דיכאון וחרדה 3 חודשים אחרי לידהאמאל7עה

כבר חודש וחצי מרגישה את זה לאחרונה ממש התגבר. עשיתי תור לפסיכיאטר.  וגם התחלתי לקחת ציפרלקס.

2 שאלות.

1. האם ציפרלקס מוריד תחושת דיכאון? הדיכאון יותר מפריע לי מהחרדה. יותר נכון כשמרגישה את הדיכאון אז מתגבר החרדה כי מלחיץ אותי הדאון הזה

2. האם נגמלת מהכדורים מהר( למי שהיתה צריכה לקחת)?

הפחד שלי זה שאהיה ים זה לכל החיים וזה לא יעבור לבד.


בבקשה בבקשה תרגיעו אותי . אני במקום נמוך. ועל פניו לא יודעת בכלל למה יש לי את זה כי יש בעל תומך. עוזרת . יוצאת להליכות כל יום. רואה חברות... אז לא מבינה למה סובלת כ"כ 

לא מכירהoo

את הכדורים

לגבי השאלה למה יש את זה

לדכאון וחרדה תמיד יש טריגר/ים

פתרון אמיתי מגיע מהבנת הטריגר ומציאת פתרון

תינוק קטן/ עומס יתר זה טריגר קלאסי

כדי למצוא את כל הטריגרים אפשר לעקוב ולראות דברים שמשפיעים לרעה ומתדלקים את הדכאון/ חרדה

תודה על התגובהאמאל7עה
אני בעז"ה מתחילה טיפול רגשי... כי יש לי מלא טריגרים
אני סבלתי מדכאוןפלפלונת

מבינה את הפחד כי גם אני חששתי ולא ידעתי איך אצא מזה. ב"ה זה אפשרי. כעת קשה לך לראות אבל זה אפשרי. תקחי כדורים. תעזרי לעצמך להיות רגועה. ובע"ה תצאי מזה במהרה.

אני לקחת כדור מירו. לבערך שנה וחצי שנתיים ובהדרגה הפסקתי.

ציפרלקס הוא לגמרי לדיכאון.מתואמת

לגבי הגמילה - אצל כל אחד זה אחרת.

תרגישי טוב!

אני אתחיל בלהרגיע (מניסיון אישי)תהילנה

ולומר שדיכאון בכלל ודיכאון אחרי לידה בפרט הוא לגמרי פיזיולוגי. השאלה "למה" היא לא רלוונטית פה. כמו שלא תשאלי מישהי למה יש לה דלקת גרון, אם יש לה בעל תומך, עוזרת, חברות, הליכות. כל הדברים האלו לא קשורים - אם יש דלקת גרון לוקחים אנטיביוטיקה ומטפלים בלי להתפלסף יותר מידי. אותו דבר זה עם דיכאון- את לא בחרת את זה, זה לא בשליטה שלך ואת חייבת להכניס את זה לראש שלך שאין שום דרך שבה את יכולה "לשכנע" את הדיכאון או החרדה פשוט לעזוב אותך.


במקביל ובלי קשר- כמו שדלקת גרון תמיד קשורה לעוד דברים בגוף ואחרי האנטיביוטיקה ובמקביל נרצה להדוק מה אפשר לעשות כדי לחזק את הגוף, ככה גם דיכאון קשור גם לנפש ולכן במקביל לטיפול התרופתי נרצה לחזק אותה באמצעות טיפול רגשי ולבחון מה קרה וקורה בחיים שמשפיעים על הנפש.


לגבי השאלות שלך:

1. צ'יפרלקס בהחלט אמור להשפיע על הדיכאון וגם על החרדה. זה לוקח זמן וגם זו תרופה די גנרית, אז תקחי נשימה עמוקה כמה שאת יכולה. מעולה שקבעת תור לפסיכיאטר, נשמע שאת ממש מודעת לעצמך וזה מעולה. שתפי אותו המחשבות האלו ובכל התחושות, זה בדיוק תחום ההתמחות שלו וזה מה שהוא רוצה לדעת - איך ומה את מרגישה.

2. אני אישית (ומניחה שכל מי שאי פעם התמודד עם דיכאון) הייתי בטוחה שלעולם לא אצא מזה ושאצטרך כדורים לכל החיים. ולקחתי דברים יותר חזקים מצ'יפרלקס. ב"ה אני לגמרי לא שם וזה פרק בחיים שלי שחלף ונגמר ואני לעיתים ממש נדירות נזכרת בו. אפשר לצאת לגמרי מדיכאון קליני גם חמור, ולמעשה הסטטיסטיקה להחלמה היא ממש טובה  (לא רוצה לזרוק מספרים אבל תבדקי).

ב"ה אנחנו חיים בתקופה שיש תרופות וטיפולים ואנשי מקצוע שיודעים באמת לעזור.

שולחת לך חיבוק גדול, וכל הכבוד על האומץ להודות ולטפל זה השלב הראשון הקריטי בדרך להחלמה ובעז"ה את תצאי מזה. מאחלת לך הרבה חמלה עצמית וחמלה מהסביבה להעביר את התקופה הלא פשוטה הזאת. 

ואו ריגשתאמאל7עה

תודה ענקית על התגובה. חייבת להוסיף שהדיכאון שאהיה חשה זה משו שאני חווה בשנים האחרונות ופשוט לא טיפלתי  ממש. הדיכאון והחרדה מכיעים לי יותר בשעות הערב. אז במשך היום אני פעילה וכו ובערב זה ממש כמו עננה שמשתלטת . ועכשיו שאחרי לידה ממש אין לי את היכולת להילחם בתחושות האלו יותר. ולכן התחלתי טיפול תרופתי.

שאלה לי אלייך. איזה סוג של טיפול עשית לצד הכדורים?

בשמחה, יקרהתהילנה

האמת שלאורך הדרך ניסיתי כל מיני דברים, יש ספר בשם "ללא פרויד פרויד, ללא פרוזק" שמציע כל מיני דרכי טיפול אלטרנטיביות, נראה לי ניסיתי את כולן. ריצה, אומגה 3, שינה... חוץ מזה תרגלתי יוגה, ניסיתי קבוצת תמיכה, ביבלותרפיה, dbt (לא ביחד, כן? כל כמה חודשים הייתי מנסה משהו)

במקביל ניסיתי גם טיפול תרופתי לקשב וריכוז כי עלה החשד שזה גם קשור לזה.


