הרגשתי ממש לא טוב, הקאתי והייתי חלשה.

אצלנו ההורים באו לעזור אז זה הקל עלי, אבל אם הייתי יכולה הייתי דוחה בכמה חודשים בשלב שכבר יותר קל.

מציעה להיעזר כמה שיותר..

בהצלחה!

והיא ארזה לי ביעילות ובמהירות המון מהבית.

מה שהיא ארזה ביום היה לוקח לי לפחות כפול אם לא פי 3.

שילמתי לה לפי שעות, כמו על נקיון.

ככה את גם יכולה להחליט מה הכי קשה או צורך זמן ואת זה לתת לה, או להפסיק באמצע אם זה נהיה יקר מדי , ואז לפחות חצי ארוז

זה לא אותו דבר בכלל כי כמות החפצים שהייתה לנו אז שונה לחלןטין

אבל בגדול בעלי ארז ולפריקות הבאתי חברה שתעזור לי

זה לא ככ קשה לארוז לבד, עשיתי את זה פעמיים (דירות 3 חדרים. מניחה שאם יש יותר חדרים זה קצת יותר קשה).

אם יש לך אמא או חברה שיכולה לעזור לפרוק זה ממש יקל.

אבל לא חייב הכל בבת אחת

תעשו תורנויות איתם. אחד איתם אחד אורז/ פורק

או אם אפשר עזרה בתשלום. עם הילדים אפילו ולא עם המעבר

עזר לי מאוד לארוז בצורה כמה שיותר מסודרת ולא סתם לדחוף לארגזים.

לא התאפשר לי להביא עזרה בתשלום אבל חברות עזרו לי קצת פה ושם. את הרוב עשינו לבד.

לפרוק פרקנו כל פעם כמה ארגזים.

בהצלחה🤍

עברנו דירה בתחילת הריון וגם בסוף

כמובן המעבר של ההצחלה היה הרבה יוצר קשה

מציעה לארוז בצורה מסודרת זה מאוד ייקל עליך

ולא לחכות לרגע האחרון הלחץ גומר

תשימי לב ממש לכוחות שלך ולצרכים שלך לגבי אכילה ושתייה למרות שזה משוגע לגמרי!!

כמה טיפים שזכורים לי:

להיערך מראש - להשאיר 2  סטים של בגדים לכל אחד בחוץ ואת כל השאר לארוז אפיחו שבוע וחצי או שבועיים קודם. כל לילה כיבסתי וייבשתי והיה קל למצוא את הבגדים של כולם כי לא היה הרבה כביסה לקיפול.

בערב שלפני המעבר כיבסתי את כל מה שהיה בסל וייבשתי במייבש - וארזתי בתיק מסויים כך שידעתי שיש בגדים לכולם בתיק המסויים ההוא גם אם לא אספיק לסדר את הארונות.

לשים בתיק מסויים מצעים ופיג'מות לכולם ללילה הראשון.

להביא נוער שיעזור (לצערי לא ידעתי לעשות את זה במעבר ההוא)

למצוא מישהו שינקה מראש את הדירה החדשה - בדגש על ניקיון יסודי לשירותים!! אמא שלי הגיעה לעזור ביום של המעבר ואמרה שזה לא שירותים שרלוונטי שאישה בהריון תנקה..

אני נגמרת רק מלקרוא

אני אנסה להביא עזרה בתשלום

ממש יש לי טראומה ממעברים קודמים שגם הייתי בהריון באחד מהם

שנשארים מלא מלא דברים לסוף וזה מתיש ממש!!!!!! הכי מתיש שיש

וגם אם הבית לא נקי מאה אחוז זה ממש להקיא מבחינתי

בפועל זה מתחלק לשלבים שונים

ככלל- לארוז זה לא קשה..ולגמרי יכל להתאים בהריון גם.. תלוי כמובן מה..לא הכל.

לפרק- יש דברים שבדר''כ נשים יעשהו יותר טוב ולאו דוקא נחשבים מאמץ. ויש עבודות שמתאימות לבעל יותר. ובכל מקרה במיוחד בימים הצמודים למעבר לפניו ואחריו- ממליצה להעזר בבייביסיטר או למצוא פתרון לילדים כי קשה לעבוד איתם בין הרגליים.

בהנחה שהבעל לא מגוייס כרגע כוותבת נה נראה לי יכל לעזור מנסיוני- ותשתדלי מה שאפשר לעשות בישיבה...

