שאלה לבנים - בחורה חכמה מכם 👩‍🔬 - 🫃צדיק יסוד עלום

התבנית המוכרת של גבר חזק וגדול פיזית, עם קור-רוח וביטחון כלכלי ורגשי, ואישה רכה, חמה, תמימה, רגשית ועוטפת זה כנראה התבנית הקלישאתית הכי יפה והכי אידיאלית לזוג. כשאני אומר "אידיאלית" אני מתכוון שיש התאמה בין התפקידים הסטריוטיפיים לטבע של המהויות הזכרית והנקבית.


אבל כידוע כולנו יושבים על כל הרצפים, ובין היתר אחד הרצפים הוא הרצף של האינטיליגנציה.

לשם הדיון נימנע מהנפנוף בקלף הקסמים של סוגי אינטיליגנציות שונים ונתייחס לאינטיליגנציה כתכונה אחת כללית באופן ממוצע. לרוב אדם אינטיליגנט ידע לקרוא טוב יותר אנשים וסיטואציות חברתיות; יהיה חכם במונחים של ידע; יטה להרחבה ועושר אינטלקטואלי.

זה לא דיון השוואתי במובן הרדוד. סביר שאם תלך למכון לק ג'ל לא יתווכחו שם על פרשנויות בביקורת התבונה הטהורה ולא בכדי (וגם לא במוסך כמובן).


השאלה היא האם לכם כגברים היה יכול להיות נוח שאשתכם תהיה חכמה מכם? עם יותר ידע כללי, עם נימוקים טובים יותר בוויכוחים על פוליטיקה, עם תפיסה רחבה יותר בנושאי השקפה, דת, חינוך? האם אתם תהיו הצד הפשוט בבית ותדעו שאשתכם יודעת לפתור דברים מורכבים?


כמובן שעדיין על שאר הצירים אתם תוכלו להיות על התפקיד הגברי. למשל לפתוח צנצנת בלתי-פתיחה עם היד החזקה, או לפרנס או לתת ביטחון רגשי, ושאר דברים שגברין יהודאין זנין ומפרנסין ומכלכלין.


דעתי: לא יודע, זה מושך ומרתיע כאחד. מאוד אעריך אותה אבל אני מרגיש שזה סותר מהותית משהו בדינמיקה. מישהי מהמושב שלי מתחילה עכשיו תואר שני בפילוסופיה וזה נראה לי לא מובן להיות בזוגיות עם אישה כזו.

הייתי רוצה מישהי בסקלה דומה ליארץ השוקולד
בין יותר ובין פחות, לא מפריע לי הנקודה המדויקת, אבל שנוכל לנהל שיח באותו טווח
דווקא זה יכול להיות ממש יתרוןשבור הדור

אשה לא משעממת, שהדיבורים איתה לא מסתכמים במה החברה אמרה לי, ואיזה חצאית יותר מהממת (אני מגזים)...

וגם המושג חכמה נתון לפרשנויות, אפשר לומר שכל אחד חכם בנושאים שמעניינים אותו. אשה עם תואר שני בפילוסופיה בקיאה מאוד בתולדות אריסטו ואיינשטיין כמו שלמוסכניק ידע עצום בתולדות הרכב והמכניקה... אפשר להגיד שיש אנשים יותר עמוקים ומתפלספים לעומת אנשים פשוטים.


השאלה לדעתי זה האם בגלל זה היא פחות נשית, האם בגלל זה היא יותר מובילה ודעתנית, כי ממש לא מחייב.

אני ממש לא חושב. יש כזה דבר חכמה נשית, שהיאקעלעברימבאר

יותר הסתכלות והבנה נפשית ופחות אנליטית. מחפש אחת חכמה אבל לאו דווקא חכמה בציונים. גם אם חכמה אנליטית כל עוד זה לא בא על חשבון נשיות לא אכפת לי שתהיה חכמה ממני

דיברתי על חוכמה אנליטית יותר מאשר הבנה נפשיתצדיק יסוד עלום

אבל בשני המקרים להרגשתי יש שם משהו לא נוח במערכת זוגית שלא נכנס לתבנית.

אני יודע להעיד על עצמי שעיקר הקשרים המשמעותיים שהיו לי היה עם נשים חכמות ומיעוטן חכמות ממני להרגשתי. ויחד עם זאת זה עדיין מרגיש לי לא טבעי

יש כל מיני סוגי חכמה בלי קשר לנאמרברוקולי
תסכימי איתי שעל אישה שטובה באפייהצדיק יסוד עלום

לא תגידי שהיא "חכמה", גם אם היא הכי טובה בארץ ותמיד הכל יוצא לה טעים, וגם מדעני גרעין ואסטרונאוטים יבשלו פחות טוב ממנה. תאורטית בישול הוא סוג חוכמה, אבל מעשית ועניינית סוגי החוכמה שעליהם אדם זוכה לתואר "חכם" הם:

- ידע מדעי (מתמטיקה, פיזיקה, ביולוגיה, כימיה);

- ידע אינטלקטואלי (היסטוריה, ספרות, שירה, תרבות, פילוסופיה והגות, תורה)

- חוכמה רגשית (לקרוא אנשים לעומק, לפרק במהירות סיטואציות מורכבות ולהעמיד אותן על הצד הטוב שלהן)...


יש גברים ונשים שהם טובים, יקרים, מוכשרים בשלל תחומים, אוהבים ורבי ערך שלא ניחונו בתכונות האלו. הם מעולים כפי שהם בלי צל של ציניות.

השאלה היא לגבי נינוחות במערכת זוגית עם אדם שכן נחשב חכם שלא על פי הסטריוטיפ

>>ברוקולי

 

זה בדיוק מה שאני אומרת. מקצוע שבחורה בוחרת לא מלמדת על החכמה שלה והיכולת שלה בשיח ובהתנהלות במרחב בין־אישי.
בעייני הסתכלות בלעדית על חכמה אנליטית למשל אינה בהכרח מדד לאיכות השיח בנושאים אחרים או ההתאמה. 
ייתכן שתצא עם בחורה שהיא סופר־אנליטית בתחום דעת מסוים, מומחית ומבריקה בו, אבל באינטראקציה היומיומית לא תרגיש בכלל שיש ביניכם שיח ברמה שאתה מחפש.

 

מבין מה אני אומרת?

יש לך בראש ציור תיאורטי של אישהצדיק יסוד עלום

שגאונה בהנדסה ומדעים עד פרטי פרטים, אבל איטית ומגושמת בדינמיקה בין-אישית?


יכול להיות שהיא תהיה מעט קרירה או לוגית בתוך תקשורת אינטימית (שאולי זה המקור לפחד ולרתיעה מפניה בין היתר), אבל סטטיסטית היא תהיה חדה בתקשורת בין אישית, תדע להתנסח בצורה בהירה וגם לקרוא באופן כזה או אחר את בן זוגה.

לא הבנתי את הרישא, ומה הקשר לבחירת מקצוע, דיברתי על מתת מולדת של אינטיליגנציה גבוהה.


לצורך העניין, בחורה שעשתה 3 יח"ל מתמטיקה, אבל בספרות והיסטוריה היא בקיאה ברמה גבוהה במיוחד - זה דבר שלא בהכרח יהיה לי קל בהתחלה, הגם שכאדם אני אתפעל ממנה כי אלו תחומי עניין שגם אני מוצא בהם עניין

אם אתה מדבר על חוויה אישיתברוקולי
אז אני מקבלת אתזה 
בזה עוסק השרשור צדיק יסוד עלום

יש כל כך הרבה טפשות בעולם הזהadvfb

אז קצת חכמה לא תזיק 

Tipshut או Tipshot?צדיק יסוד עלום

Kha'cha'ma? או Khochma?


וברצינות-

מסכים. אבל השאלה היא לגבי הפן הזוגי האינדיבידואלי ולא לגבי התועלת הכללית של נשים אינטיליגנטיות

ברצינותadvfb

אף פעם לא תיארתי לעצמי שגברי להיות יותר חכם. איכות או כמות של חכמה לא קשורה למגדר מבחינתי. ניתן לחלק לאינטלגנציות שונות למינים השונים אבל גם פה, זה לא מבחינתי הופך לכלי עבודה. אני לא יצפה מבנים לחוסר באינטלגנציה ריגשית ולא אצפה מבנות לידע חסר.

 

מה כן? 

כן גברי בעיני להוביל, לעזור, לסייע, להעניק. אבל זה לא בהקשר של חכמה, זה בהקשר ריגשי חוויתי בעיקר. לא רוצה ללמד את אשתי או שהיא תהיה בורה ואני אדע יותר ממנה, אין לי עניין בזה בכלל. כן כיף שאפשר להשלים אחד את השני, אבל זה בגלל שאני מגדיר את השני כפחות חכם. ואם כן נרצה להתפס להגדרות אז אני ארצה להיות יותר חכם ממנה בדברים מסויימים שזה יתן לי מקום בקשר ואני ארצה שהיא תהיה יותר חכמה ממני בדברים אחרים בצורה כזאת שזה יתן לה מקום בקשר. אבל החכמה הזאת היא לא חכמה אקדמית או רציונלית אלא חכמה שקשורה למה שאני יביא במערכת היחסים.

וזה שזה גברי להוביל ולהעניק זה לא אומר שאם אני מקבל אז אני לא גברי. כי לקבל זה אנושי. כל מה שהוא "גברי" או "נשי"  משמש כערך מוסף שקיים על בסיס תכונות אנושיות ולכן אם אין אותם במקום אחד אבל יש אותם במקום אחר זה בסדר. 

 

אני גם חושב שהיום הקטע לפרנס הוא ממש לא בהכרח צריך להיות על הבעל. היום נשים עובדות ויכולות להרוויח טוב, לכן לא מוצא לזה ערך מיוחד. הייתי רוצה להביא לידי ביטוי את הצדדים הגבריים ונשיים בדברים שקשורים למערכת היחסים הזוגית עצמה ולא בדברים שחיצוניים אליה.

 

דהיינו - בקשר הגבר יהיה ג'לטמן והאישה תהיה סופנטנית ותאפשר. זה העיקר בעיני. כמובן, שגם זה בהכללה מאוד מאוד גסה. 

ערמת של שטויות רשמתהפי

עבדתי שנים עם מחוננים

אף פעם אין מצב שהם יהיו בקיאים יחד עם חכמים ביחד אינטליגנציה בכל הנושאים שרשמת.


כלומר גם אם בידע כללי הבחור יהיה יותר חכם מהבחורה היא תהיה יותר חכמה ממנו בסוגים מסוימים של אינטליגנציות.. ובנושאים מסויימים .


אינטליגנציה לא מתחילה ומסתייממת בידע כללי

היא אפילו לא חצי מזה .

את מנסה לקחת נניח את המושג ידע  ולחשוב שהוא חזות הכלל .


מגוחך עד מאוד

לכי למכון של אבחונים תשאלי את השאלה שם תביני איך המוח של האדם מורכב ואז..

אם הבנתי נכוןשלג דאשתקד
כוונתו למצב שהאישה יותר חכמה בכל המובנים
טיעון טוב, אבלצדיק יסוד עלום

מחוננים הם חריגים, והמון פעמים ממוקמים על הקשת האוטיסטית. אני התכוונתי למופע נורמטיבי של אינטיליגנציה, שכולל נטייה כזו או אחרת לאומנות, מדע, ידע כללי. לא מסכים שכהכללה אלה לא תכונות שפעמים רבות באות ביחד.


וגם אם את מתעקשת להפריד, ניחא. בואי נדגיש בעיקר:

יכולות וורבליות גבוהות (לשון חדה, ניסוחים צלולים),

נטייה למדע (מתמטיקה פיזיקה וכו'),

ידע כללי (היסטוריה, אישיויות)

וחשיבה לוגית צלולה (יש מקצוע שנקרא רטוריקה, שהוא מדע הויכוח)

פעם היה לי קראש על 2 בנות שונותבינייש פתוח

פיתחתי קראש על מישהי כי היא יותר חכמה ממני, היינו מנהלים דיונים ברמה גבוהה. אני ממש זוכר איך היא אמרה ממש בהתחלה שהמלחמה תהיה ארוכה מאוד, בגלל מחסור בחיילים שיהיו שם, משהו שמומחים צבאיים גדולים אומרים בדיעבד היום.

