פגישה ראשונה הלכה מדהים וגם הפגישה השנייה ובקרוב פגישה שלישית. בין הפגישות אנחנו מתכתבים בטלפון וגם יוצא מידיי פעם לשוחח. אני שם לב שאני יותר אקטיבי ויוזם ממנה.
זה קצץ מרגיש לי יוצא מפורפורציה,
ורציתי לשאול איך אני מפנה לה מקום יותר שהיא תרגיש בנוח יותר ליזום? וגם איך לעודד אותה לתפוס יוזמה? או שזה יבוא עם הזמן?
בקשר בריא השניים יודעים ליזום ולהביע עניין. וכאן אני מרגיש שאני בעיקר היוזם. יכול להיות שהתקבע כאן דפוס
מה מבחינתך נחשב יוזמה? ומה מבחינתך נחשבת הבעת עניין?
לרוב אישה תעדיף גבר יוזם, שיש לו דעה יציבה שהוא לא מחכה שהיא תגיד איפה נפגשים.. אלא הוא אומר לה "אני מכיר את מקום x, מה דעתך?"
וכו'..
לגבי הבעת עניין לענ"ד זה יותר הצד הרגישי/ שכלי שאומר שיש בסיס טוב ועכשיו אפשר להעמיק אותו.
יוזמה לצורך העניין לשלוח הודעה מידיי פעם של "מה נשמע" או "איך עובר עליך היום"? ואפילו סתם לשלוח מידיי פעם בוקר טוב.
לי מרגיש כרגע שרק אני שולח והיא רק מגיבה לזה. היא כן מתעניית ותמיד שואלת אותי מה שלומי אחרי שהיא עונה לי, אבל אני תמיד זה שפותח את השיחה. הייתי שמח שזה יהיה הדדי יותר
לצפות ליוזמות כאלה...
לתת לה הזדמנות ליצור את הפניות והקשר באמצעות הורדת הילוך.
לדבר איתה על זה.
אישית, בשלב שלך הייתי מוריד הילוך מסוים ונותן לה להוביל מעט מדי פעם. לצורך העניין, לא לשלוח לה בוקר טוב בחלק מהימים ולתת לה לשלוח ראשונה.
ארץ השוקולדזה קורה מידיי פעם. וב"ה היא מידיי פעם מצליחה ליזום שיחה או התעניינות. אני מקווה שלאט לאט זה יהיה יותר ויותר הדדי
ארץ השוקולדלדעתי זה לא חכם לא לכתוב לה בוקר טוב ..
אני רואה בזה חוסר נימוס .. ואחשוב שפתאום יתכן והוא לא בעניין .. ואז אם התלבטתי בטוח אוריד אותו .
לא חבל?
אז מה כן?
לתת לה הזדמנויות לדבר איתך באמת .. תתעניין בה באמת זה יגרום לה להיפתח הרבה יותר מהר ולספר לך בעצמה איך היא ..
שים לב שאתה מקשיב שהיא משתפת אם זה בדיבור,בקשבה,ואם זה בהודעות שים לב שאתה מגיב לעניין ,ולא עושה מכוח .. בנות מזהות ישר איזה אנרגיה מתעניינת באמת ואיזה פייק.
באופן הדדי זה יגרום לה לרצות לפנות אליך לבד,
לשתף אותך .
יהיה לה נעים בחברתך והיא תרגיש בנוח להיות בקשר ואז יהיה לך/ לה קל הרבה יותר.
אם זה לא עובד ואחרי שתיקנת את עצמך אתה מרגיש תקיעות .. תגיד לה את ההרגשה שלך (בלי לתקוף) ותשאל אותה מה היא חושבת על זה .
זה עדיין שלב מוקדם
הורדת הילוך רק תיצור חששות ותוסיף אצלה ספקות לגבי מה אתה מרגיש לגבי הקשר
זה עדיין לא שלב שאני הייתי מרגישה בנח ליזום
ההדדיות הזו מגיעה כשהקשר בא יותר טבעי, אחרי שתי פגישות הוא עדיין חדש וטרי עדיין לא ברור מה הצד השני חושב
למה אם הוא לא שולח בוקר טוב יום אחד בשבוע זה יוצר אצלה ספקות יותר מזה שהיא לא שולחת בוקר טוב אפילו פעם אחת יוצר אצלו ספקות?
אני מנסה להבין את קו המחשבה,
התעניינות מראה על אכפתיות, אז למה ההתעניינות אמורה להיות רק מצידו לתקופה הראשונה? כמה זמן התקופה הזו אמורה להיות?
אני כן חושבת שהבחור אמור ליזום יותר, הוא זה שעושה את השיחה הראשונה, נכון?
ככה זה בראיה שלי, הגבר מחזר, הבחור מוביל לפחות בהתחלה עד שהקשר הופך להיות יותר טבעי
אני רואה את זה כך -
בשלב הראשון אחרי כל פגישה מחכים לשמוע האם הצד השני ממשיך או לא
אח"כ מגיע שלב ביניים כזה שמרגישים יותר זורם ואז ברירת המחדל בהרגשה אחרי כל פגישה היא שמן הסתם ממשיכים אלא אם יש צד שמחליט שלא
לא יודעת להגדיר במספרי פגישות, כל קשר וההרגשה שלו אבל אני חושבת שבערך בשלב הזה שמרגיש יותר כמו "ממשיכים אלא אם אומרים לא" מאשר "כן או לא?" - אז זה יכול להתחיל להיות יותר הדדי.
כמובן כל אחת עם מה שמתאים לה בטח יש בנות שזורם להן או שאולי אפילו מעדיפות הדדיות וסימטריה ושיוויון מוחלט כבר בהתחלה
אבל בהרגשה שלי לרוב זה יותר כמו מה שתיארתי
ולכןאם אחרי פגישה שניה עדיין לא זורם לבחורה ליזום לו הודעת בוקר טוב - זה נראה לי הכי טבעי בעולם ולא הייתי בכלל פותחת שיחת נפש על זה בשלב הזה... אלא נותנת לזמן ולהרגשה הטבעית לבוא לבד.
אלא איך את רואה קשר נגיד בחודש הראשון?
הכל רק מיוזמת הגבר או שיש משהו שהאישה תיזום אז?
(יוזמה יכול לכלול רבדים שונים, החל מהודעת התעניינות, המשך בקביעת הפגישה וכלה בדברים אחרים, לכן אשמח שתסבירי בבקשה למה את מתכוונת ביוזמה שאת חושבת שאמור להיות אצל הגבר ומה אמור להיות אצל האישה)
בתקופה הראשונה לדעתי ברובה של הגבר
להתקשר, לשלוח הודעות בהתחלה לדעתי זה תפקיד שלו
אם הוא מגיע מוכן עם רעיונות למקומות להיפגש זה בכלל נחמד אבל זה אני לא חושבת שחייב להיות רק הוא
אני לא אומרת שהבחורה לא יכולה ליזום, אם בא לה - אחלה. כל מה שאני אומרת הוא שאם היא לא יוזמת זה לדעתי ממש טבעי בתקופה הראשונה הזאת.
תודהארץ השוקולדבכללי אני לא חושבת שבשלב הזה בחור צריך לשלוח בוקר טוב כל יום כדי שלא יהיו ספקות בקשר או משהו
בכלל לא זה ממש לא מה שהתכוונתי
רק בגלל שהוא כבר התחיל רמה מסויימת של תקשורת בהודעות, הורדה של התדירות תעורר ספקות
את לא חושבת שזה מלמד שלא בטוח שטוב לה התדירות הזו?
ולא הבנתי, הבעת התנגדות להצעה של לא לשלוח בוקר טוב כל יום ראשון ולתת לה הזדמנות לשלוח בוקר טוב מדי פעם ראשונה.
אשמח אם תסבירי בבקשה
כמו העניין שהוא הרגיל אותה נניח לבוקר טוב ופתאום הוא בכוונה מתרחק ממנה .. זה יכול לגרום לה לחשוב בטעות שהוא לא מעוניין ..
זה כמו שהוא היה מדבר איתה מידי פעם פעם ביומיים ופתאום פעם בשבוע ..
