הרוב היה מהשקל..

הם פתחו בימים שהייתי בבית חולים וממש שימח אותם...

מאשר לבזבז כמה עשרות שקלים שמהר מאוד יילכו לפח

תודה!

אצלינו באמת יש פליימוביל ששייך לילדים מסוימים, ויש גם פליימוביל של כולם. בפועל, כל הפליימוביל מאוחסן יחד, ובעיקרון כל אחד יכול לשחק במה שהוא רוצה. אבל הם זוכרים ויודעים (וגם אני בערך) מה שייך למי, ואם מי שחלק מסוים שלו מעוניין דווקא בו, אז הוא מחליט. אז אם מישהו נגיד משחק ואח אחר רוצה להצטרף אבל לא משתפים אותו, אז הוא אומר: טוב, אני לוקח את ... (חלקים ששלו), ואז הוא יכול לשחק לבד, או שזה משכנע את זה שהתחיל קודם לשתף... זה יכול להיכנס לריבים כטענה, אבל זה ראיתי שזה יוצר ריבים. בעיניי זה ממש בסדר. אבל יש לנו גם ממש הרבה פליימוביל ואולי זה גם קשור. אם יש קצת והכל או הרוב שייך רק לילד אחד, זו חוויה אחרת.

באופן עקרוני, מתנת יום הולדת בעיניי היא רק של הילד שקיבל והוא מחליט. זה מאוד נחמד מצדו לשתף, אבל אין לאלץ אותו לעשות זאת.

קצת רעיונות למתנות:

ספרים,

משחק קלפים? למשל קוקו טאקי \ דאבל יכולים נראה לי להתאים כבר בגילאים של הגדולים

דברים ליצירה: חותמות שוות + טושטושים (זה ממש עובד טוב במקום כרית דיו!) \ בר בצק עם חותכנים ומכונות מגניבות ליצור כל מיני צורות \ צבעי מים איכותיים...

מגנטים ופליימוביל כמובן (מתנה משותפת)

פאזלים ברמות קושי משתנות לפי הגילאים

מתלבטת לגבי הפליימוביל.

זה נראה לי מתכון מעולה למריבות ובכי.

אם מישהו מתחיל לשחק בכבאית ואז הילד שקיבל אותה רוצה אז הוא עוזב את המחשק באמצע ומביא לו? מבאס ממש בשביל הילד שכבר התחיל לשחק ובקושי הספיק...

ההתלבטות היא כי באלי לקנות פליימוביל ולהעשיר את המשחק אבל גם רוצה משחק אישי ולא בטוחה שזה יילך ביחד כאן...

ספר

מדבקות מיוחדות

אריזה של טושים

כדור

שיהיה בשעה טובה ובריאות!

יש לכל ילד מגירה אישית וחלקם שמים ספר ששייך אישי להם/ מכונית על שלט אישי/טושים אישים וכאלה

הרבה משחקים בכלל לא מפריע להם שאח אחר משחק

יש לנו

אוניברסיטה לגן

פאזלים

משאית 3

הכבאים באים

משחק זיכרון

דאבל

הפכים

רמי

לוטו

מנקלה

המפתח להתפתחות

משושים

פטריות

דוקים

צריך לראות מה הדיוק לגיל חמש. אבל אם הוא בעניין הייתי קונה משחק קופסא.

ממליצה על חתלתול הגדול.

כיפה אדומה, הטירה, פיל וחתול.. יש עוד הרבה 

ויש לנו משחק חמוד שקוראים לו הפוך והתאם. דומה ללוטו אבל יש בו יותר עניין מאשר לוטו.

פאזל?

או לוטי קרוטי

תפוס את הארנב יותר מוצלח אצלנו 

מבחינתי לגמרי אמור להיות משחק משותף.

אבך זאת שאלה של אופי.

לבכור שלי קנינו פליימוביל ליום הולדת 4.

עוד לא היו לו פרטנרים למשחק..

מאז קנינו עוד ערכות והכל הצטרף ביחד, ועד עצם היום הזה כשהם משחקים יחד אם הוא רוצה משהו הוא משתמש בטיעון שזה שלו 🤦‍♀️ (בן 8) ודי רכושן בנושא..

