יש הבדל בין חלוקה ביולוגית שמתמקדת האם יש גרעינים, ואז אננס הוא ירק ועגבנייה מלפפון אבוקדו וגמבה הם פירות.

לבין חלוקה לטעמים או לסוגי סלט מתאימים.

אין הגדרה בוטנית לירק, להבדיל מפירות שלהם יש הגדרה ברורה.

ההגדרה של ירק היא קולינרית, בהתאם לשימוש.

לכן עגבניה ומלפפון הם גם פירות וגם ירקות, כי הם פירות מבחינה בוטנית אבל ירקות מבחינה קולינרית.

מה שאני מכיר הוא שאו שצמח הוא פרי או שהוא ירק.

אם נלך לפי חלוקה קולינרית, מה שמתוק הוא פרי ומה שלא הוא ירק.

לפי הגדרה ביולוגית, מעטפת טבעית של הגרעין היא הפרי, וכל חלק אכיל אחר של הצמח, שורש עלה גבעול וכדומה, הוא ירק.

עגבניה: פרי או ירק? (עם העיר הזאת) [התשובה]

שיר מהמם😍

לק"י

ולכן גם יש דיון בנוגע לברכה שלה (מקווה שאני זוכרת נכון).

ולימון זה פרי או ירק?

לרוב מגישים אותו בסלט ירקות ולא בצלחת פירות?

ואבטיח?

על פירות האילן מברכים בורא פרי העץ,

על כל שאר הגידולים (כולל פירות שלא גדלים על עצים גדולים) מברכים בורא פרי האדמה.

בבוטניקה אין "בין לבין"... יש הגדרה לפרי, מה שעומד בהגדרה הזו הוא פרי ומה שלא - לא.

לק"י

אבל בהגדרה של היומיום ירק זה מה שלא גדל על עץ. לפחות זה מה שאני רואה.

בלי קשר לשימוש.

ועגבניה כן גדלה על עץ אבל קוראים לה "ירק"...

ביום יום בשפת הדיבור החלוקה היא לפי מתוק או לא מתוק, חלק מהקינוח או תוספת למנה העיקרית.

כי זה משהו אחר מהגדרה של יום- יום.

וכבר ציינתי אותם, ואציין שוב, פעם אחרונה בשרשור הזה.

הגדרה ביולוגית, היא שהפרי הוא המעטפת הטבעית של הגרעין, ולכן הוא חייב להכיל גרעינים. לכן חצילים קישואים מלפפונים עגבניות אבוקדו פלפלים הם פירות לכל דבר לפי הגדרה זאת, בדיוק כמו תפוזים ותפוחים.

כל חלק אכיל של הצמח כמו שורש ועלה הוא ירק, לכן אננס שלא מכיל גרעינים הוא ירק לכל דבר.

בננה יוצאת דופן כי היא במקור פרי עץ מלא גרעינים ולא אכיל והפכנו אותו לירק.

לפי הגדרה קולינרית הטעם הוא משנה, מה שמתוק הוא פרי ומה שלא הוא ירק (בשביל שנכין סלטים בלי לערבב כרוב ותפוזים. וסלט מתוק יחשב סלט פירות וסלט כרוב אבוקדו מלפפון ייחשב סלט ירקות)

אין משמעות האם הפרי או הירק גדל על עץ או על שיח.

למרות שפרי עץ בדרך כלל מתוק ומה שלא גדל על עץ בדרך כלל לא מתוק. אבל יש יוצאי דופן כמו אננס ואבטיח מתוקים ולא גדלו על העץ. אבוקדו לימון זית גדלים על עץ ואינם מתוקים.

אמנם בדרך כלל אוכלים מהעץ רק את הפרי, אבל גם כאן יש יוצאי דופן כמו לבבות דקל ועלי גפן.

לק"י

אני יודעת שפרי גדל על העץ, והשאר זה ירקות.

לכן לימון למשל הוא לא ירק, למרות שלא מגישים אותו בצלחת פירות.

ולגבי סלט עם תפוזים ודברים מתוקים, דוקא יש מתכונים כאלה.

הם לא גדלים על עץ ולא מכילים שום גרעין. (לפחות הבננה שאנחנו אוכלים.)

