בינייש פתוחבננה איננה פרי של החורף, אלא פרי טרופי עם אקלים הרבה יותר קרוב לקיץ.
אז למה הבננות בקיץ פחות טובות ומתקלקלות מהר?
כי במקום שמהם הם באות, בננה נקטפת ונמכרת בשוק של הכפר המקומי בעודה טרייה, ובמדינה מתעושת כמו ישראל היא עוברת הרבה עד שתגיע לסופר וגם נקטפת ירוקה ולא תמיד אפשרי לשמור על קירור לאורך כל הדרך הארוכה.
יש הבדל בין חלוקה ביולוגית שמתמקדת האם יש גרעינים, ואז אננס הוא ירק ועגבנייה מלפפון אבוקדו וגמבה הם פירות.
לבין חלוקה לטעמים או לסוגי סלט מתאימים.
אין הגדרה בוטנית לירק, להבדיל מפירות שלהם יש הגדרה ברורה.
ההגדרה של ירק היא קולינרית, בהתאם לשימוש.
לכן עגבניה ומלפפון הם גם פירות וגם ירקות, כי הם פירות מבחינה בוטנית אבל ירקות מבחינה קולינרית.
מה שאני מכיר הוא שאו שצמח הוא פרי או שהוא ירק.
אם נלך לפי חלוקה קולינרית, מה שמתוק הוא פרי ומה שלא הוא ירק.
לפי הגדרה ביולוגית, מעטפת טבעית של הגרעין היא הפרי, וכל חלק אכיל אחר של הצמח, שורש עלה גבעול וכדומה, הוא ירק.
לק"י
ולכן גם יש דיון בנוגע לברכה שלה (מקווה שאני זוכרת נכון).
ולימון זה פרי או ירק?
לרוב מגישים אותו בסלט ירקות ולא בצלחת פירות?
ואבטיח?
על פירות האילן מברכים בורא פרי העץ,
על כל שאר הגידולים (כולל פירות שלא גדלים על עצים גדולים) מברכים בורא פרי האדמה.
בבוטניקה אין "בין לבין"... יש הגדרה לפרי, מה שעומד בהגדרה הזו הוא פרי ומה שלא - לא.
לק"י
אבל בהגדרה של היומיום ירק זה מה שלא גדל על עץ. לפחות זה מה שאני רואה.
בלי קשר לשימוש.
ועגבניה כן גדלה על עץ אבל קוראים לה "ירק"...
ביום יום בשפת הדיבור החלוקה היא לפי מתוק או לא מתוק, חלק מהקינוח או תוספת למנה העיקרית.
כי זה משהו אחר מהגדרה של יום- יום.
וכבר ציינתי אותם, ואציין שוב, פעם אחרונה בשרשור הזה.
הגדרה ביולוגית, היא שהפרי הוא המעטפת הטבעית של הגרעין, ולכן הוא חייב להכיל גרעינים. לכן חצילים קישואים מלפפונים עגבניות אבוקדו פלפלים הם פירות לכל דבר לפי הגדרה זאת, בדיוק כמו תפוזים ותפוחים.
כל חלק אכיל של הצמח כמו שורש ועלה הוא ירק, לכן אננס שלא מכיל גרעינים הוא ירק לכל דבר.
בננה יוצאת דופן כי היא במקור פרי עץ מלא גרעינים ולא אכיל והפכנו אותו לירק.
לפי הגדרה קולינרית הטעם הוא משנה, מה שמתוק הוא פרי ומה שלא הוא ירק (בשביל שנכין סלטים בלי לערבב כרוב ותפוזים. וסלט מתוק יחשב סלט פירות וסלט כרוב אבוקדו מלפפון ייחשב סלט ירקות)
אין משמעות האם הפרי או הירק גדל על עץ או על שיח.
למרות שפרי עץ בדרך כלל מתוק ומה שלא גדל על עץ בדרך כלל לא מתוק. אבל יש יוצאי דופן כמו אננס ואבטיח מתוקים ולא גדלו על העץ. אבוקדו לימון זית גדלים על עץ ואינם מתוקים.
אמנם בדרך כלל אוכלים מהעץ רק את הפרי, אבל גם כאן יש יוצאי דופן כמו לבבות דקל ועלי גפן.
לק"י
אני יודעת שפרי גדל על העץ, והשאר זה ירקות.
לכן לימון למשל הוא לא ירק, למרות שלא מגישים אותו בצלחת פירות.
ולגבי סלט עם תפוזים ודברים מתוקים, דוקא יש מתכונים כאלה.
הם לא גדלים על עץ ולא מכילים שום גרעין. (לפחות הבננה שאנחנו אוכלים.)
אמנם אפשר לפעמים להוסיף קצת גרעיני רימון לסלט ירקות, אבל סלט הוא ברובו ובעיקרו מתוק או לא מתוק. ורוב סלטי הירקות לא מתוקים בכלל. מוסיפים להם מלח ולא מוסיפים להם סוכר.