את שואלת אם זה עזר?

ממבט לאחור נראה לי שזה היה חלק מתהליך ההחלמה שלי ובעיקר ההוכחה לעצמי שאני רוצה להילחם ולהחלים כי אצלי לפחות היה קושי מאוד גדול סביב המאבק של לבחור לרצות בחיים.


אני מדגישה שהכדורים היו הבסיס שלי לאורך כל הדרך, בלי זה לא היה סיכוי שאני אצליח לנסות לעזור לעצמי בכלל בשום צורה.


אבל הטיפול הכי הכי משמעותי שאפשר לי להוריד את הכדורים ושיפר את איכות חיי היה ללא ספק הטיפול הפסיכולוגי. וזה לא היה קל! עברתי 5 מטפלות שונות עד שמצאתי את האחת שאיתה הדברים התחילו לזוז. ב"ה עשיתי בעקבות זאת שינויים משמעותיים בתפיסות העולם שלי וגם במערכות היחסים סביבי. זה לקח כמה שנים טובות, אבל היום ב"ה אני חושבת שאני חיה חיים מאושרים ומדויקים לי יותר ממה שרוב האנשים זוכים, ואני אסירת תודה על זה.


אני יודעת שזה נשמע קצת קלישאה, ובדרך כלל אני לא אומרת דברים כאלו לאנשים שמתמודדים, כי כשאני הייתח בדיכאון שום דבר מזה לא עודד אותי, אבל בגלל שזה פורום פתוח אני מרשה לעצמי לכתוב וקחי מזה מה שמתאים לך. בלי לחץ. זה יכול להיות תהליך ארוך וזה בסדר גמור.


ואגב, מה שאת מתארת על דיכאון שנסחב שנים ועננה כזאת שיורדת בשעות מסויימות זה מאוד מאוד שכיח ושלא תתבלבלי לחשוב שאם יש לך שעות "טובות" אז זה אומר שאת לא בדיכאון. אני מדגישה את זה כי לפעמים זה מאוד מבלבל והסביבה גם מרימה גבה. "מה? את בדיכאון? תראי איזה יופי את מתפקדת!" אבל תפקוד הוא לא המדד היחיד לדיכאון. וזה שאת מצליחה להיות פעילה שעות מסוימות זה מדהים ומראה על העוצמות שלך, אבל זה לא אומר שכשהעננה יורדת כמו שהגדרת יפה, את נמצאת במקום פחות אפל ממישהי אחרת שלא מצליחה לקום בבוקר. דיכאון זה דבר חמקמק, ולכן קריטי שתמשיכי להיות נאמנה לעצמך ולתחושות שלך ולזכור שהמלחמה הזאת בתחושות היא לא דבר טבעי, והיא לא חלק מהחיים, ובעז"ה יום אחד היא תהיה מאחורייך. 

מדהים!! איזה דרך עברת ואו!... תודה על השיתוףלב אוהב
כתבת מהמםדיאן ד.

אני גם מצטרפת שפעמים רבות דיכאון הוא תוצאה משינויים הורמונליים ,

ויכול להתפתח ללא שום קשר לסביבה וכדו'

 

באופן אישי, עברתי דיכאון ראשון סביב תחילת גיל ההתבגרות ודיכאון נוסף בהריון הראשון שלי

כשזה היה הריון סופר רצוי, סביבה מאוד תומכת ועוד הרבה נתונים טובים

ועדיין הייתי בדיכאון ובחושך.

ואני די בטוחה וגם גורמי מקצוע אמרו לי שככל הנראה האשם זה השינויים ההורמונליים.

ציפרלקס עוזר לדיכאוןמקקה

וגם לחרדות

עוזר לי מאוד מאוד

לא יודעת לגבי הגמילה, לי זה עוזר גם לכאב כרוני. אז לא מתכננת להפסיק לקחת

וטין לי בעיה לקחת כל החיים, מה ככ נורא בזה בעצם?

ברוכה הבאה למועדון ❤️‍🩹

משמח אותי לשמועאמאל7עה

אפשר לשאול כמה זמן לקח לך עד שהרגשת טוב עם הכדור?

האם היה לך בעטת שינה בעקבות החרדה ? וכמה זמן אחרי שהתחלת לקחת את הכדור זה עבר הבעיית שינה.

אני מרגישה שהחוסר שינה בעקבות החרדה זה מגביר לי יותר את החרדה

😞😞 אוף כואב לקרוא...לב אוהב

ובאמת חוסר שינה מגביר חרדה...

לקח כמה שבועותמקקהאחרונה

עד שממש השתפר

לאהיו ליבעיות שינה אז לא יודעת להגיד

כן ייודעת שאחר כך ממש הצטערתי שלא לקחתי קודם וסבלתי ככ הרבה

חיבוק!💜בארץ אהבתי
ממליצה לך להציץ בבלוג של @קמה ש. המהממת (קישור לבלוג מופיע בחתימה שלה)...
ממליצה גם!!! ממש!!!אוהבת את השבת
תודה יקרות! בארץ אהבתי ואוהבת את השבת 🤍קמה ש.
בס"ד


@אמאל7עה יקרה!


חיבוק ענק ענק על התקופה הקשה שאת עוברת כרגע! איזו אלופה שאת קבעת תור לפסיכיאטר וגם שאת נעזרת בתרופות! וגם שאת יוצאת להליכות (מאמינה בזה מאד)! ורואה חברות! וב"ה ב"ה שיש לך בעל תומך!!!


לגבי 1., אני לא יודעת כי לא לקחתי ציפרלקס.


לגבי 2., לקחתי תרופות אחרות. ממה שחוויתי, הגמילה צריכה להיעשות בהדרגתיות כי ככה הכי נכון לגוף לעבור ממצב של נטילת תרופה למצב שאת בלי. אצלי הגמילה הייתה ממש חלקה ולא חזרתי לתרופות מאז (מעל עשור ב"ה).


