זה לא מופיע לי בתהילים חסדי היומי

אני אזרוק עליך ג'חנון

שהם ממוצא ערבי. 

כבדהו ושחדהו זה נראה לי מתאים.

לא כבדהו וכבדהו

וגם לא חשדהו וחשדהו

- כבדהו וחשדהו.

לפני כמה חודשים שהשתכרתי במחנה עקב הפרידה מדברי לא השתכרתי  כזה גרוע לדעתי אעפ שחברים שלי אמרו שהפחדתי זוג בנות עם בקבוק(לא י זכור לי)😝

בכולופן מה שכן זכור לי זה שהלכתי לצד להקיא ואז הגיע איזה ערבוש דיי זקן וראה שאני במצב כפית

ואמר שאני צריך לשתות. אמרתי לו שהכל טוב ואני בסדר והוא התעקש ואז הלך לא יודע לאן והביא לי כוסות מים ובדק שאני מתאושש. אני נוטה יותר להאמין שזה היה אליהו ולא באמת ערבוש

כי ערבושים הם **** אבל מי יודע מי יודע

זה היה בדרך לתקוע, אוגוסט, חם רצח, אני רואה אותה הולכת על הכביש בלבוש עמוס ומלא עם 2 ילדים קטנים. תכלס ריחמתי עליה. עצרתי בצד סימנתי לה בידיים בליל מוזר של תנועות שממנו היא הבינה שאני מוכן לקרב אותה לכניסה לכפר בכיוון שלה.

וואלה הרגשתי טוב עם עצמי. לאו דווקא מעצם המעשה. כאילו, *גם* בגלל המעשה אבל גם בגלל שלא נכנעתי לפחד.

אויבים שרוצים להשמיד את המדינה

לזכור שהוא אויב ואני במלחמה איתו. אין לי מה לשנוא אותו אישית

מתועלת?

אם זה כך אני מסכים איתך. 

אבל אם לא אין סיבה להניח שאותה אישה פלסטינית שצועדת בחום תרצח אנשים בטבח. ואנו משתדלים כמה שיותר להיטיב בעולם, כמו אברהם אבינו

בגרמניה הנאצית היו כמה מצילי יהודים, בעזה לא היה אפילו אחד!

האם אנו יודעים לשפוט האם ערבי ממוצע ראוי מצד מידת הדין להיטיב לו או לא?

וכובש את אדמתך

ראוי להיטיב לכזה דבר?

אלוקים?

על תערבב ביני לבין הסטורי למרות שגם מה שהוא אומר נכון בעיניי

אבל לי מספיק שהאוייב כובש את אדמתי ומעוניין לקחת לי אותה ולרצוח את כולנו בשביל זה

בשביל לשנוא אותו ולרדוף עד חרמה

מעשה בטחוני נכון. לבין לשנוא שזה נפשי

אמר זאת כל הגויים היו אויבים שלנו

שנברא בצלם אלוקים שקיבל על עצמו בבית דין 7 מצוות", אלא "חביב אדם"

לא דומה למה שניסית להסביר שמדובר בכל הגוים גם אלו שלא עושים רצון ה' חס ושלום

אגב הכיוון שניסיתי להביא שזה רק הקולקטיב ולא הפרט הוא כיוון דיי מסוכן ומשובש כי לפי ההיגיון הזה לא שייך לשנוא אנשים רשעים כמו היטלר אייכמן מנגלה? נו באמת

להם כלי חמדה, גם אם לא עושים רצון ה', כך חביב אדם גם אם לא עושה רצון ה'.

היטלר שייך לשנוא אותו כי הוא רשע, כמו שאנו שונאים את ישו כי הוא רשע אבל יהודי.  אבל ערבי ממוצע הוא לא רשע, גם אם חוטא.

טוב שבגויים הרוג נאמר על הקולקטיב, כלומר גם גוי טוב ביום פקודה עלול להצטרף לעם שלו ולהלחם בנו, שהרי הלכה שהקולקטיבים של האומות שונאים את ישראל. ולכן בכל גוי מסתתר אנטישמי קטן שלא באשמתו. ולומדים זאת מהירא את דבר ה' במצרים שנתן את סוסיו לממלכה המצרית ורדפה אחרי ישראל בים סוף

איך ערבי ממוצע הוא לא רשע גם אם הוא חוטא??

רשע בהגדרה זה חוטא.

