רציתי להגיב לך.

זה נורא, זה סיוט, זה כאב לב עצום עצום.

זה ה-סיוט שבגללו הרבה אנשים מפחדים להתגרש.

חיבוק גדול גדול לך.

ויותר תכלס- אני חושבת שכשחושבים מה לעשות או איך להגיב צריך איזון מאוד מאוד מחושב בין פיוס ומלחמה.

כמו יעקב שהתכונן עם תפילה דורון ומלחמה.

קודם כל תפילות תפילות תפילות.

דורון-

בד"כ ההורי המנכר מונע מנקמה, מרצון לשליטה, צורך השרדותי לנצח.

הוא לא בהכרח משוגע ולא "רשע", לרוב השורש זה פגיעה, תחושת השפלה, כבוד שנרמס.

חשוב להבין מה המניע, מה הוא רוצה להשיג.

תלוי מה המצב, אולי אולי יהיה אפשר לגשת אליו כשאת לא רגשית אלה מצליחה לגשת לזה מנותקת רגש, ולנסות לדבר איתו. לנסות לדבר על מה שפגע בו, נטו בו, להכיר בכאב שלו ולהרגיע את הפגיעה.

לא להתחנף, לפייס.

ואז אולי להגיע לשיתוף פעולה.

זה המון אם ואולי. סיכוי קלוש אבל שווה לנסות בטוב.

אם לא הולך בדורון...את בטח כבר יודעת מלחמה, ליווי משפטי הדרכת הורים ובעיקר-

להשקיע המון מאמצים בקשר רגשי עמוק עם כל ילד בנפרד, שיחות נפש, זמן איכות ואהבה.

בע"ה עוד תרווי הרבה נחת מהילדים.

על המקרה שלי ארחיב במקום אחר...

ניכור הורי.

נזק לכל החיים.

לכולם.

לא יודעת אם אתם מכירים תסיפור של שמוליק סוכות שגדל עם אמא שניכרה את הילדים מהאבא לגמרי סיפור מסמר שיער באמת!

היום הילדים בקשר איתו

וזה באמת כואב ומזעזע. ליבינו איתך ועם כל הורה מנוכר!

התנצלת מראש בפני הפמיניסטים/שובניסטים, אבל זה לא קשור לזה. אדם שנוהג שלא כשורה הוא לא בסדר, וזה לא משנה אם הוא גבר או אישה ואם יש יותר גברים כאלה או שהמעשה הזה נתפס כגברי (או נשי). מעשה רע הוא רע וכואב ומזעזע, ואכן אני מניח שזה שיקול גדול בהרבה בתים שהפירוק הוא הכרח בלתי נמנע אבל הפחד מניכור יוצר עוד קושי.

ב"ה אני לא בקי בזה, אבל אכתוב שני דברים שדווה לבדוק:

1. בעיקרון החוק היבש מאוד מחמיר על הורים מנכרים, אבל לצערינו בהרבה מקרים זה לא עוזר. סיפורי חסידות גור ממחישים את זה, שמאוד בקלות לוקחים ילד/נער ומטיפים לו שהכי נכון לו לרמוס את אביו ולהציק-להזיק לו, והילד בתמימותו משתכנע. קראתי ראיון עם יוסלה שוכמכר והוא אומר שזה בדיוק מה שעשו לו, שכנעו אותו שמצילים אותו וההורים שלו רוצים להרוס אותו, ואז זה נהיה רצון הילד ושום עו"ס לא יוכל לשכנע הורה לפעול נגד רצון הילד (זה כמובן מורכב יותר אבל זה הרעיון). בנוסף מאוד קשה להוכיח ניכור הורי ויש מזה הרבה כאב.

מה שהצעתי לך בשרשור ההוא, זה לפעול במיידי: מצאת מצלמות - תעלימי/תחרימי אותם ותגרמי לאבא להסביר למה הבן שלו מגיע עם מצלמה; שמעת את הילד שלך קורא לך בשמות כלשהם, תתקשרי מיד למחנך שלו ולעוס המשפחה (אם יש) ותשאלי איך זה קרה, וככה הם יצטרכו להציג תזה שתסכן אותם. אם תחכי לרשויות את תקבלי ילדים קשים או מנוכרים. תפעלי בעצמך באסרטיביות ותגרמי לכולם לפעול בצורה שלא תאפשר את זה.

