עשינו ביטוח פרטי עלינו ועל הילדים.
ואז נולד לנו תינוק חדש, ולא זכרנו להוסיף אותו לביטוח הפרטי.
די מהר אחרי הלידה שלו התחילו כמה עניינים רפואיים, שאולי ביטוח פרטי יוכל לעזור לנו איתם.
יש סיכוי איכשהו שהביטוח בכל זאת יחול עליו?
יש משהו שחשוב לדעת לפני שפונים לחברת הביטוח?
@פשוט אני.. מתייגת כי נראה לי שאתה מבין בזה.
(הניק שלי חדש אבל אני ותיקה בפורום בשם אחר)
כשמצטרפים לחברת ביטוח עם מחלה קיימת, יכולות להיות 2 בעיות:
א. יש שאלון רפואי (לפעמים כאשר מצרפים תינוקות אז אין שאלון רפואי, כל חברה והנהלים שלה)
ב. יש תקופת אכשרה, במהלכה לא ניתן לתבוע את הביטוח, ואם מתגלית בעיה חדשה בתקופת האכשרה אז הביטוח לא יסכים לשלם לכם עליה גם אחרי תקופת האכשרה.
בקשר לסעיף א': פשוט מבקשים להצטרף לביטוח, ורואים בפועל האם חברת הביטוח שואלת על הבעיה הזאת. אם כן, אז או שתבחרו בחברת ביטוח אחרת (לכל חברה יש שאלון אחר) או שתצטרפו לביטוח הזה מתוך ידיעה שהביטוח לא יכסה את הבעיה הקיימת.
בקשר לסעיף ב': לצערי אין לי רעיון חכם איך לעקוף את זה...
למעשה שני הסעיפים מיועדים להגן על חברת הביטוח בדיוק מפני דוגמאות כמו שלך: אנשים שמצטרפים לביטוח כשהם כבר יודעים שהם צריכים אותו, כמו אדם שינסה לעשות ביטוח רכב אחרי שהרכב נגנב.
לפני הרבה שנים רציתי לעשות ביטוח מחלות קשות, ואחת מהשאלות בחברת "הראל" הייתה אם יש לי קרוב משפחה שהייתה לו מחלה במוח לפני גיל 50. עניתי שכן, לאמא שלי יש מחלה ניוונית במוח. אחרי כמה ימים חזרו אלי עם תשובה: אתה יכול להצטרף לביטוח שלנו, אבל כל מה שקשור למוח שלך יוחרג ולא יכוסה.
מה?! כל המוח מוחרג? הרי לאמא שלי לא היה סרטן במוח, לא היה שבץ, לא היה אלצהיימר, לא היה פרקינסון, ויש עוד רשימה אינסופית של מחלות שלא היו לה ולכן אין שום סיבה לחשוב שהסיכון שלי לחלות בהן גבוה יותר מאדם אחר.
הם לא השתכנעו, אז עשיתי ביטוח ב-AIG שבכלל לא שאלו אותי כלום על ההורים שלי אלא רק על עצמי, כך שאין שום החרגה...
במקרה אחר, כאשר צירפתי את ילדיי לביטוח בריאות של הראל, בשאלון הרפואי הייתה שאלה האם הם עברו ניתוחים ב-5 השנים האחרונות. עניתי שכן, הבכור עבר כריתת שקדים.
חזרו אלי עם תשובה שהגרון שלו לא יכוסה במסגרת הביטוח. שוב התרעמתי, הרי יש אינספור מחלות בגרון שלא קשורות כלל לכריתת שקדים, ואם כבר אז הפוך - עכשיו ללא שקדים הסיכון לחלות קטן יותר ולא גדול יותר (אחרת לא היו עושים את הניתוח).
אחרי שהם שוב התייעצו עם עצמם, הם אמרו שלא כל הגרון יוחרג אלא רק אם יהיו סיבוכים כתוצאה מהניתוח.
איזה סיבוך כבר יכול להיות 3 שנים אחרי הניתוח הזה, אמרתי לעצמי, והצטרפתי לביטוח...
בקיצור - אפשר להתמקח על ההחרגות שלהם! לא לקבל כאמת מוחלטת את התשובה הראשונה.
אוף, מבאס שלא היה לנו במודעות להוסיף אותו מיד אחרי הלידה.
אז בעצם כל מה שכבר ידוע עכשיו - הם לא יעזרו לנו בשום דבר שקשור אליו?
קודם כל - לנסות להצטרף, ולראות מה השאלון הרפואי (לפעמים עושים את השאלון בטלפון).
לא צריך להגדיל ראש בשאלון, לענות רק על מה ששאלו ולא לתרום שום מידע מעבר למה שהם שואלים.
למשל:
"האם הילד אובחן עם X?"
לא לענות "הוא עכשיו בתהליכי אבחון", או "אנחנו חושדים שכן אבל מחכים לרופא". לענות כן רק אם כבר יצא אבחון רשמי, בכל מצב אחר - לענות לא.
"האם הומלץ לכם לבצע בדיקה Y?"
