אני אפילו לא אחרי האיחור, כבר שבוע עם עם בחילות וכאבים בשדיים.
(יודעת שהביוץ היה בתשיעי ליולי).
אתמול קיבלתי תשובה חיובית בבדיקה ביתית והיום עשיתי בדיקת דם.
מרגישה בחילות נוראיות, לא מצליחה להכניס כלום לפה.
אשמח לטיפים ועצות? זה הגיוני שאני מרגישה כבר תחושות כאלה?
דברים כאלה מקלים.
פריכיות...
מציעה לגגל, ומכלל העצות לבדוק מה עוזר. לכל אחת גוף קצת שונה ורגישות אחרת.
וחשוב לבדוק את רשימת המאכלים שיש להיזהר מהם כרגע.
יש כדורים במרשם שעוזרים לבחילות, ויש דברים בלי מרשם כמו ג'ינג'ר ונוזיקס.
תקפידי לאכול ארוחות קטנות במשך היום, שהבטן לא תשאר ריקה, דברים יבשים.
ויש כאלה שזה עובר להן בהמשך.
תרגישי טוב!!
היפראמזיסיות מדווחות על בחילות נוראות עוד לפני האיחור, בחילות הריון קלאסיות לרוב לא מתחילות
לפני האיחור או מתחילות בעצימות נמוכה.
מומלץ מאד להתחיל כבר עכשיו בונגסטה, לוקח לה כמה ימים להגיע להשפעה מלאה
ואם זה יחמיר אז תקראי ברשת על היפראמזיס- יש מה לעשות!
המון המון הצלחה
ובהתאם גם תופעות ההריון, אז זה כן יכול להיות קשור גם
אבל לא הייתי בונה על זה.
בחילות איומות
אצל השאר זה היה בעוצמה אחרת... וגם הגיע מאוחר יותר
ואם באמת יש רקע במשפחה של תאומים לא זהים זה יכול להיות
אבל
זה לא מחייב
ויש הרבה נשים שפשוט מתחיל להן מייד או שכמו שכתבו יש להן היפרמאזיס
לא התחיל לי לפני האיחור הבחילות...
כנראה זה משתנה מאישה לאישה.
וצר לי שלא מרגיעה, אבל עם היפרמאזיס אמיתי- אין מה לעשות
רק לישון, להקיא ולהיות עם עצמך עד שזה עובר.
הכי חשוב לאכול כל חצי שעה מעט כמה ביסים של פיתה יבשה, וללעוס קרח שלא להתייבש ולקום עם שחור בעיניים ואז צריך עירוי
כדורים לא בהכרח עוזרים, לי הם החמירו את המצב, כי צריל שהבטן לא תהייה ריקה- חלולה, ולאכול בהיפרמאזיס זה לא כל כך אפשרי.
ולזכור שבסוף זה עובר.
מאחלת שאין לך את זה, אבל אם יש לך, הכנתי אותך להכי גרוע, מקסימום והלוואי יהיה לך פחות.
יש לי שתי אחיות כאלה
ואמא שלי הייתה כזו.
ומאחלת לך שלא תעברי את
אבל חייבת להוסיף, ששמתי לב שמיי שיש לה את זה יש לה בסוף לידות חלום....חצי נחמה 
(לא בכל ההריונות) והלידות גהינום
ואמא שלי בדיוק הפוך ממני.
האמת הזכרת לי שלא בכל ההריונות היה לי היפרמאזיס, וב"ה כולן היו טובות ממש.
אז אולי באמת לא קשור?
אמהלההלוואי ויפנק אותי גם בחינוך
מאחלת לכולן
הריון קל
לידה קלה והצלחה בחינוך
תפילה של כל אמא.
הלוואי שנזכה
#היפרמאזיסית עם לידות קשותת ב"ה הילדים אח"כ מקסימים ומפצים.. אבל הייתי בכיף מדלגת לגמרי על כל שלב ההמתנה-הריון-לידה-ניובורן..
לק"י
לקבוע תור לרופא נשים סביב שבוע 7-8, שכבר יראו עובר.
עד שבוע 10 חשוב לעשות אולטרסאונד ראשון, כי אז קובעים את גיל ההריון במדוייק לפי גודל העובר.
יש רופאים שעושים בעצמם ויש ששולחים לטכנאית.