יש משהו אחד בלבד מתוק, ואנחנו לא קוראים לו פרי, כי אף אחד לא שם אותו בסלט פירות כי לא אוכלים אותו חי, רק אחרי שעה בתנור.
אני מתכוון לבטטה. לכן החלוקה הבוטנית לפירות וירקות נועדה לחלק את המרכיבים לסלט פירות וסלט ירקות.
זה לא קשור לכך שבטטה היא שורש כי גם לבננה ואננס אין גרעינים
מברכים "בורא פרי" גם על פרי וגם על ירק, כי אין לנו עניין להבדיל בהגדרות הביולוגיות של הפרי או הירק.
יש דעה בגמרא לברך על ירק בורא מיני דשאים, מה שלא נפסק להלכה
בננה במקור היא פרי, אבל היא פרי לא אכיל. לכן מגדלים חלק מהעץ למשהו אחר שגדל לשנה בלבד.
כך שבננה היא פרי שהפכו אותו לירק.
יש הסתדרות,
ועדים,
אגודות עותמניות,
קבוצות לחץ,
ובעיקר פוליטיקאים,
שפשוט מונעים מאיתנו ליהנות מפירות וירקות זולים, טעימים ובריאים לאורך כל השנה.
בכל אופן,
באמת אין דבר כזה פירות קיץ...
אבטיח יכול לגדול בכל מקום חם, ויש מדינות עם אזורים חמים כל השנה שמגדלים בהם אבטיחים כל השנה, כמו תאילנד, פלורידה, טקסס, מקסיקו...
החיבור בין קיץ לחום וחורף לקור נראה לנו מאוד טבעי כי גדלנו עליו, אבל הוא לא תקף לכל העולם...
האבטיח ספציפית הגיע לכל העולם מאפריקה, מאזור שבו חם כל השנה ואפשר לגדל אותו של כל השנה.
זה שהוא עשה עלייה לישראל וכאן הוא לא שורד בחורף, לא הופך אותו לפרי קיץ. ספציפית אצלנו אי אפשר לגדל אותו בחורף, זה הכל.
עכשיו אני מקווה שזה גם מובן למה ''דחפתי'' את עניין הייבוא. אבטיח פשוט לא קשור לישראל ולא מתאים לישראל, הוא צריך אקלים הרבה יותר חם בדיוק כמו מנגו ועוד כל מיני פירות שצריכים הרבה חום.
אז מי שהחליט לגדל אותו כאן למרות שהוא לא מתאים, פשוט גרם לזה שבכל שאר השנה לא יהיה לנו. כי ''צריך להגן על החקלאות'' וכו'
1. הוא פחות ימכר. אנשים פחות מחפשים פרי קר ומרענן בחורף.
2. למרות גדולו. הוא יחסית רגיש לשינוע. (הובלה בקירור לדוג' לא מטיבה איתו)
3. גילום מחיר השינוע יגרום לכך שהוא יהיה מאוד יקר
4. בגלל סעיף 1. זה לא משתלם
מועצת הצמחים במקרה הזה לא ממש קשורה.
ברוב העולם אוכלים אבטיח במזג אוויר חם.
וספציפית בארץ ענף הבננות הוא ענף יציב שמצליח לספק בננות כמעט כל השנה במחירים סבירים
השנה (ספציפית) מזג האוויר החם בשנים האחרונות (נכון שבננה אוהבת חום. אבל היא גם מאוד אוהבת מים ובשנה שחונה זה ממש מקשה על גידולה) + המלחמה שגרמה להרבה חקלאים לא להצליח לעבד את המטעים שלהם וגם נשרפו הרבה מטעים. גרם לכך שמחרי הבננות השנה ממש יקרים.
אז למה בכל זאת לא מייבאים?
1. בננות קשה לייבא פיזית.
2. יש מחלת בננות בעולם . ואם היא במקרה תגיע לישראל זה עלול יצור נזק גדול לכל המטעים בארץ.
בסוף היום אבטיח לא גדל באקלים קר, וגם בננה לא (במקרה של בננה או עגבנייה הפתרון מאוד פשוט- חממה) וזה כל הטענה שלי. אני לא מחפש פתרונות, אני לא שר החקלאות ולא מתיימר להבין בעניין.
אגב המעניין הוא שנפשי תערוג וגם צ'אט ג'יפיטי (שאלתי במיוחד כי העלת את את הנושא) הסבירו שלא משתלם לייבא אותו מהחצי השני של כדור הארץ. כך או כך אף אחד כנראה לא חוסם ייבוא של פירות קיץ לאורך החורף בשביל להגן על יצרן ישראלי באותם התקופות שהוא פשוט לא מסוגל לייצר בעצמו.
הוא ממש הסביר לי שאננס הוא יוצא דופן כי אפשר לקטוף אותו מוקדם ולתת לו להבשיל לאורך הדרך.