לענות כן רק אם קיבלתם המלצה מרופא. אם ההמלצה הגיעה מחבר או מגוגל, אז לא לזה הם מתכוונים ואפשר בכיף לענות לא.
"האם היו אשפוזים מאז הלידה?"
להגיד כן רק אם היה אשפוז, לא לנדב מידע כמו "היינו במיון כמה פעמים אבל בסוף שחררו אותנו הביתה".
בקיצור - הבנת.
מאוד יכול להיות שתצליחו לעבור את השאלון ללא כל בעיה, אם לא בחברת הביטוח שלכם אז באחת אחרת.
אני מסייג כי יש מחלות ומצבים שכל החברות שואלות עליהם בלי יוצא מן הכלל, כמו סרטן לא עלינו.
וגם אם יחריגו, תנסי שההחרגה תהיה הכי מצומצמת שאפשר, ולתקופה הכי קצרה שאפשר. אפשר להתמקח על זה.
בקשר לתקופת האכשרה, לזה אני באמת לא מצליח למצוא פתרון טוב, מקווה שמישהו אחר כאן יצוץ עם רעיון.
אם תכתבי מה בדיוק הבעיה הרפואית אז יהיה יותר קל להבין מה אפשר לעשות...
(קוראים לזה סוכן ביטוח? אני לא ממש מבינה בזה)
הוא אמר שבגלל שיש הרבה דברים שעוד לא ברורים אז לא יאפשרו לעשות לו ביטוח כרגע.
(בין השאר - ממצא גנטי מסוים, שהביטוי שלו לעתיד לא לגמרי חד משמעי).
לנסות לעשות את זה באופן עצמאי? או שאם הוא אמר שאי אפשר אז אין טעם?
לחברות ביטוח אסור לשאול שום דבר על גנטיקה
איסור דרישת מידע גנטי ממבוטח או מאדם המבקש לרכוש פוליסת ביטוח
שבעבר הייתי מעלה מם של שטיסל לפחות פעם אחת ביום,
והייתי מסיים כל פוסט ב''שכוייח וכל טוב''...
אח התקלקלתי.
וקוגעל זאת סדרה מאכזבת ביותר.
אם הדברים עוד לא ברורים ועוד אין אבחנה רשמית,
זה בדיוק הזמן להצטרף לביטוח לפני שיהיו אבחנות ואז זה באמת יהיה מאוחר מדי.
נ.ב.
דמוקרטיה והכל, מותר לך לעשות מה שאת רוצה כמובן, כן? אני סתם אדם אנונימי שלא יודע כלום על שום דבר ואולי אני בכלל סוכן איראני...
אבל... אם בכל זאת את רואה טעם בדבריי ורוצה ליישם את העצות שלי... לדעתי עדיף לא לתת מידע שלא התבקשת במפורש לתת, וזה כולל גם את סוכן הביטוח...
קודם כל, תודה על העצות.
אז עדיף לפנות עכשיו ישירות לחברת ביטוח בלי הסוכן? או לנסות בחברה אחרת?
בעצם לא להגיד כלום חוץ ממה ששואלים אותי בפירוש?
אייאייי
בגדול אני מסכים עם העצות של לענות רק על מה שנשאלים בדיוק, ושאפשר לבדוק שאלונים רפואיים בחברות שונות שאולי לא שואלות את השאלות עליהן אתה צריך להשיב בחיוב.
מספר הערות:
1. חיייבים לענות ביושר. תשובה לא נכונה לדעתי אסורה הלכתית ומוסרית, וגם, כשהחברה תגלה את זה, מילא לא תשלם תגמולי ביטוח וסתם הלכו התשלומים ששולמו לה לפח.
2. לפעמים יש "שאלות סל" כלליות ששואלות האם באופן כללי היתה בעיה כזו או אחרת/אבחנה וכו'. גם עליהן חייבים לענות ביושר.
3. לפעמים, אם יש בעיה ברורה שלא דיווחתם עליה, חברה יכולה לטעון שצירוף לביטוח בלי דיווח זה חוסר תום לב, אבל זה מסובך לחברה ולמבוטח.. כפי שנכתב, כל העניין בביטוח זה לבטח מישהו לפני שיש לו בעיה, לא אחרי. החוק מחריג במפורש אירוע ביטוחי שכבר קרה לפני הכניסה לביטוח. (לבטח רכב אחרי שנגנב. כאן זה לא המקרה בדיוק)
4. עדיין ממליץ לבדוק בחברות כמו שכתב פשוט אני, כי לפעמים חברה במסגרת ניהול הסיכונים שלה וכדי לפתות לקוחות מחליטה לעשות שאלון רפואי מקוצר ומילא לוקחת על עצמה את הסיכון למה שלא שואלת.
בשום מקום לא כתבתי לשקר, ברור שלשקר זה אסור חוקית ומוסרית והלכתית, וכמו שכתבת - אם חברת הביטוח תגלה היא לא תשלם כלום.
רק אוסיף כחיזוק לסעיף 4 שלך, באמת חברה שלא שואלת משהו - אל תחשבו שזה כי היא "שכחה" ואז אתם "מנצלים" את זה.