אני לא חושבת שיש עניין להעלב כמו ילד קטן.. במקום לנסות להבין מה אתה יכול לעשות מעט אחרת ..
אם הוא באמת כמו שהוא כותב יוזם ומתעניין בה צריך לדעת איך לעשות את זה ..
זה לא הכמה פעמים לשלוח בוקר טוב כמו האיך אני מתעניין בה.. יש צורה
ועל זה הרבה קשרים נופלים .. בחור אומר מה אבל כתבתי בוקר טוב.. זה לא רשימת סופר.
זה פועל אחרת
אז א. לא להתרחק אם כבר עשית משהו טוב ( לא להפסיק).
ב. תעשה את מה שאתה עושה עם כוונה , עם משמעות והדברים יראו אחרת ..
כתבתי לו בתגובה הקודמת מה למשל
יש גברים שעובדתית כוונה עושים את זה כדי להרחיק את הבחורה ולהראות שהם לא בעניין .. אמרתי לגברים כמה פעמים שגם אם הם לא רוצים בחורה יש דרך לדברים .. ולא עוזר שהם יראו פחות עניין וישיקטו את המצפון שלהם..
לדוגמה נניח לא עוזר לא לשלוח הודעה לבחורה אחרי הדייט זה גועל נפש בעייני סורי .
החלטה של הבנות לנסות לפרש איך שבא להן.
יש הבדל די גדול בין לא לשלוח הודעה אחרי הדייט לבין לא לשלוח בוקר טוב כל יום גם אם כך נהג מקודם.
אולי היה עדיף לנהל שיח פתוח בנושא, אבל לא תמיד נח לפתוח שיח כזה בחודש הראשון. מצופה פה מהגבר לתקשר שהוא רוצה שהיא תיזום יותר, אבל אני מציע גם שיצופה מהאישה שאם היא מאוד עסוקה שתשתף זאת. הגבר והאישה כאן כי כך היה בשרשור, זה לא באמת משנה מי עסוק ולכן רק מגיב ולא יוזם, נראה לי נכון לומר זאת פשוט. כמו שלא רוצים שהיא תיכנס לסרטים שלא פונים אליה כתמול שלשום, גם רצוי שהוא לא יכנס לסרטים כי היא רק עונה.
אבל קשה לפתוח שיחה כזו בתחילת הקשר (נניח אחרי 3+- דייטים),
איך היית מציעה להציף לבחורה שאני רוצה שהיא תיזום מדי פעם גם כי אני תוהה אם היא מעוניינת?
לא,
תוארה פה התנהגות מובנת,
יש כמה דרכים להתמודד איתה, רק מציע זווית לנסות להבין את הצד השני בכל מקרה שיבחר כמו שאת מציעה צד שני ביחס להבנת האפשרות הזו אם בוא יבחר כך.
זה דרישה ..
חשוב לי ש..אני אוהב ש.. נשמע שונה
הסתכלות מוזרה קצת לדעתי.
אז תנסחי אחרת,
נניח וחשוב לפותח שהיא גם תיזום.
עזוב אנחנו מדברים בעולמות נפרדים
שאתה אומר לצד השני ..
אני רוצה שאת .... זה דרישה בהחלט
תקרא מה שכתבתי לפתוח השרשור..
"אז מה כן:
לתת לה הזדמנויות לדבר איתך באמת .. תתעניין בה באמת זה יגרום לה להיפתח הרבה יותר מהר ולספר לך בעצמה איך היא ..
שים לב שאתה מקשיב שהיא משתפת אם זה בדיבור,בקשבה,ואם זה בהודעות שים לב שאתה מגיב לעניין ,ולא עושה מכוח .. בנות מזהות ישר איזה אנרגיה מתעניינת באמת ואיזה פייק.
באופן הדדי זה יגרום לה לרצות לפנות אליך לבד,
לשתף אותך .
יהיה לה נעים בחברתך והיא תרגיש בנוח להיות בקשר ואז יהיה לך/ לה קל הרבה יותר.
אם זה לא עובד ואחרי שתיקנת את עצמך אתה מרגיש תקיעות .. תגיד לה את ההרגשה שלך (בלי לתקוף) ותשאל אותה מה היא חושבת על זה"
הבנת ארץ? הכנסתי פה מה הוא יכול לעשות שונה וגם מה הוא יכול לעשות אם זה לא עובד ואיך לשתף
ענית איך היית מציעה לגרום לה לשתף יותר, אבל ממש לא בטוח שזה מה שהפותח חיפש
רציני?
פגישה שלישית. שחרר אותה...
גם אם היה טוב בפגישות הקודמות, אם בשלב כזה הגבר תופס מרחק, גם אם בשביל שאני אזום יותר- אני תופסת את זה כמרחק ממש ופשוט נפרדת.
זה לא שלב שאני חושבת שצריך לצפות שהבחורה תיזום יותר, וזה גם מלחיץ.
ואגב, גם הגבר לא צריך לדעתי יותר מדי ליזום בזמן הזה. כמובן שכן, אבל לא להתחיל להיות אובססיבי… צריך לתת לבחורה את המרחב שלה.
זה לא שאני חונק בהודעות. שולח בבוקר בוקר טוב ומה נשמע וספונטנית במהלך עוד הודעה או שתיים ולפי התגובות שלה אני עונה.
זה לא שהיא מסננת זה שיש עליה עומס שהיא בקושי רואה את הטלפון.
לנסות לדבר על זה לנסות לגבש פתרון ולא לשבור את הכלים מהר
וכן, בדיוק- צריך איזון.
אבל לא לגמרי הבנתי מה אתה רוצה ממנה…
היא עמוסה ובקושי זמינה, ובכלופן עונה לך להודעות. (שאולי זה מובן מאליו, אבל אני יודעת כמה קשה לענות לאנשים בתקופת עומס, גם לאנשים שרוצים לדבר איתם)
אל תצפה ממנה, במיוחד בשלב כזה, במיוחד כשהיא עמוסה כל כך, שהיא עוד תיזום…
יכולה להגיד על עצמי שגם בקשר מתקדם יותר, לא תמיד חושבת אפילו על לשלוח הודעה… לפעמים עמוסים ברמה כזו גם.
אני מציעה לך לשחרר. אני לא רואה למה לצפות שהיא תיזום, במיוחד לפני שהקשר רציני בהרבה.
חוצמזה, חלק מהעניין זה שהגבר יזום כמה שיותר. אין לך מושג כמה זה משמעותי לבנות.
(לא מכלילה)
רק תחשוב על העובדה שיכול להיות שהבחורה שאתה יוצא איתה קוראת כאן.
אבל אני יודע שהיא לא כאן בעניין הזה אני לא חושש. ותודה על כל התשובות ושהראה ישועות בקרוב
מחפש להבין מה עבודת המידות שלי לעשות כדי שהקשר יהפוך להיות קשר של קיימא
פשוט... תדבר איתה.
בלי לשחק משחקים, בלי פוזות.
תגיד לה ''הי רציתי לפתוח משהו לגבי הקשר שלנו בין הדייטים, אפשר?"
והיא תגיד כן (מן הסתם)
ואתה תגיד ''מרגיש לי שאני תמיד זה שיוזם התכתבויות בינינו ואני מרגיש שזה קצת מפריע לי והייתי רוצה שגם את תיזמי. מה המחשבות שלך בנושא?"
ותקשיב לתשובה שלה ותפתחו שיח בנושא.
כי אולי פתאום תגלה שהיא עמוסה (כמו שראיתי שכתבת כאן) וזה לא שהיא לא חושבת עליך, אבל עד שהיא מגיעה ל-לכתוב לך, אתה כבר כתבת לה הודעה נחמדה (וכל הכבוד לך על זה! <ר>) והיא עונה עליה ולא הייתה לה הזדמנות ליזום. כאן המקום שלך לעודד אותה להתמקד בלו''ז העמוס שלה ולומר לה בנעימות שאמנם תשמח לשמוע ממנה, אבל שאתה ממש לא מנסה להוות עוד גורם מלחיץ בלו''ז שלה. שתשמח אם יזדמן לה לשלוח לך הודעות, אבל כל עוד היעדר היוזמה לא מעידה על חוסר עניין בקשר ושהעומס הוא מצב זמני, הכל בסדר גמור.