ומה פתאום אתה עושה השוואה בין עם ישראל לגוים? זה בכלל לא שייך בשום קנה מידה. איך אתה יוצא מנקודת הנחה שבגלל שהיחס לעם ישראל הוא x  אז בהכרח שזה גם היחס לגוים?? אם זה אכן היה כך. חזל לא היו עושים את ההפרדה מלכתחילה בין יהודים לגוים.

יהודי שחשב לעשות מצווה ונאנס ולא עשאה נחשב לו כאילו עשאה. גוי לא.

גוי שחשב לעשות עבירה ולא עשה נחשב לו כאילו עשה. יהודי לא.

צלם אלוקים נובעים מהסגולה ולא מהבחירה. זה נכון שבישראל יש את עניין האחווה ושייך לשנוא גם את הרשעים. אבל אברהם התפלל על אנשי סדום גם כשהיו רשעים ורצה לארח גם אורחים שמשתחווים לאבק רגליהם (נכון ששרה מייצגת את הקפדנות על הרשעים ויש גם לזה צד. אבל בסוף שרה הולכת אחרי אברהם על זה וקיימה את בקשתו ב"מהרי שלש סאים קמח סולת"). 

החלוקה בין גוים לישראל בזה זה כי ישראל קדוש כבן של מלך גם בגוף ולא רק בנשמה ולכן הולכים לפי המצוות במעשה, גוי צלם אלוקים שלו הוא בעיקר בנשמה אבל לא בגוף ולכן הולכים לפי הכוונה

מה גם שאין להם נשמה לפי רוב הדעות.

לפי הרב ההבדל בין יהודי לגוי גדול הרבה יותר מההבדל בין אדם לחיה

 הרבי מלובביטש קורא את התניא כך "ונפש האלוקית, בישראל היא חלק אלוקה ממש" כלומר בגוים היא חלק אלוקה ממעל אבל לא ממש. וכן סובר הרב שרקי. 

נפסק שלחסידי אומות יש עולם הבא אז יש להם נשמה.

צלם אלוקים זה לא בחירה, אם כן זה סגולה.

זה שהבדל בין יהודי לגוי גדול יותר מאדם לחיה לא סותר את סגולת צלם אלוקים. אגב הרב לא אמר הבדל בין יהודי לגוי אלא "בין הנשמה הישראלית לנשמות הגוים" כלומר בין נשמת כנסת ישראל בכללותה לנשמה של גוי. (וגם זה הרב שרקי סובר כך).

מה לעשות שאתה הרבה פעמים נוטה לדעות לא ישרות?

את שכל הזמן מדברת נגד הגוים פתאום מגנה עליהם?

מריח לי פישי

מתי דיברתי על גויים?

וגם ב"לרחם" יש רמות. האם לענות לגוי תמים ברחוב מה השעה זה בכלל "המרחם"?

מהללי רוצחי תינוקות?

למה אתה מיתמם?

למעשי האיבה של המחבלים מעידה שהם תומכים במידת מה בזה אז כן.

מה גם שבישביל להיות גר תושב צריך לא להיות אויב שלנו והם מלכתחיחה לא עומדים בקריטריון הבסיסי הזה. אתה בכוח מנסה להוכיח משהו שמציאות מראה שלא קיים.

חאלס לטחון מים

אם אדם לא מקיים מצוות

הגיוני שמצותיו יגברו על עוונותיו?

מצוות בני נוח ובמצוות איסור רצח מחפף בקטע שלא מוחה בבני עמו שרוצחים. האם זה אומר שעוונותיו מרובים על זכויותיו?

שאין השחטה לנפש כרצח.

קל וחומר רצח של יהודי 

באופן כללי יחס הרמב"ם לעריות לטוב או לרע הוא יוצא דופן משאר חכמי ישראל

לחיות בשלום איתנו

לא הבאת ראיה אחת ללמה הם לא רשעים.

אתה ליטרלי הולך נגד השכל הישר עוד מבלי להיכנס למקורות חזל שהבאתי וכן בעניין אויבי ישראל

שים לב לדיוק של הרמב"ם.

מה גם שאחאב לא רצח את נבות אלא איזבל הוא פשוט לא מחה.

איך זה קשור למה שאמרת?

כי אני לא רואה שום קשר, ולא רק אני.

שהלך הרוח שלך נכון ומועיל ובמיוחד במלחמה הנוכחית ומחזק את דרכך להמשיך במחשבה שלך. רק מציין שיש עוד אלמנטים אחרים ביחס לגויים. שמאל דוחה וימין מקרבת

מדובר בדברים פשוטים ואין מחלוקת בדבר, כפי שאתה מנסה להציג.