יכול להיות שיש סוגים שונים, ושיש תרופות שממכרות יותר ממה שלקחתי (לקחתי כמה סוגים). אבל נראה לי שרוב האנשים שעוברים דיכאון נגמלים מהם מתישהו. ככה לפחות מהתרשמותי עם אנשים שאני מכירה וגם מהקריאה פה בפורומים כבר המון שנים. יש מקרים נדירים שמגלים שהדיכאון כרוני ושנדרש ליווי תרופתי לטווח ארוך מאד או לכל החיים. אבל לא הייתי קופצת לחשש כזה כשאת סך הכל חודש וחצי מתמודדת עם הדברים האלה ושרוב העולם לא שם, רק מיעוט קטן ❤️


(ואם אם אם מגיעים למצב כזה, אז יש עוד כל-כך הרבה מצבים בריאותיים כרוניים שמצריכים נטילת תרופות קבועה שנראה לי שאפשר ללמוד להתייחס לזה בהשלמה, אם התרופות עושות את העבודה ומאפשרות לחיות טוב יותר. אבל כאמור לא רואה סיבה לדאוג לזה בשבילך. רוב מי שלוקח תרופות גם מפסיק מתישהו).


לגבי זה שאת במקום נמוך ❤️‍🩹, כן זה בדיוק מה שהדיכאון עושה… ולגבי למה יש לך את זה, יכול להיות שיש כאן חוסר איזון כימי נטו, ואולי זה קשור לדברים נוספים, לעומס ולעייפות של אחרי הלידה, למתח של המלחמה או לכל מיני דברים אחרים של החיים. טיפול פסיכולוגי יכול לעזור להבין אם יש מקומות שזקוקים לריפוי או לשינוי בחיים - ולעזור לנו לדייק את מה שצריך בהקשר הזה.


מה שבטוח, למקרה שמעבר לתחושת הבלבול והתהייה ("למה עש לי את זה?") יש גם קצת אולי הרגשה שאולי עשית משהו לא נכון איפשהו בדרך שהביא אותך לזה - זה לא ש"משהו בך דפוק" חלילה. דיכאונות קורים כמו שכל מיני ניסיונות קורים. ולכן אני בעד להתמקד באמונה שהדברים הכואבים שנוחתים עלינו קורים לנו כי זה חלק מהתוכנית של הקב"ה ושהם באים כדי לגדל אותנו ולהצמיח אותנו לעבר המשך התפקיד שלנו בעולם הזה.


אני ממש מאמינה שבע"ה תהיי בסדר. שעם העזרה והפעולות הנכונות תצליחי להתגבר על הדיכאון ועל החרדות, ושבסוף תגלי כמה יהלומים אספת בדרך. גם אם כרגע הכאב קשה מנשוא, אני יודעת 🫂.


שולחת לך המון תמיכה וכוחות, וגם אמונה ותקווה 🫶🏼🫶🏼🫶🏼, זאת דרך לא פשוטה לעבור, אבל יהיה בסדר בע"ה.

אלופה שאת מטפלת בעצמך!מרגול

נראה שאת ממש בדרך טובה - קבעת תור לפסיכיאטר, מתחילה טיפול רגשי. להגיד שזה ישר עוזר - לא. למרות שלפעמים כדורים יכולים גם תוך שבועיים ממש לשפר את המצב (לפעמים הם גם לא משפיעים בכלל, אינדיווידואלי, וזה שכדור אחד לא עוזר - אז נותנים לו זמן ומקסימום מנסים כדור אחר, כל גוף מגיב שונה לחומרים שונים)


ציפרלקס בהחלט מיועד גם לדיכאון. עליי הוא לא השפיע בכלל, אבל יש אנשים שממש עוזר להם.


זאת חלק מהסיבה שחשוב ללכת לפסיכיאטר ולא רק לרופא משפחה. רופאי משפחה רושמים את הכדורים הגנריים (ציפרלקס, פריזמה וכו), אבל אם יש צורך במשהו יותר נישתי אז זה בדרכ רק פסיכיאטרים. בכל אופן- טוב שגם הרופא משפחה יהיה מעודכן.


לגבי טיפול רגשי - חשוב חשוב חשוב! בעיקר שאת מתארת שזה משהו שקיים כמה שנים… כן אגיד שכדאי לדעתי שתנסי לקרוא קצת על שיטות הטיפול השונות ותראי מה יותר מתיישב לך. ולפי זה תחפשי מטפלת. אבל תחליטי על איזו מטפלת ע"פ הכימיה שיש לך איתה. לפעמים זה קצת לצאת לדייטים עם מטפלות, אבל בסוף זה מגיע (לפעמים מגיע גם על הפעם הראשונה, וזה לא כזה נדיר)

נראה לי ששתי השיטות המובילות זה טיפול דינמי, וטיפול cbt (על כל דורותיו). אבל יש מצב שיש משהו ששכחתי (וכמובן יש עוד מיליון שיטות טיפול)


כן אם יורשה לי - אולי כדאי שתלכי למישהי עם תואר שני טיפולי. ברור לי שיש נשות מקצוע מדהימות ללא תואר שני טיפולי, אבל אם את לא כבר מכירה מישהי מדהימה שכזו - עדיף שתלכי על מישהי מנוסה ועם הסמכה מסודרת, מגדיל את הסיכויים למאצ' טוב.


בהצלחה רבה!


אה, ולגבי גמילה - אצלי לא חושבת שאי פעם אפסיק, אבל לא בגלל הגמילה… אלא כי אני באמת צריכה… אבל רבות וטובות ממני נגמלו וכשעושים את זה הדרגתי בדרכ עובר אחלה (כן החלפתי בין סוגי כדורים, אז זה סוג של להיגמל). אבל חכי, קודם תתחילי, תתנסי, כשתהיי במקום טוב בע"ה תדברי עם הרופא על איך להיגמל. בשום אופן לא להוריד לבד, זה מסוכן ויכול לעשות תסמיני גמילה. 

ואו תודה רבה על כל התגובות!אמאל7עה

ממש מחזקות ונותנות לי כוח.

עכשיו קצת נלחצתי מזה שכתבת שאולי לא יהיה שיפור עם הציפרלקס... בימים אלו כל דבר מכניס אותי לחרדה.

ועוד שאלה?

כמה זמן לוקח להורמונים אחרי לידה להתאזן?

סליחה, לא התכוונתי להלחיץ❤️מרגול
ואם זה מרגיע אותך - כשמתמידים בטיפול, גם אם זה לא יעבוד - סביר מאוד מאוד שהכדור הבא יעבוד.


