בשנה הבאה התאומים עולים ב"ה לגן חובה,
הם היו שנתיים בגן עם כל החברים ואיתם הם אמורים לעלות לגן החובה.
התאומים שלי אוהבים ומתוקים ויש ביניהם קשר חם ואוהב, יכולים לריב ואז לעשות קואליציה נגדנו או חיבוק חם ביניהם, או סתם דברים שמחממים את הלב.
עד עכשיו לא שקלתי להפריד, כי לא הייתה סיבה. אבל....
העניין הוא שתאום אחד מהמם (טוב לב ותקשורתי וחברותי במיוחד), בגן-הוא ילד מדהים, מקשיב יפה, משתתף, ילד שגננות אוהבות ואחיו התאום השני, שמהמם גם (ילד חכם, סקרן ושובה לב אבל קשה לו עם סמכות וגבולות) הוא ילד שיש לו קושי במסגרת, בוכה, משתטח, לא מקשיב, סלקטיבי, יש לו אג'נדות משלו, הגננת או אני יכולות לומר איקס והוא יעשה וואי ולכן יש לו קשיים ובצהרון במיוחד בצהרון ששם אין להן זמן וסבלנות להכיל את זה. יכול לעשות סתם שטויות, לירוק, יש סיפור בגן ולו דווקא בא לשחק בפינת הבובות. (עשינו לו איבחון וגם לתחושתנו וב"ה כך יצא באיבחון שאין בעיה, אלא הצפה רגשית, ויסות חושי כי הילד מאד חכם).
אני מרגישה שזה פוגע בתאום שמתנהג יפה שאחיו במוקד, הגננת אומרת בפירוש שרגשית הוא מרגיש אחריות לאחיו. אחיו מפרק לו מגדל שבנה ועוד.
וגם כלפי האח שצריך להשתפר בהתנהגות, בטח לא עוזר כשאחיך כבר תפס את המסגרת של "הילד הטוב". לכאורה, מתבקש להפריד.
(רק אציין שבבית זה מוזר והפוך-התאום שבגן מתנהג יפה מאתגר אותנו בבכי ופינוק ולפעמים נושך את אחיו, ודווקא השובב אפילו שמקשה עלינו גם בבית, רגוע ובוגר בסיטואציות אחרות).
ומצד שני יש שתי סיבות טובות לא להפריד:
-שניהם זקוקים זה לזה (הם בטח לא מבינים הרי את ההשלכות-אבל רוצים את החיבור). שאלתי אותם וכל אחד רוצה את אחיו איתו.
- הגן שהם עולים אליו מאד טוב ואיכותי, וחבל לפגוע ברמת ההשכלה מה גם שיהיה צוות מצוין ככה הבנו ואולי הם יכילו את התאום השובב
- הייתי רוצה לתת צאנס חדש לתאום השובב במקום אחר במנותק אבל הוא יפסיד את החברים שלו שהוא מכיר שנתיים.
הגננת הנוכחית ציינה שהיא לא בהכרח חושבת שכדאי להפריד, כי יש ביניהם קשר טוב וחיבור כל עוד הגננת הבאה תדע על הקושי (שאחד לוקח אחריות על השני ודואג לו) ותדע לעשות איתו את אותה עבודה של הפרדה (השובב צריך להיות אחראי על מעשיו-ולא אתה אחראי עליו).
זה לא הורגש כביקורת, את מהממת.