פתחו את הספר לעמוד 394, ואל תתיימרו להבין את מה שאתם עומד לקרוא. רובכם לא מסוגלים לתפוס את עומק הקסם האמיתי. מישהו מגריפינדור, הורדתי 5 נקודות על הנשימה המוגזמת הזאת. כן, אתה שם, עם הפרצוף הטיפשי. היום, במקום לעסוק בשיקויי אהבה מטופשים ובקשקושים חסרי טעם שאתם, ובכן, אתם, אוהבים כל כך - נתקדם לנושא מהותי באמת.

שיקוי נשימת הדרקון

השיקוי הזה, בניגוד לרוב השיקויים שאתם מכירים, הוא לא לשימוש ישיר. הוא מיועד ליצירת עשן מנטרל קסם שיכול לשמש בהרבה דרכים, אפילו אם אתם חבורה של מפגרים.

מרכיבים:

3 שיני דרקון זוטר (השלוש המרכזיות).

20 גרם אבקת קרן חד-קרן (טחונה דק).

10 טיפות דם בזיל (טרי).

1 פקעת נדירה של "לשון דרקון" (צמח).

50 גרם קשקשי עורף של גרמלין.

חצי ליטר מים מנחל "השדים הבוכים".

20 סמ"ק רוק של עקרב ענק (שחור).

3 עלים של "עשב נחש" (צמח).

עין של עוף חול (שנשרה באופן טבעי).

תהליך ההכנה:

שקט! אתם רועשים כמו פלוגה של גמדים שיכורים.

חממו את מי נחל השדים הבוכים בסיר נחושת גדול על אש נמוכה. נמוכה, לא כמו מנת המשכל הממוצעת של תלמיד גריפינדור.

כשהמים מתחילים להעלות אדים קלים, הוסיפו בזהירות את שיני הדרקון הזוטר. ערבבו עם כף עץ מיוחדת, נגד כיוון השעון, 7 פעמים בדיוק.

זרקו פנימה את פקעת לשון הדרקון בשלמותה. חכו עד שהיא תתמוסס לחלוטין. אם זה לא קורה, כנראה שאתם לא עושים את זה נכון.

כשהתערובת הופכת ירוקה כהה, הוסיפו את אבקת קרן החד-קרן. ערבבו במהירות, בכיוון השעון, עד שהתערובת תהיה חלקה וללא גושים. מה אתה בוהה, פוטר? רשום!

טפטפו פנימה, בזהירות רבה, את דם הבזיל. טיפה אחר טיפה. כל טיפה חייבת להיבלע בתערובת לפני שתוסיפו את הבאה. אחרת השיקוי יתפוצץ לכם בפנים.

לאחר מכן, הוסיפו את קשקשי עורף הגרמלין ואת עלי עשב הנחש. ערבבו עד שהתערובת מבעבעת בעדינות.

לבסוף, שפכו פנימה את רוק העקרב הענק ואת עין עוף החול. אל תנסו לשאול למה. אתם לא ברמה להבין, חוץ ממך דראקו.

הסירו מהאש. כסו את הסיר במגבת לחה והניחו לו להתקרר למשך 24 שעות בדיוק.

לאחר מכן, שיקוי נשימת הדרקון יהיה מוכן לשימוש. הוא יופיע כנוזל סמיך בצבע אפור-כחלחל.

אין לשתות את השיקוי! ברור? יש פה מישהו מגריפינדור שחושב על זה, אני רואה את זה בעיניים שלו. מישהו מגריפינדור, הורדתם 10 נקודות נוספות.

השפעה:

כשתחשפו את השיקוי לאוויר הפתוח (כמו לשפוך אותו על הרצפה או לזרוק עליו כישוף פשוט), הוא יפיק עשן סמיך, כבד וחסר צבע שיתפשט במהירות. העשן הזה מנטרל באופן זמני את כל סוגי הקסם באזור מסוים למשך חמש דקות. כישופים יתפוגגו, חפצים קסומים יאבדו מכוחם, ואפילו קסמים מולדים ייחלשו. האפקט מתפוגג לאחר חמש דקות, וכל הקסמים חוזרים לפעולה. זה יכול להיות שימושי למי שיודע לחשוב, בניגוד לרובכם.