ובכללי, ציפרלקס הוא מאוד נפוץ, מאמינה שלרוב מוחלט של האנשים הוא עוזר. בע"ה יעזור לך במהרה. וכשזה עוזר - זה מרגיש כמו גאולה (לפחות עבורי זה היה כך)

כמה זמן לוקח עד שמרגישים שינוי מהציפרלקסאמאל7עה

עדיין בקושי ישנה בלילות מהחרדה.

לוקחת 4 ימים

אם אני לא טועה מדברים בד"כ על שבועיים להרגיש משהואולי בקרוב
תשאלי אם עדיף לך "מירו"פלפלונת

גם לי היו קשיי שינה והוא הציל אותי מיד. החזיר לי את השינה הרגועה בפעם הראשונה. חלק מתופעות הלוואי שלו זה תיאבון ועייפות. במינון נמוך הוא משפיע יותר.

או אולי ניתן לשלב עם רסקיו שעוזר להרגעה ושינה.

אני מרגישה בגיהנוםמטפחת:)

הפה שלי מלא פצעים-

כבר שבוע. הרופא טוען אפטות. יש לי בערך חמש עשרה חלק על הלשון חלק בחיך.-

כואב לי לדבר, לשתות. לאכול בכלל לא באופציה. הביא משחה זה לא עוזר. פשוט רוצה שירדימו אותי הפה שלי בוער

יאייי. זה נורא!!! 🫂אחת כמוני

אוי ואבוירקאני

תנסי חלב עיזים

וואי. איזה סיוט. מסכנה.רק טוב!

אם אני זוכרת נכון טחינה גולמית על בפצעים גם עוזרת.

ותשאלי את הצאט אולי יהיה לו רעיונות נוספים.

לרופא יש הסבר ממה זה וכמה זמן לוקח לזה לעבור?

וואי, חיבוק!מתואמת

לפני כמה שנים כשהייתה לי קורונה היו לי אפטות נוראיות-נוראיות, ברמה כמו שאת מתארת... (סובלת מדי פעם מאפטות, אבל לא ברמה הזו) ב"ה הן עבאו אחרי כמה ימים (נדמה לי עוד לפני שהחלמתי לגמרי מהקורונה)

יכול להיות שיש לך וירוס? עשית בדיקות דם?

תנסי לקנות עוד תכשירים שאמורים לעזור...

הלוואי שיעבור לך מהר!!❤️

לי אמרו זיהום ובסוף זה היה פטריה.מרימוש!

כשהגיעו לאבחנה הנכונה טיפות ניסטדין וכדו' פלוקנול או משהו כזה פתרו את הבעיה.

לקחו לך משטח? תחזרי לרופאהמקורית

רפואה שלמה♥️

יאא ♥️אונמר

אולי תנסי רופא אחר? איזה כואב זהה

תקחי משככי כאבים, כדי שתוכלי לשתות ולאכולרוח הרים

כמו שצריך. תרגישי טוב!

יש ארטיק מיוחד בשם לימזוררינת 24אחרונה

שאמור לעזור לפצעים בפה…

החלמה מהירה!!

מה אתן מכינות לשבת בצהריים?רינת 24

לילדים שלי נמאס מעוף…

מחפשת מתכון לבשר טעים ומיוחד שאפשר להניח על הפלטה בבוקר (ללא נוזלים ושלא יתייבש).

חוץ משניצל וחמין 🙏

קציצותכורסא ירוקה.

אבל זה גם תלוי מה המנהג שלכם מבחינת נוזלים. יש קציצות עם מעט רוטב. אפשר נקניקיות אם אוכלים אצלכם

פאי רועיםמישהי מאיפשהו

או בורקס בשר (בצק עלים/פילאס ממולא בבשר טחון מבושל עם בצל, פטריות, תפוא, תבלינים).

אפשר גם פרגיות לבד, או פרגיות עם אורז

טורטיות\ בורקס בשרשנהב

טורטיות יותר טעים

יכולה לפרט על הטורטיות?כורסא ירוקה.

..שנהב

מטגנים בצל, מוסיפים בשר טחון, אפשר גם פטריות\צנוברים תבלינים

מטגנים את הכל ככה טוב ומפוררים את הבשר תוך כדי.

כשמוכן שמים בערך שתי כפות מהתערובת בתוך טורטיה, מגלגלים כמו סיגר, סוגרים עם ביצה שלא יפתח

מורחים מעל ביצה ומפזרים שושמשום, אופים עד שמשחים

אצלנו מכינים את המלית:קנמוןאחרונה

מטגנים בצל, פותחים בו תבלינים (שום גבישי, מלח, אפשר טיפה פלפל שחור, גריל עוף, קינמון-מוסיף המון עומק וניחוח לטעם) מערבבים היטב את התבלינים עם הבצל והשמן (זהירות לא לשרוף את התבלינים), ומוסיפים חזה טחון.

מטגנים ומוסיפים תוך כדי קצת סילאן.

לוקחים טורטיות, ממלאים בכל אחת כמות מכובדת מהמלית,

מקפלים בצורה של: מגלגלים ואז מקפלים את השוליים משני הכיוונים לאמצע, כך שהטורטיה תהיה סגורה ולא יישפך המילוי החוצה דרך הקצוות.

באותה מחבת מטגנים קלות כל טורטיה מ2 הצדדים: הצד העליון והצד שהקצוות מקופלות כלפיו.

לשובע

אפשר קבבוניםהשקט הזה

חזה עוף שלם בתנור שפורסים לפני ההגשה

פרגיות/ חזה עוף. אולי לחמם על תבנית ולזמן קצריעל מהדרום

לזניה בשריתכתבתנו

קציצות מטוגנות מפשירות ממש יפה על הפלטהחושבת לעצמי

ואם את שמה בתערובת גם קצת ירקות היא נשארת עסיסית

אצלנו ממש הולך פאי רועיםשמש בשמיים

התלבטות תאורטית על הכנת הגוף ללידההרמה

יש אמצעים והמלצות שונות לקראת הסוף כמו: עלי פטל, עיסוי פרנאום, אמבטיית רוזמרין, נטילת שמן נר הלילה לריכוך הצוואר.

כמה שווה להשקיע בזה ולקחת ריסק שאולי הדברים לא הכי בטיחותיים שיש (בעיקר שמן נר הלילה)

וכמה לשחרר ולהאחז בזה שגוף יודע ללדת כשמגיע הזמן.