2. אני חושש שניכור הורי לא תמיד נעשה בכוונה תחילה, וזה מה שמזעזע וגם מאוד מחייב אותנו. אני רואה גם במשפחה שלי, איך הסבא/סבתא יכולים לצחוק או לזלזל באבא (חתנם לשעבר) מול הילדים שלו, כל זה גורם לחיכוך הזה והילד בהכרח יבחר צד, גם אם אף פעם לא תדעו איזה צד הוא יבחר.

בכלל, למה שילד יהיה מעורב במה שאמא/אבא שלו עושה, ואם אבא שלו אלים או גנב או רוצח, מי שמך - ההורה השני - לגרום לילד לשנוא אותו. ומהניסיון, לא בטוח שקשר עם הורה מסוכן זה דבר יותר בעייתי מיתמות חיה. קורה שהורה פוגע במשפחה עצמה, כמו הורה שמזיק לרכוש המשפחתי עם סמים/הימורים או פוגע מינית באחד הילדים, וכאן צריך יותר לחשוב איך מתווכים, אבל בכל מקרה ההורה השני לא אמור להיות השופט או התליין במשפט הזה.

זו התשובה ל"למה לא פעלתי" בצורה שבה התנסחת בסעיף 1.

מדובר על מסע של 8 שנים בתוך גירושין שבו הייתי עסוקה בלשרוד ולהדוף.

כשהילדים היו קטנים, זה היה קל יותר. 

הפסיכולוגים והמטפלים הריגשיים שהיינו אצלם במהלך השנים היו עסוקים בלהגיד לי שהילדים מסכנים, הם לא עושים שום דבר במודע. הם קורבנות של הגירושין ואים להם שום אחריות אם הם "מרגלים" בביתי.

אז עוד תלונה ברווחה? -אני אתמודד 

עוד דיון בבית הדין על כשירות הורית? -אני אלחם עבור הילדים.

אי תשלום מזונות? -קטן עליי, אני אצטמצם ולילדים לא יחסר דבר.

חוסר שיתוף פעולה לימודי? -לא נורא אני אקח מורים פרטיים.

הילדים לא ידעו מכלום, הם לא אשמים שזו ההורות של אבא שלהם. זה האבא והוא המושלם עבורם כי ככה ה' דאג שיהיה.

וככה זה התנהל עד לפני חודש.

לא הבנתי שמה שקורה פה נקרא בשם הזה.

הרי הילדים אומרים שהם אוהבים אותי. 

אז הם רק "פורקים עצבים אצלי, כי אצלי מרחב בטוח" ורק "חטפו התקף זעם כי הם מתוסכלים" ורק "מלשינים אחד על השני כי הם חשים בהישרדות חברתית בבית השני" וכן הלאה וכן הלאה...

כשהמצלמה נשלפה והקללות והמכות הגיעו- הצפרדע כבר היתה מבושלת.

*** הבהרה חשובה: אני לא חיה מתוך התקרבנות או רחמים עצמיים. השתדלתי כל השנים לא לתלות את האושר או הקיום שלי ב"מה יגידו" ובאישורים סביבתיים.

החיים הם דבר מורכב ועברתי יותר מדבר או שניים כדי לדעת שה' מעביר אותנו ניסיונות כדי לגדול.

זיוו"ש -  לפי מעשיו..

חשוב לי להגיד שלרגע לא הטחתי ביקורת "למה לא עשית כך וכך". חשבתי לתומי שאת מתארת סיפור חדש והצעתי לך, כי הרבה פעמים כמו שאת אומרת, כשזה קטן לא מבינים את זה, ובסופו של דבר מי שחזק (אין הכוונה אלים ואגרסיבי) יכול לעצור היסחפויות כאלה.

מדהים לדעת שאומרים לבתאדם שהבנים שלא מתנהגים כמו חיות כי הם פורקים תסכולים, ולכן את אמורה לשתוק להתנהגויות כאלה... תמסרי בחום לעוסים שלך, שגם ילד שפורק תסכולים צריך שיחנכו אותו ויציבו לו גבולות - ואולי עוד יותר מילד עדין!!! - וזה לגמרי לטובת הילד.

