זה לא מופיע לי בתהילים חסדי היומי

אני אזרוק עליך ג'חנון

שהם ממוצא ערבי. 

כבדהו ושחדהו זה נראה לי מתאים.

לא כבדהו וכבדהו

וגם לא חשדהו וחשדהו

- כבדהו וחשדהו.

לפני כמה חודשים שהשתכרתי במחנה עקב הפרידה מדברי לא השתכרתי  כזה גרוע לדעתי אעפ שחברים שלי אמרו שהפחדתי זוג בנות עם בקבוק(לא י זכור לי)😝

בכולופן מה שכן זכור לי זה שהלכתי לצד להקיא ואז הגיע איזה ערבוש דיי זקן וראה שאני במצב כפית

ואמר שאני צריך לשתות. אמרתי לו שהכל טוב ואני בסדר והוא התעקש ואז הלך לא יודע לאן והביא לי כוסות מים ובדק שאני מתאושש. אני נוטה יותר להאמין שזה היה אליהו ולא באמת ערבוש

כי ערבושים הם **** אבל מי יודע מי יודע

זה היה בדרך לתקוע, אוגוסט, חם רצח, אני רואה אותה הולכת על הכביש בלבוש עמוס ומלא עם 2 ילדים קטנים. תכלס ריחמתי עליה. עצרתי בצד סימנתי לה בידיים בליל מוזר של תנועות שממנו היא הבינה שאני מוכן לקרב אותה לכניסה לכפר בכיוון שלה.

וואלה הרגשתי טוב עם עצמי. לאו דווקא מעצם המעשה. כאילו, *גם* בגלל המעשה אבל גם בגלל שלא נכנעתי לפחד.

אויבים שרוצים להשמיד את המדינה

לזכור שהוא אויב ואני במלחמה איתו. אין לי מה לשנוא אותו אישית

מתועלת?

אם זה כך אני מסכים איתך. 

אבל אם לא אין סיבה להניח שאותה אישה פלסטינית שצועדת בחום תרצח אנשים בטבח. ואנו משתדלים כמה שיותר להיטיב בעולם, כמו אברהם אבינו

בגרמניה הנאצית היו כמה מצילי יהודים, בעזה לא היה אפילו אחד!

האם אנו יודעים לשפוט האם ערבי ממוצע ראוי מצד מידת הדין להיטיב לו או לא?

וכובש את אדמתך

ראוי להיטיב לכזה דבר?

אלוקים?

על תערבב ביני לבין הסטורי למרות שגם מה שהוא אומר נכון בעיניי

אבל לי מספיק שהאוייב כובש את אדמתי ומעוניין לקחת לי אותה ולרצוח את כולנו בשביל זה

בשביל לשנוא אותו ולרדוף עד חרמה

מעשה בטחוני נכון. לבין לשנוא שזה נפשי

אמר זאת כל הגויים היו אויבים שלנו

שנברא בצלם אלוקים שקיבל על עצמו בבית דין 7 מצוות", אלא "חביב אדם"

לא דומה למה שניסית להסביר שמדובר בכל הגוים גם אלו שלא עושים רצון ה' חס ושלום

אגב הכיוון שניסיתי להביא שזה רק הקולקטיב ולא הפרט הוא כיוון דיי מסוכן ומשובש כי לפי ההיגיון הזה לא שייך לשנוא אנשים רשעים כמו היטלר אייכמן מנגלה? נו באמת

להם כלי חמדה, גם אם לא עושים רצון ה', כך חביב אדם גם אם לא עושה רצון ה'.

היטלר שייך לשנוא אותו כי הוא רשע, כמו שאנו שונאים את ישו כי הוא רשע אבל יהודי.  אבל ערבי ממוצע הוא לא רשע, גם אם חוטא.

טוב שבגויים הרוג נאמר על הקולקטיב, כלומר גם גוי טוב ביום פקודה עלול להצטרף לעם שלו ולהלחם בנו, שהרי הלכה שהקולקטיבים של האומות שונאים את ישראל. ולכן בכל גוי מסתתר אנטישמי קטן שלא באשמתו. ולומדים זאת מהירא את דבר ה' במצרים שנתן את סוסיו לממלכה המצרית ורדפה אחרי ישראל בים סוף

איך ערבי ממוצע הוא לא רשע גם אם הוא חוטא??