כל החברות יודעות בדיוק איזה שאלות חברות אחרות שואלות.
אם חברה מחליטה לא לשאול משהו, זה במסגרת ניהול הסיכונים שלה ובמסגרת הניסיון שלה להיות אטרקטיבית ללקוחות או להצדיק את המחיר שלה וכו', כלומר זה שיקול עסקי לגיטימי של החברה. זה לא שהיא שכחה וזה לא שאתם "מנצלים אותה לרעה" אם אתם מצטרפים אליה בזכות השאלון הזה.
כמו בדוגמה שלי עם ביטוח מחלות קשות, שחברת הראל פסלה אותי בגלל אמא שלי אבל חברת AIG בכלל לא שאלה על ההורים.
זה לא שהם שכחו לשאול או שהם לא מודעים לכך שיש סיכון גבוה יותר לקבל מבוטח עם קרובי משפחה חולים,
אלא במסגרת ניהול הסיכונים שלהם הם החליטו להתעלם מכך ולכן מותר ומוסרי "לנצל" את זה (וזה בדיוק מה שהם רוצים - שאני אצטרף אליהם...).
אני יודעת שתינוק חדש בד"כ מקבל את תקופת ההכשרה של כל המשפחה/ של ההורים.
אולי תנסו לבקש לצרף אותו לביטוח, בלי לציין ששכחתם לעשות את זה סביב הלידה. אלא כאילו עכשיו התפניתם לטפל בזה ואתם מעוניינים לצרף את התינוק החדש שנולד.
לבת שלנו לא עשינו ביטוח בריאות כשנולדה ובתוך חצי שנה היא התגלתה כאלרגית לחלב ברמה מסכנת חיים.
זה היה די בעסה אבל ביטוח לאומי כן עזר בכל זאת.
אבל...
ביטוח פרטי עוזר במקרים של אלרגיות מסכנות חיים?
יש בכלל הוצאות רפואיות הקשורות לזה?
אני לא מדבר על סייעת צמודה, זאת לא הוצאה רפואית מבחינת הביטוח...
לק"י
ועל זה אין לנו החזר....
כן יש לה קצבה, אז זה משהו שאפשר להיעזר בו.
מעבר לזה, לא חושבת שיש משהו.
רק בריאות!
מעבר לזה גם נסיעות לבית חולים שמיר.
מעבר לזה תחליפי חלב משמעותית יקרים ממוצרי חלב.
מעבר לזה יש בגנים אוכל שמותאם לילדי כל האלרגיות, הסכרת, הציליאק וכו' בדיוק כמו שזה נשמע אוכל שילדה בגן נורמלית תסרב לגעת בו אז ולמרות שהארוחה בשרית והאוכל כשר היא חייבת לאכול דווקא מהמפעל שמייצר את האוכל הזה כי אין ביטוח והעולם מטומטם אז אשתי מכינה לה אוכל בכח בוקר והיא מבחאה מהבית.
פשוט אני..רק אגיד - מלבד הטיפול בבית החולים, אני מאמין ששום דבר שכתבת כאן לא היה מכוסה על ידי חברת ביטוח. הם לא מכסים נסיעות ואוכל וכו', אלא רק הוצאות רפואיות/פרא ממש.
אני מכיר את הטיפול של שמיר, בת של חברים טובים שלנו הבריאה בזכותם מאלרגיה לחלב, אבל מעולם לא ידעתי שזה עולה כ"כ הרבה כסף...
זה שהטיפול צריך להיות על חשבונכם למרות שהוא מציל חיים ולא סתם קוסמטי - הזיה אחת גדולה.
אבל אני מניח שכבר דפקתם את הראש בקיר ולא רוצה להוסיף שמן למדורה...
אצלינו החברה שמפעילה את הצהרון מחזירה (רק אחרי שביקשנו מהם).
הוא בן אדם מקסים. באמת. ואנחנו בתקופה כלכך מוצפת..
אתמול בערב הוא היה לחוץ ממשהו וזרק משהו לעבר הבן שלי וזה פגע בו בפנים. שניהם כלכך נבהלו וזאת פשוט הייתה סיטואציה כלכך עצובה. אני רק בוכה מאז...
אני מרגישה ששנינו לא מצליחים להשתלט על הסיטואציה כמו שצריך ולא משנה כמה אני מנסה לבוא לכיוונו בסוף הוא פשוט מתפרץ וזה יוצא לו. הוא מרגיש מאוד רע עם עצמו ולא מאשים או מצדיק שום דבר... אני דואגת לו. אני חוששת שהוא בדיכאון או משהו כזה. הוא מתבייש ללכת לטיפול ואני כלכך מתביישת שמישהו ידע מה קורה בבית שגם אני לא מצליחה להוציא את זה...
אמאגיבורהעד שתקבעו טיפול רגיל בין בקופ"ח ובין בפרטי.
זה יכול להיות טיפול ראשוני עד שתתארגנו על עצמכם.
שירגיש שהוא לא לבד.