אמנם אפשר לפעמים להוסיף קצת גרעיני רימון לסלט ירקות, אבל סלט הוא ברובו ובעיקרו מתוק או לא מתוק. ורוב סלטי הירקות לא מתוקים בכלל. מוסיפים להם מלח ולא מוסיפים להם סוכר.

יש משהו אחד בלבד מתוק, ואנחנו לא קוראים לו פרי, כי אף אחד לא שם אותו בסלט פירות כי לא אוכלים אותו חי, רק אחרי שעה בתנור.

אני מתכוון לבטטה. לכן החלוקה הבוטנית לפירות וירקות נועדה לחלק את המרכיבים לסלט פירות וסלט ירקות.

זה לא קשור לכך שבטטה היא שורש כי גם לבננה ואננס אין גרעינים

מברכים "בורא פרי" גם על פרי וגם על ירק, כי אין לנו עניין להבדיל בהגדרות הביולוגיות של הפרי או הירק.

יש דעה בגמרא לברך על ירק בורא מיני דשאים, מה שלא נפסק להלכה

בננה במקור היא פרי, אבל היא פרי לא אכיל. לכן מגדלים חלק מהעץ למשהו אחר שגדל לשנה בלבד.

כך שבננה היא פרי שהפכו אותו לירק.

יש הסתדרות,

ועדים,

אגודות עותמניות,

קבוצות לחץ,

ובעיקר פוליטיקאים,

שפשוט מונעים מאיתנו ליהנות מפירות וירקות זולים, טעימים ובריאים לאורך כל השנה.

בכל אופן,

באמת אין דבר כזה פירות קיץ...

אבטיח יכול לגדול בכל מקום חם, ויש מדינות עם אזורים חמים כל השנה שמגדלים בהם אבטיחים כל השנה, כמו תאילנד, פלורידה, טקסס, מקסיקו...

החיבור בין קיץ לחום וחורף לקור נראה לנו מאוד טבעי כי גדלנו עליו, אבל הוא לא תקף לכל העולם...

האבטיח ספציפית הגיע לכל העולם מאפריקה, מאזור שבו חם כל השנה ואפשר לגדל אותו של כל השנה.

זה שהוא עשה עלייה לישראל וכאן הוא לא שורד בחורף, לא הופך אותו לפרי קיץ. ספציפית אצלנו אי אפשר לגדל אותו בחורף, זה הכל.

עכשיו אני מקווה שזה גם מובן למה ''דחפתי'' את עניין הייבוא. אבטיח פשוט לא קשור לישראל ולא מתאים לישראל, הוא צריך אקלים הרבה יותר חם בדיוק כמו מנגו ועוד כל מיני פירות שצריכים הרבה חום.

אז מי שהחליט לגדל אותו כאן למרות שהוא לא מתאים, פשוט גרם לזה שבכל שאר השנה לא יהיה לנו. כי ''צריך להגן על החקלאות'' וכו' 

1. הוא פחות ימכר. אנשים פחות מחפשים פרי קר ומרענן בחורף.

2. למרות גדולו. הוא יחסית רגיש לשינוע. (הובלה בקירור לדוג' לא מטיבה איתו)

3. גילום מחיר השינוע יגרום לכך שהוא יהיה מאוד יקר

4. בגלל סעיף 1. זה לא משתלם

מועצת הצמחים במקרה הזה לא ממש קשורה.

ברוב העולם אוכלים אבטיח במזג אוויר חם.

וספציפית בארץ ענף הבננות הוא ענף יציב שמצליח לספק בננות כמעט כל השנה במחירים סבירים

השנה (ספציפית) מזג האוויר החם בשנים האחרונות (נכון שבננה אוהבת חום. אבל היא גם מאוד אוהבת מים ובשנה שחונה זה ממש מקשה על גידולה) + המלחמה שגרמה להרבה חקלאים לא להצליח לעבד את המטעים שלהם וגם נשרפו הרבה מטעים. גרם לכך שמחרי הבננות השנה ממש יקרים.

אז למה בכל זאת לא מייבאים?

1. בננות קשה לייבא פיזית.

2. יש מחלת בננות בעולם . ואם היא במקרה תגיע לישראל זה עלול יצור נזק גדול לכל המטעים בארץ.