אצלנו כשהמתנות שוות (כמו פליימוביל) אנחנו אומרים שקיבלנו את זה לכבוד יום ההולדת של x (וזה לרוב מותאם לבקשות ולהעדפות שלו) וכולם יכולים לשחק בזה. כמובן ילד היומולדת פותח את המתנה ויש לו זכות ראשונים אבל אחר כך כולם יכולים לשחק בזה. אנחנו מגדירים את זה מראש וככה מונעים ריבים...

נגיד ספרים של ספריית פיג'מה שקיבלו בגן- אותו דבר, מוגדר אצלנו שx קיבל את זה אבל הם נכנסים עם כל הספרים.

דברים פשוטים הם יכולים לשמור במגירות שלהם. 

קנינו פליימוביל שילד היום הולדת פתח ועזר לבנות ואז זה נהיה משחק משותף.

השאלה אם זה לא גיל שכבר כן כדאי לקבל מתנה אישית ושבאמת תהיה שלך, אם זה באמת חשוב או לא קריטי

יש לבן את שלו ולבת את שלה

ברור שרוב הזמן הם משחקים ביחד, אבל בהגדרה זה נפרד ואם אחד מהם (הילדונת בעיקר חח) לא רוצה לשחק במשותף - אז לא 

ככה יש יותר מקום למשחקי דימיון מאשר שכל אחד עם כלי רכב אחד לדוגמא

ואני לגמרי רואה את אחד הילדים מסדר בדביקות ומתוך מחשבה את האמבולנס ואז בא ילד אחר שזה שלו ורוצה לקחת לו, זה עלול להפוך את המשחק לזמן של תסכול

פה נקנו כבר כמה עשרות אז הסיכוי שיריבו דווקא על משו ספציפי הוא בסיכוי נמוך כוגם - זה בן ובת

לבת שלי לא אכפת מהמסוקים והאניות ורכבי ההצלה של הבן כשלעצמם. רק כחלק ממשחק משותף

יש להם אופציה לשמור דברים אישיים שלהם, ואלו גם דברים מתחלפים כדי שיהיה מקום במגירה, ולכן מדובר בהפתעות שבסוף נהרסות.. ואז יש להם מקום אישי לחפצים שלהם יחד עם ציורים ודברים שקיבלו מהגן וכד'.

לי בתור ילדה המשחקים היו משותפים, חוץ מהדברים שנכנסו למגירה, וזה היה לנו הגיוני וטוב ומובן מאליו🙂

שהכנתי בלידות האחרונות מתנות לילדים בעצמי - דברים פשוטים, בהתאם לכל אחד מהם.

אם את בכל זאת רוצה לקנות, אז בעיניי יש לך שתי אפשרויות:

או מתנה אחת גדולה ושווה לכולם (הם די צפופים אצלך, אז הגיוני שתוכלי למצוא משהו שמתאים לכולם),

או מתנות קטנות לכל אחד בהתאמה ספציפית לכל ילד - ואז לא נוכל לייעץ לך, כי אנחנו לא מכירות את הילדים שלך... (רעיונות בכל זאת: דמוי כלי נגינה קטן, משחק קופסה קטן, בובה, כדור...)

אבל לך באמת יש קטנטנים...

בלידות הראשונות בכלל קניתי להם מעגלת צעצועים שנשים מבוגרות עברו איתה בבית החולים, ובלידה השישית בעלי זה שקנה להם...

לבת קניתי במקסטוק כלב פלסטיק קטן שבא עם מיטה וכל מיני אביזרים

ולבן הכנתי טלית וסידור משחק.

התאמתי את זה לתחומי העניין שלהם באותו רגע והם ממש שמחו מהמתנות.

אם כן זה משהו שיכול להיות לטווח הגילאים ולשמש את כולם.  

יש מתנות שהופכות לשל כולם ויש שנשארות שלו.  תלוי ילד ותלוי מתנה..

אפשר גם שולחן כלי עבודה כזה עם מברגה וכלים.  

ללידה מתאים משהו לכולם ביחד.

אפשר משחק מעץ שזה רב גילאי

יש נגיד גלידריה מעץ,

או משחק הרכבה של רכבת

זה מאוד איכותי והילדים ממש אוהבים את זה.

אנסה לחפש תמונה, כי בתיאור שלי זה לא נשמע משהו.

לגבי יום הולדת, אצלנו רוב המשחקים בסוף של כולם ביחד. אבל לילד היום הולדת כן בהתחלה יש קדימות.