לא כי לא יודעים לגדל אננס בשאר העולם (נהפוך הוא)
אלא כי ההובלה פוגעת בטעם הפרי.
אז למה האננס בישראל יקר?
כי לוקח לו הרבה זמן עד שהוא מוציא פרי.
אבל זה נכון שהבננות בישראל גדלות באזורים החמים (בעיקר בעמק הירדן, כמו שאמר הגשש). כך שהיא לגמרי פרי של חום.
אבל משום מה נראה לי שעצי הבננות מלאים באזור עמק הירדן מלאים עכשיו בפירות לא בשלים...
בצורת? אין גידולים, ומה שיש מתייקר מאוד.
חורף חם? הפירות לא מבשילים.
חורף קר מדי? הפירות מתים.
קיץ קר מדי? חחח הלוואי אבל זה אף פעם לא קורה.
קיץ חם מדי? שוב, פגיעה בייבול, סלט ירקות לסעודה אחת עולה 20 ש"ח.
פירות קיץ ב-20 ש"ח לקילו וצפונה,
וגם זה חודשיים בשנה.
במדינות קפואות באירופה יש דובדבנים וענבים בכל ימות השנה בזכות הייבוא, 2 אירו לקילו ואתה מסודר.
מבטיחים לנו שבזכות המכס הגבוה יהיה לנו ביטחון תזונתי, בפועל אין פירות/ירקות כשמזג האוויר לא מסתדר בדיוק כמו שצריך, ומה שכן יש - יקר מאוד ורק בחלק מהחודשים.
וואו, איזה ביטחון...
למה אתה שוב ושוב מעלה את עניין חשיבות הייבוא?
תכתוב פוסט משלך בעניין. אני לא פתחתי את הפוסט בשביל העניין הזה.
הפוסט דיבר על בננה שיש אספקה ישראלית טובה שלה לאורך כל השנה.
וכמו שכבר אמרתי והדגמתי, לא משתלם לייבא פירות קיץ לאורך החורף (חוץ מאננס) ולאף אחד אין עניין לחסום ייבוא של פירות בתקופה שאנחנו לא יכולים לייצר אותם. אף אחד לא מרוויח מזה.
ובטח שיש מי שיפסיד מירידת המכס - החקלאים.
הם יודעים שזה לא יעבור לציבור חלק בגרון (ובכיס) אם נקנה דובדבנים ב-10 ש"ח לקילו בחורף, אבל פתאום בקיץ המחיר יהיה פי 3.
הם לא רוצים שנדע כמה עושקים אותנו.
ולמה אני אובססיבי?
כי זה נושא מעניין.
האמת היא שאני באמת לא מבין למה זה מפריע לך, פתחת שרשור על נושא קליל כמו קטיף בננות, לכאורה נושא שבכלל אין מה לדון בו. אז למה מפריע לך שיהיו דיוני משנה בתוך השרשור?
גם בשרשורים בנושאים הרבה הרבה יותר רציניים, הדיונים מתפתחים לעיתים קרובות לענפים שונים ומשונים ולעיתים הקשר להודעה הפותחת נותר קלוש ביותר.
במילים אחרות: רצית שהדיון יהיה על איכות המשאיות שמובילות את הבננות?
ובכל מקרה - זה שלך, למרות שאני לא מבין כאמור, לא אכתוב יותר בשרשור הזה (או באחרים) בנושא העושק החקלאי, אלא אם כן זה יהיה הנושא 
שזה לא רלוונטי על בננות, וגם מה שכתבת שאין לפירות עונה לא נכון.
גם אם נייבא אבטיח אוסטרלי בחורף הוא יישאר פרי קיץ.
אגב פירות מיובאים אמורים להיות דווקא יקרים יותר בגלל עלות השינוע, וכאמור ייבוא פירות קיץ בחורף הוא יקר מידי, לא זול מידי עבור מונופול שכביכול רוצה להישאר מונופול.
ייבוא הוא זול יותר ולא בפער גדול, רק ממדינות קרובות עם אקלים דומה כמו ירדן וטורקיה. לא מהחצי השני של כדור הארץ
הממשלה סוגרת את הברז למדינה שתבעה את ישראל בהאג - ומביאה בשורת ענק לצרכנים
בהחלט מייבאים בחורף פירות קיץ, אבל לפעמים זה לא רלוונטי
וזה עבר למרות התנגדות החקלאים.
חוץ מזה, אף פעם לא אמרתי שאסור לייבא.
בדרך כלל מותר לייבא פשוט יש מכס גבוה שהופך את זה ללא משתלם (בשביל להגן על החקלאות המקומית), הכתבה שהבאת פשוט לא קשורה כי היא כלל לא מדברת על המכס אלא על עצם התרת הייבוא שזה כאמור מראש לא היה האישיו.
עכשיו אתה אומר שבעצם יש ייבוא אבל בקטנה, כאשר הכתבה מדברת על עשרות אלפי טונות
מייבאים עוד הרבה פירות קיץ - צעירים מעל עשרים.