בלי נדר במוצאי הצום אשלח לך דברי המהר"ל בנושא. תזכיר לי

במלחמת החורמה מולם. צריך לגרש את כל העזתים. ןלדעת שכל ערבי הוא אויב פוטנציאלי. זה לא קשור לשנאה אליו אבל

עם ישראל לגויים, ואת ייחודיותו של עם ישראל כעם סגולה. 

או כמו שאומר הרב קוק:

רחבות הלב, שבאה לפעמים להכניס את העולם כולו, כל האנושיות כולה, בכלל החבה המיוחדה המתגלה לישראל, היא צריכה בדיקה. כשההכרה של הקודש המצוין אשר לסגולת ישראל עומדת בצביונו, ומתוך בהירותו מתפשטת החבה והאהבה בעין טובה על כל גוי ואדם יחד, זוהי מדתו של אברהם אבינו, אב המון גויים, "ונברכו בך כל משפחות האדמה - ובזרעך". אבל יש שיסוד התרחבותה של חבה זו באה מתוך כחות הרגש והאפלת אור הקדש של הכרת הסגולה הישראלית העליונה, ואז היא ארסית, ותוכן פעולתה הוא מלא הירוס נורא, שצריך להתרחק ממנו כמפני שור המועד, ו"שאיה יוכת שער", "לדידי חזי ליה ומנגח כתורא".

אתה צודק שהוא בחזקת אויב. אבל אויב לא איבד את צלמו

אם יש צדיק אחד בסדום (בברלין הנאצית היו, בעזה לא היה אפילו אחד!) שיצא מן המקום בלי להביט לאחור!

וערבי שלא נטרלי לגמרי הוא חוטא, אבל לאו דווקא רשע

אני לא רוצה לסנגר עליהם.

אבל אני שמעתי מקרה של יהודים שנכנסו בטעות לתוך כפר ערבי והתושבים התחילו להתנפל עליהם ואחד האנשים הוציא אותם מההמון והכניס אותם לבית שלו עד שיגיע עזרה.

אז נכון זה נדיר אבל יש אנשים כאלה.

יש גם את יוסף חדאד והוא לא היחיד.

יוסף חדאד הוא אוייב שלי רק בגלל שהוא ערבי? לא,האומה הערבית הם האוייבים והיחיד הזה לא אוייב שלי.

בשנים האחרונות הקהילה הזאת מנסה להמציא מחדש את הזהות הארמית, כדי להתבדל מהערבים עם התעודת זהות הכחולה שמזדהים עם האויב ורואים את עצמם כפלסטינים.

עדיין באירופה הנאצית, היו אלפים שהצילו יהודים, בעזה בשמחת תורה, לא היה אפילו אחד.

ואז לא נוכל להלחם נגדם כשצריך. ואז יוצא שבאמת זה כמו הטעם של לא תחנם וכמו לאסור שתייית יין, למנוע התקרבות בין יהודים לשונאיהם שתמנע ממנו להגן על עצמינו.

השאלה אם אי אפשר להפריד בין הקולקטיב הערבי שהוא אויב שלנו לאדם פרטי שלא? או כמו שאמר הרצי"ה שאין לנו מלחמה נגד אחמד או מוסטפה הפרטיים

הייתי רוצה להיטיב לכל אדם, אלא שאני יודע שלהיטיב לו יהרוס יותר מאשר ייבנה ולכן לא עושה זאת

את תואר אדם, ספק אם אפילו הגדרת 'פרא אדם' ראויה להם. איך אמר מרדכי הורביץ: "הערבים אוהבים את הרצח שלהם חם ומהביל, עוד נתגעגע לתאי הגזים הסטרליים של הנאצים", אוי לנו שראינו זאת מתקיים.

אני רוצה שהם יתיאשו מלחיות כאן ויקומו ויעזבו. אני בהחלט מוכן להתנדב להסיע אותם החוצה...

שערבי שתומך בפלסטיניזם ייתן על זה את הדין, אבל זה לא אומר שהוא איבד את התואר אדם, כל עוד הוא לא מחבל בפועל. גם אני בעד לגרש אותם החוצה בכפיה עם תכנית ליישוב מחדש באינדונזיה, אבל לא על ידי גרימת צער.

מה שעשית כאן זה הכללה. אם מחבל איבד את צלמו, אז אתה טוען שכל ערבי שתומך באש"ף באופן עקיף מאוד גם איבד. זה לשפוך את התינוק עם המים

הנציגות הנבחרת שלהם ברש"פ הובילה את הטבח, כשהנציגים הנבחרים שלהם לכנסת (המתונים! הקיצוניים שבהם מחרימים את הבחירות...) מזרימים להם כספים דרך כל מיני עמותות פיקטיביות.