נגיד בפליימוביל, אחרי כמה זמן זה כבר יהיה של כולם. אבל בחודש הראשון כזה, אם ילד היום הולדת רוצה לשחק הוא ראשון.

במה למשל זה ממשיך להיות רק של ילד אחד?

לגו - כל עוד הדגם מורכב (נגיד מכונית או משהו כזה), זה שייך למי שהרכיב. אחרי שמתפרק, זה של כולם. אנחנו כן מעודדים לחלוק, אבל אין חובה.

ולכל אחד יש מגירה משלו, ששם הוא יכול לשמור דברים שהוא קיבל או הכין, וזה פרטי וצריך לבקש רשות.

אנחנו לפעמים מביאים צ'ופרים קטנים, או שהם מקבלים כל מיני מזכרות - זה של ילד אחד. (נגיד משקפת צעצוע, כספת שאחד הילדים הכין, יצירות שעשו בגן, הפתעות של ביצת קינדר, הילדים ממש אוהבים לשחק בזה. זה מפעיל דימיון מהמם. אבל זה שייך לילד שקיבל)

וופל שוקולד שווה ומניחה להם בתיק שאני מכינה בצד לקטנטנים יותר לזמן בו אצטרך לצאת ללדת. כמובן שאני מדריכה את הגדולים לפתוח כשאמא צריכה ללדת ואז הם מוצאים את זה, עם פתק קטן ואישי🙂

סתם קטע מצחיק- אני נוהגת לתת לילדים בכל פעם שהם מגיעים לבקרני בביהח משהו טעים. בדכ הם מגיעים בשעות האוכל אז הייתי נוהגת להביא להם מעדן טעים והאושר היה בעננים- בביהח מסכימים לבני המשפחה לאכול יחד עם היולדת.

וב"ה הפעם לא יכולתי להביא כמויות מעדנים, התלבטתי והבאתי להם ריבה קטנה (כמו שמביאים בבתי מלון)

הם כלכך התרגשו והכינו לעצמם סנדביץ עם הריבה למסגרות 😅. ואת כל זה למה אני מספרת? כי בעיניי ילדים לא צריכים הרבה. הפשטות ועצם המחשבה בהחלט מספיקה להם.

בהצלחה ובע"ה בקלות ובידיים מלאות!

מה ההבדל בינהם?

וללידה הקודמת קניתי

זה בהחלט יקר

אבל הם ממש ממש ממש אוהבים לשחק עם זה, הרבה יותר מהפליימוביל. וזה גם בטיחותי.

מרגיש לי שזה דמויות שיותר קרובות לעולם שלהם ויש להם גם כל מיני תפקידים, חתן, כלה, ילד חלאקה וכו'

בקיצור ממליצה ממש

וגם אחיות וגיסות שכבר היה להן פליימוביל אומרות שעם האנשים האלה הם משחקים יותר

זוג, משפחה וכו'

קינדר וועלט מארז 50 בובות

ודברים נפתחו ממש אחרי החתונה

גם אצלי זה היה הקשר הכי יציב והבנתי על עצמי שאני מעדיפה מישהו ללכת איתו יחד במיוחד שהיו לי לפניו קשרים מרגשים אך כמו שהם עלו מהר כך הם נגמרו

זה לא שהיום הכל מושלם אבל מי שהוא, מה שהוא עבורי ובעיקר הדרך שעשינו יחד מחפה על הכל

חשוב לי להדגיש- זה היה נכון לי

אני הבנתי שמבחינתי נישואין זו עבודה משותפת וראיתי בבעלי אדם שעונה על ההגדרה הזו,  זו לא הייתה החלטה שכלית,  היה בקשר מציאת חן והיה לי כיף, חיכיתי לפגישות. עם זאת, היו לי קשרים מרגשים יותר, אך הבנתי שמבחינתי  אני מעדיפה את מה שיש לי עכשיו מאשר לדמיין לעצמי מציאות אחרת.  

בזוגיות תמיד יהיה משהו מאתגר, זוגיות היא חלק מהתיקון שלנו (במובן החיובי, אתגר שמפתחת אותנו)

מקווה שזה עזר ולו במעט

בהצלחה🙏🏻

זה עוזר לשמוע..

אצלי זה קצת שונה

כיף לי בזמן הפגישה, אבל בין לבין אין ציפיה כל כך וגם מציאת החן בשאלה.. 

אבל באמת יש פחד שאין הרבה אפשרויות אחרות וגם בבחור אחר אמצא משהו שמפריע..