דבר נוסף:
אני התייחסתי בעיקר למחיר ולא לכמות, כלומר אנשים לא קונים או קונים פחות בגלל המכס, ובכל מקרה לא ברור לי למה היה חשוב לך לציין ''עשרות אלפי טונות''.
עשרות אלפי טונות זה מעט מאוד במדינה עם 10 מיליון תושבים, כל 10 אלף טונות זה קילו לבנאדם לשנה.
שלא כל האנשים צורכים מכל הפירות באופן קבוע.
אני כמעט לא צרכתי מעולם נקטרינה או דובדבן, אני צורך מעט אפרסקים והרבה תפוזים ובננות.
יש אנשים שזה דומה או ההפך אצלם.
ומה המקור שלך לכך שהמכס מקפיץ המחיר? עד כדי כך הלובי החקלאי חזק יותר מכל העולם?
זה פשט, לא משהו שדורש הבנה כלכלית עמוקה.
הלובי החקלאי חזק מאוד, מסיבות היסטוריות ותרבותיות.
בכל מקרה, הנה התוצאה הראשונה מחיפוש בגוגל:
לייבא קיווי? רק מניו זילנד. מנגו? חכו שש שנים: כך גורמת לנו המדינה לשלם על פירות פי 6 מבאירופה
ו... אני לא שוכח.
ברור שלא כולם אוכלים הכל, ועדיין ''עשרות אלפי טונות'' זה רק נשמע הרבה בהקשר של מדינה עם 10 מיליון תושבים.
גם מנגו 0%
שיעור המכס על ענבים שמיובאים בחודשי אפריל־מאי הוא 1.74₪/ק"ג
אחוז המכס בשאר החודשים 0.94₪/ק"ג
לא כולל ייבוא ברישיון מכסה ואז זה פטור
לא נראה לי שזה מה שעושה את ההבדל.
הגורמים היותר מרכזיים לדעתי:
– אנחנו קצת במלחמה והצפון הרוס
– הובלה אווירית שנצרכת לפירות טריים היא מאוד יקרה כי הרבה חברות תעופה זרות לא טסות (מה שמעמיס על החברות הישראליות, וגם בחלק מהיעדים זה מצריך החלפת חברת תעופה כו' וזה מוסיף לעלויות במיוחד מוצרים שמצריכים בקרת טמפרטורה אלה עלויות איחסון והובלה מאוד גבוהות)
– חמדנות
אני מזמין כל אחד ואחד לבדוק מהו שיעור המכס על הפרי המועדף עליו בספר המכס
שלום לכולם, רציתי לשמוע את דעתכם הנבונה בקשר לכל הנושא של סינון אינטרנט מקיף [נטפרי רימון אתרוג, אולי זה בכלל לא המושגים שלכם..] זה יהודי או חרדי? אסביר: מה נכון לעשות בקשר לאינטרנט, בינינו, האינטרנט מלא תועבות וזוהמות, מצד שני מועיל מאוד גם לעבודת הבורא. עכשיו בקשר לסינון - יש שיאמרו למה לחסום - אנחנו ילדים גדולים [מעל עשרים...] תן להתמודד ולהתחשל. אבל מצד שני יש שיאמרו: בינינו, כל אחד מאיתנו נופל באינטרנט. אז אולי הסיפור הספציפי הזה גדול עלינו??? [ברור שאינטרנט זה לא כמו לחטוא באופן אחר, יש פה משהו אחר לדעתי, כח טומאה דביקי מאוד... עזבו את הטומאה, יש פה משהו שמטמטם את המוח, שמנוון אותנו לפני הזמן.. שממכר, ששולט עלינו ואין לנו שליטה עליו...]
בבקשה לענות רק מי שמוכן/ה להיות כנה ולהודות שגם הוא נופל כמו כולנו...
האם אתה רואה אלטרנטיבה ריאלית? אבל כזו שבאמת תשתלם במקום? אתה מסכים להתסכל רגע למציאות בעיניים בלי כפפות ולענות לי את התשובה?
אשמח לדעת ואיך הוא מתמודד
לכאב פיזי
צריך טיפול
דחוף
עדיף דרך קופת החולים, אבל אפשר גם דרך סה"ר או ער"ן.
ואו מכל דבר קטן כואב לי כזה בלב
עוזר לי ממש לבכות וככה להוציא תכאב החוצה... וגם לכתוב הכל פשוט מה שיוצא וגם אני נותנת לעצמי לכאוב, מותר.. אבל אחכ משתדלת לעשות משו כיףף ומשמח♥️
ויושבת על משהו.
על מה זה יושב אצלך?
