...היא ירמיהו כדוגמא. מי שחושב שהרוב תמיד צודק

צריך בימים אלה כשהוא שומע את נבואות התוכחה של

ירמיהו להפנים שלא תמיד הרוב צודק.

אלא משלוש סיבות אחרות:

האחת היא שאין סיבה שכולם יתיישרו לפי המיעוט. זהו מימוש הכפייה המינימלי האפשרי.

השניה היא שהדינמיות של הרוב, קרי אפשרות שינוי הפילוח הציבורי בכל נושא וערך, שומרת על חירות.

השלישית היא שרק בזכות הסיבה השנייה אפשר להתקרב בתהליך ספירלי לאמיתי ולצודק.

וראה עוד כאן

דמוקרטיה פורמלית - בית המדרש

דוגמא מובהקת שבה הרוב לא צדק היא ארבעה דורות קודם, ככשבנה וסיעתו שהיו הרבה יותר מסיעתו של חזקיהו, רצו להכנע לאשור. ישעיהו הנביא מורה שם בפירוש "לא תאמרון לכל אשר יאמא העם הזה קשר" (אין לפני נביא כרגע) וכמו שמסבירה הגמרא - קשר רשעים אינו מן המניין, כלומר כשהרוב מתנגד לרצון האלוקי, לא מתחשבים בו.

אבל נכון, שמבין צורות השלטון הקיימות, צורת השלטון בה העם מחליט עדיפה על כל צורה אחרת.

… צריך לנסות לדעת על ידי חשבון נפש ופשפוש במעשים ולא רק על ידי שמירת מצוות קלות כחמורות.

כפי שכתב רבי נחמן מברסלב:

כי איש הישראלי צריך תמיד להסתכל בהשכל של כל דבר, ולקשר עצמו אל החכמה והשכל שיש בכל דבר, כדי שיאיר לו השכל שיש בכל דבר, להתקרב להשם יתברך על ידי אותו הדבר. כי השכל הוא אור גדול ומאיר לו בכל דרכיו, כמו שכתוב (קהלת ח א): "חכמת אדם תאיר פניו".

ועל פי ההלכה הנפסקת.

גם רבי נחמן למד תורה וקיים אותה.

בלי זה, כל פישפוש הוא הבל ורעות רוח. נצרות.

ממשלת לפיד, למשל, הפקירה את שדות הגז ללבנון בניגוד לחוק יסוד מפורש שמחייב מעבר של ההפקרה בכנסת. כאן גם ההחלטה הייתה פיגור רמה 3, וגם בלתי חוקית ואנטי דמוקרטית.

היא הצורה היחידה שבה לא ניתן להשחית ערכים באופן קבוע.

לעומת זאת, בדמוקרטיה "מהותית" השליטה עוברת לקבוצה אוליגרכית, וההשחתה הופכת ככה לשאלה של זמן בלבד. והאפשרות לתקן לא קיימת, כי רק לאוליגרכיה מותר. זה הפרק הראשון הספר "דיקטטורה למתחילים תאבי שליטה".

במלכים א' פרק כ"ב (לפחות עד פסוק מ'), מי האוליגרך?

התנך מראה בבירור שמלוכה זה דבר כושל.

הנביאים אינם בעלי שליטה, ולכן זה לא רלוונטי.

בלי קשר לדיעותיו הפוליטיות (ובמנותק מהן אפילו לפי שיטתו שלו), יש בטענותיך כשל מובנה. "דמוקרטיה", "פורמלית", "להשחית", או "ערכים" זה ארבעה שמות (nouns / adjectives / pronouns) שמספקים לפחות ביליוני צירופים אפשריים של פרשנויות. את החיים הממשיים, לעומת זאת, די קשה לחוות ביותר מאשר אופן אחד מסוים. אז אתה לא מוכיח שיש בידך להנחיל את הדרך הנכונה ביותר או נכונה בכלל.
למה למשל שלא תהיה נוסחה לכימות ערכו של קולו של בוחר ביום הבחירות? מי אמר שבוחר אחד אמור להיספר כקול אחד? למה שהנוסחה לא תהיה למשל סכום של [אחת ועוד] המס ששילם הבוחר מאז הבחירות הקודמות, וכן של מיסי העסקים בבעלות הבוחר (כל אחד כפול אחוז שליטת הבוחר בעסק), חלקי [אחת ועוד] מספר ילדיו?
אם יש ביליונר סייבר שאיננו מנהל את עסקיו בישראל, או מוציא את הונו להשקעות זרות, אין בעיה לצמצם את כוחו והשפעתו בבחירות. אם יש ביליונר סייבר שהוכיח ציונות ועשה את הונו במסגרת מיסוי ישראלי, אז גם אם הוא גיי קפלניסט, יהא נא כוחו בבחירות מנוי בביליונים, עשרות מונים יותר ממיליוני אנשים אחרים שחיים אחרת את חייהם ואת דגשי אמונותיהם כולם גם יחד (ודאי בהתחשב במספר צאצאיהם הרב המתבטא במכנה ולא במונה).
אגב, אם אין לו ילדים אז כל כוחו יישמר בהתאם לנוסחה, אבל אם קיים ביליונר סייבר דתי שעשה והשתתף בכלכלה הישראלית באותה רמה אבל הוליד עשרה ילדים (שעל פי התפישה הפרוגרסיבית בוודאי מעמיסים על האקולוגיה, הטבע ומשאבי המדינה), כוחו יקטן פי עשר. אולי זו "דמוקרטיה פורמלית" נכונה לאין ערוך מזו שאתה דיברת בשבחה, ואולי אף היצגת כמציאות בלתי משתנית שבהכרח תתקיים?
ואגב, ג'ורדן פיטרסון עצמו לא יהיה בהכרח נאמן לשאלות שהיצגתי בדיוק לפי שיטתו הדיאלקטית, כי בנוסף לדיאלקטיקה ולסילוגיזם (המקצועיים מאוד בעיניי הפשוטות) שהוא מלמד, הוא גם מחזיק בתפיסות הפחדה ותבהלה בסגנון תיאוריית ההחלפה הגדולה (הסכנה לגזע האירופאי והארי מהגירה ומגידול דמוגרפי של אוכלוסיות אתניות "אחרות" - בקיצור גווני עור גדושי מלנין...), ולכן יחתור לשימור של פרשנות מאוד מאוד מאוד מסוימת של "דמוקרטיה" כשזה נוח.

מה שתיארת עם העשירים הוא לא דמוקרטיה כי הוא לא שלטון העם אלא שלטון העשירים. לא הבנתי מה ניסית לומר בזה.

