אני רוצה ללמוד בהמשך cbt וכרגע אני עם תואר ראשוןאנונימית בהו"ל

בחינוך מיוחד לגיל הרך

איזה תואר שני כדאי לי לעשות? שיקדם אותי לאפיק הזה

לא מספיק מבינה בזה, אבל מנסהמרגול
תנסי להיכנס לאתר של איט"ה, תסתכלי מה הדרישות שלהם בשביל כל "כותרת" שם (מדריך, מדריך בכיר וכו). הם דורשים בנוסף להכשרה רצינית, גם תארים. לא זוכרת כבר מה, אבל לדעתי יכול לתת כיוון. 
הסבה לעו"ס ואז תואר שניוהרי החדשה

זה נראה לי רק שנה יותר .

אחר כך תוכלי ללמוד cbt ויהיו לך גם שלל כלים אחרים ושיטות אחרות מעולמות הטיפול

הסבה לעוס זה די רציני, חשבתי ישר תואר שני במשהואנונימית בהו"ל
ככה גם אקבל מימון ממשרד החינוך.. (על תואר שני כן, על הסבה לא)
רשמית כרגעשוקולד פרה

הבנתי שאפשר עם תואר שני בחנ''מ/יעוץ חינוכי

באתר מופיע רק הייעוץ חינוכי

אבל הבנתי שאת שניהם הולכים לבטל בפברואר

את שניהם הולכים לבטל בפברואר?? וואי באסה! אז איךאנונימית בהו"ל

כן אפשר להגיע להיות מטפלת cbt

עדיפות לתואר שני לא קשה מידי, למרות שאני ממש אוהבת ללמוד ולהשקיע. פשוט החיים ככ עמוסים שאני לא יכולה להרשות לעצמי גם בפניות וגם כלכלית

בדקתי את זה, יעוץ חינוכי ישאר תואר קביל ל cbt.אורי8

שאלתי את המנהל של תכנית ה cbt בתל השומר והוא אמר שאפשר יהיה ללמוד עם תואר ביעוץ חינוכי גם בהמשך, אותו לא מבטלים..דרך אגב , את רוב לימודי ההמשך הטיפולים אפשר ללמוד עם תואר שני ביעוץ חענוכי. 

 

אם אני אלמד ייעוץ חינוכי אבל לא אהיה יועצת בפועלאנונימית בהו"ל
אוכל להמשיך לcbt ישר?
לא יודעתאורי8

נראה לי שכן, מציעה לבדק

תכתבי בגוגל לימודי cbt, ותתקשרי לשאול אותם.אני התכתבתי עם מנהל התכנית בתל השומר, החלטתי בסופו של דבר לחכות עוד קצת עם לימודי ה cbt. הוא ענה לי בווצאפ על מה ששאלתי.


אה ונקודה חשובה נוספת - אני גרועה באנגלית!! עד כמהאנונימית בהו"ל
זה קריטי??
תואר בתרפיה כלשהירק רגע קט
זה ידרוש השלמות בתחום (נגיד אומנות או מחול או אם זה ביביליותרפיה אז קורסים בספרות), ואולי גם השלמות בפסיכולוגיה, אבל זה יכניס אותך לעולם הטיפול די טוב.
ביררתי ואמרו לי שאלו לימודים תובעניים וצריך חופשאנונימית בהו"ל

או אחוז משרה נמוך כדי לשרוד אותם

לכן מחפשת תאר שני קליל יותר

טיפול נפשי זה תחום רציניממשיכה לחלום

זה לא נועד להיות לימודים קלילים

כמו שרפואה זה לא לימודים קלילים


זאת השקעה

שהעזרת השם תשתלם בהמשך

ברור! לכן לא הולכת כרגע על לימודים טיפוליים. אלאאנונימית בהו"ל
שואלת על תואר שני קליל ככל הניתן שיקדם אותי לכניסה ללימודים טיפוליים
אומרת בזהירותלב אוהב

שללכת ללמוד ישר לימודים טיפולים זה לא מילה גסה..

נכון שהממסד מלמד אותנו שרק מי שיש לו תואר שני טיפולי הוא זה המוכשר לגעת בנפש ולטפל בך

אבל האמת היא שזה ממש לא בהכרח.

ואני לא מאמינה שהממסד הוא זה שיקבע לי מי זב שמתאים לטפל בנפש, אני חולקת על הממסד


אפשר להיות מטפלים מעולים גם בלי תואר ראשון ושני, כן כן...


זה המוו תלוי במבנה הנפש שלך אם את אחת שיודעת ויכולה לגעת בנפש של עצמך, להבין אחרים, לקלוט אחרים בדקויות, לגעת בעומקים שלך ושל אחרים, והכלים הטיפוליים והלימודים של הכלים האלו רק מחדדים יותר ויותר את היכולות או הכישרון המולד הזה.

מחילה אבל זו אמירה לא זהירהמתיכון ועד מעון

מגיעים אליי הרבה פעמים לטיפול אנשים שהיו אצל אנשים בעלי כשרון או שעשו קורס קצר.

יש מקרים שזה באמת יכול להיות בסדר, במקרים קלים אבל הרבה פעמים נוצר נזק קשה ממש

צריך זהירות רבה עם נפש, זהירות רבה 

צריך זהירות רבה עם הנפשלב אוהב

וכמו שהגיעו אלייך מקרים

גם אני מכירה מקרים של חוסר יעילות או נזקים מטיפול פסיכולוגי

לא הלימודים בהכרח הם אלו שיקבעו את טיב הטיפול.

הלימודים כן יכולים אולי למנוע נזקים אפשריים אבל הם עדיין קיימים.

אני אומרת את זה ולוקחת את האחריות כי בסופו של דבר אפשר להיות מטפל נהדר, זהיר, מקצועי, אחראי, לא ככ קשה להיות מטפלים מקצועיים כל הידע נמצא בספרים, זה לא תורה כזאת מורכבת... לא חייב תואר כדי לדעת את זה.

ואם יש כאלו שיהיה להם קשה לעבור את המסלול של התארים אבל יש להם כישרון ויכולת ויכולים לעזור לאנשים אז כן שינסו מסלול קצר יותר אבל מעמיק, זה אפשרי. הקושי בתארים של נפש הוא לא החומר הלימודי ולא הכלים הטיפוליים (שבקושי נלמדים אגב בתואר) אלא פשוט הדרישות האקדמיות שהם לא בהכרח קשורות בכלל לעולם הנפש.

יותר מורכב בעיניי להבין נפש ולהתאים טיפול שיהיה מדויק לצורך שלה.

זה לא עניין של ממסדממשיכה לחלום

זה עניין של תוכן

פסיכולוג לומד מספר שנים כמו רופא

ומחויב לעבור פרקטיקום טיפולי- הוא מטפל ואנשים מפקחים עליו

הידע שלו מאפשר לו לדעת לטפל

אי אפשר ללמוד את כל מה שצריך לדעת כדי לטפל בקורס קצר

אי אפשר


 

כמו שלא תלכי למנתח שלמד קורס

מסכימה שלא כל אדם שלמד את כל המסלולממשיכה לחלום
עבר עריכה על ידי ממשיכה לחלום בתאריך ב' באב תשפ"ה 23:31

הוא אכן איש טיפול טוב

אבל בטח שאדם, רגיש ומבין ככל שיהיה לא יהיה מטפל טוב אם הוא לא למד.


 

ואימון אגב זה כיוון נהדר

לא טיפולי אבל מאוד משמעותי להובלת תהליכים ושינויים אצל אנשים 

רפואה וגוף זה לא נפש מחילהלב אוהב

וזה כן עניין של ממסד

התרגלנו שהעניינים של נפש מופקדים בידי הממסד או האקדמיה...

לימודי נפש התפתחו מתיאוריות, מחקרים, התבוננות של פסיכולוגים ופיסכאטרים ועוד, חלק מהתיאוריות בעבר היו שגויות, חלק נכונות, אבל זה לא מדע מדויק, יש המון ידע היום אני לא מזלזלת אבל הנפש לא בהכרח תלויה באקדמיה.

יש אנשים עם נטיה טבעית להבין נפש, רגשות, ועולמות פנימיים וזה לא משהו שמלמדים באקדמיה. אקדמיה זה ידע, מחקר, סטטיסטיקה , ניסיון לתחם את הנפש לתוך תחום המדע המדויק, יש בזה גם תועלת אבל הרבה פעמים זה חוטא למטרה, יש אנשים עם ידע, בלי התבוננות בעצמם, עם תיאוריות מפה עד לאמריקה אבל לא נגעו בנבכי הנפש של עצמם. או שנגעו בצורה שטחית כי השכל מעל הכל הרי. זה מורכב.

נפש זה לא אקדמיה, אפשר לקבל ידע, והוא מבורך ונצרך אבל זה לא הכל.

לכן ספציפית לתחום הזה אני לא חושבת שבהכרח צריך תואר. כן צריך מקצועיות ובעיניי לא קשה להשיג אותה. 

אני מסכימה שנפש היא לא מדע מדויקממשיכה לחלום

בהחלט חושבת שללמוד לטפל בה לומדים באקדמיה


 

ובהחלט קשה להשיג מקצועיות,

זה לא מגיע ברגע

בטח לא לומדים קורס או שניים וחושבים שיודעים לפתור את כל הבעיות, לרבות אלימות, הפרעות נפשיות ותוצאות של פגיעה מינית

המקצועיות שדיברתי עליהלב אוהב

היא יותר המסגרת הטיפולית, יחסי מטפל מטופל וכו' שלזה לא צריך חוכמה גדולה,

לא אמרתי שבקורס אחד אפשר ללכת לטפל בבעיות נפשיות או טראומות מורכבות... צריך בהחלט התמחות מסודרת לזה...


ואפשר ללמוד לטפל דרך אקדמיה מן הסתם פשוט לא רק .

כל מה שהזכרת ממש צריך חכמה גדולהאורי8

התואר הוא רק הבסיס , בכל המקצועות הטיפולים, אחרי הלימודים יש המון הדרכה, פסיכולוגים, עוס קליני, מטפלים באומניות, מטפלים זוגיים מוסמכים, מטפלי cbt, כולם חייבים לעבור הרבה הדרכה עד שהם מגיעים למצב שהם מעיזים לעבד פרטי.

וגם אז הרבה מהם ממשיכים לקחת הדרכה.

זו ממש חכמה גדולה ומורכבת.

ולכן בעיני מי שלמה קורס או שניים , גם אם יש לו כשרון, אם הוא מעיז לקרא לעצמו מטפל , זו ממש רשלנות .

לצערנו השוק פרוץ, וכל מי שלמד קורס כלשהו יכול לטפל.

אני יועצת חינוכית , עם תואר שני, זה מקצוע טיפולי אבל באופן יחסי יש בו פחות הדרכה משאר המקצועות הטיפולים( יש אבל פחות).

למדתי כבר כמה לימודי תעודה אחרי וקיבלתי הדרכות , ומודה שעדין לא מעיזה לעבד באופן פרטי בלי הדרכה.( מקוה שבקרוב אקבל אומץ) ודוקא מבפנים מתוך התחום , אני חושבת שזה ענין מאוד מורכב ועדין, יש מגוון גדול של בעיות, אדם מגיע בגלל קושי מסוים ומתחתיו מסתתר משהו אחר, וחשוב שמטפל יגדיר במה הוא יודע לטפל ואיפה הוא מפנה לאחרים. מה מפעיל אצלו טריגרים, העברות שקורות בטיפול , מה נכון לכל מטופל, זה כ"כ מורכב, כמו שלא תלכי למנתח נחמד שעשה קורס של שנה, לא מציעה ללכת למטפל חביב שאין לוהרקע טיפולי רחב.


קודם כל אני מאחלת לךלב אוהב

לאזור אומץ ולקפוץ למים ❤️

והרבה הרבה הצלחה בע"ה...

