בקשר בריא השניים יודעים ליזום ולהביע עניין. וכאן אני מרגיש שאני בעיקר היוזם. יכול להיות שהתקבע כאן דפוס

מה מבחינתך נחשב יוזמה? ומה מבחינתך נחשבת הבעת עניין?

לרוב אישה תעדיף גבר יוזם, שיש לו דעה יציבה שהוא לא מחכה שהיא תגיד איפה נפגשים.. אלא הוא אומר לה "אני מכיר את מקום x, מה דעתך?"

וכו'..

לגבי הבעת עניין לענ"ד זה יותר הצד הרגישי/ שכלי שאומר שיש בסיס טוב ועכשיו אפשר להעמיק אותו.

יוזמה לצורך העניין לשלוח הודעה מידיי פעם של "מה נשמע" או "איך עובר עליך היום"? ואפילו סתם לשלוח מידיי פעם בוקר טוב. 

לי מרגיש כרגע שרק אני שולח והיא רק מגיבה לזה. היא כן מתעניית ותמיד שואלת אותי מה שלומי אחרי שהיא עונה לי, אבל אני תמיד זה שפותח את השיחה. הייתי שמח שזה יהיה הדדי יותר

לצפות ליוזמות כאלה...

לתת לה הזדמנות ליצור את הפניות והקשר באמצעות הורדת הילוך.

לדבר איתה על זה.

אישית, בשלב שלך הייתי מוריד הילוך מסוים ונותן לה להוביל מעט מדי פעם. לצורך העניין, לא לשלוח לה בוקר טוב בחלק מהימים ולתת לה לשלוח ראשונה.

זה קורה מידיי פעם. וב"ה היא מידיי פעם מצליחה ליזום שיחה או התעניינות.  אני מקווה שלאט לאט זה יהיה יותר ויותר הדדי 

לדעתי זה לא חכם לא לכתוב לה בוקר טוב ..

אני רואה בזה חוסר נימוס .. ואחשוב שפתאום יתכן והוא לא בעניין .. ואז אם התלבטתי בטוח אוריד אותו .

לא חבל?

אז מה כן?

לתת לה הזדמנויות לדבר איתך באמת .. תתעניין בה באמת זה יגרום לה להיפתח הרבה יותר מהר ולספר לך בעצמה איך היא ..

שים לב שאתה מקשיב שהיא משתפת אם זה בדיבור,בקשבה,ואם זה בהודעות שים לב שאתה מגיב לעניין ,ולא עושה מכוח .. בנות מזהות ישר איזה אנרגיה מתעניינת באמת ואיזה פייק.

באופן הדדי זה יגרום לה לרצות לפנות אליך לבד,

לשתף אותך .

יהיה לה נעים בחברתך והיא תרגיש בנוח להיות בקשר ואז יהיה לך/ לה  קל הרבה יותר.

אם זה לא עובד ואחרי שתיקנת את עצמך אתה מרגיש תקיעות .. תגיד לה את ההרגשה שלך (בלי לתקוף) ותשאל אותה מה היא חושבת על זה .

זה עדיין שלב מוקדם

הורדת הילוך רק תיצור חששות ותוסיף אצלה ספקות לגבי מה אתה מרגיש לגבי הקשר

זה עדיין לא שלב שאני הייתי מרגישה בנח ליזום 

ההדדיות הזו מגיעה כשהקשר בא יותר טבעי, אחרי שתי פגישות הוא עדיין חדש וטרי עדיין לא ברור מה הצד השני חושב

למה אם הוא לא שולח בוקר טוב יום אחד בשבוע זה יוצר אצלה ספקות יותר מזה שהיא לא שולחת בוקר טוב אפילו פעם אחת יוצר אצלו ספקות?

אני מנסה להבין את קו המחשבה,

התעניינות מראה על אכפתיות, אז למה ההתעניינות אמורה להיות רק מצידו לתקופה הראשונה? כמה זמן התקופה הזו אמורה להיות?

אני כן חושבת שהבחור אמור ליזום יותר, הוא זה שעושה את השיחה הראשונה, נכון?