רשע בהגדרה זה חוטא.

ומה פתאום אתה עושה השוואה בין עם ישראל לגוים? זה בכלל לא שייך בשום קנה מידה. איך אתה יוצא מנקודת הנחה שבגלל שהיחס לעם ישראל הוא x  אז בהכרח שזה גם היחס לגוים?? אם זה אכן היה כך. חזל לא היו עושים את ההפרדה מלכתחילה בין יהודים לגוים.

יהודי שחשב לעשות מצווה ונאנס ולא עשאה נחשב לו כאילו עשאה. גוי לא.

גוי שחשב לעשות עבירה ולא עשה נחשב לו כאילו עשה. יהודי לא.

צלם אלוקים נובעים מהסגולה ולא מהבחירה. זה נכון שבישראל יש את עניין האחווה ושייך לשנוא גם את הרשעים. אבל אברהם התפלל על אנשי סדום גם כשהיו רשעים ורצה לארח גם אורחים שמשתחווים לאבק רגליהם (נכון ששרה מייצגת את הקפדנות על הרשעים ויש גם לזה צד. אבל בסוף שרה הולכת אחרי אברהם על זה וקיימה את בקשתו ב"מהרי שלש סאים קמח סולת"). 

החלוקה בין גוים לישראל בזה זה כי ישראל קדוש כבן של מלך גם בגוף ולא רק בנשמה ולכן הולכים לפי המצוות במעשה, גוי צלם אלוקים שלו הוא בעיקר בנשמה אבל לא בגוף ולכן הולכים לפי הכוונה

מה גם שאין להם נשמה לפי רוב הדעות.

לפי הרב ההבדל בין יהודי לגוי גדול הרבה יותר מההבדל בין אדם לחיה

 הרבי מלובביטש קורא את התניא כך "ונפש האלוקית, בישראל היא חלק אלוקה ממש" כלומר בגוים היא חלק אלוקה ממעל אבל לא ממש. וכן סובר הרב שרקי. 

נפסק שלחסידי אומות יש עולם הבא אז יש להם נשמה.

צלם אלוקים זה לא בחירה, אם כן זה סגולה.

זה שהבדל בין יהודי לגוי גדול יותר מאדם לחיה לא סותר את סגולת צלם אלוקים. אגב הרב לא אמר הבדל בין יהודי לגוי אלא "בין הנשמה הישראלית לנשמות הגוים" כלומר בין נשמת כנסת ישראל בכללותה לנשמה של גוי. (וגם זה הרב שרקי סובר כך).

מה לעשות שאתה הרבה פעמים נוטה לדעות לא ישרות?

את שכל הזמן מדברת נגד הגוים פתאום מגנה עליהם?

מריח לי פישי

מתי דיברתי על גויים?

וגם ב"לרחם" יש רמות. האם לענות לגוי תמים ברחוב מה השעה זה בכלל "המרחם"?

מהללי רוצחי תינוקות?

למה אתה מיתמם?

למעשי האיבה של המחבלים מעידה שהם תומכים במידת מה בזה אז כן.

מה גם שבישביל להיות גר תושב צריך לא להיות אויב שלנו והם מלכתחיחה לא עומדים בקריטריון הבסיסי הזה. אתה בכוח מנסה להוכיח משהו שמציאות מראה שלא קיים.

חאלס לטחון מים

אם אדם לא מקיים מצוות

הגיוני שמצותיו יגברו על עוונותיו?

מצוות בני נוח ובמצוות איסור רצח מחפף בקטע שלא מוחה בבני עמו שרוצחים. האם זה אומר שעוונותיו מרובים על זכויותיו?

שאין השחטה לנפש כרצח.

קל וחומר רצח של יהודי 

באופן כללי יחס הרמב"ם לעריות לטוב או לרע הוא יוצא דופן משאר חכמי ישראל

לחיות בשלום איתנו

לא הבאת ראיה אחת ללמה הם לא רשעים.

אתה ליטרלי הולך נגד השכל הישר עוד מבלי להיכנס למקורות חזל שהבאתי וכן בעניין אויבי ישראל

שים לב לדיוק של הרמב"ם.

מה גם שאחאב לא רצח את נבות אלא איזבל הוא פשוט לא מחה.