דבר נוסף, אני חייבת לציין שאני קוראת את התגובות שלי ופה ושם מוצאת את האי דיוקים ומנהלת עם עצמי דיון בראש על זה...

אז כן נכון שכתבתי שמקצועיות בנוגע למסגרת הטיפולית לא מצריכה חוכמה גדולה, אבל לא חושבת שהייתי ברורה...

עולם הנפש הוא עולם ענק ורחב, ומורכב, וכדי להיות מטפל טוב זה גם ללמוד, גם להתנסות ביישום הכלים והידע שלמדת וגם לחוות בעצמך את הנפש שלך, ואיך מרגיש טיפול (לצורך ההשוואה מנתח מוח לא צריך לעבור ניתוח מוח כדי להיות מנתח נכון?)

ועם כל זאת, יש יסודות טיפוליים מאוד ברורים ומאוד פשוטים שלא צריך להיות גאון גדול כדי להבין אותם, או ניסיון של שנים כדי ליישם אותם בהצלחה!!

לא דיברתי עכשיו על האבחנה של הנפש, על להעביר תהליך, על הדקויות שפוגשים שם ועוד ועוד כי זה באמת עולם ומלואו...

אבל חייבת להגיד שאנחנו אנשים תבוניים עם יכולת התבוננות והעמקה טבעיים, אנשים של נפש ואהבה לתחום יכולים להגיע לעומקים מטורפים לבד בכוחות עצמם בלי שום קורס אפילו, הכרתי אנשים כאלו, שלא למדו כלום ויש להם עומקים יותר מדוקטור לפסיכולוגיה ואני לא מגזימה!!...

לפעמים התואר, הוא המגביל, התוחם והלא מאפשר, הוא החוסם, לא תמיד אבל לפעמים...

מצד שני תקחי בן אדם שהוא גם מטבעו עמוק מאוד ופגש את עצמו ומחובר לעצמו, תוסיפי לזה עוד תכונות טובות של אמפתיה, חמלה, אהבה, ענווה וידע תיאורתי פסיכולוגי, ופרקטיקה של שנים אז בטח שהוא יהיה ואוו... כי יש לו הכל מהכל...

כלומר לימודי הפסיכולוגיה אצלו לא יגרעו מהמעלות שכבר קיימות אצלו, רק יוסיפו...

מנגד יכולים להיות אנשים חכמים ואינטליגנטים מאוד, אבל לא עמוקים מדיי אפילו אולי שטחיים, הם לא בהכרח פגשו את עצמם לעומק אולי אפילו לא פגשו בכלל, רק ככה במלמעלה, אבל הם עברו את כל המבחנים אפילו בהצטיינות ועבודת המחקר שלהם היתה מעולה, ופרקטיקה הם עשו הכל לפי הספר...

מצוין מהמם, ואולי הם גם יהיו מטפלים בסדר גמור, אבל לא בהכרח שהם יעזרו לך, יהיה להם את התואר והשם, אבל אף אחד לא בדק באקדמיה כמה הם באמת מחוברים לעצמם, כמה הם מבינים בנפש שעומדת מולם, כמה הם רואים לעומק...

כי זה דברים שקשה למדוד בציונים או בצפיה...

ובעיניי בנוסף למקצועיות, מה שהופך מטפל למוצלח ממש זה אם הוא נגע אצלו במקומות העמוקים, הכואבים, אם הוא מחובר, אם הוא רואה את עצמו קודם כל, כי הרי טיפול זה בין היתר מפגש של שיקוף והדהוד, אנחנו משקפים ומהדהדים אחד לשני את מה שבתוכנו...

והנה לא למדתי את התיאוריה הזאת של השלכות בטיפול, הבנתי אותה קודם דרך התבוננות או דרך תורת הבעש"ט ורק יותר מאוחר נחשפתי אליה גם בתיאוריה הפסיכולוגית... 

נשמע שאת לא מכירה לעומק הכשרה של פסיכולוג ממה שאתמתיכון ועד מעון

בתהליך הלמידה וההכשרה יש הרבה מגע של המטפל עם הנפש של עצמו

ושאלה, ממה שאת מתארת מה ההבדל בין טיפול לשיח עם שכנה או חברה טובה? מה המעלה של מישהי שהיא למדה? הרי לדבריך הכל זה תכונות ויכולות?

ברור שיש, אבל אפשר "להתחמק"...לב אוהב

לא בכוונה, פשוט זה לא מדד בהכרח להצלחה בלימודים.

מכירה באופן אישי...לא הייתי אומרת סתם

והלימודים אמורים להשפיע על סגנון השיח שהוא יהיה בכובע של מטפל ולא בכובע של חברה... חברה יכולה להכניס את העולם הפנימי שלה לשיח, להביא את עצמה, לסגור מתי שבאלה, אין לה אינטרס לקדם אותי באופן אישי או להביא אותי לתהליך של בירור פנימי שלי עם עצמי... היא לא בהכרח מתמקדת במה שאני אומרת ב200% והיא יכולה תוך כדי לעשות עוד כמה דברים.

יש המון הבדלים.

זה גם הלימודים, הלימודים אמורים לעזור לראות את הנפש מעוד זוויות ולהעמיק את הראיה, אבל זה גם הרבה אישיות, צריך שילוב של הדברים...

אישיות שמרגישה ומבינב תוכל ליישם את הלימודים בפועל ולא רק בצורה חיצונית ושיטחית.

ולא אמרתי שהכל תכונות ואישיות, אמרתי שהיכולת להבין נפש ולראות אותה עמוק ולקיים שם שיח זה יכולת טבעית כמו כישרון במוזיקה... ועם למידה של כלים משכללים את היכולת ומחדדים אותה.

וכן יש לי חברות שמצד הכישרון יש להם לגמרי שיח ריגשי טיפולי מבין ומתחשב, פשוט בלי המסגרת והכובע הטיפוליים.

בכלל נשמע לי שאת לא מבדילה ביןממשיכה לחלום

התקדמות והתפתחות לבין טיפול בבעיות.

אדם בריא נפשית בהחלט יכול להתקדם ולהתפתח עם דמות שלמדה קורס או שניים.

בשביל זה יש את תחום האימון

ושאר התחומים ההוליסטיים

אבל אדם שסובל באמת מקשיים מורכבים הטיפולים ההוליסטיים האלה עשויים לעלות לו בחייו. אובדנות, דיכאונות חמורים נפגעי אלימות, הפרעות פסיכיאטריות

כל אלא צריכים מענה טיפולי אמיתי

אפשר לשלב משהו הוליסטי, אבל צריך טיפול מקצועי, עם טיש מקצוע עם ידכ רחב על הנפש, וניסיון טיפולי.

 

אז דווקא ראיתי הפוךלב אוהב

ראיתי אנשים שסבלו מבעיות ממש קשות וחמורות שלטיפול הקונבציונלי פשוט לא היה מה להציע

ואת האמת באמת שאין כל כך מה להציע שם,אין ריפוי לבעיות חמורות בנפש לרוב, רק מודעות, תרופה וניסיון לחיות עם זה...

לא עושים נזק כשיש ניסיון בבעיות הקשות אבל גם לא מרפאים...

ודווקא בטיפול אנרגטי הוליסטי או איך שלא תקראי לזה כן הצליחו לצאת מדברים קשים...

כמו חרדות, ocd , מחלות כרוניות ועוד...


וצריך כלים מקצועיים והכשרה לטיפול בבעיות קשות כאלו זה לא סותר

בטח בטח שיש מה להציע,ממשיכה לחלום

יש דברים שאף אחד לא יכול להתיימר להעלים. למשל סכיזופרניה ומי שעושה את זה זה עצוב

אבל בהחלט יש איך לעזור.

וזה תלוי לפי האבחנה והמקרה

גם לדבר עם חברה עוזרלב אוהב

וגם לאכול בריא עוזר

וגם לעשות ספורט עוזר

לא עזרה זה הנושא.

כי טיפול יכול לעזור גם להפרעות חמורות, ברור... אבל לא לרפא.

(למרות שאם אדם לוקח כדורים קשים הוא יכול לאבד מעט קשר עם המציאות ואז גם טיפול לא יעשה משהו)


כואב לי להכנס לנושאים האלו. זה גם באמת מקרי קיצון...

אני יותר מדברת על מקרים קצת פחות חמורים שעם שילוב הוליסטי אפשר להגיע לתוצאות יפות הרבה יותר משילוב של תרופה וטיפול פסיכולוגי רגיל.

(לדוג אובדנות, פוסט טראומה,דיכאון כרוני וחרדות)

ואת זה לא ילמדו באקדמיה ואולי יש מי שאפילו יבוז לזה שם..


גם באקדמיה לא מאמינים בהשפעה של גלגולים קודמים על הנפש ואיך אפשר להתמודד עם זה. או בהשפעה של תדרים ואנרגיות על הנפש.


בכל אופן אני יכולה לדבר על זה שעות אבל זה קצת מתיש להקליד..

אז אם זה בסדר מבחינתך שנסיים את הדיון כאן באיחול שהקב"ה ישלח מזור ורפואה למי שצריך בגוף ובנפש וישלח להם את המטפלים הטובים והמדויקים להם אמן. 

אמן!ממשיכה לחלום
כן מורכב להקליד את זה;)
איך אפשר בדיוק להתחמק?מתיכון ועד מעון

שואלת שוב, מכירה את ההכשרה בלימודי פסיכולוגיה? מה ז''א מכירה באופן אישי?

מעבר לעבודה האישית שיש בלימודים יש גם הדרכה צמודה ומבחן מעשי בסוף תקופת ההתמחות

להגיד שאפשר להתחמק בלי לסייג שבד''כ יש עבודה אישית אינטנסיבית זה לא מדויק באופן משמעותי ביותר.

מכירה כן...לב אוהב

ובאופן אישי התכוונתי שמכירה מישהי שעושה עכשיו את ההכשרה הזאת...

ואפשר לעבור את ההכשרה, הדרכות והכל אבל בלי הרבה להתבונן פנימה, להשאר ברובד השטחי... מספיק שיש אישיות של אדם שהוא יותר שכלי וקשה לו לפגוש את עצמו ומה שהוא פגש זה רק הרובד שלא מפחיד אותו, היותר שטחי...


ורגע את באמת חושבת שאמרתי את מה שאמרתי בלי להכיר?

למה שאני אדבר באוויר...

אם אני אומרת שאני לא הולכת לטיפול אצל פסיכולוגית בכוונה (!) ואני אעדיף מטפלת הוליסטית, יש לזה סיבה, לא?

וסייגתי אלא אם כן היא עברה הכשרה מהתחום ההוליסטי... שאז מדהים ...

ואני יכולה להביא כדוג' את ד"ר מיכאל אבולעפיה שהוא פסיכיאטר אבל הגישה שלו משלבת פסיכותרפיה ויהדות שזה מדהים בעיניי...

לגבי השאלה שלך...מתיכון ועד מעון

התשובה היא כן, אני מתרשמת שאת לא מכירה לעומק וכותבת על סמך ידע חלקי ולא מדויק לא על תהליך ההכשרה בפסיכולוגיה ולא על שדה הטיפול הפסיכולוגי.

אני לא מבינה בטיפול הוליסטי אז ממש לא מתיימרת לענות לך כי לא באמת יודעת. כן יכולה לכתוב לך ספציפית לגבי אובדנות שמה שכתבת לא מדויק ויש היום טיפולים פסיכולוגים יעילים לטיפול באובדנות וכמובן בעוד קשיים משמעותיים

לא אמרתי שאין טיפול היוםלב אוהב

שעוזר לאובדנות מעבר להוליסטי.

אבל עזבי אין לי כבר כח...

מעבר לזה,

מה בעצם את רוצה להגיד לי חוץ מלהתרשם לגביי כל מיני דברים?

