגבי הגמילה - אצל כל אחד זה אחרת.

תרגישי טוב!

אני אתחיל בלהרגיע (מניסיון אישי)תהילנה

ולומר שדיכאון בכלל ודיכאון אחרי לידה בפרט הוא לגמרי פיזיולוגי. השאלה "למה" היא לא רלוונטית פה. כמו שלא תשאלי מישהי למה יש לה דלקת גרון, אם יש לה בעל תומך, עוזרת, חברות, הליכות. כל הדברים האלו לא קשורים - אם יש דלקת גרון לוקחים אנטיביוטיקה ומטפלים בלי להתפלסף יותר מידי. אותו דבר זה עם דיכאון- את לא בחרת את זה, זה לא בשליטה שלך ואת חייבת להכניס את זה לראש שלך שאין שום דרך שבה את יכולה "לשכנע" את הדיכאון או החרדה פשוט לעזוב אותך.


במקביל ובלי קשר- כמו שדלקת גרון תמיד קשורה לעוד דברים בגוף ואחרי האנטיביוטיקה ובמקביל נרצה להדוק מה אפשר לעשות כדי לחזק את הגוף, ככה גם דיכאון קשור גם לנפש ולכן במקביל לטיפול התרופתי נרצה לחזק אותה באמצעות טיפול רגשי ולבחון מה קרה וקורה בחיים שמשפיעים על הנפש.


לגבי השאלות שלך:

1. צ'יפרלקס בהחלט אמור להשפיע על הדיכאון וגם על החרדה. זה לוקח זמן וגם זו תרופה די גנרית, אז תקחי נשימה עמוקה כמה שאת יכולה. מעולה שקבעת תור לפסיכיאטר, נשמע שאת ממש מודעת לעצמך וזה מעולה. שתפי אותו המחשבות האלו ובכל התחושות, זה בדיוק תחום ההתמחות שלו וזה מה שהוא רוצה לדעת - איך ומה את מרגישה.

2. אני אישית (ומניחה שכל מי שאי פעם התמודד עם דיכאון) הייתי בטוחה שלעולם לא אצא מזה ושאצטרך כדורים לכל החיים. ולקחתי דברים יותר חזקים מצ'יפרלקס. ב"ה אני לגמרי לא שם וזה פרק בחיים שלי שחלף ונגמר ואני לעיתים ממש נדירות נזכרת בו. אפשר לצאת לגמרי מדיכאון קליני גם חמור, ולמעשה הסטטיסטיקה להחלמה היא ממש טובה  (לא רוצה לזרוק מספרים אבל תבדקי).

ב"ה אנחנו חיים בתקופה שיש תרופות וטיפולים ואנשי מקצוע שיודעים באמת לעזור.

שולחת לך חיבוק גדול, וכל הכבוד על האומץ להודות ולטפל זה השלב הראשון הקריטי בדרך להחלמה ובעז"ה את תצאי מזה. מאחלת לך הרבה חמלה עצמית וחמלה מהסביבה להעביר את התקופה הלא פשוטה הזאת. 

ואו ריגשתאמאל7עה

תודה ענקית על התגובה. חייבת להוסיף שהדיכאון שאהיה חשה זה משו שאני חווה בשנים האחרונות ופשוט לא טיפלתי  ממש. הדיכאון והחרדה מכיעים לי יותר בשעות הערב. אז במשך היום אני פעילה וכו ובערב זה ממש כמו עננה שמשתלטת . ועכשיו שאחרי לידה ממש אין לי את היכולת להילחם בתחושות האלו יותר. ולכן התחלתי טיפול תרופתי.

שאלה לי אלייך. איזה סוג של טיפול עשית לצד הכדורים?

בשמחה, יקרהתהילנה

האמת שלאורך הדרך ניסיתי כל מיני דברים, יש ספר בשם "ללא פרויד פרויד, ללא פרוזק" שמציע כל מיני דרכי טיפול אלטרנטיביות, נראה לי ניסיתי את כולן. ריצה, אומגה 3, שינה... חוץ מזה תרגלתי יוגה, ניסיתי קבוצת תמיכה, ביבלותרפיה, dbt (לא ביחד, כן? כל כמה חודשים הייתי מנסה משהו)

במקביל ניסיתי גם טיפול תרופתי לקשב וריכוז כי עלה החשד שזה גם קשור לזה.


את שואלת אם זה עזר?

ממבט לאחור נראה לי שזה היה חלק מתהליך ההחלמה שלי ובעיקר ההוכחה לעצמי שאני רוצה להילחם ולהחלים כי אצלי לפחות היה קושי מאוד גדול סביב המאבק של לבחור לרצות בחיים.


אני מדגישה שהכדורים היו הבסיס שלי לאורך כל הדרך, בלי זה לא היה סיכוי שאני אצליח לנסות לעזור לעצמי בכלל בשום צורה.