בכל מקרה, אף פעם לא מאוחר ותמיד אפשר להציב גבולות. קשה לקרוא את מה שתיארת, הלב יוצא... אבל נראה שאת עכשיו מגבשת טקטיקה, אז שיהיה לך בהצלחה!!!

(ובכלל, לא בקטע שיפוטי, תחשבי על הנושא הזה שהרבה פעמים כל הבעיות מתחילות כשאנחנו מתגמשים וקצת מוותרים. אולי כל הקטע עם ויתור על מזונות ושתיקה על ככה וככה, זה חלק ממה שאיפשר את בישול הצפרדע- וכמובן גם זה לא בקטע שיפוטי, אלא הסתכלות של מי שב"ה לא עבר והלוואי שלא יעבור כלום מזה...)

לא ברור מה יוצא לאנשים מההתנהלות הדוחה הזו

דופקים את הילדים בסוף יוצאים שרוטים

אני מאמינה שכשהילדים יגדלו הם יראו טוב מי היה לטובתם באמת ומי שרט אותם עמוקות

מאחלת לך שקט ושלווה בחיים

ועד שהוא יבין שההורה משחק בו

כדי להשיג הישגים אישיים

יכול לקחת זמן.

כי הטבע בהתחלה כל הזמן מתקן את זה

והוא חושב אולי ההורה כן בסדר

כי זה מה שהוא רוצה שיקרה אין לו ברירה

ילדים לא צריכים לסבול

אם מעניין אותך

אפשר קישור?

הלהיט אצלינו בבית.

יש 2 ממלכות

אבא מלך בבית שלו ואמא המלכה בבית שלה

בגלל הסדר "נסטינג": זוג סורב גט ע"י ביה"ד הרבני - למרות שהגיעו להסכמות

אם שאלתך אם זה טוב או רע, מניח שהתשובה מורכבת. רות דיין, אגב, טוענת, שזה סתם יוצר בעיות בין ההורים (כי אחד מטנף את הבית והשני צריך לנקות אחריו - וזו דוגמה אחת מתוך הרבה בעיות), ולכן זה לא כדאי. גם לעניות דעתי אם נפרדים ממשהו, צריך לראות איך כמה שיותר נפרדים ולא להעלות גרה עד גיל 100. אני לא מדבר רק על הנושא הזה אחא באופן כללי.

אם שאלתך האם יש בעיה הלכתית, אין לי מושג איזו בעיה הלכתית יכולה להיות בהסכם כזה באופן מהותי. מה שמתואר בכתבה זה באמת מוזר וכנראה גם בכתבה לא מדובר בבעיה הלכתית (הרי איכשהו יש דברים כאלה גם בישראל). אולי היה שם משהו אחר או שלזוג הזה ספציפית הייתה בעיה. גם ניתן להבין מבין השיטין בכתבה, שעומד מאחוריה ארגון שמתפרנס מההכפשות האלה.

חיפשתי אותה, הם לא באמת מתייחדים בנסטינג, נכון?

לא מוזכר שם הדיין.

איזה אירגון? לא שמתי לב.

נסטינג לא מחייב בהכרח ייחוד. אם הם רוצים להתייחד זה כבר עניין שלהם.

אולי במקרה ההוא היה חשש מיוחד בגלל נסיבות שלא מופיעות בכתבה.

ראי: משנה מסכת שביעית, פרק ה משנה ח; גמרא גיטין דף סא עמוד א.

ולגבי הארגון, תראי בכתבה, מוזכרת שם תגובה של איזה ארגון ש"מתמחה בהתנהלות מול בירוקרטיה הלכתית", ולחכימא ברמיזא.

את רוצה לגור עם האקס? 

מה מטרתך בשאלות? את מחפשת לשאול/ לקנטר? או מחפשת לענות תשובה?

הבנת את השאלה? מכירה את המושג?

הבנתי את השאלה אפילו בלי ניקוד, הישג אישי מרגש.

אני מאוד מקווה שבקליניקה שלך הטון פחות תוקפני ויותר חביב מתעניין, כי אם כל שאלה של לקוח תקבל מענה כזה, יש מצב שיעדיפו נסטינג עם האקס על פגישה נוספת.