או שאולי תגלה שאמרו לה שזה נורא מאיים כשאישה יוזמת ו''תופסת פיקוד'' על הקשר והיא מנסה למצוא חן בעיניך והיא מנסה להחצין את הצד העדין שלה ולא את הצד שמתקתק עניינים ויוזם והיא מנסה להחיל את העיצה של ''תני לו להוביל, גברים אוהבים להוביל''. כאן המקום שלך הוא לעודד אותה שבעיניך זה מאד מוצא חן כשאישה יוזמת ושבעיניך זה מעיד על רצון בקשר והדדיות בריאה.
ויכול להיות שיש לה חשש גדול להעיק ושהיא מאד מפחדת להתקשר או לשלוח הודעה בעיתוי גרוע. בשכל - וודאי שאפשר לענות להודעה כשנוח ו-וודאי שאפשר לשלוח הודעה לפני שמתקשרים, אבל ברגש לפעמים זה מרגיש כאילו שהיא נטל וקשה לה להתגבר על התחושה וכאן המקום שלך הוא לעודד אותה שאתה תמיד שמח לשמוע ממנה ושהיא לא מעיקה עליך.
זה נפלא שניסחת את זה בצורה של ''איך אני מפנה לה מקום''. זה מאד בריא. גם ברמה הראשונית של יחסים בינאישיים וגם ברמה הגבוהה יותר של קשר זוגי.
אז שוב, בלי משחקים, בלי רמזים, בלי להעמיד פנים שאתם יכולים לקרוא את המחשבות האחד של השניה.
בהצלחה!
מחמם את הלב מה שכתבת
אם כי שוב, אני לא חושבת שאחרי פגישה שניה זה מתאים…
אני כמובן הכי בעד כנות בקשר, אבל גם לא צריך להבריח את הבחורה….
מי שיצפה ממני בשלב כזה שאזום בעצמי, יקבל אחרי הדייט שיחה של לא מתאים לי🤷♀️
נתתם לי נקודת מבט נוספת. בעזרת ה' אני אלמד לפנות מקום ולתת לה מרחב ליזום עם הזמן ובנועם. וכמובן כמובן להסתכל על כל הרגעים מאתגרים האלה בסנגוריה להיות קצת רבי לוי יצחק מברדיטשעב ולהסתכל על הכל בעין טובה עם הרבה אמונה
זה עדיין שלב ממש מוקדם לשיחות כאלה וציפיות וכו...
הם רק מתחילים להכיר
עדיין לא ברור לה בכלל לאן זה הולך מבחינתו
עדיין אחרי כל פגישה מחכים לשמוע אם בכלל ממשיכים
זה שלב ממש מוקדם
הוא עדיין סה"כ בן אדם די זר בשבילה
אבל זה כבר לא רלוונטי בעזרת ה' בקשר הבא יהיה יותר טוב ונזכה כולנו לישועות
שבקשרים הבאים יהיה לך יותר קל
זה סוג של סוד הצלחה בקשר עם נשים (: בהצלחה
שיהיו רק ישועות
במשך מספר שנים שאני מחפש, הספקתי לפגוש כאלה שהיה ברור לי מהתחלה שיש לי אליהן משיכה חזקה.
לעומתן, היו כאלה שאהבתי אותן מבחינת אופי, וגם המראה היה אחלה, אבל לא הרגשתי משיכה חזקה אליהן (וכמובן לא היתה שום דחייה). כן היה לי רצון לתת חיבוק פה ושם, אבל לא היה לי רצון חזק להתקרב אליהן או לגעת בהן, גם אחרי חודשיים-שלושה. מישהו אמר לי שזו משיכה מספיקה בשביל להתחתן. כנראה שלדעתו המשיכה תתפתח אחרי החתונה, אחרת לא מבין איך זה מספיק. אבל מי אמר שהיא באמת תתפתח? ואולי היא לא?
ברור לי שעם אחת אני ארגיש משיכה חזקה ועוצמתית יותר ועם אחרת משיכה פחות חזקה. השאלה מה הרף הנדרש בשביל להחליט להתחתן?
תראה משיכה זה דבר נורא אינדיבידואלי ואין בזה קלישאות שמתאימות לכולם.
יש אנשים שמתפתחת אצלם משיכה עם הזמן ויש כאלה שפשוט לא. יש כאלה שאצלם יש רכיב פסיכולוגי דומיננטי ויש כאלה שזה הרבה יותר "אובייקטיבי" ופשוט כן או לא. גם בנים וגם בנות.
כמו עוד הרבה דברים בזוגיות, אי־אפשר לדעת בוודאות עד שלב ה"אחרי"...
על עצמי אני יכול לומר שהכרתי בנות שאמנם חמודות והכל וגם היינו חברים טובים אבל לא נמשכתי אליהן כלל וזה לא השתנה ככל שעבר הזמן. יש כאלה שהרגשתי כלפיהן משיכה מיידית ופרפרים בלב, ויש כאלה שבהתחלה לא, אבל אחרי זמן רב (כמה שנים נניח) זה נפתח.
השאלה אפוא, כמה זה קריטי לך? אם נצא מנקודת הנחה שחוץ מחיבוקים ו־high five לא תהיה לך משיכה משמעותית מעבר לזה, אך כמו שאתה אומר, גם לא בהכרח דחייה, האם תוכל לחיות עם זה בשלום? יש כאלה שהקרבה האינטימית פחות קריטית להם בהשוואה לעניינים אחרים וזה גם בסדר גמור, זה לא כזה קל למצוא עסקת חבילה מושלמת, והחיפוש אחריה גם הוא כרוך במחיר, השאלה עם מה הכי נוח לך להסתדר.
אבל מה עם הבחורה? גם לה יש רצונות ורגשות.. היא צריכה להרגיש שעפים עליה, שרוצים אותה.. אז גם אם מבחינתי זה משהו שאני יכול לחיות איתו, מי אמר שהיא תהיה שלמה עם מצב כזה? אולי בשבילה זה קריטי? זה נושא שיכול לערער אותה ולפגוע בה מאוד..
הם באמת יודעים (גם רווקים יכולים לשאול שם)
אני חןשב שלחלק מהשומרי נגיעה המשיכה יותר מורכבת ופנימית בראש ובראשונה משום שבחיים לא באמת היינו עם בחורה אז כביכול יש קושי מסוים במה לדמיין ואיך זה מרגיש אז זה כביכול לא כל כך מושך. חיבוק היה יותר קל לדמיין אז לכן זה היה יותר "ריאלי".
דבר שני שאני יכןל לומר לצערי מניביון זה שאם כבר בקשר יחסית מתקדם אתה עדיין עם לבטים וספקות כאלה אז עדיף לא להמשיך כי הבחורה נקשרת יותר ככל שעובר הזמן. ואתה מצידך כמעט כלום לא הישתנה במשיכה (למרות שקיוות שכן)
משיכה זה לווא דווקא לגוף זה יכול להיות מאד גם לסגנון בנאדם ולדברים שאתה מעריך בה ואתה רוצה לבלות יותר זמן איתה ולהיות קרוב. זה גם דגש חשוב
שומרי נגיעה יותר יכולים לדעת איזו משיכה נצרכת כדי להתחתן.
זה לא מסובך. אם יש לך חיבור רגשי אליה ויש לך רצון להרגיש את החיבור הזה דרך נשיקה מהסוג הזוגי - אז אתה מספיק נמשך.
ודוק כי קיצרתי
אחי את הרף אתה מציב, אף אחד לא יכול להגיד לך "שמע הרף מגיע ב- x" כי הם לא אתה ויכול להיות שלהם זה עבד אבל לך זה פחות יתאים. התשובות לשאלות האלה בעיניי נמצאות בתוכינו ולהכניס אנשים אחרים למקום הזה ששייך לך זו טעות.
מכירים את זה שאתם מבוררים במה אתם מחפשים ואנשים הרבה פעמים מנסים להוריד אתכם מזה? מה הייתם עושים מול הקולות האלה?
