בקשר בריא השניים יודעים ליזום ולהביע עניין. וכאן אני מרגיש שאני בעיקר היוזם. יכול להיות שהתקבע כאן דפוס

מה מבחינתך נחשב יוזמה? ומה מבחינתך נחשבת הבעת עניין?

לרוב אישה תעדיף גבר יוזם, שיש לו דעה יציבה שהוא לא מחכה שהיא תגיד איפה נפגשים.. אלא הוא אומר לה "אני מכיר את מקום x, מה דעתך?"

וכו'..

לגבי הבעת עניין לענ"ד זה יותר הצד הרגישי/ שכלי שאומר שיש בסיס טוב ועכשיו אפשר להעמיק אותו.

יוזמה לצורך העניין לשלוח הודעה מידיי פעם של "מה נשמע" או "איך עובר עליך היום"? ואפילו סתם לשלוח מידיי פעם בוקר טוב. 

לי מרגיש כרגע שרק אני שולח והיא רק מגיבה לזה. היא כן מתעניית ותמיד שואלת אותי מה שלומי אחרי שהיא עונה לי, אבל אני תמיד זה שפותח את השיחה. הייתי שמח שזה יהיה הדדי יותר

לצפות ליוזמות כאלה...

לתת לה הזדמנות ליצור את הפניות והקשר באמצעות הורדת הילוך.

לדבר איתה על זה.

אישית, בשלב שלך הייתי מוריד הילוך מסוים ונותן לה להוביל מעט מדי פעם. לצורך העניין, לא לשלוח לה בוקר טוב בחלק מהימים ולתת לה לשלוח ראשונה.

זה קורה מידיי פעם. וב"ה היא מידיי פעם מצליחה ליזום שיחה או התעניינות.  אני מקווה שלאט לאט זה יהיה יותר ויותר הדדי 

לדעתי זה לא חכם לא לכתוב לה בוקר טוב ..

אני רואה בזה חוסר נימוס .. ואחשוב שפתאום יתכן והוא לא בעניין .. ואז אם התלבטתי בטוח אוריד אותו .

לא חבל?

אז מה כן?

לתת לה הזדמנויות לדבר איתך באמת .. תתעניין בה באמת זה יגרום לה להיפתח הרבה יותר מהר ולספר לך בעצמה איך היא ..

שים לב שאתה מקשיב שהיא משתפת אם זה בדיבור,בקשבה,ואם זה בהודעות שים לב שאתה מגיב לעניין ,ולא עושה מכוח .. בנות מזהות ישר איזה אנרגיה מתעניינת באמת ואיזה פייק.

באופן הדדי זה יגרום לה לרצות לפנות אליך לבד,

לשתף אותך .

יהיה לה נעים בחברתך והיא תרגיש בנוח להיות בקשר ואז יהיה לך/ לה  קל הרבה יותר.

אם זה לא עובד ואחרי שתיקנת את עצמך אתה מרגיש תקיעות .. תגיד לה את ההרגשה שלך (בלי לתקוף) ותשאל אותה מה היא חושבת על זה .

זה עדיין שלב מוקדם

הורדת הילוך רק תיצור חששות ותוסיף אצלה ספקות לגבי מה אתה מרגיש לגבי הקשר

זה עדיין לא שלב שאני הייתי מרגישה בנח ליזום 

ההדדיות הזו מגיעה כשהקשר בא יותר טבעי, אחרי שתי פגישות הוא עדיין חדש וטרי עדיין לא ברור מה הצד השני חושב

למה אם הוא לא שולח בוקר טוב יום אחד בשבוע זה יוצר אצלה ספקות יותר מזה שהיא לא שולחת בוקר טוב אפילו פעם אחת יוצר אצלו ספקות?

אני מנסה להבין את קו המחשבה,

התעניינות מראה על אכפתיות, אז למה ההתעניינות אמורה להיות רק מצידו לתקופה הראשונה? כמה זמן התקופה הזו אמורה להיות?

אני כן חושבת שהבחור אמור ליזום יותר, הוא זה שעושה את השיחה הראשונה, נכון?

ככה זה בראיה שלי, הגבר מחזר, הבחור מוביל לפחות בהתחלה עד שהקשר הופך להיות יותר טבעי 

אני רואה את זה כך - 

בשלב הראשון אחרי כל פגישה מחכים לשמוע האם הצד השני ממשיך או לא

אח"כ מגיע שלב ביניים כזה שמרגישים יותר זורם ואז ברירת המחדל בהרגשה אחרי כל פגישה היא שמן הסתם ממשיכים אלא אם יש צד שמחליט שלא

לא יודעת להגדיר במספרי פגישות, כל קשר וההרגשה שלו אבל אני חושבת שבערך בשלב הזה שמרגיש יותר כמו "ממשיכים אלא אם אומרים לא" מאשר "כן או לא?" - אז זה יכול להתחיל להיות יותר הדדי.
כמובן כל אחת עם מה שמתאים לה בטח יש בנות שזורם להן או שאולי אפילו מעדיפות הדדיות וסימטריה ושיוויון מוחלט כבר בהתחלה
אבל בהרגשה שלי לרוב זה יותר כמו מה שתיארתי
ולכןאם אחרי פגישה שניה עדיין לא זורם לבחורה ליזום לו הודעת בוקר טוב - זה נראה לי הכי טבעי בעולם ולא הייתי בכלל פותחת שיחת נפש על זה בשלב הזה... אלא נותנת לזמן ולהרגשה הטבעית לבוא לבד.

אלא איך את רואה קשר נגיד בחודש הראשון?

הכל רק מיוזמת הגבר או שיש משהו שהאישה תיזום אז?

(יוזמה יכול לכלול רבדים שונים, החל מהודעת התעניינות, המשך בקביעת הפגישה וכלה בדברים אחרים, לכן אשמח שתסבירי בבקשה למה את מתכוונת ביוזמה שאת חושבת שאמור להיות אצל הגבר ומה אמור להיות אצל האישה)

בתקופה הראשונה לדעתי ברובה של הגבר

להתקשר, לשלוח הודעות בהתחלה לדעתי זה תפקיד שלו

אם הוא מגיע מוכן עם רעיונות למקומות להיפגש זה בכלל נחמד אבל זה אני לא חושבת שחייב להיות רק הוא

אני לא אומרת שהבחורה לא יכולה ליזום, אם בא לה - אחלה. כל מה שאני אומרת הוא שאם היא לא יוזמת זה לדעתי ממש טבעי בתקופה הראשונה הזאת.