ולשאלתך יקרה, נסטינג מתאים לאנשים מאוד מאוד ספציפים, עם מבנה נפש מאוד מסוים, ליברלים מהסוג שיתאים להם גם נישואים פתוחים, עם תקשורת מושלמת, אפס אגו, אפס תסכולים ומשקעים, אפס רגשות לא פתורים בינהם.

כלומר בערך 2 וחצי אנשים.

לכן שאלתי אם שואלת עבור עצמך כי אולי את אחד מהמלאכים האלה.

חושבת שלשאר בני אנוש, שצריכים להחלים מפצעי הנישואים-גירושין עדיף לקחת ספייס, להפרד בידידות בשני בתים נפרדים. אם לא ידידות, אז לפחות שלום קר שמכבד אותם.

בנוגע לשאלה הלכתית, מהמעט שאני מבינה, לגבר ואשה שאינם נשואים אסור לישון באותו בית.

בנסטינג לכאורה לא אמורים לישון באותו בית. אם היו ישנים באותו בית, הם היו נשארים נשואים 😉

רק לא הבנתי למה זה חריגה מהנושא.

נראה לי שהנושא הכי עמוק ומדובר כאן הוא "איך להיפטר מג'וקים בלי רסס/לרמוס, ועדיין להיות מספיק אכזריים" 😉

שתדייקי או תכיני שאלון סגור (ומהימן - בשבילך), שמתייחס לשני המשתנים.

שאלונים על התקשרות ותמיכה (עם התייחסות לכל הסוגים) בטח תמצאי בקלות, שאלונים על קבלת החלטה להתגרש בטח גם ניתן למצוא או מקסימום לייצר.

כשיהיה שאלון מאורגן תהפכי אותו למקוון לתשלחי קישורים.

תודה על ההצעה. שאלון גוגל פורמס?

יש תוכנות יותר טובות לשאלונים כאלה, שמנפות מראש את מי שלא רלוונטי למחקר שלך (בהקשר הזה: מי שלא בהליכים/גרוש). אם את רוצה אבדוק ואתן לך באישי.

אבל פורמס יותר מוכר אז אולי כן אפשר להשתמש בו.

בכל מקרה, כשתזקקי את שאלת המחקר יהיה לך הרבה יותר קל לשאול, וכשהשאלה טובה - גם התשובה בדרך כלל תהיה כזו.

המון הצלחה!!

חוות דעת בעייתית על הצד השני, לא יצא לי לפגוש. בדרך כלל הם הגונים והוגנים.

קראתי את הקישור ששלחת. כואב.

השאלה היא : 

מה נקרא חוות דעת? איפה פורסמה?

מה אתה מתכוון לעשות; איבוד רשיון דרך תביעה, איפה באיזה ערכאה?

איך לדעתך מטפלים במטפלים כאלה?

אשמח לעזור באישי

בהצלחה 😀

נשמע מרגש

שיהיה לעילוי נשמת

שבוע טוב ומבורך!

אכן נפוץ המנהג בדור האחרון

לבקש תמונה לפני הפגישה הראשונה;

אמנם המקרה שאת מתארת

ממחישה את החיסרון שבכך.

כאשר נפגשים איש ואישה פנים אל פנים

יושבים ומשוחחים ביניהם

והשיחה מתפתחת וזורמת שעתיים ושלוש,

הלבבות מתקרבים

והמראה החיצוני מקבל פחות משקל.

כאשר מופעל סינון ראשוני של 'מבחן התמונה'

עלולים להפסיד שידוך טוב

רק בגלל הרתיעה מפני המראה המפלצתי (הקצנה)

של המשודך/כת.

אולי ציירת בדמיונך את הבחור בצורה אחת,

ובתמונה נגלתה לך צורה שונה לחלוטין;

וההלם שלך הרחיק ממך את החשק להכיר אותו.

מהתיאור שלך נראה

שהוא מודע לכך שהמראה שלו עלול לגרום רתיעה;

ויחד עם זאת,

אם אתם יכולים להחזיק שעתיים בשיחה הראשונה שלכם,

כנראה שיש מקום לתת משקל

להתאמה של האישיות

יותר מאשר למראה החיצוני.