א. לדאוג למלאי קרטונים מספיק בגדלים שונים

ולכתוב על כל קרטון מה יש בו.יש היום מדבקות מוכנות בצבעים שונים למעבר

ב. להתחיל ממה שלא בשימוש בכלל- בגדי חורף או בגדי אחסון, שמיכות וצעצועים שלא בשימוש יומיומי תחפושות וכו

ג.לצמצם - להשאיר מעט בגדים, מעט כלי מטבח, מעט צעצועים וספרים..

לארגן תיקים למעבר וליומיים שאחריו עם ציוד ובגדים הכרחיים

ככה עד שלאט לאט עוברים פינה פינה

הכי קשה זה הפריטים הקטנים שמשאירים לסוף

תשתדלו להערך עם אוכל קל ומוכן כמה שיותר בסוף..לחמניות עם ממרחים או טבעולים בטוסטר אפילו

אם בעלך לא נמצא לעזור- היתי מביאה בחורה שתיתן יד או עם הילדים או עם האריזות.

ד. פירוקיםשל ארונות וכו -סתימת חורים בקירות וכו זה בעיני רק לבעל..אם לא נמצא לשלם למישהו

לדאוג לשלם למישהי שתנקה את הבית לפני ההובלה.

ה. אחרי המעבר- לתת לבעל להרכיב ארונות וספריות וכו

ולסדר בכל חדר קרטונים מתאימים

לדאוג לבייביסיטר לילדים

ולהתחיל לארגן מהסלון-מטבח שזה הכי הכרחי ושימושי וגם עושה רוגע שיש סדר בסיסי

ואז לעבור לחדרים לארונות לבגדים למשחקים..

אבל לא הכל בבת אחת

וגם פה אפשר לקחת נערה לעזור

ובעלי עשה כמעט הכל.

הוא ארז את רוב הבית לבד, היה עם המובילים (אני הגעתי בהמשך היום), אני הייתי שהביאו את הארגזים ביחד איתו ועם אמא שלו.

הם גם פרקו את מרבית הארגזים ואני רק עזרתי בניהול מה לשים איפה.

ועם כל העזרה עדיין היה לי קשה ממש.

ממליצה בחום לקחת כמה שיותר עזרה 

גם יצא לי להיות ועוד היה מאוד עמוס סביב מילואים של בעלי וחופש גדול

אז באריזות התחלתי לארוז כבר סביב יולי ולקראת המעבר הבאתי עזרה מהמשפחה סיימנו הכל ועברנו דירה האחיינים שלי היו אצלנו לפני ועד לאחר המעבר ואחיות שלי הגחעו בבוקר המעבר ועזרו לפרוק את רוב הקרטונים

הייתה מחשבה לקחת חברת אריזה אבל במחשבה שנייה אני לא בראש ביום כזה שישאלו אותי איפה לשים ולפזר כל דבר גם ככה זה יום עמוס טכנית ורגשית אז העדפתי לראות בעצמי את תכולת הקרטונים ולפזר ונעזרתי במשפחה כמו שציינתי

בלידה האחרונה הייתי מאושפזת חמישה ימים, ובשלב מסויים אמרתי משהו על להפעיל מכונות כביסה. ואז הסתבר שבעלי עשה כביסות (זה משהו שהוא לא עושה ברגיל. תולה ומוריד לבקשתי- כן, אבל לא מפעיל). הוא היה בבית בבקרים לבד, וכנראה לא היה לו מה לעשות.

לק"י

אבל פספס די הרבה, וחזרתי הביתה לערימות מצחינות, הוא כתב הוראות הפעלה למכונה.

בגדול את הכביסה של הבגדים ומגבות אמבטיה אני מחלקת ללבן וצבעוני. ובלבן מרססת כתם כתם.

הוא כיבס הכל יחד, ונראה לי שהכל או הרוב המוחלט יצא נקי בכל זאת😅.

חחחחח

אבל הטראומה שלי מבוססת

בעלי אחרי החתונה רצה להפתיע אותי הפעיל מכונה והרס לי מעיל פרווה ממש ממש יקר ומאז הוא הבין שלא מתקרבים לכביסה

לאא..

אצלי מתישהו בתחילת הנישואין יחסית הכניס חולצות חדשות לכביסה שקיבלה כולה גוון צהבהב..

המזל הוא שהנזק היה לדברים שלו דווקא😅 (שרובם התאדו מהארון שלו בלי ששם לב..)

אולי בדרכים שונות משלי, אבל אני יודעת שאם יש צורך - אני יכולה לשחרר לגמרי.

אחרי לידות זו לגמרי הצלה...