בסוף היום אבטיח לא גדל באקלים קר, וגם בננה לא (במקרה של בננה או עגבנייה הפתרון מאוד פשוט- חממה) וזה כל הטענה שלי. אני לא מחפש פתרונות, אני לא שר החקלאות ולא מתיימר להבין בעניין.

אגב המעניין הוא שנפשי תערוג וגם צ'אט ג'יפיטי (שאלתי במיוחד כי העלת את את הנושא) הסבירו שלא משתלם לייבא אותו מהחצי השני של כדור הארץ. כך או כך אף אחד כנראה לא חוסם ייבוא של פירות קיץ לאורך החורף בשביל להגן על יצרן ישראלי באותם התקופות שהוא פשוט לא מסוגל לייצר בעצמו.

הוא ממש הסביר לי שאננס הוא יוצא דופן כי אפשר לקטוף אותו מוקדם ולתת לו להבשיל לאורך הדרך.

לא כי לא יודעים לגדל אננס בשאר העולם (נהפוך הוא)

אלא כי ההובלה פוגעת בטעם הפרי.

אז למה האננס בישראל יקר?

כי לוקח לו הרבה זמן עד שהוא מוציא פרי.

אבל זה נכון שהבננות בישראל גדלות באזורים החמים (בעיקר בעמק הירדן, כמו שאמר הגשש). כך שהיא לגמרי פרי של חום.

אבל משום מה נראה לי שעצי הבננות מלאים באזור עמק הירדן מלאים עכשיו בפירות לא בשלים...

בצורת? אין גידולים, ומה שיש מתייקר מאוד.

חורף חם? הפירות לא מבשילים.

חורף קר מדי? הפירות מתים.

קיץ קר מדי? חחח הלוואי אבל זה אף פעם לא קורה.

קיץ חם מדי? שוב, פגיעה בייבול, סלט ירקות לסעודה אחת עולה 20 ש"ח.

פירות קיץ ב-20 ש"ח לקילו וצפונה,

וגם זה חודשיים בשנה.

במדינות קפואות באירופה יש דובדבנים וענבים בכל ימות השנה בזכות הייבוא, 2 אירו לקילו ואתה מסודר.

מבטיחים לנו שבזכות המכס הגבוה יהיה לנו ביטחון תזונתי, בפועל אין פירות/ירקות כשמזג האוויר לא מסתדר בדיוק כמו שצריך, ומה שכן יש - יקר מאוד ורק בחלק מהחודשים.

וואו, איזה ביטחון...

למה אתה שוב ושוב מעלה את עניין חשיבות הייבוא?

תכתוב פוסט משלך בעניין. אני לא פתחתי את הפוסט בשביל העניין הזה.

הפוסט דיבר על בננה שיש אספקה ישראלית טובה שלה לאורך כל השנה.

וכמו שכבר אמרתי והדגמתי, לא משתלם לייבא פירות קיץ לאורך החורף (חוץ מאננס) ולאף אחד אין עניין לחסום ייבוא של פירות בתקופה שאנחנו לא יכולים לייצר אותם. אף אחד לא מרוויח מזה.

ובטח שיש מי שיפסיד מירידת המכס - החקלאים.

הם יודעים שזה לא יעבור לציבור חלק בגרון (ובכיס) אם נקנה דובדבנים ב-10 ש"ח לקילו בחורף, אבל פתאום בקיץ המחיר יהיה פי 3.

הם לא רוצים שנדע כמה עושקים אותנו.

ולמה אני אובססיבי?

כי זה נושא מעניין.

האמת היא שאני באמת לא מבין למה זה מפריע לך, פתחת שרשור על נושא קליל כמו קטיף בננות, לכאורה נושא שבכלל אין מה לדון בו. אז למה מפריע לך שיהיו דיוני משנה בתוך השרשור?

גם בשרשורים בנושאים הרבה הרבה יותר רציניים, הדיונים מתפתחים לעיתים קרובות לענפים שונים ומשונים ולעיתים הקשר להודעה הפותחת נותר קלוש ביותר.

במילים אחרות: רצית שהדיון יהיה על איכות המשאיות שמובילות את הבננות?