ככה זה בראיה שלי, הגבר מחזר, הבחור מוביל לפחות בהתחלה עד שהקשר הופך להיות יותר טבעי 

אני רואה את זה כך - 

בשלב הראשון אחרי כל פגישה מחכים לשמוע האם הצד השני ממשיך או לא

אח"כ מגיע שלב ביניים כזה שמרגישים יותר זורם ואז ברירת המחדל בהרגשה אחרי כל פגישה היא שמן הסתם ממשיכים אלא אם יש צד שמחליט שלא

לא יודעת להגדיר במספרי פגישות, כל קשר וההרגשה שלו אבל אני חושבת שבערך בשלב הזה שמרגיש יותר כמו "ממשיכים אלא אם אומרים לא" מאשר "כן או לא?" - אז זה יכול להתחיל להיות יותר הדדי.
כמובן כל אחת עם מה שמתאים לה בטח יש בנות שזורם להן או שאולי אפילו מעדיפות הדדיות וסימטריה ושיוויון מוחלט כבר בהתחלה
אבל בהרגשה שלי לרוב זה יותר כמו מה שתיארתי
ולכןאם אחרי פגישה שניה עדיין לא זורם לבחורה ליזום לו הודעת בוקר טוב - זה נראה לי הכי טבעי בעולם ולא הייתי בכלל פותחת שיחת נפש על זה בשלב הזה... אלא נותנת לזמן ולהרגשה הטבעית לבוא לבד.

אלא איך את רואה קשר נגיד בחודש הראשון?

הכל רק מיוזמת הגבר או שיש משהו שהאישה תיזום אז?

(יוזמה יכול לכלול רבדים שונים, החל מהודעת התעניינות, המשך בקביעת הפגישה וכלה בדברים אחרים, לכן אשמח שתסבירי בבקשה למה את מתכוונת ביוזמה שאת חושבת שאמור להיות אצל הגבר ומה אמור להיות אצל האישה)

בתקופה הראשונה לדעתי ברובה של הגבר

להתקשר, לשלוח הודעות בהתחלה לדעתי זה תפקיד שלו

אם הוא מגיע מוכן עם רעיונות למקומות להיפגש זה בכלל נחמד אבל זה אני לא חושבת שחייב להיות רק הוא

אני לא אומרת שהבחורה לא יכולה ליזום, אם בא לה - אחלה. כל מה שאני אומרת הוא שאם היא לא יוזמת זה לדעתי ממש טבעי בתקופה הראשונה הזאת.

בכללי אני לא חושבת שבשלב הזה בחור צריך לשלוח בוקר טוב כל יום כדי שלא יהיו ספקות בקשר או משהו

בכלל לא זה ממש לא מה שהתכוונתי

רק בגלל שהוא כבר התחיל רמה מסויימת של תקשורת בהודעות, הורדה של התדירות תעורר ספקות

את לא חושבת שזה מלמד שלא בטוח שטוב לה התדירות הזו?

ולא הבנתי, הבעת התנגדות להצעה של לא לשלוח בוקר טוב כל יום ראשון ולתת לה הזדמנות לשלוח בוקר טוב מדי פעם ראשונה.

אשמח אם תסבירי בבקשה 

כמו העניין שהוא הרגיל אותה נניח לבוקר טוב ופתאום הוא בכוונה מתרחק ממנה .. זה יכול לגרום לה לחשוב בטעות שהוא לא מעוניין ..

זה כמו שהוא היה מדבר איתה מידי פעם פעם ביומיים ופתאום פעם בשבוע ..

אני לא חושבת שיש עניין להעלב כמו ילד קטן.. במקום לנסות להבין מה אתה יכול לעשות מעט אחרת ..

אם הוא באמת כמו שהוא כותב יוזם ומתעניין בה צריך לדעת איך לעשות את זה ..

זה לא הכמה פעמים לשלוח בוקר טוב כמו האיך אני מתעניין בה.. יש צורה

ועל זה הרבה קשרים נופלים .. בחור אומר מה אבל כתבתי בוקר טוב.. זה לא רשימת סופר.

זה פועל אחרת

אז א. לא להתרחק אם כבר עשית משהו טוב ( לא להפסיק).

ב. תעשה את מה שאתה עושה עם כוונה , עם משמעות והדברים יראו אחרת ..