(ונכון, צריך לעצום את העיניים לפעמים - למה אתה מכבס בגדים בכמויות, אבל מערים אותם בלי סדר כך שהילדים לא יוכלו אפילו למצוא אחר כך בגד בין הערמות? או למה אתה מעדיף לשטוף כלים ולא לסדר את הבלגן האטומי שבסביבה? אבל זה בסדר, זו הדרך שלו, והעיקר שהבית מתפקד ברמה זו או אחרת... תכל'ס, זה לא שאני מתפקדת אותו ברמה מושלמת🤭)

בדיפולט משחררת ברוב הדברים

זו אחת הסיבות שבעלי עושה הרבה בבית ועם הילדים (לא רק בהשוואה לגברים אחרים אלא גם בהשוואה אלי)

חשוב לפרגן!!!

לק"י

ולא לחכות להם.

זו התוכנית שלי עם בני 8 ו-11, שישנים מאוחר. גם לי נמאס לישון מאוחר מאוד, בין היתר בגללם (כי לרוב אני יושבת לידם לפני השינה).

אצלי חלק מהמטרה היא גם לגרום להם לישון מוקדם יותר. אצלך זה לא העניין, אבל אפשר לישון לפניהם.

הם התחילו להיכנס למיטה לפנינו, בטח אמא שלי.

היא קמה בשש בבוקר ובעשר- עשר וחצי היא כבר במיטה.

ובינינו זה גרם לנו גם קצת להתחיל להתקפל לכיוון החדרים וגם אם לא, אז היו כללים ברורים, אין חברים ומשאירים מטבח נקי כמו שקיבלנו (אפשר לבשל, לאכול וכו, אבל לנקות אח"כ).

באמת יש שלב שלמתבגרים אין תפיסת זמן בכלל ובעיניי ההורים לא אמורים לסבול מזה.

בתור מתבגרת הייתי נשארת ערה גם עד 3 בלילה

אי אפשר לחכות שכולם ילכו לישון...

רק נזהרתי לא להרעיש 

לעלות לישון כשהבית עוד שוקק חיי הגדולים...
לצערי הרב.
צריכה ללמוד ממך.
 

תיכוניסטית שלי לא לומדת ביום ראשון, שניים אחריה מתחילים ביום ראשון בשעה 11 , זה אומר שהם הולכים לישון במוצ"ש מאוד מאוחר.

אצלי לילות לבנים בסניף זו התמודדות רצינית כי אני רוצה לישון. וגם ל"ג בעומר...

דווקא כיף לך שאת יכולה להחזיק את עצמך ערה. אני פשוט נרדמת

אני ממש מזדהה איתך, בעיקר בקטע שאת מדליקה דוד לעצמך מתה כבר להתקלח ולהתרענו, ובדיוק איזה מתבגר בא ואז את נותנת לוו קודם. ואז את שוב צריכה לחכות לדוד שיחמם.

ואני לעולם לא הולכת לישון עד שכולם במיטות, זה סוג של שריטה שלי.
אצלנו הגדולה בעיקר אצל חברות עד מאוחר בלילה, הליכה רגלית (אוטובוסים לחברות לא מרשה אחרי 21:00).
היא חוזרת סביב חצות.
אתמול ממש כעסתי עליה והגבלתי עש שעה 22:00 היא התעצבנה ואמרה שכוחן עוד בחוץ בשעה הזו (מה שנכון אגב)
מה אני אמורה לעשות?
סליחה על הנצלוש, אבל מציעה לך ולי כשעייפים פשוט להיכנס לחדר, לסגור דלת לשכוח מהבית, לקרוא ולהירדם בכיף. ולשים את אחד הגדולים אחראי לכסות את הקטנים לפני שהולך לישון ולנעול דלת, לסגור חלונות וכו

לק"י

המינוס שאם היא לא תחזור, אז לא תדעי🤦‍♀️

אולי לשים שעון מעורר לזמן שהיא אמורה לחזור. אבל זה גם מבעס לקום באמצע השינה.

מזל שאצלי עוד לא הגיעו לשלב הזה.

לא משנה שאני ישנה מאוחר בכל מקרה.

(בת כמה הגדולה, שחוזרת רק ב12?)