המושג "דמוקרטיה מהותית" מתייחס לערכים שמישהו (יחיד או יותר) החליט שדווקא הם חייבים להתקיים בתוך המערכת, ושאפילו אם כולם במערכת מתנגדים לאותו הסט אז מיעוט כוחני יוכל לכפות על כולם. כלומר לא-דמוקרטיה. זהו שלטון שלא קשור בכלל לדמוקרטיה. ראה ערך איראן.

נאחל לך שחצי ממי שאתה רוצה שיהיו משוכנעים במה שאתה משוכנע, יהיו חצי משוכנעים במה שאתה משוכנע לחלוטין.
אל תיעלב אם דילגתי בקלילות על התיוגים שאתה כל כך מחפש להצמיד בקפידה לכל סיטואציה וחברה ("בעלי השליטה", "מראה בבירור שמלוכה זה דבר כושל" [כאילו 55 שנות מלכותו של עוזיהו היו חסרי משמעות לענייננו, כי אפיזודה שלא מתאימה לתיאוריות שלך לא נחשבת]). בסופו של דבר אתה די מרוויח את זה ביושר, כשפתאום אצלך איראן היא "דמוקרטיה מהותית", כי מתברר שזו הגדרה שלך לדיקטטורה תיאוקרטית הייררכית ברוטלית. ו"דמוקרטיה מהותית" - שהחלטת שה"היא הצורה היחידה שבה לא ניתן להשחית ערכים באופן קבוע" (לא יומרני?), זה כנראה מה שחווים בארץ הקודש.
בוא ננסה להיות קצת יותר ישירים: אתה די בטוח שברור מה הדרך הנכונה לחיות חיים ולנהל מדינות. זכותך, ולך תדע, אולי זה אפילו נכון. אבל בוא, לא היצגת שום סיבה שנאמין לכל הספיץ' הגדול. ההגדרות שלך הן שליפה, ירי מן המותן. אין שום הבדל בינך לבין מטיף שמכריז "רואים אותי? נכון שאני אמיתי? אז תאמינו למה שאני אומר!"

בתוך כל הפסיכולוגיה בגרוש שלך, אין אפילו לא צל של התייחסות לטיעונים. אם אתה נהנה מזה, סבבה.

אבל אפשר לשאול מלא אם ואם ואם...

אבל זה לא יעזור לך בשום צורה.

השאלה מה אתה עושה עכשיו כדי שבדורונו ממש הוא יגיע. ולא מה היה קורה לפני 2000 שנה אם היה אחרת

…. אפילו מעל שלמות ארץ ישראל.

למרות שאחדות עם ישראל תביא בהכרח לשלמות ארץ ישראל ובעזרת השם לביאת המשיח ובנין בית המקדש.

היינו בתהליך הזה מ1948 עם גבולות החלוקה המצחיקים עד שהחזרנו את סיני למצריים. ואז התחילו הצרות.

אולי שלמות הארץ תביאי לאחדות?
לא חושבת שב1948 ניסינו להיות באחדות. וגם לא ב1948 החזרנו את סיני.(אם אתה רוצה לכתוב הודעה כדי להוכיח משו בבקשה לדייק)

גם אני חושבת שלא היה צריך להחזיר את סיני, אבל זאת היתה בחירתו של הבורא, ובטוח יצא מזה משו טוב

אתה פשוט ממציא מילים

" גם אני חושבת שלא היה צריך להחזיר את סיני, אבל זאת היתה בחירתו של הבורא, ובטוח יצא מזה משו טוב"?

בניגוד לך אני חושב שזה לא רצון האל וכנראה שגם את יודעת שהרבי מלובביץ' התנגד בתוקף לנסיגה האווילית הזאת שהתחילה את כל הצרות.

לגבי הבחירה חופשית פעם כבר כתבתי על זה באחד הפורומים, שהנושא הזה של הבחירה חופשית מאוד מאוד מסובך. 

כי הרי אומרים שליהודי יש בחירה חופשית אבל גם ה' יודע כל דבר עוד טרם נברא העולם.. איך זה מסתדר?

אתן לך דוגמא, בפרשת קרח, קרח חוטא מבחירתו החופשית נכון? אבל במדרשים כתוב שהאדמה היתה מוכנה לבלוע אותו עוד מיצירת העולם איך זה הגיוני?

ועוד יותר מזה התורה נכתבה 1,276 (אם אני זוכרת נכון) דורות קודם שנברא העולם. איך זה יתכן שלקרח עדיין היתה בחירה חפשית?

ולגבי כל דבר האם הוא טוב, לא, לא כל דבר הוא טוב, לפעמים ה' נותן לנו עונשים אבל ברחמיו המרובים הוא דואג ש"מעז יצא מתוק" שמכל דבר רע יצא לנו קצת טוב. לדוג' יכול להיות שבזכות מסירת סיני, מצרים לא התחילו ביחד עם העזתים את השבע באוקטובר ואז המצב היה הרבה יותר גרוע. אבל אני לא באמת יודעת רק משערת.

מקווה שעניתי כמו שצריך😊

1000-26=974 דורות לפני בריאת עולם.

אם לא היינו מחזירים את סיני ורק נותנים למיצרים לפתוח את תעלת סואץ אז לא היה אוסלו, לא היה גרוש מגוש קטיף,

לא היה חמס  ולא היה השביעי באוקטובר המקולל. גם בתור בונוס לא היו מכריחים את החרדים להתגייס לצבא.

ברגע שבגין והליכוד החליטו להחזיר את כל סיני כבחירה חופשית כנגד התנגדות נמרצת של גדול הדור הרבי מלובביץ.

השם כבר אז תכנן את השביעי באוקטבר

הבנתי שירדת מהארץ בגלל זה נכון?

אז נראה לי קצת חסר ערך להסביר.

אתה נשמע מלא כעס על המדינה אז אין מה להסביר

בתגובה הקודמת.

ולא נראה לי שאירוע גרר אירוע אלא דברים שקרו ללא קשר אחד לשני

לא רק צריכים אלא חייבים לגייס את החרדים.

אני יודעת שאתם רוצים ללמוד תורה אבל לא נראה לי שמי שעושה את ההפגנות לומד תורה. מי שלומד אין בעיה אבל מי שלא שילך לצבא. אחים שלכם מקריבים את עצמם ומתים בשבילכם ואתם עושים הפגנות על נמות ולא נתגייס???????

אני מאמין שהמדינה מאז 1977 לא במסלול של תיקון עולם אבל אין כעס בליבי.

אני מאמין שכל יהודי חרדי שאם יש ספק שהוא יצא לתרבות רעה בגלל שהוא שרת בצבא

עדיף לא לגייס אותו.