ובכל מקרה - זה שלך, למרות שאני לא מבין כאמור, לא אכתוב יותר בשרשור הזה (או באחרים) בנושא העושק החקלאי, אלא אם כן זה יהיה הנושא

שזה לא רלוונטי על בננות, וגם מה שכתבת שאין לפירות עונה לא נכון.

גם אם נייבא אבטיח אוסטרלי בחורף הוא יישאר פרי קיץ.

אגב פירות מיובאים אמורים להיות דווקא יקרים יותר בגלל עלות השינוע, וכאמור ייבוא פירות קיץ בחורף הוא יקר מידי, לא זול מידי עבור מונופול שכביכול רוצה להישאר מונופול.

ייבוא הוא זול יותר ולא בפער גדול, רק ממדינות קרובות עם אקלים דומה כמו ירדן וטורקיה. לא מהחצי השני של כדור הארץ

הממשלה סוגרת את הברז למדינה שתבעה את ישראל בהאג - ומביאה בשורת ענק לצרכנים

בהחלט מייבאים בחורף פירות קיץ, אבל לפעמים זה לא רלוונטי 

וזה עבר למרות התנגדות החקלאים.

חוץ מזה, אף פעם לא אמרתי שאסור לייבא.

בדרך כלל מותר לייבא פשוט יש מכס גבוה שהופך את זה ללא משתלם (בשביל להגן על החקלאות המקומית), הכתבה שהבאת פשוט לא קשורה כי היא כלל לא מדברת על המכס אלא על עצם התרת הייבוא שזה כאמור מראש לא היה האישיו.

עכשיו אתה אומר שבעצם יש ייבוא אבל בקטנה, כאשר הכתבה מדברת על עשרות אלפי טונות

מייבאים עוד הרבה פירות קיץ - צעירים מעל עשרים.

דבר נוסף: 

אני התייחסתי בעיקר למחיר ולא לכמות, כלומר אנשים לא קונים או קונים פחות בגלל המכס, ובכל מקרה לא ברור לי למה היה חשוב לך לציין ''עשרות אלפי טונות''.

עשרות אלפי טונות זה מעט מאוד במדינה עם 10 מיליון תושבים, כל 10 אלף טונות זה קילו לבנאדם לשנה.

שלא כל האנשים צורכים מכל הפירות באופן קבוע.

אני כמעט לא צרכתי מעולם נקטרינה או דובדבן, אני צורך מעט אפרסקים והרבה תפוזים ובננות.

יש אנשים שזה דומה או ההפך אצלם.

ומה המקור שלך לכך שהמכס מקפיץ המחיר? עד כדי כך הלובי החקלאי חזק יותר מכל העולם?

זה פשט, לא משהו שדורש הבנה כלכלית עמוקה.

הלובי החקלאי חזק מאוד, מסיבות היסטוריות ותרבותיות.

בכל מקרה, הנה התוצאה הראשונה מחיפוש בגוגל:

לייבא קיווי? רק מניו זילנד. מנגו? חכו שש שנים: כך גורמת לנו המדינה לשלם על פירות פי 6 מבאירופה

ו... אני לא שוכח.

ברור שלא כולם אוכלים הכל, ועדיין ''עשרות אלפי טונות'' זה רק נשמע הרבה בהקשר של מדינה עם 10 מיליון תושבים.

גם מנגו 0%

שיעור המכס על ענבים שמיובאים בחודשי אפריל־מאי הוא 1.74₪/ק"ג

אחוז המכס בשאר החודשים 0.94₪/ק"ג

לא כולל ייבוא ברישיון מכסה ואז זה פטור

לא נראה לי שזה מה שעושה את ההבדל.

הגורמים היותר מרכזיים לדעתי:

– אנחנו קצת במלחמה והצפון הרוס

– הובלה אווירית שנצרכת לפירות טריים היא מאוד יקרה כי הרבה חברות תעופה זרות לא טסות (מה שמעמיס על החברות הישראליות, וגם בחלק מהיעדים זה מצריך החלפת חברת תעופה כו' וזה מוסיף לעלויות במיוחד מוצרים שמצריכים בקרת טמפרטורה אלה עלויות איחסון והובלה מאוד גבוהות)

– חמדנות

אני מזמין כל אחד ואחד לבדוק מהו שיעור המכס על הפרי המועדף עליו בספר המכס

ספר מכס

לדעתי, לאדם הממוצע טלפון ב-1,000 ש"ח (מהדור האחרון של שיאומי למשל) יכול לספק את כל הצרכים +++. 