כבר שכחתם איך הם פשטו על העוטף בנעריהם וזקניהם? מילדים ועד נכים עם קבים?!

בחרו בממשלה שתומכת באש"ף. ובכלל על כל גוי, שהרי הלכה שקולקטיב האומות שונא את ישראל

לגבי האינדבדואל - חביב אדם שנברא בצלם אלוקים.

לגבי הקולקטיב - טוב שבגויים הרוג

חוזר שוב, אם יש צדיק בסדום, שיצא מן המקום. שיכריז שהדברים לא בשמו, שיכריז שהוא תומך במלחמה הצודקת של עם ישראל נגד הרשעים. כל עוד שלא כך - הוא בחזרת חלק מהקולקטיב שמחנך ע"פ הקוראן.

שיהודים הציקו לערבים? הרי הם חלק מהאויב ואיבדו את צלם אלוקים?

מעבר לכך, נראה לי שהיתה מחשבה שמקום המדינה ועד פרוץ האינטיפדה הראשונה - סה"כ הערבים שתחת שלטונינו משלימים עם המציאות ואיתנו. כמעט כל האירועים החבלניים היו מגורמים מחוץ לגבולות, הבדואים בנגב התגייסו כולם וגם בבתי הספר ביפו ואום אל פאחם חגגו את יום העצמאות (באמת). אירועים חריגים איתם, היו בהחלט חריגים. אז היתה מחשבה שבגדול הם 'השלימו', כמו באגרת של יהושע וממילא יש מקום להתייחס אליהם כמעין גר תושב.

האינתיפדה הראשונה וביתר שאת השניה שכללה מרד של הערבים בעלי הת.ז. הכחולה ושאר אירועים מאז, הוכיחו היטב, שהם לא השלימו, גם אם רובם, רוב הזמן, חיים את חייהם - ביום פקודה הם אויב לכל דבר, ממשיך דרכם של פורעי תרפ"ט.

אין תחום ביניים?

ההתעקשות לדמיין שהאחמד שעומד מולך אינו כזה, כמו שבבארי חשבו שחליל הוא חבר שלהם, מעוררת תמיהה רבה.

מי שחילק בקלוואות הוא באמת רשע

אגיד שוב - אם יש צדיק אחד בסדום, שיצא מן המקום בלי להביט לאחור. כל עוד שהוא חלק מהקולקטיב ולא מתנער ממנו, הוא חלק מהרשע והפשע.

נכון שהוא חלק מהרשע, אבל זה לא הופך אותו לרשע אלא חוטא. נגיד יש חבורה של מחתרת יהודית שהרגו סתם ערבים, ויש שם אחד שהיה חלק מהחבורה אבל לא הרג ולא סייע אבל גם לא התנער מהם, האם הוא רשע בעצמו? לא

הכתוב אומר כו'. דאם לא כן "אשר טמא אחותם" למה לכתוב, כי לא דברו הם "אשר טמא את דינה אחותם", דהא במרמה השיבו, ואם היו אומרים להם "אשר טמא דינה אחותם" היו מבינים כי במרמה הם מדברים, אלא בודאי הכתוב אומר "כי טמא דינה אחותם" ולא הוי זה מרמה.

אך קשה אם שכם חטא כל העיר מה חטאו להרוג, ותירץ הרמב"ם וכו'

ונראה דלא קשיא מידי, משום דלא דמי שני אומות, כגון בני ישראל וכנעניים, שהם שני אומות, כדכתיב (פסוק טז) "והיינו לעם אחד" – ומתחלה לא נחשבו לעם אחד, ולפיכך הותר להם ללחום כדין אומה שבא ללחום על אומה אחרת, שהתירה התורה. ואף על גב דאמרה התורה (דברים כ, י) "כי תקרב אל עיר להלחם עליה וקראת אליה לשלום", היינו היכי דלא עשו לישראל דבר, אבל היכי דעשו לישראל דבר, כגון זה שפרצו בהם לעשות להם נבלה, אף על גב דלא עשה רק אחד מהם – כיון דמכלל העם הוא, כיון שפרצו להם תחלה – מותרים ליקח נקמתם מהם. והכי נמי כל המלחמות שהם נמצאים כגון "צרור את המדיינים וגו'" (במדבר כה, יז), אף על גב דהיו הרבה שלא עשו – אין זה חילוק, כיון שהיו באותה אומה שעשה רע להם – מותרין לבא עליהם למלחמה, וכן הם כל המלחמות:

גור אריה על בראשית ל"ד:י"ג:א'

אין מה להשוות בין מלחמות לפני 3000 שנה לימינו.