בכללי אני לא חושבת שבשלב הזה בחור צריך לשלוח בוקר טוב כל יום כדי שלא יהיו ספקות בקשר או משהו

בכלל לא זה ממש לא מה שהתכוונתי

רק בגלל שהוא כבר התחיל רמה מסויימת של תקשורת בהודעות, הורדה של התדירות תעורר ספקות

את לא חושבת שזה מלמד שלא בטוח שטוב לה התדירות הזו?

ולא הבנתי, הבעת התנגדות להצעה של לא לשלוח בוקר טוב כל יום ראשון ולתת לה הזדמנות לשלוח בוקר טוב מדי פעם ראשונה.

אשמח אם תסבירי בבקשה 

כמו העניין שהוא הרגיל אותה נניח לבוקר טוב ופתאום הוא בכוונה מתרחק ממנה .. זה יכול לגרום לה לחשוב בטעות שהוא לא מעוניין ..

זה כמו שהוא היה מדבר איתה מידי פעם פעם ביומיים ופתאום פעם בשבוע ..

אני לא חושבת שיש עניין להעלב כמו ילד קטן.. במקום לנסות להבין מה אתה יכול לעשות מעט אחרת ..

אם הוא באמת כמו שהוא כותב יוזם ומתעניין בה צריך לדעת איך לעשות את זה ..

זה לא הכמה פעמים לשלוח בוקר טוב כמו האיך אני מתעניין בה.. יש צורה

ועל זה הרבה קשרים נופלים .. בחור אומר מה אבל כתבתי בוקר טוב.. זה לא רשימת סופר.

זה פועל אחרת

אז א. לא להתרחק אם כבר עשית משהו טוב ( לא להפסיק).

ב. תעשה את מה שאתה עושה עם כוונה , עם משמעות והדברים יראו אחרת ..

כתבתי לו בתגובה הקודמת מה למשל

יש גברים שעובדתית כוונה עושים את זה כדי להרחיק את הבחורה ולהראות שהם לא בעניין .. אמרתי לגברים כמה פעמים שגם אם הם לא רוצים בחורה יש דרך לדברים .. ולא עוזר שהם יראו פחות עניין וישיקטו את המצפון שלהם..

לדוגמה נניח לא עוזר לא לשלוח הודעה לבחורה אחרי הדייט זה גועל נפש בעייני סורי .

החלטה של הבנות לנסות לפרש איך שבא להן.

יש הבדל די גדול בין לא לשלוח הודעה אחרי הדייט לבין לא לשלוח בוקר טוב כל יום גם אם כך נהג מקודם.

אולי היה עדיף לנהל שיח פתוח בנושא, אבל לא תמיד נח לפתוח שיח כזה בחודש הראשון. מצופה פה מהגבר לתקשר שהוא רוצה שהיא תיזום יותר, אבל אני מציע גם שיצופה מהאישה שאם היא מאוד עסוקה שתשתף זאת. הגבר והאישה כאן כי כך היה בשרשור, זה לא באמת משנה מי עסוק ולכן רק מגיב ולא יוזם, נראה לי נכון לומר זאת פשוט. כמו שלא רוצים שהיא תיכנס לסרטים שלא פונים אליה כתמול שלשום, גם רצוי שהוא לא יכנס לסרטים כי היא רק עונה.

אבל קשה לפתוח שיחה כזו בתחילת הקשר (נניח אחרי 3+- דייטים),

איך היית מציעה להציף לבחורה שאני רוצה שהיא תיזום מדי פעם גם כי אני תוהה אם היא מעוניינת?

לא,

תוארה פה התנהגות מובנת,

יש כמה דרכים להתמודד איתה, רק מציע זווית לנסות להבין את הצד השני בכל מקרה שיבחר כמו שאת מציעה צד שני ביחס להבנת האפשרות הזו אם בוא יבחר כך.

זה דרישה ..

חשוב לי ש..אני אוהב ש.. נשמע שונה

הסתכלות מוזרה קצת לדעתי.

אז תנסחי אחרת,

נניח וחשוב לפותח שהיא גם תיזום.

עזוב אנחנו מדברים בעולמות נפרדים

שאתה אומר לצד השני ..

אני רוצה שאת .... זה דרישה בהחלט 

תקרא מה שכתבתי לפתוח השרשור..

"אז מה כן:

לתת לה הזדמנויות לדבר איתך באמת .. תתעניין בה באמת זה יגרום לה להיפתח הרבה יותר מהר ולספר לך בעצמה איך היא ..

שים לב שאתה מקשיב שהיא משתפת אם זה בדיבור,בקשבה,ואם זה בהודעות שים לב שאתה מגיב לעניין ,ולא עושה מכוח .. בנות מזהות ישר איזה אנרגיה מתעניינת באמת ואיזה פייק.

באופן הדדי זה יגרום לה לרצות לפנות אליך לבד,

לשתף אותך .

יהיה לה נעים בחברתך והיא תרגיש בנוח להיות בקשר ואז יהיה לך/ לה  קל הרבה יותר.

אם זה לא עובד ואחרי שתיקנת את עצמך אתה מרגיש תקיעות .. תגיד לה את ההרגשה שלך (בלי לתקוף) ותשאל אותה מה היא חושבת על זה"

 הבנת ארץ? הכנסתי פה מה הוא יכול לעשות שונה וגם מה הוא יכול לעשות אם זה לא עובד ואיך לשתף

ענית איך היית מציעה לגרום לה לשתף יותר, אבל ממש לא בטוח שזה מה שהפותח חיפש

רציני?

פגישה שלישית. שחרר אותה...

גם אם היה טוב בפגישות הקודמות, אם בשלב כזה הגבר תופס מרחק, גם אם בשביל שאני אזום יותר- אני תופסת את זה כמרחק ממש ופשוט נפרדת.

זה לא שלב שאני חושבת שצריך לצפות שהבחורה תיזום יותר, וזה גם מלחיץ.

ואגב, גם הגבר לא צריך לדעתי יותר מדי ליזום בזמן הזה. כמובן שכן, אבל לא להתחיל להיות אובססיבי… צריך לתת לבחורה את המרחב שלה. 

זה לא שאני חונק בהודעות. שולח בבוקר בוקר טוב ומה נשמע  וספונטנית במהלך עוד הודעה או שתיים ולפי התגובות שלה אני עונה. 