אבל הטיפול הכי הכי משמעותי שאפשר לי להוריד את הכדורים ושיפר את איכות חיי היה ללא ספק הטיפול הפסיכולוגי. וזה לא היה קל! עברתי 5 מטפלות שונות עד שמצאתי את האחת שאיתה הדברים התחילו לזוז. ב"ה עשיתי בעקבות זאת שינויים משמעותיים בתפיסות העולם שלי וגם במערכות היחסים סביבי. זה לקח כמה שנים טובות, אבל היום ב"ה אני חושבת שאני חיה חיים מאושרים ומדויקים לי יותר ממה שרוב האנשים זוכים, ואני אסירת תודה על זה.


אני יודעת שזה נשמע קצת קלישאה, ובדרך כלל אני לא אומרת דברים כאלו לאנשים שמתמודדים, כי כשאני הייתח בדיכאון שום דבר מזה לא עודד אותי, אבל בגלל שזה פורום פתוח אני מרשה לעצמי לכתוב וקחי מזה מה שמתאים לך. בלי לחץ. זה יכול להיות תהליך ארוך וזה בסדר גמור.


ואגב, מה שאת מתארת על דיכאון שנסחב שנים ועננה כזאת שיורדת בשעות מסויימות זה מאוד מאוד שכיח ושלא תתבלבלי לחשוב שאם יש לך שעות "טובות" אז זה אומר שאת לא בדיכאון. אני מדגישה את זה כי לפעמים זה מאוד מבלבל והסביבה גם מרימה גבה. "מה? את בדיכאון? תראי איזה יופי את מתפקדת!" אבל תפקוד הוא לא המדד היחיד לדיכאון. וזה שאת מצליחה להיות פעילה שעות מסוימות זה מדהים ומראה על העוצמות שלך, אבל זה לא אומר שכשהעננה יורדת כמו שהגדרת יפה, את נמצאת במקום פחות אפל ממישהי אחרת שלא מצליחה לקום בבוקר. דיכאון זה דבר חמקמק, ולכן קריטי שתמשיכי להיות נאמנה לעצמך ולתחושות שלך ולזכור שהמלחמה הזאת בתחושות היא לא דבר טבעי, והיא לא חלק מהחיים, ובעז"ה יום אחד היא תהיה מאחורייך. 

מדהים!! איזה דרך עברת ואו!... תודה על השיתוףלב אוהב
כתבת מהמםדיאן ד.

אני גם מצטרפת שפעמים רבות דיכאון הוא תוצאה משינויים הורמונליים ,

ויכול להתפתח ללא שום קשר לסביבה וכדו'

 

באופן אישי, עברתי דיכאון ראשון סביב תחילת גיל ההתבגרות ודיכאון נוסף בהריון הראשון שלי

כשזה היה הריון סופר רצוי, סביבה מאוד תומכת ועוד הרבה נתונים טובים

ועדיין הייתי בדיכאון ובחושך.

ואני די בטוחה וגם גורמי מקצוע אמרו לי שככל הנראה האשם זה השינויים ההורמונליים.

ציפרלקס עוזר לדיכאוןמקקה

וגם לחרדות

עוזר לי מאוד מאוד

לא יודעת לגבי הגמילה, לי זה עוזר גם לכאב כרוני. אז לא מתכננת להפסיק לקחת

וטין לי בעיה לקחת כל החיים, מה ככ נורא בזה בעצם?

ברוכה הבאה למועדון ❤️‍🩹

משמח אותי לשמועאמאל7עה

אפשר לשאול כמה זמן לקח לך עד שהרגשת טוב עם הכדור?

האם היה לך בעטת שינה בעקבות החרדה ? וכמה זמן אחרי שהתחלת לקחת את הכדור זה עבר הבעיית שינה.

אני מרגישה שהחוסר שינה בעקבות החרדה זה מגביר לי יותר את החרדה

😞😞 אוף כואב לקרוא...לב אוהב

ובאמת חוסר שינה מגביר חרדה...

לקח כמה שבועותמקקהאחרונה

עד שממש השתפר

לאהיו ליבעיות שינה אז לא יודעת להגיד

כן ייודעת שאחר כך ממש הצטערתי שלא לקחתי קודם וסבלתי ככ הרבה

חיבוק!💜בארץ אהבתי
ממליצה לך להציץ בבלוג של @קמה ש. המהממת (קישור לבלוג מופיע בחתימה שלה)...
ממליצה גם!!! ממש!!!אוהבת את השבת
תודה יקרות! בארץ אהבתי ואוהבת את השבת 🤍קמה ש.
בס"ד


@אמאל7עה יקרה!


חיבוק ענק ענק על התקופה הקשה שאת עוברת כרגע! איזו אלופה שאת קבעת תור לפסיכיאטר וגם שאת נעזרת בתרופות! וגם שאת יוצאת להליכות (מאמינה בזה מאד)! ורואה חברות! וב"ה ב"ה שיש לך בעל תומך!!!


לגבי 1., אני לא יודעת כי לא לקחתי ציפרלקס.


לגבי 2., לקחתי תרופות אחרות. ממה שחוויתי, הגמילה צריכה להיעשות בהדרגתיות כי ככה הכי נכון לגוף לעבור ממצב של נטילת תרופה למצב שאת בלי. אצלי הגמילה הייתה ממש חלקה ולא חזרתי לתרופות מאז (מעל עשור ב"ה).