לאנשים שונים יש דעות שונות, ולחלקם יש רצון לחלוק את דעתם איתך, בין שתרצה בכך ובין אם לא.
מה עושים?
אפשר להתעלם.
זה לא עניינכם.
זהו ההחלטה שלי, וזהו.
לפעמים זה הדבר הנכון לעשות.
אבל
אפשר גם לנסות להבין את הצד השני.
למה הוא אומר לי את זה?
מה הוא חושב עליי?
האם ייתכן שיש צדק בדבריו?
האם הוא רואה משהו שאני לא רואה אותו?
ואם אתה שומע את אותו הדבר מכמה אנשים,
במיוחד אם זה אנשים שאתה מוקיר ומעריך,
אולי לא צריך להציב סימן קריאה על הדבר,
ואולי כדאי לחשוב על זה מחדש.
להיות מוכנים לאפשרות שלניסיון חיים של אנשים אחרים יש משהו שאני יכול ללמוד ממנו,
ואולי לדייק יותר את הדרך שלי.
בסופו של יום אלו החיים שלך,
אתה זה שאחראי לקבל את ההחלטות,
אבל הרבה פעמים דווקא מתוך דיבור ושיתוף עם אנשים שלא מסכימים איתנו,
אפשר לדייק את עצמינו עוד יותר, להבין מה חשוב יותר ומה פחות,
ותמיד להשאיר איזשהו פתח שדברים יגיעו מכיוון שלא חשבת עליו בכלל.
עם זאת, כל אחד רואה את החיים מתוך הפרספקטיבה הצרה שלו, וייתכן שמה שהיה טוב ונכון לאדם אחר זה לא הדבר הנכון והטוב עבורך.
(ומזכירה כאן את השרשור הזה: האם אנחנו באמת יודעים מה אנחנו מחפשים? - לקראת נישואין וזוגיות)
אבל מתוך ידיעה ברורה שאני מחפשת משו מסוים ושיש דברים שלא אתפשר עליהם
מהצד שלי אני יכולה לומר שכנראה שידרתי מבחוץ משו אחר ממה שאני מחפשת ואולי זה מה שגרם אבל בפנים זה לא ערער אותי וזו תובנה של בדיעבד
לבנות: כל הסיפור הזה של גבר מוביל אישה מובלת מגניב והכל, אבל בתכל'ס הכי כיף כשיש הדדיות. אם יש משהו שאת אוהבת, פשוט לכי על זה, כגבר זה כיף לפעמים להיות מובל ולהכיר עולם חדש ולהיות בתוך מה שעושה לך כיף במקום לגשש כעיוור באפילה ולנסות להמציא את הכל. מן־הסתם גם עברת קצת בחיים וגם הכרת קצת מקומות ופיתחת העדפות רעיונות חלומות. רוצה להיות חלק מזה! ולא רק לשאוב אותך לתוך העולם שלי. פעם אני אחליט פעם תחליטי את פעם נחליט ביחד אנחנו סומכים אחד על השני שיהיה נחמד ומקסימום למדנו צד חדש.
אם משהו לא נעים לך, את לא רוצה, תגידי. ככה, כשאת אוהבת את מה שיש לי להציע, אני יודע שאת לא מזייפת. בסדר זה לא נעים לרגע אבל אנחנו אנשים בוגרים שלומדים אחד את השני, הכל בסדר. לא נבהלים מכלום.
לבנים: דע גם להרפות. ודע להיות אתה. אז בסדר אתה לא מאצ'ו גברי / בייניש צדיק / batman עם רכב טכנולוגי משוכלל. אבל בסוף אתה אתה וגם אתה וגם אשתך יצטרכו לחיות אחד עם השני לנצח וייתכן שגם לאחר היפרדות הנשמה מהגוף לפי שיטות כאלה ואחרות. בסדר קצת חיזור קצת רושם קצת להיות יותר ממה שאתה ביום־יום אין בעיה אבל אל תמכור מוצר ושירות שאינם קיימים.
ואתה גם לא מכיר "בנות" אלא את מי שנמצאת מולך. אדם אחד מיני שבעה מיליארד. ואף־אחד, אבל אף־אחד, לא דומה לשני. חוץ מהסינים. לבנות יש סגנונות כל־כך שונים והעדפות כל־כך שונות זה לא כזה מופרך שתמצא חן בעיני מישהי גם אם אתה לא בקוביה מסוימת. לא זה לא תירוץ להיות couch potato עם אפס רוח / תחומי עניין / חזון לעתיד / מקצוע / אופי אין מה לעשות זה כן צריך. אבל אפשר לעשות את זה בסגנון שלך ולא יקרה כלום.
העיקר זה הביחד, ביחד זה הדדיות.
וכמובן, גם בחיזור יש מימד של הדדיות. הרי מה זאת הדדיות? ששני הצדדים מרגיש שהם נותנים את חלקם ורואים את השחלק של השני/ה.
בגדול אנחנו רואים שמימד החיזור הוא רוחבי.
כשם שפרצופיהם שונים כך דעותיהם שונות ולכן לכל קשר תהיה דינמיקה ייחודית עם דגשים שונים. מה שחשוב בקשר אחד לא יהיה חשוב במשנהו.
אממה, אם חיזור זה עניין רוחבי שחוצה קשרים, אפשר ללמוד ממנו קצת. כמובן שהלמידה צריכה להיות עקרונית ולא סתם חקיינות. אם זיהית שיש עניין שדרכו של האיש לחזר אחרי אישה (כפי שכותבת הגמרא בעמוד הראשון של מסכת קידושין) אז אולי גם לך, האדם האינדוודואל, יש מה ללמוד מזה. אבל תלמד בצורה שתואמת את כישוריכם ואת רצונותיכם ומאוויכם בתור בני זוג.
חשוב לי להעיר, לא אוהב את מימד הלעומתיות בהתנסחות שלך. מוזמן להגיד את דעתך גם ללא פרובוקציה
לעניין מקום ביחד עם שאר העניינים והאינסופיות שהיא נפש האדם.
לגבי פרובוקציה, אני מורד counter-culture קיצוני. ואיני רואה בזה פרובוקציה כלל, אלא צד שני והפוך של המטבע.
אין לי בעיה עם הדדיות יש לי בעיה עם המקום שאליו חלק מהגברים לקחו אותה.
פתאום הדדיות הפכה לחיוב ! שהבחורה תגיע אליו, שגם היא תשלם, תיזום ותארגן.
אם לא היא נצלנית וזה ממש לא נכון.
אני בהחלט מסכימה ובעד שאישה תציע מקומות, במיוחד כשהגבר מגיע לאזור שלה ולא מכיר אותו!! זה הדבר הנכון לעשות ודי להפיל עליו את זה .
אבל בואו לא נזלזל בכוח של הנתינה הגברית.
לא יקרה כלום אם בחור יציע להגיע לאזור של הבחורה אחרי שהשקיעה שעה וחצי בהתארגנות,
בחייאת רק לייבש את השיער זה חצי שעה.
או יארגן פיקניק בעצמו בלי לחלק לה משימות.
יש משהו משמעותי בגבר שיוזם ומשקיע מתוך רצון לשמח את האישה שמולו.
אני מאמינה שלאישה יש חתיכת לב, וכשהיא באמת תרצה את הגבר שמולה ותרגיש רצויה ומוערכת, היא תרצה להעניק, לפנק ולהשקיע בו בחזרה
והוא יבין שהוא ממש זכה בלוטו.
לא סתם איזה היא כמו לביאה לילדים שלה הנתינה של נשים היא לא נגמרת.
הדדיות אמיתית היא לא התחשבנות של חמישים חמישים, אלא רצון של שני הצדדים לתת, גם אם כל אחד מבטא את הנתינה אחרת.
וכן בחייאת אל תתחשבנו איתי ואל תדברו איתי להגיע לאזור שלו אחרי שעה ועשרים של התארגנות .
ולא אני לא מדברת על בחורות שמתארגנות חמש דקות ויוצאות נשגב מבינתי.