ארבעת בני למדו בבית ספר של חבד הלכו עם ציצית ופאות ארוכות וברגע שעלינו לישראל

כשהם נכנסו לישיבה תיכונית ולבית ספר ממלכתי דתי הם לאט לאט זלגו וכיום אף אחד מהם

לא שומר מצוות. זה בפרוש כשלון חינוכי שלי.

שניים מילדי שרתו שרות צבאי מלא משמעותי ואחד אפילו השתקע בארץ.

מי שלא מאמין שיש קשר בן ארועים שקוראים לעם היהודי פשוט לא מאמין בהשגחה עליונה.

א' בעצמך אמרת שבניך חזרו בשאלה בגלל חינוך שלך לא של הצבא.

תאמת אשמח שתגיד לי מה ההבדל בין דתיים לאומים לבין חרדים למה הם כן צריכים להתגייס ועושים הכל על מנת להתגייס לעומת החרדים שמסכימים למות (וזה לא בצחוק כבר ראיתי כמה וכמה סירטונים) ולא להתגייס איפה השיווין בנטל, התורה של הדתיים הלאומים לא חשובה? או בשבילך איך יהיה אחדות ככה?

ב' אני מאמינה מאוד בהשגחה עליונה ואני עדיין חושבת שה' לא יביא לנו על אותו הדבר יותר מעונש אחד כי הוא אוהב אותנו ואנחנו לומדים לקח, זה כמו חינוך של ילדים לרוב אתה לא תכעס עליו על אותו דבר כי הוא לומד אלא על דברים אחרים ושונים (בהנחה שזה לא ילד בן שנתיים)

... זה לא שירות מלא כמו אזרח רגיל אז גם כאן יש מעין הפלייה.

נשים יכולות לפתח קריירה  לעשות שירות לאומי במשרד החוץ למשל אם ההורים שלהם מחוברים מספיק.

אז בואי לא נעוף על עצמנו. בבקשה לא להתרגז אבל זה המציאות.

אבל הן עושות רק שנתיים, ואחכ יכולות לבחור להתנדב למילואים. דבר שרבות אינן עושות.

למה זו אפליה שהחילונים מקבלים באהבה? או מטימטום או מצביעות.

חיילי ההסדר, למעט הקיצור בשירות הסדיר (שהוא אגב נשאר אותו דבר גם כשמקצרים את השירות הכללי, כלומר כשהפרופורציות מצטמצמות) עושים שירות זהה לגמרי של מילואים. והם משלמים מחיר: הם תמיד יהיו חפ"שים אם הם במסלול הזה. מי שרוצה קצונה יצטרך לצאת מהמסלול.

לגבי פרוטקציות, זו טענה מגוחכת ואפילו חצופה. חיילי 8200 שאבא ואמא יכלו לשלם כדי להכין אותם ולחבר אותם? ג'ובניקים שעובדים אחה"צ כשחוזרים הבייתה? הדתיים הם היחידים פה בלי פרוטקציות. המחיר על קיצור השירות לא משתווה לכל ההטבות שיש לכל היתר.

עם זאת הבעיה שלך. 

וזאת עוד יותר ההוכחה לכך שלמדינה חשוב מאוד מלימוד התורה-  למה חרדים לא יכולים לקבל את זה?

... יש הרבה שמנצלים את זה ללימודים כלליים (משפטים וכדומה), יש גם תופעה של חזרה בשאלה.

בכלל לולי השלומיאליות של הממשלה בניהול המלחמה הצבא לא היה צריך גיוס חרדים מה גם

ששרות קרבי משמעותי לא יגיע מהם באופן נרחב.

לולי התושיה של הממשלה הזו, השמאל כבר היה מחריב את המדינה.

ברוך השם שלא נתננו טרף לשיניכם.

…בעולם להקים עוד מדינה בארץ ישראל. אפילו בתקופת אוסלו לא היה צונמי כזה. וכל זה למה?

כי יש לנו ממשלה שלומיאלית שדואגת רק לעצמה, מעלימה עין מפורעים יהודים ששורפים רכוש ערבי כדי להפחיד במטרה לנקות שטחים מנוכחות של ערבים ולסבך אותנו יותר עם כל העולם.

לכל דבר יש סוף וכנראה שרק בחירות 2026 ישימו קץ לסיוט הזה שנקרא ליכוד וחבר מרעיו.

לעלילות הדם והשקרים בנוגע לפגיעות בערבים אני אפילו לא אטרח להתייחס, ולו מהסיבה הפשוטה שאתם מצדיקים את המעשים האלה שמתרחשים נגד יהודים.

הפריץ לא צריך סיבה כדי לשנוא את היהודי. מזל שממשלת השנאה נזרקה לאופוזיציה בבחירות האחרונות. ברוך השם שלא נתננו טרף לשיניכם.

... וזה כמו שנאמר "והקשה השם את לב פרעה".

זה יותר טוב מלהחזיר שטחים שנכבשו בדם ופינוי ישובים שנבנו בדם יזע ודמעות.

תמשיכו להתעלם מהעובדות ולגלגל עיניים.

כל בוקר אנחנו מזמרים:

שַׁבְּחִ֣י יְ֭רוּשָׁלִַם אֶת־יְהוָ֑ה הַֽלֲלִ֖י אֱלֹהַ֣יִךְ צִיּֽוֹן:

כִּֽי־חִ֭זַּק בְּרִיחֵ֣י שְׁעָרָ֑יִךְ בֵּרַ֖ךְ בָּנַ֣יִךְ בְּקִרְבֵּֽךְ:

הַשָּׂם־גְּבוּלֵ֥ךְ שָׁל֑וֹם חֵ֥לֶב חִ֝טִּ֗ים יַשְׂבִּיעֵֽךְ:

"השם גבולך שלום חלב חיטים ישביעך". "אין מעלה גדולה ממעלת השלום,

כל הברכות והטוב טמונים בשלום והפרנסה מתרבה, כאשר השלום הוא מנת חלקו של האדם.

וזה דברי דוד המלך: "השם גבולך שלום", מתי שיש בחיי האדם ובסביבתו שלום, אז הקב"ה מרבה את חייו, את גבולו, בחלב חיטים ובפרנסה מרובה. אין מציאות שיהיה פרנסה לאדם, ברגע שמחלוקת סובבת אותו, לכן, כשרואה

האדם שמזונתיו מצטמצמים, ירבה שלום בסביבתו."

הרב פינטו

הניסיון שלך לשכתב את ההיסטוריה מראה כמה אתה נואש. עצוב, ובעיקר מאוד מאוד עלוב.

ברוך השם שלא נתננו טרף לשיניכם.

חוץ מזה שאם הממשלה תשתנה אתה תחזור לארץ?