מה השורה התחתונה?

חייבת לציין שמעט פוגע הנימה שאת כותבת, מרגיש לי מעט מזלזל/מתנשא. אבל אולי אני טועה 🤷

ראשית מחילה על הנימה, אנסה לשים לבמתיכון ועד מעון

ושנית, אני כותבת באמת מכאב,

 פוגשת המון אנשים שהגיעו למגוון טיפולים שלא רק שלא הועילו להם אלא גם פגעו בהם בהמון צורות וזה כואב לי שהשוק כ"כ פרוץ, שמסתובב כל כך הרבה מידע שהוא מידע לא מדויק לגבי טיפולים ומה יעיל ומה לא יעיל וזה גורם בסופו של דבר לאנשים להיפגע. זה נושא שמאוד רגיש עבורי

תודה על השימת לבלב אוהב

ומהמקום האישי שכתבת אני באמת מבינה...

גם לי יצא לשמוע סיפורים ולא מעט על חוסר מקצועיות בטיפולים... וזה באמת כואב הלב 😞

ובתהליך שעברתי ועוברת מול העולם הזה של הטיפול אני באמת מנסה לחקור ולהבין מה תהיה הדרך הכי טובה להגיע לריפוי או לפחות לשאוף לשם. ואלו הם המסקנות שהגעתי אליהם עד כה.

(שניתן לראות בשרשור כאן)


שיהיה טוב בע"ה. 

שנזכה כל אחת בדרכה לסייע לקדם את הבריאות הנפשית בעמתיכון ועד מעון
אבל זה המהות של טיפולממשיכה לחלום

היכולת להעביר מטופל תהליך, צריך לעשות אבחנה על מה הוא סובל, ואבחנה מבדלת בין זה לבין דברים דומים. להבין איך דברים משפיעים על הנפש, על התפקוד, על הבחירות שלו, איך זה במערכת המשפחתית, הזוגית, ההורית ועוד המון כיוונים.


 

ועם כל הכבוד, היכולת הזאת היא מה שהופכת מטפל למטופל טוב.


 

זה נכון שהמטפל צריך להעמיק עם עצמו, אבל זה לא מספיק .

מטפל הוא לא פילוסוף

והטיפול ממש לא סובב סביב המטפל.


 

ברור שיש אנשים עמוקים ורגישים יותר מכל מיני פסיכולוגים

אבל זה לא אומר שהם מסוגלים לעזור למישהו.

אולי יש להם תובנות משמעותיות

אבל יש דרך ארוכה בין תובנה לבין שינוי מעשי בחיים


 

 

ואי לא הבנת אותילב אוהב

לא אמרתי שהטיפול סובב סביב המטפל, ממש לא...

אמרתי שהיכולת הזאת להתבונן ולהגיע לעומקים ולהבין נפש, פוגשת אותנו או אמורה לפגוש בתור מטפלים,קודם כל אותנו. זה ממש קריטי לעולם הנפש בשונה משאר המקצועות.

ומשם כשאנחנו לומדים כל כלי טיפולי וכל ידע תיאורתי אנחנו משתמשים ביכולת הזאת, ולומדים איך להעביר תהליך את המטופל באמצעות הכלים האלו.

לא סתם יש דרישה לעבור טיפול כחלק מההכשרה כי יש הבנה שאדם צריך להבין ולפגוש את עצמו לפני שהולך לפגוש נפש של אחר.


תגיע עמוק יותר אצלך,תזהה את רמת העומק הזה אצל השני. מניסיון אומרת.


יש אנשים רגישים ומבינים בנפש שלא מעוניינים לטפל באחרים ואפילו זה יכול לעשות להם רע כי אין להם כתפיים להכיל כאב של השני, בקושי של עצמם הם מסוגלים, וזה כבר משהו אחר.

צריך רצון, יכולת הכלה, סבילות נפשית, ועוד כדי לגשת בכלל לטפל באחרים או ללכת ללמוד את זה.

עם זה אני מסכימה לגמריממשיכה לחלום

העניין הוא שאנחנו מדברות על מה משמעותי בשביל להיות מטפל טוב. ומה ההסמכה שצריך אני מסכימה איתך שמטפל צריך להעמיק בעצמו ולהיות אדם רגיש עם יכולת נפשית גבוהה אבל זה פשוט לא מספיק בשביל להיות מטפל טוב.

צריך ללמוד את זה או שעושים טעויות חמורות 

 

אני אתן דוגמא למה אני מתכוונת:

 

לפעמים משהו נראה כמו דבר אחד שבפועל הוא דבר אחר יש תסמינים שיכולים להביע משהו מסוים או משהו אחר לגמרי וצריך ידע רחב והבנה על מנת להבדיל ביניהם.

אני אקח דוגמה שמובאת בספר ראויה למי שקראה 

מדובר בבחורה שעברה פגיעה מדמות סמכות בתיכון שלה, היא נמצאת בהדחקה ומתקשה להודות בפני עצמה שזה מה שהיא עברה.

היא הולכת הולכת לשני מטפלות בגלל הקושי תפקודי, הראשונה לא מקצועית ובגלל שאין לה מספיק ידע היא לא מצליחה להבין שהסימפטומים מראים על פגיעה מינית וחושבת שזה ocd

 

מבינה ומסכימהלב אוהב

העניין בטיפול נכון הוא בהחלט גם אבחון נכון והבנה מהיכן מגיעים סימפטומים מסוימים או על מה מצביעים סימפטומים מסוימים.

אבל עדיין אפשר לקבל הכשרה ולאו דווקא דרך תואר, לא לסקול אותי באבנים חח אני באמת מאמינה בזה.

חחח לא סוקלים אף אחדממשיכה לחלום

אני באמת חושבת שאחן תחליף לשנים של לימוד מעמיק

באופן יסודי ומפוקח תוך כשרות בשטח וקבלת הדרכה

תחום הטיפול זה תחום פרוץשלומית.

ומסוכן מאוד. מסתובבים כל מיני "מטפלים" שלמדו כל מיני קורסים ויכולים לעשות נזקים משמעותיים.

אני מסכימה איתי שהפיקוח האקדמי הוא אולי לא הפיקוח האידאלי, ויש שם הרבה שטויות, אבל לפחות יש איזושהי רגולציה.

ברגע שהולכים למישהו שלא ברור מה הידע שלו, זה יכול להיות מצטיין ויכול להיות שממש לא.

ודווקא בגלל שנפש זה דבר כ"כ משמעותי, חשוב שהמטפלים יהיו אנשים מקצועיים באמת ולא יתבססו רק על כשרון וידע מועט.

מה גם שאמנם כשרון זה הכרחי מאוד בתחום הזה, אבל ממש לא מספיק.

(לדוגמא, בטיפול בטראומה רוב האנשים שתשאלי אותם מה נכון לעשות יאמרו באינסטינקט לתת לבן אדם להרגע, אבל במחקרים בנושא אומרים שדווקא אם נותנים לבן אדם להרגע זה מגדיל את הסיכוי לפוסט טראומה ודווקא אם מניעים אותו לפעולה הסיכון לפוסט טראומה פוחת.)

באידאל אולי היה עדיף שהיו לומדים באקדמיה נטו את מה שצריך ולא מתעקשים שבלי קורס אנגלית מתקדמים ג אין תואר אבל היום זו המערכת הכי טובה לודא שדברים נעשים במיומנות ואחריות

מי אמר שזו המערכת הכי טובה?לב אוהב

ומי אמר שלהם יש את הסמכות לקבוע איך בדיוק נכון לפעול עם כל נפש

ואני לא מדברת על בעיות נפשיות

ודווקא באינסטינקט ממש לא הייתי חושבת שצריך לתת לנפש להרגע אחרי טראומה .

פיקוח זה חשוב, אבל דווקא מבחינת ידע על הנפש אני חושבת שהידע באקדמיה על הנפש לוקה בחסר, ודווקא בקורסים הלא קונבציונלים שם יש ידע ששווה זהב,

אבל אנשים פוחדים, ורגילים למסגרות, ומעדיפים את המבוקר המפוקח והידוע, ואני ממש יכולה להבין, כי עדיין כמו שאמרת זה באמת תחום פרוץ.

ואני אביא דוגמא, פרחי באך לדוגמא זה אחד הכלים היותר שימושיים היום לטיפול, מי שלא חווה ולא ניסה לא יבין, והוא עוד נחשב ישן יש כלים אפילו כבר יותר מפותחים, ולא ברור למה כל מטפל לא משתמש בו עדיין עם רמת היעילות שלו. אבל שוב זה לא קונבציונלי ולא מגובה במחקרים, ובלה בלה בלה...

כן יש נשים שלומדות תעודה כלשהי והם עושות שטויות בטיפול, כבר שמעתי סיפורים מזעזעים וזה חמור בעיניי, מצד שני אני חושבת שבסוף הם באמת לא מצליחות בתחום שלהם, זה תחום שמגיעים אליו בדכ כשיש הצלחה, אחרת למה שמישהו ימליץ עליך...

וזה מה שאחת המרצות במקום שלמדתי אמרה לי, כשדיברנו על זה שמגיעות לפעמים בנות בלי כל כך התאמה לתחום, אבל אי אפשר באמת לשלול להם את התעודה כי הם לא עשו משהו לא נכון או בעייתי בלימודים או בחלק הפרקטי... 

מרגיש לי מסוכן מה שאת אומרתמרגול

לא שאני נגד טיפול בפרחי באך (גם לא בעד במיוחד, די ניטרלית), וגם לא נגד טיפולים אלטרנטיביים בכללי.

אבל - 2 דברים:

1. איזה פיקוח יש על אנשים שעברו קורס-שניים? סבבה, אולי לא חייב פיקוח אקדמי, אבל איזה פיקוח כן יש? מסכימה איתי שמסוכן מאוד לתת לבן אדם לצאת ככה לאוויר העולם "לטפל" באנשים בלי פיקוח ובלי שיש לו עם מי להתייעץ ולקבל ממנו כלים נוספים?

2. אני חושבת שזה דבר אחד להציע פרחי באך למישהו שסובל מחרדת מבחנים, וזה דבר אחר להגיד שזה פתרון לאובדנות, ועוד להציע את זה *במקום* טיפול ותרופות.

למשל, אני לא נגד טיפול אנרגטי, אבל לא הייתי מציעה את זה כטיפול יחיד לחולה בסרטן. או אומרת לו - עזוב ניתוחים והקרנות, בוא נלך על דרך אלטרנטיבית בלבד.

מה גם שיש סיבה שקוראים לזה בקופות החולים רפואה *משלימה*. כי היא לא באה במקום.

אלו הצעות שיכולות לעלות באמת באמת בחיי אדם. להציע את זה *בנוסף* זה משהו אחד, להציע במקום זה כבר חוסר אחריות בעיניי ואפילו רשלנות. 

ערבבת כאן דברים...לב אוהב

מבאס שצריך להקליד

בעפ יותר קל לי אבל אין ברירה...

יש כמה סוגים של טיפולים אנרגטיים, פרחי באך זה אחד מהם והוא העדין מבינהם, לפחות ממה שאני מכירה, הוא באמת מתאים יותר לפחדים וחרדות קלות אבל את למדת פרחי באך? או שאת מכירה רק את הרסקיו? כי אם ככה אז קצת קשה לדון כי פרחי באך זה עולם וזה מקפצה לטיפול רגשי וממש לא רק לחרדות.

דבר שני לא מכריחים לקחת הדרכה צמודה בסיום לימודי תעודה אבל יש הדרכה לאורך הפרקטיקום וכן גם ממליצים לקחת הדרכה בתשלום וזה בגדר חובה תכלס למי שרוצה להתפתח ולהתקדם.