 ודיברתי על שנאה, לא על מלחמה. זה שהרגנו חיילים מצרים ביום כיפור לא אומר שאנו שונאים כל חייל וחייל אישית, אלא אויבים אותם

אבל ברמת העקרון, מאוד משונה לי ההתעקשות שלכם לתת טרמפ לנוח'בה של מחר.

שהוא אויב וצריך להתייחס אלין כאויב. לא שהוא איבד צלם אלוקים. גם אלישע אמר למלך יורם לתת אוכל לאויבים הארמיים, סימן שהם לא איבדו צלם אלוקים, והם היו אכזריים פי אלף. ואגב גם לחיות צריך להיטיב, אז גם אם מישהו איבד את צלמו זה לא משנה

של השמאל. בפועל כנראה דבריך ייתרמו לתועלת גדולה יותר לעולם 

שטוב שאתה סובר כך כי זה קונטרה לשמאל ואנו נמצאים במלחמה ואם כולם היו מדברים על צלם אלוקים של הערבים זה היה מרפה את ידינו במלחמת החורמה מולם

כי אני לרוב לא מאמין להם, יש מספיק למי לתרום שאפשר לסמוך עליהם קצת יותר.

בכל מקרה @הפי אל תתפדחי, יש לך נשמה גבוהה כנראה משורש רבי שמעון בן שטח.

אני מרגישה לא טוב עם זה האחרון שהכרתי שעזר נרצח בעצמו מהם ..

אני אשתדל לא לתת להם יותר לפני שאני מביאה לשמוע את השפה של האדם מולי

ובכל אופן אתה לא יכול לקבוע באופן מוחלט לאן לשייך אותם בלי דיון מעמיק. זה נראה שנקטת קו שאתה משייך אותו אוטומטית לכל מקרה.

מה דעתך לדוגמא על הפצ"רית? 

תמיד בכל ציבור יש צדיקים בינונים ורשעים. ראשי תיבות ציבו"ר

גם כאן. זה לא עמך ישראל.

זה קרנות ודיפ סטייט והשפעות מארהב סורוס איראן וקטאר שמנסים להשפיע על השמאל. ה"איזבל" המודרנית שמסיתה את אחאב

חוץ מזה שבמעונות יש עוד שבועיים, ובהרבה מקומות יש קייטנה שבוע הבא.

במקומות שיש שתי אזעקות ביום ותמיד יש התרעה מוקדמת הסכנה להחזיר את הלימודים נמוכה.

בשביל להוביל מאות תלמידים לממדים בבטחה.

יקשה המקשה - התמודדנו שנים ארוכות עם אזעקות ללא כל התרעה מוקדמת, אז 6 דקות לא יספיקו?

והתשובה היא כמובן שגם כאשר היו אזעקות בלי התרעות, אז למרות כל התרגולים וכל ההבטחות, בפועל רבים רבים בבתי הספר נשארו מחוץ לממד. אי אפשר לנייד בדקה וחצי מאות תלמידים למרחבים מוגנים בכל בית ספר.

וזה עוד לפני שדיברנו על המורים עצמם, שצריכים לעזוב את הילדים שלהם לבד בבית, כאשר לפעמים המורים גרים במקום שבו עוד לא החזירו את הלימודים אבל מלמדים במקום שבו כן החזירו, או שסתם יש להם ילדים בני 9-10 שעוד לא חוזרים ללמוד כי מחזירים רק את הקטנים. לחלקם/ן יש בני/ות זוג מגויסים וכו', כך שאין מי שיישאר עם הילדים בבית בתקופה שבה אין יום ללא אזעקות.

לק"י

ובהתחשב בזה שכולם ירדו בצורה מסודרת, ויקשיבו להוראות.

והדרכים גם הן מסוכנות כרגע. לא בכל מקום יש מרחב מוגן.

אני שמחה מאוד שאני כרגע עוד בחל"ד. כך שגם אם יחזירו אצלינו, אני אוכל להשאיר בבית.

בעבר הורים לילדים מתחת לגיל 14 שלא היתה להם מסגרת/ מי שישמור עליהם, יכלו להשאר בבית.

ברוך ה' ירדו קצת מהעץ.. ונקווה בעזרת ה' שימשיך כך ולא ינסו שוב להחזיר למסגרות.

(אני חושבת שבעיקר הכעס שלי) זאת הציפייה מצוותי החינוך להגיע וללמד/ להדריך סיטואציה כזאת.