היה לי עוד קראש על מלצרית ג'ינג'ית נחמדה וחייכנית.

אמנם פיתחתי קראש רציני רציני על מישהי כי היתה חכמה וממני, עם תארים שגם מרוויחה הרבה יותר ממני, אבל בסוף בסוף, פיתחתי קראש הרבה יותר חזק על מי ששידרה פשטות וחום.

(שתי האופציות מעולם לא היו רלוונטיות בגלל פער גילאים גדול)

זה קטע שכל כמה זמן יש את אותם דיוניםנפש חיה.

חכמה בניהול בית לא קשורה לפתרון בעיות אנליטיות

לא מדובר בחכמה בניהול בית, אלא בחכמה אנליטיתצדיק יסוד עלום
/ שאר חוכמות שמתייחסים אליהן כאל חוכמות. אישה שמבשלת מדהים כפי שאף איינשטיין לא יוכל, אבל במישור ההשקפה והמדע היא פשוטה - לא תיחשב חכמה לצורך הדיון הנוכחי. 
ברוורררadvfb

אנשים חדשים, אותם בעיות...

אני מכיר סיפור אמיתישלג דאשתקד

של זוג שהאישה מאוד חכמה ומוצלחת ומנהלת אגף גדול בארגון ממשלתי, ובעלה אדם פשוט שעובד בתחזוקה באיזה תת תת מחלקה באגף שלה.

הם מסתדרים מצוין כי שניהם אנשים טובי לב ונעימי הליכות.

קשה להגיד שכולם יכולים להיות כאלה (אני חושב שגם במצב הפוך, גבר גאון ומוצלח לא היה רוצה להיות נשוי לאישה פשוטה מדי). מצד שני, נישואין לא ככ קשורים לשאלה מה אנשים עושים מחוץ לבית.

זה נדיר אבל אפשרי

זה לא עובד אחישפלות רוח

המקרה שנתת הוא אחד מיני אלפים שהיו נכשלים בוודאות.

ולעניין ההפוך..גבר מאוד מוצלח שיחפש מישהי מוצלחת כמוהו זה פחות משהו שנראה- וודאי שקיים בחוץ, לא אומר שלא אבל כנראה זה לא בגלל שהיא מוצלחת אלא כי יש להם שיח משותף וזה ההבדל בין גבר לאישה בעיניי..

אישה מאוד מוצלחת שמרוויחה ממש טוב עם תואר נחשק ועובדים תחתיה וכו' לא תרצה גבר פחות ממנה וזה לגיטימי כי היא תרגיש שהוא לא גבר בעיניה(הדוגמא שנתת היא רק אחת, יכול להיות שיש עוד וודאי אבל לא הרבה בכלל ביחס לכלל)..

גבר מאוד מוצלח שמרוויח טוב עם תואר נחשק ועובדים תחתיו לרוב לא יחפש מישהי כמוהו, ונניח וכן, זה לא יבוא מאותה סיבה של האישה- שהוא לא ירגיש שהיא נשית מספיק בעיניו, אלא כי הוא מחפש מישהי עם שפה דומה מה שאין כן אישה שמחפשת מוצלח כמוה או יותר ממנה דייקא כדי שתוכל לכבד אותו ולהרגיש שהוא גבר בעיניה.

 

אישה שהיא מהנדסת מהטכניון..לא תצא עם גבר בלי תואר שעובד כמוכר בחנות(בלי חלילה לפגוע רק בשביל הדוגמא) גבר שהוא מהנדס מהטכניון לא נראה לי שיפריע לו שאשתו עובדת בתור ההיא של הלק גל בציפורניים(בלי חלילה לזלזל שוב)
 

זה בלי כיבוס אז אולי יש כאלו שלא יהיה להם ניחא לקרוא את הדברים אז קחו🪨

ברור שסה מקרה חריגשלג דאשתקד

אבל לא בלתי מציאותי.

אציין לגבי הסיפור שהבאתי, שאני מכיר אותם כיום ששניהם פנסיונרים, אולי כשהם התחתנו לפני 40-50 שנה המעמדות שלהם היו קצת שונים.


תוך כדי שקראתי את דבריך, נזכרתי שפעם שמעתי הרצאה על זוגיות, שההרצאה הייתה מאיזו פאופסורית מאוד גדולה לפסיכולוגיה, והיא תיארה את בעלה שהוא חתיך הורס אבל אדם פשוט לחלוטין, בלי 12 שנות לימוד... וגם אדם מאוד פשוט באופיו.

היא ניסתה להסביר למה בכל זאת המעמד שלהם דומה והם מצליחים לעניין זה את זה. דוגרי לא הבנתי את ההסברים 🤔

אם תרצה אחפש ואשלח לך את ההרצאה.


קיצור זה קיים, נדיר אבל בהחלט קיים

לא שללתי דוד אכן קייםשפלות רוח
דוד מלך ישראל חי וקייםצדיק יסוד עלום
דבורה אשת לפידותצדיק יסוד עלום
לפי אחד הפירושים
לפי פירוש שני בעלה רמטכלקעלעברימבאר
אם נשפוט לפי הרמטכלים שאנחנו מכיריםשלג דאשתקד

סביר שהוא היה די טיפש 🤣🤣

(ולכל המצקצקים, זה נאמר בציניות מוחלטת)

אני רוצה מישהו ברמה דומה לשלימבולבלת מאדדדד
ברור שיש פערים תמיד, אבל צריכה (זה אפילו לא רוצה, זה ממש צורך) מישהו שאוכל לנהל איתו שיחות אינטלקטואליות, שיהיו נושאי שיחה משותפים, שנאהב את אותם תחומי עניין… ובתור אחת שמאד אוהבת ללמוד, בעיקר תחומים מסויימים, אני צריכה מישהו שיהיה כזה גם. 
אני קצת שונהבינייש פתוח

אני מתעניין בהמון תחומים ברמה של לקרוא ספרים ולשאול את סבא ג'פטו המון שאלות.

מה שאני מחפש בבת זוג זה לא מישהי שמתעניינת ומבינה בדברים האלו בדיוק ברמה שלי, אלא מישהי שאין לה אנטי שתספר לי שאני הבן אדם היחיד בעולם שזה מעניין אותו.

ובכללי כדאי לדעת שבכל תחום שלא מעניין מישהו אפשר להסיק דברים כללים לחיים על איך הדברים עובדים.

אנטי זה כבר בעייתימבולבלת מאדדדד
כי בד"כ זה מוריד. כלומר אם אתה משתף מישהי שאנטי, היא תוריד לך על זה, לא מספיק תתלהב, לא תתעניין בזה…


אני לצורך העניין מחפשת מישהו שממש כזה גם, כי צריכה את התמיכה והעידוד גם, מה שלא תמיד קורה עם מישהו שלא מספיק מבין ומעריך…

איזה קטע בדיוק אתמולשפלות רוח

דיברתי על זה עם דודה שלי.

לשאלה לא, לא נח בכלל ולפי ההגדרה שלך אעדיף מישהי לא אינטיליגנטית בכלל הכי פשוטה שיש(עזוב שאני לא חושב בכלל שנימוקים בפוליטיקה וידע כללי מעידים על אינטיליגנציה או יכולת לקרוא סיטואציות חברתיות ביקשת לא להכנס להגדרה אז לא נכנס) יצא לי לראות כמה כאלו ואלו הנשים הכי מדהימות שיש בלי אף למעלה כי אני מבינה בלי דעתנות בלי לנמק ולהסביר למה ואיך, וזה בכלל לא אומר שאין בה עומק, דווקא בהן יש הכי הרבה עומק כי שום דבר לא מרוכז אצלן בחיצוני(בפוליטיקה בידע כללי ברצון ללמוד ברצון להבין) הכל אצלן מאוד פנימי ועמוק אשכרה אישה..לי באופן אישי לפי האופי שלי לא היה מתאים לצאת עם אחת אינטיליגנטית לפי תיאורך דוד, אולי למישהו אחר כן איני יודע אח אך באופן כללי לא חושב שזה כיוון טוב, יש ציבור אחד ששם התהפכו היוצרות אצל חלקם הדי גדול האישה מתפקדת כגבר והגבר מתפקד כאישה וניחא להם מזה.

בשולי הדבריםפשוט אני..

''לרוב אדם אינטיליגנט ידע לקרוא טוב יותר אנשים וסיטואציות חברתיות''


 

לא רק ש-IQ (יכולת אינטלקטואלית) לא תמיד מעיד על EQ (אינטליגנציה רגשית), אלא לפעמים זה ממש ההפך: הגאונים הגדולים לא ממש מסתדרים עם בני אדם ומעדיפים ספרים.


 

לפי מחקרים המתאם בין שני המדדים לא מאוד חזק, ובקצוות של ה-IQ (כלומר אנשים גאונים) יש ירידה ב-EQ.


 

אני בטוח שיצא לך להיתקל באדם מחונן שעוד יכול להמציא תרופה לסרטן יום אחד, אבל לא מסוגל לתפקד במצבים חברתיים מורכבים או אפילו סתם במפגש חברתי על מגש פיצה...

 

 

אין בעיהצדיק יסוד עלום
הטענה כן היתה שאנשים עם EQ גבוה לרוב יהיו גם עם יכולות גבוהות באחד מהתחומים שקשורים יותר לIQ שתיארתי ענפים שונים: אנליטי - מתמטיקה ומדע; היסטוריה ופוליטיקה; ספרות ושירה; רטוריקה ומיומנות הדיון


וניחא, אם יש לה EQ גבוה במיוחד אבל היא לא "חכמה" במדדים האלה, בטל תוקף השאלה. השאלה עסקה בחוכמה מהסוג של IQ. הדוגמה המשקפת ביותר היא של אישה שקוראת וכותבת מאמרים מדעיים, או לומדת פילוסופיה / מומחית ברטוריקה. אני חושב שזה גורם לגבר להרגיש קטן לידה במובן לא טוב (טוב שגבר ירגיש קטן ליד אשתו במטבח או בהחלפת טיטולים)

לגבי הסיפא שכתבת בסוגרייםפשוט אני..

 

 

בוש ונכנע אבוא בשעריצדיק יסוד עלום
המטבח
לגבי הגרף - נראה שדווקא תומך בהנחה של הקורלציהצדיק יסוד עלום
הגרף מחלק בין כמה סוגי EQפשוט אני..

על חלקם הוא כותב שיש מתאם חיובי,

ועל חלקם יש מתאם שלילי עם IQ

חידשת לי, תודה!צדיק יסוד עלום

אבל בתמונה שפשוט אני הביא זה הפוךריבוזום
אבל למה להרוס את ההסבר היפה 😝פשוט אני..

בכל מקרה, 

פחות היה חשוב לי להראות איזה סוג של EQ מותאם ל IQ, מאוד יכול להיות שיש מחקרים הפוכים...

 

העיקר היה להראות שההנחה שהם הולכים ביחד, שגויה.

תבורכי על החדות 🙏 (ג'פטו ינוון אותנו סופית )צדיק יסוד עלום

ההתנגשות כאן נובעת מכך שאנחנו מדברים על שני מודלים שונים של EQ, שכל אחד מהם מגדיר ומודד את המושגים אחרת — ולכן גם הממצאים על הקשר ל־IQ יכולים להיראות סותרים.


 

 

---


 

1. ההסבר מהגרף (Treglown & Furnham, 2023)


 

הם בודקים EQ כסט תכונות אישיות רגשיות (trait emotional intelligence) ומתמקדים בשני רכיבים:


 

Emotion Management – היכולת לווסת את החוויה הרגשית, להרגיע את עצמך, להסתגל למצבים רגשיים קשים.