יכול להיות שיש סוגים שונים, ושיש תרופות שממכרות יותר ממה שלקחתי (לקחתי כמה סוגים). אבל נראה לי שרוב האנשים שעוברים דיכאון נגמלים מהם מתישהו. ככה לפחות מהתרשמותי עם אנשים שאני מכירה וגם מהקריאה פה בפורומים כבר המון שנים. יש מקרים נדירים שמגלים שהדיכאון כרוני ושנדרש ליווי תרופתי לטווח ארוך מאד או לכל החיים. אבל לא הייתי קופצת לחשש כזה כשאת סך הכל חודש וחצי מתמודדת עם הדברים האלה ושרוב העולם לא שם, רק מיעוט קטן ❤️


(ואם אם אם מגיעים למצב כזה, אז יש עוד כל-כך הרבה מצבים בריאותיים כרוניים שמצריכים נטילת תרופות קבועה שנראה לי שאפשר ללמוד להתייחס לזה בהשלמה, אם התרופות עושות את העבודה ומאפשרות לחיות טוב יותר. אבל כאמור לא רואה סיבה לדאוג לזה בשבילך. רוב מי שלוקח תרופות גם מפסיק מתישהו).


לגבי זה שאת במקום נמוך ❤️‍🩹, כן זה בדיוק מה שהדיכאון עושה… ולגבי למה יש לך את זה, יכול להיות שיש כאן חוסר איזון כימי נטו, ואולי זה קשור לדברים נוספים, לעומס ולעייפות של אחרי הלידה, למתח של המלחמה או לכל מיני דברים אחרים של החיים. טיפול פסיכולוגי יכול לעזור להבין אם יש מקומות שזקוקים לריפוי או לשינוי בחיים - ולעזור לנו לדייק את מה שצריך בהקשר הזה.


מה שבטוח, למקרה שמעבר לתחושת הבלבול והתהייה ("למה עש לי את זה?") יש גם קצת אולי הרגשה שאולי עשית משהו לא נכון איפשהו בדרך שהביא אותך לזה - זה לא ש"משהו בך דפוק" חלילה. דיכאונות קורים כמו שכל מיני ניסיונות קורים. ולכן אני בעד להתמקד באמונה שהדברים הכואבים שנוחתים עלינו קורים לנו כי זה חלק מהתוכנית של הקב"ה ושהם באים כדי לגדל אותנו ולהצמיח אותנו לעבר המשך התפקיד שלנו בעולם הזה.


אני ממש מאמינה שבע"ה תהיי בסדר. שעם העזרה והפעולות הנכונות תצליחי להתגבר על הדיכאון ועל החרדות, ושבסוף תגלי כמה יהלומים אספת בדרך. גם אם כרגע הכאב קשה מנשוא, אני יודעת 🫂.


שולחת לך המון תמיכה וכוחות, וגם אמונה ותקווה 🫶🏼🫶🏼🫶🏼, זאת דרך לא פשוטה לעבור, אבל יהיה בסדר בע"ה.

אלופה שאת מטפלת בעצמך!מרגול

נראה שאת ממש בדרך טובה - קבעת תור לפסיכיאטר, מתחילה טיפול רגשי. להגיד שזה ישר עוזר - לא. למרות שלפעמים כדורים יכולים גם תוך שבועיים ממש לשפר את המצב (לפעמים הם גם לא משפיעים בכלל, אינדיווידואלי, וזה שכדור אחד לא עוזר - אז נותנים לו זמן ומקסימום מנסים כדור אחר, כל גוף מגיב שונה לחומרים שונים)


ציפרלקס בהחלט מיועד גם לדיכאון. עליי הוא לא השפיע בכלל, אבל יש אנשים שממש עוזר להם.


זאת חלק מהסיבה שחשוב ללכת לפסיכיאטר ולא רק לרופא משפחה. רופאי משפחה רושמים את הכדורים הגנריים (ציפרלקס, פריזמה וכו), אבל אם יש צורך במשהו יותר נישתי אז זה בדרכ רק פסיכיאטרים. בכל אופן- טוב שגם הרופא משפחה יהיה מעודכן.


לגבי טיפול רגשי - חשוב חשוב חשוב! בעיקר שאת מתארת שזה משהו שקיים כמה שנים… כן אגיד שכדאי לדעתי שתנסי לקרוא קצת על שיטות הטיפול השונות ותראי מה יותר מתיישב לך. ולפי זה תחפשי מטפלת. אבל תחליטי על איזו מטפלת ע"פ הכימיה שיש לך איתה. לפעמים זה קצת לצאת לדייטים עם מטפלות, אבל בסוף זה מגיע (לפעמים מגיע גם על הפעם הראשונה, וזה לא כזה נדיר)

נראה לי ששתי השיטות המובילות זה טיפול דינמי, וטיפול cbt (על כל דורותיו). אבל יש מצב שיש משהו ששכחתי (וכמובן יש עוד מיליון שיטות טיפול)


כן אם יורשה לי - אולי כדאי שתלכי למישהי עם תואר שני טיפולי. ברור לי שיש נשות מקצוע מדהימות ללא תואר שני טיפולי, אבל אם את לא כבר מכירה מישהי מדהימה שכזו - עדיף שתלכי על מישהי מנוסה ועם הסמכה מסודרת, מגדיל את הסיכויים למאצ' טוב.