נשמע שאת מאוד תומכת בו, קשובה לו, הוא זכה.
גם את כנראה זקוקה לעצה מיקצועית איך להתמודד.
הוא עבר איזה משבר אישי לאחרונה? משהו שיכול לגרום לדיכאון?
דברו שניכם על חשיבות השליטה העצמית.
בלי הלקאה, בלי ייסורי אשם, בלי לשנוא את מה שהיה.
כי הנטייה להתפרצות היא חלק ממנו, ואם הוא ישנא את הנטייה הזאת ואת החלק הזה בעצמו, במצב דחק היא תתעורר וביתר עוצמה.
בעיניי חשוב שהוא יבטא גם מה המחשבה מאחורי ההתפרצות:
אולי היא "אני כל כך לבד בעולם הזה, בא לי לברוח מכל המחויבויות ותחומי האחריות שלי"
או שהיא אומרת "אני לחוץ כל כך, לא יכול לשאת עוד מיליגרם של לחץ"
או "אין לי כוח להשקיע בחיים ולכן מה שעולה בי מוציא החוצה"
חשוב שתדברו ביניכם לעומק. תנסו להבין את העולם הפנימי שלו.
וכמובן- ליצור לילד חוויה טובה עם אבא. חווייה בונה ביטחון.
אם הילד בר דעת ממש לדבר אתו על שליטה עצמית ולהגיד לו שהוא מבטיח לשלוט בעצמו.
לא רק לטייח, אלא גם לתת מרפא לשריטה שנוצרה.
אשמח אם מישהו יוכל לכוון אותי
אשתי נעלבת פעם אחר פעם ומתלוננת כל היום שמרגישה בודדה.(על קצה קצהו של המזלג)בקרוב יש שמחה במשפחה שלי ואמרה לי שקשה לה כי היא מרגישה שלא מוצאת את עצמה שאף אחד במשפחה שלי לא באמת מדבר איתה כי היא מעניינת מישהו ורק עושים איתה חסד אמרתי לה שאני לא חושב שיש לה מה לתרום לשיחה פחות מאחרים אבל אני יכול להבין שמרגישה ככה ושאם יש משהו שיכול להקל עליה שתגיד לי . בתגובה היא נכנסת למיטה לישון ונכנסת לעצבות.כשאני שואל אותה מה הפריע לה מסבירה לי שהיא בודדה ואני לא מכיל .האם אתם יכולים לכוון אותי במה התגובה שלי לא מכילה ?לא מבינה ? כל הזמן יש סוג של תקלות כאלו ואני מואשם בחוסר רגישות ממש אשמח לשמוע ממכם איך הייתי אמור להגיב אחרת...
אלו תגובות שמזמינות אותה להיפתח יותר. היא כאילו נותנת לך פה קצה חוט ומצפה שתתעניין בעולמה.
תגובות שיפתחו אותה הן כאלו:
"אני שומע. מתי הרגשת את זה לאחרונה?"
"זה נשמע ממש כואב להרגיש ככה לבד. רוצה לספר לי עוד?"
"איך אפשר להיות שם בשבילך?"
"את רוצה לספר לי יותר? אני מאוד רוצה לדעת"
"איך אפשר לתמוך בך ולהקל עליך?"
וכו'
לשאול שאלות ולא להציע פתרון, זו התורה כולה
להיפך התגובה שלך מחממת את הלב.
קודם כל, לצאת מנקודת הנחה שמישהו שמרגיש שלא רואים אותו והוא לא מעניין זה יכול לכאוב מאד מאד מאד. ובסיטואציות של המשפחה שלך, שהיא לא גדלה בה, באירועים משפחתיים שיש הרבה רעש ובלגן ואפשר למצוא את עצמך בצד בלי מישהו לדבר איתו - זה מאד מקשה.
אחר כך, תשאל אותה. תגיד לה שניסית להיות איתה ולעודד אותה. תן לה לחשוב ולענות - מה את רוצה לשמוע? מה היה מעודד אותך שאני אגיד?
לא בשביל שתדקלם את זה פעם הבאה, אלא כדי שתבין לעומק.
התגובה שלך היתה מעולה, אבל זה לא מה ש*היא* ציפתה, או מה ש*היא* מרגישה כעידוד ותמיכה.
זה ממש הגיוני. מישהו אחד צריך שיגידו לו - קטן עליך אתה מעולה ותעבור את זה, וזהו להתעלם מהקושי, ומישהו אחר צריך שיתנו לו שקט במיטה כשהוא הולך למיטה, ומישהו אחר צריך שדווקא יבואו אחריו וישאלו שוב ויכינו לו שוקו וישתתפו איתו בגל העצב הזה עד שיעבור.
ואם לא ברור לך או לא ברור לה - קח את התשובה של שוקולד פרה
זה באמת סוג התגובות שמאפשרות לפרוק רגש. תגובות של פתרון (אז תהיי איתי/אז אל תבואי) או של עידוד לפני שמקשיבים ממש עד הסוף (את מעולה ברור שכיף לדבר איתך) יכולות לתת הרגשה שהרגש שהיא חווה כרגע בעוצמה לא חשוב/לא משנה/משעמם/מתיש אותך.