אני שומעת דעות לכאן ולכאן וקשה לי לקבל החלטה, אשמח לדעות

אני לא עשיתי כלום מזה האמתהמקורית

כנ"ליעל מהדרום

לק"י

אולי בהריון הראשון ניסיתי קצת לעשות עיסוי.

וטוב שלא התאמצתי לשוא, כי בסוף ילדתי בקיסרי.

ובהמשך גם קראתי שזה לא מומלץ.

ילדתי 4 ילדים בלידות רגילות בשכיבה על הגב, וב"ה רק באחת נקרעתי קצת.

2 לידות עם אפידוראל- באחת מהן נקרעתי קצת.

בשלוש לידות שפכו שמן שקדים בלידה עצמה.

ברביעית נראה לי שלא. או שלא שמתי לב....

(בדיעבד אחרי הלידה נזכרתי שלא הוצאנו את השמן מהתיק. אבל אולי השתמשו בשלהם. לא בטוחה. אבל זה משהו שכן הייתי עושה- זה לא מזיק, ונראה לי עשוי רק להועיל).

תלוי בעיני כמה קריטי לך המטרה (נניח לא להיקרע)ירושלמית במקור

עשיתי קצת עיסוי עם מכשיר פרימאם, וגם את האמבט רוזמרין קצת (בטעות קטפתי ממשהו מרוסס חחח שלא בריא, אבל לא נרשם נזק), והיתה לי לידה מדהימה כמו שרציתי בלי קרע או תפר אבל אין לדעת אם בגלל זה... אז השאלה בעיני כמה קריטי לך המטרה הסופית

מהניסיון שלי..חזקה בעורף

בלידה הראשונה ממש הקפדתי לעשות לפני הלידה עיסוי פרנאום, הבאתי ללידה הרבה שמן (שקדים נראלי🤔)

וזו הלידה היחידה שנקרעתי ובגדול🙈

בלידות הבאות, והיו הרבה ב"ה, לא עשיתי כלום ולא היו לי בכלל קרעים🥳 והיו גם תינוקות במשקלים גבוהים יותר💪🏻

קיצר, לא תופסת מזהה בכלל😅

וואי מעניין ממש . השאלה מה היה קורה אם לא הייתהרמה

והאם ילדת עם אפידורל/בלי? אולי היתה יותר הקשה למיילדת? היו תנוחות שונות? שווה קצת להעמיק בזה. זה כל כך מפחיד נשים בליגה הסיפור של הקרעים

לדעתי הפחד מהתפרים יותר גרוע ממה שזה באמתירדנית

והיה לי חתך בלידה ראשונה ובלידות אחרות לא.

כאב במשך שבועיים אבל לא משהו שמפריע לתפקוד, אם זה כואב מדי צריך לבדוק שאין תפר הדוק מדי.

לדעתי להשתגע אחרי כל מיני תכשירים ועיסויים שאולי בפני עצמם לא נעימים, ואז אולי להתאכזב אם בכל זאת יש תפרים זה גם מבאס.

אז תעשי רק מה שטוב ובע"ה יהיה טוב

תראי לי היה סיוטטטטטהרמה

ההחלמה היתה קשה קשה קשה

מתוך 4 לידות 2 היו מאוד קשות מהבחינה הזאת.

השאלה מה אפשר לעשות להמנע במידה ויש נטיה וכמה להשקיע בזה או להשלים עם זה

ובדקו את התפרים כשזה כאב כל כך?ירדנית

מה היה ב2 הלידות האחרות?

יש גם קרעים מאד רציניים..כל הישועות

יש בזה דרגות ומאחלת לכן לא להכיר את הרציניים.

הפחד לא תמיד יותר ממה שזה באמת

ברור שיש קרעים בדרגה גבוההירדנית

שלהם עוד יותר ברור לי שעוד שמן או עיסוי לא יעזרו, אלא עניין גנטי וגודל התינוק..

קרע דרגה 2 לא אמור להיות כזה נורא

לא אמור להיות אבל יכול להיותשמ"פ

מה שכן, מניסיון אם אחרי שבועיים זה לא משתפר ללכת להבדק

במיוחד אם זה מחמיר

ולפותחת - לידה ראשונה עשיתי עיסויים גם עם מכשיר היה לי 3 תפרים בדרגה 2

לידה שנייה עשיתי הרבה פחות נקרעתי פחות למרות שהתינוק היה יותר גדול

בשניהם שפכו לי שמן בכמויות מה שכן בשני לא הפסקתי לחפור להם שממש יעזרו לי עם זה כי בלידה הראשונה תפר אחד הזדהם ותפר אחד לא תפרט טוב והייתי צריכה ניתוח ו

לא צריך לחכות שבועיים, לפני שחרורירדנית

לבקש שיסתכלו אם אפשר לפתוח תפר זה מאוד מקל

אוי היה לי יותר כואב מהצירים והכלנעומית

כאב בסדר הזה

תפרים

הנקה

צירים ולידה

בלידה הזו הייתה בלי אפידורלחזקה בעורף

בכל הלידות אני יולדת על הגב.

חלק עם אפידורל חלק בלי….

הסיבה היחידה שעולה לי, זה אולי בגלל שהעובר היה עדיין מאוד מאוד גבוה, למרות שהייתי בפתיחה מלאה והייתי בלחיצות הרבה מאוד זמן ובשלב מסוים המיילדת עזרה קצת לתינוק, כדי למנוע מצוקה ומשכה אותו. אז הגיוני שזה גרם לקרעים.

מסכימה איתך שהתפרים זה סיוט, בלידה השניה הייתי בהלם מההבדל עם תפרים או בלי תפרים.

לי אישית היה ממש סיוט ומגעיל לעשות עיסוי כל פעם, ואז בזמן אמת ראיתי שזה לא עזר לי בכלל אז לא חשתי שום צורך לעשות בלידות הבאות.

חושבת שאם לא מפריע לך, תעשי, מה תפסידי?

לא הייתי משקיעה בטירוף ובטח לא עושה דברים לא בטיחותיים.

שיהיה בהצלחה ובידיים מלאות, הכי חשוב❤️

אני ממש מאמינה שתה עלי פטל ושמן נר הלילההתייעצות הריון

שהלכתי בכמוסות עזרו משמעותית. אין לי למה להשוות כי בכל הלידות (והיו כמה וכמה) הקפדתי על זה, אבל ב"ה בכולן הצוואר היה רך והלידה התקדמה במהירות

אני אישית לא עשיתי שום דברהשם שלי

והיו לי לידות טובות.