ואחר כך תוכלי לדעת אם זה קשור לאיזו ממשלה שהיא או לא

ב. התופעה הזאת קיימת משום מה רק במגזר החרדי ולא במגזר הדתי, כי אולי אנחנו לא הולכים ראש בראש? מה שלא טוב מבחינת צניעות עוזבים לדוגמא תותחנים.

עם החרדים היו מנסים קצת לקבל את מה שיש ולא רק מה שבדיוק הם רוצים המצב פה היה נראה שונה בהחלט.

ג. אני משום מה לא שמאלנית ועדיין חושבת שהחרדים האלה חייבים להתגייס! למה שאחים שלי והחברים הכי טובים שלי ימותו ואתם רק תעשו הפגנות אפילו לא תלמדו תורה???!!!

אני לא מבין איזה עזות מצח יש לך, לתקוף את בגין, כשאתה בעצמך נופל באותו חטא ועוד הופך אותו לאידיאולוגיה.

…אין לך מושג מה הקשר ביני לבין בוראי. כמו שלי אין מושג מה הקשר בנך לבין בוראיך. כולנו קודם כל יהודים ואחר כך ישראלים. אין לך מונופול על אהבת ארץ ישראל. אתה ושכמותך לא מבינים שהדרך לתיקון עולם והגאולה היא האחדות של עם ישראל ואם הרצון המיידי לשלמות ארץ ישראל פוגם באחדות העם אז ממילא לא יגיע תיקון עולם והגאולה שבהכרח תביא לשלמות הארץ כפי שכולנו כיהודים רוצים לראות.

באהבה.

אתה יכול פשוט לשתוק.

זה בסדר, אני רגוע לגמרי.

צום קל

סתם אחי הכל בצחוק😉

שיהיה צום קל ובבניין ירושלים ננוחם🙂

טובות, ותמיד זה נכשל אצלו.

מעשה בלהה נועד לקנאות לכבוד לאה, ובסוף קרה מה שקרה.

ניסה להציל את יוסף ולא הצליח.

מנסה לשכנע את יעקב אבל זה הצעה טפשית יחד עם אחריות וטוב לב.

ראובן מייצג את מידת החסד שבמלכות,  כמו החסד שהיא המידה הפותחת והבכורית,  שהיא נטיה טובה אך גולמית חסרת גבולות וצורה מוגמרת (בניגוד למידת הדין), כך תפקידו של ראובן בעם זה להיות הפותח, היוזם (בכורי אתה כוחי וראשית אוני, יתר שאת ויתר עז), אבל לא המנהיג. כי הוא לא יכול להנהיג כי הצעותיו טובות הלב לא מגובשות ולא אפקיביות. הוא מהיר ופזיז וחסר גבולות "פחז כמים" ולכן נשללה ממנו הבכורה "אל תותר", מה שהכי התבטא בחטא מעשה בלהה שם היה פזיז לקנאות לכבוד אימו.

בטומאה, לדורות זה מתגלם בדתן ואבירם שלא מסוגלים לקבל מרות וגבולות. קרח מערער על חוסר השיוויון, בעוד דתן ואבירם על עצם השלטון "כי תשתרר עלינו גם השתרר" הם הדמות של האנרכיסטים שלא מקבלים מרות וגבולות "מי שמך לאיש שר ושופט עלינו" לפי חזל זה דתן ואבירם הניצים.

גם בשופטים שבט ראובן חי לעצמו ולא מגיע להזמנת דבורה להלחם בסיסרא, כי הוא לא מקבל מרות. והוא לא יושב רק בתחום גבולות נחלתו אלא מתפשט עם צאנו מתישהו עד נהר פרת (כנראה בתקופת שלמה) לפי דברי הימים 

האמת שזה היה כיוון החשיבה שלי. ש"בכור שוטה" הוא לא אדם רגיל - מונהג. אלא בכור, שכן מנסה ליזום ולהנהיג, אך לא מצליח להביא תוצאות טובות.

אני שייכתי את זה לפחדנות מסוימת שמתלווה לפעולות של ראובן. הוא רוצה להציל את יוסף אז מציע שיזרקו אותו לבור עם נחשים ועקרבים... ורוצה שיילכו להביא אוכל לחיי המשפחה ומציע להרוג את ילדיו...

הכל: כוונה טובה ותוצאה מסובכת, לפתור בעיה בבעיה אחרת. יתכן שזה גם מה שעשו בני ראובן כשבנו מזבח בעבר הירדן - הכוונה להיות בקדר, אבל הפרקטיקה היא של היפרדות - בדיוק הפוך מהמטרה.

(את הרעיון של פחדנות כבעיה במנהיגות, מציין הרב חיים שמואלביץ בשיחות מוסר שלו)

עכשיו ראיתי ב"סדר הדורות" התייחסות לביטוי "בכור שטן" (חכם, יצירתי), לעומת "בכור שוטה". אבל הדבר עוד צריך בירור.

בכל מקרה, כל הדברים שלי (ואולי גם שלך) לא מעוגנים בספרות. אז אם יש למישהי מקורות - זה ממש יהיה נחמד!

הוא המכנה משותף לכולם

במקור אני בטוח שהכל היה יותר פשוט, נהיר, קל וברור

המורכבות נובעת מטשטוש הגבולות בין מה שחובה מהתורה או מהמשנה, לבין חומרות שהפכו עם הזמן להלכות שלא היו במקור.

- הרבה מאוד חומרות שנקבעו כ-"גדרות" ששומרות על הזהות היהודית בגלות. כמו איסורי אכילת בישולי גויים, פת עכו"ם, יין נסך, ועוד.

- הלכות טהרת המשפחה נעשו מורכבות ומסובכות מאוד, לעומת המקור בתורה.  הפער כאן הוא עצום: חומרות רבי זירא, טומאה וטהרה של יולדת בתורה לעומת ההלכה כיום  

- חומרות בולטות נוספות: המתנה בין בשר וחלב, קטניות בפסח לאשכנזים, וכמובן חשמל.  

בעיית החשמל היא מורכבות שההלכה לא פתרה, אלא העמיסה עליה שלל איסורים שבכלל לא היו בתקופה הקדומה.  

יש אינספור הלכות שנוצרו מתוך מחשבה על מראית עין, צביון של האדם הדתי, מדרון חלקלק.  

והנקודה הכי כואבת - הבעיה הגדולה של חוסר יכולת של פוסקי הדור לבטל הלכות שנקבעו בזמנים אחרים למרות שהמציאות השתנתה לבלי הכר.   