איך זה קשור למה שאמרת?

כי אני לא רואה שום קשר, ולא רק אני.

שהלך הרוח שלך נכון ומועיל ובמיוחד במלחמה הנוכחית ומחזק את דרכך להמשיך במחשבה שלך. רק מציין שיש עוד אלמנטים אחרים ביחס לגויים. שמאל דוחה וימין מקרבת

מדובר בדברים פשוטים ואין מחלוקת בדבר, כפי שאתה מנסה להציג.

בלי נדר במוצאי הצום אשלח לך דברי המהר"ל בנושא. תזכיר לי

במלחמת החורמה מולם. צריך לגרש את כל העזתים. ןלדעת שכל ערבי הוא אויב פוטנציאלי. זה לא קשור לשנאה אליו אבל

עם ישראל לגויים, ואת ייחודיותו של עם ישראל כעם סגולה. 

או כמו שאומר הרב קוק:

רחבות הלב, שבאה לפעמים להכניס את העולם כולו, כל האנושיות כולה, בכלל החבה המיוחדה המתגלה לישראל, היא צריכה בדיקה. כשההכרה של הקודש המצוין אשר לסגולת ישראל עומדת בצביונו, ומתוך בהירותו מתפשטת החבה והאהבה בעין טובה על כל גוי ואדם יחד, זוהי מדתו של אברהם אבינו, אב המון גויים, "ונברכו בך כל משפחות האדמה - ובזרעך". אבל יש שיסוד התרחבותה של חבה זו באה מתוך כחות הרגש והאפלת אור הקדש של הכרת הסגולה הישראלית העליונה, ואז היא ארסית, ותוכן פעולתה הוא מלא הירוס נורא, שצריך להתרחק ממנו כמפני שור המועד, ו"שאיה יוכת שער", "לדידי חזי ליה ומנגח כתורא".

אתה צודק שהוא בחזקת אויב. אבל אויב לא איבד את צלמו

אם יש צדיק אחד בסדום (בברלין הנאצית היו, בעזה לא היה אפילו אחד!) שיצא מן המקום בלי להביט לאחור!

וערבי שלא נטרלי לגמרי הוא חוטא, אבל לאו דווקא רשע

אני לא רוצה לסנגר עליהם.

אבל אני שמעתי מקרה של יהודים שנכנסו בטעות לתוך כפר ערבי והתושבים התחילו להתנפל עליהם ואחד האנשים הוציא אותם מההמון והכניס אותם לבית שלו עד שיגיע עזרה.

אז נכון זה נדיר אבל יש אנשים כאלה.

יש גם את יוסף חדאד והוא לא היחיד.

יוסף חדאד הוא אוייב שלי רק בגלל שהוא ערבי? לא,האומה הערבית הם האוייבים והיחיד הזה לא אוייב שלי.

בשנים האחרונות הקהילה הזאת מנסה להמציא מחדש את הזהות הארמית, כדי להתבדל מהערבים עם התעודת זהות הכחולה שמזדהים עם האויב ורואים את עצמם כפלסטינים.

עדיין באירופה הנאצית, היו אלפים שהצילו יהודים, בעזה בשמחת תורה, לא היה אפילו אחד.

ואז לא נוכל להלחם נגדם כשצריך. ואז יוצא שבאמת זה כמו הטעם של לא תחנם וכמו לאסור שתייית יין, למנוע התקרבות בין יהודים לשונאיהם שתמנע ממנו להגן על עצמינו.

השאלה אם אי אפשר להפריד בין הקולקטיב הערבי שהוא אויב שלנו לאדם פרטי שלא? או כמו שאמר הרצי"ה שאין לנו מלחמה נגד אחמד או מוסטפה הפרטיים

הייתי רוצה להיטיב לכל אדם, אלא שאני יודע שלהיטיב לו יהרוס יותר מאשר ייבנה ולכן לא עושה זאת

את תואר אדם, ספק אם אפילו הגדרת 'פרא אדם' ראויה להם. איך אמר מרדכי הורביץ: "הערבים אוהבים את הרצח שלהם חם ומהביל, עוד נתגעגע לתאי הגזים הסטרליים של הנאצים", אוי לנו שראינו זאת מתקיים.