טיפול באנרגיה הוא טיפול שמצוין למצבים רגשיים, וגם למחלות שקשורות בגוף נפש, כלומר שהיתה השפעה על הגוף מצד הנפש, זה לא בא ויפתור כל מחלה ממש לא, אחרת העולם היה מגיע לתיקונו... וזה לא במקום טיפול רפואי, לא יודעת איפה רואים שכתבתי את זה.

התייחסתי יותר למחלות כרוניות שידוע היום שקשורות בגוףנפש גמו פיברומיאלגיה לדוג' ...(שאין לרפואה מה להציע בנידון, בשונה מהמחלה הידועה...שאליה בכלל לא התייחסתי, אבל בהחלט לא יזיק ***לשלב*** טיפול אנרגטי בנוסף לטיפול הרפואי)

ואי לעלות בחיי אדם... את באמת חושבת שלבני אדם אין חשיבה ביקורתית עצמאית? את באמת חושבת שמישהי כאן קוראת את הדברים ומנתקת את המחשבה שלה בכל הידוע לה על מחלות רק כי לב אוהב כתבה משהו על זה..??

זה קצת לזלזל באינטליגנציה של אנשים את לא חושבת?

מעבר לזה שזה לא מה שאמרתי.

 

ולא התייחסתי מספיק להדרכות שלוקחים בתשלום, זה לגמרי אפשרי, וכמו שכתבתי ממליצים. 

בסופו של דבר לא חותמים קבע עם אף מטפל שלא נראה לנו, תמיד אפשר לנסות ובמידה וזה מרגיש לא מספיק מקצועי או לא מתחבר פשוט לא ממשיכים איתו. 

כל מטפלת מכירה את עצמה ויודעת איפה היא צריכה להשתפר ואיפה אפשר לדייק ואם היא לא תעשה את ההכשרות הנצרכות כדי לדייק את עצמה יראו את זה בקליניקה, זה לא משהו שאפשר להסתיר, וכנראה שייצא לה שם של מטפלת פחות מוצלחת או שהיא תלך על נישה של טיפולים למקרים פשוטים יותר.. 

 

ממש לא מזלזלת באינטליגנציה של המטופלים או האנשיםמרגול

העניין הוא כזה - כשבן אדם נמצא בשבר, והכוחות והמשאבים שלו מוגבלים (עזבי כסף, משאבים רגשיים נפשיים), הוא הולך לטיפול, וכן, הוא מאוד מקווה שהטיפול הזה יועיל.

ומה קורה אם מישהו הולך לשיטת טיפול הוליסטית כזו או אחרת בלבד? מה אם זה לא עובד? לא תמיד יש את הכוחות למצוא טיפול חלופי שעובד בדרך אחרת.

גם בדרך הקונבנציונאלית לא תמיד עובד הטיפול, כן? אפילו יש אחוז נכבד שלא (מדברת על מצבים מורכבים)


אבל גם הטיפול הקונבנציונאלי יותר מוכח, וגם יש שם יותר אחריות. לא שחלילה כל מטפל הוליסטי הוא חסר אחריות, אבל ככלל אין חובת פיקוח על התחום הזה. אז כן, הוא יותר פרוץ. זה לא אומר לא ללכת לטיפול הוליסטי, אבל זה בהחלט אומר לא להסתמך רק על טיפול הוליסטי. וממה שהבנתי אותך הגישה שלך היא לא כזו.


מה גם שיש מטפלים ומטפלות רבים, שלמרות שהם עם תואר שני טיפולי ולכאורה יכולים לטפל וביי ביי, הולכים ולומדים עוד הרבה קורסים והכשרות משלימים. אחרי שנים של תואר ראשון ושני אפשר ללכת פעם-פעמיים בשבוע לכמה שעות לתקופת זמן כזו או אחרת ולקבל הכשרה בתחום אחר, את ההפך קשה להגיד (מי עכשיו יעצור את החיים שלו למספר נכבד של שנים לעשות תארים אינטנסיביים כשכבר יש לו תעודה ומשפחה ועבודה וכו?)


וברור, לא לכל פסיכולוגית הולכים, גם לא לכל מטפל הוליסטי. צריך לדעת לבחור. אבל אין ספק שבתחום הקונבנציונאלי יש הרבה יותר פיקוח, הרבה יותר ליווי (שחובה לקחת), וגם יותר ביסוס מדעי.


אם היה גוף ארצי שמאגד את כל המטפלים ההוליסטיים, נותן להם רישיונות, יש ועדות לשלילת רישיון, יש פיקוח צמוד, ליווי ארוך טווח, לימודים ארוכי טווח (כן, לקבל כמה הכשרות שיהיו כמה אפיקי טיפול) - היה לי הרבה יותר קל לקבל את זה.

בקצרה מה שהתכוונתי להגידמרגול
זה שלשלב זה אחלה.


אבל להציע את זה במקום, עבור מקרים קשים כמו אובדנות, זה פשוט לא נשמע לי.


ולא תמיד לאדם האובדני לצורך העניין, יש את היכולת לאסוף את הכוחות שלו ולמצות את האופציות הטיפוליות שלו. ולכן כדאי שהקו הטיפולי הראשון שמציעים, יהיה משהו קצת יותר מבוסס ועם יותר פיקוח. 

זה מורכבלב אוהב

כי תלוי מה הבעיה,

ותלוי איזה סוג טיפול הוליסטי יש כמה סוגים, אנרגיה זה אחד מהם ועליו לרוב אני ממליצה אבל אצל מטפל שאני מכירה אני לא אשלח לכל אחד,ממש לא...אבל יש מקרים שכדאי לשלב עוד סוגים נגיד דיקור סיני ועיסויים. (ויש עוד)

ואין פיקוח וקשה לפקח על משהו שקשה לחקור, כי אנרגיה זה לא משהו מחקרי פיזי למרות שמתחילים לחקור את זה לפי מה שראיתי קצת...

לא שזה מעניין אותי המחקר, התנסיתי עליי ועל אחרים (אני לא מטפלת אנרגטית עדיין לצורך העניין אבל התנסיתי) ואני יודעת שזה עובד,

פשוט כמו כל דבר בטיפול לפעמים עובד קצת פחות, לא הכל תלוי בנו, מנסים, משתדלים.


 

במקרה ספציפי של אובדנות הייתי ממליצה בחום ממש טיפול אנרגטי ויפה שעה אחת קודם, אין לי בעיה שישלבו את זה עם עוד טיפול ריגשי אפילו מומלץ...

האנרגיה עוזרת למקרים של אס או אס, ולשחרור חסימות לא מודעות מהגוף שמשפיעות על הנפש, והריגשי עוזר להבין את התהליך, לפתח מודעות ולבנות כלים לחיים באופן כללי וזה תמיד מבורך.


 

אני יודעת שאנשים שמשוועים לעזרה, ושבאמת סובלים קשוח להציע משהו שאולי בסוף לא יעבוד, אבל כמו שאמרת במקרים הקשים באמת הטיפול הקונבציונלי לא ככ מרפא, יותר פשוט מנסה להקל ולתת כלים להתמודדות, ולא מזלזלת בזה, פשוט ממליצה, תנסו, מה יש להפסיד. זה לא ייקח כוחות, טיפול אנרגטי טוב בדכ עושה טוב, גם אם הוא לא ירפא עכשיו... וגם שם יש תהליך זה לא הוקוס פוקוס.


 

אני כאן כדי לפקוח עיניים למי שעוד לא מאמין או עוד לא ניסה.

לא חייב לקחת את ההמלצות שלי או העצות, ממש לא.

העולם הפסיכולוגי עומד על איתנו כך או כך ואני גם לא מתנגדת אליו,

בסוף הידע שיש היום הוא ידע נבנה, והעולם הפסיכולוגי בהחלט הוסיף לידע הזה, אי אפשר לזלזל...

רק שהוא קצת זלזל בחלק ההוליסטי ואגב מתחילה כן תנועה של קבלה לכיוון והתנסות, לפחות ממה שאני רואה בשטח וזה מבורך ממש.


 

ועוד נקודה יש קצת בלבול במושגים, כי זה באמת לא הכי מוגדר מראש.

יש טיפול פסיכולוגי רגיל

יש טיפול עם כלים מעולם הפסיכותרפיה (שגם על זה אני ממש ממליצה מטיפול פסיכולוגי רגיל)

ויש הוליסטי שזה כולל שיטות טיפול אנרגטיות, או מבוססות תדרים (שזה אולי יותר מבוסס מחקר כבר), טיפולי רפואה משלימה מוכרים כמו דיקור, עיסויים למינהם, רפלקסולוגיה וכו'


 

והרבה פעמים, שוב ממש תלוי מה המטרה ומה הבעיה הריגשית, דרגת החומרה, המקום בנפש וכו' מומלץ לשלב... 

בתור אחת שמאוד בעד שילובהמקורית

של רפואה לא קונבנציונלית, לא הייתי הולכת למטפל אנרגטי

זה שיטות שיכולות להיות בהן בעייתיות הלכתיות רבות וצריך לברר טוב על השיטה המדוברת אם אין בה חשש עבודה זרה. לא שאני חושדת בך אבל צריך לומר את זה כדי שנשים יידעו לבחור נכון. זה עניין להתייעצות עם רב לפי סוג הטיפול ( מעבר לעובדה שאת כותבת שאת ממליצה על גבר שזה ממש לא שייך בעיניי כאישה שומרת תורה ומצוות)


ונניח שמדובר באישה, אני באופן אישי בתור אחת שמתמודדת עם דכאון חרדות וסטרס מאמינה שירידה לשורש הבעיה דרך שיח חיצוני שמוביל לשיח פנימי, ריפוי פנימי רגשי ותודעתי, ועזרה של רפואה קונבנציונלית/ לא קונבנציונלית זו דרך המלך עבורי לפחות, ולא מאמינה שהעברת אנרגיה לבדה בלי שום תהליך מעבר תחולל שינוי כלשהו.


אני רואה שאת כל הזמן ממליצה על זה אבל אני בתור אחת שלא חוששת וכן עם ראש פתוח, פחות מתחברת לזה. ואני ממליצה לכל אחת לבחור היטב על מה היא שמה כסף ואנרגיות כשהיא כבר נמצאת במצוקה

קודם כל את צודקת מאודלב אוהב

בנוגע לאנרגיה שיהיה ממקור של יראת שמיים וקדושה...

בנוגע לכל השאר אם זה היה רלוונטי בשבילך כלומר אם היית מעוניינת לנסות הייתי כותבת לך את כל הפרטים ומסבירה מה שלא נשמע או שיש חשש בנוגע אליו.

אבל סתם ככה לא יכולה לפרט כאן.

לי זה עזר ולעוד הרבה.

לגבי חרדות בגלל שיודעת כמה זה סבל נוראי שאי אפשר להסביר בכלל לכן כותבת את זה כל פעם כי אולי מישהי תרצה ואפנה אותה..

מעבר לזה, אוקי מבינה.

ואני בעד לשלב טיפול ריגשי תמיד אם יש צורך בלי קשר. 