כתבתי לו בתגובה הקודמת מה למשל

יש גברים שעובדתית כוונה עושים את זה כדי להרחיק את הבחורה ולהראות שהם לא בעניין .. אמרתי לגברים כמה פעמים שגם אם הם לא רוצים בחורה יש דרך לדברים .. ולא עוזר שהם יראו פחות עניין וישיקטו את המצפון שלהם..

לדוגמה נניח לא עוזר לא לשלוח הודעה לבחורה אחרי הדייט זה גועל נפש בעייני סורי .

החלטה של הבנות לנסות לפרש איך שבא להן.

יש הבדל די גדול בין לא לשלוח הודעה אחרי הדייט לבין לא לשלוח בוקר טוב כל יום גם אם כך נהג מקודם.

אולי היה עדיף לנהל שיח פתוח בנושא, אבל לא תמיד נח לפתוח שיח כזה בחודש הראשון. מצופה פה מהגבר לתקשר שהוא רוצה שהיא תיזום יותר, אבל אני מציע גם שיצופה מהאישה שאם היא מאוד עסוקה שתשתף זאת. הגבר והאישה כאן כי כך היה בשרשור, זה לא באמת משנה מי עסוק ולכן רק מגיב ולא יוזם, נראה לי נכון לומר זאת פשוט. כמו שלא רוצים שהיא תיכנס לסרטים שלא פונים אליה כתמול שלשום, גם רצוי שהוא לא יכנס לסרטים כי היא רק עונה.

אבל קשה לפתוח שיחה כזו בתחילת הקשר (נניח אחרי 3+- דייטים),

איך היית מציעה להציף לבחורה שאני רוצה שהיא תיזום מדי פעם גם כי אני תוהה אם היא מעוניינת?

לא,

תוארה פה התנהגות מובנת,

יש כמה דרכים להתמודד איתה, רק מציע זווית לנסות להבין את הצד השני בכל מקרה שיבחר כמו שאת מציעה צד שני ביחס להבנת האפשרות הזו אם בוא יבחר כך.

זה דרישה ..

חשוב לי ש..אני אוהב ש.. נשמע שונה

הסתכלות מוזרה קצת לדעתי.

אז תנסחי אחרת,

נניח וחשוב לפותח שהיא גם תיזום.

עזוב אנחנו מדברים בעולמות נפרדים

שאתה אומר לצד השני ..

אני רוצה שאת .... זה דרישה בהחלט 

תקרא מה שכתבתי לפתוח השרשור..

"אז מה כן:

לתת לה הזדמנויות לדבר איתך באמת .. תתעניין בה באמת זה יגרום לה להיפתח הרבה יותר מהר ולספר לך בעצמה איך היא ..

שים לב שאתה מקשיב שהיא משתפת אם זה בדיבור,בקשבה,ואם זה בהודעות שים לב שאתה מגיב לעניין ,ולא עושה מכוח .. בנות מזהות ישר איזה אנרגיה מתעניינת באמת ואיזה פייק.

באופן הדדי זה יגרום לה לרצות לפנות אליך לבד,

לשתף אותך .

יהיה לה נעים בחברתך והיא תרגיש בנוח להיות בקשר ואז יהיה לך/ לה  קל הרבה יותר.

אם זה לא עובד ואחרי שתיקנת את עצמך אתה מרגיש תקיעות .. תגיד לה את ההרגשה שלך (בלי לתקוף) ותשאל אותה מה היא חושבת על זה"

 הבנת ארץ? הכנסתי פה מה הוא יכול לעשות שונה וגם מה הוא יכול לעשות אם זה לא עובד ואיך לשתף

ענית איך היית מציעה לגרום לה לשתף יותר, אבל ממש לא בטוח שזה מה שהפותח חיפש

רציני?

פגישה שלישית. שחרר אותה...

גם אם היה טוב בפגישות הקודמות, אם בשלב כזה הגבר תופס מרחק, גם אם בשביל שאני אזום יותר- אני תופסת את זה כמרחק ממש ופשוט נפרדת.

זה לא שלב שאני חושבת שצריך לצפות שהבחורה תיזום יותר, וזה גם מלחיץ.

ואגב, גם הגבר לא צריך לדעתי יותר מדי ליזום בזמן הזה. כמובן שכן, אבל לא להתחיל להיות אובססיבי… צריך לתת לבחורה את המרחב שלה. 