ועכשיו, להתחיל לעבוד, גלמים!

בוקר טוב לכולם, היום לא נעסוק בבוגארטים או בגרינדילוז. היום נדבר על יצור שרבים מכם אולי לא שמעו עליו, אך הוא מסוכן לא פחות מכל יצור אפל אחר – האקוכו הנדרי.

האקוכו הנדרי (Echocho Hendri)

האקוכו הנדרי הוא יצור נדיר במיוחד, ועל כן מעט מאוד ידוע עליו מחוץ למעגלים מצומצמים של חוקרי יצורים קסומים. הוא אינו מצוי בספרים הרגילים שלכם, וחשוב שתבינו את מהותו.

במזל גדול הצלחתי להשיג אחד כזה ולהביא אותו אליכם.

האקוכו הנדרי הוא יצור דמוי חרק ענק, באורך של כמטר, בעל גוף חיצוני קשיח ומחוספס בצבעי ירוק-אפרפר, המאפשר לו להשתלב באופן מושלם עם צמחייה ואבנים. יש לו שש רגליים דקות אך חזקות, ושני מחושים ארוכים ודקים בקדמת ראשו. עיניו גדולות וחסרות הבעה, אך הן רגישות במיוחד לתנועה ורטט. יכולתו הייחודית היא חיקוי צלילים: הוא מסוגל לחקות כל צליל ששמע במדויק, החל מקולות אדם וקריאות בעלי חיים ועד רעשים מכניים וכישופים. הוא משתמש ביכולת זו כדי למשוך קורבנות אל מלכודות, לבלבל אותם, או ליצור אשליה של סביבה בטוחה. הוא חירש לחלוטין לצלילים מקוריים, ומסתמך אך ורק על רטט ותנועה.

האקוכו הנדרי מעדיף סביבות שקטות ומבודדות שבהן הוא יכול לשלוט במרחב הצלילי: יערות שקטים מאוד, עמקים מרוחקים, חורבות עתיקות, או אפילו חללים תת-קרקעיים עם אקוסטיקה טובה. הוא ניזון בעיקר מחרקים קטנים ויונקים, אותם הוא לוכד לאחר שמשך אותם באמצעות חיקוי צלילים.

ההתגוננות מאקוכו הנדרי דורשת הבנה עמוקה של אופיו.

זיהוי מוקדם: הדבר החשוב ביותר הוא לזהות את נוכחותו. אם אתם שומעים קולות שאינם מתאימים לסביבה, או שנדמה לכם שאתם שומעים מישהו קורא לכם ממרחק שאינו הגיוני, ייתכן שאתם בקרבת אקוכו הנדרי. לדוגמה, ציוץ ציפורים ביער שקט באופן חריג, או קולות דיבור במקום שומם לחלוטין.

כישוף "סורדוס אפקטור" (SurdusEffector): זהו כישוף שיוצר "בועת שקט" קטנה סביבכם. הבועה הזו מונעת מהאקוכו הנדרי לזהות את תנועותיכם וליצור הד עבורכם, ובכך הוא מאבד את יתרונו.

התנועה: הניפו את השרביט בקשת עדינה, כאילו אתם מותחים קרום בלתי נראה סביב האוזן, ואז דחפו קלות קדימה.

המילים: "SurdusEffector!" (סוּרְדוּס אֶפֶקְטוֹר!)

תנועה שקטה ונחושה: אם אתם חושדים בנוכחות אקוכו הנדרי, נסו לנוע בשקט ככל האפשר. הימנעו מלהשמיע קולות, ונסו להשתמש בכישופי הסטה קטנים כדי להסיט את תשומת ליבו אם הוא קרוב. זיכרו, הוא עיוור וחרש – הוא מגיב רק לחיקויים של צלילים ולרטט.