כאן נמצא קשר חיובי ל־IQ – אולי כי אנשים עם IQ גבוה מסוגלים יותר לניתוח מצב, לזהות רגשות ולבחור תגובה שקולה.


 

Impulse Control – היכולת לדחות סיפוק, להימנע מתגובות פזיזות.

כאן נמצא קשר שלילי ל־IQ – ייתכן ש־IQ גבוה מלווה גם ברמות גבוהות של חרדה, רגישות או חיפוש גירויים, שיכולים להוביל לירידה ביכולת העיכוב בפועל.


 

 


 

---


 

2. ההסבר הקודם שציינתי


 

כשדיברתי קודם, הסתמכתי יותר על המסגרת התיאורטית של בר־און (Reuven Bar-On) — אחד המודלים המוקדמים והמוכרים ל־EQ.

במודל הזה, גם "ניהול רגשות" וגם "שליטה בדחפים" מוגדרים כחלק מתת־סולם שנקרא מיומנויות התמודדות (Adaptability & Stress Management), והקשרים ל־IQ שנמצאו במחקרים שונים לא היו עקביים, אך נטו להציג מתאם חלש מאוד או אפסי לשניהם.


 

כלומר, לפי בר־און, אין פער מהותי בכיוון הקורלציה — ולכן זה "התנגש" עם הממצאים מהגרף, שבהם דווקא יש פער ברור בכיוון.


 

 

---


 

3. איך הפער הזה קורה?


 

הבדלים בהגדרות – בר־און מדבר על יכולות הסתגלות כלליות, כולל שליטה בדחפים בהקשרים חברתיים, בעוד המחקר של Treglown & Furnham בודק "שליטה בדחפים" בהקשר של נטייה לחרדה או נוירוטיות.


 

הבדלים במדידה – שאלון בר־און (EQ-i) שואל על דפוסי התנהגות ותחושות כלליות, בעוד מחקרים חדשים יותר משתמשים בכלים פסיכומטריים שונים עם פריטים ממוקדים יותר.


 

הבדלים באוכלוסייה – מחקר אחד על סטודנטים או על אנשים צעירים יכול לתת דפוס אחר ממחקר על כלל האוכלוסייה או על אוכלוסייה עם הכשרה מקצועית מסוימת (למשל רופאים, כמו במחקר מהגרף).


 

 


 

---


 

אם תרצה, אני יכול להכין לך טבלה שמשווה בין הגדרת Bar-On ל־Emotion Management / Impulse Control במחקר מהגרף, כדי שתראה בדיוק מה שונה ומה חופף — וזה יעשה סדר בהתנגשות.


 

 

בר-און או בר-אור?קעלעברימבאר
מינכהאוזןצדיק יסוד עלום

איפה מוצאים את השאלון לענות עליו?מתייעצת גירושין

חיפשתי שאלונים כאלה

לגבי השאלהפשוט אני..

לי היה מאוד מפריע אם אני ואשתי היינו עובדים באותו התחום, כשאחד בתפקיד יותר משכיל מהשני.

גם אם אני הייתי הבכיר וגם אם היא הייתה הבכירה, זה היה מפריע לי.


למשל רופאה ואח, מנהלת חשבונות ורואה חשבון, הנדסאי אדריכלות ואדריכלית.


אם זה מקצועות מתחומים שונים, לא מפריע לי בכלל אם אחד מהם נחשב יותר חכם או קשה או רווחי מהשני, רק שלא נהיה באותו התחום.


זה נושא שונהצדיק יסוד עלום
הוא לא קשור לתבנית הסטריוטיפית שעליה ביססתי את השאלה שלי, שהגבר אמור להיות ככלל חכם ומבין יותר מהאישה, אלא למבוכה כשלזוג בקשר אינטימי נכנסת היררכיה של תפקידים וסמכות, כי זה מוזר וחיצוני ופוגע בקשר.


אני מדבר בלי שום מעמד או אומדן חיצוני. סתם יושבים לשיחה ואתה טוען איזו טענה בפוליטיקה ואז אשתך מפריכה אותה בקלות, מביאה נימוק מבוסס היגיון + עובדות, מסבירה לך את הכשל הלוגי בטענה שלך.... כמובן שהכל בדרכי שלום ובנועם ואולי כפי שכבר אמרו אפילו מבלי לאבד את הנשיות שלה, אבל עצם ההיפוך בתכונות האלה בקשר גורם לגבר להרגיש לא בנוח

אני חושב שלא הבנת את כוונתיפשוט אני..

אם הגבר רופא בקופת חולים ואשתו אחות במיון,

אין לו שום סמכות עליה ושום היררכיה ושום כלום. כנ''ל רואה חשבון ומנהלת חשבונות.


ודווקא כשיש סמכות והיררכיה אבל ההשכלה זהה, למשל אחד רופא מנהל מחלקה והשני רופא זוטר, זה לא היה מפריע לי כלל.


כלומר מה שמפריע לי זה בדיוק התחושה של ''אני יותר חכם'' כי אני לא חושב שהיא בריאה בקשר, לא משנה אם זה מצד הגבר או האשה, ולא עניינים כמו היררכיה וסמכות.


מובן כעתצדיק יסוד עלום
ומה לגבי מרחב נייטרלי שלא שייך לתחום מקצועי משותף, אלא לתפיסה העצמית של האדם את עצמו כחכם? האם יהיה קל לאדם שרוב היום מלמד אחרים לשבת כתלמיד קמי מריה וללמוד מאשתו ולהתייעץ איתה בנושאים אינטלקטואליים?
זה מתחבר לי עם מה שהרבה כאן הגיבופשוט אני..

בסוף כדאי למצוא מישהו עם רמת משכל דומה, אם אחד מהצדדים הרבה יותר חכם מהשני אז זאת בעיה שתגרום לשני הצדדים לסבול.


ואם רמת המשכל דומה, ממילא לא מעניין ואין משמעות ואין איך למדוד מי נמצא קצת מעל השני.

כלומר לסיכומו של ענייןצדיק יסוד עלום

אתה דוחה את הנחת המוצא שזה עניין של תפקידים של גבר ואישה, ובעיניך זה הרבה יותר קשור להדדיות.

יפה

יפה סיכמת🌷פשוט אני..

רק אגיד שזה ה''אני מאמין'' שלי לא רק לשאלה שהעלית, אלא כמעט לכל נושא ונושא הקשור לזוגיות.

 

הרבה הדדיות,

הרבה כבוד, 

הרבה מקום לאינדבדואליזם,

מעט מקום (אך לא 0) להגדרות והנחות מוצא מגדריות.

 

הגרוש שלימתייעצת גירושין

היה מתווכח איתי בפוליטיקה.

לא מבינה את ההנאה הזו

כל היום פייגילין וכל היום סמוטריץ

מה מעניין בזה?


וכשאני עונה זה אף פעם לא טוב

אני חושבת שזה תלוי במידות שלההרמוניה
מעניין. יכולה להרחיב?צדיק יסוד עלום
אוקייהרמוניה

כשאני חושבת על מישהי חכמה היא יכולה עדיין להיות בחורה פשוטה ומכבדת. אולי אני מפרשת חוכמה באופן אחר...

בכל אופן אני לא גדלתי על מודל האישה הרכה והרגשית.. אני חושבת שהכוח של אשה זה ברכות פנימית, לא חיצונית. אשה לא צריכה להיות הסטריאוטיפ של היפה והטיפשה, אשה יהודיה צריכה להיות חכמה כמו כל יהודי. אבל "ראשית חכמה יראת ה'"... יראת שמיים ומידות זה העיקר.

 

בתכלס אם לדבר פשוט, אני כן מסכימה שזה אתגר, אבל אם היא חכמה בתחום אחד והוא בתחום אחר אין שום בעיה כי כל אחד מעריך את השני בתחום שלו. 

הוא יכול להשאר "הגבר" שלה, שיהיה את המקום שהיא צריכה אותו. לדוגמא מבחינה רגשית. 

אני חושבת די כמו מה שכתב חתול זמני, שחיבור הוא משהו שנוצר ואצל כל אחד זה יכול להיות באופן שונה...

מותר לי לענות כאישה ?מתייעצת גירושין

התחתנתי עם בעל חכם מאד

גם אני היתי חכמה ואפילו תלמידה חכמה.


הרגשתי שמפריע לו שאני עולה עליו בחכמה וידע בדברים מסוימים

מצד שני הוא כל הזמן רצה להתדיין על דברים ואני בגלל הרגישות שלו

כבר לא רציתי והתעייפתי, במיוחד בפוליטיקה שכבר לא עניינה אותי.


אני הראתי לו איך להכניס צ’קים כשהתחתנו ונראה לי שמאז הוא הרגיש שצריך להראות לי

הוא הראה לי שלא צריך מחשבון והוא יודע הכל.


מתי שהוא זה כבר התפוצץ

לא נח לי שרק הוא החכם ולי אין מקום חוץ מהסירים והמטבח.


חושבת שקיצוניות היא לא טובה

וגם שעדיף כל אחד להיות עניו ולהבין שיש כל מיני חכמות

לצאת מהסטיגמה והשובינזם.


בסוף תרצו לדבר עם מישהו ב120 שנה

אז תדאגו שיהיה מעניין ביחד

ותכבדו דעות של אחרים ולא רק עצמכם.


חכם זה מי שיודע לוותר להתגמש


היום שהתגרשנו אני כבר לא חושבת שהגרוש חכם

מעדיפה להסתדר לבד עם מחשבון 😅


למה החשבון שלו לא חשבון טהור

יש לו במשוואה כולם חייבים לי ואני לא חייב כלום


קל וחומר לילדים שילדתי

מצידו שיצאו לעבוד בגיל 6 לפרנס את עצמם

והוא יתן צדקה לאגודות הזויות של גברים

אבל לא לילדיו שרעבים ללחם.


הנה הוכחה שצריך לב טוב ולא רק חכמים.

לא לחכמים לחם.

יפה, אם כבר מה שצדיק יסוד עלום

@הרמוניה אמרה לגבי מידות, נראה שהבעיה פה קשורה לאגו והשוואות ומאבקי כוח ולא למהויות. כלומר הגרוש קינא בך, הרגיש רגשי נחיתות, נכנס למאבקי אגו ולפינות מטופשות...

אני שואל שאלה מעט יותר נקייה. ברור לי שאם אתחתן עם אישה חכמה אשמח בחלקי, אוהב אותה וכו' וכו', אבל כשאני מצייר ציור של זוגיות עם אישה חכמה אני כן מרגיש שזה לא כל כך מתאים... (בלי שום אפלייה לנשים חכמות, שוב - כבני אדם אעריך אותן מאוד בדיוק כמו גברים, אבל במערכת זוגית זה מרגיש לי לא שייך.)

ממממתייעצת גירושין
עבר עריכה על ידי ברוקולי בתאריך כ"א באב תשפ"ה 13:05

 

לא רואה איפה החכמה נכנסת בסדר יום רגיל

אני חיה עם אנשים וילדים חכמים פלוס

( הבת שלי עם איקיו של 120)

זה לא שאנחנו יושבים ומדסקסים על הקוסמוס ועל אטומים כל היום


 

החיים הם חיים מלאי עשיה ורגש.

רואה זוגות נשואים בשטף של החיים, באמת באמת לא נושמים.

הרוב זה עשיה ורגשות.


 

יש לי חברה רווקה שעכשיו התארסה

היא גאונית ברמה אדירה ועכשיו מצאה בחור חמוד

לא חכם מידי לא יפה מידי

אבל היה לה טוב איתו והיא סגרה.


 

אני חושבת שזה החכמה האמיתית תהיה לה משפחה ואהבה

ואם תרצה לקרוא אפלטון תמיד יש ספריות, פורומים וכי’

היא דווקא רצתה חכם, כן?