זה לא שהיא מסננת זה שיש עליה עומס שהיא בקושי רואה את הטלפון. 

לנסות לדבר על זה לנסות לגבש פתרון ולא לשבור את הכלים מהר

וכן, בדיוק- צריך איזון. 

אבל לא לגמרי הבנתי מה אתה רוצה ממנה…

היא עמוסה ובקושי זמינה, ובכלופן עונה לך להודעות. (שאולי זה מובן מאליו, אבל אני יודעת כמה קשה לענות לאנשים בתקופת עומס, גם לאנשים שרוצים לדבר איתם)

אל תצפה ממנה, במיוחד בשלב כזה, במיוחד כשהיא עמוסה כל כך, שהיא עוד תיזום…

יכולה להגיד על עצמי שגם בקשר מתקדם יותר, לא תמיד חושבת אפילו על לשלוח הודעה… לפעמים עמוסים ברמה כזו גם.

אני מציעה לך לשחרר. אני לא רואה למה לצפות שהיא תיזום, במיוחד לפני שהקשר רציני בהרבה.  

חוצמזה, חלק מהעניין זה שהגבר יזום כמה שיותר. אין לך מושג כמה זה משמעותי לבנות.

(לא מכלילה)

רק תחשוב על העובדה שיכול להיות שהבחורה שאתה יוצא איתה קוראת כאן.

אבל אני יודע שהיא לא כאן בעניין הזה אני לא חושש. ותודה על כל התשובות ושהראה ישועות בקרוב

מחפש להבין מה עבודת המידות שלי לעשות כדי שהקשר יהפוך להיות קשר של קיימא

פשוט... תדבר איתה.

בלי לשחק משחקים, בלי פוזות.

תגיד לה ''הי רציתי לפתוח משהו לגבי הקשר שלנו בין הדייטים, אפשר?"

והיא תגיד כן (מן הסתם)

ואתה תגיד ''מרגיש לי שאני תמיד זה שיוזם התכתבויות בינינו ואני מרגיש שזה קצת מפריע לי והייתי רוצה שגם את תיזמי. מה המחשבות שלך בנושא?"

ותקשיב לתשובה שלה ותפתחו שיח בנושא.

כי אולי פתאום תגלה שהיא עמוסה (כמו שראיתי שכתבת כאן) וזה לא שהיא לא חושבת עליך, אבל עד שהיא מגיעה ל-לכתוב לך, אתה כבר כתבת לה הודעה נחמדה (וכל הכבוד לך על זה! <ר>) והיא עונה עליה ולא הייתה לה הזדמנות ליזום. כאן המקום שלך לעודד אותה להתמקד בלו''ז העמוס שלה ולומר לה בנעימות שאמנם תשמח לשמוע ממנה, אבל שאתה ממש לא מנסה להוות עוד גורם מלחיץ בלו''ז שלה. שתשמח אם יזדמן לה לשלוח לך הודעות, אבל כל עוד היעדר היוזמה לא מעידה על חוסר עניין בקשר ושהעומס הוא מצב זמני, הכל בסדר גמור.

או שאולי תגלה שאמרו לה שזה נורא מאיים כשאישה יוזמת ו''תופסת פיקוד'' על הקשר והיא מנסה למצוא חן בעיניך והיא מנסה להחצין את הצד העדין שלה ולא את הצד שמתקתק עניינים ויוזם והיא מנסה להחיל את העיצה של ''תני לו להוביל, גברים אוהבים להוביל''. כאן המקום שלך הוא לעודד אותה שבעיניך זה מאד מוצא חן כשאישה יוזמת ושבעיניך זה מעיד על רצון בקשר והדדיות בריאה.

ויכול להיות שיש לה חשש גדול להעיק ושהיא מאד מפחדת להתקשר או לשלוח הודעה בעיתוי גרוע. בשכל - וודאי שאפשר לענות להודעה כשנוח ו-וודאי שאפשר לשלוח הודעה לפני שמתקשרים, אבל ברגש לפעמים זה מרגיש כאילו שהיא נטל וקשה לה להתגבר על התחושה וכאן המקום שלך הוא לעודד אותה שאתה תמיד שמח לשמוע ממנה ושהיא לא מעיקה עליך.

זה נפלא שניסחת את זה בצורה של ''איך אני מפנה לה מקום''. זה מאד בריא. גם ברמה הראשונית של יחסים בינאישיים וגם ברמה הגבוהה יותר של קשר זוגי.

אז שוב, בלי משחקים, בלי רמזים, בלי להעמיד פנים שאתם יכולים לקרוא את המחשבות האחד של השניה.

בהצלחה! 

מחמם את הלב מה שכתבת
 

אם כי שוב, אני לא חושבת שאחרי פגישה שניה זה מתאים…

אני כמובן הכי בעד כנות בקשר, אבל גם לא צריך להבריח את הבחורה….

מי שיצפה ממני בשלב כזה שאזום בעצמי, יקבל אחרי הדייט שיחה של לא מתאים לי🤷‍♀️ 

נתתם לי נקודת מבט נוספת.  בעזרת ה' אני אלמד לפנות מקום ולתת לה מרחב ליזום עם הזמן ובנועם. וכמובן כמובן להסתכל על כל הרגעים מאתגרים האלה בסנגוריה להיות קצת רבי לוי יצחק מברדיטשעב ולהסתכל על הכל בעין טובה עם הרבה אמונה

זה עדיין שלב ממש מוקדם לשיחות כאלה וציפיות וכו...

הם רק מתחילים להכיר

עדיין לא ברור לה בכלל לאן זה הולך מבחינתו

עדיין אחרי כל פגישה מחכים לשמוע אם בכלל ממשיכים

זה שלב ממש מוקדם

הוא עדיין סה"כ בן אדם די זר בשבילה

אבל זה כבר לא רלוונטי בעזרת ה' בקשר הבא יהיה יותר טוב ונזכה כולנו לישועות

שבקשרים הבאים יהיה לך יותר קל

זה סוג של סוד הצלחה בקשר עם נשים (: בהצלחה

שיהיו רק ישועות

ואיך אתה מרגיש בדייטים עצמם?

זה יכול להיות עניין שכדאי לטפל בו בשלב בחינת ההצעה ועד להתנהגות בדייט עצמו.

'מסתיימים' הכוונה שהיא מסיימת אותם?

אם אתה מסיים, זה בירור מסוג אחד.