אבל אם למשל חשוב לך מצלמה מעולה, כזאת שתאפשר לך לפתח את התמונות שצילמת בלי שיראו שזה צולם בטלפון (כלומר בלי פיקסולים, מריחות וטשטושים), אז המחיר כבר קופץ פי כמה...

נתונים נוספים שאם הם חשובים לך, יכולים להשפיע על המחיר: עמידות למים ואבק, בהירות מסך (לנוחות צפייה באור שמש), עמידות לנפילות, זיכרון RAM (ככל שגבוה יותר - הטלפון יוכל לשרוד יותר משימות גם בלי להאט ולהיתקע), קליטה של דור 5 (מאז שיש לי דור 5 - אני כבר לא מחפש WIFI באף מקום, כי האינטרנט שלי במכשיר יותר מהיר מרוב הרשתות הביתיות), אפשרות לסים וירטואלי (בשביל להתחבר לחברות סלולר בלחיצת כפתור בלי צורך בסים פיזי, כולל למשל אם רוצים חבילת גלישה בחו"ל כמעט בחינם), טעינה מהירה, סוללה חזקה...

מכשיר שמצטיין בכל מה שכתבתי עכשיו, כנראה יעלה לפחות 3,000 ש"ח. אבל מי שלא חייב את כל התכונות האלה, בהחלט יכול לקנות מכשיר פשוט יותר.

נקודה למחשבה: מכשיר פשוט של היום שעולה רק 1,000 ש"ח, הרבה יותר משוכלל ומתקדם ממכשיר דגל שעלה לפני 5 שנים 3,000 ש"ח.

הכל תלוי מה תרצי לעשות עם זה

לאחרונה קולגה רכשה את הדגם האחרון של אייפון הכי טוב.

עלה 7000+

שאלתי אותה מה הצורך, היא הסבירה שהיא מצלמת הרבה סרטונים לפרסום העסק שלה והיא חייבת שזה יהיה הכי טוב שיש

לעומת זאת.

אצלי התכונה הכי חשובה במכשיר סלולרי זה אינפרא אדום. לצורך שליטה במזגנים במקום עבודתי. לכן חיפשתי דווקא את התכונה הזאת. 

כי זה יכול להיות כלי זניח שאת לא נוגעת בו כמעט וזה יכול להיות מרכז היום שלך ללימודים / עבודה וכאלה.

אם למשל את מצלמת ועורכת סרטונים זה גם שיקול ובגלל זה כדאי לחשוב עם עצמך מה הפונקציות שחשובות לך ומה התקציב.

זה תלוי למה את משתמשת...

וגם לכל חברה ודגם יש יתרונות וחסרונות

אני מציע לך אם את באמת פחות מבינה ומכירה את העולם הזה של מפרטים של פלאפונים וההבדלים ביניהם

אז פשוט תכתבי מה השימושים שאת עושה בפלאפון וכמה מהם במקביל

אם בא לך אז יכולה גם לומר איזה מכשיר יש לך עכשיו ומה את מרוצה ולא מרוצה ממנו ככה יהיה מקום להשוואה וידעו לתת לך יותר מדויק

אם יש לך גם חברה של פלאפונים שאת רוצה רק מהם אז תכתבי

מכשירי ביניים (1500+) מספיקים לדעתי לרוב השימושים. אני עצמי מסתפק במכשיר ביניים שקניתי בפסח של 2021 ועבר מאז קצת שדרוגי תוכנה קצת יותר מורכבם (כן, בניתי לו רום !). הוא אחלה ומשרת אותי יפה לבינתיים.

נמחקה לי כל היסטורית הצטאים בווצאפ במכשיר *הישן* .. ואחרי דו שיח ארוך עם הצאט GPT/גמיני נראה שאין לי שום גיבוי... מצד שני אם להיות רציונלית מה כבר איבדתי? הודעה ממשהי מהעבודה שמארה לי כמה אני מיוחדת.. נראלי נחיה.. 