מסכימה שהדדיות לא צריכה להיות חלוקה מדוקדקת של 50-50, אבל עדיין לצפות מהגבר לתת גם התארגנות חיצונית, גם זמן נסיעות, כסף, מחשבה ותכנון, וגם רגש והקשבה, ומהאישה מצופה לתת רק את הרגש שלה והתארגנות חיצונית.
אין פה שום הדדיות, העול של הקשר נמצא רק בצד אחד.
גם אפשר להבין מדברייך שאם האישה מצפה מגבר לכל הנ"ל והתרומה שלה לקשר היא בהתארגנות חיצונית, אז כנראה לגבר יש לגיטימציה לדרוש נראות חיצונית מסוימת, כמו שהאישה דורשת את כל הנ"ל. זה נשמע מאוד לא בריא ודי מחפיץ.
ובחיי שלא לקח לי מעולם שעה וחצי להתארגן לדייט. נגיד את מתאפרת, כמה זה לוקח? 15- 20 דקות? ועוד 10 דקות לסדר את השיער? אם את ממש נמרחת עם הכל אולי 40 דקות, בואי נגזים לשעה. והגבר גם כן לוקח לו זמן להתארגן במיוחד אם הם ילדים טובים ומקשיבים להנחייה להתקלח, לשים דאודרנט ולהחליף בגדים לפני כל דייט.
ושוב, ממש לא אוהבת את הרעיון שהתרומה של האישה לקשר זה המראה החיצוני שלה.
ברור שלא
אולי את החלטית לי קשה לבחור מה לשים
אחרי 2 פגישות שבעלי הגיע אליי, נסעתי אליו. ועודף זמן לא היה לי. הייתי סטודנטית עובדת. אבל עדיין זה חלק מהעניין בעיניי שגם הבחורה תבוא וזה היה אוטובוס ורכבת ועדיין זה קרה ולא היה נראה כמו דרישה לא הגיונית האמת
אגב לא התארגנתי ברמה שונה מההתארגנות ליום יום האמת. גמככה אני מתאפרת, מחליק בשיער כנל, לא חייב בגד מאוד מיוחד.. מי ישמע לאן הולכים חח
לא יודעת אולי הסטנדרטים שלי לא משו אבל אם אין זמן לייבש שיער לא חייב לחפוף אותו בכל מחיר. אפשר להתארגן על השיער אפילו יום לפני בערב אאכ ושיא הקיץ חום אימים ואז למה לייבש אותו בכלל הוא ייהרס תוך רגע
לבנות: אתן חייבות להפנים כל הזמן בתודעה שגבר מרגיש משיכה הכי גדולה כשמתאפשר לו לתת לך ואת מקבלת. וזה בהכל. יכול להיות דבר הכי בנאלי שיש. לרמה של לפתוח לך את התפוז או למלאות לך את הקפה. בייחוד אבל כשהוא מזמין או מכין לך משהו לאכול (כמו כן בנים בדיוק מאותה סיבה אין מצב בעולם שאתה מתחלק איתה בהוצאות על הארוחה) אז חזרה אליכן, כל פעם שהוא שואל ממך משהו
תתרגמי את זה בראש שלך ל"אני רוצה להתחבר אליך יותר תני לי את האפשרות לתת לך ותקבלי" להוציא מהראש את ה "לא לא תודה זה בסדר יש לי כבר או אני לא רעבה אכלתי" תסכימי לקבל!
מעשה שהיה כך היה (אתמול) בזולה של הרב יעקב כשנכנסתי מישהי נתנה לי חיוך חמוד אז התלבטתי לרגע ואז החלטתי לשבת לידה. היה החלפת מבטים וחיוכים ושנינו הסמקנו וכל הבררר ואזזז שלפתי את הנשק הסודי (חטיף אנרג'י) ובאלגנטיות חמודה קירבתי אותו אליה בלי לומר מילה (עם חיוך שובה נפש) והיא הסמיקה אבל סירבה!! בדיוק באותו רגע משו באנרגיה שהייתה בינינו נפל ובייחוד לי. החטיף היה סתם מבחן בישביל הכימיה קיצר הבנתן
לבנים: כשאתם בקשר ראשוני מול מישהי אתם חייבים לשדר ביטחון. ולגרום לה להרגיש שאתה הפרס ולא הפוך.
כי בוא, תכלס מכל האפשרויות שיש לך כרגע מצאת לנכון לתת לה את הצ'אנס, אתה זה שבוחר עם מי להיות. לא בקטע מתנשא של אגו או גאווה. פשוט כי ככה זה. גם אם לך באמת הרבה קשרים עם בנות תשדר את ההרגשה שאתה יכול להיות כזה אם אתה רק מחליט. בחורה אוטומטית מרגישה אם אתה חושב שהיא מעליך ואז זה מוריד לה מאד, או אם אתה מעליה. שוב, לא בקטע שוביניסטי עפעלעצמו אנאערף. פשוט גבר צריך להיות המוביל,זה שקובע זה שמחליט ובחורה חייבת להרגיש את זה.
דבר שני כשאתה מדבר איתה אל תחשוב על מה אם ייגמרו הנושאים לשיחה וכל הפחדים האלה. אם ייגמרו אז שייגמרו . לא סוף העולם אם תהיו בשקט גם. הנקודה שלי היא שאתה לא צריך לדאוג לגבי מה תאמר בדיוק כמו שאין לך את הדאגה הזאת עם חבר טובשך. תגיד את מה שעולה לך לראש (בגבול הטעם הטוב כן? ) ומשם דברים זורמים או שלא וגם זה בסדר
אם היא לא רוצה לקבל (חטיף אנרגיה או כל דבר אחר שהגבר מציע) היא צריכה לזייף את זה?
מתישהו גם הזיוף נהיה פחות מושך...
אתה מציג את הטיפים האלה כאמת פשוטה.
אני כאן כדי להגיד שלא כך עשיתי, ועלה בידי.
היו פעמים שהמדוייטים הביאו כיבוד, וסירבתי -
כי זה לא התאים לי מבחינת התזונה שלי. (כמובן שזה יכול להיות בגלל צורך רפואי\דיאטה\כשרות ועוד).
היו פעמים שהסכמתי.
גם לגבי התשלום, במיוחד כשיש קטע כזה שיש מישהי שמתפרנסת מיגיע כפיה, ויוצאת עם ביניש שלא מתפרנס, לי זה הרגיש סוג של כבשת הרש לצפות שהוא ישלם. כמובן שזה פתח לדיון הרבה יותר רחב, מה ראוי ונכון לעשות.
ממני -
שהתחתנתי עם מישהו שסירבתי לכיבוד שהוא הביא שוב ושוב (עד שהוא שאל מה הסיבה, והבין, ולמד מה אפשר לעשות עם זה), וגם שילמה על דברים.
(ראו גם שרשור עבר, וגם קישרתי לתגובה ספציפית: אי אפשר ככה - לקראת נישואין וזוגיות)
ביטחון עצמי זה נפלא, אבל אם הוא עובד לך בתנאי שהבחורה פועלת בדיוק לפי התסריט המדומיין שלך ושניכם משחקים את עצמכם לפי תפקידי ה"משפיע- מקבלת" בלי להיות עצמכם, אין פה באמת קשר, וזה לא באמת ביטחון עצמי.
ויש הבדל בין בחור ובחורה שהסכימו להיות בדייט ושניהם רוצים לבנות קשר, לבין בחורה רנדומלית שפגשת באיזו זולה, שאולי- תקשיב רק לרגע- היא באמת הייתה לא מעוניינת בך, וזה לא שהיא נכשלה לעמוד בתסריט?
בחורה היא לא פרס שנועד להיראות יפה ולקבל בפאסיביות, וגבר הוא לא כספומט או הנדימן מהנהן.
תייחסו לצד השני כמו בן אדם, ולא כמו איזו מכונה שאפשר ללחוץ על הכפתור הנכון והיא תוציא בהכרח את התגובה הרצויה.
תמצא בחורה ותתחתן חביבי, לא כזה מסובך.
יצא לי יותר מפעם אחת לקרוע את ים סוף, אז אל תספרו לי שקשה זיווגו וכו'.
.