לטווח רחוק ובכללי יכול לעזור לתחם את הכאב ולתת לו ביטוי בזמנים קבועים ביום בצורה ממוקדת ןמתוך שליטה, וממילא כנראה שהוא פחות יצוץ בשאר היום בצורה קיצונית
התופעה הנבזית הזו הפכה למכה ארורה. בדרך כלל אפשר לזהות מקילומטרים את המניפולציה, אבל לפעמים אתה מגלה רק אחרי שכבר תומרנת ונאנסת לתת את הטראפיק.
כבר אין מקום נורמלי לצרוך בו חדשות. אפילו רגע של חוכמה עושים שימוש בחrא הזה (מחילה..). ולביוב של טלגרם אני בוודאי לא מתכוון להכניס אפילו לא זרת של רגל.
ועוד לא דיברתי על ההפגזה הבלתי פוסקת של פרסומות בכל רובריקה פנויה של דף אינטרנט. שלא לדבר על פרסומות הספאם, אשכרה סתם ספאם, שמפגרות את השכל (בלי קשר לצניעות בכלל).
במחשב לפחות יש חוסם פרסומות די טוב, אבל בטלפון? חוסר אונים.
סוף פריקה.
זה לא מתנגש עם רימון? חוסם גם מה דאינו פרסומות?
לא כמו vpn שזה ממש להעביר את כל האינטרנט שלך דרך ספק הvpn
dns זה דומה לספר טלפונים, שאתה כותב כתובת של אתר או לוחץ על קישור לכתובת של אתר, הdns יודע לנווט אותך לIP שזה המקבילה של המספר טלפון המדויק של מי שאתה מחפש
כלומר adguard במקרה הזה, יכולים לדעת רק לאיזה אתרים ניסית להיכנס, ולא מה קורה בתוכם או דברים שהעלית סיסמאות וכו'
וadguard היא חברה מוכרת עם הצהרת פרטיות שהם לא מוכרים את המידע של איפה אתה גולש
אז כן זה נחשב בטוח אם אתה לא עובד על איזה משהו מאוד סודי/מסווג שאז אולי יש נהלים סופר מחמירים
על איזה רימון אנחנו מדברים? אפליקציית הגנה?
או גם שהספק של האינטרנט בבית זה רימון ואתה גולש על הוויפי?
מבחינת האפליקציה זה לא אמור להתנגש הם עובדות במקביל, רימון תסנן תוכן וadguard יחסום פרסומות
עם הוויפי זה כן יכול להתנגש במובן של זה שלא יהיה לך גישה לאינטרנט, ותקפוץ לך התראה כזאת
ואז פשוט אפשר לחזור להגדרות, dns, ולהחזיר לאוטומטי ואינטרנט יחזור לעבוד כרגיל
אני לא אומר שזה נוח לעשות את זה עכשיו כל פעם
אלא שזה פשוט לא איזה משהו בלתי הפיך
זה הגדרה שאתה משנה בשנייה
תודה רבה על המידע.
מה זה קליקבייטים?
הכוונה לכותרות שבנויות לגרות את הסקרנות, אבל כשנכנסים פנימה אין באמת תוכן אלא סתם להג.
למשל "ילד בן 8 רצח את אחיו בן 5" ואז כשאת נכנסת את מגלה שזה בכלל סיפור מחו"ל, חסר פרטים והקשר, שלא מעניין אף אחד.
אז פיתו אותך להיכנס לכתבה ובכך ליצור תנועה דיגיטלית בתוך האתר, ולמעשה רימו אותך.
או כמו ש"פשוט אני" הדגים עם הכותרת שלו כאן למעלה. כותרת של פיתרון קסם שמפנה לטקסט אחר חסר ערך מוסף.
אלא גניבת הדעת שאת חושבת דבר אחד ואז מגלה דבר אחר.
המטרה בקליקבייט היא עצם התנועה הדיגיטלית שעשית, לא שתקני משהו או שתקבלי החלטה.
קליקבייט נועד לגנוב את לחיצת העכבר שעשית. לא למכור, לא לשכנע, לא כלום.
זה כמו שמישהו קורא בשם שלך, וכשאת שואלת "מה?", אז הוא אומר "כלום".
איך עוברים עליכם הימים? לי אישית די משעמם
לי די קשה כי לא נרדמת ודי משעמם לי אני לא אשקר
וזה לא קשור אני על רטלין
על משהו שלמדת, לחשוב על כל מיני דברים המעניינים אותך....... הכל בראש כמובן.
לתרגל כל מיני דברים וכו'....
אבל לבטח את יכולה לעשות או ללמוד או לחשוב או משהו שמעניין אותך.
החי צומח - אני הייתי עושה את זה לפעמים בלילות כאלה, או מתרגלת בראש משהו שלמדתי,
וכאלה.
מה עם פשוט לקום ולעשות משהו? לכרסם משהו טעים במטבח? לקרוא ספר מעניין/משעמם - עד שתיפול
עלייך תרדמה? לישון עם חיית מחמד נחמדה ונקייה? לשתות חלב חם (לסיסרא זה די עזר....). עם דבש?