הירושלמי אומר "אילו ניתנה התורה חתוכה לא היתה לרגל עמידה"

גם בהלכה, גם בתחומים אחרים, יש אינסוף דעות של רבנים והוגים. ועל דעת זה התורה ניתנה. במקום לסבך ולקרוע, המגוון הזה יכול לאפשר לכל אחד למצוא את המקום שלו. למצוא את הדרך שמתיישבת על הלב שלו, לשמוע ולקרוא רבנים ואנשים שהדברים שלהם טובים עבורו. אבל אחרים אומרים אחרת? "מה לי בזה, זה מעשה שלו, וזה מעשה שלי" 

יוסף חשב שהוא הופרש מעם ישראל החוצה "נשני אלוקים את עמלי וכל בית אבי" בית אבי כולל יעקב עצמו. "הפרני אלוקים בארץ עניי" - זה המקום שלי כמצרי ולא כיהודי.

ואז יוצא שיוסף סבר שתפקידו זה לקדש את ה' דווקא בתוך הגויים ולא כחלק מעם ישראל ושה' הוציא אותו מכלל ישראל כמו ישמעאל ועשיו, ומינה אותו להיות שליט מצרים שימשיך קדושה למצרים והאומות. ולכן הוא מנתק קשר עם יעקב.

ורק כשיוסף פוגש את אחיו משתחווים לו ונזכר בחלומות, הוא משנה את דעתו ומבין שהוא יהודי ואז מתכנן את כל גביע בנימין כדי לתקן את הקרע בין האחים כנ"ל.

https://www.herzog.ac.il/vtc/tvunot/mega1_ybn.pdf

https://etzion.org.il/sites/default/files/2022-09/mega2_medan.pdf

לגבי הפירוש שיוסף רוצה לנקום/להעניש את האחים - לא ברור אז למה הוא שם את כספם באמתחותיהם ואחר כך אומר "שלום לכם אל תיראו" אקט של חיבה ולא עונש, שעוד יכול לעורר חשד אצל האחים שיוסף בכוונת תחילה משתיל להם כלי כסף כמו גביע בשקיהם.

הטיעון שיוסף חשד שמא אביו שלח אותו בכוונה כדי שימכרו אותו, נשמע קצת קונספרטיבי במחילה, ומזכיר לי את הטיעונים הקונספרטיבים על כך שצרציל וסטלין תכננו במכוון את מלחמת העולם השניה. הרי יעקב לפני שניה אהב אותו ונתן לו כתונת פסים! מה גם שאין סיבה שיוסף יחשוד שאף אחד לא חיפש אותו. בעולם העתיק ללא טלפון בלתי אפשרי לחפש עבד שנמכר לארץ אחרת.

גם אם יוסף הופרש מעם ישראל/האחים הופרשו לפי מחשבתו  האם זה מצדיק לצער את אביו ולא להודיע לו שהוא חי? או שמא גורל האומה חשוב ליוסף יותר מצער אביו והגעגועים אליו?

ואם לא, אז ממתי זה נודע, רק בברכות יעקב בסוף ימיו?

(כי "ולזרעך אחריך אתן את הארץ" יכול להתפרש כמו ההבטחה ליצחק "כי לך ולזרעך אתן את כל הארצות האל" שזה רק חלק מזרעו)

יוסף חשב שהוא הופרש מעם ישראל וגם חשב שבנימין הופרש מעם ישראל? (וצריך לזכור שהוא גם ידע שה' מינהו לשליט מצרים לא במקרה)

כנראה שבשני המקרים ה' גלגל שיהיה איזה הכרח שאנחנו לא מודעים אליו.

יתכן שיוסף חשש לשלוח שליח לאביו, כדי שזה לא יתפס כמרידה במלכות או משהו כזה (שהוא עדיין קשור לעבריות. אפשר למצוא רמז לזה במה שנאמר בסופו של דבר- וְהַקֹּ֣ל נִשְׁמַ֗ע בֵּ֤ית פַּרְעֹה֙ לֵאמֹ֔ר בָּ֖אוּ אֲחֵ֣י יוֹסֵ֑ף וַיִּיטַב֙ בְּעֵינֵ֣י פַרְעֹ֔ה וּבְעֵינֵ֖י עֲבָדָֽיו- משמע שהייתה הו"א שזה בעייתי).

אבל אז השאלה היא למה כשהאחים באו אל יוסף הוא לא סיפר להם מייד שהוא יוסף ואמר להם לבשר לאביו שהוא חי כשהם חוזרים.

נראה לומר ככה:

וַיִּזְכֹּ֣ר יוֹסֵ֔ף אֵ֚ת הַֽחֲלֹמ֔וֹת אֲשֶׁ֥ר חָלַ֖ם לָהֶ֑ם וַיֹּ֤אמֶר אֲלֵהֶם֙ מְרַגְּלִ֣ים אַתֶּ֔ם לִרְא֛וֹת אֶת־עֶרְוַ֥ת הָאָ֖רֶץ בָּאתֶֽם.

יוסף נזכר בזה אז (כי לא כתוב "ויוסף זכר"). לכן מסתבר שהגעת האחים הייתה שינוי כיוון בשביל יוסף, והוא הבין שהוא צריך להביא להתגשמות החלומות, כנביא שהוטלה עליו משימה (זו לא הייתה נבואה ממש, לכן יוסף ההיה יכול להתעלם מהחלומות עד הגעת האחים (ואולי לחשוב שהם רק היו הגורם לכך שהאחים ימכרוהו והוא יגיע למצרים)).

יוסף מבין שהתגשמות החלומות זה לא השתחוויה של כבוד, אלא של הסכמה- שהאחים יבינו את תפקידו וחשיבותו ושילכו בדרך שהוא מתווה. זה מסומל בערבותם בעבור בני רחל. ולכן הוא מתכנן את כל העניין עם בנימין. כמובן שלא שייך לספר ליעקב עד שהמשימה תושלם.

מה שנשאר להבין זה מה חשב יוסף עד שהאחים באו למצרים, ואולי זו גם תהיה סיבה נכונה יותר למה הוא לא הודיע ליעקב שהוא חי.

אם ניכנס ל"ראש" של יוסף, ונסתכל על דברים מתוך מבטו (האמוני, כפי שאנו נוכחים לדעת בפרשה זו ובפרשה הבאה)- ה' גלגל אותי למצרים וניתק אותי ממשפחתי, נמכרתי לעבד ואז ה' העלה אותי, ואז שוב הפיל אותי לבור תרתי משמע והעלה אותי משם למקום הכי גבוה שאפשר.