לגבי א' זה לא קשור לגברים או נשים זה פשוט נחמד כשיש פידבק. כמו שבחורה תשמח אם אני אשמח ממתנה שהיא תתן לי ואעוף עליה. ולהיפך. זה מקנה תחושה של ביטחון ברגש. אפשר להקרין אהבה / משיכה / חיזור ואלה ייענו באישור ויתנו לי תחושה בטוחה (בניגוד לתחושה שאני קריפי או נדחף).
זה לא אומר שכל בחורה, וגם לא כל גבר, צריכים לקבל כל דבר שלא נראה להם. אולי אפשר להסיר חסמים מסוימים אבל לא צריך לזייף.
לגבי ב' סורי אבל זה נשמע כמו שטויות של פיקאפ. אני לא רוצה לחשוב על עצמי כיוצא עם "בנות" אלא כמי שנפגש עם האדם שמולי. אני לא עושה לו טובה שאני נפגש איתו ואני מקווה שהוא לא עושה לי טובה. האמת היא שאין לי 1000 בנות ממתינות בתור ובחרתי דווקא אותה. אני מתאר לעצמי שיש בנות שאוהבות להרגיש רצויות ומחוזרות.
לגבי גבר מוביל קובע מחליט... אוקיי..........................................
לגבי הפסקה האחרונה אין לי הסתייגויות.
האנרגיה הגברית נשית היא מאוד חשובה בקשר ונראה לי שנוגעת בנקודות אמתיות.
אנסה להגיד עוד נופח, תגיד לי מה אתה אומר על זה.
קבלה נשית היא סופר חשובה, והיא תלויה טיימינג ומסגרת.
כמו שהראת בדוגמא שהיה בעיניכם שהסתכלתם אחד על השניה ואז שלפת את החטיף.
אממה, תגיד הסיפור של הגבר יהיה מתי אני לוקח צעד אחד קדימה. וזה רחוק מלהיות מדע מדוייק.
וקבלה היא לא רק עניין טכני אלא עניין מהותי.
יכול להיות שמבחינה טכנית הבחורה תסרב לקבלה אבל מהותית הסירוב יהיה סוג של נתינה.
כאשר במהלך קשר הגבר נותן בצורה טכנית, אבל מבחינה מסויימת זה לא הכי מתאים לבחורה, אז הבחורה נותנת מתנה לגבר שהיא מסרבת. כי ככה נוצרת תקשורת יותר טובה ביניהם. אז בעצם הקבלה הכי טובה זה לסרב.
בנוגע למה שאמרת לגבר - בנות הרבה יותר תזוזתיות ולכן היציבות שהגבר נותן היא חשובה. ההובלה בעצם נותנת לגבר את האחריות על המפגש ועל השיח ומכך האישה מרגישה יותר בטוחה ומשוחררת. כמובן כל זה על דרך כלל.
"כאשר במהלך הקשר הגבר נותן בצורה טכנית" -זה העניין אסור שזה יהיה טכני. זה צריך להיות אמיתי. זה בדיוק כמו שיש בחורים שמשחקים אותה גברים אלפא אבל בתכלס הם רק משחקים אותה והביטחון שלהם בריצפה. בחורות קולטות ומרגישות את זה.
אני הצעתי רק שאנחנו נופיע יותר את הצד הגברי שבנו
אז צריך שיהיה תיאום טוב בין הבחור לבחורה.
בין כל זוג קיימת דינמיקה ייחודית שהם בוחרים לפתח ביחד.
בכל קשר יהיו דברים שלבחורה יהיה פחות מתאים לקבל ויהיו דברים שהיא תאהב לקבל.
לכן זה סוג של ריקוד שבו גם עדינות מסויימת.
מותר לא להיות מדוייק ואז לדייק בפעם הבאה. זה הכרחי וזה בלתי נמנע.
אם אני מהותית מתכוונן לתת לבחורה אז ברמות שונות אני צריך גם לדעת מה היא רוצה לקבל וגם לקבל סירוב או דיוק ממנה ביחס לזה, בלי ליפול מכך מהכיסא.
ישבנו על הריצפה(;
דבר שני, ברור שלכל כלל יש יוצא מן הכלל.
בתכלס בכללי המהות של הגבר זה לתת והמהות של האישה זה לקבל.
ברור שיהיו יוצאים מהכלל יכול להיות גבר נשי יותר ויכולה להיות אישה עם תכונות גבריות.
במצב תקין אם לצורך העניין הבחורה מזמינה את הגבר לגלידה ומשלמת עליו זה יוצר איזה שיפט בהרגשה וזה לא סתם
דהיינו, לא התכוונתי לומר אם היית בסדר או לא, או שפעלת לפי העקרון או לא.
רק ניסיתי להעמיק טיפה יותר בעניין.
אני לא מתכוון לומר שיש מקרים יוצאי דופן.
אני מתכוון לומר שהדינמיקה של הנתינה והקבלה היא דינמית והיא תלויה ב"ריקוד" מסויים בין השניים.
לצורך העניין, התפקיד של האישה זה לכוון את האיש היכן היא רוצה לקבל והתפקיד של האיש זה לזהות, איפה הוא רוצה לתת וגם איפה האישה רוצה לקבל.
הגיוני שנשים שונות ירצו לקבל במובנים שונים זו מזו.
אז פה נכנס התפקיד של הגבר לתת.
הנתינה היא גם תלוית שלב בקשר כמובן.
הצד השווה שבהם - נתינה שבאה מתוך ראיית הזולת והקשר איתו, וכמו כן, קבלה שבאה מתוך ראיית הנותן והעצמת הקשר.
אתה נתת דוגמא של "להתחיל עם בחורה", בעיני זה מקרה טיפה יוצא דופן שלא מאפיין חיזור בתוך זוגיות קיימת שהיא עיקרית יותר. באמת להתחיל עם בחורה יכול להיות מורכב. בכל זאת, נראה לי שהמחשת בצורה יפה מאוד את האנרגיה שקיימת בחיזור, וזה קיים בכל חיזור.
החיזור העיקרי כמובן הוא חיזור בתוך זוגיות יציבה ממוסדת.
החיזור של הדייטים זה דרך להתקשר ולבנות קשר מבסיסו, יכול להיות שיש הבדל בין שני החיזורים.
אני אישית תמיד נגעלתי מכל המשחקים האלה,
דווקא אלה שעשו את זה הצליחו די טוב.
(אולי יש בנות שנזקקות ליחס/תשומת לב...)
ואני לא יותר טוב ממך בשום דבר.
אבל שתדע שכל אדם מחוייב לתקן חטאות נעורים.
ומי שלא מתקן יורד עוד יותר,
ואחר כך הצער על החטאים הוא גדול מאוד והבושה קשה מהכאב.
אני מבין גם את הרצון שלך למצוא את הזיווג ולהיות אדם שלם לפי ה'.
אבל "בַּיִת וָהוֹן נַחֲלַת אָבוֹת, וּמֵה' אִשָּׁה מַשְׂכָּלֶת" הוא פסוק ממגילת משלי (פרק י"ט, פסוק י"ד).
לכן אין עיצה אמיתית חוץ מתפילה ולה' הישועה.
ויש אנשים שדילגו על הקטע הזה
חלק מתוך מנטליות
חלק מתוך פחד
לא ברור לי איך הם מתכוונים לגדול
רבי נחמן מסביר שאפילו הרהור או מחשבה זה פגם גדול מאוד בנשמה ובעולמות העליונים.
מהתגובה שלך אני רואה שאין לך מושג מהי דרך ה',
אבל ברור לי שלא עליך האשמה אלא האשם הוא האדם שחינך אותך (הורים מורים ורבנים).
ואני יכול להגיד לך בבירור שאתה וכל הפורום הזה (וכל המדינה) רחוקים מאוד מקדושת המחשבה והנשמה - ונשכחה תורה מישראל.
אבל בזכות הצדיק האמת יחזור העולם לתיקון בשלימות.
נ נח נחמ נחמן מאומן הפתק אמת ותורתו אמת.
לא בזכות צדיק אחד.
ובישביל להגיע לתיקון עוברים קודם בחרא ומתקדמים משם. ככה עובדים מנגנונים התשובה
רואים שלא למדת את כתבי הרב
נכון, שאחרי החטא, האמירה היא שכנראה היה פה עניין רוחני, אבל זה בוודאי לא משהו שאפשר לומר לפני החטא.