- יש דברים שלא מומלץ לאכול בהריון, כמו ביצים שלא מבושלות עד הסוף/ בשר ודגים לא מבושלים, אלכוהול.
- לשטוף טוב ירקות ופירות במים.
- יש עוד כל מיני דברים. גוגל יודע.
הגיוני שרופא נשים יפנה אותך לאחות ליווי הריון, שזה שירות שנותנים בהריון הראשון. והיא תסביר לך הכל.
הרופא גם ייתן לך הפניות לבדיקות. מציעה לך לבקש הסבר על הבדיקות.
1. הבדיקות המומלצות ולקבוע תורים עכשיו, או ברגע שתראו דופק (כי אז גם יגידו לך אם יש שינוי בגיל העובר) למה שחשוב, כי התורים נתפסים, ולפעמים בא לך רופא מסוים, או להימנע מרופא מסוים
2. רשימת המאכלים שלא מומלץ לאכול בהריון
שיהיה בשעה טובה ובידיים מלאות
שיהיה בבריאות, בשמחה ובידיים מלאות!
ממליצה על פורטל יולדת. תגגלי. את יכולה לקרוא שבוע אחרי שבוע מה קורה עם העובר, מה עובר על הגוף שלך, מה התופעות השכיחות, מה את נדרשת לעשות וכו.
וממש לא לפי הבטא
אבל זה עדיין לא שולל/מאשר תאומים
זה רק US
בעזרת ה' הריון קל בידיים מלאות
ממליצה מאוד על בונג'סטה, זה הציל אותי. רק שצריך לדעת שהכדור מעייף מאוד בנוסף לעייפות של ההריון, אני הייתי נופלת בשמונה -תשע בערב.
אם כדור אחד לא עוזר אפשר לקחת שתיים (בוקר ערב)
כדאי לקבוע תור לרופא נשים לשבוע 6+ לראות דופק
בכללי ממליצה לך להוריד אפליקציה של מעקב הריון שמספרת על ההתפתחות של העובר כל שבוע, זה מרגש ומחבר לבייבי, לי היה ממש כיף לעקוב אחרי זה (כרגע אני בסוף הריון ראשון)
אהה ואני גם שאלתי מלא שאלות את צ'אט gpt, הרבה עצות שלו היו מוצלחות (כמו רעיונות מה לאכול בבחילה או צרבת ועוד)
אני סטודנטית בתקופת מבחנים, לא יודעת עד כמה אני יכולה לאפשר לעצמי עייפות נוספת…
וואי שתהיה לך לידה קלה בידיים מלאות בעז"ה.
אני גם סטודנטית ותחילת ההריון היה לי הכי קשוח...
לא עברתי את המבחנים רק עכשיו שנה אחר כך אני משלימה אותם....
אז מקווה שלך יהיה יותר בקלות....
אולי תנסי לקחת שבוע ותראי מה ההשפעה עליך, לא כולם מושפעות באופן כל כך חזק (ויש כאלו שעייפות מעצם ההריון)
בכל אופן הכדורים של הבונג'סטה יקרים (זה מסובסד בקופות ועדיין דרך כללית מושלם זה עלה 5 שקל לכדור)
ככה שאם את רוצה לנסות אל תקני חבילה שלמה אלא תבקשי עשר כדורים בשביל לנסות
ועוד משהו, צריך מרשם מרופא בשביל הכדור
אמן על הברכות! לפני רגע גם אני הייתי כמוך, החזרת אותי לתחושות של ההתחלה...
בשבתות יוצא שאנחנו מתארחים רק אצל ההורים שלי, בערך פעם בחודש.
להורים של בעלי פחות מתאים לארח.
נמאס לנו להיות הרבה בבית,
אז חשבתי על כיוון לפנות לבני דודים שלי או של בעלי ולשאול אם אפשר להתארח שבת ואנחנו נכין גם חלק מהאוכל.
ביום יום אנחנו לא בקשר,
אז מתלבטת אם שייך. (רק ל2 משפחות לא עכשו לפנות לכל הבנים דודים..)
וגם אם יש לכן רעיונות לשבת הצימר או בית הארחה שמתאים עם ילדים גם אשמח לשמוע.
אנחנו עם 4 ילדים
ובשבת שכן תהיה דירה רלוונטית תזמיני אותם
מניחה שבהמשך הם גם יזמינו אתכם
בעיקר מבחינת הבישולים, השאלה אם מתאים לבקש שחלק הם יכינו וחלק אנחנו?