למרות שגם שמעתי קולות של אנשי חינוך שמאוד מתלהבים על חזרה (לא מצליחה להבין את זה.....)

כל כך מתסכל!

אם כבר אז שיפתחו למי שניגשים לבגרויות, כי זה באמת קריטי - אבל גנים? יסודי בנמוכים? דווקא ילדים קטנים? אני תוהה אם מצב כזה לא יגביר חלילה חרדות אצל הילדים

הקבוצות היישוביות ממש סוערות על זה

יגביר חרדות, במיוחד בגילאים קטנים שצוות חינוכי של מורה ואולי מדריכה/סייעת צריכים להיות על 30 ילדים וכו'

בעיקר הדרכים נראות לי בעיתיות 

לכאב פיזי

צריך טיפול

דחוף

עדיף דרך קופת החולים, אבל אפשר גם דרך סה"ר או ער"ן. 

ואו מכל דבר קטן כואב לי כזה בלב

עוזר לי ממש לבכות וככה להוציא תכאב החוצה... וגם לכתוב הכל פשוט מה שיוצא וגם אני נותנת לעצמי לכאוב, מותר.. אבל אחכ משתדלת לעשות משו כיףף ומשמח♥️

ויושבת על משהו.

על מה זה יושב אצלך?

לטווח רחוק ובכללי יכול לעזור לתחם את הכאב ולתת לו ביטוי בזמנים קבועים ביום בצורה ממוקדת ןמתוך שליטה, וממילא כנראה שהוא פחות יצוץ בשאר היום בצורה קיצונית

לא כ"כ הבנתי את השאלה.

לגבי הקטע המובא,

בכללי:

א. האם המקור לסיפור אמין וידוע בצורה וודאית שאכן נאמר מפיו של רבי אלימלך מליז'נסק זצ"ל? 

ב. אם אכן נאמר מפיו קטונתי ואני עפר ואפר לרגליו ולא מתחילה אפילו להבין את ההשגות העליונות וכו'

ג. אם לא נאמר מפיו אלא זהו סיפור בפני עצמו שלא נאמר בפי גדול ישראל לענ"ד יש כאן תמיהה או לפחות חוסר הבנה שלי של העניין מדוע יש להמעיט באהבה כדי לזכות בהריון או בכל דבר אחר, וכיצד ייתכן שאהבתם הגדולה של איש ואשתו מונעת זאת?

שוב, קטונתי לגמרי ואינני מבינה זאת כלל אם אכן נאמר מפי גדול ישראל

ברמה הפצפונת של ההבנה המוגבלית שלי יש כאן תמיהה ואינני מבינה זאת.

אני רואה את התורה כמקדשת שם שמים ומקדשת שלום ואהבה בין איש לאישתו, עד לרמה שהקב"ה בכבודו ובעצמו אומר שימחה חלילה שמו מעל המים כדי להשכין שלום בין איש לאישתו...

וככל שהאהבה ביניהם יותר גדולה כך נחת הרוח בשמים ובכל העולמות... וכגודל האהבה, הקירבה, האחדות, השלום ביניהם גם יושפע השפע גם בעולמות הגשמיים.

ובכל דרך שהיא אין חלילה רצון להמעיט את האהבה ולו בקצת, אלא אדרבא להגדילה.

זה באמת קודש הקודשים.

זה גם מה שבפועל רואים בקודש הקודשים שלנו בבית המקדש, מעל ארון הברית - קודש הקודשים בין איש לאישתו המתבטא בכרובים.

יש עוד הרבה מה להאריך אבל אלו הנקודות העיקריות בינתיים.

ומתייגת את @הסטורי שאולי הוא ידע להסביר יותר לעומק את המקור הנ"ל, והאם אכן כך אמר רבי אלימלך זצ"ל ואם כן למה התכוון?

בגדול אני די 'מתנגד'🤷

כי בכל זוגיות יש חיכוכים\ריחוקים מסוימים ולכן נותר לנו להתעסק בקירוב בלבד, לעומת האהבה הגדולה שמתוארת פה שלא חדלה ולו לרגע אחד.

והמסר הוא מעין מה שאומרים על ימי הריחוק שיכולים להיות דוקא להיות מנוף לימי הקרבה והזדמנות לייצר השתוקקות.

אני קראתי את זה כמסר שרק נותן לנו עין טובה גם על הקשיים בזוגיות.

לגבי המקור, באמת מעניין. מה שכן נתקלתי בסיפור הזה בעוד מקום ולא רק שם..