בהצלחה רבה!


אה, ולגבי גמילה - אצלי לא חושבת שאי פעם אפסיק, אבל לא בגלל הגמילה… אלא כי אני באמת צריכה… אבל רבות וטובות ממני נגמלו וכשעושים את זה הדרגתי בדרכ עובר אחלה (כן החלפתי בין סוגי כדורים, אז זה סוג של להיגמל). אבל חכי, קודם תתחילי, תתנסי, כשתהיי במקום טוב בע"ה תדברי עם הרופא על איך להיגמל. בשום אופן לא להוריד לבד, זה מסוכן ויכול לעשות תסמיני גמילה. 

ואו תודה רבה על כל התגובות!אמאל7עה

ממש מחזקות ונותנות לי כוח.

עכשיו קצת נלחצתי מזה שכתבת שאולי לא יהיה שיפור עם הציפרלקס... בימים אלו כל דבר מכניס אותי לחרדה.

ועוד שאלה?

כמה זמן לוקח להורמונים אחרי לידה להתאזן?

סליחה, לא התכוונתי להלחיץ❤️מרגול
ואם זה מרגיע אותך - כשמתמידים בטיפול, גם אם זה לא יעבוד - סביר מאוד מאוד שהכדור הבא יעבוד.


ובכללי, ציפרלקס הוא מאוד נפוץ, מאמינה שלרוב מוחלט של האנשים הוא עוזר. בע"ה יעזור לך במהרה. וכשזה עוזר - זה מרגיש כמו גאולה (לפחות עבורי זה היה כך)

כמה זמן לוקח עד שמרגישים שינוי מהציפרלקסאמאל7עה

עדיין בקושי ישנה בלילות מהחרדה.

לוקחת 4 ימים

אם אני לא טועה מדברים בד"כ על שבועיים להרגיש משהואולי בקרוב
תשאלי אם עדיף לך "מירו"פלפלונת

גם לי היו קשיי שינה והוא הציל אותי מיד. החזיר לי את השינה הרגועה בפעם הראשונה. חלק מתופעות הלוואי שלו זה תיאבון ועייפות. במינון נמוך הוא משפיע יותר.

או אולי ניתן לשלב עם רסקיו שעוזר להרגעה ושינה.

תופעת לוואי של נוברינג- מוכר? יש מה לעשות?בית שלי

בזמן אישות שורף בנרתיק נוראאא

ואחרי שיש זרע.. בכלל מרגישה כאילו שפכתי לשם בקבוק אלכוהול..

חוץ מזה אין שום דרך להנות ככה וגם לא מגיעה לשיא בכלל.

מבאס ממש.

שילכו לעזאזל כל המניעות האלו

לא מבינה מה הרעיון

לסרס את הנשים

לקלקל את הגוף שלהן

הכל כדי שהגברים יוכלו להנות בכיף שלהם בלי השלכות בשטח ( הריון..)

לפני שתתנו לי רעיונות לגבי התקנים

לא יכולה

ניסיתי כבר כמה סוגים כל אחד והבעיה שלו (המשותף לכולם = פגיעה בגוף שלי).


תפני לרופא נשיםרקאני
לצערי גם לא מסוגלת ללכת לרופאת נשיםבית שלי

לא מקצועיות

לא רגישות

לא סבלניות

(לא כולם הכל ביחד חח..)

סיוט סיוט סיוט

יש רופאים ורופאות מצוייניםרקאני

רק צריך למצוא אותם

אין ברירה 

ותחושת שריפה בנרתיק זה לדעתי דבר ראשון לפנות לרופא

אפשר גם באפליקציה

לתאר מה את מרגישה בדיוק

בכל מקרה לא כדאי לקיים יחסים במצב הזה

ואולי זו איזו רגישות לטבעת

 

אשמח להמליץ לך על רופאה מדהימהתותית11

שמטפלת בכאבים ביחסים

אם את מחפשת לא משהן נקודתי אלא מבט יותר כולל

מירושלים

היא יקרה כי היא פרטית 

אני לא סובלת כאבים בדכבית שלי

ברור לי שקשור לטבעת

אבל אין לי מניעה אחרת....

שלי גם רגישה, גם סבלנית וגם נראית לי מקצועיתיעל מהדרום
לק"י

אם מכבי באזור הדרום עוזר לך.

תודה. אני בכלליתבית שלי

החלפתי כבר כמה רופאות

לצערי כל אחת נפלה על קטע אחר. כבר יצאתי בוכה מרופאה לא רגישה

כבר יצאתי עם אבחנה לא נכונה מרופאה אחרת

ורופאה אחרת בלי סבלנות בכלל

נורא נורא נורא

תחפשי אחת עם המלצותבתאל1אחרונה

אולי תכתבי אזור ומי שמכירה תוכל לכתוב לך המלצה.