אני מדברת על משו אחרהמקורית

לא רק על שילוב של טיפול רגשי, אלא על היכולת של מטפלים לתת כלים ולהביא למודעות את שורש הבעיה כדי שאדם יוכל להגיע למצב שהוא מזהה בעצמו איפה השורש מפעיל אותו

טיפול רגשי או פסיכולוגי לשם הטיפול אני מתחברת פחות כי זה יכול לקחת שנים בלי הרבה תוצאות והרבה אנשים מטופלים יכולים גם שנים קדימה להתמודד עם סימפטומים של טריגרים שהם בכלל לא מודעים לשורש שמפעיל אותם כדי להתחיל לתקן אותו, כי הם כל הזמן מתמודדים עם האדוות ומכבים שריפות

טיפול אנרגטי פחות מתחבר לי כי אישה שנניח סובלת מחרדות בגלל חוויה של נטישה, צריכה לרפא את השורש שממנו זה התחיל ושמשחזר את עצמו כל פעם בויריאציות שונות

אז בשביל זה צריך לדעתי

1. מודעות לטראומה שמשתחזרת, עיבוד הדרגתי, השלמה

2. במקביל- כלים פרקטיים מעשיים כדי להצליח להתמודד עם סיטואציות יומיומיות שמשחזרות לה את הטראומה כדי לא להשליך ולהיות בתגובתיות יתר

3. פיתוח יכולת עצמית של עיבוד של סיטואציות כדי לא להיות לנצח בטיפול

קשה לי להאמין שטיפול אנרגטי פשוט מוחק מהמח טראומות

הוא אולי מטפל בסימפטומים הפיזיים. ייתכן. אבל לדעתי אין תחליף לתהליך יותר פנימי עצמי של האדם מול עצמו


אגב, דעתי איננה מקצועית בעליל. הכל מחוויה אישית כמובן

ואו את מהממתלב אוהבאחרונה

איזה ראיה מעניינת.

נהניתי לקרוא קודם כל.

וואי לא נעים לי מפותחת השרשור (מקווה שאת סולחת לי )

מסכימה איתך מאוד

גם על החלק שטיפול ריגשי/פסיכולוגי יכול לקחת הרבה זמן ולפעמים לא מגיעים לתוצאות ממשיות חוץ מפשוט עוד מודעות ועוד מודעות שזה גם יפה כן?

וגם, מסכימה בנוגע לשורש, פשוט לא תמיד קל למצוא אותו, כאן האינטואיציה גם מאוד חשובה בעיניי...

לגבי כלים להתמודדות בעתיד- חשוב גם בהחלט.


אני חושבת שמי שיגיע לאנרגיה זה פשוט ממקום של דיי, נמאס, הייתי בטיפולים, אני מכיר את עצמי, לא יכול כבר לסבול, הגעתי לקצה, שמישהו יסדר שם את המערכת ואני אלך לדרכי...

יש גם אנשים בגילאים לא צעירים שמורכב להם לנבור בנפש של עצמם וזה גם ייקח כל כך הרבה זמן כי הצטברו שם כל כך הרבה דברים, גם הם עשויים לפנות לטיפול אנרגטי.

יש גם את אלו שפשוט מפחדים לדעת מה מסתתר מתחת לחרדות או כל בעיה אחרת, ואני ממש מבינה אותם אגב, ואין להם כח, אין להם סבלנות ללכת לטיפול ולגעת בעומק, אבל הם סובלים... אז יפנו לפיתרון הזה.


שוב, זה לא קסמים, אבל לפעמים זה מרגיש ככה.


וגם יש אופציה של פרחי באך שמשלבים עם טיפול ריגשי.

פרחי באך זה אנרגיה עדינה מאוד, ממיצוי של פרחים של צמחים מסוימים.

ויש שם מענה לחוסר ביטחון, לטראומות, לפחדים מוגדרים, לחוסר באהבה מכל מיני סוגים, לפחד להתמודד עם רגשות, להתלבטות וספקות, לחיבור האני. זה כאילו ואו מטורף, אנשים לרוב מכירים בעיקר את הרסקיו ואני אומרת חבל שמשווקים רק אותו, כי כל השאר זה פשוט מכרה זהב לטיפול ריגשי.

וגם פה מסייגת, שזה לא עובד על כולם!

(מחילה אם חפרתי זה התחום שלי ואני הכי נהנית בעולם לדבר על זה)

ויותר מזה אגיד ...לב אוהב

כשאני מחפשת מטפלת בשבילי

אני אעדיף מישהי שיכולה לחשוב מחוץ לקופסה מבחינה נפשית ואני לא ככ סומכת על פסיכולוגיות...זו האמת. אלא אם כן היא לקחה קורסים והשתלמה בתחום ההוליסטי.

כי קשה לי שמתייחסים לנפש לפי דקלומים של תיאוריות, זה חמוד אבל זה לא מספיק

בטח ובטח ליהודים שהנפש שלהם זה לא רק נפש, זה רוח ונשמה.. ולא מלמדים את זה בתואר...

עונה לכל אלה שביקשו ממני בפרטי לכתוב את דעתיפשוט אני..

 

כשאני הולך למנתח אף אוזן גרון, חשוב שהוא יהיה נחמד ויבין אותי, אבל זה רק 1% חשוב. לעומת זאת, יש 99% חשיבות לכך שהוא מנתח מעולה ששולט היטב בידיים שלו ויודע מה הוא עושה בזמן הניתוח.

 

 

אצל מטפל נפשי (מיועץ זוגי דרך פסיכולוג ועד פסיכיאטר), היכולת שלו להבין אותי ולהכיל אותי חשובה בעייני לא פחות מהידע המקצועי שלו, כי ידע לבד פשוט לא יכול להספיק בשביל להיות איש מקצוע טוב בתחום הזה.

למשל הבן שלי יכול ללמוד בע"פ את כל החומר בתואר בפסיכולוגיה, אבל בתור אוטיסט הוא כנראה יהיה פסיכולוג די גרוע.

 

אז האם בסופו של דבר עדיף פסיכולוג או אדם שעבר קורסים?

קודם כל - תלוי בבעיה.

אם הבעיה חמורה, כן הייתי הולך לאיש מקצוע עם תואר בתחום. למשל דיכאון, פוביות, חרדות, דברים שבהם אתה יודע לשים את האצבע על מטרת הטיפול ולהגיד "אני היום במקום X ואני רוצה להגיע למקום Y".

אם אני בעיקר רוצה להתאוורר ולדבר עם מישהו על הבעיות שלי, לשמוע עוד דעה, לקבל טיפים טובים, חיזוקים וכו' - אז לא הייתי פוסל מטפל שלא עשה תואר בתחום.

 

בשני המקרים, לא הייתי הולך לאף אחד בלי שיש לי עליו המלצות. 

 

(אף אחד לא ביקש, אבל זה לא מה שימנע ממני לברבר )

 

 

 

מה שהגבת עליו זה עניין אחדשלומית.

אבל יש כאן גם שאלה של אמינות הטיפולים באנרגיה, פרחי באך, דיקור והדומים להם.


כלומר, אם אני הולכת לטיפול רגשי אצל מטפלת טובה אכן לא קריטי איזה תואר בדיוק יש לה.


אבל אם היא מתיימרת לטפל על ידי כלים "מעשיים" ולא רק ע"י דיבורים אני כן חושבת שיש משמעות לבדוק ולהבין מה המשמעות והמטרה של הכלים האלה.


ולגבי טיפול רגשי בלבד, אני כן רואה איזושהי משמעות במטפל שלמד בצורה רצינית ולאורך זמן, כי בעיני זה נותן איזושהי "תעודת רצינות" למקצועיות שלו ולרצינות שהוא מייחס למקצוע שלו.

למשל פעם חברה סיפרה לי שהיא התחילה לטפל בגיל 20 וקצת אולי 21 אחרי איזשהו קורס שהיא למדה, ומה שעבר לי בראש זה איזה לא אחראים האנשים שבאים אליה... עם כל המוכשרות שלה.


וכמובן, מה שהכי חשוב בתחומים האלה זה המלצות...

בכלל לא דיברתי על תעשיית הרמאותפשוט אני..
לימודים טיפולים זה התואר השניממשיכה לחלום

לימודי cbt זאת גישה אחר כך

אבל צריך ללמוד כדי להפוך להיות דמות טיפולית אמיתית, להבין את הרקע להתפתחות של פתלוגיות ובעיות בנפש, ולהיות מסוגלת להוביל את האדם בתהליך פיתרון

זה לא קורה בקורס של שנה

מטפלת באומנות או בדרמה או במוזיקהממשיכה לחלום
את צריכה תואר טיפולי כדי להיות מטפלת וכדי להיות מורשית לטפל באנשים
לא מדויק, החוק חל רק על אנשי מקצועפשוט אני..

כלומר אם אני אגיד לך לשלם לי 200 ש"ח בתמורה לשעה של שיחה,

אף אחד לא יכול להאשים אותי בכלום... זכותי לדבר איתך, זכותך לדבר איתי, וזכותנו לקבוע שיהיה תשלום על השיחה.

 

כל עוד אני לא קורא לזה טיפול פסיכולוגי או שם אחר ששייך למקצוע מסוים.

 

למשל כל אדם יכול להגדיר את עצמו "מטפל זוגי" ולקבל זוגות, אין לזה שום הגדרה בחוק ואין רישוי בתחום הזה.

צודק, לא הייתי מדויקתממשיכה לחלום
וזה בעייתי מאוד פה במדינה
ייעוץ חינוכיאורי8

בררתי על לימודי cbt( יש לי תוארשני טיפולי).

והבנתי שמשנה הבאה רק בוגרי תארים מסוימים יוכלו ללמוד, לא זוכרת בדיוק איזה, בגדול- תארים טיפולים, כולל יעוץ חינוכי.

זה לימודים של יום בשבוע, שנתיים ועוד חצי יום סטאז' עם יועצת בבית ספר.

אולי יהיה פה רעיון למי לפנות.. (טריגר הפלה)קנמון

כמה שבועות אחרי הפלה.

כתבתי פה באלול איזה פוסט כאוב על כמה כואב לי לקבל שוב ושוב את הלא ולחוות את אי-המענה מה'.

יום למחרת בהפתעה מוחלטת, כי היו סימני מחזור מקדימים, גיליתי הריון.

לא היה גבול לאושר.

כשנפל, חשבתי, לפחות קבלתי תזכורת מה' שלא ארגיש שהוא לא רואה אותי.

אבל האמת, שברון הלב כל כך גדול..

חיכיתי כמה שנים, עברתי כמה הריונות כימיים ו..כבר חששתי שלא יקרה. אני גם מעל 40.. ופתאום כשזה קרה, וואו.. כל כך כל כך שמחתי. הרגשתי שהלב שלי מתמלא ושאני מתחייה מזה ממש.

ואז, זה נגמר.

אז יש את הצער הגדול.

אבל חוץ מזה, יש גם כל מיני תופעות גופניות שלא עוברות.

אני חושבת שהאחת העיקריות בהן היא הרגשת כאב מטורף באגן.

כואב לי כל כך.

בעיקר אחרי שאני עומדת /הולכת רצוף נניח חצי שעה,

מרגישה שהאגן עוד מעט צונח לי מרוב כאבים.

האזור מאחורה של עצם הזנב בוער,

הצדדים,

מקדימה- שיפולי הבטן.

יש לציין שאני עם עודף משקל ועם בטן מכובדת כולל צורה 'מהממת' שנוצרה בה בעקבות קיסרי שעברתי.

אבל אלו נתונים שמלווים אותי כבר כמה שנים

ואילו הכאבים באגן חדשים.

למי לפנות?

כבר הייתי אצל רופא משפחה (בעקבות עוד תופעות ומצב גופני ירוד- חולשה, כאבי ראש, ועוד..) ששלח אותי לסדרת בדיקות דם ושתן.

בדיקות הדם בגדול תקינות. ב''ה.

מרגיש לי שזה יותר תחום פנימי בגוף. השאלה של מה- עצמות? רחם? יציבות? וואט אבר?

קיצר, אם יש למישהי כיוון יצירתי למי לפנות ואיך לטפל- ממש אשמח, כבר אין לי כח להרגיש לא טוב..

תודה מראש..

רופא משפחה יכל לשלוח אותך גם לאולטרהסאונד בטןהמקורית

מכל מקום הייתי פונה לרופא נשים קודם האמת

חיבוק♥️ תרגישי טוב!

למרות שהרבה מהכאב הוא בעצם בגב?קנמון

ובאולטרסאונד שעשיתי אחרי לא נמצאו שאריות,

והבטא כבר מאופסת..