באמת קטונתי מההבנה במקור הזה...

מקום לעולם. לפי קבלת האר"י. (לא מבינה בזה כלום כמובן, סתם, עלתה לי האסוציאציה הזו);

אולי כדי שמשהו יוכל להיכנס, צריך שיווצר איזשהו סדק בשלמות....

אסוציאציה נוספת שעלתה לי: הבן שלי אמר לי שחייבת להיות מידת הדין

בעולם; הוא דיבר על גמרא שמסופר בה על עזים שחורות.....לא זוכרת בדיוק

איך ומה..... משהו שאי אפשר שרק מידת החסד  והרחמים תהיה בעולם.

 רק שלם וטוב כי אז ייקרע לגזרים.

מאוד אבין אם יגיבו כאן: מה הקשר?!

לא יודעת בדיוק, אבל יש לי הרגשה שיש איזה קשר במה שהבאתי.

אכן זה סיפורי חסידים וצריך לראות שזה אמין וכו'

אבל על צד שהכל נכון בסיפור, לדעתי חלילה להבין מהסיפור שמה שמונע זה שהם אוהבים מידי וכד'.

אלא, וזה מדוייק גם מהסיפור עצמו, יותר כמו שאומרים על פנינה שהכעיסה את חנה לשם שמים, כדי שבצערה ובקנאתה חנה תתעורר להתפלל לד' חזק יותר.

וכך כאן, וגם בסיפור של יעקב אבינו כפי שהובא במעשה פה- שאגב זה תי' ממש יפה לעניין!-

כנראה חשש שבגלל שהשלום בית טוב, תודה לאל, אז לא מרגישה בצורה חריפה מספיק את חיסרון לילד. וצער כזה מבליט לה שהיא צריכה ילד ויביאו אותה להתפלל.

או אפילו חריף יותר שד' עונה לתפילת המסכן ורצה להביא אותה למצוקה כזאת..

זה דעתי לפחות. על כל פנים ממש נהניתי מההסבר על יעקב לרחל לפחות!

אפשר לחלק בין הגלות לא"י. ולומר שמכיוון שהמהות של גלות זה פירוד מסויים בין הקב"ה לעמ"י, אז כדי שהגלות תמשיך צריך שהפירוד ימשיך. וזה משתקף גם בקשר הזוגי, שצריך פירוד מסויים כדי שההורים ימשיכו את עצמם לעולם גם אחרי מותם על ידי הבאת ילד (רק שאצל רוב ככל הזוגות הפירוד הזה כבר נמצא שם ולא צריך ליצור אותו..). ואילו בא"י צריך אחדות כדי להמשיך ילד.

אבל יותר נראה שאלו פשוט שני מקרים שונים. אצל הזוג שבא לרשב"י היה צריך לחזק את האהבה, ואילו אצל הזוג שבא לר' אלימלך הייתה "יותר מדי" אהבה, כלומר אחדות גבוהה מאוד, ובשביל להוליד צריך (מבחינה רוחנית) מציאות של שניים ולא אחד. רק בא"י למי שבדרגת א"י שייכת לידה מתוך אחדות גבוהה כזו (כי בא"י האחדות לא מנותקת מהטבע הפשוט).

דווקא מתוך הריחוק והמריבה אז האישה זוכה להיפקד

נכון... התוס' שם...

על כל פנים זה לא נראה שזה דחייה גמורה אלא יותר הכרעה

הגמרא בברכות לא ב מביאה את 2 הצדדים בתור מאן דאמר

אז אולי כן יש בחינה מסוימת שבה דברי לרבי עקיבא התקבלו ועל פיה הסיפור

[דוקא מעניין שהמדרש מזכיר את מקום המעשה, בצידן. צידן היא בעבר הירדן, ומוזכרת בהקשר של חו"ל, או מ"מ בדרגה פחותה מעבר הירדן המערבי "מעשה ברבי אלעזר בן שמוע ורבי יוחנן הסנדלר שהיו הולכים לנציבים אצל רבי יהודה בן בתירה ללמוד ממנו תורה והגיעו לציידן וזכרו את ארץ ישראל זקפו עיניהם וזלגו דמעותיהם וקרעו בגדיהם וקראו את המקרא הזה וירשתם אותה...וישבתם בה ושמרת לעשות את כל החוקים האלה ואת המשפטים אמרו ישיבת ארץ ישראל שקולה כנגד כל המצוות שבתורה חזרו ובאו להם לארץ ישראל" (ספרי). 