אני רוצה שהם יתיאשו מלחיות כאן ויקומו ויעזבו. אני בהחלט מוכן להתנדב להסיע אותם החוצה...

שערבי שתומך בפלסטיניזם ייתן על זה את הדין, אבל זה לא אומר שהוא איבד את התואר אדם, כל עוד הוא לא מחבל בפועל. גם אני בעד לגרש אותם החוצה בכפיה עם תכנית ליישוב מחדש באינדונזיה, אבל לא על ידי גרימת צער.

מה שעשית כאן זה הכללה. אם מחבל איבד את צלמו, אז אתה טוען שכל ערבי שתומך באש"ף באופן עקיף מאוד גם איבד. זה לשפוך את התינוק עם המים

הנציגות הנבחרת שלהם ברש"פ הובילה את הטבח, כשהנציגים הנבחרים שלהם לכנסת (המתונים! הקיצוניים שבהם מחרימים את הבחירות...) מזרימים להם כספים דרך כל מיני עמותות פיקטיביות.

כבר שכחתם איך הם פשטו על העוטף בנעריהם וזקניהם? מילדים ועד נכים עם קבים?!

בחרו בממשלה שתומכת באש"ף. ובכלל על כל גוי, שהרי הלכה שקולקטיב האומות שונא את ישראל

לגבי האינדבדואל - חביב אדם שנברא בצלם אלוקים.

לגבי הקולקטיב - טוב שבגויים הרוג

חוזר שוב, אם יש צדיק בסדום, שיצא מן המקום. שיכריז שהדברים לא בשמו, שיכריז שהוא תומך במלחמה הצודקת של עם ישראל נגד הרשעים. כל עוד שלא כך - הוא בחזרת חלק מהקולקטיב שמחנך ע"פ הקוראן.

שיהודים הציקו לערבים? הרי הם חלק מהאויב ואיבדו את צלם אלוקים?

מעבר לכך, נראה לי שהיתה מחשבה שמקום המדינה ועד פרוץ האינטיפדה הראשונה - סה"כ הערבים שתחת שלטונינו משלימים עם המציאות ואיתנו. כמעט כל האירועים החבלניים היו מגורמים מחוץ לגבולות, הבדואים בנגב התגייסו כולם וגם בבתי הספר ביפו ואום אל פאחם חגגו את יום העצמאות (באמת). אירועים חריגים איתם, היו בהחלט חריגים. אז היתה מחשבה שבגדול הם 'השלימו', כמו באגרת של יהושע וממילא יש מקום להתייחס אליהם כמעין גר תושב.

האינתיפדה הראשונה וביתר שאת השניה שכללה מרד של הערבים בעלי הת.ז. הכחולה ושאר אירועים מאז, הוכיחו היטב, שהם לא השלימו, גם אם רובם, רוב הזמן, חיים את חייהם - ביום פקודה הם אויב לכל דבר, ממשיך דרכם של פורעי תרפ"ט.

אין תחום ביניים?

ההתעקשות לדמיין שהאחמד שעומד מולך אינו כזה, כמו שבבארי חשבו שחליל הוא חבר שלהם, מעוררת תמיהה רבה.

מי שחילק בקלוואות הוא באמת רשע

אגיד שוב - אם יש צדיק אחד בסדום, שיצא מן המקום בלי להביט לאחור. כל עוד שהוא חלק מהקולקטיב ולא מתנער ממנו, הוא חלק מהרשע והפשע.

נכון שהוא חלק מהרשע, אבל זה לא הופך אותו לרשע אלא חוטא. נגיד יש חבורה של מחתרת יהודית שהרגו סתם ערבים, ויש שם אחד שהיה חלק מהחבורה אבל לא הרג ולא סייע אבל גם לא התנער מהם, האם הוא רשע בעצמו? לא

הכתוב אומר כו'. דאם לא כן "אשר טמא אחותם" למה לכתוב, כי לא דברו הם "אשר טמא את דינה אחותם", דהא במרמה השיבו, ואם היו אומרים להם "אשר טמא דינה אחותם" היו מבינים כי במרמה הם מדברים, אלא בודאי הכתוב אומר "כי טמא דינה אחותם" ולא הוי זה מרמה.