חשוב: לעולם אל תנסו לתקשר עם האקוכו הנדרי או להיענות לקולות שהוא מחקה. מטרתכם העיקרית היא להבריח אותו או לברוח ממנו, תוך שמירה על דממה יחסית. זכרו, ידע הוא כוח, וביצורים נדירים כאלה, הוא עשוי להיות ההבדל בין חיים למוות.

יש שאלות, או שנתחיל לתרגל?

בוקר טוב תלמידים!

*בוקר טוב פרופסור אמבריג'!*

להכניס שרביטים בבקשה...

כולם לפתוח בעמוד 19 ולהתחיל לקרוא את פרק 5.

לא יהיה צורך לדבר.

היסטוריונים של הקסם נוטים להתמקד בעידן מלחמות הגובלינים הראשונות, תקופה של סכסוכים אלימים וטראומטיים שהטביעו את חותמם העמוק על מבנה החברה הקסומה באנגליה ועיצבו את אופן ההתגוננות מפני איומים אפלים לעשרות רבות של שנים קדימה. תקופה זו אינה רק פרק בהיסטוריה – היא אבן יסוד בהבנה שלנו את יחסי הכוחות המורכבים בין גזעי הקסם השונים ואת הסכנות החבויות גם בידע עתיק שאינו מובן במלואו. בעוד שהגובלינים נחשבו מאז ומתמיד ליצורים בעלי יכולות קסם מוגבלות – לרוב כאלו המתמקדות במטלורגיה מורכבת, בעבודת אבן מדויקת עד כדי פיקסל, ובהנדסת חפצים בעלי איכויות יוצאות דופן וחוסן בלתי נתפס – כוחם האמיתי טמון היה באומנות יצירת כלי נשק וחפצים מכושפים בעלי עמידות, תחכום, ורעלנות יוצאות דופן, שחרגו בהרבה מהבנתם וכישרונם של קוסמים רבים באותה עת. התנגשות זו, שהחלה באופן רשמי בשנת 1612 ונמשכה לסירוגין, עם הפסקות אש שבריריות שהופרו לעיתים קרובות ובאכזריות רבה, קרוב לשבע שנים ארוכות ומדממות, לא נבעה רק משאיפה טריטוריאלית קלאסית. היא הייתה מושרשת בקרעים עמוקים יותר, במחלוקות פילוסופיות בנוגע לבעלות על חפצי קסם והפילוסופיה של השימוש בהם, והשאלות האתיות הכרוכות בכך. הגובלינים, אשר האמינו בבעלות מוחלטת ובלתי ניתנת לערעור על כל יצירה שהגיחה מידיהם, ראו את שימוש הקוסמים בשרביטים – כלי קסם שהם עצמם טענו כי מקורם בטכניקות גובליניות קדומות של טוויית קסם לחומר – כגניבה תרבותית בוטה, עלבון עמוק שדרש לא רק תיקון, אלא נקמה. הגורם המרכזי שהפך את המלחמה הזו למטרידה כל כך, בלתי צפויה, ומורכבת מכל סכסוך קודם בהיסטוריה הקסומה, היו המגילות המקוללות. אלו פריטים, שעל אף היותם קטנים בגודלם ובעלי מראה תמים למדי, היו רבי עוצמה ומסוכנים מאין כמוהם. בניגוד לתפיסה הרווחת שהייתה קיימת בקרב קוסמים רבים, אלו לא היו מגילות מסורתיות ששימשו לכתיבה או לתיעוד היסטורי גרידא, אלא קלפים קטנים אך עבים יותר, עשויים עור דרקון דק במיוחד, שספג קסם באופן יוצא דופן והיה מסוגל להעצים אותו מעבר לכל דמיון. על פני עור הדרקון נחרטו בקפדנות אכזרית, באמצעות סכיני גובלינים טבולים בדם לרווה, סמלים עתיקים וגליפים גובליניים מסתוריים שפעלו להפעלת קללות עוצמתיות ומתמשכות. קללות אלו לא היו רק חזקות; הן היו מתוחכמות בצורה שטנית, ונחשבו לשיא המגביה של קסם הגובלינים האפל. בניגוד לכישופים הניתנים לביטול יחסית בקלות באמצעות לחשי נגד פשוטים וידועים, או להסרה על ידי מומחים, קללות אלו היו בעלות אופי עקשן, חודרני, ורעיל במיוחד, והן פגעו לא רק בנפשו של הקורבן – במובנים של חוסר מזל