היי
זה אולי מצחיק שזה כל-כך משמעותי לי. אני מרגישה צורך להתנצל אבל הלוואי שמפה תבוא הישועה.
אז היה לי תור לרופא ולאולטרסאונד השבוע והעובר שלי היא בת ב"ה.
אין לי אחיות או בנות (יש לי בנים והרבה אחים) והרבה שנים בחיים בילדות חייתי בתודעה שהיה 'שווה' יותר עם הייתי בן. הרגשתי הרבה בצד בבית, אולי דחויה קצת. אמא שלי לא הייתה יוצאת לטיולים אז או שהייתי מצטרפת לחבורת בנים ומרגישה שאני נראית חריג בסביבה או שהייתי מוותרת. כמובן שבקושי הלכתי לבריכה כילדה (בשונה מהאחים) מהסיבה הזו.
חוששת מאוד מלהיות אמא לבת.
כאילו נתקע לי דיסק במוח שקל יותר להיות גבר וכאישה את תחווי המון ויתורים בחיים.
מחפשת לעשות עבודה עם עצמי בעניין, ולא מספיק יודעת איך לגשת לזה.
קרה למישהי חוויה דומה? יש למישהי המלצות למישהי שיכולה לעזור לי עם זה? מטפלת רגשית או משהו?