השתלשלות האירועים מראה שמי שפועל פה זה ה' ואסור לי לנסות שום דבר שהוא לא חלק מהתכנית שה' מתווה לי. אם אני מודיע לאבי שאני חי, זה יחבר שוב את המשפחה, וזה יגרור שינוי מהותי כלשהו, ולכן אסור לי לעשות זאת. אני עדיין מאמין בדרך של יעקב אבא, ואולי מה שיקרה בסוף זה שאני אתקן את מצרים (מבני חם ש"עבד עבדים יהיה לאחיו"), או לפחות אהיה הנשיא העברי המכובד של מצרים והתפקיד יעבור לבניי, בד בבד עם זה שאחיי וזרעם יבנו את שלטונם בארץ ישראל. בסופו של דבר נתחבר יחד ונשפיע על כל העולם (תפקידו של אברהם).

קשה על זה ממה שכתבת לגבי ברית בין הבתרים. אבל מי אמר שהם חשבו שזה יתקיים בדורם או בדורות הסמוכים אליהם ולא הרבה זמן אחרי?  (אגב, מה ההכרח לומר שהם בכלל ידעו על ברית בין הבתרים? אי אפשר לומר שאברהם לא גילה זאת לאף אחד?)  

"ויוסף ישית ידו על עניך" כלומר יעצום את עיניך כשתמות.

ויעקב ידע על כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם

בנ"י פרו ורבו מאוד עוד לפני פטירתו של יעקב:

וַיֵּ֧שֶׁב יִשְׂרָאֵ֛ל בְּאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם בְּאֶ֣רֶץ גֹּ֑שֶׁן וַיֵּאָחֲז֣וּ בָ֔הּ וַיִּפְר֥וּ וַיִּרְבּ֖וּ מְאֹֽד׃ וַיְחִ֤י יַעֲקֹב֙ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם שְׁבַ֥ע עֶשְׂרֵ֖ה שָׁנָ֑ה וַיְהִ֤י יְמֵֽי־יַעֲקֹב֙ שְׁנֵ֣י חַיָּ֔יו שֶׁ֣בַע שָׁנִ֔ים וְאַרְבָּעִ֥ים וּמְאַ֖ת שָׁנָֽה׃

רשב"ם-  ישית ידו על עיניך: על ענייניך וצרכיך, ישתדל לעשותם, כדכתיב ישית ידו על שנינו.

הפירושים שאנחנו קוראים מבוססים בד"כ על מה שקרה בפועל, לא בטוח שככה יעקב הבין את הדברים בשעה שהם נאמרו לו.

בפשטות יעקב חשב- אנוכי ארד עמך מצרימה, ואנוכי אעלך גם עלה (בעודך חי), ויוסף ישית ידו על עיניך (כפירוש הרשב"ם דלעיל).

הוא אומר שהשבטים לא ידעו על הגלות (או לא ידעו שהיא מתחילה עכשיו). לפי"ז אפשר לומר שגם יוסף לא ידע.

ואנכי אעלך בתור גופה.

יוסף אומר פקוד יפקוד אלוקים אתכם והעליתם את עצמותי

ואנוכי אעלך בתוך גופה זה פירוש למפרע של הדברים. יתכן שיעקב חשב גם על הפירוש הזה כשהדברים נאמרו לו, אבל הוא לא חשב שזה הפירוש היחידי.

כי יוסף שמע את זה מיעקב לפני פטירתו

כלומר תהפוך לגוי גדול, ואתה (כלומר הגוי הגדול) תעלה ממצרים.

חוץ מזה שאדם צריך לעשות את ההשתדלות שלו ולהשביע את יוסף, גם אם ה' הבטיח

אבל מה שבאתי להוכיח מדבריהם זה שההסבר שלי (שיעקב הבין בהתחלה שהוא עצמו יעלה חזרה) לא מופקע ובלתי מתקבל בגלל החידוש שבו.

הפך לגוי גדול הוא מנוע מלצאת ממצרים כאדם חי.

ואם תאמר שב17 שנה הם כבר הפכו לאלפי איש (מה שלא סביר, וזה עדיין לא "גוי גדול"). אז אולי יעקב חשש שהכנענים כבר לא יסכימו לקבל אלפי איש בארץ כנען, בעוד שפרעה נתן להם מקום. מה גם שהיה להם מקום מרעה משובח, בעוד שבכנען ייתכן שאין מקום למקנה כל כך גדול שכבר גדל מאז שהם התיישבו

שבסופם הוא כבר יהיה גוי גדול (או לפחות עם בסיס איתן להפוך לכזה אחרי לא הרבה זמן) שיכול לחזור.

כשהוא הגיע לגיל 147 והרגיש שהוא עומד למות, הוא הבין למפרע אחרת את דברי ה' אליו.

היא שמבחינת יוסף, יעקב היה שותף במכירה, הוא זה ששלח אותו לאחים.

לבבי השאלה השניה, הפשט הוא שהוא רצה לראות אם האחים חזרו בתשובה

פרק זמנים - פניני הלכה

@סיעתא דשמייא1, אני חושב שזה לא עניין של מגזר, למרות שהחבדניקים אולי התחילו עם זה

יש שמקשרים את אופי ההדלקה למשפחה ולביתיות. עם המדרש על הגזירה של היוונים שגרמה לעקירת דלתות הבית וכו

כשהייתי קטן שמעתי גם דבר תורה חמוד, שהדרך שלנו להאיר את המרחב בקודש היא לא ביציאה לכיכר העיר, אלא שאני מאיר אור קטן אצלי ואז גם ההוא ממול מאיר אצלו וכן הלאה

(כלומר, אלו טיעונים רעיוניים שיכולים להעניק משמעות לגישה ההלכתית שלא אוהבת הדלקה בברכה שלא בבית או בבית הכנסת)

לפרוק בארמית זה לפדות. לפדות זה לגאול.

גאולה בתנך זה גם הצלה מצרה, וגם הוצאת דבר משעבודו (גאולה משעבוד מלכויות, גאולת שדה, גאולת עבד). גאולה קלאסית בדברי חז"ל זה יציאה משעבוד מלכויות. עם זאת ברכת גאולה ב18 עוסקת בגאולה מצרה, ויציאה משעבוד מלכויות זה בתקע בשופר גדול לחרותינו. כך שלא ברור מתי פורקן משמש כהצלה מצרה ומתי כיציאה משעבוד מלכויות.

אם באמת פורקן כהיום הזה בעל הניסים זה גאולה מצרה. אז השאלה האם איפשהו בעל הניסים של חנוכה מוזכרת עצמאות פוליטית או רמז שחזרה מלכות לישראל יתר על מאתיים שנה עד החורבן? (בדברי חז"ל זה מפורש, שהרי חזל אומרים שהלל אומרים רק עם הנס קרה כשלא היינו משועבדים לאומות, שנאמר הללויה הללו עבדי ה', ולכן בפורים לא אומרים הלל ש"אכתי עבדי אחשוורוש אנן".

ובפסיקתא רבתי דחנוכה (פרשה ב'): משאין אומרין הלל אלא על מפלתה של מלכות... הללו עבדי ה' ולא עבדי אנטיוכוס" ).