למה ההצעה, שנראתה לי בעלת פוטנציאל, כבר לא רלוונטית? מה פגשת שגרם לך לחתוך? זו בעיה בהצעה, כלומר לא היתה שום סבירות, אין שום דמיון/קשר בין הדמויות, או שזו בעיה בתקשורת, ביצירת הקשר?

אם זו בעיה בהצעה, למה הציעו לי? ייתכן ולא מכירים אותי/אותה/לא יודעים מה אני מחפש? למה לא 'עליתי על זה' מראש, בשאלות מבעל הרעיון (מלבד פרטים טכניים ומהותיים כאלה ואחרים, 'למה חשבת שהיא מתאימה לי?', 'למה חשבת שאני מתאים לה?'. לא 'כי לשניכם יש אוזניים/לב וריאות', אלא למה דווקא אני לה ודווקא היא לי. איזו ייחודיות ראית בכל צד שהעלת לך את המחשבה שיכולה להיות התאמה) או בשאר הבירורים. אולי העניין צריך חידוד?

אם זו בעיה ביצירת הקשר, האם נבהלתי משתיקות/משהו ספיציפי שהיא אמרה? האם חתכתי 'כי הרגיש לי' או שיש סיבה שאפשר להצביע עליה? הרם באמת נתתי הזדמנות או שמיהרתי לחתוך כי לא היו לבבות והצעת נישואין אחרי 20 דקות? האם נכון לחתוך אחרי נסיון אחד, כששני זאים נפגשים ומובן יהיו רגעים לא נעימים (וגם לא נוראיים) של שתיקות מביכות, או שנכון לתת צ'אנס נוסף, ואולי אפילו יותר? האם אני באמת בא מוכן לקשר, ובא להשקיע בדייט, או בא 'לעבור אותו' (כמשתמע קצת מנוסח שאלתך), ומיילא כל הדייט לא רלוונטי? האם יש בי פחד מיצירת קשר שגורם לי להיבהל ולהרגיש שזה לא רלוונטי, או אפילו להצביע על דברים ספיצייפיים למרות שהם לא באמת מהותיים לי?

אם היא חתכה, יש בירור נוסף, אך זה כמובן דורש גם את הבירור האם ההצעה היתה רלוונטית. אם לא, למה לא סוננה בדרך? האם ייתכן שהמציע/הדמויות שאצלן ביררו עלי לא מציגים אותי נכון?

אפשר גם לשאול אותה, בטלפון בו היא חותכת או בהודעה אחרי זה, למה היא חותכת. היא לא חייבת לך תשובה, וכנראה שהיא תענה 'הרגיש לי שזה לא מתאים', אתה יכול לבקש הערות/הארות להמשך הדרך, אולי תקבל משהו.

ייתכן שיש בך, במראה/דיבור/התנהלות שלך בדייט משהו מרתיע/מרחיק? האם השקעת בדייט, באת מכובד, פתוח (כמה שאפשר) להכיר, לשמוע ולשתף, התעניינת בה ולא חיטטת יותר מידי? האם חשבת מראש על מקום שנוח לה, מתחשב במה שמתאים לה, לא ליד כל החברות, מקום נעים, אולי אפילו עם שירותים? האם הבאתי לפגישה הראשונה מיץ תרד הולנדי סחוט ועוגיות שעורה ותירס במילוי חסה? התנהגתי מוזר? נסה לשחזר את מהלך הפגישה ולבחון אם היתה התנהגות מרחיקה מצידך.

כשזו אחת או שתיים, יש סבירות שההצעה לא רלוונטית/הן לא פתוחות לקשר, אבל אם זה כבר עם בנות רבות, יש כאן נורת אזהרה לכיוון שלך. מה אני לא עושה נכון.

זו התמודדות קשה. נסה ללמוד משהו מכל פגישה. להתייעל בתקשורת, להכיר גבולות ולהבין מה חשוב לאישה ומה מעניין אותה, למד להתחשב, ובעיקר, להיפתח.

זה נסיון לא פשוט. תדבר עם אבא, תגיד לו, ותתכוון לזה, שקשה לך, שאתה צריך את עזרתו, ושאתה מתאמץ ומשקיע כדי להקים בית לכבודו. קבל את הקשיים הללו באמונה, ויהיו לזכותך.

(מקווה שכתבתי כל מה שחשבתי, כי בטעות מחקתי הכל וכתבתי הכל מהתחלה)

אשריך. יצליח ה' דרכך ותבשרנו בשורות טובות במהרה.

אכן גם אני הייתי בבעייה כזו עד שלימדו אותי איך לפתח קשר עם אישה.
ואז הכל השתנה שסוף סוף הכדור היה אצלי.
לא בקטע מלחיץ אחי אבל אתה צריך ללמוד אם יוצרים קשר עם אישה.
תחשוב שזו בחורה שהיית רוצה ובגלל שאתה לא יודע איך מפתחים איתה שיחה הכל בורח לך, פשוט חבל.
לכן יש אנשים מאוד מאוד מסויימים שיודעים להדריך אז שווה לפנות אליהם וכן גם לשלם אם צריך.

תודה

אני יודע שזו לא מחלה, וברור שצריך אכן לבדוק מחלות גנטיות. אבל זה מטריד אותי. הלוואי שלא. 

אבא שלי נמוך, אמא שלי ממוצעת על גבול הנמוך,
וכולם אצלינו די נמוכים במשפחה. (אני נמוך)
אני חושב שאם זה פער, אז זה אמור להתאזן, אבל אין לי באמת ידע מקצועי...
אבל בסוף אם תתרגל לזה, אז הגיוני שגם התפיסה שלך תשתנה.

כל תודה רבה על התגובה נשמה טהורה, מקווה שהשאלה שלי בסדר!

דברי שני, זה ברור שעל רוב פשעים תכסה אהבה..אבל עד שהאהבה תגיע....

וזה גם מובן מאוד למה זה מפריע לך.

ואני מניח שאתה שואל על הילדים שבעז"ה תאהב אותם איך שהם יהיו...

על הרגשות שעולות אצלכם. יש להן מקום.

אין לי תשובה על כך. אולי להמשיך ולראות אם זה עדיין מפריע.

אולי הילדים יהיו גבוהים כמוך? יש לנו שכנים שהיא מאוד נמוכה. ממש.

בעלה די גבוה (לא 1.90) ו90% מהילדים, גבוהים.