זה לא שאני חונק בהודעות. שולח בבוקר בוקר טוב ומה נשמע  וספונטנית במהלך עוד הודעה או שתיים ולפי התגובות שלה אני עונה. 

זה לא שהיא מסננת זה שיש עליה עומס שהיא בקושי רואה את הטלפון. 

לנסות לדבר על זה לנסות לגבש פתרון ולא לשבור את הכלים מהר

וכן, בדיוק- צריך איזון. 

אבל לא לגמרי הבנתי מה אתה רוצה ממנה…

היא עמוסה ובקושי זמינה, ובכלופן עונה לך להודעות. (שאולי זה מובן מאליו, אבל אני יודעת כמה קשה לענות לאנשים בתקופת עומס, גם לאנשים שרוצים לדבר איתם)

אל תצפה ממנה, במיוחד בשלב כזה, במיוחד כשהיא עמוסה כל כך, שהיא עוד תיזום…

יכולה להגיד על עצמי שגם בקשר מתקדם יותר, לא תמיד חושבת אפילו על לשלוח הודעה… לפעמים עמוסים ברמה כזו גם.

אני מציעה לך לשחרר. אני לא רואה למה לצפות שהיא תיזום, במיוחד לפני שהקשר רציני בהרבה.  

חוצמזה, חלק מהעניין זה שהגבר יזום כמה שיותר. אין לך מושג כמה זה משמעותי לבנות.

(לא מכלילה)

רק תחשוב על העובדה שיכול להיות שהבחורה שאתה יוצא איתה קוראת כאן.

אבל אני יודע שהיא לא כאן בעניין הזה אני לא חושש. ותודה על כל התשובות ושהראה ישועות בקרוב

מחפש להבין מה עבודת המידות שלי לעשות כדי שהקשר יהפוך להיות קשר של קיימא

פשוט... תדבר איתה.

בלי לשחק משחקים, בלי פוזות.

תגיד לה ''הי רציתי לפתוח משהו לגבי הקשר שלנו בין הדייטים, אפשר?"

והיא תגיד כן (מן הסתם)

ואתה תגיד ''מרגיש לי שאני תמיד זה שיוזם התכתבויות בינינו ואני מרגיש שזה קצת מפריע לי והייתי רוצה שגם את תיזמי. מה המחשבות שלך בנושא?"

ותקשיב לתשובה שלה ותפתחו שיח בנושא.

כי אולי פתאום תגלה שהיא עמוסה (כמו שראיתי שכתבת כאן) וזה לא שהיא לא חושבת עליך, אבל עד שהיא מגיעה ל-לכתוב לך, אתה כבר כתבת לה הודעה נחמדה (וכל הכבוד לך על זה! <ר>) והיא עונה עליה ולא הייתה לה הזדמנות ליזום. כאן המקום שלך לעודד אותה להתמקד בלו''ז העמוס שלה ולומר לה בנעימות שאמנם תשמח לשמוע ממנה, אבל שאתה ממש לא מנסה להוות עוד גורם מלחיץ בלו''ז שלה. שתשמח אם יזדמן לה לשלוח לך הודעות, אבל כל עוד היעדר היוזמה לא מעידה על חוסר עניין בקשר ושהעומס הוא מצב זמני, הכל בסדר גמור.

או שאולי תגלה שאמרו לה שזה נורא מאיים כשאישה יוזמת ו''תופסת פיקוד'' על הקשר והיא מנסה למצוא חן בעיניך והיא מנסה להחצין את הצד העדין שלה ולא את הצד שמתקתק עניינים ויוזם והיא מנסה להחיל את העיצה של ''תני לו להוביל, גברים אוהבים להוביל''. כאן המקום שלך הוא לעודד אותה שבעיניך זה מאד מוצא חן כשאישה יוזמת ושבעיניך זה מעיד על רצון בקשר והדדיות בריאה.

ויכול להיות שיש לה חשש גדול להעיק ושהיא מאד מפחדת להתקשר או לשלוח הודעה בעיתוי גרוע. בשכל - וודאי שאפשר לענות להודעה כשנוח ו-וודאי שאפשר לשלוח הודעה לפני שמתקשרים, אבל ברגש לפעמים זה מרגיש כאילו שהיא נטל וקשה לה להתגבר על התחושה וכאן המקום שלך הוא לעודד אותה שאתה תמיד שמח לשמוע ממנה ושהיא לא מעיקה עליך.