מההתחלה היו כמה דברים ש"קפצו" לי במראה שלא היו כמו שציינתי, וגם לא ממש הייתי "מאוהבת".

אבל היה כיף יחד, היה "קליק" מיידי והתקשורת הייתה מאוד זורמת.

אחרי החתונה דברים ממש נפתחו.

עדיין אולי היה לי כיף אם בעלי היה קצת יותר גבוה למשל, אבל זה, ושאר הדברים החיצוניים, כ"כ שוליים וחוורים בחיים האמיתיים. וברור לי שבעלי, כמו שהוא, הוא המתנה הכי גדולה שיש לי בחיים...

מה שכן, אם מחליטים שכן, אסור שזו תהיה 'התפשרות' אלא החלטה שלמה ושמחה, לקבל אותו על סך חלקיו הטובים ואלו שפחות.

אבל בשלב שלך- קודם כל לפתוח עוד את הלב, זה הבסיס לתת למשהו לקרות

אם יש דחיה אז לא.

מה שהפריע לי חיצונית בבעלי מפריע לי עדיין היון אחרי הרבה שנות נישואים ואהבה גדולה ובוערת.

היה לי מאד מאד טוב איתו מבחינה נפשית ורגשית וזה מה שבסוף עזר לי לקבל את ההחלטה.

והלב נפתח והיום רואה בו מלא יופי שלא ראיתי אז 

ונשיאת חן כן נבנית גם מקרבה רגשית.

אבל, 

בנישואים יש כל מיני תקופות

ולפעמים יש בלב גם עוד דברים לצד האהבה

ואז פתאום מאד בולט

האף הבולט/השין השורקת/הצורה שבה הוא נוגע באף או ווטאבר.

ומציק.

ועוד יותר כשזה עובר לילדים.... זה עוד יותר מעצבן... (במיוחד אם את אוהבת את איך שאת נראית)

סגנון לבוש אצלי זה משהו שהתאזן ביננו מאד עם השנים וזה לדעתי זניח.

זהו זה השיתוף הכי כנה שאני יכולה לתת לך...

אם אין משיכה אבל גם אין רתיעה, מניסיוני זה עובד לגמרי. כלומר לגמרי קיימת משיכה (עכשיו, אחרי החתונה וכו). המשיכה לא חייבת להתבסס על מכלול הפרטים שלו - גובה, משקל, רמת שיעור, צבע עור, צבע עיניים וכו' וכו. אבל אני מרגישה ששילוב של משיכה רגשית יחד עם פרטים שכן יפים בעיניי (גם אם אובייקטיבית הם קטנים), זה לגמרי עובד, והמשיכה חזקה. לא כאיזו פשרה, אלא כעובדה בשטח. לשם הדברים התגלגלו.

אבל מהתגובה הנוספת שכתבת, אני תוהה האם המראה נותן לך "סיבה טובה" לחתוך כי גם ככה את בסימן שאלה לגבי הקשר ביניכם, או שבאמת המראה הוא מה שמקשה כרגע על הקשר להתקדם. (שני הדברים לגיטימיים לחלוטין, כן? רק כדי לדייק לעצמך את המצב בשביל שתחליטי מה שנכון ומתאים לך❤️)

המראה עדיין חוסם אותך?
גם הקול עדיין
הלבוש? (למרות שלבוש אפשר לשנות בהמשך, מה שכן יכול שמפריע לך למשל סגנון- פשוט מידי, ציציות בחוץ...

בעיקר כשאני רואה אותו "מבחוץ" יותר.. מרחוק.  בזמן שיחה כשיושבים אחד ליד השני אני פחות ממוקדת בזה.

הקול די מעצבן אותי בטלפון, אבל פנים מול פנים יותר טוב.  הלבוש מציק כי הוא בסגנון ממש שונה משלי..

יוצאים כבר זמן מכובד.. יותר מ4 חודשים

שאין אינטימיות רגשית

יותר קשה להתחבר לבנאדם אם אין מספיק חיבור רגשי

הייתי ממליצה לך לנסות לדבר איתו שתעבדו על זה

שיהיו יותר שיחות עומק

משיכה לא חייבת להיות, יכולה להגיע גם לאחר הישואין.

אבל אסור שתהייה דחיה.