(הסתירה כאן היא השאלה של ידיעה ובחירה, שבצורתה הפשוטה מעולם לא הבנתי אותה, עד שנחשפתי לאמירות הנועזות והיפות של האיזביצ'א בנושא)...
אבל בפועל, כן. כל העולם הזה בנוי ממנגנונים של כשל ובנייה
אשמח אם תשתף מאמירותיו
ואין לי את זה תחת ידי כעת, אבל יכול להיות שהציטוט המרכזי היה מתלמידו ר' צדוק הכהן מלובלין, והנה הציטוט מצדקת הצדיק אות מ' ( באדיבות ג'מיני):
עיקר התשובה הוא עד שיאיר ה' עיניו שיהיו זדונות כזכויות – רוצה לומר: שיכיר ויבין שכל מה שחטא היה גם כן ברצון ה' יתברך, כמו שאמרו ז"ל (ברכות לא, ב): שלוש פסוקים כו' "ואתה הסבות את לבם ואשר הרעותי" כו';
וכטעם ידיעה ובחירה שביאר האריז"ל בסוף ספר "ארבע מאות שקל כסף", ששניהם אמת כל אחד במקום בפני עצמו: במקום הבחירה – שם אין מקום לידיעה, ובמקום הידיעה – שם באמת אין מקום לבחירה.
לגבי הבחירה והידיעה זה מעניין, אבל חבל שהוא לא מסביר למה או איך
זאת הפואנטה, שבעולם שלנו ולפני מעשה יש בחירה, אבל לאחר מעשה בעולם שמחוץ להשגתנו יש בחינה שונה...
כך לעניות דעתי.
יש הרבה טעויות גם בזרמים היהודיים הדתיים השונים והמגוונים על כל צבעי הקשת.
לכן ה' עשה איתנו חסד גדול הקדים רפואה למכה ושלח לנו את הצדיק הגדול.
הוא משה רבינו הוא רבי נחמן מברסלב שהאש שלו תוקד עד ביאת המשיח, כולם צריכים לקבל ממנו התורה הקדושה והדרך האמת.
ונתן לנו עצות נפלאות שכולם מקדשות את האדם בכל מיני קדושות - תיקון הכללי תפילות התבודדות תורות כאלה שכולם רפואות לצאת מהחושך הגדול בו אנו נמצאים.
תעסוק בהם ותראה חיים חדשים טובים ונפלאים.
אם אתה יודע מהי הדרך להגיע לתיקון העולם, אז הייתי שמח ללמוד ממך.
אבל אם הוא מבקש? מזה אומר?
שהייתי בשיעור היה הרבה אוכל בשולחן ולקחתי עוגיות והוא כל שניה בחור מצחיק שאל אותי אפשר עוגיה? והבאתי לו ואז הוא שאל אם אפשר עוד אחת? שיגע אותי. ולא לקח מהשולחן כי טען שלקחתי את כל הטעימות
אז אחרי 3 נגלות אמרתי לו אבל לא יהיה לי ,אז הוא הלך לקנות מהמכולת למטה טימטם ואז הוא אמר זה רק שלנו אנחנו לא חולקים ... הוא גם הכין לי שוקו ואז התעצבן עלי שאמרתי שהוא מגעיל שקל לבחון את החברות הזו מחדש.. אבל היה לי קשוח כי הרב מדבר חזק וזה מבהיל
שאדע ללכת גם
חלב יש פעם ב..
אבל בכל שיעור שאני נמצאת בו .
יש גם מישהי ממש קסומה שממש מביאה עוגות לפעמים סלטים אפילו ,באמת יש אנשים מתוקים.
כל מקום דתי יש מי שמארגן פעילויות תורניות תפנה לגרעין.
הי.
הרבה מאד זמן לא הייתי כאן. חשבתי לשתף אתכם בשיר שיצרתי לאחרונה בסונו.
"אבל אחלה בחור"
תהנו
בֶּן שְׁלוֹשִׁים וּמַשֶּׁהוּ, עֲדַיִן יוֹצֵא,
פָּגַשְׁתִּי כְּבָר מֵאוֹת, אֲנִי עַל הַקָּצֶה
בְּכוֹל פְּגִישָׁה אוֹתוֹ סַחְלָב וְשֻׁלְחָן,
אוֹתָהּ שְׁאֵלָה: "וּמָה אַתָּה עוֹשֶׂה כְּשֶׁיֵּשׁ לְךָ זְּמַן?"
אֵיפֹה אַתְּ, אֵיפֹה אַתְּ, חֲצִי נְּשָׁמָה?
כְּבָר נִגְמְרוּ לִי הַנּוֹשְׂאִים לְשִׂיחָה
אֲנִי רוֹצֶה לְהִתְחַתֵּן, לֹא לִשְׁמֹעַ שׁוּב,
"לֹא נִרְאֶה לִי מַתְאִים, אֲבָל אַחְלָה בָּחוּר"!
זֹאת מְאֹד חֲמוּדָה, אַךְ אֵין מָה לּוֹמַר,
הַשִּׂיחָה זוֹרֶמֶת כְּמוֹ אַכְזָב בַּמִּדְבָּר.
הַשֵּׁם, תֵּן לִי אִשָּׁה שֶׁתִּגְנֹוב לִי אֶת הַלֵּב
וְלֹא אַחַת שֶׁתִּשְׁאַל "לְטַיֵּל אַתָּה אוֹהֵב"?
אֵיפֹה אַתְּ, אֵיפֹה אַתְּ, חֲצִי נִשְׁמָתִי
אִיִמָּא וְאַבָּא מְשַׁגְּעִים אוֹתִי
אֲנִי רוֹצֶה לְהִתְחַתֵּן, לֹא לַעֲבֹד חֲצִי מִשְׂרָה,
בִּנְסִיעוֹת וְטֵלֵפוֹן, בְּחִפּוּשׂ אֲבֵדָה.
וְהִנֵּה אַחַת שֶׁבְּעֵינַי מָצְאָהּ חֵן,
יֵשׁ נִיצוֹץ קָטָן, כְּבָר הַלֵּב מִתְעוֹרֵר
אַךְ לִפְנֵי שֶׁנִּפְגַּשְׁנוּ, הִגִּיעָה הַבְּשׂוֹרָה:
"הוּא גָּבוֹהַּ? נָמוּךְ? מָה הַעֶדָהּ"?
אַחַת אָמרָה הוּא רְצִינִי, הַשְּׁנִיָּה קַלִּיל,
אַחַת רָצְתָה עוֹבֵד, אַחֶרֶת מַתְמִיד.
רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, הָלַכְתִּי בִּדְרָכֶיךָ
הִגִּיעָה הַשָּׁעָה, אַל תִּשְׁכַּח אֶת עַבְדֶּךָ
אֵיפֹה אַתְּ, אֵיפֹה אַתְּ, חֲצִי נְּשָׁמָה?
אִם אַתְּ שׁוֹמַעַת, תַּעֲשִׂי סִימָן
אֲנִי רוֹצֶה לְהִתְחַתֵּן, לֹא לִשְׁמֹעַ שׁוּב,
"לֹא נִרְאֶה לִי מַתְאִים, אֲבָל אַחְלָה בָּחוּר"!
רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, כְּבָר עָבַרְתִּי הַרְבֵּה,
תֵּן לִי אָחָת, שֶׁאָרְגִּישׁ שֶׁזֶּה זֶה,
שֶׁנֵּשֵׁב נְדַבֵּר, וְנִצְחַק עַד הַלַּיְלָה,
שֶׁנַּרְגִּישׁ סוֹף סוֹף שֶׁהִגַּעְנוּ הַבַּיְתָה
אש לבנההגרסה הראשונה יותר טובה, לא צריך לייצר הרבה גרסאות. יצא לך טוב. זהו. אל תיגע
אש לבנההמקרר שלי
המנגינה יצאה יפה מדי, אולי הייתי צריך להשקיע במילים...
ושוכחת את עצמי. אנא, לא לכתוב אלי באופן אישי.