מה שכן, המחזור שהיה לי אחרי היה כבד ונורא. דימום מאסיבי במשך כמה ימים רצוף

לא יודעת לגבי הכאביםילד בכור

אבל מחזור ראשון אחרי הפלה הוא ממש קשוח

תודהקנמון

כן. אם שרירי הבטן חלשיםהמקורית

אפשר לא לזהות מה מקור הכאב בדיוק

אולטרהסאונד רחם בודק רק רחם, לא את כל חלל הבטן אגב

בגלל שזה קרה אחרי ההפלה דווקא אז הייתי מנסה אצל רופא נשים

אוקי.. הבנתי.. אולטרסאונד לכל הבטן..קנמון

החכמתי. תודה

חיבוק ענק!! ❤️פרח חדש

יש מצב שמה שיש לך זאת דלקת באגן?

אני סבלתי מזה כמה פעמים

ויכולה להגיד לך שלא כל הרופאים יודעים לזהות את זה

וואלה. מחשבה מעניינת ויכול להיות מתאיםקנמון

השאלה שלי- איך עולים על זה?

אני בלי חום.

לפעמים במישוש באזור הרחםפרח חדש

אם מרגיש כואב או אי נעימות.

זה לא מחייב לגרום לחום, בדכ מצריך טיפול אנטיביוטי חזק של כמה סוגים יחד

תודה. אבדוקקנמון

נחת מספיק אחרי ההפלה?אביול

אני גם אחרי הפלה לצערי, ורק עכשיו, כשעברו שבועיים, התחלתי ללכת יותר מחמש דקות...

יכול להיות שהגוף שלך צריך פשוט מנוחה....

נחתי המון. שכבתי מלא.. הייתי חלשה ברמות.קנמון

גם קיבלתי עירוי ברזל כפול.

ולמרות זאת החולשה המשיכה.

לכי תדעי, אולי כואב לי באגן מרוב שכיבה(;

חיבוק על ההפלה. באמת צריך זמן..

מציעה לך להתייעץ עם רופאאביול

יכול להיות שזה מצביע על עוד צורך במנוחה, או על משהו אחר...

רופא נשים כמובןאביול

תודה על החיבוקאביול

וכן לאמר...

זה יכול להיות דלקת ברחםמבורכת

תודהקנמון

יקרההריון ולידה

יש כל מיני טיפולים של עיסוי רחם או דברים דומים.

העיסוי חיצוני כמובן

נשמע שהגוף שלך זועק את הנפש, ויש דרך לטפל בנפש דרך הגוף. אני לא מכירה מישהי ספציפית אבל תנסי לחפש בכיון.

בהצלחה, התאוששות טובה ושלמה והרבה כוחות!

(כמובן האפשרות של דלקת באגן שהעלו פה גם קיימת, וכדאי לבדוק ולטפל במקביל(

אמן. תודה. נשמע כיוון טובקנמון

וואו איזה כאב לברק לרגע9

ממש משתתפת בצערך.

הכאבים נשמעים באמת כמו איזו דלקת, אבל אמרת שעשית בדיקות דם ובטח היו רואים מדדים של דלקת שם. הייתי מנסה אצל רופאת נשים האמת ולא רופא משפחה. אולי שם תמצאי מענה יותר טוב.

בנוסף, אולי זה לא קשור אבל אני ממש ממליצה על יוגה. אני ראיתי לאורך השנים שזה ממש פותר ומונע כאבים מכל הסוגים. זה מחזק את שרירי הליבה בעדינות ואני רואה שבתקופות שלא עשיתי באמת היו לי כל מיני סוגים של כאבים.

אם אין לך חוג בסביבה יש מלא ביוטיוב, יכולה להמליץ לך על דברים ספציפיים אם תרצי.

מנסיון דלקת באגן לא מחייב עליה במדדי דלקתפרח חדש

טוב לדעתרק לרגע9

אז באמת כיוון טוב לבדוק את זה

אשמח להמלצה.קנמון

רחוקה מיוגה כרחוק מזרח ממערב.

יותר בתחום של ספורט קיצבי.

כל תנוחות היוגה האלו נראות לי לא רלוונטיות ל(חוסר) יכולת שלי.

אבל מוכנה לנסות.

אז אשמח להמלצה למשהו לא מורכב מדי ביוטיוב..

ותודה!

מציעה רעיוןבארץ אהבתי

מבחינה רפואית - אולי כדאי גם ללכת לפיזיותרפיסטית רצפת אגן. לפעמים הכאב קשור במשהו בשרירים שם ויש להן איך לעזור.

ועוד רעיון - לי לאחרונה היה איזה כאב באזור האגן, והלכתי למישהי שעובדת בשיטות טבעיות (יש לה הכשרות בהרבה תחומים - עיסוי, דיקור, אוסטאופתיה ועוד). והיא הצליחה לזהות את הבעיה ולטפל.

אני יכולה בשמחה לתת לך את הפרטים בפרטי (אם את מאזור ירושלים. למרות שאני יודעת שיש כאלו שמגיעים אליה גם מרחוק...).

גם כיוון מעניין..קנמון

אשמח להמלצה בפרטי.

אני לא מאזור ירושלים אבל לא שוללת הגעה.

תודה!

תודה לכל הנשים היקרות על העצות הטובותקנמוןאחרונה

ועל התמיכה.

זה נותן כח..

שהשם יברך אתכן בטוב!

כמה עולה לכם כל האוכל לשבת?פצלשהריון

אם מסכימות לרשום בגדול מה הוא כולל וכמה נפשות?

כולל חטיפים, שתיה, בורקסים, עוגות חלות וכו...

זוג+2 באזור ה400 מפרטתפיצישלי

ליל שבת

סלטים כ10 סוגים חלק קנויים באזור ה70 שח

דגים -50 שח

מרק קובות ביתי 30 שח

שבת בבוקר

בשר 80 שח

ממולאים או אורז עם עוף 50 שח

סעודה שלישית סלטים

מלבד זאת חלות 50 שח

עוגות ופיצוחים וחטיפים 80

מה אתן מכינות לשבת בצהריים?רינת 24

לילדים שלי נמאס מעוף…

מחפשת מתכון לבשר טעים ומיוחד שאפשר להניח על הפלטה בבוקר (ללא נוזלים ושלא יתייבש).

חוץ משניצל וחמין 🙏

קציצותכורסא ירוקה.

אבל זה גם תלוי מה המנהג שלכם מבחינת נוזלים. יש קציצות עם מעט רוטב. אפשר נקניקיות אם אוכלים אצלכם

פאי רועיםמישהי מאיפשהו

או בורקס בשר (בצק עלים/פילאס ממולא בבשר טחון מבושל עם בצל, פטריות, תפוא, תבלינים).

אפשר גם פרגיות לבד, או פרגיות עם אורז

טורטיות\ בורקס בשרשנהב

טורטיות יותר טעים

יכולה לפרט על הטורטיות?כורסא ירוקה.

..שנהב

מטגנים בצל, מוסיפים בשר טחון, אפשר גם פטריות\צנוברים תבלינים

מטגנים את הכל ככה טוב ומפוררים את הבשר תוך כדי.

כשמוכן שמים בערך שתי כפות מהתערובת בתוך טורטיה, מגלגלים כמו סיגר, סוגרים עם ביצה שלא יפתח

מורחים מעל ביצה ומפזרים שושמשום, אופים עד שמשחים

אפשר קבבוניםהשקט הזה

חזה עוף שלם בתנור שפורסים לפני ההגשה

פרגיות/ חזה עוף. אולי לחמם על תבנית ולזמן קצריעל מהדרום

לזניה בשריתכתבתנואחרונה

כמה אחוזי מניעה יש לדיאפרגמה? חייבת למנוע בגללדיאפרגמה

סיבה רפואית ואין אופציות כמעט, חושבת בלית ברירה לעבור לזה למרות שהבנתי שפחות אחוזי מניעה, יש כאן מישהי שנכנסה להריון עם דיאפרגמה?

חייבת להגידציונה.

שעם כל סוג של אמצעי מניעה יש בנות שנכנסות להריון..

הדבר היחיד שהוא 100 אחוז זה להמנע, וזה לא אופציה.

אמצעי בטוח זה מעל 90 ומשהו אחוזים..

בהצלחה בהחלטה!

אני חששתי מאוד גםפרח חדש

עברתי לזה בלית ברירה

הלכתי למתאמת וקניתי את הגל גם ששמים

זה מונע מצויין ואני אחת שנקלטת ממש בקלות. חודש חודשיים הייתי לא רגועה כי חששתי עדיין אבל ראיתי שזה פשוט עובד ונרגעתי

זה אופציה די טובהשימושית

אבל תקפידי מאוד על ההנחיות (לא להזניח את ההתאמה, ולא כל כמה זמן שצריך+ אם יש שינוי חד במשקל)

ויכול להיות (לפי רמת הסיכון בכניסה להריון) שבימים המועדים ממש עדיף שלא תקיימו יחסים. אבל זה רק אם ממש אסור לך להיכנס להריון.

להימנע בימים מסויימים בעיני זה כבר ממשפרח חדש

להשתמש במניעה לשווא

כל המניעה שמשתמשים זה כדי למנוע הריון, גם אם האחוזים לא 100 אחוז

נכון שיש כמה ימים לפני וכמה אחרי שהחשש קיים אבל יותר קטן

אבל אין לזה סוף ככה

צריך להשתמש במניעה לפי הכללים ולחיות חיי אישות נורמליים (זה בהרגשה שלי אחרי אי אילו מחשבות ונסיונות לגבי זה)

בד"כ את צודקת, ועדיין אם הצורך הרפואי הוא מוחלטשימושית

ממש, רופאים ממליצים להשתמש במניעה כפולה בימים האלו (התקן או גלולות+ שקפים או נרות)

אז אם מונעים בדיאפגרמה ממליצה פשוט להימנע כי לא ישימו התקן או יקחו גלולות בשביל הימים הנ"ל...

אז לא צריך דיאפרגמה.. סתם מיותרפרח חדש

לא נכוןשימושית

יש 6 ימי פוריות, מתוכם 2 נחשבים לימים המועדים ממש.

אין הבדל כמעטפרח חדש

הזרע שורד מאוד טוב גם 3 ימים בתוך גוף האישה

כך שמדובר על הרבה יותר מיומיים

אם להימנע כי יש חשש

אז החשש צריך להתחיל כמה ימים קודם.

ואם לא חוששים 3 ימים קודם כי יש מניעה

אז גם ביום הביוץ לא אמורים לחשוש

אם להימנע באמת בגלל חשש שהמניעה לא מספיקה אז צריך טווח יותר ארוך ושאר הימים לא צריך בכלל מניעה.

לא יודעת, זה מה שהרופא אמר לי בפעם שהיה סיכון ממשישימושית

להיכנס להריון.

ואז שאלתי עוד שתי רופאים והם אמרו אותו דבר פלוס מינוס

זה מסוג הדברים שבעיני רופאים הם לא הכתובתפרח חדש

הם מתעלמים מהעובדות בשטח

ומתייחסים רק ליום הביוץ

כי הם למדו רפואה ואיך לעזור לנשים להיכנס להריון ולתזמן יחסים עם ביוץ

בעבר הייתי בטיפול כלשהו עם מעקבי זקיקים והתוכנית היתה לנסות להיכנס להריון מיחסים 4 ימים לפני ביוץ (ואז להימנע עד יומיים אחרי הביוץ).

ככה עשינו וישר נקלטתי אותו חודש. זאת פשוט עובדה שזרע חי כמה ימים בתוך גוף האישה

טובים מאוד מנסיוני, אם מקפידים להשתמשהמקורית

עם קוטל

אני איתה כבר כמה שנים ומאוד מרוצה. שום חלופה אחרת לא הייתה לי טובה כמו זו

עם כל אמצעי מניעה ניתן להיכנס להריון אגב. יש נשים שמכנסו עם התקן/ דיאפרגמה/ גלולות

בשונה מאמצעים האחרים השימוש וההצלחה בדיאפרגמה תלוי בך כמעט לגמרי (כמעט כי אם השם רוצה אז לא יעזור כלום ויהיה הריון) . אם את שמה. אם את משתמשת בקוטל. אם היא מונחת כמו שצריך. אם השארת אותה כמה שעות שצריך אחרי.