נ"ב:

דברים אלו שכתבתי

מתחייסים אמנם להודעה שלך

אך אינם מופנים באופן אישי אלייך;

כי אם לכל הקוראים בפורום,

כדי לקבל מבט על הנושא הנדון

מזווית שונה.

אינני מכיר אותך

ואין ענייני לדון אותך.

הצלחה רבה לכם

בכלל הרווקים והרווקות

הגרושים והגרושות

האלמנים והאלמנות

בשורות טובות!

יש עניין של נשיאת חן; וזה לא תלוי מראה חיצוני יפהפה דווקא

(אלא אם כן מישהו שזה בעיקר מה שחשוב לו...)

חיוך, איזו הבעה, בקיצור, תמונה לא משקפת את האדם, על כל מה שהוא כולל.

חברים שלנו, הבן (בחור נאה וכנראה גם איכותי) רצה רק יפהפיה.

שתהיה יפה!

אמו אמרה לנו שלא נעים לה לומר כך על כלתה, אבל "היא ממש לא יפה.

בלשון המעטה".

מה היה אחד הדברים ששלמה המלך הודה לגביהם שאינו מבין?

דרך גבר בעלמה.

אולי הוא התכוון גם לזה.

לא דוחים פגישה בגלל תמונה. לא מדובר על מקרים קיצוניים

שבאמת חורגים מהממוצע. יכולות להיות הפתעות נעימות

מאוד בפגישה, גם כשהבחור/בחורה לא ממש אטרקטיבים

בתמונה.

איך אמר השם לשמואל ה נ ב י א (!) בבואו לבית לחם

למשוח את אחד מבניו של ישי?

האדם יראה לעיניים......

וכל בניו היו כנראה מאוד יפי מראה.

בהתחלה היה נשמע שאת ממש לא שיפוטית והוגנת

הקטע עם המראה קצת הרס, האמת.

זכותך המלאה, רק משתפת.

בהצלחה 😀

ה’ יעזור שתצליחי להיבנות ולהחלים מהשברים,

גירושין זה שבר לכל דבר ועניין.

קראת על צמיחה פוסט טראומטית ועל אומנות הקינצ’וגי?

טוב שיש מקום שאפשר לפרוק בו.

טוב שזה רק ימים ולא כל יום.

זה ידהה יותר ויותר כמו ניתוח

שמשאיר צלקת. היא תחוויר

ותחוויר.

ולא שאני ממליצה, אבל מזל 

שהתורה מתירה לשים קץ

ליחסים קשים.

תארי לך שהיינו חס וחלילה

קתולים?!....להישאר תקועים

עם מצב קשה ומדכא בלי

יכולת להשתחרר. לעולם!

עוד יבואו ימים  טובים

של שמחה ואושר

שיאפילו על הכאב.

עוד יבואו...בעזרת השם!

לא הכל תלוי בנו וצריך לקבל את זה. ומאמינה שיבוא יום ויהיה לך טוב גם בתחום הזוגי. ונשמע שאכן הוא הפסיד בגדול.

מסייגת שאצלי אין משותפת כך שהגיוני שהרוב באחריותי..

אני קונה לילדים הכל .. שיש דברים שצריך ב2 הבתים אני שולחת את הדבר הזה יחד עם הילדים ובמידה וקורה לזה משהו האבא שלהם משלם על חדש..

מבחינת הוצאות חצי חצי

אני משלמת על הכל וכל חודש שולחת לו רשימה והוא מעביר חצי (מדי פעם שהוא מבקש קבלות שולחות לו תצילומי אשראי)

הולצפ אין לי ניסיון..

ולגבי אם כל ההוצאות עליך אין כזה דבר יש מחציות גם למי שבמשמורת משותפת וגם למי שלא

יותר משמונה מאות שקל לילד?

אם הילדים במוסדות חינוך פרטיים/צהרון/הסעה/קופח/יום הולדת וכו...

אצלנו זה יוצא הרבה יותר מ800

מה כלול במחציות? יכולה לפרט?

בהסכם מה זה המחציות שלנו

אני לא יודעת מה מוגדר מחציות בחוק..

זה מה שאנחנו הכנסנו

וגם חוגים הוצאות של תחילת שנה וקייטנות