הראשונה היו תפרים, ובאחרות לא.

כל מה שכתבת בטיחותי אם עושים אותו נכוןאמא לאוצר❤

ולא יכול לעשות שום נזק... הוא אולי לא יועיל אבל גם לא יזיק. הכל תלוי כמה זה חשוב לך וכמה השתדלות את רוצה לעשות.... זה דברים שיכולים לעזור ויכולים גם לא❤️ לא ממליצה להשתגע, כן להשתדל בגדר האפשר

לגבי עיסוייעל מהדרוםאחרונה

לק"י

יצא לי לקרוא בפורום שיש מי שאומר שזה לא מומלץ, שזה יכול לגרום לעור להיות פריך יותר ולהיקרע. ושמה שמשפיע זה סוג העור ולא העיסוי שעושים.

אני לידה ראשונה עשיתי מלא עיסוייםובסוף ילדתי קיסרידיאן ד.

לידה שניה לא התאמצתי בכלל, היו לי מספיק חששות ופחדים בלידה

ונקרעתי חבל על הזמן (דרגה 2) וההתאוששות היתה די קשה.

אני אישית לא כזה מאמינה שזה עוזר כל הדברים,

בעיניי לנסות ככה בכייף, מה שמרגיש בנח ובסבבה

בלי להיות היסטריים.

אולי יהיה פה רעיון למי לפנות.. (טריגר הפלה)קנמון

כמה שבועות אחרי הפלה.

כתבתי פה באלול איזה פוסט כאוב על כמה כואב לי לקבל שוב ושוב את הלא ולחוות את אי-המענה מה'.

יום למחרת בהפתעה מוחלטת, כי היו סימני מחזור מקדימים, גיליתי הריון.

לא היה גבול לאושר.

כשנפל, חשבתי, לפחות קבלתי תזכורת מה' שלא ארגיש שהוא לא רואה אותי.

אבל האמת, שברון הלב כל כך גדול..

חיכיתי כמה שנים, עברתי כמה הריונות כימיים ו..כבר חששתי שלא יקרה. אני גם מעל 40.. ופתאום כשזה קרה, וואו.. כל כך כל כך שמחתי. הרגשתי שהלב שלי מתמלא ושאני מתחייה מזה ממש.

ואז, זה נגמר.

אז יש את הצער הגדול.

אבל חוץ מזה, יש גם כל מיני תופעות גופניות שלא עוברות.

אני חושבת שהאחת העיקריות בהן היא הרגשת כאב מטורף באגן.

כואב לי כל כך.

בעיקר אחרי שאני עומדת /הולכת רצוף נניח חצי שעה,

מרגישה שהאגן עוד מעט צונח לי מרוב כאבים.

האזור מאחורה של עצם הזנב בוער,

הצדדים,

מקדימה- שיפולי הבטן.

יש לציין שאני עם עודף משקל ועם בטן מכובדת כולל צורה 'מהממת' שנוצרה בה בעקבות קיסרי שעברתי.

אבל אלו נתונים שמלווים אותי כבר כמה שנים

ואילו הכאבים באגן חדשים.

למי לפנות?

כבר הייתי אצל רופא משפחה (בעקבות עוד תופעות ומצב גופני ירוד- חולשה, כאבי ראש, ועוד..) ששלח אותי לסדרת בדיקות דם ושתן.

בדיקות הדם בגדול תקינות. ב''ה.

מרגיש לי שזה יותר תחום פנימי בגוף. השאלה של מה- עצמות? רחם? יציבות? וואט אבר?

קיצר, אם יש למישהי כיוון יצירתי למי לפנות ואיך לטפל- ממש אשמח, כבר אין לי כח להרגיש לא טוב..

תודה מראש..

רופא משפחה יכל לשלוח אותך גם לאולטרהסאונד בטןהמקורית

מכל מקום הייתי פונה לרופא נשים קודם האמת

חיבוק♥️ תרגישי טוב!

למרות שהרבה מהכאב הוא בעצם בגב?קנמון

ובאולטרסאונד שעשיתי אחרי לא נמצאו שאריות,

והבטא כבר מאופסת..

מה שכן, המחזור שהיה לי אחרי היה כבד ונורא. דימום מאסיבי במשך כמה ימים רצוף

לא יודעת לגבי הכאביםילד בכור

אבל מחזור ראשון אחרי הפלה הוא ממש קשוח

תודהקנמון

כן. אם שרירי הבטן חלשיםהמקורית

אפשר לא לזהות מה מקור הכאב בדיוק

אולטרהסאונד רחם בודק רק רחם, לא את כל חלל הבטן אגב

בגלל שזה קרה אחרי ההפלה דווקא אז הייתי מנסה אצל רופא נשים

אוקי.. הבנתי.. אולטרסאונד לכל הבטן..קנמון

החכמתי. תודה

חיבוק ענק!! ❤️פרח חדש

יש מצב שמה שיש לך זאת דלקת באגן?

אני סבלתי מזה כמה פעמים

ויכולה להגיד לך שלא כל הרופאים יודעים לזהות את זה

וואלה. מחשבה מעניינת ויכול להיות מתאיםקנמון

השאלה שלי- איך עולים על זה?

אני בלי חום.

לפעמים במישוש באזור הרחםפרח חדש

אם מרגיש כואב או אי נעימות.

זה לא מחייב לגרום לחום, בדכ מצריך טיפול אנטיביוטי חזק של כמה סוגים יחד

תודה. אבדוקקנמון

נחת מספיק אחרי ההפלה?אביול

אני גם אחרי הפלה לצערי, ורק עכשיו, כשעברו שבועיים, התחלתי ללכת יותר מחמש דקות...

יכול להיות שהגוף שלך צריך פשוט מנוחה....

נחתי המון. שכבתי מלא.. הייתי חלשה ברמות.קנמון

גם קיבלתי עירוי ברזל כפול.

ולמרות זאת החולשה המשיכה.

לכי תדעי, אולי כואב לי באגן מרוב שכיבה(;

חיבוק על ההפלה. באמת צריך זמן..

מציעה לך להתייעץ עם רופאאביול

יכול להיות שזה מצביע על עוד צורך במנוחה, או על משהו אחר...