 

לי יצא להכיר את החכמים המה להרע להיטיב לא ידעו 🫥

זיווג שני אני מחפשת רק מידות טובות 

דעתי האובייקטיבית בנושא:חתול זמני

אני מתאר לעצמי שאתה רוצה זוגיות. כאילו, מן־סתם, זה נשמע טריוויאלי. אבל העניין הוא כזה: מה זה בכלל לרצות "זוגיות"?

 

אני חושב שיש שני עניינים מקבילים,

 

הא' זה לפגוש מישהי, שיהיה לכם נחמד ביחד, ולרצות להיות איתה. זה נקרא לרצות להיות ביחד עם מישהי ספציפית, כי נחמד לכם באופן ממשי, מוחשי ומובן.

 

הב' זה עצם הכמיהה לקונספט המופשט של זוגיות, כלומר מצבור הפנטזיות, הארכיטיפים, המשאלות והדמיונות שאנחנו מעמיסים על המילה הזאת שנקראת זוגיות. לרוב הפנטזיה הזאת מצטיירת דרך תפקידי מגדר או כל־מיני רעיונות לגבי האישה המושלמת או הגבר המושלם (אפרודיטה / ארס, הרה / זאוס וכיו"ב), ופחות מתייחסת לעניינים המוחשיים והמציאות בשטח, וכמובן לא לצדדים האפורים והמשעממים של להיות ביחד (למה קנית פפריקה מעושנת במקום חריפה???).

 

באפשרות ב' אפשר לראות בנות שחולמות להיות כלות, גם בלי חתן ספציפי, או חולמות על גבר חזק ומוביל, כלומר משאלה להיות נתונות בתוך מערכת יחסי־כוחות מסוימת שתיטיב עמן. וכנ"ל גברים, מבלי שתהיה להם בחורה ספציפית בראש, יכולים לרצות להיות במערכת יחסי־כוחות מסוימת שבה הם חזקים ומובילים ומכובדים ומה לא, כמובן עם עוד פנטזיות אפשריות.

 

כמו שאמרתי במקום אחר, הסבא מנובהרדוק מביא משל, שאייל שרוצה לברוח מהצייד, דבר ראשון שובר את קרניו בעצים, ואז הוא חופשי לברוח לתוך היער בלי להסתבך. כך גם האדם צריך לעשות, בברחו מפני יצר הרע, אלא שלאדם אין בכלל קרניים, חוץ מהקרניים המדומיינות שלו, וגם אין בכלל יער, כי גם את היער הוא מדמיין.

 

לכן, בחזרה לא', אם תיקח בחורה מאוד ממשית ומוחשית, שבמקרה יודעת גם אפלטון, קונפוציוס, כימיה גרעינית ובקיאה בכתבי התראוואדה, האם זה יפריע לכם לדבר וליהנות? האם זה באמת יפריע לך אם היא תתקן אותך על טעותך, או שתדברו על דברים ברומו של עולם, מלבד הקרניים המדומיינות? כאילו, יכול להיות שכן, למשל, אני לא הייתי רוצה שמישהי תחפור לי על פוליטיקה, כי זה לא מעניין ומעיק. אבל יכול להיות שאין אלה אלא קרניים מדומיינות.

 

כעת נלך לב', כמו שאמרתי, עצם המשיכה לקונספט של זוגיות, תלוי במשיכה לאותן פנטזיות / ארכיטיפים / מערכות־היררכיות. אז מה בדיוק השאיפה הערטילאית שלך? להיות גבר חזק ובלתי־מעורער? ולכן אתה מתעקש שאשתך תהיה מטומטמת, כדי שתוכל לשמר יחסי־כוחות מסוימים? או כי המוח שלך מאוהב בארכיטיפ מסוים, נניח איזו תמונה של אלת הפיריון הכנענית ענת, או אפרודיטה היפה־אך־טיפשה, שבלעדיו תרגיש דיסוננס?

 

אני יודע שיצאתי עליך, אבל המטרה שלי הייתה להעלות נקודות למחשבה. ייתכן שבאמת אתה אכן רוצה דווקא ארכיטיפ כזה וכזה, זאת המשאלה הכמוסה שלך ובשבילה אתה מוכן למות אם צריך. אבל, כידוע, יש המון סוגים של ארכיטיפים גבריים ונשיים בתרבות: בארכיטיפ הגברי, יש אמנם מנהיג לוחם (ארס – שהוא ההיפך מיציבות), אך יש גם מורה דרך (כירון), מדען (דיידלוס – ההיפך מעוצמה פיזית), סוחר ממולח (הרמס), נזיר קדוש (בודהה – ואיני חושב שהוא סממן של ביטחון כלכלי), וכן הלאה, ובארכיטיפ הנשי יש לנו גם סוגים רבים, כמו אלת היופי (אפרודיטה), רעיה נאמנה (הרה), מיסטיקנית (הקטה), וגם אלת החכמה (אתנה) שהיא גם אלת המלחמה, ומשלימה את התפקיד של ארס עם אופן חשיבה שונה => מעניין שבפנתיאון היווני יש דווקא אלת החכמה (וגם היא קצת טומבוי) ולא אל החכמה, זה די הפוך לארכיטיפ שהצגת.

 

בקיצור, אישה יכולה להיות אישה גם אם היא נורא חכמה ומבינת עניין. וגבר יכול להיות גבר גם אם הוא איש פשוט, כי יש המון ביטויים לגבריות. עליך להחליט מה זה סתם קרניים ואגו שברירי, ומה באמת מהותי למשאלה שלך, והאם בכלל המשאלה שלך היא נכונה.

 

///

 

כהערת שוליים – רבים מגדולי ישראל בכלל לא עונים לכל אותם תיאורים גבריים שהצגת. יש כאלה שהיו נחבאים אל הכלים וסירבו בכל תוקף להוביל או להנהיג, וגם בבית העדיפו לתת לאישה לנהל את העניינים, והם בעצמם יתעסקו רק בפרנסה או בלימוד. לא נראה לי שהם היו חזקים פיזית, ולחלקם לא היה ביטחון כלכלי בכלל, ודווקא היעדר הביטחון הכלכלי הגדיר אותם, כמו ר' זושא. היו גדולי ישראל שהיו מאוד יציבים ומחושבים, והיו כאלה שהיו מלאי טלטלות רגשיות, כמו ר' נחמן, ואם תרצה – דוד המלך, "אשחה בכל לילה מטתי, בדמעתי ערשי אמסה" – לא ממש דומה לגבריות המערבית הקלאסית, האוסרת על גברים לבכות או לדבר על רגשות.

ענית משהו דומה למה שרציתי לכתוב...הרמוניה
אהבתי את התבנית של "דעתי האובייקטיבית".צדיק יסוד עלום

לא מרגיש ש"נכנסת בי" ולא חושב שיש כזה דבר. תרגיש חופשי להתבטא כרצונך ואם לא אסכים לא אתרגש.

אהבתי את החלוקה בין הצד האינדיבידואלי הקונקרטי לבין הציור הרעיוני תבניתי ואני מסכים איתה לגמרי באופן כללי.


לגבי השימוש בפנתיאון האלים היווני (טפי, יא בן עמלק), אני חושב שכאן נפלת במידה מסויימת וידאו לפוסט-מודרניזם, במובן הזה שגם אם יש ספקטרומים עדיין יש הוויות בינאריות. גם אישה גברית או גבר נשי הם גבר ואישה, ובתור דוגמה - לגבר הנשי יהיה אסור להתקדש על ידי אישה, כי אישה היא נלקחת לאיש (כי ייקח ולא כי יוקח, קידושין שם שם). עדיין *הוא* יקנה *אותה* ולא היא אותו. המהויות המוחלטות האלה לא נכנסות היטב לשלל הוריאציות שהזכרת מהמיתולוגיה.

הרצון לטעון שיש תפקידים מסויימים, גם אם בספקטרום רחב, שמתאימים לתפקיד הגברי בקשר, לא מעוגן רק בארכיטיפ סובייקטיבי שלי אלא בהבנה שלי מהי המהות של גבר ואישה.

זה גם חוזר באותו כנ"ל למוסכמה חברתית שהגבר צריך להיות ג'נטלמן, כלומר לחזר אחרי האישה, לשלם עליה במסעדה, לנסות למשוך אותה אליו.


אפשר אולי להציע שבין היתר בזה עוסק הדיון - האם חוכמה אנליטית מצד הלוגוס של האדם זה דבר שיכול להעכיר את הקשר כשהוא חזק יותר אצל האישה.

זה אותו כנ"ל לגבי אישה שגבוהה מהגבר, או אישה חזקה (שרירית / אתלטית) וגבר רך ועדין. 

אני פשוט מסתכל מסביביחתול זמני

ורואה שהחלוקה אינה בינארית. יש זוגות בינאריים, אבל זה לא הופך אותם למוצלחים יותר.

ראיתי זוגות אומללים ומאושרים משני הסוגים.

 

איני סבור שהותרה הרצועה לחלוטין, יש דברים שלא מתאים לנשים לעשות (עבודת בניין) ויש דברים שלא מתאים לגברים לעשות (לק ג'ל), אבל יש מנעד רחב של תפקידים ווריאציות.

כלומר גבר הוא לא רק "חזק מוביל ויציב רגשית" ואישה היא לא רק "בלונדינית יפה ומטומטמת", ובלי קשר, אין זה אלא רעיון שוביניסטי מערבי של שנות ה־40 הישר מהפילם נואר, זה לא אילן גבוה להיתלות בו.

 

גברים ביהדות הם קודם־כל ג"ומלי חסדים, ב"יישנים ור"חמנים, כובשים את יצרם, צנועים בהליכותיהם, וכן הלאה וכן הלאה, לא "גברים חזקים ומובילים".

והנשים לעומת זאת "פיה פתחה וחכמה" "ממרחק תביא לחמה" "חגרה בעוז מתניה ותאמץ זרועותיה".

 

לגבי המוסכמה החברתית של חיזור, יש לי דעה אובייקטיבית מאוד בנושא, ארחיב עליה בפעם אחרת.

 

לפסקה האחרונה, חושבני שזה תלוי באורך הקרניים ובעובי היער בראשו של האדם. מי שמחפשת אביר על סוס לבן, יפריע לה מי שאינו אביר על סוס לבן. ומי שמחפש להיות גבר שליט עם אגו מנופח, יפריע לו אם אשתו תדע יותר ממנו.

 

ועדיין, זקוקים אנחנו למידה מסוימת של דעה קדומה לגבי מה טוב ומה לא ברמה המופשטת, אחרת כל הזמן נהיה עסוקים בהימורים בעולם המוחשי.

לכן, אני חושב שראוי וטוב לבחון כל ארכיטיפ לגופו: האם הוא מועיל או מזיק?

 

הרעיון של אישה רכה עם חום רגשי יש בו תועלת ממשית לעניין של גידול ילדים ולכן בהחלט יש בזה היגיון.

או אישה יפה, כי זה מועיל למשיכה החושנית.

או אם תרצה, גבר גבוה, כי זה חלק מהמשיכה החושנית, וגם משרה ברמה פסיכולוגית מאוד "נמוכה" (כלומר יותר אינסטינקטיבית, פחות פילוסופית) תחושה של ביטחון כו' עבור האישה.

מאידך הרעיון שהאישה תהיה מטומטמת, איני רואה את התועלת בכך מעבר לכך שזה מערער קרניים דמיוניות כלשהן.