זה נפלא שניסחת את זה בצורה של ''איך אני מפנה לה מקום''. זה מאד בריא. גם ברמה הראשונית של יחסים בינאישיים וגם ברמה הגבוהה יותר של קשר זוגי.

אז שוב, בלי משחקים, בלי רמזים, בלי להעמיד פנים שאתם יכולים לקרוא את המחשבות האחד של השניה.

בהצלחה! 

מחמם את הלב מה שכתבת
 

אם כי שוב, אני לא חושבת שאחרי פגישה שניה זה מתאים…

אני כמובן הכי בעד כנות בקשר, אבל גם לא צריך להבריח את הבחורה….

מי שיצפה ממני בשלב כזה שאזום בעצמי, יקבל אחרי הדייט שיחה של לא מתאים לי🤷‍♀️ 

נתתם לי נקודת מבט נוספת.  בעזרת ה' אני אלמד לפנות מקום ולתת לה מרחב ליזום עם הזמן ובנועם. וכמובן כמובן להסתכל על כל הרגעים מאתגרים האלה בסנגוריה להיות קצת רבי לוי יצחק מברדיטשעב ולהסתכל על הכל בעין טובה עם הרבה אמונה

זה עדיין שלב ממש מוקדם לשיחות כאלה וציפיות וכו...

הם רק מתחילים להכיר

עדיין לא ברור לה בכלל לאן זה הולך מבחינתו

עדיין אחרי כל פגישה מחכים לשמוע אם בכלל ממשיכים

זה שלב ממש מוקדם

הוא עדיין סה"כ בן אדם די זר בשבילה

אבל זה כבר לא רלוונטי בעזרת ה' בקשר הבא יהיה יותר טוב ונזכה כולנו לישועות

שבקשרים הבאים יהיה לך יותר קל

זה סוג של סוד הצלחה בקשר עם נשים (: בהצלחה

שיהיו רק ישועות

אם אתה מרגיש שאתה רוצה להתחתן כדי לתת ולהוסיף טוב, או כדי לקבל

מרגישים את זה שונה

גם לרצות לתת שאין לך למי זה כמו צמא, אבל אחר

מצטרפת להרמוניה בשאלתה כדי להבין יותר.

ורק אומר שעלתה לי מול זה זו המחשבה שאנחנו לא פועלים רק עם מידה אחת במערכות במציאות, ובפרט במערכות יחסים, אלא עם מכלול שילובי המידות (מה שאנחנו פוגשים לאורך ספירת העומר).

ובהקשר הספציפי של נתינה, חלק מהעניין הוא הלמידה להשפיע על האחר גם מתוך הקשבה ליכולת ההכלה שלו ולכלים שלו. ואפילו יותר מזה, להקשיב לרצון שעולה ממנו כדי להיות מדוייקים יותר.

צריך שם יכולת התגמשות ותנועה דרך מכלול המידות המתגלות במציאות באופנים שונים.

מכיוון שזכיתי שגמלו איתי חסד התחדד לי ההבדל.

נראה לי שניתן להבין את הרעיון מהמקור המפורסם בנושא בדברי הרב דסלר:

"הורגלנו לחשוב כי הנתינה לתולדת האהבה, כי לאשר יאהב האדם- ייטיב לו. אבל הסברה השניה היא, כי יאהב האדם את פרי מעשיו, בהרגישו אשר חלק מן עצמיותו בהם הוא- אם בן יהיה, אשר ילד או אימן, או חיה אשר גידל, ואם צמח אשר נטע, או אם גם מן הדומם, כמו בית אשר בנה- הנהו דבוק למעשי ידיו באהבה, כי את עצמו ימצא בהם… כי כך שנינו במסכת דרך ארץ זוטא (פ"ב) 'אם חפץ אתה להידבק באהבת חברך, הוי נושא ונותן בטובתו"

כלומר על ידי הנתינה וההשקעה באחר האדם מרגיש שהשני חלק ממנו ולכן אוהב את עצמו בזולת. העניין הזה מצוי הרבה בקשר של הורים וילדים ובפרט ההתבטאות השלילית של תוצאות הנתינה.