בגדול אני מרגיש שהיא מצפה שאני אהיה איתה בזה שבאמת לא מעריכים אותה ואעלב יחד איתה אני מנסה לא לבטל את זה למרות שבתוכי אני חושב שהיא נורא נחיתית (כמובן שלא אגיד )אבל אולי איכשהו אני לא מצליח באמת להראות שאני גם חושב שהיא כזאת לא מוערכת (וגם חושב שכשמישהו כל הזמן משדר את זה אז גם לאנשים קצת קשה עם זה)ומרגישה בודדה 'לא מבינים אותה .
בגדול אני חושב שכן הגבתי כמו שכתבתם שאלתי מה היתה הציפייה שלה שאני יגיב וסוג התשובות הם אני בודדה ותן לי להיות עם זה לבד שאין לי זוגיות (כמו שכתבתי זה על קצה המזלג ...פשוט נשברתי עכשיו לבקש עזרה במקרה האחרון)וזה באמת נורא מתסכל לשמוע את זה כל הזמן. אז אם בכל אופן מתוך לב של אשה לאשה אתן יכולות להעמיק את הטעות שלי בתגובה ממש אשמח.
אבל כן כדאי שתחשבו ביחד איך היא יכולה להפגש יותר עם חברות/משפחה, נשים חייבות את זה בשביל לא להרגיש בדידות.
לגבי התחושות שלה שהיא נעלבת ממך קשה לי לעזור, אולי הנשים כאן ידעו יותר.
כתבו פה הרבה עצות חכמות לפניי. אבל אני אתעסק עם משהו אחר:
התפקיד שלך הוא להציב לה גבול רגשי. הרגשות שלך נשארים אצלך. אני נמצה פה בתור בעל ומוכן לחבק ולהיות ולהקשיב וכו. אבל אתה צריך להשאיר את האשמה שלה אצלה.
את ה"כיווץ" בגוף שאתה מרגיש ושלח אותך כנראה לכתוב את הפוסט הזה- את זה תשאיר אצלה. זה שלה. זה לא קשור אליך.
אתה יכול לעזור? אולי. אתה בן זוג מכיל וכל העצות הטובות? כן ! אבל זה שלה. לא שלך.
1. מציעה בזמן שהיא לא בקושי, לשאול אותה איזה דברים יכולים לעזור לה שתעשה.
אם היא לא אומרת אפשר להציע:
חיבוק, לשבת לידה, להגיד לה שאתה אוהב אותה,
להגיד עליה דברים טובים, מחווה של משהו טעים נגיד שוקולד ושתיה חמה, או ארוחת ערב..
2. באופן כללי כנראה כואב לה והיא רוצה להרגיש אהובה, שרואים אתה ומשתתפים בצערה, ממליצה לעזור לה בשיח של הכרה בתחושות שלה;
נשמע ממש מבאס, זה בטח עצוב וכו
בשלב ראשון לא לתת פתרונות, לא לנסות לשכנע אותה שזה פחות נורא ממה שהיא מרגישה או שזה לא נכון. כדי להכנס לפרופורציה היא צריכה קודם כל תיקוף והכרה במה שהיא מרגישה עכשיו, וזה מה שהיא צריכ (גם אם כנראה אובייקטיבית זה לא נכון שכולם לא אוהבים אותה או חושבים שהיא גרועה.)
אחרי זה להגיד שאתה ממש אוהב אותה וחושב עליה דברים טובים, ולפרט מה הדברים הטובים שאתה רואה ומעריך.. וגם מחוות כמו שהצעתי ברשימה למעלה.
מעבר לזה, אם אתה רואה שיש לה קשיים משמעותיים כדאי לעודד אותה לקבל עזרה רגשית שתעזור לה להרגיש טוב ולטפל בקשיים מהשורש וגם למד כלי התמודדות.
נפלאהנגמרו לי השמותאחרונהיופה מרק
ליאור אדלר
אבי וייצמן
ואם לא הם - אז המלצה וטלפון לפסיכיאטר (גבר) אחר שמאבחן אוטיזם, שמקבל ברדיוס סביר מירושלים.
תודה!
הבנות של הו"ל יזהו
אז לפני תקופה איבדתי את בעלי ורציתי להשאיר קצת מהאור שלו כאן..