כרוני שהפך כל יוזמה לכישלון וכל תקווה לייאוש, מחלות מסתוריות שאינן מגיבות לשום ריפוי קסום או רפואי, ודכדוך עמוק שמוביל לייאוש מוחלט עד כדי אובדן רצון לחיות – אלא אף בסביבתו הפיזית הקרובה והרחבה יותר. מגילות אלו יכלו להשחית אדמות חקלאיות פוריות, להפוך אותן לאדמה צחיחה וחסרת חיים שאינה מסוגלת להצמיח עליה דבר במשך דורות, להרעיל מקורות מים צלולים ולהפכם לביצה דביקה ומצחינה המלאה בשרצים, ואף לגרום להתפוררות איטית אך בלתי נמנעת של מבנים חזקים והפכם לאבק דק המתפזר ברוח. השפעתן הייתה כה מקיפה עד שהן יכלו לשנות את אופייה של סביבה שלמה, להפוך אזורים ירוקים ופורחים למדבריות שוממים, ולמלא אותם בתחושת עגמומיות בלתי נסבלת. המאפיין הייחודי ביותר, והמטריד מכל, של המגילות הללו היה היכולת "לזחול" אל תוך מהותו הקסומה של המכשף או הקוסמת שהופעלו עליו, ולשנות אותו מבפנים באופן עמוק, בלתי צפוי, ובלתי הפיך כמעט. קללה שהוטלה על שרביט, למשל, לא רק גרמה לו לתפקד באופן לקוי, אלא יכלה לגרום לו לירות כישופים שונים לחלוטין ממה שהתכוון המטיל, ללא כל שליטה מצדו, ואף להפוך את השרביט עצמו לכלי מזיק באופן אקטיבי הפוגע במשתמש בו. שרביט כזה עלול היה להתחמם באופן מסוכן בידו של הקוסם, ולגרום לכוויות קשות ושלפוחיות מלאות מוגלה; לפלוט עשן רעיל וחונק שישבש את ראייתו ויגרום לו שיעולים בלתי נשלטים; או אפילו להתפוצץ ללא התרעה מוקדמת, ולגרום לפציעות קשות, אובדן גפיים, ואף מוות. זו הייתה הטקטיקה העיקרית של הגובלינים במלחמה זו: לא ניצחון ישיר וכוחני בקרב חזיתי מסורתי, שבו הם ידעו שידם על התחתונה מול כוחם הגדול של הקוסמים; אלא ערעור יציבותם וביטחונם של קהילת הקוסמים מבפנים, תוך זריעת פאניקה, חוסר אמון בכל כלי קסם שברשותם, וטיפוח ספקות קשים לגבי יכולותיהם שלהם עצמם. הם הפכו את כלי הקוסמים – השרביט, סמל המובהק ביותר לכוחם ועצמאותם – לנשק הפוגע בהם עצמם, ובכך שברו את רוחם וערערו את אמונתם בקסם עצמו. משרד הקסמים, שהיה עדיין בחיתוליו באותה תקופה – מוסד צעיר, לא מאורגן כפי שאנו מכירים אותו כיום, וחסר ניסיון ממשי בהתמודדות עם איומים מורכבים מסוג זה – נאבק להבין את טבען האמיתי של המגילות הללו ואת דרכי פעולתן המסתוריות. חוקרי קללות מובילים ומומחי לחשי-נגד נבחרים, מיטב המוחות הקסומים של הדור, עבדו ללא לאות, במשמרות ארוכות ומתישות שנמשכו ימים כלילות, תוך סיכון יומיומי של חייהם ובריאותם הנפשית והפיזית, בניסיון נואש לפענח את סודותיהן האפלים של המגילות. רבים מהם נפלו קורבן לקללות בעצמם, והותירו אחריהם תיעודים קטועים, סתומים לעיתים, של השפעותיהן המשתקות והמשבשות. דפים מיומנים שלמים נמצאו עם כתב יד משובש עד בלתי קריא, רשומות על חפצים קסומים שהתנדפו או שינו את מהותם, וכישופים שהשתבשו באופן בלתי צפוי והפכו למזיקים. המצב היה קרוב לייאוש מוחלט בקרב הקהילה הקסומה, שכן נראה היה שאין דרך יעילה להתמודד עם הנשק הגובליני החדש, והמלחמה איימה לפורר את החברה הקסומה מבפנים. שמועות על קללות שהופצו בקרב עיירות קוסמים יצרו פאניקה המונית, והסכנה