המתאמת שלי ספרה שבמדינות עולם שלישיפרח חדש

מקובל שנשים הולכות עם זה קבוע כל היום

אבל הם לא מקפידות על הגל ולכן אחוזי המניעה יורדים ואולי בגלל זה גם החישוב הכללי של אחוזי המניעה יורדים כי מחשבים את השימוש שלהם

ממש מוכנות לכל תרחיש😅המקורית

האמת שמי שמזהה ביוץ לא צריכה כל יום

אני שבוע לפני פרישה לא שמה בכלל

אני מזהה ביוץ ונכנסתי להריון איתה עם הגל והכלהריון ולידה

לא הולכת לפרט פה מעבר אז לא לשאול אותי בבקשה עוד

אסכם שזה עדיין רגיש ושזה הבייבי הכי הכי שאני שמחה שקיים

אני בטוחה שזה קרה ויקרה לעודפרח חדש

וגם עם התקן זה קרה ויקרה

וכנל עם גלולות וטבעת

בקיצור

זה לא חידוש ולא מוריד מטיב המניעה ביחס למניעות אחרות

זה מה שהפותחת שאלההריון ולידה

והרגשתי צורך לאזן כשכולן כותבות שמי שנכנסה להריון זה כי לא שמרה וכו

צודקתפרח חדש

אני בטוחה שיש פה נשים שנקלטו גם עם סוגים אחרים.. רק שלא ישמע כאילו זאת הממניעה היחידה שלא 100%

אני לא כתבתי ככההמקורית

גם אניזריחה123

נכנסתי אתה

האמת בלי ג'ל

ואולי זה בגלל פערים במשקל.. לא יודעת

על כל השאר מאוד הקפדתי.

היה קשוח, אבל היום הילד גדול והוא מאתגר אבל מדהים וברור שאי אפשר בלעדיו.

עדיין אני בטוחה שאחזור עכשיו לדיאפרגמה (לפני הלידה הנוכחית היא מנעה יפה) כי שאר האמצעים פשוט לא באים בחשבון מבחינתי מניסיון העבר

האמת שבלי ג'ל זה מבחינתי שימוש לא נכון112233445566

והקודמת שאמרה שנכנסה אמרה שרגיש ולא מפרטת אז קשה לדעת מה זה שימוש נכון שהיא אמרה

אבל מבחינתי שימוש נכון זה מתאמת, גל, כל פעם כשאני מכניסה להרגיש שיושב טוב ומכסה את צוואר הרחם בוודאות.

מן הסתם בטוח יש גם כאלו שנכנסו בשימוש נכון פשוט על דיאפרגמה מתארים שימוש נכון ובסוף כשמפרטים רואים שלא אז זה בכלל מבלבל

לא רק מבחינתךפרח חדשאחרונה

אלו ההנחיות הרשמיות לשימוש בדיאפרגמה

האחוזים של מניעה עם דיאפרגמהoo

נגזרים גם מאלו ששכחו לשים/ שלא ידעו איך לשים/ שלא שמו קוטל/ שלא השאירו מספיק זמן אחרי ועוד

זה בעצם סיליקון שחוצץ וחוסם מעבר

והקוטל בא לשכבה נוספת של הגנה

זו הגנה גבוהה

אבל צריך להיות אחראיים לזכור/ לדעת לשים/ להשאיר

אני יכולה לנצלש לשאלה?אחת כמוני

דיאפרגמה יכולה להתאים אם יש חולשה משמעותית של שרירי רצפת האגן?

אני התאמתי את שלי אצל פזיוטרפיסטית רצפת אגןפרח חדש

אז היא בודקת גם את זה

שהדיאפרגה תתאים למצב השרירים שם

לי עובד נהדר112233445566

ואני אחת שנקלטתי תמיד בקלות

התאמתי אצל מתאמת ואני מקפידה תמיד כשאני שמה אותה (עם ג'ל כמובן) להרגיש שהיא יושבת טוב ושצוואר הרחם מכוסה כמו שצריך.

נראה לי ששימוש נכון מאד משפיע....

אז חשוב לשים לב אצל המטפלת להבין את העקרונות שהיא בודקת לך שתדעי גם לזהות על עצמך אם משו לא תקין

אני כבר עשור עם זה ומרוצה מאד!שאלתהריון

צריך להקפיד על ההנחיות. משתמשת עם קוטל ג'ל בנוסף. ולהיות מודעת. למשל שמתי לב שהיא מטיילת לי פתאום ובאמת הייתי צריכה להחליף מידה. אוהבת שיש מחזוריות כי ככה המערכת ההורמונאלית עובדת כמו שצריך. יש חשק מתי שצריך. עם אמצעים אחרים זה פגע לי מאד בחשק. וגם שרוצים היריון אז כל המערכת עובדת מסודר ופשוט לא שמים, אין צורך להוציא/לחכות שיהיה מאוזן.

מה שכן אני שנה אחרי לידה לא מקבלת מחזור (ועדין משתמשת ליתר ביטחון) שנכנסתי להיריון אחרי שנתיים וחצי זה היה לי אחלה שנה+ של מחזורים. אבל היתה תקופה שמנענו ליותר ואז זה כבר קצת התחיל להתיש אבל זה היה באמת כמה שנים שבדיעבד אוךי הייתי עושה משהו אחר. ואולי לא..אין לדעת ;)

בשימוש נכון ועם קוטל זרע עד 95 אחוזרק לרגע 1

כל אמצעי מניעה כשחושבים על הסטטיסטיקה כדאי לקחת בחשבון גם את הגורמים להפחתת יעילות

גלולות למשל 99 אחוז מאוד גבוה אבל אם שוכחים לקחת או לוקחים אנטיביוטיקה או מחלת מעיים היעילות כבר יורדת

התקן מותר לך? כדאי לדעת שזה מתאים גם לתקופה קצרה מה שפעם אמרו שלא

אמהות לצמודים?עיונית

אז מסתבר שאני בהריון.

לא רציתי את זה, מבחינתי מינימוםם עוד שנה...

והתינוק שלי עדיין תינוק! הרגע חגגנו לו שנה, הוא לגמרי יונק ועוד ישן איתי..

השנה הזאת הייתה לי ממש אינטנסיבית עם התינוק. איך עושים את זה כשיש גם פעוט בן עוד לא שנתיים?

אני אשמח לעצות, טיפים, ועידודים שזה שווה את זה 🥲

תזכרי שעוד 9 חודשיםהשקט הזה

התינוקי כבר יהיה ממש פעוט. ירוץ, ידבר במידה מסויימת.. 9 חודשים של הריון זה המון זמן בהתפתחות של תינוק/ פעוט

גם לי קרה, כשהקטן שלפניו היה בן שנה נכנסתיהתייעצות הריון

להריון עם התקן והרגיש לי שהוא ממש תינוקי. היה קשוח באמת, יכולה לעודד אותך שגיל שנה ותשעה חודשים שונה מאוד מאוד מגיל שנה! אמנם עדיין הרגיש לי שהוא תינוק שלי, אבל הוא כבר הלך, דיבר קצת, הבין המון וקיבל את התינוק בשמחה ואהבה.. התינוק שנולד מתוק מדבש, אבל ברור שזה דורש ויחסית צמוד.. תני לעצמך זמן לעכל את האירוע.. מקווה שתתחזקי ותצליחי להכיל את זה בטוב. מוזמנת לפרטי אם תרצי

יש לי צמודים ואחכ לא צמודיםכורסא ירוקה.

ההתחלה עם צמודים קשה, זה ברור, אבל קודם כל את עדיין בתוך הלופ, זה לא להתחיל מאפס עם תינוק (בניגוד ללא צמודים שהיה לי יותר קשה מהבחינה הזאת), ושתיים זה משתלם ממששששששש.

בהתחלה כשאמרו לי שזה משתפר לא האמנתי בכלל, אבל וואו! איזו קרבה ואיזה כיף זה כהורים לראות את הכנופיה הקטנה 🤣 והם ממש חברים ואכפת להם אחד מהשני וחווים חוויות דומות וזה מהמם.

הטיפ הכי טוב הוא לקחת עזרה בהתחלה בלי להתחשבן, לדאוג גם לזמן אישי עם הגדול ולשמוח בעצמך בשבילו על המתנה המופלאה שהוא מקבל שהיא האח החדש (זה ממש לא נאמר כביקורת והגיוני שאת בהלם ומאוכזבת. הכי נורמלי וטבעי. הכוונה היא לא לשמוח שקרתה לך "תקלה", אבל גם אם בשבילך זה קושי בשבילו זה דבר מופלא אז לנסות לראות את הפן הזה ובו להשתדל לשמוח)

אצלי הרווח בדיוק ככהרקאניאחרונה

וההבדל בין גיל שנה לשנה ו9 הוא ענק

כשילדתי היא כבר ממש הייתה פעוטה

כן זה לא קל

גם הריון עם תינוקת זה לא קל

ובסוף הם כן דורשים שניהם

אבל זה ממש בסדר

הרבה פחות קשה ממה שחשבתי שיהיה

התלבטות תאורטית על הכנת הגוף ללידההרמה

יש אמצעים והמלצות שונות לקראת הסוף כמו: עלי פטל, עיסוי פרנאום, אמבטיית רוזמרין, נטילת שמן נר הלילה לריכוך הצוואר.

כמה שווה להשקיע בזה ולקחת ריסק שאולי הדברים לא הכי בטיחותיים שיש (בעיקר שמן נר הלילה)

וכמה לשחרר ולהאחז בזה שגוף יודע ללדת כשמגיע הזמן.

אני שומעת דעות לכאן ולכאן וקשה לי לקבל החלטה, אשמח לדעות

אני לא עשיתי כלום מזה האמתהמקורית

תלוי בעיני כמה קריטי לך המטרה (נניח לא להיקרע)ירושלמית במקור

עשיתי קצת עיסוי עם מכשיר פרימאם, וגם את האמבט רוזמרין קצת (בטעות קטפתי ממשהו מרוסס חחח שלא בריא, אבל לא נרשם נזק), והיתה לי לידה מדהימה כמו שרציתי בלי קרע או תפר אבל אין לדעת אם בגלל זה... אז השאלה בעיני כמה קריטי לך המטרה הסופית

מהניסיון שלי..חזקה בעורף

בלידה הראשונה ממש הקפדתי לעשות לפני הלידה עיסוי פרנאום, הבאתי ללידה הרבה שמן (שקדים נראלי🤔)

וזו הלידה היחידה שנקרעתי ובגדול🙈

בלידות הבאות, והיו הרבה ב"ה, לא עשיתי כלום ולא היו לי בכלל קרעים🥳 והיו גם תינוקות במשקלים גבוהים יותר💪🏻

קיצר, לא תופסת מזהה בכלל😅

וואי מעניין ממש . השאלה מה היה קורה אם לא הייתהרמה

והאם ילדת עם אפידורל/בלי? אולי היתה יותר הקשה למיילדת? היו תנוחות שונות? שווה קצת להעמיק בזה. זה כל כך מפחיד נשים בליגה הסיפור של הקרעים

אני ממש מאמינה שתה עלי פטל ושמן נר הלילההתייעצות הריון

שהלכתי בכמוסות עזרו משמעותית. אין לי למה להשוות כי בכל הלידות (והיו כמה וכמה) הקפדתי על זה, אבל ב"ה בכולן הצוואר היה רך והלידה התקדמה במהירות

אני אישית לא עשיתי שום דברהשם שליאחרונה

והיו לי לידות טובות.