אך קשה אם שכם חטא כל העיר מה חטאו להרוג, ותירץ הרמב"ם וכו'

ונראה דלא קשיא מידי, משום דלא דמי שני אומות, כגון בני ישראל וכנעניים, שהם שני אומות, כדכתיב (פסוק טז) "והיינו לעם אחד" – ומתחלה לא נחשבו לעם אחד, ולפיכך הותר להם ללחום כדין אומה שבא ללחום על אומה אחרת, שהתירה התורה. ואף על גב דאמרה התורה (דברים כ, י) "כי תקרב אל עיר להלחם עליה וקראת אליה לשלום", היינו היכי דלא עשו לישראל דבר, אבל היכי דעשו לישראל דבר, כגון זה שפרצו בהם לעשות להם נבלה, אף על גב דלא עשה רק אחד מהם – כיון דמכלל העם הוא, כיון שפרצו להם תחלה – מותרים ליקח נקמתם מהם. והכי נמי כל המלחמות שהם נמצאים כגון "צרור את המדיינים וגו'" (במדבר כה, יז), אף על גב דהיו הרבה שלא עשו – אין זה חילוק, כיון שהיו באותה אומה שעשה רע להם – מותרין לבא עליהם למלחמה, וכן הם כל המלחמות:

גור אריה על בראשית ל"ד:י"ג:א'

אין מה להשוות בין מלחמות לפני 3000 שנה לימינו.

 ודיברתי על שנאה, לא על מלחמה. זה שהרגנו חיילים מצרים ביום כיפור לא אומר שאנו שונאים כל חייל וחייל אישית, אלא אויבים אותם

אבל ברמת העקרון, מאוד משונה לי ההתעקשות שלכם לתת טרמפ לנוח'בה של מחר.

שהוא אויב וצריך להתייחס אלין כאויב. לא שהוא איבד צלם אלוקים. גם אלישע אמר למלך יורם לתת אוכל לאויבים הארמיים, סימן שהם לא איבדו צלם אלוקים, והם היו אכזריים פי אלף. ואגב גם לחיות צריך להיטיב, אז גם אם מישהו איבד את צלמו זה לא משנה

של השמאל. בפועל כנראה דבריך ייתרמו לתועלת גדולה יותר לעולם 

שטוב שאתה סובר כך כי זה קונטרה לשמאל ואנו נמצאים במלחמה ואם כולם היו מדברים על צלם אלוקים של הערבים זה היה מרפה את ידינו במלחמת החורמה מולם

כי אני לרוב לא מאמין להם, יש מספיק למי לתרום שאפשר לסמוך עליהם קצת יותר.

בכל מקרה @הפי אל תתפדחי, יש לך נשמה גבוהה כנראה משורש רבי שמעון בן שטח.

אני מרגישה לא טוב עם זה האחרון שהכרתי שעזר נרצח בעצמו מהם ..

אני אשתדל לא לתת להם יותר לפני שאני מביאה לשמוע את השפה של האדם מולי

כמו שאספר שהעלתי טרמפיסטית, לחצתי על הכפתור שהופך את האוטו לרובוטריק מעופף בשביל לדלג על הפקק במחסום חיזמא, טסנו מעל ירושלים רבתי ונחתנו בכותל ובירכנו הגומל בסידור אדום בנוסח רפורמי.

צבע הסידור שונה על מנת למנוע זיהוי. ככה אין מצב שהיא תזהה אותי.

אני לא יודע אם אתה בכוונה צוחק🙈

אבל

הוא לא רוצה שיהיה זיהוי שלו או של המוחמד הזה

לא של הטרמפיסטית

ובלי השם שלו - לא תוכלו לחפש אותו בגוגל...

אין לי "מקום" בעולם... אני כאן כל רגע שה' מחליט שאהיה כאן, כל רגע מחדש. 

שליחה, כל מה שיש לי זה מה', ממה שהוא נותן לי משתדלת לתת.

אחרים רואים את מה שאני באמת מכוונת. כשאני מצליחה באמת לכוון ולהיות בתודעה של מה שכתבתי לפני- אנשים רואים את זה, זה ממש כאילו "שם ה' נקרא עליך ויראו ממך". יראת כבוד כזו.

אבל לא תמיד אני ככה, וכשאני פועלת ממניעים אגואיסטים זה ניכר.