ומבחינת להזמין זה לא נשמע מוזר שפתאום אנחנו מזמינים אחרי שהרבה זמן לא היינו בקשר?
זה יותר מוזר להזמין את עצמכם אליהם אם לא הייתם בקשר לא?
ואז לקוות שיזמינו בהמשך.
פחות לבקש להתארח...
כמו שיש דברים שמלחיצים אותך (אני ממש מבינה אני גם ככה) אז יכול להיות שגם להם לא מתאים...
להתארח עם 4 ילדים יכול להיות טרחה גדולה לא רק בקשר לאוכל, אלא אם יש להם מקום שאתם יכולים לישון.
אולי תנסו להזמין שכנים?
נראה לי הכי מציאותי כי לארח ארוחה זה לא דומה לאירוח של שבת שלמה.
תנסו גם החלפת בתים (סאבלט)
רעיונות נוספים לגיוון:
לגוון ארוחות חלבי/ פרווה/ בשרי
(בערב שבת אפשר להכין מרק פרווה ודגים עם סלטים, ומנה אחרונה חלבית)
לגוון לפעמים קידוש בבוקר ואז ארוחה מלאה בשרית
לפעמים ישר בשרי ואז סעודש חלבי מפנק יותר.
לגוון במשחקים, להזמין חברים של הילדים/ לשלוח לחברים
תנועות נוער אם הם בגיל
מה עם אחים שלך/ של בעלך? יש לכם סבא וסבתא?
נראה לי יותר שייך מאשר בני דודים, אלא אם אין לכם הרבה אחים אז בטח הבני דודים בקשר קרוב יחסית.
אופציה כדי ליצור איתם קשר,
אבל יכול להיות שזה פחות שייך
לבקש להתארח נשמע לי פחות מתאים לפעם ראשונה עם 4 ילדים האמת.. וגם בכלל עם לינה
אולי אפשר לפני כן ליצור מםגשים באמצע שבוע כדי לראות אם אתם מתחברים בכלל
אם הייתה איזו סיבה הגיונית (נניח אתם מוזמנים לשבת שבע ברכות בסביבה ורק מחפשים מקום לינה) זה היה נראה לי יותר מתאים.
מה לגבי לנסות למצוא משפחות בסביבתכם שמתאים להיפגש לארוחה בשבת?
אבל השאלה אם מקובל להתחלק באוכל?
כי אם אני מזמינה אלי מלחיץ אותי להכין כמויות של אוכל ואם מתחלקים 2 המשפחות אז זה יותר קל
אם מישהו מגיע מקרוב אז הגיוני להתחלק באוכל אבל מישהו שמגיע מנסיעה לא הייתי מצפה/מבקשת שיביאו אוכל. גם התארגנות לבוא לשבת זה בפני עצמו הרבה התעסקות לפני ואחרי.
אבל אתם כבר עם 4 ילדים, בעיניי זה יכול להיות נקודת זמן טובה ליצר לכם ביחד משפחתי בלי אנשים חיצוניים. שבתות בבית יכולות להיות גם טובות..
להציע לחברים לאכול יחד
ואז מחליטים איפה יותר נוח(אצלנו או אצלם) ומה מכינים כזה או איך מתחלקים
זה לא ממש לארח רשמי כזה אלא יותר זורם כייפי..
אבל למה כמויות של אוכל?
אפשר לבקש להכין מנה או קינוח. להתחלק לגמרי, פחות מקובל אצלנו..
לצערי יצא לי תוצאות לא תקינות בסקר שליש ראשון
וצריכה לעשות מי שפיר
אשמח להמלצות על רופא או רופאה מקצועיים מאוד ונעימים וסבלניים.
ואשמח גם לשמוע כמה זה כןאב
אני ממש חוששת
בירושלים יש בהדסה עין כרם את נילי ינאי נראה לי ובהר הצופים את פרופ יגל אולי?
במרכז יש אסותא עם כמה רופאים מומלצים, מי יותר מי פחות.
מאמינה שגם בצפון ובדרום יש מקומות טובים. תלוי בעיקר איפה את
אזור השרון, קצת צפון,
אם יש משהו ממש מומלץ אסע בשביל זה גם לירושלים או למרכז
אין לי למה להשוות אבל הוא היה ממש אחלה, נעים ואמפתי ומקצועי.
לא כאב במיוחד.