את לא מתארת דחיה, את מתארת חוסר חיבור לקול, ללבוש, לחיצוניות.
תנסי לחשוב עם עצמך, האם זה דוחה אותך, מגעיל אותך, לא מסוגלת לשמוע אותו. או פשוט חוסר נשיאת חן למראה, לקול.
יכולה לשתף שגם אצל בעלי לא אהבתי דברים מסויימים (סגנון דיבור, משהו נוסף בחיצוניות)אבל זה לא דחה אותי, פשוט לא נמשכתי לזה כל כך והיום זה כלל לא מפריע לי (אגב, מפריעים לי דברים אחרים...חחחחח).
הייתי אומרת לך להמשיך לנסות,לחשוב עם עצמך מה לא מוצא חן בעינייך בדיוק. 

להתפלל ואם מרגישה שיש חיבור אבל מה שציינת מציק עדיין, להתייעץ עם מישהי שאת מכירה.
 

תחשבי אם יש איברים מסויימים שכן מושכים אותך בו- פנים/עיניים/ ידיים/ מבנה גוף וכו'. אם אין שום דבר כזה אלא להיפך- יש דחייה, לדעתי עדיף לסיים. אם את כן מוצאת אפילו משהו אחד או שתיים שמושך אותך במראה- תמשיכי.

ברור שזה בסדר!!!

וגם לא לעשות שום דבר+ להזמין לעצמך משהו טעים שישמח אותך🫶

נשמע קשה מאוד וכואב

ואת הגננת חובה לסנן ולא לענות

כמה כוח יש בפשטות של הסביבה הנשית

כל כך תודה 

וצריך

ממש יפה שהצלחת לשמור את זה אחרי שהילדים נרדמו.

מצטרפת, כל מה שעובר לי בראש היום זה מה השכנים שמעו, ומה הסיכוי שהם לא היו בבית היום. 

איזו אישה לביאה את

עם כמה את מתמודדת

תבכי כמה שאת צריכה

תנקי את הלב

ותנשמי נשימות חדשות❤️

נשמע לא פשוט, את גיבורה שבכלל שרדת לספר
מבאס שאין עזרה.

קור יכול לגרום לזה,

אם את רואה שינוי בזמן האחרון אולי זה באמת קשור.

ואני מכסה בשמיכה ופוך

השמיכה הרבה פעמים נופלת להם.

אם הייתה יבשה לפני כן - התיאור קלאסי לקור ולחורף.

בגן?  גננת אחרת?
בבית- תינוק חדש?
משהו אחר?
בד"כ הם חוזרים להרטיב כשקורה משהו לאו דווקא שלילי.
מציעה לאחר ששלת דברים אחרים, ללחוש לה בלילה מה שנקרא לחישות לילה.
אצלנו רק זה עזר

ללחוש לה דברים טובים ועוצמתיים באוזן.
את בוגרת, את יכולה ממש לתאר לה את ההצלחה שלה.

כמו שאמרו כאן, מעבר לחורף או קור היה גורם לזה, אז את כבר מלבישה חם, לודא חימום.

דבר שני אצלינו תולעים(!) היו גורמים לפספוסים.

דבר שלישי וירוס, או מחלה לפעמים קודם היה פספוס ומצברוח עצבני ואז שאר התסמינים.  אבל אל אין שום תסמין אחר לא הייתי קופצת לזה.

היא לא מצאה כשהיא קמה, נכון?

פרקטית, וזה למדתי מהפורום, לשים מגן מזרון/שעוונית+סדין+שעוונית+ סדין, ככה בלילה מורידים סדין ושעוונית ויש מיטה יבשה מוכנה.

הייתי מחכה קצת רואה שזה עובר ואם זה עובר לא נראה לי בגיל הזה הייתי מייחסת לזה חשיבות. גם אם כבר גמולה

מה שאלת במשפט

"היא לא מצאה שהיא קמה"?

איך תולעים גורמים לפספוסים?

ובאמת אאמץ את העניין של השכבות במיטה לא חשבתי על זה 

הולכים לישון.

אחרת בוודאות מפספס. נראה לי תקין לחלוטין לגיל הזה.

לפני חודש היתה ישנה לילה שלם וקמה יבשה?

וזה הקטע שנניח ופספסה פעם אחת א זזה כאילו עשתה בשירותים

מאיפה יש לך מלאי שאת יכולה לפספס עוד פנמיים??

בעז''ה שיהיה כמה שיותר קל!