אז עלה לי במוצאש כמה דברים שהוא היה עושה ששמר על הזוגיות שלנו טובה לאורך השנים משתפת כאן ואם זה יועיל / יישפר למישהו את הזוגיות שיהיה לע"נ
1. שהיו ימים שהיו מועדים לדאון או מצבי רוח הייתי קמה בבוקר ועל הכרית היה מחכה לי הפתעה קטנה עם פתק (בדכ אלפחורס גדול עם פתק של כמה מילים) זה היה עושה לי את היום טוב יותר ומזכיר לי שיש לי מישהו שאיתי תמיד
2. פעם בשבוע הוא היה שולח לי הודעה שהוא מזמין אותי לדייט ואם אני יכולה לצאת איתו - זה שומר על תחושת דייטים כזו שבדכ נאבדת עם השנים
3. תמיד שהוא היה הולך בשישי לקנות חלות הוא היה חוזר עם מתנה בשבילי (פעם אשת חיל מעוצב/ נרות מעוצבים/ורד קטן העיקר משהו)
4. בימים של מקווה הוא תמיד היה מחביא לי ברכה בתיק
5. באשת חיל הוא תמיד היה מצביע עלי ואומר לילדים להצביע על אמא
6. אם יש לידך בן/בת זוג תאמץ את אחד הטיפים ותהנו במקסימום אחד מהשני כי דברים שמובנים לנו מאליו ככ ככ חשובים ❤️
תודה על השיתוף,
משתתפת בצערך, כואב
איזה לב גדול שמתבטא במעשים קטנים שמחממים את הלב ומאירים את היום
איזה אומנות, ללמוד להביע ככה אהבה ותשומת לב בשגרה
ממש תודה שכתבת
אקח את זה גם לזוגיות וגם לילדים, להסתכל עליהם בעין טובה ולשלוח להם מסרים מחממי לב
הרבה כוחות יקרה אחת
שתרגישי את השם איתך
נשמע איש מדהים ואבידה גדולה כל כך💔
תודה ששיתפת וחיבוק גדול ממש🥲
הלוואי שנצליח לאמץ לפחות חלק
איזה אדם מופלא!
איזה איש ובעל מופלא!
וואו וואו
באמת נעתקת הנשימה לקרוא כמה כמה הוא אהב ואוהב אותך! אינסוף, זה באמת באמת אינסוף.
בטוחה שגם עכשיו הוא שומר עלייך מלמעלה ואוהב, כ"כ כ"כ אוהב ורוצה את ההכי הכי טוב עבורך ושתחייכי את החיוך המקסים שלך שכ"כ משמח אותו ❤
ריגשת אותי כ"כ
איזו ברכה ואור עצום הוא והזוגיות שלכם
תודה רבה שנתת לנו הצצה קטנה לאור הגדול הזה שלו, למודל הזוגיות המבורכת הזו, לנתינה, למחשבה על האחר, לאהבה העצומה, לפינוק והשמחה.
זה פשוט מעורר השראה
ב"ה שנזכה כולנו ללמוד ממנו אפילו קצת 🙏
ב"ה שהקב"ה הטוב ישלח לך נחמה עצומה, המון המון כוחות, אור, תקומה וטוב שלם
שלא תוסיפי לדאבה עוד
והלוואי שתיפגשו בקרוב בבריאות בשמחה עצומה בתחיית המתים 🙏
מתפללת עלייך
את בלבי ממש ❤
ומלמד מאוד!
תודה רבה יקרה ששיתפת מהאור הגדול שלו
זה באמת אור אינסוף שבטח ממשיך להאיר
שהשם ישלח לך נחמה כוחות ושמחה!!🙏🩷
מקווה שבאמת ישנה ואפילו רק לאחד מכם משהו
והלוואי שיום אחד הכאב הזה ידהה ויכאב פחות אבל מיום ליום מרגיש שהכאב על מה שנאבד רק מתגבר ולא צריך הרבה מספיק ריח שמזכיר שיר או אפילו תמונה שאין למי לשלוח..שומרת את המילים המחבקות שלכם לזמנים קשים ויש לא מעט כאלה
באמת שאין מילים
הלב נשבר 😢
זה כ"כ כ"כ כואב וקשה מנשוא
אוי ה' איזו אבידה עצומה 😢
שולחת לך אהבה ותפילות וחיבוק ענק 
אם יש דרך לעזור מעבר תגידי לנו 🙏
כמובן ששום דבר לא יכול למלא את החלל העצום
אבל אם יש דרך טיפה להקל מעלייך או כל דבר אחר שכן אפשרי?
יקרה שאת ❤️ אני חושבת עלייך הרבה, את בלבי ובתפילותיי, בהדלקת נרות ובתהלים ב"ה ובכלל ביומיום 🙏
שהקב"ה ילווה אותך יד ביד בכל רגע ויתן לך המון נחמה, כוח, אור, ישועה שלמה
אמן כן יהי רצון 🙏❤️❤️
האמת חוסר לא נתפס
שולחת לך כוחות ותפילות! 🙏❤️
ליבי ❤️❤️❤️❤️
שה' יימלא חסרונך כמה שאפשר 🩷
חסר מילים
(יש קצת מילים מיותרות, אבל הן לשרשור אחר)
נשמע אדם מיוחד, וכמה הוא אהב אותך!
איזה אובדן😢
זכית בבן זוג נדיר
לא יודע איך ממלאים כזה חסרון, אבל ה יתברך גדול מכולנו...
שבת שלום
מזמן
טוב אני יודעת שזה ממש לא חכם לעבור עליו רק עכשיו
אבל גיליתי שנתנו לנו חנית נכים ולא חניה רגילה...
הגיוני?