רופא נשים כמובןאביול

תודה על החיבוקאביול

וכן לאמר...

זה יכול להיות דלקת ברחםמבורכת

תודהקנמון

יקרההריון ולידה

יש כל מיני טיפולים של עיסוי רחם או דברים דומים.

העיסוי חיצוני כמובן

נשמע שהגוף שלך זועק את הנפש, ויש דרך לטפל בנפש דרך הגוף. אני לא מכירה מישהי ספציפית אבל תנסי לחפש בכיון.

בהצלחה, התאוששות טובה ושלמה והרבה כוחות!

(כמובן האפשרות של דלקת באגן שהעלו פה גם קיימת, וכדאי לבדוק ולטפל במקביל(

אמן. תודה. נשמע כיוון טובקנמון

וואו איזה כאב לברק לרגע9

ממש משתתפת בצערך.

הכאבים נשמעים באמת כמו איזו דלקת, אבל אמרת שעשית בדיקות דם ובטח היו רואים מדדים של דלקת שם. הייתי מנסה אצל רופאת נשים האמת ולא רופא משפחה. אולי שם תמצאי מענה יותר טוב.

בנוסף, אולי זה לא קשור אבל אני ממש ממליצה על יוגה. אני ראיתי לאורך השנים שזה ממש פותר ומונע כאבים מכל הסוגים. זה מחזק את שרירי הליבה בעדינות ואני רואה שבתקופות שלא עשיתי באמת היו לי כל מיני סוגים של כאבים.

אם אין לך חוג בסביבה יש מלא ביוטיוב, יכולה להמליץ לך על דברים ספציפיים אם תרצי.

מנסיון דלקת באגן לא מחייב עליה במדדי דלקתפרח חדש

טוב לדעתרק לרגע9

אז באמת כיוון טוב לבדוק את זה

אשמח להמלצה.קנמון

רחוקה מיוגה כרחוק מזרח ממערב.

יותר בתחום של ספורט קיצבי.

כל תנוחות היוגה האלו נראות לי לא רלוונטיות ל(חוסר) יכולת שלי.

אבל מוכנה לנסות.

אז אשמח להמלצה למשהו לא מורכב מדי ביוטיוב..

ותודה!

ממליצה על לאה יוגהרק לרגע9

תכתבי 'לאה יוגה' ביו טיוב.יש לה ערוץ עם המון שיעורים בכל מיני אורכים, שמתאימים לכל מיני מקומות בגוף. נגיד שיעור לגב תחתון וכו'. אני לפעמים מחפשת נגיד שיעור של רבע שעה אם אין לי זמן, יש לה גם קצרים, גם ארוכים בכל מיני רמות. תעשי קודם למתחילים.

ממש תודה (:קנמוןאחרונה

מציעה רעיוןבארץ אהבתי

מבחינה רפואית - אולי כדאי גם ללכת לפיזיותרפיסטית רצפת אגן. לפעמים הכאב קשור במשהו בשרירים שם ויש להן איך לעזור.

ועוד רעיון - לי לאחרונה היה איזה כאב באזור האגן, והלכתי למישהי שעובדת בשיטות טבעיות (יש לה הכשרות בהרבה תחומים - עיסוי, דיקור, אוסטאופתיה ועוד). והיא הצליחה לזהות את הבעיה ולטפל.

אני יכולה בשמחה לתת לך את הפרטים בפרטי (אם את מאזור ירושלים. למרות שאני יודעת שיש כאלו שמגיעים אליה גם מרחוק...).

גם כיוון מעניין..קנמון

אשמח להמלצה בפרטי.

אני לא מאזור ירושלים אבל לא שוללת הגעה.

תודה!

תודה לכל הנשים היקרות על העצות הטובותקנמון

ועל התמיכה.

זה נותן כח..

שהשם יברך אתכן בטוב!

כמה עולה לכם כל האוכל לשבת?פצלשהריון

אם מסכימות לרשום בגדול מה הוא כולל וכמה נפשות?

כולל חטיפים, שתיה, בורקסים, עוגות חלות וכו...

זוג+2 באזור ה400 מפרטתפיצישלי

ליל שבת

סלטים כ10 סוגים חלק קנויים באזור ה70 שח

דגים -50 שח

מרק קובות ביתי 30 שח

שבת בבוקר

בשר 80 שח

ממולאים או אורז עם עוף 50 שח

סעודה שלישית סלטים

מלבד זאת חלות 50 שח

עוגות ופיצוחים וחטיפים 80

כאבי גב תחתון בשבוע 38ילד בכור

התחילו לי בימים האחרונים

זה לא מרגיש צירים

לאורך היום פשוט כואב ממש

מה זה? מרגישה כמו לפני מחזור

נשמע שזה התחלה של ציריםהשקט הזה

אולי עוד לא כאלה שממש מובילים ללידה

אבל הרחם מתחיל לפעול

זה לא מרגיש כמו הצירים שהיו לי בלידות הקודמותילד בכור

אבל אולי הפעם זה מרגיש אחרת?

כאילו זה לא ברור כמו ציר- התחלה אמצע סוף..

השאלה אם זה יכול לקחת גם שבוע עד שיתפתח משהו

כי ממש מתלבטת על שבת בקצב הזה

אולי התבססות באגן?הרמה

מענייןילד בכור

זה לפחות סימן טוב? אם זה מה שיעזור לו להתבסס אז באהבה

גם לי נשמע כמו ציריםכל הישועות

לא יןדעת באיזה רמה וכמה רציניים..

תשתי הרבה ותהיי במנוחה..

זה פשוט נשמע שאת בשבוע 38 😌באתי מפעםאחרונה

הכל נורא כואב, מתרחב, העובר מתבסס באגן , אם זה לא בא בגלים אלא כאב רציף נראה לי קלאסי למצבך. את ממש קרובה לסוףףף

בדיקת דם לגילוי הריוןאנונימית בהו"ל

עשיתי הבוקר בדיקת דם ועדיין אין תוצאות

אוףף

דרך כללית

תכנסי באפליקציה לתוצאות. תוצאות מתאריך עד תאריך..רק לרגע 1

זה לא מופיע בראשי

אם לא מופיע תתקשרי מחר למרפאה

זאת התוצאה, מה המשמעות?אנונימית בהו"ל

פעם ראשונה שאני בודקת בבדיקת דם

זה אומר שאת בהריוןהשם שלי

יאאא איזה כיף!אנונימית בהו"ל

תודה על התשובה, לא מבינה במספרים האלה

בשמחההשם שלי

בעיקרון תוצאה מעל 5 זה חיובי.