וידיים מלאות

זה באמת מרגששש

ולא מחייב שיהיה לך גם ההיריון הזה היפרמאזיס.
לי לא היו בכל ההריונות...
הריון קליל ומשעמם.

אמנם בעוצמות משתנות אבל קשה לי להאמין שלא יהיה בכלל.
בהריונות הקודמים תמיד אמרו לי:
תחשבי טוב, אולי הפעם זה לא... ותמיד היה קשה.
אז מעדיפה לא להשלות את עצמי ולהיות מוכנה לבאות...

רוצה הריון ובלחץ מהריון. זה תמיד הולך יחד.

והעיקר בשעה טובה וידיים מלאות בע"ה! 

מתה על אלו של "תחשבי טוב" כאילו אם אחשוב טוב לא יהיה היפרמאזיס

ככה הגוף שלי וזהו.
דווקא בהריונות שהייתי בהם הכי הכי בהיסטריה והתכוננתי נפשית ופיזית להיפרמאזיס- זה לא הגיע.

היו לי הריונות עם היפרמאזיס, הריונות עם בחילות והקאות סבירות ממש, והריון אחד מושלם בלי כלום

או שהיה לך רק קל?

כי בדר"כ מי שיש לה היפראמזיס קשה זה חוזר שוב ושוב...

אצלי היה בכולם וכל פעם רק החמיר

וככה היפראמזיס רציני מתנהג בדר"כ...

באחרון היה קל יותר (לא התאשפזתי, קבלתי עירויים רק בקופ"ח... כזה...)

והיינו בטוחים שזה מין אחר חחחח
אבל בסוף ילדתי מהמין הקבוע אצלנו בבית.
אולי הפעם יפתיע...

לי היה בחלק מההריונות ברמה של עירוי, ורק במיטה בלי יכולת לעשות כלום (בכל קימה הייתי חייבת לרוץ להקיא, לדבר לא יכלתי).
ובחלק מההריונות היה לי סתם בחילות רגילות כמו של כל אישה סטנדרטית בתחילת הריון.
לא הבנתי מי החליט מה זה היפרמאזיס רציני?
היפרמאזיס לא מחייב להגיע בכל הריון לאותה האישה. עובדה.

אם את אומרת שיש ..

פשוט ממה שאני מכירה ומניסיון אישי, נשים שיש להן היפראמזיס קשה, נדיר מאד מאד שיש להן גם הריונות בלי בכלל...

זכית😉

אבל עברתי הרבה הריונות בלי עין הרע, אז אולי זה גם סטטיסטיקה בסוף, אם יהיו לי 4 הריונות למשל, יהיה לי בכולם, אם יהיו לי יותר מ-4 הריונות, סיכוי גדול יותר שיהיו לי גם הריונות בלי היפרמאזיס.

קשה לדעת כי לרוב מי שיש לה היפרמאזיס לא יולדת הרבה.

אצלי בראשונים לא היה לי היפרמאזיס
התחיל לי בכל האחרונים...

ובקלות!

כל תגובה משמחת ומחזקת..

לבשל כמה ענפים של הדסים בסיר מיים

לסנן, להעביר את המיים של ההדסים לבקבוק תרסיס

ולהשפריץ כל יום על שיער יבש.

אני השפרצתי כל בוקר, עזר מאוד

לא מורגש על השיער מבחינת המרקם, ממש כמו מיים רגילים, מתייבש ואין זכר.

אפשר למהול במיים שיצא לך הרבה.

הבת שלי בת שנה וחצי ויש לה שיער ממש דליל,

אין סיכוי לקוקיות או סיכות

לא מעט היו ככה עד גיל גדול (כאלו שלא היה מה לגזור בחלאקה).

את הקוקו הראשון של אחותי עשינו לה בגיל שלוש פלוס והיום יש לה אחלה שיער...

אומרים גם ששמן קיק מעודד צמיחה. תבדקי בגוגל. לא נסיתי.

וכמו שכתבו לך זה לא אומר כלום על השיער שיהיה בהמשך חייו.

ניסיתי מלא דברים. לא יודעת מה בסוף עזר, אבל כיום היא נערונת צעירה ויש לה כמויות שיער ב"ה.

יש לי גם 2 בנים שבחלאקה לא היה בכלל מה לגזור

גם הם היום עם רעמה שלא מביישת אריה.