יש מה לעשות עם זה? זה די הזוי. מה אעשה עם חנית נכים בבית להשקעה?!
עכבר בלוטוסקרובה יותר לכניסה/מרווחת יותר
כך שזה בדרך כלל יתרון ולא חיסרון.
כמובן שאם זאת חניה שצמודה אליכם בטאבו. אין משמעות לכך שזאת חנית נכים.
זה רכוש פרטי שלך.
כמובן שחובה להקפיד שהחניה תרשם על שמכם בטאבו. אבל זה מובן מאליו.
אם בפועל זה יסומן כחניית נעים,
פקח או שוטר יכולים לתת דוח (אפילו אם לא מוצדק), ובנוסף לכך אנשים נכים ירגישו חופשי לחנות שם כי הם יחשבו שזה עבורם
גם אם היא מסומנת חניית נכים.
זה חתיכת לאקונה בחוק שבתי משפט פסקו נגד הנכים בקצת שישבתי לקרוא על זה קודם כי זה עניין אותי. גם אצלנו בבניין יש חניית נכה שצמודה לאחת הדירות ואם אני מבין אין מניעה (לבעל החניה) לחנות שם.
עד היום זה לא קרה, ונכים שגררו בעלי חניות פרטיות-נכים לבית המשפט הפסידו שם עד היום. העניין זה התגובה הנוספת שלי ושם זה יכול להסתבך.
מסתבר שזה בעיה יותר קשה מאז אמצע 2025. עד אז הקבלן צבע את החניות הנגישות ומכר אותן לאחת הדירות והכל היה סבבה.
והיום, מסתבר, העיריות לא נותנות לזה לקרות ודורשות שחניית נכים תישאר רכוש משותף:
ועדה מקומית רשאית למנוע מהיזם להצמיד חניית נכה לדירה פרטית? - מרכז הנדל"ן
אם כן זה חלק מעבודתו
אם לא, מומלץ להעזר במישהו שיודע לקרוא תשריט בית משותף (לא תורה מסיני. אבל עדין רצוי מישהו שיוכל לוודא שזה נרשם כראוי)
לא חושבת שצריך תו נכה בשביל זה
והיא תהיה מרווחת ונוחה
אצלינו השכן עם החניית נכים נהנה והשאר מחפשים את עצמם ביציאה ובכניסה לחניה
יש סך הכל 6 ימי הולדת כאלה בחיים: 19, 38, 57, 76, 95, 114.
מזכיר לי את המתנה שקבלתי ל38 שלי
תשובה חיובית מעבודה חדשה
עד היום אני שם
המשרה הכי טובה שהיתה לי
בהצלחה
והמעבר לעבודה אחרת... שיהיה בהצלחה.
בכל 19 שנה נפגשים (בערך) הפער בין המולד לבין התאריך הלועזי.
אבל תתכן סטיה של ימים בודדים משיקולי "לא אִדּוֹ ראש" וחבריו (לדוגמא בהיותי בן 19 - היה לי פער של יום אחד, ובהיותי בן 38 - היו יומיים).
וכן להיפך - תתכן פגישה של התאריכים גם בשנים אחרות (לדוגמא לי, הפעם הראשונה שיהיה לי איחוד בין ימי ההולדת - יהיה בהיותי בן 46).
נ.ב. סליחה שקצת הרסתי את ההתלהבות...
יש כלל אחר?
לא קשור לנושא אבל זה כן כלל, דוחים את ראש השנה בכוונה אם המולד יוצא באד"ו, וכן יש עוד שלשה כללים. (מולד זקן, גטר"ד בפשוטה ובט"ו תקפ"ט אחר עיבור)
וואלה, לא ידעתי.
ובכל אופן, זה לא חשוב בהקשר הנוכחי.
של סוגי השנים (מעוברות ולא, שנ"ד ושנ"ה ימים) כחזל תקנו לוח קבוע וקידשו את השנים מכאן והלאה(בימי רבי הלל? לא זוכר) אז יצרו בכוונה כדי שראש השנה לא יצא באד"ו?
צר לי לומר שלא הבנתי את השאלה.
ואם התכוונת להצביע על כך שיש פרשנויות בנושא בין חכמי ישראל - זה דבר מפורסם בין העוסקים בסוגיא זו.
רק שמחה ואושר
שנית
זה לא נכון מה שכתבת כי הם מתאחדים יותר
אומנם רק לכמה שעות מצאת הכוכבים העברי ועד חצות הלילה הלועזי..
לא יודע מה החישוב המדויק לחשב זאת אבל בפועל ראיתי שזה קורה
אנחנו משפחה צעירה שגרה בעיר במרכז, אבל לא מרוצים ממצבנו הנוכחי.
היינו מאוד רוצים לעבור לבית קרקע (במקום דירה בבניין), וכמו כן לגור במקום יותר קהילתי ושקט.
המגבלות:
1. לא רוצים להתרחק מהמשפחה שגרה באזור השרון. באזור ה-30-40 דקות נסיעה מהשרון זה עוד סביר.