איש קש יושב אוהליםצדיק יסוד עלום

לא תיארתי פעם אחת אישה "בלונדינית יפה ומטומטמת", ואולי זה מה שגרם לך מראש לשרטט כך את גבולות הדיון. דמות האישה שציירת היא נלעגת ולא עליה דיברתי. דיברתי על נושא מאוד ספציפי ומסויים: חוכמה. חוכמה במובן של ידע. כלומר -


 

מתמטיקה פיזיקה אלגברה;

היסטוריה ציונות גיאוגרפיה;

ביולוגיה כימיה אנטומיה;

תנ"ך תלמוד הלכה;

לוגיקה ורטוריקה;


 

אני מודע לכך שעובדתית ישנן נשים חכמות כפי שישנם גברים רגשיים. וגם אם אטען טענה לא מחייבת שססטיסטית גברים חכמים יותר, זה לא ישנה את העובדה שבפועל בת הזוג שלי עלולה להיות חכמה ממני, כפי שישנן נשים אתלטיות או חזקות ממני.


 

בהודעה הראשונה בשרשור טענתי שיש תבנית שבה יש התאמה "אידיאלית" בין המהויות. אני לא מנסה להנציח תבניות שוביניסטיות אמריקאיות, אבל גם אם כיום נשים יכולות לפרנס באופן שווה לגברים, זה לא אומר שזוג שהאישה מפרנסת והגבר לא מפרנס הוא זוג שיש פגם מהותי בו. אני חוזר למסכת קידושין - התורה מציירת נקודות מהותיות בזוגיות בין גבר ואישה, ואחת מהן היא מי קונה את מי ובאיזה אופן. יש מלא נקודות כאלו. הן משרטטות קווים (רחבים, עם הרבה חופש תנועה) לצורה של גבר ואישה.


 

הטיעון של זוגות אומללים ומאושרים לא פוטר את שאלת המהויות, הגם שהוא עונה על השאלה המקורית של האשכול. יש גם זוגות להט"ביים מאושרים, אבל התורה אוסרת את זה כי יש בזה בעיה מהותית. אם הייתי פותח אשכול: "האם הייתם מתחתנים עם גבר אם התורה היתה מתירה?" יכול להיות שחלק היו עונים שבעיניהם אין בזה בעיה או שזה היה עדיף להם.


 

בחזרה להנחת המוצא שלי: אני חושב שחוכמה וידע הם דברים ששייכים יותר לגברים. אני חושב שחום, רוך, אהבה וסובייקטיביות הם דברים ששייכים יותר לנשים. אם אישה צריכה להיות אמא אני רוצה שהיא תהיה תמימה ורכה (תמימה ורכה =/= יפה וטיפשה).

תמימה = חיה מהרגש ומהאינטואיציה באופן יותר משמעותי מאשר הקור והשכל.

רכה = אמפתית, נוגעת ומלטפת, בלה בלה בלה...


 

הטיעונים האלה לא יהיו רלוונטיים כשאפגוש בחורה בדייט ואהנה איתה (חוזר לחלוקה שהצעת בין א' לב'), אבל גם עם גבר או עם גויה אני יכול ליהנות בשיחה נעימה. הב' משפיע על הא' (כאן נכנסים הטיעונים הרבים העוסקים במהות הכוחות הזכרי והנקבי המתבסס על ההלכה ועל האינטואיציה הטבעית), ולכן לא אהנה בשיחה עם גויה או עם גבר (גבר זו דוגמה קלה יותר מגויה מטבע הדברים).


 

הארכתי יותר מדי

נ.ב - לא הבנתי איך דחית בכזו קלות את הטיעון של גובה פיזי או יופי. שניהם קשורים לתפיסה שוביניסטית שאישה צריכה להיות יפה וגבר צריך להיות חזק, הגם שלא כל הגברים חזקים ולא כל הנשים יפות. אותו כנ"ל ראוי שיהיה תקף בנוגע לסטטיסטיקה הטבעית, שנשים רגשיות וסובייקטיביות יותר מגברים וממילא תמימות יותר, וגברים שכליים וקרים יותר וממילא חכמים יותר.

 

המהות היא בערך אותה מהות.חתול זמני

מפריעה לך אישה שיש לה תואר שני וייתכן שאפילו תואר ראשון. הגם שמבחינה מחקרית נכון לעכשיו הבנות עוקפות את הבנים בכל הנוגע ללימודים אקדמיים מלבד מקצועות מאוד ריאליים (וייתכן שיש בזה גם עניין של נישה).

 

השאלה היא אפוא מה באמת התורה מציירת ומה לא. למיטב הבנתי, התורה מציירת קווים כלליים למדי ומעבר לכך כשם שפרצופיהם שונים כך דעותיהם שונות כו'.

העניין של לקיחה הוא פשוט מאוד בעיניי. הגבר הוא זה שבונה בית (חומרית ורוחנית) ומזמין את אשתו לבית הזה. כמובן אין לזה שום משמעות אם שניהם בבית של ההורים וחיים מכספם, הוא בקושי גמול מחלב ולא יודע כביסה מה היא והיא באמצע תואר שני... מה שבהחלט קיים ועגום...

 

האם התורה אוסרת שלנשים יהיה ידע כללי? ומה זה משנה בכלל ידע כללי, אם "אל יתהלל החכם בחכמתו"?

 

בעיניי, השאלה היא עד־כמה בעיניך זה מרכז ערך. בעיניי זה לא מעניין אם מישהו מבין בפוליטיקה או לא. גם לא מעניין אותי אם הוא מבין ברפואה או לא, מצדי שיהיה הרופא הכי מדהים בעולם, שכוייח לו, מאוד מגניב, אבל זה לא משהו שנוגע בי בחיי היום־יום. הייתה לי ידידה רופאה מאוד משכילה וכו', יותר משכילה ממני פורמלית (בחור פשוט בלי תואר), אבל מעולם לא הרגשתי איזשהו עניין סביב זה.

 

לכן:

 

– יכול להיות שאם היא תהיה תמימה בלבד, מהר מאוד יהיה לכם משעמם מאוד כי לא יהיה לכם על מה לדבר.

– יכול להיות שאם היא תהיה חכמה ממך בפער, ובנוסף גם מתנשאת, זה יכבה אותך.

– יכולה להיות שאם תהיה חכם ממנה בפער, ובנוסף בעל אגו רגיש, היא תרגיש שאתה מכבה אותה.

– יכול להיות שהפוך היא תעוף עליך שאתה כזה חכם וחזק.

 

תלוי במי מדובר.

 

לכן אני לא כל־כך אוהב את הדיונים התיאורטיים האלה. אם נפגשת עם בחורה וטוב לכם ונחמד לכם, פשוט תתחתנו כבר ואל תבזבזו לנו את הזמן, יותר דחוף פרייה ורביה וכל המצוות דאורייתא הקשורות בעניין מאשר הידורים מדומיינים.

 

גם במקצועות שהזכרת, כל מקצוע מצריך משהו אחר, לא הכרתי אדם אחד שטוב בכל הדברים בעולם, יש אנשים שטובים בדיבורים, יש אנשים שיש להם זיכרון נפלא (רוב הבנות שהכרתי בעלות זיכרון הרבה יותר טוב משלי, בפער), יש כאלה שטובים במתמטיקה ויש כאלה שטובים בטופסיאדה. אני גרוע בהכל חוץ מגיאוגרפיה וטופסיאדה וכך הפכתי לעמיל מכס, ב"ה הקב"ה מסדר את העולם כך שכל אדם יהיה במקום שבו הוא צריך, כי אחרת אין איך להסביר איך אנשים מגיעים לנישות כמו ייצור ברזנטים למשאיות או מפעלי קולבים.

 

אגב, כשהייתי בתיכון, הבדיחה הידועה הייתה שהבנות באולפנה כולן 200 יח"ל בהכל ובוכות על ציון פחות מ־99, בעוד בני הישיבה התיכונית בבונים ערסים טובי־לב אך בקושי גומרים 12 שנ"ל. זה גם בסדר, אין בזה משהו נורא.

יתכן שיש טעות מובנית בחשיבה של מישהושלג דאשתקד

לא קראתי את כל הדו שיח, אני רק רוצה לחזק את המסקנה שלך מכיוון אחר.

הטענות אומרות שנשים לומדות יותר ומחזיקות ביותר תארים, מלבד תחומים ריאליים. הסיבה היא שהן לא מפרנסות עיקריות ועבודה סמינריונית יכולה להיכבד בזמן מחזור, הריון, לידה והנקה (ולפעמים אף רצוי לכתוב דברים בלהט הורמונלי ).

כלומר, הנשים לומדות יותר כי הגברים מממנים את זה. כך שלא בטוח שהגברים פחות חכמים, אולי רק גברים שמממנים תארים מיותרים הם פחות חכמים ;)

מגיב לשניכם - למי אכפת מתואר?צדיק יסוד עלום

תואר =/= חוכמה

חוכמה =/= חוכמה. מבחינתי היא מתבטאת הכי הרבה דווקא בסעיף האחרון שמניתי, של לוגיקה ורטוריקה, שהם אבות המזון של יצר מקצועות החוכמה במובן הספציפי הזה של המונח חוכמה

הזכרת מקצועות לכן הלכתי בכיוון של תוארחתול זמני

לי אישית יש ידע נפלא בגאוגרפיה

אני יודע את כל המדינות בעולם בעל־פה ופעם גם זכרתי את כל הבירות בעל־פה

ואני מכיר בערך כל שדות התעופה המרכזיים בעולם

אבל לא מבין מה יש כל־כך להתלהב מזה, ומה זה משנה בדינמיקה הבין־אישית.

לא הזכרתי מקצועות אלא תחומי ענייןצדיק יסוד עלום

ושליטה בחומר הנלמד, ואהבת חוכמה. בטוח פגשת אנשים שהחומר נכנס להם מצד אחד ויצא די מהר מצד שני, או את הסטטיסטיקה על אחוז האנשים שעובדים במקצועות שהם למדו בתואר הראשון

אתה יודעחתול זמני

היום ראיתי חתולה שאני רגיל ללטף, תמיד כשאני קורא לה היא באה.

היום קראתי לה והיא אמנם הרימה את הראש, אבל למרות הפצרותיי היא הורידה את הראש בחזרה למצב שינה בקול רעש גדול (פחחחחק)

נראה לי שהיא הייתה גמורה מהחום.

זה השפיל אותך?צדיק יסוד עלום
סליחה אבל בעיניי אם אני קורא לחתולה והיא לא באה, למה שאני בכלל אחזיק חתולה בבית?
תראה קודם־כל היא חתולת רחוב ואני מכבד אתחתול זמני

האוטונמיה שלה.

במקרה הזה זה לא העליב כי היא באמת נראתה נורא עייפה.

שימו מים לחתולי הרחובבבב! 😿😿😿😿צדיק יסוד עלום
אמא הבטחת לנו עוף לשבת! מיאו!
אתה יודע, בעיר שאני גר בהחתול זמני

יש הרבה "עמדות חתולים" לחתולי רחוב. יעני כמו עמדות קטנות כאלה מברזל עם ציור של חתול שבהם שמים מים ואוכל, מפוזרות במקומות אסטרטגיים.

אבל תקשיב מה שאני מנסה לומר לך לאורך כל הדיוןחתול זמני

אני חושב שאתה מתעסק בזוטות

אם טוב לך עם בחורה תתחתן איתה

למיטב הבנתי התורה לא מבקשת איזה איזון אידיאלי והתאמה מושלמת לכל־מיני תפקידי מגדר

מספיק שגבר ואישה בבית זה כבר טוב.

מסכים איתך לגמריצדיק יסוד עלום
שמתי לב שזה נושא שיחסית משמעותי לי ומתוך שיעמום בחרתי "לבזבז לכם את הזמן" ולראות האם אנשים שותפים לתהייה הזו (ראה הלינק שהרמוניה שלחה בקצה השרשור).
אני מכיר מקרוב התמודדות מהסוג שגבירתנוחתול זמניאחרונה

@הרמוניה משבט המים הדרומי קישרה אליה,

בסוף האישה למדה להעריך את הספונטניות של בעלה, והבינה שהם משלימים אחד את השני, הוא כל־הזמן ממציא דברים (גם אם לא הגיוניים) והיא בעזרת הלוגיקה שלה מביאה את זה לכדי משהו הגיוני (כמו חכמה ובינה). זה כן יוצר קצת חיכוכים אבל בסך־הכל הם מסתדרים יפה.