לבנות - מותר.
תודה!
.
שזאת הודעה שעוד יותר תזמין אליך אנשים שמחפשים לפרוץ גבולות..
בכל אופן תדעי שאפשר לחסום ניקים מסוימים בלי שהם יראו שחסמת אותם
על לשדך אנשים שיצאתם איתם?
אני חושבת שזה טוב ומבורך לשדך אנשים שהתרשמתי מהם לטובה ופשוט לא התאימו לי, או שאני לא התאמתי להם.
והעיקר לא לשדך מישהו שיש לי מטען רגשי עליו לחברה קרובה..
אבל בדיון עם חברות עלה שאין מה לשדך מישהו שיצאתי איתו כי אם הוא היה "מציאה כזאת גדולה", אני הייתי מתחתנת איתו.
הצביעו והשפיעו.
הוא יצא עם בחורה שאמרה שלדעתה הוא דווקא בול בשביל חברה שלה. אח שלי נשוי באושר ועושר עד היום הזה ממש.
מישהו או מישהו יכולים להיות מציאה מאוד גדולה, ועדיין להצליח לפתח כימיה עם אחת ולא עם אחרת.
גם ביישנים צריכים להתחתן.
● א גרוייסע מציא'ה
ה' יעזור לפולניות
אז כנראה שזה כן רעיון טוב..
כמובן רק אחרי שחושבים טוב אם זה מתאים, ולא סתם כדי "לנחם" את הצד השני.
אישית ישר אחרי שקשר הסתיים חשבתי למי יכול להתאים אלא אם היתה לי חוויה מורכבת
מוזר מעט, מההודעה שלך נראה כאילו כל אחד מתאים לכל אחת. אם הוא לא התאים לך, ודאי שיכול להתאים לבחורה אחרת, בין אם הוא מציאה שגדולה עלייך, בין אם הוא מציאה קטנה.
כדאי להיות קשובים לעצמנו אם זה מרגיש לנו נכון.
אם לא מרגיש נכון אפשר להרפות.
מזדהה עם דבריך שהתאמה היא לא תלויה במידת הערכה בלבד.
מה שטוב לך לא בהכרח טוב לאחרת.
רק לשים לב שזה נעשה ממניעים נכונים של כל המעורבים בדבר.
מצד שני לא נעים לקבל בסוף כל קשר הצעה מהזאת שיצאת איתה..
צריך גם טאקט לדעתי
(איך עושים את זה ואיך הסתיים הקשר חשוב לא פחות)
בכל מיני דברים, ואין תשובה אחת גורפת לכל המצבים.
לגבי האמירה של החברות, לא מסכימה.
זה שלא מתאים ולא עבד הניסיון לבנות יחד בית, גם אם זה לא התאים רק לצד אחד, זה פשוט מה שזה -
חוסר התאמה.
זה לא מדד לקביעה מי ומה מוגדר ''מציאה כזאת גדולה'',
במיוחד כשכל אחד מגדיר 'מציאה' באופן סובייקטיבי.
הוא יכול להיות מציאה ומעולה
יש סיבה למה בחרת לצאת איתו..
פשוט אתם לא מתאימים אחד לשני והוא יכול להתאים למישהי אחרת.
אני מכירה בנות שהכירו ככה
אני חושבת שזו דרך היכרות מעולה
שיצאו משידוך כזה.
ומעולם לא חשבתי שזה שמישהו חושב שלא מתאים להמשיך, חושב שאותו אחד לא טוב.
אם את יצאת איתו,
כנראה חשבת שיש פוטנציאל,
רק שהמפגש בינכם לא הצליח למנף אותו לכדי קשר זוגי.
האם זה אומר שכל האנשים שיצאתי איתם הם לא מציאות גדולות???
אין כזה דבר אדם מושלם.
כולנו אנושיים, כולנו פגומים, כולנו נופלים, כולנו נכשלים. ככה זה.
ומדייט - שניים -שלושה, שבעיקר יושבים על ספסל ומדברים,
כמה מצליחים לתפוב את המורכבות של האדם שעומד מולנו -
כדי להגיד שהוא לא מציאה כזאת גדולה??
אפשר להגיד,
לא התאים,
לא הלך,
הוא לא בכיוון שלי.
אפשר לדבר על משהו פיזי שהפריע, על משהו התנהגותי שהפריע, משהו רעיוני\השקפתי וכו'.
מה שלי נראה נכון -
אם בחרתי להצאת עם מישהו, זה אומר שיש צדדים שהערכתי, ורציתי לבדוק אם אוכל לממש את הפוטנציאל שראיתי.
כשנפגשים בפועל, רואים איך הדברים האלה באים לידי ביטוי -
מי יותר ומי פחות, מה התאים לדמיונות ומה לא,
האם המציאות יותר חיובית או שלילית ממה שדמיינו.
ויש אנשים שיצאתי איתם, שאני עדיין מאוד מעריכה, אבל לא ראיתי בהם עוד פוטנציאל זוגי אחרי הקשר.
יש כאלה שכן מבחינתי, אבל מבחינתם לא.
ואני שני הסוגים ניסיתי להכיר לחברות שלי. (יצא לי נגיד לשאול מישהו אם הוא פנוי ולגלות שהוא כבר נשוי פלוס).
וגם אני הכרתי לא מעט מדוייטים דרך מדוייטי עבר.
בקיצור,
נורא ואיום בעיניי לראות באופן גורף מדוייטי עבר כאנשים שאינם ברי חיתון.
כמובן שיכול להיות אדם ספציפי שיש לו משהו קיצוני (נניח חשדת שיש סימנים מטרימים לזוגיות אלימה), ואז כנראה שלא הייתי מנסה להכיר אותו למישהי אחרת.
אבל ברוב גורף של המקרים -
בעיני זה חסד מאוד גדול,
כי גם סביר שהחברות שלך באזור חיוג של מה שהוא מחפש, כי אתם יצאתם מתוך הנחה שאתם מתאימים.
בשולי הדברים,
פעם ישבתי עם חברה ממעגל קצת רחוק, לא מישהי שדיברתי איתה ביומיום,
והחלטנו "להחליף מדוייטים" - לעבור בראש על האנשים שיצאנו איתם, ולהציע לשנייה.
גילינו שיש לא מעט אנשים ששתינו יצאנו איתם -
ומה שמעניין בהקשר הזה, זה שלשתינו היו חוויות שונות לחלוטין עם אותם אנשים.
לא כל מפגש בין אנשים מוליד אותו סוג של קשר.
מעדיפה לתת לבני זוג לשפוט בעצמם,
ובטח לא לקבוע מראש שהם לא מציאה גדולה.
(סליחה, הביטוי הזה קצת מקומם אותי; לא יודעת באיזה כלים זה נמדד, איך בדקו את פוטנציאל הזוגיות שלו..)
אם השכל שולט אז כן.
אבל אם יש משקעים ורגשות יתר עדיף להימנע.
הגעתי לסרטון הזה :
עדיין לא צפיתי בהכל, אבל היא אומרת שם דברים מעניינים..והמשפט זה תפס אותי :
""לא נשחרר מנגנון הגנה אם לא תבוא התחזקות אמיתית"
ונזכרתי בפורום הזה,
ורציתי קודם להביא לכאן את הסרטון למי שמעוניין ואולי יהיו לו תובנות לעצמו או לשתף עם כולם,
דבר שני..מעלה לדיון לגבי המשפט הזה, בקשר לשידוכים, הכרויות, נישואין :
הרי ברור שבמצבים מסויימים, אצל חלק מהאנשים, יש מנגנוני הגנה שמגבילים אותנו או מחלישים אותנו להגיע ליעד
אבל אם הם יגיעו ליעד, אז תבוא התחזקות אמיתית...
ואז נהיה כאן (כך מרגיש לי...לפחות) , הביצה והתרנגולת...איך מסדרים את הפלונטר הזה לדעתכם ?
תודה והמשך יום נעים לכולם.
נ.ב - אם מישהו שמע על המלמדת בסרטון ורוצה להוסיף, בכיף. פעם ראשונה נתקלתי בסרטון שלה.