אז ככה

מי הדסים- ניסיתי לתקופה ארוכה, לא ראיתי שעזר

שמפו שמן קיק- גם לא עזר

הברשה במרשת לא רכה- נראה לי שכן קצת עודד צמיחה

מה שהכי עזר- חפיפה בשמן ליפיקאר באום של לה רוש פוזה- זו ההמלצה שלי לכל נזקי העור ותכלס הילדים שהשתמשתי להם בשמן הזה כשמפו קבוע היו היחידים שצמח להם שיער.

יש שמפו טום וג'רי לילדים שמומלץ לעידוד צמיחה- אני לא מצאתי אותו בחנויות.

והכי חשוב- להתפלל, כן, גם על זה

כשהילדונת מהסיפור למעלה חזרה בוכה מבית הספר כי חברות צחקו עליה שהיא תינוקת, הבנתי שאת הכי חשוב לא עשיתי

ואז התחלתי להתפלל על זה

ואז קרה השינוי.

בכיתה ב' כבר יכלנו לעשות לה קוקו קטנטן

הייתי מצרפת תמונה כדי שתאמינו לי אבל זה ו"ואחד אאוטינג" כי יש לה צבע שיער ייחודי וזה היה בולט....

בטח הבנתם

העיקר שתהיו בריאים

למי שאמרה לסרק

אז אין כמעט מה לסרק 🤭

שמנים למיניהם קצת חוששת מלכלוך שעובר לבגדים ולא יורד

אולי באמת אנסה לחפש את הקרם ש @אמהלהכתבה זה משהו סביר שאני מוכנה לנסות

ובאמת ב"ה העיקר הבריאות

הוא תינוק מתוק שממלא אותנו אושר

לאחרונה גם פחות חולה בכל מיני וירוסים אז באמת תודה לה' על הכל

לק"י

זה מוצר פשוט.

הייתי קונה מה שנראה לי. רק אולי לא עם חלקים מנגנים, שלא תהיה בעיה בשבת. או רק עם חלקים שאפשר להוריד לפני שבת.

אולי גם עכשיו יש משהו במחיר טוב...

וקניתי אחרת

היא טרמפולינה מה זה גרועה בעיני

היו לי 2 טרמפולונת פשוטות עד עכשיו. ועכשיו התחדשנו בכזו. וסעיניי זה שילד יכול לישון שם שאני עם הגדולים, זה מושלם.. אולי תכתבי לה חסרונות.. וככה היא צוכל להחליט

לא טרמפולינה. של fisher price יחסית מהפשוטים (קניתי יד 2). הילדים מאוד אוהבים. הרגיע אותם מאוד ועזר לי לתקתק דברים.

לא יודעת בדיוק מה ההבדל בין זה לבין טרמפולינה האמת, ומה היתרונות החסרונות מכל דבר. שכנה שלי מכרה בזול אז אמרתי ננסה...

לגבי אוניברסיטה, יש לי אחד שאפשר לשים בטריות למוסיקה אבל מעדיפה לא לשים בגלל שבת והילדים הגדולים יותר. אולי בגלל שחורף הייתי מחפשת אחד קצת יותר עבה אם הרצפה אצלכם קפואה. אני צריכה לשים לפעמי שמיכה מתחת וזה סתם מעצבן אבל ממש לא קריטי..

ואז אפשר להניח על המקום הרגיל שעליו מניחים את התינוק.

קניתי אותה אחרי שטרמפולינה עם משטח מבד נהרסה.

האמת שלא השתמשתי בה הרבה, כי עד שקניתי התינוק כבר גדל.

בעז"ה לילד הבא.

מסרתי אותה. היתה לי אחת פשוטה בלי משחקים. בילדים הראשונים השתמשנו גם להאכיל בה. אבל זה שובר את הגב (שלי..)

אולי תדייקי מה הצורך שלך ולפי זה ימליצו לך?

ועוד נקודה למחשבה, מוזמנת להתעלם אם לא מתאים לך-

עדיף פחות לשים את התינוקות בדברים כאלה שמונעים מהם תנועה והתפתחות. הכי טוב זה שטיח/מזרון/משטח שמגן מהרצפה אבל מאפשר לנוע עליו. 

בגלל שהתינוקת פולטת הרבה, אז אחרי שהיא יונקת אני שמה אותה שם.

בד"כ כשאני שמה אותה על הבטן ועל הגב היא לא מפסיקה לפלוט, אז צריכה לחכות כמה זמן מהאוכל.