אצל הילדים שלי בסניף לחזור ב 12 בלילה בליל שבת/ מוצאי שבת / חמישי בלילה/חופש גדול /בגיל 16 זה נורמלי מאוד. יכול להיות גם מאוחר יותר. אנחנו הולכים לישון. מבקשים שכשהם מגיעים יכנסו לומר לילה טוב. כשזו בת זה מלחיץ יותר, תמיד וידאנו שיש'לה עם מי לחזור( יש חברה שגרה צמוד אלינו). בת ה 13 עדין לא יוצאת עד שעות כאלה, לא יודעים מה נעשה כשתגיע לגיל שהולכים לסניף בליל שבת , כי אין חברה שגרה צמוד. אולי נאלץ להגביל אותה בשעות לשעה שנוכל לבוא ללות אותה חזרה. בכל אופן 12 בלילה בגיל 16 זה נורמלי לגמרי. 

לק"י

כי אני ישנה ב12 וממש קשה לי לקום.

(לא משנה שבן ה-11 שלי ישן הרבה פעמים ב11 גם. אבל אם רק חוזרים ב12 הביתה, אז בטח לוקח זמן עד שהולכים לישון).

אף פעם לא ישנתי לפני 12

זה גם אומר שאת הולכת לישון בלי קשר אם הם ישנים או לא, וגם נכנסת להתקלח לפניהם אם בדיוק תיכננת. הם כבר גדולים מספיק בשביל לדאוג לעצמם ולהשאיר נקי אחריהם, אפשר לשחרר ורק להציב להם כמה כללים למי שהולך לישון אחרון (בבית של ההורים שלי היה כלל שמי שחוזר אחרון עושה סבב שכולם נמצאים ונועל דלתות או מוודא שהבוילר/האורות מכובים). את יכולה גם פשוט להיכנס לחדר ולסגור את הדלת בשביל להרגיש שיש לך זמן לעצמך לבד ולדמיין שהם כבר ישנים

אבל באמת ממליצה לך לשחרר כבר עכשיו (לא יודעת בני כמה הם, אבל זה רק ילך ויחמיר עם השנים). אם את או בעלך מתעוררים לפעמים באמצע הלילה אתם יכולים לעשות סיבוב לראות שהכל בסדר, אבל נראלי ילדים שבגיל תיכון כבר יכולים להסתדר לבד בערב...

בעלי אחראי משמרת ערב

אני הולכת לישון מוקדם

והוא מתפעל את הילד שחוזר מאוחר

הוא לא מרשה זמן מסך

הילד אוכל מדבר איתו מתקלח מתארגן לשינה והולך לישון בזמן

יש ילדים שצריכים גם בגיל גדול הכוונה בניהול זמן

אם לא עוזרים להם הם יכולים לגלוש לשעות מאוחרות

וטיפ לגבי מקלחת

להתקלח לפני שהוא מגיע

אם יש רק מקלחת אחת

חבל להיות תלויים בעיכובים שלו

כשאנשים מסתובבים בבית

לא יודעת אם זה המצב של הפותחת

אבל אני כזאת

והייתי כזאת גם בתור מתבגרת

לא הצלחתי להשתחרר מזה גם כשישנתי בפנימייה

סבלתי מזה הרבה

כמה שניסיתי

שריטה שלי 

אבל יש גיל שבו באמת אי אפשר לחכות שירדמו....

אפשר לוודא שכולם בבית, שהבית שקט יחסית

אבל אי אפשר לצפות שבגיל נגיד 16-17 כולם ירדמו לפני

אצלינו כך עוד אני לא אומרת להם מה לעשות

הם לא עושים (קשיי קשב וריכוז..)

אז מהרגע שהם באים הביתה אני כל הזמן מתזכרת להם את סדר הדברים.

והכלל שמ10 לא מסתובבים בכל הבית

אפשר להיות במיטה בשקט

גם מאוד קשה להם לקום בבוקר

אז חייבת שישנו בשעה סבירה

אבל יש שלב בחיים שאני שחררתי והפסקתי ללכת לישון אחרי הילדים, אני קמה לפניהם, עובדת קשה, אין סיבה שאני אצטרך לחכות שהם ילכו לישון.

לגבי זמן זוגי, שהילדים גדולים גם אם הם במרחב הציבורי הם בד"כ בשקט ומתעסקים בעניניהם, ולא מפריעים לי לזמן לעצמי או לשיחה זוגית.

לגבי השיחה, אני מאוד אוהבת לשוחח איתם, ובאמת הרבה פעמים הם נפתחים דווקא בלילה בשקט, אם זה מפעם לפעם אני זורמת, אבל אם אין לי כוח אני מבקשת שנמצא זמן בימים הקרובים לשיחה.

לגבי השואב, אני מזכירה. אם חזר, נח אכל ועכשיו לא עושה כלום אבקש שוב. 

בעז''ה שיהיה כמה שיותר קל!