שלך באופן שוטף 

אתה שואל כמה היינו מוכנים לשלם בכדי שיצנזרו לנו סרטים? אם גוי היה עושה את זה.. הייתי משלם הרבה.

בטח לא 2 שקל..

במקום לצנזר ולשפר את בעיות הצניעות בעיתונות החילונית, יש עיתונות המותאמת לציבור הדתי.  

נראה לי מוזר לצרוך תוכן ומדיה עם בעיות צניעות גם אם יש מי שיחתוך וידביק וינקה את מה שמפריע. 

ולא רק מצנזר בקטע של להסתיר, אז אולי יש בעיה אחרת של עצם הסרט והתוכן שלו. זה כבר דבר אחר..

יש גם בעיה של אלו שצופים כדי לסנן, אבל אולי אתה מתכוון אם איזה אלגוריתם.

מדובר כמובן על סרטים או סדרות שבגדול הן 'נקיות', אבל לפעמים יש פתאום כמה שניות של בעיה.

הסינון מתבצע ע"י AI ולא ע"י שום אדם יהודי וכד'.
השאלה הייתה האם מבחינתכם הייתם משקיעים סך מסוים שעבור כל סרט או פרק שאתם צופים - תוכלו לשים אותו בתוכנה שתעבור על כולו ותחתוך את המקומות הבעיתיים.

גם מבחינה רעיונית אז כן

אבל הרבה פעמים סרטים אפילו בלי קשר לחוסר צניעות לא תואמים את הלך הרוח של יהודי.

נ.ב

המטרה של סרטים היא לא לשרוף את הזמן או להוות ריגוש אלא ללמד דרך חוויה

כי זה גם ככה מחנך מהדלת האחורית... אז צריך לראות שזה עונה גם על זה 

וזה מסובך, לכן הפיתרון הוא כמו שכתב @פ.א. 

סרט זו חוויה חזקה ולכן זה כלי שאפשר לרתום אותו לקדושה את לא חושבת?

לשעתיים מטרדות היום יום, מלחצים ודאגות.

הולכים לקולנוע או צופים בבית בסרט, יוצאים להצגה,  כדי להכנס לזמן קצר לעולם אחר.  ההפוגה הזו מעניקה למוח "מנוחה" מרעשי הרקע של המציאות.

לפעמים אנחנו נהנים אפילו מסרטים שגורמים לנו לפחד או לבכות. זה קורה כי המוח שלנו יודע שזה "רק סרט" 🙃

מי מחפש לקבל שעת חינוך בצפייה בסרט?

לשם כך יש שיעורים ולימודים.

סרט הרבה מחצין דברים ומציג אותם בדו מימד ולפעמים תלת מימד חזותי

יש נושאים יפים וחשובים שמעבירים אותם בסרט,

עדיין הדיבור ןהעומק שבשיח או לימוד אמיתי מתוך ספר, נותן מימד אחר שא"א להעביר בצורה שטחית וצבעונית

נראלי שמסר או תוכן אמיתי או רעיון זה דבר שצריך עיבוד או שיח עמוק, לא דרך רדודה

שתעביר אותו

או תתיימר לחנך איתו  

בסרט יש יתרון שאין בלימוד מספר וכן להיפך.

זה כמו סיפור רק בצורה משודרגת וחיה יותר. בעיניי אין רע בלשלב... כל עוד הסרט חיובי.

ולאו דווקא בתור שעת לימוד, גם בשביל העשרה.

בין אם תרצה ובין אם לא הסרט מעביר מסרים, ובצורה הכי חזקה שיש... שאגב המטרה שאתה מתאר לענ"ד לא אידאלית בכלל. זה לברוח מהמציאות. אבל אם כבר, אז לפחות שיהיה משהו יחסית מועיל ולא מזיק. (מסייגת שאין בעיה בעיניי שיציאה לסרט תהיה שעת בילוי מדי פעם, אבל שוב שזה יהיה סרט חיובי)

בניגוד למדיום ויזואלי שבו הכל מוגש לנו "מוכן", הקריאה דורשת מאיתנו להיות שותפים ליצירה. כששוקעים בספר טוב ומעניין, אנחנו בונים בדמיון שלנו את הדמויות, את תיאור המקומות, המוח שלנו הוא זה שמפיק את הסרט מהמילים הכתובות. וממש נכנסים למציאות המתרחשת בספר, ומתנתקים זמנית מהמציאות סביבי בזמן שאני שקוע בספר.  