השאלה אם "מסרת גיבורים ביש חלשים וכו' זה אזכור ליציאה משעבוד מלכויות. שהרי אם מלכות יוון נמסרה ביד ישראל, משמע יצאנו משעבודה, אחרת לא שייך לומר "מסרת משעבד ביד משועבד".

כמובן זה לא הסיבה העיקרית לחנוכה, אלא הסיבה העיקרית היא שניצלה התורה מכליון, כדברי על הניסים "כשעמדה מלכות יוון על עמך ישראל להשמידם תורתך ולהעבירם מחוקי רצונך ואתה ברחמיך הרבים עמדת להם בעת צרתם" כמו נוסח פורים "כשעמד המן הרשע ביקש להשמיד את כל היהודים ואתה ברחמיך הפרת את עצתו"

וְיִפרוֹק יָת זְבִינֵי דַאֲחוּהִי.

גאולה פה זה הוצאת השדה משעבוד זר (שלא של המשפחה).

אבל כמובן אתה צודק וגאולה עצמה יכולה להיות הצלה מצרה גם, כמו "קרבה אל נפשי גאלה" בתהילים ודגמאות רבות, וברכת גאולה ב18).

אבל למשל "אשר גאלנו וגאל את אבותינו ממצרים...ברוך גאל ישראל" בברכת גאולה בפסח, זה יציאה מעבדות לחירות (משעבוד מלכויות לעצמאות)

על הניסים של חנוכה "ולעמך ישראל עשית תשועה גדולה ופורקן כהיום הזה".

אגב "בזמן הזה" הכוונה - בתאריך הזה, כלומר על הניסים שעשית לנו בימים(בשנים) ההם לפני אלפיים מאתיים שנה, בזמן הזה בתאריך הזה של כה בכסלו. "שעשית *לאבותינו* בימים ההם בזמן הזה" - אבותינו לא חיים בהווה.

"בימים ההם (ו)בזמן הזה" במובן של בעבר ובהווה, זה דרשה על המשפט. וזה אחד המקרים שמרוב פרסום הדרשה, נשכח הפשט הפשוט של המשפט...

כמובן הדרש גנוז בפשט, כי הרי הימים ההם (השנים ההם) כבר לא יחזרו, אבל "הזמן הזה" כלומר התאריך הזה, חוזר כל שנה ושנה, ומביא את התנוצצות העבר כל שנה מחדש בהווה באותו תאריך, ובמילא זה גם רלוונטי להווה. אבל צריך להבדיל בין פשט מובן של ברכה לבין דרש.

למרות שבדקתי עכשיו וזה לא לגמרי כך, הנה נגיד דברי הרב מרדכי אליהו:

"מאי מברך? שעשה ניסים לאבותינו בימים ההם בזמן הזה".
ומדקדקים בלשון הברכה שאין לומר "ובזמן הזה" בו"ו עיין כה"ח
תרע"ו ס"ק ה' ומש"ב ס"ק א' אולם עיין בשלמי חגיגה הלכות
חנוכה שהביא משם הלבוש שיש לאמר "ובזמן" והפירוש עשה
לאבותינו אז ובזמן הזה עושה עמנו נסים ונפלאות גלויים ונסתרים.
אבל כאמור אומרים בזמן והכוונה נסים לאבותינו בתקופה הזאת".

ועוד ממקור אחר:

בימים ההם בזמן הזה, ולא ובזמן הזה בתוספת וא"ו. דהנה הט"ז סק"ג הביא מה שכתב הלבוש שי"ל ובזמן הזה כדי לכלול כל הניסים שעשה לאבותינו ולפרוט אותו הנס דעכשיו מעין המאורע, שבכל יום עושה לנו ניסים גלוים ונסתרים כמו שעשה לאבותינו ג"כ גלוים ונסתרים ע"כ. וכתב ע"ז הט"ז ולא נראה לי כן, דא"כ קשה ל"ל לומר בימים ההם, ודאי היה בימים ההם, ובשלמא להנוסחא בלא אות וא"ו הוכרח לומר כן, דאל"כ הוה המשמעות שבזמן הזה שאנו קיימים בו נעשה נס לאבותינו, ע"כ צ"ל בימים ההם בזמן הזה, כאלו אומר בימים ההם בכ"ה לחודש. וכו' ע"ש. (ואכן כך הוא הנוסח והפירושגם בברכת שעשה ניסים לאבותינו בימים ההם בזמן הזה.)"

שהפיקניק הציל את העולם?

ממש לא נראה לי שזה היה עניין הפיקניק בדווקא

היה עניין אלוקי שיעקב ירד למצרים.

הם נענשו על זה שמכרו את יוסף

והיה את 10 הרוגי מלכות כעונש שעם ישראל קיבל

על מכירת יוסף.

לא שההשגחה סידרה שיאכלו לחם כדי שימכרוהו לישמעאלים כדי שיוסף יכלכל את האחים ואת כל העולם ברעב?

ייתכן גם בעומק שהאחים זרקו את יוסף כפשע אידאליסטי, כי חשבו שהתנשאותו תזיק למשפחה ולעם ישראל המתפתח "ביקשו עליו נכלי דתות להמיתו". ואז בעצם בתוך העבירה יש נקודת אמת. אולי האכילת לחם זה כמו שהרמבם אומר שכשרשע גדול מת אז משפחתו צריכה ללבוש לבן ולעשות חגיגה, והאחים סברו בחטאם שיוסף רשע ומזיק לאומה

'בא וראה חבתן של ישראל, שעבירותיהן מביאין לידי מעלות גדולות. אם עבירותיהן כך, זכיותיהן על אחת כמה וכמה... ישיבה אחת שישבו השבטים בעצה אחת למכור את יוסף, כלכלה את העולם שבע שנים בשני רעבון. אם עבירותיהן כלכלה והעמיד את העולם, זכיותיהן על אחת כמה וכמה'

יוסף..

לענ"ד כוונת המדרש היא שהתכנית של ה' לעמ"י ותפקידו הם הבסיס לקיום עולם, ולכן בין כך ובין כך הם מביאים לקיום העולם.

אסור להקשיב להם

וכשהגיע למצרים היה חייב לשים לב אם היא יפה גם במנותק מהנפש ואם המצרים יראו אותה כיפה או לא.

הרי מעולם לא מצאנו שום חומרא שאדם לא יהנה מיופי אשתו, ואפילו התנא אבא חילקיה המלומד במופתים, אשתו היתה יוצאת מקושטת לקראתו שלא יתן עיניו באשה אחרת

נכון שיש גם לא מעט אמירות אחרות בש"ס ובמדרשים ובד"כ לא זאת ההדרכה. יש מקום לעיין האם זו הדרכה של גלות והילקוט שהובא הוא הדרכה של ארץ ישראל.