עשיתי שם לא מזמן
קודם כל, זמינות תורים יחסית טובה, ביחס למקומות אחרים שבדקתי.
ביום שאני הייתי, נתנו לי שני רופאים שאני יכולה לבחור מביניהם:
ד"ר ניר דובדבני, מנהל היחידה
ד"ר יעל פסטרנק
שניהם אמורים להיות טובים ומקצועיים
על דובדבני גם מצאתי הרבה ביקורות חיוביות באינטרנט, על הרופאה לא ראיתי ביקורות בכלל.
בכל אופן, בחרתי לעשות אצלה פשוט כי היה לי יותר נוח אצל אישה. והיה ממש טוב, חששתי מאוד לפני כן
זה לא כל כך נעים, אבל באמת שבסך הכל זה היה ממש ממש בסדר.
עובדים בצורה סטרילית, אז בהתחלה עושים אולטרסאונד לבדוק את המיקום המתאים לדיקור. אחר כך מעבירים אלכוהול וחיטוי על כל הבטן, ואז לאורך כל הבדיקה הרופאה עם אולטרסאונד כדי לוודא את המיקום ובמקביל מבצעת את הדיקור. האחות תעשה את השאיבה של הנוזל.
הדקירה עצמה הרגישה לי כמו דקירה של בדיקת דם, אחר כך מרגישים מעט לחץ בגלל השאיבה. וזה נגמר תוך דקה. באמת באמת לא נורא. (אני גם פחדתי מאוד לפני כן)
ישאירו אותך לכמה דקות מנוחה, וזהו. חוזרים הביתה למנוחה בהתאם להנחיות שתקבלי. לי לא כאב אחר כך בכלל.
ובהצלחה!
מבינה אותך ממש, על כל החששות
אנחנו עשינו גם nipt אחרי התוצאות של סקר שליש ראשון, כדי לתת עוד אינדיקציה (זו גם בדיקת סקר, היא לא במקום מי שפיר). אפשר לקבל החזר מהסל הריון של הקופה אם יש לך ביטוח משלים.
אפשר רק משבוע 18 (או 17, אבל לנו אמרו שעדיף 18)
וזה הרבה זמן לחכות בחוסר וודאות
רופאים ששמעו שניפט יצא תקין, אמרו שרוב הסיכויים שגם במי שפיר הכל יהיה בסדר. אז זה לא אומר שאפשר לסמוך על זה, אבל זה כן מרגיע או נותן כיוון.
למשל, יש מקומות שמאפשרים לעשות מי שפיר כבר משבוע 17, אבל ממליצים מ18 כי זה נחשב בטוח יותר.
אם חס וחלילה הייתה יוצאת תשובה לא טובה בניפט, השיקול דווקא היה לעשות כמה שיותר מוקדם כדי לקבל תוצאות מוקדמות כמה שיותר, גם אם זה אומר לעשות כבר ב17. זו גם ככה בדיקה שעושים יחסית מאוחר, ולוקח לתוצאות זמן.
ואעשה השבוע חלבון עוברי..
תוך כמה זמן התוצאות של מי שפיר?
אמרו 3-4 שבועות
אם את בשבוע 16 ועוד לא קבעת תור, ממליצה ממש להתקשר מחר ולנסות לקבוע.
את חלק מהמקומות היה לי קשה להשיג (חזרו אליי רק שבוע אחר כך)
לניאדו חזרו אליי תוך יום
אסותא היה גם ממש קל להתקשר ולהזמין תור, אבל זמינות תורים של חודש קדימה לפחות
עשיתי בבלינסון וכל פעם היו שם רופאים בכירים שעשו את הדיקור
לגבי כאב- זו לא בדיקה נעימה, אבל לא כואבת, יותר הרגשה של אי נעימות ולחץ.
ממליצה ממש לדאוג למנוחה אמיתית אחרי, אני פשוט שכבתי או ישבתי במשך יומיים ולא עשיתי כלום.
החשש ממש ברור ומובן, אם יש עוד משהו, מוזמנת לשאול בשמחה
אני באמת ממש חוששת.
שלום חברות, אשמח להתייעץ איתכן
אני מורה, והמנהלת הודיעה לי שכנראה לא יהיו לה שעות בשבילי לשנה הבאה.