וכשעוצרים באמצע קריאת ספר וחוזרים אליו כעבור יום/יומיים, שוב צריך להכנס למציאות המדומיינת של העלילה. 

סרט יכול למלא בהשראה, להעשיר וללמד כמו ספר, אבל אם המטרה היא להסיח את הדעת מהמציאות אז משהו במציאות לא תקין. אלו שתי מטרות שונות. לא קוראים או צופים רק בשביל להפעיל את הרגש ולכבות את השכל... מסכים?

וככה גם מספר טוב.

נראה לי מרחיק לכת להגדיר יציאה לסרט שנהנים ממנו, ובעקבות כך התנתקות לשעה/שעתיים, כבריחה מן המציאות. 

כי המטרה מוגדרת, כמו שמכניסים מנוחה בלו"ז אבל זה לא מה שהיה נשמע שאמרת. חוץ מזה גם בילויים צריכים להיות כשרים, ותאמין לי שאין בזה אמצע בד"כ... או שזה חיובי וממלא, או שזה מוריד.

אכן אפשר היה להבין ממני משהו אחר ממה שהתכוונתי

אז אני בא להדגיש שאני מדבר על יציאה לבילוי מידי פעם כדי להינות מהפנאי ולא כדי לברוח ממציאות חיים, מצרות ובעיות. 

אין לי "מקום" בעולם... אני כאן כל רגע שה' מחליט שאהיה כאן, כל רגע מחדש. 

שליחה, כל מה שיש לי זה מה', ממה שהוא נותן לי משתדלת לתת.

אחרים רואים את מה שאני באמת מכוונת. כשאני מצליחה באמת לכוון ולהיות בתודעה של מה שכתבתי לפני- אנשים רואים את זה, זה ממש כאילו "שם ה' נקרא עליך ויראו ממך". יראת כבוד כזו.

אבל לא תמיד אני ככה, וכשאני פועלת ממניעים אגואיסטים זה ניכר.

אין לנו תפקיד אחד בעולם חוץ מלעשות את רצון ה' ולהתקרב אליו.

וזה כן בא ביחד עם מודעות עצמית, לראות מה הכלים שה' שם לך.

אם זה יכולת לשמח אנשים, אם זה לימוד שאתה צריך להפיץ... מבינים את זה לפי מה שקורה איתך, אתה יודע במה אתה טוב, ועדיין כל פעם ה' שם אותך בסיטואציה אחרת, כל רגע בפני עצמו. 

יכול להיות שאתה אדם תוסס ואתה יודע איך להשתמש בזה לטוב אבל עכשיו ה' רוצה אותך בפקק ולראות איך אתה מגיב ואם תתעצבן. זה מלא דברים. המגמה היא אחת.

היא הדרך, לא המטרה. 

מי שמתקבע על התכונה שבעיניו היא התפקיד שלו עלול לחטוא לעיקר.

כי תמיד חשבתי שכישרון ויעוד קשורים זה לזה.

תוכלי לבאר את כוונתך?

ברור לי מאד

לעשות טוב לעצמי ולאחרים

ללמוד ולהשתפר מיום ליום

אני לא מוטרדת ממה אנשים אחרים חושבים על התפקיד שלי

את התפקיד שלי רק אני קובעת ושאחרים יתעסקו בתפקידים שלהם

יעוד של כל מי שרוצה בזה

לא רואה צורך לתחום את תפקידי לתחום מסוים 

בסוף, זה תלוי במינון של כמה אתה צורך. כי אם תגזים אתה בסוף תמצא את עצמך בחמש לפנות בוקר מתעורר ליד פח זבל עם גרביים שהם לא שלך.

ככה זה בחיים. צריך לקבל אותם כמו שהם. כל ניסיון להתכחש להם נועד לכישלון. כי מה הם החיים אם לא צבר אירועים שמפריעים לנו לישון?