אבל יכול אולי להיות גם ההיפך כמובן.

אגב, קראתי בספר "יומנה של שדכנית" על מישהו שהגיע לאחד מגדולי ישראל

בטענה שאחותו שמה דגש על שטויות; הכירה בחור נמוך ואינה רוצה בו כי

טוענת שתתבייש ללכת איתו ברחוב.

הצדיק ענה לו: אלו לא שטויות. זה דבר שצריך לקחת בחשבון אם זה מפריע לה.

זה לגבי ההצטדקויות שעולות כאן לגבי הרגשות לגטימיות לגמרי.

מה עושים איתן? זה כבר נתון לשיקולו של כל אחד.

בהצלחה רבה!

כנ"ל לאבא שלי, ואימי עוד יותר נמוכה. לגבר זה לא קל מבחינת הביטחון האישי, לנשים אין בעיה (הן אכן נתפסות כ"מיניאטוריות ומתוקות"). ילדיי נמוכים כמוני, הבן עדיין קטן ולא מוטרד במיוחד, לבת הגובה שלה כלל לא מפריעה.
 

אבל רוב הסיכויים שילדיך יגיעו לגובה ממוצע של 175 ס"מ ואף הרבה מעבר. אז אין מה לחשוש. שאל את הבינה המלאכותית והיא תיתן לך תחזית על סמך סטטיסטיקה קיימת.

על בסיס מה את/ה אומר את זה? באמת כבר שבוע שאני מנסה להסתכל מסביב על משפחות ולא מצאתי משהו עקבי מדי..חוץ משאם יש גנים נמוכים אז זה עובר הלאה..

מה שלא נכון זה המחשבה שגן גבוה פלוס גן נמוך יוצר גן ממוצע. אם אתיופי יתחתן עם אשכנזיה אז הילד יצא מוקה? זה לא ביולוגיה.

אם חכם יתחתן עם טיפשה אז הילד יצא ממוצע הציונים שלהם? זה לא ביולוגיה.

אחד מהגנים יבוא לידי ביטוי וזו הגרלה שאין לנו איך לשלוט עליה, ומה שכן יכול להיות זה עוצמה משתנה של הגן המסוים - אבל הנטייה תהיה גבוהה או נמוכה, וממש לא נטיה לממוצע.

זה דבר שיש לדעת.

עכשיו השאלה היא מה הטעם שלך בנושא, אם בכלל אכפת לך/חשוב לך, וכדומה.

ברור לי שאין פה נוסחה מדויקת (אע"פ שיש מחשבון באמת כמו ששלחו למעלה חחח..) אבל רוצה לשמוע מנסיון החיים פה של האנשים מה רואים/שומעים מסביב. לדעת האם אני לבד בהתלבוטות הזו והאם יש לה מקום או שזה יצר הרע? 

קודם כל - זה נכון שזה לא תמיד יוצא ממוצע, אבל דווקא בדברים האלו (גובה וצבע עור) יש איזשהו ערבוב של הגנים שיוצר לרוב משהו באמצע (כי יש פה כמה גנים שמשפיעים, ולכן חלק מתקבל מהאמא וחלק מהאבא, והתוצאה מושפעת משניהם. יש תחומים אחרים שבהם רק גן אחד משפיע ואז זה באמת סוג של 'הגרלה' אם זה כמו אמא או כמו אבא).

מכירה כמה משפחות של אתיופי ואשכנזיה (או להיפך) והילדים באמת בצבע כמו של תימנים. וגם במשפחה שלי רוב הילדים קיבלו צבע בערך באמצע ביני לבין בעלי (עם שונות בין הילדים, אבל בגדול כולם בטווח שבנינו).

ולגבי הגובה - יש לי דודים שהם עם הפרש גובה משמעותי. הבעל בערך 1.90, והאישה סביב 1.50 (להערכתי, לא שאלתי אף פעם...). יש להם 7 ילדים, 2 בנים שקיבלו את הגובה של אבא שלהם (לא יודעת אם ממש בגובה שלו, אבל כן גבוהים מהממוצע באופן ניכר), ו-5 בנות בגובה ממוצע, גבוהות יותר מאמא שלהן אבל לא באופן חריג.

זה מציק לך בעין?

מרגיש לך מוזר להסתובב עם מישהי יותר נמוכה בהרבה ולא ממוצעת?

איך הצל/ השתקפות שלכם ברחוב או מול חלונות ראווה מרגישה לך??

כי לגובה כמה שתרצה זה מה שה' קובע

אני באה כמיך ממשפחה של גבוהים

אבא שלי 185 אמא 175 ויש לי אחים 192 188 אחיות 176 175 שזה גובה ממש גבוה לבנות

אבל גם אחים בנים יותר נמוכים - ממוצעים 176

(שזה הממוצע בערך לגברים- 177)

ואני שאני 170 זה גם גבוה לבנות

(הממוצע הוא 163)

זה תלוי ילד מה הוא אוכל כמה ישן אם עושה ספורט

אני מכירה זוגות שהם הפוכים שניהם מגרדים את ה170 ויצא להם בחור 185

זה משפיע אבל לא מחייב בכלל

אז תתיחס יותר להרגשה שלך איך זה נראה בעינך

כמה  זה מפריע לך שהאישה שלך שהיא נמוכה

לא הילדים שלך

כי לי זה מפריע🙂

מודה

נסיתי  עם כמה וכמה בחורים אבל אני לא נמשכת לכאלה שפחות מ178-180

אני צריכה לראות שיש הבדל גובה בנינו

האם שאני שואל את עצמי את זה גם. כי זה פרדוקס כזה. ככל שאני מפחד יותר מאיך זה ישפיע על דור העתיד אוטמטית זה משפיע על איך אני מסתכל עליה. 
ובדיוק כמו שכתבת, יצא לי להתסכל על הצל ברחוב וזה, וזה מרגיש לי קצת 'מוזר', כמו אחות קטנה. אבל אמרתי לעצמי שזה אולי סתם קול בראש שצריך לנפץ..מבולבל כבר. 

שמחה שזה לא הפריע לבעלי...

יש לנו ילדים גבוהים, ילדים ממוצעים וילדים נמוכים. מגוון נחמד

אגב, ההורים של בעלי גם נמוכים, רק הוא ואחיו גבוהים...

גם לדעתי - פחות תחשוב על הילדים העתידיים, אלא על איך זה מרגיש לך מולה, אם מפריע לך להיות בפער כזה מולה. זה עניין של העדפות מראה ולא של גנטיקה...