אני מורה למקצועות מאוד ספציפיים, שבד"כ צריך מהם מורה אחת בכל מוסד, ואני גם גרה בירושלים ורוצה ללמד רק בתיכון,
אז למרות שאומרים שחסרות מורות וכו - קשה למצוא עבודה בתחום שלי ובאזור שלי.
מישהי שאני מכירה אמרה לי שאיפה שהיא מלמדת יש 4 שעות פנויות במקצוע שלי, ועוד אופציה למילוי מקום של חל"ד באמצע השנה.
4 שעות לא עוזרות לי לוותק, שזה מבאס...
ומה העניין?
שהאישה הזו שאני מכירה משם (שבתפקיד רציני שם, ואמורה להיות בקשר רציף עם המורות כל הזמן) היא מישהי שכל פעם שאני לידה אני מרגישה שהביטחון העצמי שלי נוזל לשלולית.
גם בגלל שהכרנו באיזו תקופה שהיה לי בה ממש לא טוב, ואני לא יודעת איך היא תפסה אותי בה ומה היא חושבת עליי, וגם בגלל האישיות שלה.
אתן מכירות את האנשים האלה שלידן אתן נהיות נמלות?
פשוט אין לי חשק לעבוד איתה.
וגם כשדיברנו השבוע על המשרה היא זרקה לי משפט שפגע באחת הנקודות הכי רגישות אצלי בחיים (היא לא ידעה שזו נקודה רגישה אצלי...)
בקיצור - אתן ממליצות לי לעבוד שם או לא? (בהנחה שבכלל אתקבל חחח)
אגב, אני ממש ממש ממש אוהבת את העבודה שלי בהוראה, אז ממש רוצה להמשיך בה, אבל ב"ה מבחינה כלכלית אני בע"ה לא חייבת אותה...
אשמח לעצותיכן החכמות!
והקושי שלך מולה, ממש כדאי להימנע.
את רוצה להצליח להביא את עצמך במלאות במקום שבו תעבדי, ואם את מכירה אותה ואת עצמך לידה ויודעת שזה יהיה מאוד קשה, למה לך להיכנס למצב כזה?
תתפללי שהקב"ה יכוון אותך למקום הנכון. אני התחתנתי סמוך אחרי סיום הלימודים שלי ועשיתי הפסקה של שנה מהוראה, ותוך כדי ההכנות לחתונה חברה מהלימודים ממש "נזפה בי" שאני לא מחפשת עבודה וזה כבר סוף שנה ואני צריכה לחפש מקום. אבל אני הרגשתי שתוך כדי ההכנות לחתונה זה יותר מדי, וב"ה חודש אחרי החתונה חברה סיפרה לי שאח שלה מחפש מורה שתעבוד איתו והגעתי לבית ספר מצוין.
אנונימית בהו"לאת צודקת.
אני צריכה להתחזק במידת הביטחון, כי אני פשוט חוששת לא למצוא...
אני מתלבטת אם לבטל את הריאיון שקבעתי שם, כי גם ככה עמוס לי עכשיו בטירוף, ולנסוע לשם זה יהיה ממש מאמץ...
מה את אומרת?
למקום שהייתי יודעת שיהיה לי מורכב בו
ונשמעת ממך שזה יכול ממש להשפיע עליך
אז אני לא הייתי עושה בכלל ראיון. בייחוד שזה גם לא מספיק שעות עבורך.
בדקת בתיכונים אחרים? מציעה לך לחפש במקומות אחרים ולחשוב אולי עדיף להתפשר על לימוד יסודי או חטיבה נניח, אם זה מקום טוב יכול להיות שתראי שזה דווקא בסדר לך
כמעט לא מחפשים מורים למקצועות שלי
מורה שיוצאת לשבתון) ודווקא קרוב לבית שלי, אבל המשכורת נמוכה משמעותית מאשר בתיכון, וגם החומר שונה, אז אצטרך להתחיל להכין חומרים מהתחלה).
הנטיה שלי היא לאלבום ההולנדי(נוח לפתיחה) אם אני עושה אחד של כל המשפחה,
אבל הכיוון הוא לעשות שני אלבומים שונים אחד לכל תאום-עם סיכום שנתי לפני עליה לכיתה א' ב"ה.
יש איזו המלצה? לסוג אלבום? וזה גם עולה נורא יקר!
אלבומים זה באמת יקר
מציעה שתבדקי אם יש להם הנחות מדי פעם ואז לחכות לזמן של הנחה כדי להדפיס (אם אין לחץ של זמן)
או לחילופין לחפש קופון הנחה מלכתחילה לאתר אחר וללכת עליו.