לשנות הרגלים רעים

ליצור הרגלים טובים

כשהבנתי את הקונספט של ההרגל זה הפך קל

ממליצה על ספר כוחו של הרגל

הוא מסביר את הרעיון של

טריגר- פעולה- תגמול

איך להיפטר/ ליצור הרגל

או ליצור הרגל זה תהליך מתמשך

הרבה אנשים אוהבים תוצאות של כאן ועכשיו

לא אוהבים תהליכים

וזה גורם לקושי בהשגת דברים

אני כן אוהבת תהליכים

מסוגלת לראות את התוצאה העתידית ולחכות בסבלנות

לרוב גם נהנת מהדרך

לכן בעיניי זה לא קשה

אחרים בטח יקראו לזה קשה עד בלתי ישים

ממליצה לקרא קצת טורים של הרב יצחק פנגר

ללכת בצעדים קטנים 

ולחלק את החזון הגדול למטרות קטנות ברות ביצוע

לפני כמה שבועות בעלון הידברות הרב פנגר רשם טורים בנושא שינוי התנהגות

ופירט איך לעשות את זה צעד צעד

זה עלונים לפני חודש- חודש וחצי ככה.

לגבי הצעדים הקטנים-

נגיד שאתה רוצה לרוץ מרתון שזאת המטרה הגדולה, אז

קודם אפשר כצעד ראשון להגביר מוטיבציה ובמקביל להוריד את המושג המופשט (רוצה לרוץ מרתון)

לפס מעשי (שינויים קטנים - לשים את הנעליים ליד הדלת, אפילו בלי לנעול, בשלב מאוחר יותר לקבוע זמן לריצה)

כשהייתה לי מטרה גדולה

השיטה של צעדים קטנים עזרו לי להגיע אליה....

היום אני מתמודדת עם דברים שאותה טכניקה בהחלט תשמש אותי

רק צריך לרצות

ולעשות משהו קטן בכיוון. 

ומוסיפים כמה שיכולים

לא מפחד לדבר בשם עצמו

וכנראה לא פותח פצלש

אבל היום אני כבר רק מפה כמעט

ולא כ"כ משתמש במקורי

היה לי כינוי בלי הנקודה ושכחתי את הסיסמא אליו

לפני הרבה שנים

מלבד אחד כמו מבולבלת, לא זוכר מה הפצלש

אוי, עלית עלינו🙈

@מבולבלת מאדדדד , באיזה ניק נשתמש?

אומנם פתחתי הרבה בעבר אבל ברשמי אני קופץ מידי פעם לבנות מרכלות עלי אבל לא יותר מכך.

אני אפילו לא מכוון את זה.. אני פשוט מתחבר ומה שיוצא לי בהתחברות אני מתחבר.. חחח

צריך ללחוץ על שיחות אישיות בתפריט הצד ולא בתוך הכרטיס האישי

אכן זה מבלבל

העביר להסטוריה

אם לוחצים על 'הסטוריה' רואים את כל השיחות הסגורות

זה מונע מהמצב להדרדר למקומות לא נעימים.

יש צד טוב שאפשר להתבטא ככה, כשאתה ממש לא מול השני.

השיקול שלך מאוד רציני, וזה יכול למנוע הרבה דברים לא נעימים.

קשה להכריע.

ברור לי, צריך להיזהר מאוד במה שכותבים, אבל אולי לא יותר מדי.

אבל לצערי מהצד השני, כעסתי על מישהו ולא רציתי להסביר...

כשמישהו מכעיס אותי כל כך ואח"כ עוד שואל למה אני כועסת, זה עוד יותר מרגיז ומתסכל וגומר את הסבלנות. כאילו... אתה עושה דבר כל כך מציק ולא ברור לך על מה אני כועסת?? זה מעלה את התחושה שמדובר בהיתממות ולא באמת ברצון כנה להבין למה כעסתי..

אני חושבת שהפתרון במצב כזה הוא פשוט להתרחק ממי שכועס עליך, אם אתה חשוב לו, כשהוא ירגע הוא יפנה אליך בעצמו...

ומה עשית כשזה קרה לך? פשוט חיכית?

לא חשבתי על האופציה הזו למרות שחז"ל אמרו "אל תרצה את חברך בשעת כעסו".. כי שם בסוף מדובר בחברך שבסוף ישקף לך את המצב.

יכול להיות שיש 0.000000000000000000001% שזה לא קיים אצלם