כל הילדים יצאו גבוהים (חמישה במספר)

ואם אתה שואל אם יצא לי לחשוב על זה פעם, אז בפירוש כן.

בסוף כשאני מתחתנת עם מישהו אני רוצה להוריש גנטיקה טובה לילדים, לא דווקא גובה. 

(לי אישית גובה יותר מפריע בקטע שגבר נמוך מצטייר בעייני כפחות "גברי" אבל לא יפריע לי שיהיו לי בנות נמוכות למשל)

אני גבוהה.  ובכל זאת, שמתי לב שיש גברים נמוכים שהם גבריים בהחלט.

כמובן שמטבע הדברים, אשה גבוהה היתה רוצה בעל שלפחות בגובה שלה.

אבל יש גברים נמוכים גבריים ומושכים. לגמרי. וגם גבוהים שלא נראים

גבריים כל כך.

מכירה מישהו נמוך נמוך נמוך.....למטה מהממוצע. בהרבה.

אשתו גבוהה גבוהה גבוהה...למעלה מהממוצע.

רואה די הרבה זוגות כאלה.

ויכול להיות שסתם נטיית גובה

כנ"ל אצל הגברת המיועדת.

כי כן, ברור שגובה מושפע המון מגנטיקה, אבל יש מקרים שזה ניתן לבדיקה ממוקדת של 2-3 דברים. לרוב יבדקו בשביל שלא יהיה לשני ההורים (למשל כי אז ההשפעה היא לא רק על הגובה, אלא גם על עוד דברים. או כי זה כבר יצור מצב קיצון)

בכל אופן. אני חושבת שייתכן שיש פה גם עניין של מגדר.

כי כאמור, לגברים גבוהים מאוד, קשה פחות מלנשים גבוהות מאוד. וכך גם ההפך.

אז אתה אולי חושב - מה אם הבן שלי יהיה נמוך מאוד וזה יקשה עליו בזיווג/ביטחון עצמי/ ווטאבר

אבל אני כאישה הייתי חוששת בעבר מההפך - מה אם תצא לי בת מאוד גבוהה?

אני נמוכה מאוד, בעלי מעל הממוצע אבל לא ברמה חריגה, אז לא נראה לי שתצא לי בת 180 חחח

אבל בהחלט מבינה את הקושי של ללכת עם מישהי שנמוכה ממך ב40 ס"מ (מהכיוון של זו שהלכה לצידו של מי שגבוה ממנה ב40 ס"מ, וזה באמת מרגיש לפעמים כמו "ילדה", עד שמתיישבים ואז כבר לא. אבל מבינה)

כתבת הרבה ממה שעובר לי במוח. 

ברור שגובה באיזשהו מקום זה יתרון/נורמלי לגבר ואילו לאישה זה יהיה חיסרון מסויים..וכל הקטע שזה גם בדיוק להיפך! ואין לנו איך לשלוט על זה. מצד שני, כמו שכתבתי, יש לי איזו תפיסה כזו שגובה הוא מאוד מאוד חשוב. לכן זה משפיע לי על איך אני תופס אותה וגם עולה הפחד על דור העתיד,..

למה גובה הוא מאוד מאוד חשוב? ( חוץ מלהגיע למדפים הגבוהים בסופר)

אני ובעלי נמוכים והחיים שלנו מצויינים ב''ה. מקסימום לוקחים שרפרף 

לחלוטין. זה דבר שלא בשליטתנו בכלל, והוא לא עקרוני למהות של האדם. והאמת שבגלל שזה לא מאוד חשוב אני כועס על עצמי שזה כל כך מפריע לי! באמת. 
אבל כמו שאמרתי, תמיד גדלתי כך שגובה הוא חשוב, תמיד החמיאו לי על זה ותמיד זה היה לי כיף. לכן זה נתפס אצלי כנראה כמשהו חשוב....

כמו הרבה דברים אחרים שמפריעים לאנשים אחרים

אז זה אמור להיות גם מאוד מאוד חשוב כשאתה חושב על הבנות העתידיות שלך, לא?

להיות בת גבוהה מאוד, זה ממש לא קל.

גם להיות בן מאוד נמוך.

אבל אני אומרת, שאו שגובה זה פיצ'ר חיצוני וזה הכל, ואז באמת לא כזה משנה

או שהוא מאוד חשוב, אבל אז זה חשוב לשני הכיוונים שלא יהיה גובה קיצוני. לא?

קיצוניות לא טובה בשום דבר ובשום מצב. לא מחפש קיצון. 
מבחינתי גובה זה לא הכי חשוב, ברור שהעיקר הנשמה והמידות. עם זאת, קשה לי לשחרר את זה. 

פעם התעניינתי בעניין הגובה, וזה מה שאני יודעת להגיד:

יש תכונות שאפשר לבדוק בדנ"א של אדם, ולהעריך כיצד זה יבוא לידי ביטוי. לגבי גובה, אפשר לקבל הערכה, אבל טווח סטיית התקן הוא עצום, כך שההערכה הזאת מאבדת הרבה מיכולת המימוש שלה.

למה זה קורה? כי יש תכונות שתלויות רק בגן אחד או גנים בודדים, אבל גובה תלוי בעשרות אלפי נקודות שונות בדנ"א. (מקור)

אם זה משהו שמטריד אותך ברמה רצינית - לך תקבע תור אצל יועץ גנטי, ותברר.

מכירה הרבה זוגות בהם אחד מבני הזוג יותר גבוה, ומבחינת ילדים - לפעמים כולם בגובה דומה, לפעמים יש מנעד של גבהים.

אבל השאלה הגדולה היא:

האם אתה מחפש תשובה גנטית, או שאתה מחפש להשפיע על התפיסה שלך? האם אתה רוצה להשתחרר מהתפיסה הזאת?

בפער מהממוצע זה הכי כיף.

אז קח בחשבון שיתכן שגם בשביל הבחורה יש כאן התפשרות מסויימת, ושאולי בזכותה הילדים דווקא יהיו מאוזנים..

הרבה אושר בריאות נחת ושה' יאיר לכם את הדרך יום יום בקלות ובאהבה

לכל עם ישראל בעז"ה

איזה מרגש

שמחה בשבילך על המסע הקצר שעברת (לפחות ממה ששיתפת)

מאחלת לך אושר ועושר עד בלי די🥂

שיחקת אותה.