2. מפחדים לגור מעבר לקו הירוק ככה שהתנחלויות הן לא באמת אופציה.
3. צריך להיות מקום דתי, שיש בו גם משפחות צעירות (לא כולם חייבים להיות צעירים, אבל גם שלא נהיה היחידים..)
4. יש כמובן גם מגבלה כלכלית, אבל כרגע מתעלם ממנה כדי להבין מה בכלל האופציות שיש, אפילו באופן תיאורטי.
נשמח להצעות!
אני יודע שביקשת להתעלם מהנושא הכלכלי, אבל לדעתי זה הפיל שבחדר - אי אפשר באמת לשקול מקום מגורים אם אין אפילו טווח ריאלי.
האם למשל בית פרטי ברעננה, תמורת 5-7 מיליון ש''ח, יכול להתאים לכם?
לא חושב שרעננה יענה על קהילתי ושקט, מאמין שזה כנראה צריך להיות משהו בסגנון של יישוב/קיבוץ/מושב וכדומה
לגבי העניין הכלכלי - אנחנו רוצים להבין מה האופציות שיש (שמקיימות את התנאים העיקריים שלנו, כרגע לא ברור לנו אם יש כל כך מבחר), אחרי זה נכניס את הפן הכלכלי לתמונה
זה בשומרון, אבל לפי מה שהם כותבים בפרסומים שלהם - "לא עוברים מחסום" בשביל להגיע אליהם.
אני לא מכירה מאוד מקרוב, אבל הוא נשמע יישוב נחמד ומתאים לבקשות שלכם, והמחירים שם זולים יותר מעיר... (לא יודעת כמה המרחק בדיוק מהשרון, אבל זה אמור להיות יחסית קרוב)
ראיתי שהם כותבים שלא עוברים מחסום, אבל נראה מאוד קרוב לכפרים ערביים
תודה על ההצעה
אני לא זוכרת את כולם
יש לי משפחה בחמד והם מרוצים...
אבל כמו שכבר אמרו המחירים שם מאוד יקרים
אולי בעצם לגור יותר רחוק זה אופציה?
האמת שכבר ניסינו והורדנו כל מיני רצונות אחרים שהיו לנו..
הפחד הוא קשה להתגברות (בעיקר לאשתי)
לגבי המשפחה - 30-40 דקות זה אחרי עבודה של שנים בעבר, הדרישה הייתה באותה עיר או מקסימום עיר שכנה..
אם יש בכל זאת רעיונות (אפשר להתעלם מהפן הכלכלי!) נשמח לשמוע
בקניה, ספק. אולי יחידת דיור בתוך וילה קיימת.
נשמח לשמוע רעיונות אם אתה מכיר יישובים קהילתיים ושקטים שעומדים בתנאים של המיקום
את כפר הראה או אם יש משהו דומה בסביבה (עמק חפר).
אבל כמו שאמרו מעליי, זה יהיה יקר. מאוד יקר.
כמה קהילתי שם? משפחות צעירות?
אבל אולי מישהו אחר מהפורום יכיר.
ויש ישובים נוספים בעמק חפר. אולי יש ישובים נוספים, שפשוט פחות מוכרים, אבל אולי גם הם יענו על הדרישה.
(וגם תלוי איפה בשרון נמצאת המשפחה. אולי גם פרדס חנה נמצאת בטווח שלכם).
וגם צופים רשמית זה לא בדיוק התנחלות.
או בכיוון של אלקנה/עץ אפרים/שערי תקווה.
(לא מכירה אישית את המקומות הנ''ל. זורקת כיוונים).
אבל כשאתה מחפש בית קרקע, חשוב לקחת בחשבון משהו-
ברוב המקומות, הבתים הפרטיים הם בשכונות הישנות, כלומר בהם גרים המבוגרים של הישוב.
הצעירים לרוב יגורו בשכונות הצעירות, שבהן בד''כ כבר תהיה בנייה רוויה (לרוב בניינים נמוכים של 3-4 קומות). אז הרבה פעמים, באותו ישוב ממש, תיאלץ לבחור בין לגור בשכונה של הצעירים, לבין לגור בבית צמוד קרקע (גם אם יהיו לך כמה מיליונים פנויים לרכישת הבית הפרטי).
יש כמה ישנים שעברו הרחבות
השאר קטנים מאוד
אם זה סביר עד 40 דק, אז יש גם את נוף איילון, מבוא חורון, ויישובי נחל שורק- יד בנימין, גני טל, נצר חזני
אני מחפשת רעיונות איך לגוון את השבת,
תנו רעיונות למשהו מענין ומגוון
אצלנו באיזור יש מגוון אפשרויות לצאת לטייל. עשינו זאת בשבוע שעבר אחרי ארוחת הצהריים. היה מזג אויר מאוד יפה ונעים.
בערב שבת אפשר משחקים שמעניינים אתכם.
משחקים שחמט שיש זמן
או יניב- למי שמי מכיר
היה גשום מידי השבת אז לא יצאנו כמעט,
נשפכנו מעייפות אבל היה טוב 👌