אני עושה אלבומים בwow, פתיחה מלאה, ובאמת חיכיתי לרגע של מבצע כדי להדפיס כי המחיר המלא מוגזם. זה עדיין לא זול, אבל מזכרת משמעותית להמשך...
ראיתי שיוצא לנו בין 3500 ל4300 ש''ח לחודש כולל טיטולים חומרי נקיון.
זה הגיוני סכום כזה למשפחה של 6 נפשות?
הורים ו4 ילדים.
אם מתאים לכן אשמח שתכתוב כמה אתם מוציאות.
(אני מפה בניק אחר)
כמעט כל שבת של אירוח, אמא שלי מורידה אותי בפומבי
מקצינה את המגרעות שלי
ואני יודעת שזו לא בכוונה רעה
וגם דיברתי איתה והתנצלה
אבל תמיד זה חוזר על עצמו
מול בעלי, הילדים, האורחים
אולי לנסות לבוא פחות.
מכירה סיטואציה קצת דומה שאמא שלי מעירה הרבה ובעיקר לי.
אני פעם שלחתי לה הודעה שקשה לי עם ההערות וזה עזר עכשו היא מעירה פחות.
בכל מקרה ממש מבינה אותך!
ובגלל זה עד עכשיו הבלגתי
אבל זה מאתגר כי תמיד ההערות האלה כל כך מורידות, מה שנאמר ואיך שנאמר.
גם הסכמים שלי ושל בעלי שמטבע הדברים ידועים לכל- היא מגנה את ההסכם ומזלזלת למרות שהיא יודעת כמה ההסכם הזה לטובתי.
ודיברתי איתה, וגם קרה היא לבד התקשרה והתנצלה כי שמה לב שזה לא בסדר להתערב.
אבל זה באמת הורס
אני לא יודעת באיזה הסכם מדובר ולמה לגיטימי שהוא ידובר מחוץ לזוגיות שלך עם בעלך
אבל אם קשה לאמא שלך לקבל את זה והיא פורקת את זה בכל מיני מצבים שמביכים אותך אז אולי לשתף אותה פחות בעניין ? אלא אם זה זה מצב שאין לך ברירה..
נשמע שלאמא שלך קשה לקבל את זה והיא ממש כואבת בשבילך, אני משערת שזה נובע מדאגה עבורך,
כואב לי בשבילך שזה מתבטא ככה
יואו חיכינו איתך
איזה מרגש
ירושלמית במקורזוכרת את כל הסיפור של תחילת ההריון
מרגש מאוד !
הרבה נחת להתאוששות קלה
אקדים ואומר שאני מזהה על עצמי שיש לי כל מיני סצנות מהילדות שקופצות לי ואני די בטוחה שבגלל זה אני לוקחת את זה קשה יותר ופה אתן נכנסות
וואו יצא לי ארוךךך
הבת שלי המתוקה בגן טרום חובה. מאוד אוהבת ללכת לגן, מאוד מאוד אוהבת את הגננת.
היא הגיעה עם 2 חברות מהגן הקודם ונשארה חברה מאוד טובה של אחת מהן.
לאחרונה היא מספרת לי שנגיד חברה שלה עזבה מוקדם באיזה יום והיה לה משעמם כי לא היה לה עם מי לשחק
אז שאלתי אותה למה היא לא שיחקה עם בנות אחרות (בצורה קצת יותר נעימה ופחות ישירה) והיא אמרה שאף אחת לא רוצה לשחק איתה.
זה חזר על עצמו בכל מיני וריאציות.
ניסיתי לשאול אותה אם היא פונה לחברות לשאול אם הן רוצות לשחק איתה והיא לא ענתה תשובה נחרצת.
מאוד מזכירה את אמא שלה, זה אין ספק
חייבת לציין שלא מזמן חגגנו לה יום הולדת, כשהזמנו את החברות כולן מאוד שמחו להגיע והיתה אווירה מעולה.
(כן היה לי קצת מוזר שאחת החברות רצתה לשבת ליד מישהי אחרת ולא ליד הבת שלי שהיתה ילדת היומולדת אבל חוצמזה היה מעולה).
בנות מתקשרות להזמין אותה לשחק איתה וכשאנחנו פוגשות חברות בגינה הן מייד רוצות לשחק איתה.