לחשיפה לעולם המוגלגי הייתה קרובה מתמיד. רק לקראת סוף המלחמה, כאשר החברה הקסומה עמדה בפני התמוטטות של ממש, ולאחר אבדות כבדות ובלתי נסבלות לשני הצדדים ותחושת ייאוש עמוקה הולכת וגוברת בקרב הקהילה הקסומה, התגלתה פריצת דרך משמעותית. היא הגיעה בזכות עבודתה המבריקה והבלתי מתפשרת של מכשפה נודעת וגאונה, אלת'יאה וורת'ינגטון, שנודעה בבקיאותה יוצאת הדופן בקסם עתיק, בשפות קסומות נשכחות, ובפולקלור הגובליני העמוק. וורת'ינגטון, יחד עם צוות קטן, אך נבחר בקפידה, של קוסמים אמיצים ומבריקים – שכללו בין היתר מומחה לרונות עתיקות, אלכימאי מיומן, ונביאת עתידות בעלת שיעור קומה – פיתחה שיטות מורכבות לנטרול השפעות המגילות. אלו לא היו כישופים פשוטים, אלא טקסים ארוכים ומתישים שנמשכו לעיתים ימים שלמים ללא הפסקה. הם הצריכו שימוש בחומרים נדירים ובעלי תכונות קסם ייחודיות וטהורות – כגון דמעות פניקס טהורות שנאספו רק מפיניקסים צעירים שזה עתה נולדו מחדש, אבק ירח שנאסף בקפידה בלילות של ליקוי חמה מלא בנקודות אסטרונומיות מדויקות, ודם של חד-קרן שבוית על ידי מכשפה בעלת לב טהור ובאופן וולונטרי לחלוטין. בנוסף לחומרים הללו, נדרש גם ריכוז קסם אינטנסיבי ועוצמתי שרק מעטים יכלו לעמוד בו למשך זמן כה ארוך מבלי להתמוטט פיזית ונפשית. הצלחתם הייתה אטית, כרוכה בניסוי וטעייה כואבים, בכישלונות מחרידים, ובקרבה עצמית שאין דומה לה, אך בסופו של דבר, הם מצאו את הנוסחה – מעין לחש נגד אדיר שהיה למעשה סינתזה של קסם אנושי וקסם גובליני. זה היה רגע מכונן בהיסטוריה של הקסם. הלקחים שנלמדו ממלחמות הגובלינים הראשונות עיצבו באופן דרמטי את עקרונות לחשי-הנגד, ההגנה בפני קסם אפל, והבנת הקללות לשנים רבות. הם הובילו, באופן ישיר כמעט, להקמתה של מחלקת המסתורין במשרד הקסמים, עם אגף ייעודי לחקר ונטרול קללות בלתי רגילות, אבטחת פריטים קסומים מסוכנים, ופיתוח תיאוריות חדשות על טבע הקסם האפל והשפעותיו. מלחמה זו גם השפיעה באופן עמוק על בנייתה וארגונה של תוכנית הלימודים בבתי הספר לקסמים, במיוחד בתחום שיקויי הנגד, כישופי ההגנה המתקדמים, ואף לימודי היסטוריה ספציפיים על הסכנות של קסם לא מרוסן ובלתי מובן. הידע על המגילות המקוללות נשמר מאז בסוד קפדני ומוגן היטב, לא רק על ידי צוותים מומחים אלא גם באמצעות לחשי הגנה עתיקים, מתוך חשש עמוק שייעשה בו שימוש לרעה על ידי גורמים עוינים שיבקשו לזרוע כאוס הרסני בעולם הקוסמים. פריטים בודדים מהמגילות, בעלי עוצמה מופחתת לאחר טקסי הנטרול המורכבים של וורת'ינגטון וצוותה, נשמרים תחת אבטחה כבדה ביותר, כמעט אגדית, עמוק בכספות מאובטחות במיוחד בבנק גרינגוטס ובארכיונים הסודיים והעמוקים ביותר של משרד הקסמים, כדי שלא יפלו לידיים הלא נכונות ויהוו איום מחודש על שלום עולם הקוסמים. המלחמה הזו שינתה את התפיסה של הקהילה הקסומה כולה לגבי איומים, והדגישה את החשיבות העליונה של ידע מעמיק, זהירות בלתי מתפשרת, ושיתוף פעולה בין גזעים שונים, גם אם הדבר קשה ומורכב. היא הייתה שיעור כואב, אך הכרחי, על העוצמה ההרסנית של קסם בלתי מובן.