יפה.

מוזמן להמשיך לתרום ולקבל בפורום (אף שזכית ואין לך הרבה נסיון😀).

אבל עם הבחור הנכון זה יתקלף ..

בעייני במינוס של רווקות מאוחרת זה שאתה יכול להיות הכי טהור בעולם

ואנרגיה או בחירות של אנשים אחרים .  תרצה או לא הם גורמות לך למגננות... במודע לא מודע

ולכאב /פחד .

ואני אשתמש במילה גרנדיוזית למרות שזה גם יכול להיות קטן מיני טראומה .

הראש זוכר הרגש זוכר .. וכל בחור משאיר איתו רגש / חוויה .

אני רק מחכה לרגע הזה שהוא יגיע ויקח ממני דאגות ופחדים שלא שלי.

זה כמובן דורש גם ממני לאפשר בקיצור זה באמת מסע / קריעת ים סוף .

אני חושב שגם לצעירים זה יהיה טוב שיהיה הגנות.

הגנות שומרות עלינו. לפעמים שאין לאנשים הגנות אז הם נפגעים ואין בזה שום אידיאל.

בשורות טובות אמן!

בתחילת ההיכרות הציפיות לרוב גם כך לא בשמיים, אז אני לא מפחד מנפילה מגובה.

אם נוצר קשר, הנפילה )אם תבוא) תהיה כנראה כואבת יותר, אבל כבר נוצר משהו, יש סיכוי, ולכן שווה לנסות להסיר מגננות כמה שאפשר, כדי לאפשר לקשר הזה להתפתח.

כמובן, צריך להיות איזשהו דירוג. לא להתחיל מיד לבדוק לאיזה בית ר כדאי לשלוח את הבן שלנו המתוק, אבל בהחלט יש מקום לבנות תמונה בראש שהיא-היא, מה שגם יחזק בעצמו את הקשר.

האם אני יודע לעשות את זה נכון?

שאלה גדולה.

נראה לי שבאמת עיקר העניין הוא להתחלת קשר, אבל גם אחרי שקשר מתקדם זה עדיין העיסוק.

חלק מעניין ההדרגה זה לא רק לא לקפוץ שלבים בטיל, אלא גם לדעת להתקדם ולא לעצור לגמרי, ולפעמים בקשר רציני יכולים להיות פנטזיות כאשר יש תקיעות בקשר. מתישהו תקיעות כזאת יכולה ליצור פנטזיות כאילו הכל טוב. אבל לא, צריך להתקדםםם

לפעמים הלב מרגיש משהו אחד והשכל מנמיך ציפיות כדי לא להתאכזב.

משתדלת לא לפתח ציפיות בתחילת כל קשר גם אם נראה שזה זה, אבל בסוף בתור בת אנוש כן מתאכזבת אם יש קשר משמעותי שנחתך מאיזושהי סיבה.

ואם כבר הזכרת את מסי, אני מחזיקה ממנו שלמרות שהוא אחד האנשים המפורסמים בתבל, הוא נשוי לחברת ילדות שלו כבר 18 שנה ולא מחליף בת זוג כמו גרביים.

זה פחות עניין של להוריד ציפיות או להגביר ציפיות.

אלא -

להתאים את הציפיות למציאות. המציאות שכרגע אני לא מכירה את הבחור ויש בו עוד צדדים שהוא יפתיע אותי בהם אם אני יכיר אותו.

כי אנשים הם עולם ומלואו, ואנשים הם מפתיעים, לטוב ולרע.

לכן הרבה פעמים פנטזיות שמנותקות מהמציאות עלולות לסתום את הסקרנות, וסקרנות זה בין הדברים הכי חשובים בהיכרות!

לכן, הצורך היחידי הוא להיות מציאותי. ובסדר אנחנו בני אדם אז כדאי לא להיות קשים לגבינו ביחס לכך.

המון מזל טוב אם הבנתי נכון

ודי עם השכל..לפעמים צריך לזרוק אותו מהחלון ופשוט להיזרק על השם בלי אנשי מקצוע ובלי מטפלים, אנחנו המטפלים הכי טובים של עצמנו.

קצת קשה לי שאם לא ה"תהליך" הזה אז יש מצב שזה היה מתפספס ושוב זה חוזר לעניין של השכל, לא צריך תהליכים זה מן חידוש של הדור שלנו-לא אומר לאף אחד איך לחיות, נותן עצה טובה לחיים. לפעמים כדאי לחיות בלי שכל.

תראי איזה דבר שגם הודעה כזאת משמחת שברוך השם זהו נגמר המרדף והצלחת להגיע לרגע המיוחל-במקום התרגשות וכיף ושמחה(שאני בטוח שאלו גם נמצאים אבל משום מה בחרת להאיר את הצד של היישוב הדעת והכל מחושב) יש מלא שכל ועצות ותהליכים. השכל הוא קר מאוד.

מזל טוב🎉🎊

תזרוק אתה את השכל מהחלון

ויהיו כאלה שישתמשו בשכל

מותר שזה יגרום לך לסלידה אבל אנשים שונים אחד מהשני ;)

ככה הקב"ה ברא בעולמו

למה? 

תזרוק ת'שכל ;)

אתה לא מתיר לי או אוסר עליי, שכחת את מקומך קצת אל תתבלבל.

השכל הוא מקום קר ויבש, שמנתק אותנו מאמונה, השכל מבורך כאשר הוא מקרב אותנו להשם, אבל כל הניתוחים והעצות והיועצים והעוזרות-כל אלו רק מרחיקים אותנו מהשם ומגבירים את כוחי ועוצם ידי והניסיון להבין הכל בשכל מדוקדק בצורה מדויקת ולדעת שהכל מסתדר לי בראש ןאם לא מסתדר לי בשכל המצומצם שלי אז אני לא פועל-וזו טעות חמורה שמקורה בגאווה ובאמונה שאני צריך לדעת ולהבין הכל ושהכל יסתדר לי כי אם משהו לא מסתדר לי קרוץ חומר שכמותי אז זה לא הגיוני, ואת זה השם לא אוהב.

גם אתה צריך לזרוק את השכל מהחלון ולדבוק בהשם ורצוי בהקדם.

ובנימה אופטימית זו

וכו'

לך מותר לאסור עלי להשתמש בשכל ולחייב אותי לקבל את דבריך הבלתי מעורערים, סליחה.