האמת היא שסתם הבאתי את הנתון הזה לצורך הדיוןחתול זמני

אני בכלל לא בן־אדם של מחקרים ודיונים תיאורטיים אלא התבוננות בסביבה.

ממה שהתבוננתי בסביבה, יש המון בנות חכמות בפער מהמון בנים. יש גם בנות פחות חכמות, אבל רוב הבנות שאני מכיר חכמות דיין. מכיר גם מערכות יחסים של בנות משכילות ומבינות עניין בין בנים בוּרים. חלקן צלחו, חלקן פחות, זאת דינמיקה קצת מורכבת.

אני חושב שהשאלה קשורה לנשים,אולי אפילו יותר מגבריםמתוך סקרנות
עבר עריכה על ידי מתוך סקרנות בתאריך ג' באלול תשפ"ה 1:00

הבלבול הקיים כיום, מאז שהשוויון נכנס לחיינו, משפיע במידה מסוימת על נשים ומבלבל אותן עוד יותר.

נראה שמצד אחד, הן נוטות לרצות "שוויון", אבל מצד שני שהבעל יהיה תמיד "יותר" (אפשר לראות ברחבי הרשת, נשים גרושות שמתלוננות על כך שלגברים פוטנציאליים יש "פחות" כסף מהן, כי מה לעשות, כמו שהן התעשרו מהגרוש שלהן, הגברים איתם הן נפגשות מעשרים את גרושותיהן הן).

אם ירגישו שהן "יותר חכמות מהבעל", לפעמים זה "יוריד להן ממנו", לכאורה.

 

גם באשכול הנוכחי, ראיתי תגובה של אישה שמצד אחד אומרת שלא רוצה שה"מקום שלה יהיה רק במטבח ובסירים", אבל מצד שני "הגרוש שלה צריך לדאוג לכל מחסורה", לפרנס 2 בתים, והיא לא צריכה כלום, קצת מבלבל, כי לא ברור איפה כן המקום שלה? האם רוצה רק "שוויון זכויות", או שמבינה שעם הזכויות באים גם החובות והאחריות.

הנה דברים יפים של הרב אוריאל אליהו בנושא

 

גם ההתלבטויות לגבי החכמה-לא חכמה, יכולים להיות קולות פנימיים בתוכה (שמצד אחד רוצה להיות החכמה והחזקה שלא צריכה עזרה מאף אחד, ומצד שני רוצה מישהו שידאג לה לכל דבר כאילו היא ילדה קטנה כפי שהראתה בחצי השני של תגובתה), שגם את זה נוח לה להפיל על בעלה...

נפלא!צדיק יסוד עלום

מעניין ממש. היא תיארה בצורה נפלאה.

אגב, חשוב לציין שאני יכול להזדהות גם כגבר. "חדות" שונה מחוכמה, ואישה לא חדה זה כן חיסרון משמעותי שמעסיק אותי רבות


דייט בטרמפיאדה לגיטימי?נתקה

ככה...

השבוע נתקעתי עם מישהי דוסה באיזה טרמפיאדת חור

בצפון השומרון.. אני חושב חיכינו שם איזה 20 דקות

והיא הייתה שם עוד לפני

עכשיו הייתי מאוד עייף.. מאוד..

מה שקצט מנע ממני לפעול..

כלאחר מעשה..

לגיטימי לדעתכם לדבר עם בחורה בטרמפיאדה

ולהחליף אח"כ מספר או פרטים וכו, אם..

ממה שהיא משדרת היא מעוניינת לדבר איתך?

כ"כ.. בהנחה והתשובה היא כן..

האם לדעתכם שיחה כזו יכולה להלחיץ?

מה הדרך הנכונה חפתוח שיחה כזו?

האם זה אומר עליה שאולי היא מתלבשת כמו דוסה אבל היא לא דוסה באמת?

האם בכלל כל התפיסה הזו זה חוסר אמונה בה' שיישלח לך עד אליך את המיועדת?

על המשפט האחרוןעיונית

הוא שלח עד אליך את המיועדת ותקע אתכם חצי שעה בטרמפיאדה שוממת, מה אתה עוד צריך? שהיא תכרע ברך בפניך?

הכוונה, לא מחייב שזו באמת היא, אבל אתה לא יודע איך או מתי כלתך תופיע, והרבה שליחים למקום...

אז את חושבת שמותר לפרוץ את מחסום הבושה גם אםנתקה

לא נעים או מביך..

וכן ברור שזה מרגיש פיספוס נדיר..

אבל מאמין בקב"ה שלא מקפח שכר כל בריה..

יכול להיותנתקהאחרונה

שהוא שלח לי אותה

בשביל שאולי כשאפגוש את האחת

אדע מה לעשות...

אם היא רוצה להקים בית נאמן בישראל היא לא דוסית?חושבת בקופסא

יש בנות שמתאים להם שמתחילים איתן ברחוב ומביעות עניין ויש כאלו שזה לא מתאים להן. יש מתאם מסויים ביחס לציבור שאליו היא משתייכת ועד כמה דברים כאלו מקובלים והיא רגילה אליהם, אבל זה לא אומר שום דבר על יראת השמיים לכאן או לכאן.

אבל למרות שיש הבדל בין שיוך לנורמות חברתיות מסוימות ליראת שמיים, עוד לא פגשתי מישהי שלובשת חצאית ארוכה עד הרצפה, חולצת בסיס חנוקה סביב כל פינה בצוואר, ושיער אסוף בקפידה בצמה (אחרי החתונה- מגדל בבל ענק על הראש) שהיא לא קווניקית/ גבעוניסטית/ איפשהו בטווח בין לבין.

יעני, מה שרוב האנשים יגדירו דוסית או דוסית טרור. (יש עוד דרכים להתלבש צנוע, אבל הסגנון הזה מאפיין את הציבורים האלו).

שוב, לא בטוח שסגנון היכרות כזה יתאים לבחורה כזו, אבל אנשים הם לא תבנית מדויקת של הנורמות החברתיות שלהם. עדיין סביר שבחורה כזו תעדיף היכרות דרך צד שלישי כלשהו. אבל היא זורמת שניכם הרווחתם.

בהצלחה.

תודה חחנתקה

הגזמת זה נפוץ מכירה הרבההפי

שהכירו ככה

אין ספק שלא כל מי שהולכת עם חצאית ארוכה דתייה אבל הגיוני מאוד שהרוב כן

זה לגיטמי וכל השאר סרטיםadvfb

באמת שמתחילים עם בחורה לא יודעים איך היא תקבל את זה. נכון, זה חלק מהפורמט.

בכל זאת- כל עוד זה בטקט וברגישות - מותר ואולי אף מצווה להתחיל עם בחורה אם ראית לנכון

הוא שלח אותה עד אליךנפשי תערוג

לאיפה את רוצה שהוא עוד יביא אותה?

דרך אגב.

אני ואישתי הכרנו בדרך די דומה

לא טרמפידה. יותר הזוי

אבל גם מפגש מקרי

לא יהיה לך ולה מה לענות ביום הדין.אדם פרו+

הוא שלח אותך עד אליה

ולא עשית דבר.

עייף גם עשיו היה עייף

זה לא מנע ממנו לבקש אוכל

עייף זה לא תירוץ קביל בשמיים.

אתה סתם מקשקשקעלעברימבאר

מותר לדבר עם מישהי אם זה לצורך שידוך

אנשים יקרים,דוס91

המלצה חמה שלי:

והלואי שזה יעזור לכמה ...

תשקיעו...תשקיעו... ותבדקו טוב טוב

בכל הקשר להדרכת חתנים/כלות..

זה משפיע ממש על חיים שלמים...

כנראה תלוי מגזרים ואורחות חיים. אי אפשר להכלילאלישבע999אחרונה

בן עשרים ומשו+ יצא לי להימשך באמת רק לשלושה בחורותכְּקֶדֶם

אחת מהן היא ניקית כאן מי שיודעת יודעת

השניה זו האקסית של פעם

וההכי הכי זו האקסית האחרונה

היו לי הרבה יותר ידידות טובות מאשר חברים

והרבה מהקשרים שהייתי הכנסתי את רובן לפרנדזון

כל בחורה שאני מכיר אנחנו הופכים להיות חברים טובים וזהו

וזה כיף אבל מתסכל. מה יהיה טעטע

שלוש בחורים, שלושה בחורותטאבי

מה לדעתך בעצם גורם זה?

האופי שליכְּקֶדֶם

מה בו?טאבי

בכל־מקרה, על־סמך הכתוב בשרשור זה, התחושה שלי היא שיש לך מנגנון שתפקידו לעצור את המשיכה מלהתפתח בתוך קשר של ידידות. אולי זה עניין דתי (צניעות?) או פסיכולוגי (לא לחרבש את החברוּת?) ש"מכבה" משהו שהוא לא יכול להכיל כרגע, וממילא זה לא מתפתח.

אנימה

ואם לא היית הופך את הקשרים לידידוּת יכול להיות שזה היה אחרת?

זה בעל כרחי זורם לשםכְּקֶדֶם

היי מה קורה?הרמוניה

תשמע... בעיניי, הפיתרון הוא לשמור מרחק מבנות.

תפנה אליהן ביראת כבוד. תראה שתוכל להימשך להרבה בנות.

אני שומרת עיניים יחסית (וצניעות) וגבר זה דבר מיוחד בשבילי... לא בקטע שאני אתרגש מכל גבר שאני רואה, אבל יש לי יראת כבוד למין השני כי הוא רחוק, שונה, לא רגיל.

זה הכיף בצניעות, זה התוצאה שזוכים לה כשהולכים עם מצוות ה' עד הסוף.

(*אני כן רואה הרבה בנים בעבודה אבל לא שמה לב לזה כי זה במקום הענייני ופחות האישי כמו "עסוק במלאכתו")

דעתי האישית- מה שאתה מתאר הוא סימפטום ולא הבעיה ולכן לא כדאי להתמקד בו.

חושבת שכדאי לך לשאוף למחויבות ורצינות בחיים, לקחת את עצמך בידיים כזה והכל יתיישר לאט לאט בעז"ה.

אתה צודק שעיקר הקשר הוא באמת החברות, ואין סיבה שהדברים לא יבואו ביחד... אני חושבת שהנקודה היא המחוייבות שברגע שתשדר רצינות הקשרים גם יראו ככה, ויהיו יותר ממוקדים.

הכל בשמחה כמובן, בך אני לא חושדת שתהיה כבד...חח

הרבה בהצלחה ובאמונה בע"ה🙏

אני שומרכְּקֶדֶם

אופ כולכם כאן חןשבים שאני פלרטטן ויצא לי שם של לא רציני . אני פשוט חמוד ורוב הזמן אני שקט בחיים האמיתיים

כמו שאני מכיר חברים אני מכיר גם חברות בישבילי אין ככ הבדל (אני יודע זה נשמע דפוק) אבל פשוט מי שמתחבר אליי מתחבר ועם בנות כמו עם בנים יש לי שילוב של שטוטניקיות ועןמק

ברוא שמלכתחילה יש לי משיכה מסוימת לבנות אבל המחשבות שלי הן שונות

ומעניין, לאיזה סימפתום את מתכוונת?

..הרמוניה

כתבתי משהו אבל במחשבה שניה... יכול להיות שפשוט אתה כל כך משתדל להתייחס למהות של הבן אדם שנעלמה לך המשמעות של הגוף? כי נשמע שאתה לא מתייחס לקיומו כל כך מול אנשים.

יכול להיות שמרוב שאתה לא רוצה להיות מוסח מהחיצוניות ביטלת אותה לגמרי? (אם כן זה ממש חמוד)

הסימפטום זה חוסר המשיכה אבל אם רוצים לשנות אותו עדיף לשנות את ההבנה וההתנהגות. ובאופן טבעי גם זה ישתנה. לדעתי.