אני התייחסתי יותר בהיבט של הנותן, אפילו בלי להיכנס לצד המקבל כי זה אולי פחות רלוונטי לנושא מצד התוצאה, אבל ייתכן בהחלט שחוסר ההתאמה למקבל קשורה לגישת הנותן.

ואם כבר הזכרת את המידות של ספירת העומר, הקשר הזוגי עיקרו אינו החסד אלא הקו האמצעי…

אז כנראה שיש לך חלל כזה ורק אתה יכול למצוא אותו.

לדוגמה אני לא מרגיש שיש לי חלל כזה, לכן השאלה הזו לא מעסיקה אותי (בעבר זה כנראה יותר העסיק).

השאלה איפה החלל הזה פוגש אותך.

יכול להיות חוסר טכני אבל מבפנים האדם שלם

קח לדוגמא אדם נכה, הוא יכול להגיד שיש לו חוסר ממשי, חוקי המשחק לא הוגנים עבורו. אבל הוא יכול גם להיות שלם עם ה"חוסר" הזה. להבין שהכל מכוון ויש סיבה ולחפש הזדמנויות לממש את הטוב שבמצב.

אף פעם אין מושלם במציאות שלנו... תמיד יש משהו שאנחנו צריכים להשלים אנחנו.

תנסה להגדיר את שני החללים האלה, מה כל אחד רוצה שימלאו בו. ואז נוכל לדבר מה אתה ממלא בעצמך ואז היא.

עקרונית, נראה שכל מה שקשור לעצמך לבדך צריך שאתה תמלא בעצמך וכל מה שלא תלוי בך כלל - שמישהי תבוא ותמלא אידך זיל גמור.

משמח מאוד!! בניין עדי עד הצלחה וכל הברכות!💓

שמע זה הדבר שהכי משמח אותי. כאילו המשיח הגיע!!!!!!!!!!!!!!

שפע ה' וחסד ה' בכל יום. תנצל א הטוב ואל תתעלם ממנו. זה לא ברור מאליו. גן עדן בעולם הזה

תלוי בך

השני שך ושהו. לא מסובך

העיקר זה להיות עם מישהי ולהגיע איתה למרחב אינטימי שתהיו בית אחד עבור השני.

אם הסנטר או האף שלי טיפה עקום או מה אבא שלה עושה זה פחות משנה ולכן לא משנה באמת איזו אופציה תבחר.

תדמיין מישהי שאתה רוצה לשבת איתה על כוס קפה בבוקר ביום שישי, זהו, לא צריך יותר מזה ;)

ממש בחודשים האחרונים התובנה הזאת נפלה לי, באמת שום דבר לא משנה בלי זה, יכול להיות לך הכל מהכל, אבל בעצם אין לך כלום, ומנגד יכול להיות בחור שאין לו רבע מהדברים שיש לך, ועדיין יש לו כל כך הרבה רק כי הוא נשוי.

תובנה כואבת שכזו

יש את הודיה דוידוביץ באיזור יד בימין. שווה את ההשקעה!! אחת האלופות והמקצועיות! למדה רציני באוניברסיטה..

הדבר הכי מועיל זה לשמוע שיעורים על זוגיות של רבנים ורבניות.

מטפלים בדר"כ יכולים לעזור ברמה הפרקטית, וברמה הפנימית והשכלית העזרה שלהם שוות ערך לשמיעת שיעורים…

יעל אמיתי

שרה אלטר

צילי גיגי (מושב אורה)

כל אחת שונה מחברתה אם תרצי אוכל לשלוח בפרטי טלפונים שלהן ותבררו עם כל אחת אם זה מתאים

לאחרונה תאמת אני מופתע ממש לטובה מבנות שיודעות לספר על חברות שלהן, אז שאפו בנות תמשיכו ככה!

אני זוכר ממש בתחילת הדרך דיברתי עם חברה שהתלהבה ובסוף אמרה "נו תצא איתה". תודה באמת.

היתה גם אחת אמרה בנוסף להכל "היא יפה", וואלה שתשלח תמונה חחח

שהיא מאחלת לאח שלה כזאת בחורה?

הייתה גם משפחה.

למה לרדד?

וזו בדיוק הנקודה שלי - אתן צריכות להבין שהתכונות שעושות אותה לחברה טובה שלך הן לאו דווקא התכונות שהבחור מחפש באשה.