את יודעת מה לעשות הלאה?

כן, אני קבעתי תור לרופאאנונימית בהו"ל

מעל 25 זה חיובי. בין 5 ל25 זה גבוליאמהלהאחרונה

או שזה הריון צעיר מאד או הריון כימי.

ולפותחת- זו תוצאה נהדרת ב"ה, שיהיה בשעה טובה!!! בבריאות, בשמחה ובידיים מלאות

כמה זמן את אחרי איחור?

נשבר לי הלב עכשיואנוונימית1

הבת שלי עדיין לא בת 5.. קמה מלאאאא בלילות בגלל חלומות רעים. זה מתיש ברמות. במיוחד בזמן מילואים.

עכשיו לפני שהיא הלכה לישון שאלתי אותה מה החלומות הרעים שלה.

היא: שאבא ילך לכמה ימים לצבא.

אני: ומה נורא בזה שהוא הולך? (הייתי בטוחה שהיא תגיד שהיא מתגעגעת).

היא: שהוא ימות!

ומתפרצת בבכי.

והמחנק עלה לי לגרון.

וב"ה בעלי כרגע לא נמצא בגיזרה מסוכנת. אבל החזקתי את הדמעות שלי מהידיעה שהילדה שלי מתמודדת עם הפחד הזה ברמה היומיומית.

ועוד ילדים רבים במדינת ישראל. ושלא כל הילדים (אני לא נכנסת לסוגיית הגיוס. רק משתפת מהתחושות שעלו לי).

ושחלק מהילדים חוו את האובדן שהם כל כך פחדו ממנו... ומסתובבים עם חור ענק בלב ליתר חייהם.

וואי איך המציאות הזאת מפעם לפעם נותנת כאפה של החיים.

וואוו קשוח. באמת שובר את הלבהשקט הזה

כל כך קשה. בשביל שתיכן. חיבוק גדולכורסא ירוקה.

וואו חיבוק. איזה מתוקה ורגישה.רקלתשוהנ

מאמי 💔😥 חיבוק גדולבאתי מפעם

מסוג הפעמים שאני יכולה רק לשלוח חיבוק 💓שושנושי

חיבוק גדול, באמת נשבר הלב💔חזקה בעורף

איזה יופי אבל שהיא משתפת ויודעת להגיד מה מפחיד אותה! נשמעת ילדה נבונה!

יש באזורכם מרכז חוסן פעיל? אולי שווה להתייעץ ולקבל כלים איך לעזור לה להתמודד עם הפחדים. או בעזרתך ואפילו בעזרת כמה טיפולים של איש מקצוע. במיוחד שאת אומרת שזה לא חד-פעמי וחוזר על עצמו😔

מניסיון, יש להם כלים טובים!

מצטרפת להמלצה על מרכז חוסן^כיסופים^

ואם נשארה לכם יתרה לטיפולים משפחתיים המילואים נשמע ששווה להשתמש

וחיבוק גדול♥️♥️

אני גם מרגישה שלראשונה מזה 3 שנות מלחמה ומילואים פתאום נופלים האסימונים לגדולה שלי (בת 4)

תודה רבה! אני לא מכירה האמת אבל אנסה לברראנוונימית1

אוף זה ממש קשה. חיבוק גדול והרבה כוחותסטודנטית אלופה

היא נשמעת ילדה מדהימה וחכמה. אני מתנחמת בזה ששלי עוד קטן ולא מבין, למרות שבסוף הכל נחקק בפנים

אוף מתוקה קטנה. טוב שמשתפת אותךהרמה

זה שהיא מוציאה ומשתפת ואפילו אם זה בחלומות זה נורמאלי וטבעי ואפילו בריא מאשר לאגור את החרדה והפחד בתוכה.

הרבה כוחות וחיבוקים 🫶🫶🫶

בשאגת הארישומשומונית

בעלי גוייס. ובת ה4.5 אמרה לי באחד הימים: אמא, בואי נגיד תהילים שאבא לא יפצע. (אמנם לא דיברה על מוות, אבל גם פציעה זה לא רחוק...)

ישר עלו ךי דמעות (הייתי אז גם מאוד הורמונלית בהריון😉). וכמו שכתבת זה נתן לי כאפה שזו המציאות של הקטנים שלנו...

כמה התמודדות💔 אצלנו בתחילת המלחמהחזקה בעורף

לצערנו התמודדנו עם מוות של מישהו ממעגל יחסית קרוב, הילדים הכירו אותו ויש ילדים חופפים בשכבת גיל.

זה קרה בזמן שבעלי היה בעזה מנותק קשר.

כשסיפרו לי על המוות שלו, הייתי מחוץ לבית אבל כשנכנסתי הביתה הילדים כמובן ראו שבכיתי.

וישר הם שאלו אם אבא מת😔

כמובן, שדיברתי איתם וסיפרתי להם ואז אחד הקטנים שאלה נכון x (אישתו) הרבה יותר עצובה ממך עכשיו?

נכון כשאבא ימות את תהיי יותר עצובה ממה שאת עצובה עכשיו??

הזכרת לי… אנחנו קרובים של החטופיםחמדמדה

אחד מהם חזר ב"ה

וכמובן גם הילדים ידעו שנחטף והתפללו

וכשהשתחרר הגיע לבקר ואחד הילדים רץ אליו איך שנכנס וצעק לו 'הייייי *** (השם שלו) לא נרצחת?????'

ילד בן שלוש🙈🙈

מדהים פשוט

כשסיפרתי לבעלי בערב (הוא בבית) הייתיאנוונימית1אחרונה

בהלם שזה ממש הציף לו דמעות בעיניים לשמוע את זה... הוא אחד שבוכה פעם באף פעם.

אבל זה באמת כל כך הפריע לו לדעת שהמילואים האלה עושים צלקת בנפש שלה... וזה קשה ללכת בידיעה שאתה לא יודע מה יכולות להיות ההשלכות על המשפחה (חוץ מהמובן מאליו שמתגעגעים והעול של הבית עליי וכו')