ומאד מתחברת לדברים של @עלמה בשרשור

איזה כיף לקרוא הודעה כזו 🙂בחור עצוב

תתחיל להתפקסהפי

ואגב אם זה מנחם אותך גם אני לא נמשכתי לחלק מהגברים שיצאתי איתם..

אולי שווה לך לבחון איזו דינמיקה אתה מייצר עם נשים.

אצלי שמתי לב למשל שקשה להימשך לגבר שמתנהג כמו נסיכה. זה לוקח את הקשר למקום ידידותי ולא רומנטי ושם אותי במקום הגברי בקשר.

ואני בן גרוע ביותר 😂

בכל מקרה אני משתדלת לא להסתכל לגברים בעיניים .. קשה לי לשמור על מבט לאורך זמן נראה לי לא מתאים .. אולי אם תשמור על זה ה' ישמור עליך.

זהו זה הענייןכְּקֶדֶם

הדינמיקה.

בדרכ בנות שאני אוהב אני אוהב אותן כמו אחיות שלי וגם אני כמו אח שהן הכי יכולות לסמוך עליו בעולם. ורק עם 2 הדינימיקה הייתה שונה בתכלית.

מעניין הקטע שהזכרת עם העיניים. באמת עם כל האלה שהיו כמו ידידות בישבילי לא היה לי בעיה להסתכל להן עמוק בתוך העיניים, ודווקא אלו שכן היה משהו שונה אז היה לי הרבה יותר קשה להסתכל

יופי עכשיו תעבוד על דנמיקה אחרתהפי

תוכלי להרחיב בזה?ישי2

לדעת

וואלה לא לימדו אותי את זה..

מה תפקיד בלהסתכל תוך כדי דייט ומה לא

אשמח ממש להרחבה בנושא

בהצלחה רבה!advfb

אם אתה בוחר להכיר רק בצורה "טבעית" זה הגיוני

תודה שמרגיע אחכְּקֶדֶם

אבל תתפלא אחת מהשלושה הנ"ל הכרתי דרך שידוך אאאאאר

אין מטרה להרגיע דווקא, אלא גם שתרגיש טוב וגם תפעלadvfb

אבל זה הגינוי אם אתה לא פונה לשדכנים מיזמים ודברים כאלה

גם הצעות מזדמנות זה משהו שהגיונית הוא לאו דווקא מביא דייטים רבים.

לדעתי כדאי להוריד את המיקודעַלְמָה

בחיפושים מ "בחורה שאני נמשך אליה"

ל "בחורה שאני רוצה לבנות איתה בית"

ואל תדאג כשתסיר את המיקוד מהבדיקה האינטנסיבית אם יש משיכה - היא תתעצם

מבין מאת אומרת אבלכְּקֶדֶם

היה לי קשר אחד של חצי שנה והבחורה כבר רצתה לסגור וזה.. ומבחינתי על הנייר הכל טוב. בחורה נאה טובה רגישה חכמה, רצינית תורנית יש דיבור והכל. אבלל משיכה לא הייתה לי כמעט בכלל היא הייתה כבר עמוק בפרנדזון אצלי וכעסתי עלעצמי..

בכולופן היום ב"ה היא כבר נשואה והכל

ברור שזה לא מחייב שתתפתח משיכהעַלְמָה

אבל אם יש בסיס של משיכה

זה יאפשר לה לצמוח טוב יותר אם תתמקד בלברר את שאר הדברים שחשובים לך

את אומרת לו את זה בתור בחורה ..הפי

אנחנו לא חושבות על זה כמו שהם ..

זה לא נכון לגבי גברים אם אתה לא נמשך אתה גם לא תימשך בדייט מאה

אצל נשים זה שונה מאוד

לא נכון מניסיוןטאבי

וגם לגבי נשים מהיכרות עם נשים יש ויש

תראה אם הוא ראה אותההפי

פעמיים שלוש ולא התחבר זה בעייתי

יש בזה משהו אבל במקרהטאבי

שלו נראה לי זה יותר פסיכולוגי

התכוונתי לכתוב את זהעַלְמָה

ספציפית לכקדם ולא לכל גברי העולם

וגם לו, לא אמרתי להתעלם לגמרי מהמשיכה, רק להוריד משקל

אולי תנסה למצוא מכנה משותף בין השלוש האלונוגע, לא נוגעאחרונה

אתה גם כותב שאתה זה שמכניס אותן לפרנדזון, כלומר הן לא רואות אותך באופן טבעי ככה.

בשביל קשר זוגי צריך אש, בד"כ מי שמדליק אותה זה האיש. מה שאישה יכולה בד"כ לעשות זה רק לנסות לגרום לו להדליק אותה.

יתכן שעם השלוש האלו האש שלך נדלקה באופן טבעי והיא הייתה חזקה מכדי להיחסם פנימית.

כללי, ספציפיטאבי

מחשבה שעלתה לי בעקבות שרשור שהיה כאן.

מה דעתכם על התמקדות, כלומר לחפש מישהו/י "מדויק/ת", שתתאים לא' ב' ג', עונה על קריטריונים מסוימים כו', או לאו דווקא ברמת האדם עצמו, אלא ברמת מה שמחפשים בקשר, שייראה כך ולא אחרת וכן הלאה,

לעומת לא להציב (כמעט) שום פילטרים מההתחלה, ולתת לדברים לזרום ולראות מה הולך?

חושבני שככל שה"אני", עולם הרגש והמציאות נתפשים כיותר מוצקים ומוגדרים, ממילא הצורך שדברים לא יבלטו מבעד למסגרתם.

אבל ככל שאני חושב על זה, הרי אין לנו שום מושג לאן הזוגיות תתפתח, איך אנחנו והמציאות ישתנו, ואם לצאת מנקודת ההנחה האחרונה, הרי שאין שום משמעות לחיפוש דברים ספציפיים.

שאלו אותי פעם "מה אני מחפש" או "איזה סגנון אתה מחפש", well, מאיפה אני, או מישהו בכלל, אמורים לדעת? התחברתי לאנשים שקטים להפליא ורועשים להפליא, עדינים ורגישים וגם מחוספסים ועוצמתיים, אנשי רוח ואנשי חומר, פדנטיים ומבולגנים, וחוץ מזה, מאיפה אני יודע מה אני צריך?

בסך הכולל נראה שאנשים מחפשים או משהו נורא, נורא מדויק וספציפי, או "מחפשים" משהו כל־כך כללי ובנאלי שבזבוז זמן בכלל לבטא אותו ("מחפשת בחור דתי נחמד ששואף להקים בית נחמד". "שלום שדכן, אני במקרה גם מחפש בחורה נחמדה להקים בית נחמד." "ביררתי עם הצד השני, אבל זה לא נראה להם מתאים. אין לי כרגע רעיונות נוספים." ...........................), או שאין להם מושג.

מה אתם חושבים? דונו ונמקו את דעתכם.

לדעתי מאוד תלוי גיל - ככל שמצליחים להכיר ולמצואפ.א.

זוגיות ולהתחתן מאוד צעירים, ככל שיש פחות "כוויות" ואכזבות מניסיונות חיים "שמשאירים סימנים" - כך יש פחות דרישות והגדרות ורשימת מאפיינים שהצד השני צריך להתאים אליהם, והרבה יותר פשוט וקל להכיל, לקבל שונות, להתחבר לאופי שונה …

קודם כלפצל"פ

יש עניין של התאמה כלשהי בערכים ובכיוון של הבית שרוצים לבנות

אחרי זה, זה באמת מאוד תלוי אדם נראלי

אתה אדם שנצליח להתחבר להרבה סוגים

יש אנשים שלא יצליחו להתחבר לסוג מסוים של אנשים או לאנשים עם תכונה מסוימת

לא חושב שזה צורך בהתאמה מדויקת כמו גם ניסיון חיים ההיכרות עם עצמך

ברו יודע אנגליתכְּקֶדֶם

ברוטאבי

דברים שלדעתי חשוביםמילה בסלע

גיל

רמה דתית באיזור טווח רחב, לדוגמא אני לא אחפש לצאת עם מסורתית כי זה ממש עולם אחר.

יש עוד כמה דברים שכדאי לדעת לפני שנפגשים כמו תמונה (אף בחורה לא מגיע לה להרגיש בדייט ראשון עם מישהו שאיך שהוא ראה אותה הוא נכבה)

אבל בגדול צריך לבוא פתוח ואני מסכים עם בסיס הדברים.

יש דברים שמאוד חשובים אבל אי אפשר לדעת עד שבאמת מכירים.

לי למשל חשוב כנות, יושרה ואחריות אבל זה משהו שצריך להכיר כדי לדעת.

"מחפש בחורה עם כנות, יושרה ואחריות"טאבי

"אה, בעצם אני קלפטומנית שקרנית פתולוגית שאוהבת להמציא גוזמאות לרוב, נראה לי שפחות יתאים"

כאילו...

התכוונתי שזה בהכרות לעומק...מילה בסלע

בגדול מסכים איתךadvfbאחרונה

ובכל זאת, יש פעמים שדברים מסויימים מושכים לבנאדם את העין, או עוזרים לו לממש את עולם הערכים שלו ולכן בנאדם בוחר בהם. זה הגיוני לגמרי.

יוצא לכם להרגיש גזענות בשידוכים?פתית שלג

ישהפי

לי בעצמי יצא לשדך מישהי.. הבחור מאוד רצה אותה התלהב מהפרטים מהתמונה גם בחורה יפיפיה .. באמת זכיה בפיס.

הבחורה גם אמרה כן ..

אחרי שעה רושם לי רגע שכחתי לשאול היא אשכנזיה?

אמרתי לו האמת שלא יודעת מה העדה ..אבל אם התלהבת מהפרטים והיופי שלה מזה משנה?

אבל אבדוק בקיצור אמרה לי שהיא לא .. ואז הוא רשם שהוא מחפש רק אשכנזיה.

כל-כך כעסתי עליו שהוא לא אמר לפני ..

התקשרתי בדמעות לבחורה שבסוף הוא לא רוצה באמת חורבן בית מבחינתי .

לבחור אמרתי אתה ומשפחה שלא יתקשרו אלי יותר בחיים חתיכת גזענים .

ואם אתה קורא פה אתה חתיכת עלוב

( כן נתקלתי שבחורים אמרו מעדיף ככה וככה אבל לא יפסלו .. או מאוד חשוב לי מישהי שמתפללת עדות המזרח .. אבל לא להגיד מראש כאילו זה משהו כל-כך בסיסי .. ולהתנהג ככה גועל פשוט איכס)

יש בהחלט עוד מקרים כאלה

אבל איך אני אומרת ככל שהמשפחה יותר סטיגמטית וגזענית ככה היא גם יותר מסכנה)

האמת ורק האמת גם אם היא כואבתשנונימי

ערב השואה אחוז היהודים האשכנזים היה 92% (ורבים מהם היגרו לאמריקה לפני המלחמה),

לעומת 8% מזרחים (כמיליון 1 במספר סה"כ וחצי מהם מרוקאים).

האשכנזים היוו את המרכז הרוחני בתקופה זו ואירופה מאוד הושפעה מכך.

(שווה מאוד להסתכל על התפתחות אוכלוסיית מדינות ערב מאז שהוקמה מדינת ישראל בהשוואה לאירופה).

מסיבה זו התגלות ה' הייתה דווקא שם, ב"ברב עם הדרת מלך" והבעל שם טוב עשה מופתים רבים,

ולאחר מכן גם תורתו תלמידיו וזרעו הוא רבי נחמן מברסלב.

בכלליות האשכנזים זכו יותר, יותר תורה, ספרים, צדיקים ויותר חכמה ולב.

אך, על הבעש"ט ועל רבי נחמן הייתה התנגדות קשה מאוד, ונגרמה לנו גם השואה הנוראה.

כשאנחנו מסתכלים בכלליות אכן לספרדים יש חיסרון.