למרות שבמעשה מרשב"י אפשר לומר שמדובר בצידון בכתיב חסר, אבל אאל"ט לא הייתה שם התיישבות יהודית באותו זמן.]

זה לא מתנגש עם רימון? חוסם גם מה דאינו פרסומות? 

לא כמו vpn שזה ממש להעביר את כל האינטרנט שלך דרך ספק הvpn

dns זה דומה לספר טלפונים, שאתה כותב כתובת של אתר או לוחץ על קישור לכתובת של אתר, הdns יודע לנווט אותך לIP שזה המקבילה של המספר טלפון המדויק של מי שאתה מחפש

כלומר adguard במקרה הזה, יכולים לדעת רק לאיזה אתרים ניסית להיכנס, ולא מה קורה בתוכם או דברים שהעלית סיסמאות וכו'

וadguard היא חברה מוכרת עם הצהרת פרטיות שהם לא מוכרים את המידע של איפה אתה גולש

אז כן זה נחשב בטוח אם אתה לא עובד על איזה משהו מאוד סודי/מסווג שאז אולי יש נהלים סופר מחמירים

על איזה רימון אנחנו מדברים? אפליקציית הגנה?

או גם שהספק של האינטרנט בבית זה רימון ואתה גולש על הוויפי?

מבחינת האפליקציה זה לא אמור להתנגש הם עובדות במקביל, רימון תסנן תוכן וadguard יחסום פרסומות

עם הוויפי זה כן יכול להתנגש במובן של זה שלא יהיה לך גישה לאינטרנט, ותקפוץ לך התראה כזאת

ואז פשוט אפשר לחזור להגדרות, dns, ולהחזיר לאוטומטי ואינטרנט יחזור לעבוד כרגיל

אני לא אומר שזה נוח לעשות את זה עכשיו כל פעם

אלא שזה פשוט לא איזה משהו בלתי הפיך

זה הגדרה שאתה משנה בשנייה

תודה רבה על המידע.

מה זה קליקבייטים? 

הכוונה לכותרות שבנויות לגרות את הסקרנות, אבל כשנכנסים פנימה אין באמת תוכן אלא סתם להג.

למשל "ילד בן 8 רצח את אחיו בן 5" ואז כשאת נכנסת את מגלה שזה בכלל סיפור מחו"ל, חסר פרטים והקשר, שלא מעניין אף אחד.

אז פיתו אותך להיכנס לכתבה ובכך ליצור תנועה דיגיטלית בתוך האתר, ולמעשה רימו אותך.

או כמו ש"פשוט אני" הדגים עם הכותרת שלו כאן למעלה. כותרת של פיתרון קסם שמפנה לטקסט אחר חסר ערך מוסף.

אלא גניבת הדעת שאת חושבת דבר אחד ואז מגלה דבר אחר.

המטרה בקליקבייט היא עצם התנועה הדיגיטלית שעשית, לא שתקני משהו או שתקבלי החלטה.

קליקבייט נועד לגנוב את לחיצת העכבר שעשית. לא למכור, לא לשכנע, לא כלום.

זה כמו שמישהו קורא בשם שלך, וכשאת שואלת "מה?", אז הוא אומר "כלום".

לי די קשה כי לא נרדמת ודי משעמם לי אני לא אשקר

וזה לא קשור אני על רטלין

על משהו שלמדת, לחשוב על כל מיני דברים המעניינים אותך.......  הכל בראש כמובן.

לתרגל כל מיני דברים וכו'....

אבל לבטח את יכולה לעשות או ללמוד או לחשוב או משהו שמעניין אותך.

החי צומח - אני הייתי עושה את זה לפעמים בלילות כאלה, או מתרגלת בראש משהו שלמדתי,

וכאלה.

מה עם פשוט לקום ולעשות משהו? לכרסם משהו טעים במטבח? לקרוא ספר מעניין/משעמם - עד שתיפול

עלייך תרדמה?  לישון עם חיית מחמד נחמדה ונקייה? לשתות חלב חם (לסיסרא זה די עזר....). עם דבש?

לא מתמצאת בריטאלין, אבל יכול להיות שאפשר ליטול אותו רחוק מזמן השינה? אולי הוא מעורר מדי?

חס ושלום

אצלנו לא רלוונטי להתעורר...

ואני לא מדבר רק על הימים הקרובים כמובן...

התרגלנו לסבבים מול עזה, עכשיו נתחיל להתרגל לסבבים מול איראן.

המשחק מובנה כך שהוא מבליט את השנאה והנחרצות נגד הצד השני

אבל הוא בונה על הדומה ומכחיש את השונה

אבל עדיין מעניין