אין לנו תפקיד אחד בעולם חוץ מלעשות את רצון ה' ולהתקרב אליו.

וזה כן בא ביחד עם מודעות עצמית, לראות מה הכלים שה' שם לך.

אם זה יכולת לשמח אנשים, אם זה לימוד שאתה צריך להפיץ... מבינים את זה לפי מה שקורה איתך, אתה יודע במה אתה טוב, ועדיין כל פעם ה' שם אותך בסיטואציה אחרת, כל רגע בפני עצמו. 

יכול להיות שאתה אדם תוסס ואתה יודע איך להשתמש בזה לטוב אבל עכשיו ה' רוצה אותך בפקק ולראות איך אתה מגיב ואם תתעצבן. זה מלא דברים. המגמה היא אחת.

היא הדרך, לא המטרה. 

מי שמתקבע על התכונה שבעיניו היא התפקיד שלו עלול לחטוא לעיקר.

כי תמיד חשבתי שכישרון ויעוד קשורים זה לזה.

תוכלי לבאר את כוונתך?

ברור לי מאד

לעשות טוב לעצמי ולאחרים

ללמוד ולהשתפר מיום ליום

אני לא מוטרדת ממה אנשים אחרים חושבים על התפקיד שלי

את התפקיד שלי רק אני קובעת ושאחרים יתעסקו בתפקידים שלהם

יעוד של כל מי שרוצה בזה

לא רואה צורך לתחום את תפקידי לתחום מסוים 

לא מפחד לדבר בשם עצמו

וכנראה לא פותח פצלש

אבל היום אני כבר רק מפה כמעט

ולא כ"כ משתמש במקורי

היה לי כינוי בלי הנקודה ושכחתי את הסיסמא אליו

לפני הרבה שנים

מלבד אחד כמו מבולבלת, לא זוכר מה הפצלש

אוי, עלית עלינו🙈

@מבולבלת מאדדדד , באיזה ניק נשתמש?

אומנם פתחתי הרבה בעבר אבל ברשמי אני קופץ מידי פעם לבנות מרכלות עלי אבל לא יותר מכך.

אני אפילו לא מכוון את זה.. אני פשוט מתחבר ומה שיוצא לי בהתחברות אני מתחבר.. חחח

אבל לצערי מהצד השני, כעסתי על מישהו ולא רציתי להסביר...

כשמישהו מכעיס אותי כל כך ואח"כ עוד שואל למה אני כועסת, זה עוד יותר מרגיז ומתסכל וגומר את הסבלנות. כאילו... אתה עושה דבר כל כך מציק ולא ברור לך על מה אני כועסת?? זה מעלה את התחושה שמדובר בהיתממות ולא באמת ברצון כנה להבין למה כעסתי..

אני חושבת שהפתרון במצב כזה הוא פשוט להתרחק ממי שכועס עליך, אם אתה חשוב לו, כשהוא ירגע הוא יפנה אליך בעצמו...

שם קוד,

אליאס,

דיקסיט,

עידן האבן,

טיקט טו רייד,

Robo rally,

The crew,

Avalon,

Shadows over Camelot,

Nefarious,

Colloretto,

סושי גו,

אזול,

Draftasorus

מה זה השמות האלה אתה בטוח שזה בישראל?😂

ממש תודה!

מה ה3 הכי מומלצים בעיניך? (חוץ משם קוד ואליאס)

ולא יודע אם תרגמו אותם, בכל מקרה, בכלל המשחקים שפירטתי אין מלל כמעט.

תלוי מה הסגנון שאת מחפשת?

האורך? מספר השחקנים?

כלומר שנאה עצמית היא לא הפרעה בפני עצמה, אלא תסמין של הפרעות ומחלות שונות, בעיקר דיכאון מג'ורי והפרעות חרדה למיניהן.

מכמה היבטים לגבי קנאה וכעס שמבלבלים את הדעת.

מקומות מהיבטים שונים.

בכללי הוא כותב עמוק עם המון מקורות והסברים קצרים, וכדי להבין את השפה שלו ואת הרעיונות שהוא מנסה להעביר, צריך הרבה יגיעה. גם צריך להשוות בין כמה וכמה מקומות.