בכל מקרה אולי יש לך רגישות למשהו כי תחושת שורף לא אמורה להיות. זה חריג אז כדאי כן לבדוק מה קורה.

חיבוק♥️המקורית

האמת שגם את אמורה להנות

אולי יש לך שם פטריה? לא נשמע כמו תופעה מוכרת של המניעה הזו ממה שאני מכירה.. 

טהרה אחרי לידהסטודנטית אלופה

שלושה שבועות אחרי לידה וכבר קשוח קשוח עם ההרחקות, דייייי מיציתי😑

כבר קרוב לשבוע יש לי רק כתמים ורודים כאלה לסירוגין, אבל כל בדיקה יוצאת עם כתם.

יש לכן טיפים איך לקצר את הכתמים??

לי מאוד עזר בלידה האחרונהחולמת להצליח

הספריי של אלופירסט,

הייתי מרססת ממש הרבה באיזור והדימום ממש התקצר לי, אחרי 5 שבועות אני חושבת שכבר היה די נקי.

בסוף טבלתי אחרי 7 שבועות אני חושבת אבל בעיקר בגלל שפחדתי לעשות בדיקה שם..

בהצלחה!

אנסה, תודה❤️סטודנטית אלופה
זה די לא אמור להיות קשור...יעל...

אני משתמשת בספריי הזה לכל מיני דברים ועזר לי בטירוף עם תפרים של לידה קיסרית.

אבל הדימום מגיע מהרחם. ולכן דברים שיכולים לעזור זה דברים שמכווצים את הרחם.

למשל- קינמון, מחיצות רימון, טיפות מסטיק תימני...

כמו מה שעוזר לקיצור מחזור.


בהצלחה ממש!!

האמת נכוןסטודנטית אלופהאחרונה

אנסה את מה שאמרת

תודה❤️

מנוחה מוחלטתאפונה
או כמה שיותר קרוב לזה.
וואי לא מסוגלת לשבתסטודנטית אלופה
ב"ה כן מאפשרים לי לנוח, אבל האופי שלי פחות מאפשר🫣
מוצץ לסרבנית.. היו על זה כמה שרשורים ולא מוצאתאחת כמוני

בת 3 שבועות. כל מוצץ גורם לה לרפלקס הקאה. האצבע שלי והנקה זה הדבר היחיד שמרגיע.

יש לכן המלצות למוצץ שסיכוי סביר שיעזור?

ניסיתי את הקטן של בית חולים, מוצץ של מאמ, ופטמת בקבוק של בית חולים.

המתוק שלי ממש אוהב את הסובינקססטודנטית אלופה

מידה 2-2-

וניסית גם אחרים ?אחת כמוני
ניסיתי את מאמסטודנטית אלופהאחרונה
יש לכן המלצה לחומר לכינים?חולמת להצליח

הבת שלי ממש מגרדת את השיער, שמתי לה הדרין אבל לא הצלחתי למצוא אח''כ כינים.

מה עוד יכול לעזור?

אציין שיש לה שיער מתולתל..

תודה 

אם לא מצאת כינים אולי זה משו אחר?המקורית
קמומילובתאל1
עשיתי לבת שלי לפני שבוע או שבועיים. ב"ה טפו טפו לא חזרו עדיין...
אה אבל אם לא מצאת כיניםבתאל1אחרונה

אז אולי אין כינים?

טוב זה עוד רחוק ואולי לא ריאלי...גלויה

 

אבל זה חלום.

מישהי פה למדה/ לומדת תרפיה באומנות

במבחר?

או באוניברסיטת חיפה?


 

לא יודעת אם יכול להסתדר, במיוחד שאנחנו אמורים להתחיל מסע טיפולים...

אבל אולי מתישהו

אאמין בעצמי שאני יכולה

ויסתדר לא על חשבון המשפחה

וכו'...


 

בקיצור:

1. האם במבחר מקבלים גם מהציבור התורני - לאומי?  (למדתי באולפנית, עשיתי שירות לאומי...)


 

2. אני גרה ב"ה בגרעין תורני בצפון

שמחים שמצאנו סוף-סוף את מקומנו

ו-לא נוהגת ואין מצב שאוציא רישיון.

אז אוניברסיטת חיפה הרבה יותר נגישה לי.

אז מישהי מניסיון יודעת להגיד על רמת הצניעות שם?


 

תודה

יום אחד אמצא את מקומי.

סתם, ב'ה דברים פה מתקדמים

אולי אולי משהו יתקדם פה לעבר עבודה בעז"ה

וגם פתחתי השנה סוף-סוף עוסק פטור לעיצובים שלי...

ובכל זאת

החלום לעזור למתמודדים עם אומנות

נשאר.

אם וכאשר... צריכה להשלים את הקורסים בפסיכולוגיה

ואולי גם עוד שעות אומנות כי עבר הרבה זמן...

ועלות של לימודים גם איכשהו.


 

קיצור

אשמח לתובנות מניסיון.