על משה אז היה מובן. שהרי נבואתו היתה ללא כוח מדמה ובלי קשר לחושים והיה צריך לפרוש מאשתו, וכל עולמו היה רוחני עם מיעוט בגשמיות (שזה עצמו גם ייתרון, אבל גם חסרון לעומת זיהרא עלאא דאדם הראשון ששם הכוח המדמה לא מעכב שום רוחניות, כפי שמתאר הרב קוק ב8 קבצים).

אבל מוזר שמתארים את זה דווקא על האבות, שכל עולמם היה קדושה בגשמיות.

אבל אולי זה קשור לזה שאברהם עדיין היה אברם ערל, ולא אברהם מהול (ויש קשר בין מילה לבין קדושת הבשר וקדושת הארץ), ועדיין לא נכרתו איתו כל הבריתות על הארץ, אז עדיין הגשמיות אצלו היתה חסרון. ייתכן שכשנאמר ששרה חזרה בזקנתה ליופי נעוריה, זה בחינת יופי חדש שלא סותר את הקדושה, לעומת היופי של שרי

המקורית 'ומתעובת' לא 'ומתועבת'. היא עושה את זה לעצמה כשהיא מתעברת. זה פסיכולוגי. ההנאה של האבות זה לא מעצם הנוי אלא ההנאה מהתחושה שזה יוצר בבית כשאשה מרגישה יפה, לכן גם המדרש מביא שכאשר היא מתעברת יש עצב.

(אני לא מאה אחוז בתירוץ הזה, אבל יש גם את התירוץ הראשון שכתבתי לעיל שזה פשוט מחלוקת)

במדרש.

דעה 2 במחילה נשמעת כאילו נכתבה על ידי מירב מיכאלי, כאילו האשה ממשת את עצמה ללא ילדים וברגע שיש לה ילדים משועבדת. דעה 3 מייצגת את דעת למך שלקח לו אשה לפריה ורביה ואשה לנוי (הפרדה בין הרומנטיקה הזוגית לבין הולדת ילדים, כמקובל בתרבות המערבית כיום).

עד כאן הקושיה.

התירוץ: לדעתי 3 התשובות אומרות שהאמהות היו עקרות כדי שישקיעו את מלוא האיכות ביצירת הילד שיוולד להן, כי אצל העקרות האמהות זה לא כמות ריבוי הילדים אלא האיכות, וכל חייהן הוקדשו בשביל התוצר הסופי שהוא הילד שיוולד: שרה ילדה רק את יצחק, רבקה התוצר הטוב שלה רק יעקב, רחל זה יוסף (ובנימין). לאה שלא היתה עקרה יש לה 6ילדים , לא אחד.

דעה 2 אומרת שמכיוון שכל אשה שיולדת צריכה להקריב מעצמה משהו (למרות שזה המימוש הכי גדול שלה) ומשועבדת לבנה, אז כדי שיצחק יצא הכי איכותי שיש , שרה כדי להכין אותו היתה צריכה 90 שנה לממש עצמה בחירות ללא ילד כדי שבנה בסוף יצא הכי איכותי שיש, כמו רופא שמוטב שידחה את רפואתו 7 שנים של לימוד כדי שיצא רופא מעולה, או כמו טייס שהצבא מוכן להשקיע כמה שנים רק בהכשרתו כדי שיצא בסוף טייס מעולה.

כנל תירוץ 3 - למרות שמימטש הזוגיות הכי גדול שיש זה הולדת ילד משותף, זה בא על חשבון משהו. אז מוטב היה שהאבות והאמהות יהיו שנים רבות ללא ילדים כדי שיתמקדו בזוגיות רק זה בזו ללא ילד ש"יפריע", וכל זה הכנה והכשרה לנשמה הענקית שהם יולידו בסוף, ואז מתברר שכל שנות הזוגיות היו הכנה להולדת הילד

פיזית בהתחלה לא יכלו להוליד ילדים בגמרא ביבמות סד אעתיק חלק עיקרי מהסוגיא: "אמר רבי אמי אברהם ושרה טומטמין היו שנאמר (ישעיהו נא, א) הביטו אל צור חוצבתם ואל מקבת בור נוקרתם וכתיב (ישעיהו נא, ב) הביטו אל אברהם אביכם ואל שרה תחוללכם אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה שרה אמנו אילונית היתה שנאמר (בראשית יא, ל) ותהי שרי עקרה אין לה ולד אפי' בית ולד אין לה"

אני מבין את הסוגיה כפשוטו. ברגע שיש לך מניעות פיזיולוגיות כאלו, אז אתה פחות עסוק בתאווה הגשמית.

אני כן יכול לקבל את המדרש של @הודעה1 כפשוטו, אבל לפי דעתי זו דעה פחות מרכזית בחז"ל וגם בפשט הפסוקים עצמם. לכן הצעתי הסברים אחרים.

תרצתי את המדרש שהובא, לא את המדרש השני על זה שאברהם לא הביט בשרה

בפירוש המשנה אבות ה,יט הוא כתב שאברהם מעולם לא הסתכל עליה "הסתכלות שלמה" עד אז. כלומר הוא לא התבונן בגופה עד אז, אלא רק על פניה.

ישר כח למי שניסה לתרץ

כי מצאנו חילוקים במדרש בין לפני מילתו לאחריה. למשל שלפני מילתו הוא היה קורס ונופל כשקיבל נבואה כי הטומאה של הערלה לא אפשרה לו לעמוד מול ה' בנבואה (רשי על ויפל אברהם על פניו וידבר איתו אלוקים לאמר)

מתנסחת בצורה שאפשר להבין אותה ביותר ממשמעות אחת (פה זה ההוספה של המילה "נא". מצד אחד פשוטו של מקרא זה לא כמו הדרשה בגמ' (כפי שאומר רש"י), מצד שני לפי פשוטו של מקרא היינו מבינים אותו דבר גם בלי המילה "נא").

היא רוצה לומר לנו- אתה צריך לקרוא בכמה אופנים, וללמוד את המסר מכ"א מהם. מה קרה בפועל תשאל אח"כ, אחרי שהפנמת את כל המסרים.

ואז בפשטות יוצא- החיבור של אברהם לשרה היה פנימי ועמוק מאוד. לא רק מעל המגע, אלא גם מעל הראיה/מראה. אחרי שיודעים את זה, מבינים שזה שאברהם כן הכיר את יופייה של שרה, ואף נהנה ממנו, לא פגע בכהוא זה בחיבורו הפנימי אליה (ומן הסתם אף העצים אותו).