לא מתמצאת בריטאלין, אבל יכול להיות שאפשר ליטול אותו רחוק מזמן השינה? אולי הוא מעורר מדי?
חס ושלום
אצלנו לא רלוונטי להתעורר...
ואני לא מדבר רק על הימים הקרובים כמובן...
התרגלנו לסבבים מול עזה, עכשיו נתחיל להתרגל לסבבים מול איראן.
Israeli Government or Nazi Regime? Quiz - By amrdruid
המשחק מציף ציטוטים שנאמרו על ידי פוליטיקאים יהודים ולהבדיל אנשי הממשל של הרייך השלישי.
המשחק מבקש מהנשאלים לענות נכונה מי אמר את המשפט הגזעני כלפי הקבוצה השנייה. כלומר משפטים שהנאצים אמרו על היהודים, ומשפטים שישראלים אומרים על הערבים
(כמובן שאם היה משחק כזה על אמירות של ערבים הסימטריה היתה מתייתרת, אבל ניסיתי לשחק בזה והיה לי יחס של 1:3 טעות לעומת תשובה נכונה
המשחק מובנה כך שהוא מבליט את השנאה והנחרצות נגד הצד השני
אבל הוא בונה על הדומה ומכחיש את השונה
אבל עדיין מעניין
שיום ההילולה של הצדיק ר' אלימלך זיע"א חל היום🕯
שנזכה לדבוק בדרכו, לראות מעלת חברנו, ושימליץ טוב בעדנו❤
הטיסה החרדית שעוררה זעם: "פשוט ביזיון"
סיפור קצת מבהיל ותמוה מרבי אלימלך:
בין תלמידיו של רבי אלימלך מליזַ'נסק היה אברך אחד חסיד, מתמיד ובקיא בתורה. גם משפחתו וגם משפחת אשתו רחשו לו כבוד. במשך כמה שנים נהג האברך לנסוע אל רבו, ומעולם לא ביקש ממנו דבר מלבד עניינים הקשורים בעבודת השם. אף שעברו כמה שנים מאז נישאו, לא זכו האברך ואשתו בפרי בטן. אשתו של האברך והוריה הפצירו באברך שייסע לרבו ולא ירפה ממנו עד שזה יבטיח לו ישועה ורחמים, כי הלוא רבי אלימלך איש אלוהים צדיק וקדוש הוא.
הדבר היה למורת רוחו של האברך כי לא רצה לבקש מרבו בקשות גשמיות, אבל כשאשתו והוריה המשיכו להפציר בו, נעתר לבסוף ואמר שכאשר יגיע שוב אל הרב, יעלה בפניו עניין זה. ואכן, כך עשה, ורבו הבטיח לו הצלחה וישועה.
אולם עבר זמן מה והתקוות של האברך לא התממשו. לכן, החליט האברך להזכיר שוב את מצוקתו לרב.
רבי אלימלך שאל אותו: "אמור לי, מה היחסים בינך ובין אשתך – האם אתם חיים יחד בהרמוניה ובשלווה?" האברך ענה: "ברוך השם, היחסים בינינו הם יחסים של אהבה, אחווה ורעות."
הרב אמר: "אמנם כך ציוותה תורתנו הקדושה, שהחיים יחד יהיו חיים בהרמוניה ובשלווה, אבל אם אכן אהבתכם גדולה כל כך ומעולם לא חדלה ולו לרגע אחד, הרי זהו הדבר המונע את הריונה של זוגתך. אני מייעץ לך לחזור הביתה ולנסות לצנן מעט את האהבה שביניכם. אם תראה שאשתך כועסת עליך, מיד תשוב ותאהב אותה כמקודם, וכך תיוושע." רבי אלימלך בירך את האברך, והאברך הלך לדרכו כשהעצה של הרב חקוקה בלבו.
כשהגיע האברך לביתו, יצאה אשתו לקראתו כדרכה תמיד לקדם את פניו. אבל הוא לא בירך אותה לשלום אלא הזעיף את פניו לעומתה. הוא נהג כפי שהרב הורה לו ואכן במהרה פרצה ביניהם מריבה, שאף הגיעה לכדי תגרת ידיים. לפתע מצא את עצמו האברך סוטר לאשתו. הוא נבהל וחש שהפריז בקיום ההוראה שקיבל מהרב. הרב הורה לו לדבר אל אשתו דברים קשים ואילו הוא הכה אותה. האברך המתין עד שיתפוגג כעסה של אשתו, ואכן כעבור זמן מה הם התפייסו. לא עבר זמן רב והאישה הרתה. האברך נסע שוב לרב וסיפר לו את כל מה שאירע.