או שהבינה המלאכותית נוכחת..?

אגב מעליב מאוד שאתה טוען שאף אחד לא כותב פה כשרק אתמול הגבתי...

באמת לא עושה מוטיבציה להמשיך פה...

אבל בסדר-

והוא כתבנו...

בפנימיה, שאחד ידליק בשביל כולם בחדר, אז כנראה זה יהיה רון, כי הוא הגדול מבינהם

אשתו כגופו.

אז אולי גם וולדמורט כגופו של הארי? השאלה אם בית רידל או אחוזת מאלפוי זה נחשב הבית של וולדמורט. אולי זה שהוא שם שם את היומן זה נחשב שהוא השתתף בפרוטה עם בעל הבית?

אם מוסיף והולך כמו וולדמורט שכל שנה הוסיף הורקרוקס עד שהגיע ל8. או הולך ופוחת כנגד כל הורקרוקס שהושמד

אמגוש זה כהן דת פרסי, שהפך אחר כך בגמרא לכינוי למכשף לזכרוני

מאלפוי כשדרך על האף של הארי?

"ואני מדריך עליו. ומדריך עליו. ומדריך. כי אני מדריך. כי אני מדריך. בפלוגת הפיקוח"

"ראיתי את זאביני סוגר את דלת הקרון והיא לא הצליחה להסגר, לא חשדתי. ואז ראיתי לרגע את הראש של פוטר באוויר, פה חשדתי!"

ואיך אמר הארי?

"בתחולדה קראה רק לי לעלות למעלה ולא להרמיוני וכאבה לי הצלקת. לא חשדתי בה. מה אני חשדניסט?

ואז היא התפצלה לשניים.

פה חשדתי!"

עם ההשוואות האחרות אני מסכימה.

האמת שאם כבר היהודים בסדרה הם בני המוגלגים - כי הרי וולדמורט (=היטלר) האמין בטוהר דם (=הגזע הארי), אז ילדי המוגלגים, שאינם טהורי דם, הם היהודים, שהיטלר רצח בשל היותם לא מהגזע הארי...

אז אפשר להקביל את זה לארהב במאה ה-19 , ליהודים היו זכויות בפועל אבל עדיין אנטישמיות (והם שלטו בבנקים), השחורים היו עבדים, והאינדאינים חיו פרא חיים אוטונומיים בטריטוריות שהממשל נתן להם