הראשונה היו תפרים, ובאחרות לא.

נשבר לי הלב עכשיואנוונימית1

הבת שלי עדיין לא בת 5.. קמה מלאאאא בלילות בגלל חלומות רעים. זה מתיש ברמות. במיוחד בזמן מילואים.

עכשיו לפני שהיא הלכה לישון שאלתי אותה מה החלומות הרעים שלה.

היא: שאבא ילך לכמה ימים לצבא.

אני: ומה נורא בזה שהוא הולך? (הייתי בטוחה שהיא תגיד שהיא מתגעגעת).

היא: שהוא ימות!

ומתפרצת בבכי.

והמחנק עלה לי לגרון.

וב"ה בעלי כרגע לא נמצא בגיזרה מסוכנת. אבל החזקתי את הדמעות שלי מהידיעה שהילדה שלי מתמודדת עם הפחד הזה ברמה היומיומית.

ועוד ילדים רבים במדינת ישראל. ושלא כל הילדים (אני לא נכנסת לסוגיית הגיוס. רק משתפת מהתחושות שעלו לי).

ושחלק מהילדים חוו את האובדן שהם כל כך פחדו ממנו... ומסתובבים עם חור ענק בלב ליתר חייהם.

וואי איך המציאות הזאת מפעם לפעם נותנת כאפה של החיים.

וואוו קשוח. באמת שובר את הלבהשקט הזה

כל כך קשה. בשביל שתיכן. חיבוק גדולכורסא ירוקה.

וואו חיבוק. איזה מתוקה ורגישה.רקלתשוהנ

מאמי 💔😥 חיבוק גדולבאתי מפעם

מסוג הפעמים שאני יכולה רק לשלוח חיבוק 💓שושנושי

חיבוק גדול, באמת נשבר הלב💔חזקה בעורף

איזה יופי אבל שהיא משתפת ויודעת להגיד מה מפחיד אותה! נשמעת ילדה נבונה!

יש באזורכם מרכז חוסן פעיל? אולי שווה להתייעץ ולקבל כלים איך לעזור לה להתמודד עם הפחדים. או בעזרתך ואפילו בעזרת כמה טיפולים של איש מקצוע. במיוחד שאת אומרת שזה לא חד-פעמי וחוזר על עצמו😔

מניסיון, יש להם כלים טובים!

מצטרפת להמלצה על מרכז חוסן^כיסופים^

ואם נשארה לכם יתרה לטיפולים משפחתיים המילואים נשמע ששווה להשתמש

וחיבוק גדול♥️♥️

אני גם מרגישה שלראשונה מזה 3 שנות מלחמה ומילואים פתאום נופלים האסימונים לגדולה שלי (בת 4)

תודה רבה! אני לא מכירה האמת אבל אנסה לברראנוונימית1

אוף זה ממש קשה. חיבוק גדול והרבה כוחותסטודנטית אלופה

היא נשמעת ילדה מדהימה וחכמה. אני מתנחמת בזה ששלי עוד קטן ולא מבין, למרות שבסוף הכל נחקק בפנים

אוף מתוקה קטנה. טוב שמשתפת אותךהרמה

זה שהיא מוציאה ומשתפת ואפילו אם זה בחלומות זה נורמאלי וטבעי ואפילו בריא מאשר לאגור את החרדה והפחד בתוכה.

הרבה כוחות וחיבוקים 🫶🫶🫶

בשאגת הארישומשומונית

בעלי גוייס. ובת ה4.5 אמרה לי באחד הימים: אמא, בואי נגיד תהילים שאבא לא יפצע. (אמנם לא דיברה על מוות, אבל גם פציעה זה לא רחוק...)

ישר עלו ךי דמעות (הייתי אז גם מאוד הורמונלית בהריון😉). וכמו שכתבת זה נתן לי כאפה שזו המציאות של הקטנים שלנו...

כמה התמודדות💔 אצלנו בתחילת המלחמהחזקה בעורף

לצערנו התמודדנו עם מוות של מישהו ממעגל יחסית קרוב, הילדים הכירו אותו ויש ילדים חופפים בשכבת גיל.

זה קרה בזמן שבעלי היה בעזה מנותק קשר.

כשסיפרו לי על המוות שלו, הייתי מחוץ לבית אבל כשנכנסתי הביתה הילדים כמובן ראו שבכיתי.

וישר הם שאלו אם אבא מת😔

כמובן, שדיברתי איתם וסיפרתי להם ואז אחד הקטנים שאלה נכון x (אישתו) הרבה יותר עצובה ממך עכשיו?

נכון כשאבא ימות את תהיי יותר עצובה ממה שאת עצובה עכשיו??

הזכרת לי… אנחנו קרובים של החטופיםחמדמדהאחרונה

אחד מהם חזר ב"ה

וכמובן גם הילדים ידעו שנחטף והתפללו

וכשהשתחרר הגיע לבקר ואחד הילדים רץ אליו איך שנכנס וצעק לו 'הייייי *** (השם שלו) לא נרצחת?????'

ילד בן שלוש🙈🙈

מדהים פשוט

אפשר סקר הריוניות? 😍 איזה שבוע ואיך מרגישות?הרמה

39. כבד וקשוח!מסע של החיים

אני בשבוע 32השם שלי

מרגישה בסדר

37אהבה.

מצד אחד בשלב שמחכה כבר

מצד שני סופסוף בחופש מהעבודה ובלי לחץ נפשי של אם יהיו צירים וחרדות נוספות. מרגישה שמתחילה להנות מההריון עכשיו, סופסוף. אבל אם כבדד וצרבות ונדודי שינה

הפעם זה לא היריון ראשון אז אני גם ממש מחכה לאחרי (בהיריון הראשון פחדתי מהתינוק ואיך זה יהיה..)

יא גם אני🥳 37+?הרמה

3 ויש לי מלא צירים כואבים אבל עדיין נראלי רחוקאהבה.

אז אנחנו ממש קרובות☺️הרמה

שבוע 7חושבת בקופסא

הריון ראשון ברוך ה'.

בחילות בוקר וערב, כמעט כל דבר מסריח לי, ואם אני לא אוכלת כל שעתיים לפחות משהו קטן יש לי צרבות וגם בחילות יותר חזקות.

מצד שני, כשיותר מידי זמן רצוף אני מרגישה בסדר, אני מתחילה לדאוג שמשהו לא תקין...

מקווה שהתקופה הזו של ההתחלה תעבור בשלום.

וואי מתלהבת איתך! זה ממש התחלהאמונה :)

ועוד פעם ראשונה שהכל חדש...

בע"ה שיעבור לך מהר ובטוב!

13שאלה גנים

חשבתי שבשלב הזה כבר אהיה אחרי הפיכס של הבחילות

אבל עדיין לא 🙄

שבוע 4 פלוס 5אנונימית בהו"ל

אנונימית כי זה סופר ראשוני ולא מעכלת בעצמי (אני מהשרשור של הבדיקת הריון)

בעלי מסרב בכלל להתרגש עד הבטא...

חוגגת את זה שעדיין אין תסמינים ומכינה את עצמי לבחילות

שבוע 32דיאן ד.

ב"ה מרגישה מצוין

שבוע 25אםאני

בחדר לידה🙄

כבר יומיים,

שומרים עלי ונתנו כל מה שאפשר

אבל רק מתפללת שיישאר עוד בפנים, עוד מספיק זמן וכמה שיותר

אני בהלם לגמרי,

ומזכירה לכולם לא להתעלם משום דבר מחשיד!

לכן להיבדק!! אל תתפדחו לשגע את כל העולם, עדיף 5 שעות במיון לחינם מאשר להצטער על זה אחר כך…

סליחה אם הלחצתי🫣

וואו לא פשוטראשונית

הרבה כוחות! ♥️

וואורקאני

מתפללות עלייך

תעדכני💕

מצטערת לשמוע ושולחת חיבוק גדול!!!!אמהלה

חשבתי עלייך הרבה אחרי השרשור הקודם.....

בשורות טובות יקרה

וואו🙏🙏 הלוואי ויצליחו לעצור את ההתפתחות🙏הרמה

וואי חשבתי עלייךשמ"פ

מתפללת עלייך ועל העובר

בשורות טובות !

בע"ה שהכל יסתדר בשלום!באתי מפעם

איך זה קרה? מה הרגשת?

היה פתאום דימום מאד מסיביאםאני

אחרי כמה ימים של התכווצויות

מרגיז אותי שהאחות שפנית אליה בטלפון לא אמרה לךאמהלה

לפנות מייד למיון. זה כ"כ בסיסי

רק מההודעות שכתבת כאן זה היה נראה שזה המצב....

ועוד שאלו אותי למה אני אומרת לך על הפגייה של הר הצופים.....

בעז"ה שתצליחו לעצור את ההתקדמות ולשמור עליו כמה שיותר ברחם.

בשורות טובות

תרגישי טוב

יקרה הייתי בדיוק במצבך לפני שלושה חודשיםתותית11

מבינה אותך אחד לאחד!

הייתי שלושה ימים בחדר לידה

ואח"כ באשפוז ארוך

וברוך ה' אני בשבוע 38 והעובר שלי אצלי בבטן

אז תדעי שניסים יכולים לקרות

מתפללת עבורך

שתבשרי טוב מיום ליום!

שולחת הרבה כוחות

ואוו מעודד!!אםאני

אני ממש שמחה לשמוע,

אכפת לך לפרט מה היה?

היפרדות או משהו אחר?

תודה על העידוד והכוחות

לכל מי שהגיבה כאן גם, לא יודעת איך מתייגים.

אני עדיין בחדר לידה ומקווה לטוב…

לא היתה לי היפרדותתותית11

אבל קיצור צוואר ל0 ממ ופתיחה..

ב"ה הצליחו לעצור את הצירים והלידה ובאשפוז אח"כ המצב נשאר כמו שהוא ולא המשיך להתפתח

שוחררתי בשלב מסויים הביתה לשמירה

ובאמת בנס גדול הגעתי לשלב הנוכחי ב"ה

מחזקת אותך💕

אומרת פרק תהילים. בהצלחה יקרה. בע''ה שהכלאורוש3

יסתדר ויעבור בשלום

וואוו מרגשת! התפללתי עלייך אז❤️שיפור

אמן שיישאר בפנים עוד מספיק זמן!! מתפללת עלייך❤️שיפור

12מבורכת

ב"ה מתחילה להרגיש יותר טוב, אבל מדי פעם באה איזו הקאה הזויה או בחילה קשה שמזכירה לי שזה עוד לא נגמר

22באתי מפעם

ההתחלה (עד 19 בערך) היתה מזעזעת בגדול,

עכשיו יש בטן יפה ואידאלית , לא גדולה מידי 😄

צרבות,

מאחר הצהריים עד הערב אין אותי בגדול, ממש חסרת כוחות, גמורה, נרדמת עם בגדים , שפוכההה.

תודה לה' שבבוקר אני עם כוחות יחסית.

התנועות כבר ממש נוכחות וזה מרגש ❤️

40בת מלך =)

חחח אבל ב"ה כבר שבועיים+ אחרי הלידה(;

מרגישה מעולה

מזל טוב!!כורסא ירוקה.

שבוע 10מטילדה

בעיקר עייפה ברמות קשות

ומחכה כבר לספרררר חחח

אה, מריחה כל הזמן ריח מסריח למרות שאחרי שכתבתי כאן קצת נרגע אז מקווה שזה בדרך להיעלם

שבוע 36שוב חוזר הניגון

עייפה מאד. מחכה להיות אחרי..

25ואני שראחרונה

תקופה סופר מאתגרת נפשית

מתח של הריון בסיכון והטראומה שצפה מהדימיון האפשרי לסיבוכים בהריון הקודם

אבל יש תנועות מנחמות וב"ה שליחים טובים בדרך.