תודה רבה על מה שכתבת וששיתפת. כיף לקורא שזה לא מה השמיים וזה נעשה בדרך הטבע. באמת חשוב לזכור מה נכון לשתף פה ואיך.

בהחלט הוספת הרבה לפורום, ותודה על כך. מוזמנת להמשיך כמובן ;)

הרבה הצלחה שפע וברכת שמיים!!

מזל טוב גדול

שתזכו להקים בית נאמן בישראל

מלא באהבה שעבדו עליה קשה ומתוך זה היא יציבה ועמוקה

מזל טוב, הרבה שנים יחד בבריאות, שמחה, אהבה, רוגע ואושר, שהדרך שלכם יחד יהיה נעים, טוב ומלא בשמחה ואהבה

בהערכה גדולה!

התגובות שלך כאן הוסיפו נופך מלמד פה, תודה

ממש משמח!! ואני גם שותף להערכה על כל העצות ומה ששיתפת מאז שהצטרפת לפורום..

האמת שזה מסוג השיתופים שמציף לי הרבה שאלות אבל כפי שכתבת הוא כאן ... אז נראלי לא שייך לשאול..

אז נשארו רק השטויות.

משהו שולי - חח אי אפשר היה לנסח בהודעה את ההחלטה להתארס בצורה קצת יותר ברורה ומפורשת.. זה היה כתוב בכזאת רצינות...

משהו שולי × 2

אם הוא מהפורום לא תגלו לנו במי מדובר? ( זה לא אמור לחשוף אותו לא? הוא ישאר אנונימי גם כך)

בכל מקרה אם אתה פה אז מזל טוב גם לך..😃😀😁

מזל טוב ענקי!

שתזכו לבנות בניין עדי עד בשמחה ובאהבת עולם ❤️

איזה טוב ה' ❤️🏠🩷

תודה על השיתוף הכנה

מלמד דברים חשובים..

שתזכו לבנין עדי עד!

הוספת לפורום בתובנות שלך. נשמח לשמוע עוד..

אהבתי את מה שכתבת מאוד. משהו מאוד טבעי, שבטבע הטבע- לא מושלם. (וכמובן שגם מה שאינו מושלם, עדיין יכול להיות שלם)

ואהבתי שכתבת בצורה הזו כשאת יודעת שהוא כאן.

איזו כנות יש ביניכם! כמה אמת.

ואיזה כיף שאפשר להגיד דברים כאלו בלי לפקפק בהחלטה המשותפת להינשא. מדהימים.

ולא כתבת באופן ישיר אז גם לא אשאל, רק אביע משאלה שאת גם *שמחה* בבחירתך ושלמה איתה.

שיהא בניין עדי עד. בית של אמת, צמיחה ואמונה.

מזל טוב 

נשמע ששניכם מיוחדים.

איזה יופי

יש למה שכתבת רוח נעימה.

של יישוב הדעת.

מסדר את הראש

זה יכול לעזור לך הרבה.

האתגרים המשמעותיים של החיים עוד לפנייך,

ופה את יכולה למצוא פינה חמה לפרוק

הרבה אושר ועושר!

לך מתאים לשאר

כל אחד צריך לקרוא את מה שכתבת ולשאול את עצמו איפה זה פגש אותו

ולא אז אולי אני צריך ללכת על זה .

זו לא המסקנה הנכונה עבור כולם וגם את זה צריך להגיד בקול .

אני חושבת שאפשר ללמוד מהתהליך הזה שלכל אחד יש את התהליך המאפיין אותו .

ישר כוח על הניסיון והרצון ללמידה העמקה ורצון להבין מה הכי נכון לי ..מבלי לאבד את עצמך

בלי קשר לתוצאה

תודה על השיתוף 

קשר שמבוסס על כנות, הוא קשר מושלם!

כך האהבה תתפתח, לאט לאט והכי בטוח שיש.

בהצלחה רבה!!

מזל טוב!!!

היית ממליצה לבוא מנקודת מבט כזאת גם לבת 20?

לכל המברכים, ועל המילים החמות שכתבתם.

אנסה להתייחס לדברים שנכתבו:

@שפלות רוח

תיארתי את התהליך שאני עברתי. זו אני, זו האישיות שלי, זו צורת ההתמודדות שלי עם העולם. לזרוק את השכל זה לא הדרך שמתאימה לי...

@דג כחול

הוא מוסר שאתה מוזמן לשאול, והוא יבחר אם לענות (או שהשאלות מכוונות אליי?)

הוא לא כ"כ פעיל בפורום הזה, וביקשתי ממנו לא להזדהות בניק שלו (כי הוא לא כ"כ אנונימי).

@מרגול

כנ"ל - אם תשאלי משהו ספציפית, אולי הוא ירצה\יהיה מוכן לשתף.

@הפי

מסכימה לחלוטין. אין דרך אחת נכונה. זה לא שרק אם רואים כוכבים נוצצים בדייט הראשון יהיה לכם זוגיות מוצלחת. החיים הרבה יותר מורכבים מזה, וכל אחד צריך למצוא את הדרך שלו, את הנתיב שלו בעולם. 

רק משום מה אנחנו שומעים בד"כ את הבשורה הטובה של הסוף, ולא שומעים על הדרך שהובילה לשם, על הקשיים והאתגרים וההתמודדיות בדרך, ואולי יש כאלה שמדמיינים איך שאצל אחרים הכל מושלם ורק אצלם שום דבר לא עובד, הדייטים לא מתקדמים וכו'.

אז ניסיתי לצייר קצת מהתמונה והדרך שלי..

@פתית שלג

בעיניי, זה לא קשור לגיל, זה קשור לאופי, למבנה האישיות, לצורה שבה מקבלים החלטות, לכלים שאיתם מתמודדים עם אתגרים.

מהניק שלך למשל…

שאלתי לארוס שלך:

איך היו התחושות שלך בתחילת הקשר? דומות לשלה או שיותר ניצוצות והתלהבות?

ובהמשך לכך- איך זה היה לך כשלראשונה שמעת אודות תחושותיה בתחילת הקשר?

ולשניכם- האם כרגע, כשאתם אחרי הבחירה אחד בשניה, ועוד לפני החתונה עצמה (או קצת אחרי, מניחה שטרי יחסית…), אתם מרגישים איזושהי התלהבות בפנים לקראת העתיד המשותף? או ציפייה, או כל רגש דולק אחר תנסחו זאת כפי שתרצו.

מזל טוב!