אתן לך דוגמית מהפרשה שהייתה:

"שענין הפגם שהוצרך לתקן הוא בחינת חטא עץ הדעת כמבואר אצלינו בהרבה מקומות, ופגם עץ הדעת הוא בג' בחינות קנאה ותאוה וכבוד המוציאין את האדם מן העולם [אבות פ"ד מכ"א], והוא נתקן ע"י ג' אבות שהם בבחינת אהבת ה' ויראתו ותפארתו כמש"ה [ישעיהו מט, ג] ישראל אשר בך אתפאר שהוא תיקון ג' בחינות אלו, והרמז לזה כי ג' אבות עם הכולל כמספר עץ הדעת".

כלל וכלל ושצריך להתגבר על זה, רק הוא מציין תופעה. הוא אומר בלשונו שדווקא צריך להפוך את המחשבות עלמא דחירות.

הרבה פעמים (לרוב) לאדם יש דימוי עצמי נמוך

זה גורם לו לשנאה עצמית, תיעוב עצמי מוסתר או יותר גלוי.

וזה הרבה ממה שהורס לאדם בחיים, זה התעללות עצמית.

בלי מודע האדם בעצמו מחבל לעצמו בחיים. 

תודה

האמת שאני כתבתי טוב לא התכוונתי דווקא לטוב במובן של נכון מוסרית אלא גם לטוב במובן הנעים והמועיל

כלומר גם מסעדה טעימה היא מסעדה טובה למרות שאין בה שום דבר מוסרי

אבל ברור שהמוסריות היא גם חלק מהטוב הזה

כשחיים את האדם שאנחנו בכל המובנים. כשמחים בחלקנו אבל משתדלים

לדייק יותר במה שממלא אותנו סיפוק. בנתינה לעצמנו ולאחרים בצורה מאוזנת,

כשמצליחים להתגבר על משהו אצלנו, ולו אחת ליום ומבחינים בזה.

כשמצליחים לגרום למישהו (במיוחד במשפחה) שמחה. כשמצליחיףם

לבטא את הכשרונות שבנו, כשבסוף היום, כשמתבוננים אחורה, מרגישים

שהיום מוצה. היטב ולא בוזבז. מוצה נכון. כשזוכרים שהשם מלווה אותנו

תמיד בכל זמן ובכל מקום.

מותר לשאול ולתהות כפי שהיא תוהה (בליל סערה...). בטוחה שיש הרבה ספרי קודש שמדברים על זה והוגים בזה.

צריך למצוא אותם.  אולי תנסי לשמוע שיעורים של הרב אהרן לוי בהידברות. מאוד מתקבל על הדעת שגם הנושא

הזה עולה באחד השיעורים, או ביותר.  אפשר גם לשאול אותו בתגובות. הוא עונה, אמנם בקצרה, אבל זה יתן

כיוון מחשבה...

מה עם הרב נויגרשל? אם לא טועה, בימי שלישי בערב (22.00?). שואלים אותו כל מה שמעניין, מטריד,

מעלה תהיות....מאוד ממליצה. הוא גם יכול להפנות לשיעורים ו/או ספרים העוסקים בזה.

הוא עמוק וירא שמים ויודע ה מ ו ן.  

אולי אפשר לחפש גם באינטרנט , כמובן, עם ביקורת ולא לקבל כל דבר  - עם ביקורת ומחשבה.

להשוות לחכמינו, לדרך התורה.

בצורה שטחית אולי, שהטוב הוא הקב"ה. הוא מקור הטוב וכל מה שנובע ממנו הוא טוב.

מו"נ נחשב לספר פילוסופיה, לא?

במשפט אחד, למצוא חן בעיני אלוקים ואדם.

אולי, זה הטוב.

אני מציע לך לקרוא את הדיאלוג האפלטוני הידוע "אותיפרון", או למצער לקרוא את "פרוטגורס". הם עוסקים ממש בנושא הזה.

אני לא בטוח שתצא מהם תשובה חד משמעית, אבל אני בטוח שתירדם די מהר

ולגבי איפה ה' בסיפור? ובכן, הוא זה שיצר את המערכת ואת האדם, ולכן הוא יודע מה עובד הכי "טוב" כלומר מה מתאים לחיים בצורה המושלמת.

מרגיש לי קצת שטחי, אבל אולי זה מועיל כנקודת פתיחה כלשהי.