אם היית מבררת על מישהו והבחור היה אומר לך שהוא נהנה לשחק איתו כדורסל - זה היה רלוונטי בעיניך? 

שהוא אחלה אדם, לרצות שיהיה משפחה שלך כן אומר. מן הסתם יש לו מידות טובות.

תפרטי את המידות שלה, מיהי ומהי. לא דברים מעורפלים ולא קשורים לנושא. 

למה היית רוצה שתהיה גיסתך? מה מיוחד בה?

שאם אתה מביע ביקורת ביחס לגישה מסויימת שאתה מזהה אותה כלא נכונה

שתקבל בהבנה שגם הגישה שלך יכולה להיות חשופה לביקורת.

אחרת, לא נראה לי גם שיש כאן חופש מחשבתי, מה שמאוד נצרך לחשיבה ביקורתית.

כי היא שווה, ולא מתייחסת לשאלה אם היא מתאימה?

בירור בא להבין אם הדמות מתאימה לי, לא האם הדמות היא אדם טוב.

בכלל, זה הדבר הכי חשוב לזכור בכל תקופת החיפושים לדעתי:

אנחנו מחפשים בת זוג מתאימה, לא בהכרח את הכי טובה, ממילא פסילות לרוב יהיו כי אין התאמה ולא כי הם פחות טובים ממני.

אבל אם החבר/ה עפים על מי שהם מדברים עליו זה מקסים וחמוד

החבר או החברה בעיקר צריכים להעביר תוכן בצורה אמינה,

אבל חלק מהתוכן זה איך אתה מנגיש אותו, אם איזה טונציה אתה אומר אותו.

אני עושה בירורים בשביל לדעת שהמידע שקיבלתי בהתחלה אמין ואני הולכת לפגוש אדם נורמלי.

בירורים מבחינתי זה לא בגלל חשד כזה או אחר, אלא בגלל שבאמת אי אפשר להכניס בנאדם לתוך שבלונה של כרטיס ולהבין שזיהית משהו משמעותי.

בירורים זאת אפשרות לקבל רושם יותר חוויתי לפני שעומדים להפגש ואז לראות אם זה הכיוון או לא.

אם מישהי סתם זורקת כמה מילים להגיד שהיא עפה על חברה שלה ובשאר העניינים היא אומרת דברי טעם, זה כזה עקרוני? נראה לי שגם אתה תסכים שלא.

אם היה מגיע מתנדב לחלק עוגות במחלקה, וזו לא היתה העוגה שאתה הכי אוהב, היו לך טענות?

אז רק מזכירה לכולנו שכל נותני המידע בשידוכים... הם מתנדבים...

ויתכן שגם השקיעו מאות שעות!!! כוחות נפש!!! מאמץ מנטלי נפשי ופיזי בהתנדבות הזאת

מבינה שאולי זו היתה **הצעת ייעול** ולא ממקום של תלונה, אז אם כן שיהיה בהצלחה.
ורק הזדמנות להזכיר לכולנו להגיד תודה לעונים! ולבוא מעמדה שמתאימה לשיחה שבה עוזרים לך בהתנדבות גמורה.

לפעמים אני יכולה להשקיע חצי שעה עד שעה ואפילו שעתיים במענה לבחור שמברר על חברה... 

ומרגישה שהוא חושב שאני חייבת לו משהו

ועוד לפעמים יש לו החוצפה להגיד "זה לא מה ששאלתי" או כל מיני טיעונים שונים ומשונים... ממש מתסכל ופוגע. אני לא בחקירה משטרתית.

נשמח שתגידו תודה על הזמן שהקדשת ותודה על כל פיסת מידע!

כמות הנזק שחברה יכולה לעשות היא בלתי נתפסת.

נתקלתי כבר בכמה שפשוט חיבלו בפועל בחברות שלהן. מקווה שזה היה בשוגג ולא במזיד. 

"היא חיננית" "אסרטיבית"

וחייב להסכים עם "היא מהממת" או "מקסימה"

בטוח שיש עוד ששמעתי פשוט כרגע לא עולה לי, כשיעלה אכתוב.

ועכשיו כשאני חושב על זה, חלק מהדברים אכן רלוונטיים כדי להבין שזה לא זה..