אבל לי היה קשה כל המשפטים שלה אז התקשרתי לגננת ואיך שאמרתי לה שהיא אומרת לי שילדות לא רוצות לשחק איתה היא אמרה לי שהיא חייבת לעצור אותי ושאני אדע שזה הפוך, היא ילדה מהממת ושמחה אבל ביישנית וזוג צמוד עם החברה מהגן הקודם. עד פורים הם דיברו ביניהן לא בעברית בכלל (הן הגיעו מגן קודם לא דובר עברית) ורק לאחרונה עברו לעברית והן די משדרות אל תיגעו בי.
היא אמרה שלפעמים היא רואה את הבת שלי עומדת בצד וצופה באחרות וכשהיא שואלת אותה הם רוצה להצטרף למשחק עם הבנות היא אומרת שלא.
שיצאה קבוצה של בנות יחסית דומיננטיות והבת שלי על הצד היותר שקט וביישן והיא פורחת במקומות שהיא מרגישה ביטחון ושייכות, הגיוני סהכ.
היא המליצה לי להזמין אלינו עוד בנות וככה במקום הבטוח שלה היא תפתח יותר וזה ישפיע גם בגן.
ואזזז השבת היא סיפרה לי שהשבוע הגיע תורה להיות מוכרת בחנות, זה משהו שהיא מחכה לו המון זמן. הזוג שלה היה החברה הטובה ואז היא אומרת לי שבדרכ יש שורה ארוכה (תור ארוך) ואליהם הגיעו רק 3 בנות לקנות.
זהו אני נגמרתי סופית.
שאלתי אותה איך זה הרגיש בשבילה אז היא אמרה לי חצי במבוכה שהם אמרו פרק תהילים שיבואו יותר אנשים אבל לא הגיעו, זה ממש מוזר אמא.
אני שלולית. עצוב לי מאודדדדד
בעלי לא מבין מה הסיפור, היא לא לקחה את זה ככ קשה, הגננת מספרת כמה היא מקסימה ושאם אני ממש רוצה אפשר להזמין עוד בנות אבל שבגדול טוב לה, בשישי היא כן סיפרה לי שהיא שיחקה עם עוד כמה בנות.
אבל אני מרגישה שבגלל החסכים שלי אני יותר מידי עסוקה בזה ונשבר לי הלב בשבילה ואני רק מזיקה.
אשמח מאוד מאוד לעיצות
באמת לוקח זמן ללמוד שפה , להשתלב ולהיפתח.
אם ילדה לא עצובה , לא צריך יותר מדי להיכנס בזה. כן לנסות להזמין חברות, לצאת לגינה. לבקש מגננת שכן תעשה מאמץ לשתף אותה במשחק יותר. כי ילדה קצת מתביישת וגם אם היא אומרת לא , היא עדיין יכולה כן לרצות להצטרף.
ממה שאת מתארת ,בנות כן רוצות לשחק איתה ולהזמין אותה. בקיצור הייתי נרגעת
זה גיל שהחברות היא מצומצמת ממש
ודווקא לרוב הקשר הוא עם מספר מועט ואם הגיעו אליהם שלוש זה הרבה ואם מגיע על הגן זה בדרך כלל לילדות יותר קולניות וקצת כוחניות, לא בהכללה אבל ממה שאני ראיתי....
וטוב שאת מודעת שאת משליכה עליה תמשיכי להיות מודעת לזה
גם שאת מדברת איתה את עלולה לעשות השלכה ..
הכי חשוב לילדים שזה שנאמין בהם מבפנים שהם יכולים
וגם נהיה שם בשבילם לעודד, להזמין, להיות אקטיביים..
עבודת חיים מה שבטוח...לכולנו....
חיבוק ובהצלחה גדולה בע"ה!!!
הבן שלי גם היתה תקופה שהרגיש לי שפחות אוהב את הגן וכל הזמן אמר שאף אחד לא חבר שלו
(וכמוך גם אצלי זו נקודה רגישה ולקחתי את זה קשהה)
התייעצתי עם הגננת והמליצה שנזמין חברים אחה"צ ובאמת ראינו שיפור ממש מהר.
אגב, הייתי שוקלת שנה הבאה להפריד אותה מהחברה שהיא דבוקה אליה כדי שתיפתח לעוד חברות.
אבל זו החלטה משמעותית אז תחשבו על זה טוב טוב.