הרב אמר לו כך:
"אל תחשוב כי ציוויתי עליך להתקוטט, חס וחלילה. אני רק כיוונתי למה שרמזה תורתנו הקדושה בסיפור כעסו של יעקב. הנה כתוב 'וַיִּחַר אַף יַעֲקֹב בְּרָחֵל' (בראשית ל, א-ב). והרי מה פשעה ומה חטאה רחל כשאמרה ליעקב 'הָבָה לִּי בָנִים וְאִם אַיִן מֵתָה אָנֹכִי', הלוא אין לבקר אדם על דברים שאמר מתוך צערו, אלא שיעקב אבינו עליו השלום ראה כי אהבתם הגדולה היא המונעת את ההיריון. בשל כך, בכוונה, שִחרר יעקב קמעה את כבלי האהבה, ואז שמע השם לקול תפילתה של רחל ופתח את רחמה. (אתר אגדה)
מעניין שהוא ראה את האהבה התמידית שלא פוסקת כגורם שמונע את ההולדה. אולי ההשתוקקות והפיוס בונים משהו שאהבה בלתי פוסקת לא יכולה לספק.
גם מן הסתם מדובר בכמה רבדים, אולי בין מתגדים לחסידים ובין מגזרים, וגם אולי בין הקב"ה לישראל (כי רגע באפו). אולי גם באור הזה הוא רואה גזירות שנגזרו על ישראל, ואת המקום שבעלי תשובה עומדין שצדיקים גמורים אינם עומדים שם.
@נגמרו לי השמות מה את אומרת על העיקרון?
לא כ"כ הבנתי את השאלה.
לגבי הקטע המובא,
בכללי:
א. האם המקור לסיפור אמין וידוע בצורה וודאית שאכן נאמר מפיו של רבי אלימלך מליז'נסק זצ"ל?
ב. אם אכן נאמר מפיו קטונתי ואני עפר ואפר לרגליו ולא מתחילה אפילו להבין את ההשגות העליונות וכו'
ג. אם לא נאמר מפיו אלא זהו סיפור בפני עצמו שלא נאמר בפי גדול ישראל לענ"ד יש כאן תמיהה או לפחות חוסר הבנה שלי של העניין מדוע יש להמעיט באהבה כדי לזכות בהריון או בכל דבר אחר, וכיצד ייתכן שאהבתם הגדולה של איש ואשתו מונעת זאת?
שוב, קטונתי לגמרי ואינני מבינה זאת כלל אם אכן נאמר מפי גדול ישראל
ברמה הפצפונת של ההבנה המוגבלית שלי יש כאן תמיהה ואינני מבינה זאת.
אני רואה את התורה כמקדשת שם שמים ומקדשת שלום ואהבה בין איש לאישתו, עד לרמה שהקב"ה בכבודו ובעצמו אומר שימחה חלילה שמו מעל המים כדי להשכין שלום בין איש לאישתו...
וככל שהאהבה ביניהם יותר גדולה כך נחת הרוח בשמים ובכל העולמות... וכגודל האהבה, הקירבה, האחדות, השלום ביניהם גם יושפע השפע גם בעולמות הגשמיים.
ובכל דרך שהיא אין חלילה רצון להמעיט את האהבה ולו בקצת, אלא אדרבא להגדילה.
זה באמת קודש הקודשים.
זה גם מה שבפועל רואים בקודש הקודשים שלנו בבית המקדש, מעל ארון הברית - קודש הקודשים בין איש לאישתו המתבטא בכרובים.
יש עוד הרבה מה להאריך אבל אלו הנקודות העיקריות בינתיים.
ומתייגת את @הסטורי שאולי הוא ידע להסביר יותר לעומק את המקור הנ"ל, והאם אכן כך אמר רבי אלימלך זצ"ל ואם כן למה התכוון?
בגדול אני די 'מתנגד'🤷
כי בכל זוגיות יש חיכוכים\ריחוקים מסוימים ולכן נותר לנו להתעסק בקירוב בלבד, לעומת האהבה הגדולה שמתוארת פה שלא חדלה ולו לרגע אחד.
והמסר הוא מעין מה שאומרים על ימי הריחוק שיכולים להיות דוקא להיות מנוף לימי הקרבה והזדמנות לייצר השתוקקות.
אני קראתי את זה כמסר שרק נותן לנו עין טובה גם על הקשיים בזוגיות.
לגבי המקור, באמת מעניין. מה שכן נתקלתי בסיפור הזה בעוד מקום ולא רק שם..
באמת קטונתי מההבנה במקור הזה...
מקום לעולם. לפי קבלת האר"י. (לא מבינה בזה כלום כמובן, סתם, עלתה לי האסוציאציה הזו);
אולי כדי שמשהו יוכל להיכנס, צריך שיווצר איזשהו סדק בשלמות....
אסוציאציה נוספת שעלתה לי: הבן שלי אמר לי שחייבת להיות מידת הדין
בעולם; הוא דיבר על גמרא שמסופר בה על עזים שחורות.....לא זוכרת בדיוק
איך ומה..... משהו שאי אפשר שרק מידת החסד והרחמים תהיה בעולם.
רק שלם וטוב כי אז ייקרע לגזרים.