וגם חייב להגיד שאף פעם לא "ביררתי" אני סולד מעצם הרעיון, פשוט כשמציעים אז זה בא עם כל מיני תכונות של הבחורה וכו

מה יכול לצאת מהחוסר וודאות? או רע או טוב.

תחשוב על הסיטואציה הכי גרועה שיכולה לצאת משם, ותהיה שם כמה רגעים, תן לזה להכות קצת ותנסה להבין איך אתה מתמודד עם זה עם כל איך שזה גורם לך להרגיש וכו' זה עוזר להבין שזה לא כל כך נורא כי בסוף על הכל מתגברים, סתם דוגמא שהייתה לחבר הסיטואציה הכי גרועה שהייתה לו זה שיפטרו אותו מהעבודה, אמרנו אוקיי..בוא נתמודד לא נברח, יפטרו אותו ואז מה? קצת קשה לא נעים אבל אפשר למצוא עבודה בתחום, ב"ה לא חסר, אז גם אם יפטרו חלילה, העולם לא קורס וכו וכו..ואם זה טוב אז ברכה.

אגב גם הרע ברכה רק במלבוש לא כל כך יפה. בהצלחה דוד

כהסרת הספיקות, אומרים חז"ל.

זאת אומרת, שההתנדנדות הזו בין שני הקצווים (כן? לא?), אינה פשוטה

ולא עושה כל כך טוב...

אולי באמת לחיות את היום. לא לחטט בעבר וגם לא בעתיד.

איך אומרת הרבנית פישר? לסגור את המוח!

ולזרוק את עצמנו על השם;. ולהאמין שהוא באמת יודע מה טוב

ולסמוך עליו שמה שיהיה, זה הכי טוב.

לא תמיד זה קל אבל כך צריך לחשוב יהודי. זו צריכה

להיות העבודה.

ואגב, איני א ומרת זאת ממרום כסאי. אוי, כמה קשה לי עם זה...

אבל שכלית יודעת שכך זה צריך להיות; שההתקשרות 

לקב"ה צריכה להיות בכל פרט ופרט בחיים. לא מספיק

לשמור מצוות ולהתפלל 3 פעמים  ביום, ובין לבין

לחיות כמו כל אדם בגלובוס.

מי מאזין ומקשיב ומכיר אותנו הכי טוב?

רק הוא.

לא?

ביום שנמצא מי הראשון שכתב את זה (או את הטקסט בו זה נאמר לראשונה) אז באמת תהיה שמחה גדולה כי הספק ייפתר 😀

זה גורם לי לבכות ברגע

החיים לא פשוטים ומציבים אותנו לצערנו או לשמחתנו בפני מצבים של חוסר ודאות.

אהבתי שהוזכרה פה הנטייה לפסימיות שזה גם עניין שחשוב לתת עליו את הדעת.

גם להבין שהיציבות זה משאב חשוב זה גם אחלה אמירה שאפשר להוציא מפה. באמת ישנו אתגר להשיג יציבות בתוך חוסר הודאות.

ובאמת אולי יש כיוון למצוא את הניצוץ הטוב שבחוסר ודאות, גם זה כיוון יפה.

וכן, מותר לשנוא ולבכות ולפרוק.

בכל אופן, כדאי לחשוב מה עושים עם זה

חוסר ודאות באמת קשור לפיתוח פרשנות אישית. אפשר לתת המון פרשנויות למציאות חסר ודאות והפרשנויות יהיו כמובן חלקיות במידת מה.

איך בונים פרשנות מעצימה? אויל זאת שאלת השאלות.

פרשנות שיש בה גם תקווה ותנועה לכיוון מסויים וגם חיבור למציאות. אופטימיות זהירה.

לאורך היומיום

שנותנים וודאות לנפש

1. תזונה נכונה

2. תעסוקה מעניינת ומעשירה

3. ספורט באופן קבוע

4. קשר עם אנשים שעושים טוב

5. ללמוד וליישם תהליכים משפרי חיים באופן תמידי

6. לחיות בקצב מתאים ושלו

להשפיע.

חשיבה אם ומה צריך לעשות למול זה, שימת דגש על מה אני מכיר ויכול לפעול לפי זה, לקוות ולהאמין שיהיה טוב ולנסות כמה שאפשר.

שבע רצון בפעולות שלי מול אי ודאות ככלל.