 

 

לפחות בעבר במבחר קיבלו רק כאלה שלמדו במסגרת חרדיתיעל מהדרום
לק"י

זה מה שזוכרת שקראתי או שמעתי.


בהצלחה עם החלום!!

תודה!גלויה

כן... חשבתי אולי השתנה.

נכון ללפני כמה שנים מבחר לא מקבליםבוקר אור
כמעט בלתי אפשרי להתקבל למבחר דתיות לאומיותPandi99

מנסיון כואב

בחיפה ממה שאני מכירה זה מקום חילוני.. 

תודה. אוףגלויה

באסה שנופלים בין הכיסאות.

כן, חיפה נשמע הכי חילוני... כנראהשלא כדאי .

מממשש באסה ! מזדההPandi99
למה בעצם לא כדאי?רוני 1234

רוב הציבור הדת"ל לומד ועובד במקומות חילוניים, אני לא חושבת שזה צריך למנוע ממך להגשים חלום.

אגב, אני מנחשת שרוב גדול בתואר הזה הוא נשים אם זה עוזר לך…

^^ מסכימהכבתחילה

אח''כ תטפלי רק בילדים/אנשים דתיים?

כנראה שלא בהכרח, במיוחד שצריך לעשות סטאג'/עבודה מעשית במסגרות לא דווקא דתיות.

חבל להמנע רק בגלל הסיבה הזאת. 

בתחום האומנות הייתי בודקת שבמקומות לא דתייםיעל מהדרום

לק"י


אין בעיות צניעות בקורסים.

כל מיני ציורים לא צנועים בלשון המעטה.

תודה על ההסבררוני 1234

באמת לא חשבתי על זה… היה לי בראש יותר הפן הטיפולי ופחות האומנותי.

עדיין כדאי לברר טוב לפני שפוסלים.

זה מה שהתכוונתיגלויה
אני חושבת ששווה לברר מול סטודנטיות שםיעל מהדרום
עולם התרבות הוא מאוד מאוד חילוני. וגם ההוואי,Pandi99

הדיבור, אירועים, וכו

יש כאלה שלא מפריע להם

אבל אם הפותחת שאלה כנראה שלה מפריע

חברה שלי דוסית למדה בחיפה. משערת שיש עודשיפור
תודה!גלויה
למד תרפיה?
כן. תרפיה באומנות. עכשיו עובדת בזהשיפור
וואוו!!גלויה

יש מצב לדבר איתה?

אם זה בסדר...

אני מכירה כמה וכמה, ואולי התנאים לתואר שניממשיכה לחלום

שונים מתנאי הקבלה לתואר ראשון, אז ממש לא כדאי להתייאש מראש

הבעיה המשמעותית יותר שזה נסיעה רצינית

ולא יודעת אם זה מתאים לך..


אני מציעה לך לחפש בנות שלמדו את התואר גם בחיפה וגם במבח''ר ולשאול אותן ישירות.

מישהי למדה בבר אילן?גלויה

יש תואר די חדש

בתקווה שכן יהיה מקום נורמלי

מבחר לא מקבליםDevora

אם עשית בגרויות.


יש גם אופציה באונו, יש מסלול חרדי.

ואם את באיזור שיש תחנת רכבת, זה לא נראה לי כל כך נורא.

זה לא הפרמטרDoughnut
אני עשיתי בגרויות ולמדתי שם, לא לפי זה הם בוחנים.
זה אמור להיות קשורDevora

כי זו לא הוראה שלהם, אלא של המל"ג.

יש אפשרות להיכנס עם בגרויות, אבל בדרך כלל זו ועדת חריגים.

הוראת המל"ג קשורה לחינוך חרדי, לא לבגרויותשיפור
יש חינוך חרדי עם בגרויות, ולא תהיה להם בעיה להתקבל למבחר 
אבל הם מסתכלים על מוסדות עם בגרויותDevora

כלא חרדים.

בעצם את מבחר הקימו כדי שתהיה לציבור חרדי ללא בגרויות, אופציה ללמוד לימודים גבוהים.

מבחינתם אם יש למישהו בגרות, הוא לא זקוק למבחר, ולכן זה לא מקומו.


 

אני יודעת את זה כי בעבר ניסיתי ללמוד במבחר, ולפני הראיון שאלו אותי איפה למדתי, והסבירו שתהיה בעיה קשה, והאופציה היא רק דרך ועדת חריגים. (למדתי במוסד חרדי עם בגרויות).

אולי משם ההיכרויות שלכן. (מהחריגים).

לאDoughnut
השלמתי בגרויות והתקבלתי לשם ללא בעיה וללא ועדת חריגים, ולמדו אתי בכיתה כמה בנות שעשו בגרויות בסמינר. זה יותר הולך לפי סגנון הסמינר מאשר הפרמטר של הבגרויות.
אבל אםDevora

היית לומדת מראש בתיכון שלומדים בו בגרויות,

כנראה שהייתה לך בעיה קשה.

אין לי עניין לכתוב את זה שוב ושוב.

פשוט תבדקו. זו ההוראה של המל"ג.