מאוד אבין אם יגיבו כאן: מה הקשר?!
לא יודעת בדיוק, אבל יש לי הרגשה שיש איזה קשר במה שהבאתי.
אכן זה סיפורי חסידים וצריך לראות שזה אמין וכו'
אבל על צד שהכל נכון בסיפור, לדעתי חלילה להבין מהסיפור שמה שמונע זה שהם אוהבים מידי וכד'.
אלא, וזה מדוייק גם מהסיפור עצמו, יותר כמו שאומרים על פנינה שהכעיסה את חנה לשם שמים, כדי שבצערה ובקנאתה חנה תתעורר להתפלל לד' חזק יותר.
וכך כאן, וגם בסיפור של יעקב אבינו כפי שהובא במעשה פה- שאגב זה תי' ממש יפה לעניין!-
כנראה חשש שבגלל שהשלום בית טוב, תודה לאל, אז לא מרגישה בצורה חריפה מספיק את חיסרון לילד. וצער כזה מבליט לה שהיא צריכה ילד ויביאו אותה להתפלל.
או אפילו חריף יותר שד' עונה לתפילת המסכן ורצה להביא אותה למצוקה כזאת..
זה דעתי לפחות. על כל פנים ממש נהניתי מההסבר על יעקב לרחל לפחות!
אפשר לחלק בין הגלות לא"י. ולומר שמכיוון שהמהות של גלות זה פירוד מסויים בין הקב"ה לעמ"י, אז כדי שהגלות תמשיך צריך שהפירוד ימשיך. וזה משתקף גם בקשר הזוגי, שצריך פירוד מסויים כדי שההורים ימשיכו את עצמם לעולם גם אחרי מותם על ידי הבאת ילד (רק שאצל רוב ככל הזוגות הפירוד הזה כבר נמצא שם ולא צריך ליצור אותו..). ואילו בא"י צריך אחדות כדי להמשיך ילד.
אבל יותר נראה שאלו פשוט שני מקרים שונים. אצל הזוג שבא לרשב"י היה צריך לחזק את האהבה, ואילו אצל הזוג שבא לר' אלימלך הייתה "יותר מדי" אהבה, כלומר אחדות גבוהה מאוד, ובשביל להוליד צריך (מבחינה רוחנית) מציאות של שניים ולא אחד. רק בא"י למי שבדרגת א"י שייכת לידה מתוך אחדות גבוהה כזו (כי בא"י האחדות לא מנותקת מהטבע הפשוט).
דווקא מתוך הריחוק והמריבה אז האישה זוכה להיפקד
נכון... התוס' שם...
על כל פנים זה לא נראה שזה דחייה גמורה אלא יותר הכרעה
הגמרא בברכות לא ב מביאה את 2 הצדדים בתור מאן דאמר
אז אולי כן יש בחינה מסוימת שבה דברי לרבי עקיבא התקבלו ועל פיה הסיפור
[דוקא מעניין שהמדרש מזכיר את מקום המעשה, בצידן. צידן היא בעבר הירדן, ומוזכרת בהקשר של חו"ל, או מ"מ בדרגה פחותה מעבר הירדן המערבי "מעשה ברבי אלעזר בן שמוע ורבי יוחנן הסנדלר שהיו הולכים לנציבים אצל רבי יהודה בן בתירה ללמוד ממנו תורה והגיעו לציידן וזכרו את ארץ ישראל זקפו עיניהם וזלגו דמעותיהם וקרעו בגדיהם וקראו את המקרא הזה וירשתם אותה...וישבתם בה ושמרת לעשות את כל החוקים האלה ואת המשפטים אמרו ישיבת ארץ ישראל שקולה כנגד כל המצוות שבתורה חזרו ובאו להם לארץ ישראל" (ספרי).
למרות שבמעשה מרשב"י אפשר לומר שמדובר בצידון בכתיב חסר, אבל אאל"ט לא הייתה שם התיישבות יהודית באותו זמן.]
תודה!פתית שלגמחפשת כבר הרבה זמן את מליפיסנט 2 בישביל אחותי
או סרטים בסגנון גם טוב
אם יש לכם שמות של אתרי סרטים חינם עוד יותר טוב
תודה מראש
מהקישור הזה
https://t.me/c/1304123481/5022
אם הקישור לא זמין, אוכל לעזור דרך הדרייב שלי.
ויש בטלגרם אינסוף סרטים חינמיים
וגם משהו ממש רלבנטי לתקופה (איראן), יש סרט איראני מצויין
המתורגם לעברית; השם הוא משהו כמו: חזרה. או: הביתה.
מצויין.
לק"י
למה משעמם לך?
את בבית בעקבות המלחמה?
לק"י
התנדבות
נקיונות בבית
וכו'.
לנשות מילואים/ אחרי לידה וכד'
יש המון נשים שקורסות מעומס עכשיו
עם כל הילדים בבית + ערב פסח