וידיים מלאות

זה באמת מרגששש

ולא מחייב שיהיה לך גם ההיריון הזה היפרמאזיס.
לי לא היו בכל ההריונות...
הריון קליל ומשעמם.

אמנם בעוצמות משתנות אבל קשה לי להאמין שלא יהיה בכלל.
בהריונות הקודמים תמיד אמרו לי:
תחשבי טוב, אולי הפעם זה לא... ותמיד היה קשה.
אז מעדיפה לא להשלות את עצמי ולהיות מוכנה לבאות...

רוצה הריון ובלחץ מהריון. זה תמיד הולך יחד.

והעיקר בשעה טובה וידיים מלאות בע"ה! 

בת שנה ורבע

יש לה מלא שיניים

אז התחלתי כמה שאני מצליחה 

היא לא מאוד משתפת פעולה

ואז הם לא צריכים לירוק

בעיקרון ההמלצה היא לצחצח מהשן הראשונה

אנחנו מצאנו שבהתחלה הכי נח לנו זה תוך כדי המקלחת ועם מברשת אצבעון

4 מתוכן טוחנות

אני עושה בלי משחה בינתיים

רק מצחצחת כזה שייצא הלכלוך

כי כל המשחות שראיתי היה כתוב מגיל שנתיים...

אני מאמינה שזה לא בעיה לבלוע משחה שמיועדת לילדים אבל אין לי מושג

לק"י

לא להתייחס לגיל שכתוב.

אלא לכמות של חומר שנמצא בה (פלואוריד אולי). לא זוכרת... צריך לשאול בטיפת חלב.

אז בהתחלה אני רק מנגבת את השיניים והלשון בחיתול טטרה ובהמשך מצחצחת. אבל מתחילה מהופעת השן הראשונה

לק"י

אבל כן צריך לדאוג שלא תתייבש.

אולי תתייעצי עם מוקד אחיות?

אבל אני בטוחה שכן.. כי סבלה רבות מדלקות בשתן

מאתמול בלילה קיבלה מנה ראשונה כך שהייתה אמורה להתחיל להקיא מיד לא?

בן דוד...

אומר לתת מוקסיפן ולתת לה לשתות מנות קטנות של מים

אבל היא מקיאה הכל

שתן? אפאטית?

מפתיע שהרופא ככה נתן אנטיביוטיקה בלי לבדוק.

זה נשמע לי מקרה שמתאים שרופא יראה אותה.

הרופא במוקד הבין שהיא לא מצליחה להכניס נוזלים בכלל?

יכול להיות שכן מתאים מוקד / מיון / רופא

בדר"כ נותנים אותה אחרי שאנטיביוטיקה פשוטה יותר לא עובדת. הגיוני שהיא רגישה לאוגמנטין או שהיא חזקה לה מדי. הייתי מנסה מוקסיפן כמו שהרופא אונליין אמר, נשמע לי הגיוני יותר שאת זה יתנו כטיפול ראשוני (מכירה הרבה שנותנים בהתחלה מוקסיפן ואם לא עוזר נותנים אוגמנטין)

לק"י

בלי שרופא יבדוק שבאמת צריך.

וגם הרופא מוזר שנתן בלי בדיקה .

רפואה שלמה!

בכללי כדאי לבדוק רגישות לאוגמנטין, ולברר מה הנוהל להבא שלא יביאו  ישר אנטיביוטיקה חזקה

לק"י

זה מוצר פשוט.

הייתי קונה מה שנראה לי. רק אולי לא עם חלקים מנגנים, שלא תהיה בעיה בשבת. או רק עם חלקים שאפשר להוריד לפני שבת.

אולי גם עכשיו יש משהו במחיר טוב...

לא טרמפולינה. של fisher price יחסית מהפשוטים (קניתי יד 2). הילדים מאוד אוהבים. הרגיע אותם מאוד ועזר לי לתקתק דברים.

לא יודעת בדיוק מה ההבדל בין זה לבין טרמפולינה האמת, ומה היתרונות החסרונות מכל דבר. שכנה שלי מכרה בזול אז אמרתי ננסה...

לגבי אוניברסיטה, יש לי אחד שאפשר לשים בטריות למוסיקה אבל מעדיפה לא לשים בגלל שבת והילדים הגדולים יותר. אולי בגלל שחורף הייתי מחפשת אחד קצת יותר עבה אם הרצפה אצלכם קפואה. אני צריכה לשים לפעמי שמיכה מתחת וזה סתם מעצבן אבל ממש לא קריטי..