ביקשו ממני את מס המוסד שלמדתי, ומיד המזכירה אמרה לי שיהיה קשה, כי זה מוסד עם בגרויות. אולי יש סמינרים מוחרגים. אין לי מושג. למדתי בתיכון חרדי רגיל. לא סמינר.

אני התקבלתי בלי בעיותרקאני

למדתי בסמינר בית יעקב עם בגרות מלאה

לא סמינר גדול

הנקודה היא לא בגרות אלא תעודת בגרות חרדיתעכבר בלוטוס

אם למדת באולפנת תהילה ויש לך תעודת בגרות חרדית- תתקבלי

אם למדת בתיכון חב"ד ששייך לממ"ד ויש לך תעודת בגרות של ממד לא תתקבלי. למרות שבעלך ואבא שלך עם חליפה ואת עם פאה וגרביים

 

יש גם מוסדות חרדיים עם בגרות של ממד (בדיוק כמו שיש אולפנות של חרד"ל עם סמל מוסד ובגרות חרדית)

אולי למדת באחד מהם (חסידויות ספציפיות, נושרים ואולי גם ספרדים חלק)

 

 

רואה חברות שעשו בגרות חרדית, החיים שלהם הרבה יותר קלים מבחינה אקדמית

באמת חבל שלא כל האולפנות עושות חרדי 

 

אז אולי שינו כללים, מתי זה היה?שיפור
אני מכירה כאלו שהתחילו לימודים שם לפני 10 שנים
מכירה הרבה עם בגרויות שלמדו שםשמ"פ
אין לי עניין להתווכחDevora

תתקשרו לשם לשאול.

זו הוראה של המל"ג.

לי אמרו שמקבלים רק מהחינוך החרדי, לא קשור לבגרויותשיפור
יש גם אולפנות דת"ל ששייכות לחינוך החרדי שיכולות להתקבל כמו אולפנת למרחב בפתח תקווה ותהילה בירושלים
תודה!גלויה
נכון, אבל העלות ממש גבוהה אני חושבת. (כי זה לא שכ"ל אוניברסיטאי)
זה לא הבגרויותרקאני

אני התקבלתי למבחר

ועשיתי בגרות מלאה

זה הסוג מוסד

למדתי בסמינר ולא באולפנה

תודה לכולם על (מבחר...) התשובות גלויה

החכמתי.

(יש לי עוד כ"כ הרבה לעשות

ולשנות את עצמי

כדי להתקבל...

אבל זה נותן אופק).

אם מישהי תוכל להתייחס למה שכתבתי בסוףגלויה

אשמח (תודה לך שהגבת בפרטי!)

ש

אנחנו צריכים להתחיל את המסע לivf (אני לא מאמינה עדיין)

בעז"ה עוד יהיו לי קטנטנים

אז איך זה ישתלב

והאופי שלי - דחיינות, איחורים... צריכה להשתנות הרבה.

ויש עוד הרבה עניינים לטפל בהם

כמו ללמוד להיות אמא טובה יותר...

ולהשלים קורסים בפסיכולוגיה

ולממן עוד תואר...

קיצור

דימיון.

יכולה רק להגידעוד מעט פסחאחרונה

שזה באמת תואר קשה ודורש מאוד.

לא יודעת איך עושים את זה עם קטנטנים. למרות שמכירה כאלה שעשו ושרדו.


ממליצה לך ממש ללכת בעצמך לטיפול באומנות. תכירי את התחום מחוויה אישית ממש (מה שיקל עלייך אחר כך בלימודים) ואולי הטיפול יעזור גם מול הפחדים והתהיות.

זה יכול להיות צעד ראשון בכיוון.

אפשר לפרוק?אנונימית בהו"ל

מרגישה שאין לי כבר כח

אנחנו גרים ברחוב מלא ילדים

ויש כאן אימהות שמשחררות את הילדים לבד

והם פשוט עושים נזקים כמו לאבד בימבות, להשתמש באופניים ולפנצ'ר ועוד ועוד

וגם דורשים את התשומת לב שלי כאמא שנמצאת ומבקשים עזרה בכל מיני דברים

 

אין לי כח להיות הגמח של השכונה

בקושי לילדים שלי יש לי סבלנות

 

אבל מצד שני אין לי ברירה אלא להציל את הילד של השכנה שמשייט לו בכביש

או ילד שמרביץ לילד שלי ואני צריכה פעם אחר פעם להזיז אותו ממנו ואין שום אמא בסביבה שתקח אחריות ופשוט תקח אותו הביתה

 אלו אימהות ספציפיות אבל הן פשוט לא נרמזות בכלל

ואין לי כבר כח

אוףף

 

זה גורם לי ממש לכעסים וגם להתבאסות על עצמי כשאני כועסת על ילדים של אחרים

אבל באמת זה פשוט חוסר אונים מטורף כשאני חייבת לטפל בעשרה ילדים לפחות במקום רק בשלי הפרטיים

 

חזרנו מקודם הביתה ומצאתי בימבה חדשה שלנו מלפני כמה ימים שבורה על יד השכנים, וילד אחר מהשכונה עליה. היא הייתה בתוך החצר שלנו בבוקר

וזה כל כך מעצבן כי גם אין לי שום יכולת לדעת מי הוציא ומי שבר. בקיצור, הנזק כולו נספג על ידנו

 

לא יכולה להשאיר כלום בחוץ. כלום כי ילדים נכנסים ולוקחים

וגם בקטע של אוכל, אין לי כח להאכיל את כל השכונה ולא בא לי לחתוך תפוחים לילדים שאמא שלהם נופשת בבית

(וגם אחרי שאני לא מסכימה, לא בא לי שהם יבהו צמוד אלי בתפוחים הנחתכים לילדים שלי)

 

סופריקה

 

 

אני בהלם. לא מבינה איפה האימהות שלהם???ממתקית

הן לא מפחגדות עליהם?
כנראה סומכות עלייך...חחח

הייתי מעדכנת אותן בעדינות בסכנה, אפילו שהן חברות טובות.
אולי זה כביש צדדי ללא רכבים, אז הן מרשות לעצמן? (שזה גם סכנה!!!)

ולא מבינה איך בחוצפתם הם נכנסים לגינה שלך??? הזוי. 
הייתי שמה שער וגדר אתמול.
זה לא לעניין

עצוב ליאובדת חצות

היינו בשבת משפחתית, אנחנו משפחה עם ארבעה אחים- 2 דתיים ושני דתל"שים, משפחה אוהבת ומלוכדת שאין דברים כאלו. האחים החילוניים שלי הם מופת לכיבוד הורים.

אבל מרגישה שהם (אחי החילוניים) הקצינו, שונאים את ביבי, עם בטן מלאה על החרדים, ניסינו לדבר רגוע ומכבד אבל הופתעתי לראות את עוצמת השנאה-לאמא שלי (הדתיה והימנית בעצמה) זה מאד כואב ומנסה שלא נדבר בכלל כי זה גורם לריב, אבל מודה ש-דיי היינו בהלם להבין עד כמה הם התרחקו. אח"כ כמובן העברנו נושא באלגנטיות אבל הרושם נותר.

 

מה יהיה? איך מוצאים גשר? אני אפילו לא כזו קיצונית בימניות שלי ומאד שפויה ומבינה גם את דרך האמצע ומחפשת פשרה אבל כואב לי עליהם שהם כ"כ מרוחקים ומנותקים בעמדותיהם. מלאים בשנאה כזו, חושבים שהחרדים לוקחים מהם וגונבים מהם ולא מתגייסים כמוהם, איך יבוא משיח ככה?

 

אני מציעה לא להיכנס מראש לשיחות כאלההמקורית

במפגשים משפחתיים. אני לפחות לא רואה טעם לדבר על נושאים מפלגים, בטח ובטח כשנפגשים אחת ל..

לדעתי המגשר הוא מה שאנחנו כן שותפים לו. החיים היומיומיים, הילדים, המשפחה..

ואם כבר קרה אז לזכור שזו לא חזות הכל ושבסוף עדיין כמו שאת רואה עם הדעות השונות אתם משפחה עדיין ואפשר להתלכד סביב נושאים אחרים

חיבוק על התחושות ♥️

צריכה להיות הסכמה שבשתיקה שלא פותחים נושאים כאלהמתואמתאחרונה

יש לי דודים חילונים שמאלניים.

הפעם היחידה שדוד שלי דיבר בפתיחות ובאריכות את דעותיו השמאלניות הייתה כשאשתו ישבה שבעה על אחיה שנרצח בעוטף עזה. כמובן שתקנו ואפשרנו לו לפרוק את כאבו. (הוא באמת דיבר מתוך כאב עמוק...)

בשאר הפעמים שאנו נפגשים במהלך חיינו - לא מדברים על פוליטיקה בכלל. על יהדות קצת יותר, אבל מתוך מקום מכבד של שני הצדדים.

מציעה לכם לפתוח את זה פעם אחת, ולהגיע להסכם שלא מדברים על נושאים נפיצים כדי לשמור על אחדות המשפחה.

חושבת על חופשה באיזור טבריה. בטיחותי שם כעת? וגםפלפלונת
לגבי הדרך הכביש די חוצה את איזור הגליל ממערב למזרח. תוהה אם שייך בתקופה הזו. יודעות לומר לי? פשוט בחדשות אומרים ירי לאיזור הגליל ואין לי מושג מה בדיוק הכוונה.
אנישם חיים בכל מקום..פה משתמש/ת
אם את רוצה חופשה שקטה אז כרגע הצפון לא הכי הולך להיות שקט- צה''ל חוזר לתקוף בלבנון..מה שאומר שכנראה יחזור להיות מופגז

טבריה אמנם לא הכי מופגזת ..אבל תלוי בך..

בגדול איזור טבריה הוא בין היותר שקטיםטארקו
גם בשיא ההסלמה מאיראן וחיזבאללה, היה סוער יותר צפונה(גליל עליון) ויותר דרומה(חיפה) וטבריה כמעט ולא..
תודה. טוב, לפי החדשות. נראה לי נחכה כרגע..פלפלונתאחרונה

אולי יעניין אותך