אך לפרט אנו רואים הרבה בני עדות המזרח שזכו להתקרב לה' ולתורה באמת,

ולעומתם גם בני עדות אשכנז שלא זכו ואפילו נפלו לטעויות גדולות רחמנא ליצלן.

ובנוסף לכך עדויות רבות מספרי חסידים משנת 1700 ואילך,

רבים מחסידי הבעל שם טוב נשאו נשים ספרדיות, ולהפך.

ולרוב חצי חצי תמיד נמשכו אחרי הצד האשכנזי כי הוא הרוב המכריע.

בתקופת הראשונים זה הפוך - עיקר המרכז בספרד ולאקעלעברימבאר

באשכנז (וגם פרובנס יותר קשורה לספרד מאשכנז). ועובדהש כל אשכנזי לומר קודם את השו"ע ורק אחר כך את המפה של הרמ"א.

נכון שבתקופת האחרונים עיקר מרכז העם היהודי נדד מספרד לאשכנזים, אבל עדיין הספרדים יותר שימרו את הארצישראליות, ולא במקרה בארץ ישראל כיום (איפה שכלל ישראל האמיתי נספר כי יהודים בחו"ל לא קובעים את כלל ישראל) זה חצי על חצי וייתכן רוב לספרדים.

אצל הספרדים לא היה צריך תנועת חסידות כי הקבלה היתה נוכחת בחיים והת"חים לא היו מנותקים מהעם , בעיות שהחסידות התמודדה איתם. מצד שני זה גרם לכך שהספרדים לא זכו לייתרונות של החסידות. כך שכל עדה והייתרונות שלה.

ערב השואה לא מייצג דבר, כי מאה שנה לפני השואה מספר האשכנזים והספרדים היה שווה, פשוט באירופה היה יותר רפואה ופחות תמותת תינוקות אז הם התרבו תוך 100 שנה פי 5, בעוד שבארצות המזרח לא היתה מערכת בריאות. אם שיעור ההתבוללות כיום ימשיך בארהב - תוך 100 שנה יהודי העולם יהיו חצי ספרדים חצי אשכנזים.

אומרים שכשהבעשט הגיע לאיסטנבול הוא אמר שראה אצל היהודים הספרדים שם נשמות של תנאים

מי שפוסל רק על פי צבע שיער או דעות קדומותשנונימי

זה הפסד שלו.

ואם אין שכל לחפש מעבר לזה...

אז שה' יתן שכל - וגם לנו.

לא בא להצדיק את ההתנהלות שלורודף מצוות
עבר עריכה על ידי רודף מצוות בתאריך ו' בכסלו תשפ"ז 19:36

אך באופן כללי זה שאדם שכח לברר מראש לגבי פרט שחשוב לו מאד, זה דבר שיכול לקרות. ואם זה תנאי סף מבחינתו, עדיף שלא יתחיל לצאת איתה מאשר שיצא לפגישה אחת ויחתוך.

ממש לא מתרגש מזהבחור עצוב

אגב, יותר נתקל בזה אצל בנות מבנים. בד"כ כי לא רוצות לשנות את המנהגים שלהן יותר מדי.

אריק מהדרום

העונש של הגזענים שמניחים להם לנפשם, שיתמודדו.

לשמחתי לא מצד העדהאביעד מילוא

אבל כן סוג של "גזענות" או יותר נכון יחס קצת צונן על רקע היותי דוס.

יש הבדל בין העדפה אישית לעדה מסויימת ובין גזענותרודף מצוות

לגיטימי לחלוטין להעדיף בן/ בת זוג מעדה מסויימת. או להחליט שלא לצאת עם בני עדה מסויימת.

פערים עדתיים קיימים גם היום, ובהצטרף לכל מיני פערים אחרים שמתגלים בתחילת קשר או בתחילת הנישואין - הם יכולים להוביל לקשיים משמעותיים.

אני אישית יצאתי רק עם בנות שהן לא מהעדה שלי, ואף התחתנתי עם אחת מהן. אך חששתי מאד מהעניין ובצדק. והיו לי גם הצעות שסירבתי להן בעיקר על הרקע העדתי.

גזענות בין יהודים לעומת זאת, אינה לגיטימית, אך בדרך כלל לא נוגעת לענייני שידוכים.

מנטליות אשכנזית/ספרדיתadvfb

מאוד תופסת מקום בעיני,

גזע, למי אכפת?

לא הייתי קורא לזה גזענות.קעלעברימבאר

יש אנשים מחפשים מישהו גבוה, יש כאלה מחפשים מישהו רק עם אופי ספציפי, ויש כאלה שמחפשים מישה מעדה מסויימת.

זכותם אם זה מה שעושה להם טוב. רק הפסד שלהם אם זה גורם להם לצמצם את האפשרויות. כמובן לעיתים יש דפוסים טבועים בנפש שקשה לשנות ולא תמיד חכם להלחם בהם אבל שווה לנסות. אדם בכל מקרה לא צריך להרגיש רגשי אשמה שנרתע מהצעה מעדה מסוימת

מה?הפי

יש הבדל בין העדפה אישית לבין דעה קדומה.

בחור נמשך לבחורה, מתלהב ממנה ומאוד רוצה להכיר אותה. ברגע ששומע מה העדה שלה, הכול השתנה. מה בדיוק השתנה בה? הרי היא נשארה אותה בחורה.

הוא לא פסל אותה בגלל חוסר משיכה או חוסר התאמה, אלא בגלל המוצא שלה. וזו בדיוק מהותה של דעה קדומה

אף אחד לא חייב לצאת עם אף אחת, אבל העובדה שדפוסים מסוימים טבועים בנו לא הופכת אותם ללגיטימיים.

לפעמים אדם צריך לבחון את הדעות הקדומות שלו במקום להצדיק

אותן..

צודקת.קעלעברימבאר

דיברתי יותר על פסילה על מראה ממשי או על מנטליות ממשית.

פסילה רק על עצם העדה זה שטות גמורה

למה שטות גמורה?רודף מצוות
עבר עריכה על ידי רודף מצוות בתאריך ח' בכסלו תשפ"ז 9:33

אם מדובר בבחור שמגלה כעבור חצי שנה שהבחורה איתה יוצא היא אשכנזייה - זו שטות לחתוך.

אך לפסול בשלב ראשוני כשמגלים שהעדה היא לא כמו ההנחה הראשוית - זה הגיוני, (אם כי עלול מאד להיות לא יפה או מנומס).

זה לרוב נובע מחשש אמיתי מאתגרים משמעותיים על רקע פערים עדתיים:

בראש ובראשונה מנטליות שונה (שזה עיקר העניין),

אך גם פערים בנושאים אחרים:

  • ציפיות שונות ביחס לתפקידי הבעל והאשה,

  • נורמות והתנהלויות של ההורים והמשפחה,

  • עניינים שקשורים ליהדות - כמו מנהגים, הלכה, דפוסים שקשורים לעבודת ה', ואפילו הגייה.

  • אפילו פערים קולינריים יכולים לתפוס מקום אצל חלק מהאנשים.

נ.ב. אני ממש לא קורא להימנע מנישואין בין עדות, אני דווקא רואה בכך ערך חשוב, ונשוי בעצמי לאשה שאין לי איתה שום חפיפה עדתית. אך זה לא מתאים לכולם.

חשש בדברים שכתבת, לא ביחס לעדה עצמהadvfb

גם לפי דבריך,

העדה היא סימן - לא סיבה!

סימן שאולי יש מה לחשוש, וסיבה לפערים אפשרייםרודף מצוות

לפחות בחלק מהמקרים העדה היא הסיבה לפערים, אם לפעמים גם שמתגלים פערים העדה היא סימן ולא סיבה.

לא לאadvfb

אתה צודק בזה:

גם אם היסטורית זה שאנשים שונים נולדו להורים ממוצא מסויים

אתה עדיין לא יכול לומר שהסיבה לשלול היא העדה. העדה עצמה לא משנה בשום דבר.

לפעמים שלא מכירים יש חשש.

לכן עדה בתור סיבה, לא בתור חשש - זאת שטות.

לא הבנתי, אתה טוען שאין קשר סיבתירודף מצוות

בין העדה שלי ובין צבע העור שלי, למשל?

או בין העדה שלי ובין הנורמות הנימוסיות של המשפחה שלי?

בוודאי שיש!

זה נכון שלא מדובר בתכונות עצמיות פנים פנימיות שנוגעות לשורש הנשמה, 😅

אך קשר סיבתי כלשהו בוודאי ישנו.

אולי אתה נתפס למשמעות המצומצמת של 'עדה', בתור שאלה היסטורית גרידא שנוגעת למיקום הגיאוגרפי של הסבתא או הסבא רבא רבא, אך רלוונטי הרבה יותר לדבר על 'עדה 'במשמעות הרחבה יותר, של זהויות וקשר למסורות שמשליכים לרוב גם על תכונות מסויימות, של האדם וגם של משפחתו.

טוב, לאחר שקראתי שוב וניסיתי לעמוד על דעתךרודף מצוות

אני לא חושב שיש מחלוקת ביננו. תקן אותי אם אתה חושב שאני טועה.

בסוף שלילת עדה מסויימת נובעת מפעלים יוצאים של ההשתייכות העדתית, ואם היא על בסיס עצם העדה בלבד - היא אכן שטות.

כך או כך, היכרות ראשונית עם בן/בת של עדה אחרת לא בהכרח מפיגה חששות רלוונטיים. אני מעריך שרוב הפערים העדתיים דווקא מתחדדים אחרי החתונה.

בנימה אישית, אני דווקא ציפיתי לאתגרים משמעותיים בנושא אחרי החתונה, אך בפועל ב"ה חששותיי התנדפו, ואני באופן אירוני משוכנע שדווקא היה לי ולאשתי פחות קל לוּ היינו שנינו מאותהּ העדה.

אך אני מעריך שהמקרה שלי לא מייצג מאד, ויודע על זוגות שאצלם ההתמודדות לא היתה פשוטה.

נכון אין מחלוקת בינינוadvfb

חשוב לי היה לנסח שהעדה היא לא סיבה אלא סימן לחשש.

אני מבין עכשיו שכוונתך היא ככל הנראה לטעוןרודף מצוות

שההבדל בין גזענות - שהיא לא לגיטימית ובין

העדפה אישית/ חשש מפערים על רקע עדתי - שזה לגיטימי, הוא שבגזענות העדה היא סיבה ל'התנגדות' אך גשמדובר בהעדפה לגיטימית של עדה מסויימת, העדה היא רק סימן.

לדעתי, העיסוק בשאלה של סימן מול סיבה אינו מאד רלוונטי.

הרי אני מנחש שאם נתחקר אנשים (דתיים לפחות) שאשכרה מחזיקים בדעות גזעניות דוחות ולא לגיטימות כלפי עדות אחרות בעם ישראל, הם ינסו להצדיק את עמדתם על בסיס נימוקיים שלא נוגעים לסיבה.

הם לא יטענו שאתיופים הם נחותים אשכנזים כי הם אתיופים, אלא כי הם פרימיטיביים.

גזענים יטענו שייקים הם חסרי רגישות, או שמרוקאים הם חסרי אינטלגנציה, שפולנים הם אליטיסטים, שמרוקאים הם עצבניים, שכורדים הם חסרי אינטלגנציה, שתימנים הם חסרי תרבות או פקפקו ביהדותם של רוסים רק על בסיס המבטא.

בכל המקרים האלה ושכמותם העמדה הגזענית (הפנים-יהודית) אינה טוענת לנחיתותם העצמית של בני עדה כזו או אחרת, (=סיבה) אלא מייחסים באופן כללי חבני עדות מסויימות תכונות שליליות על בסיס דעות קדומות מקוממות ובזויות (=סימן).

איך שלא יהיה, גזענות כזאת אינה לגיטימית,

אך העדפת עדה מסויימת כשזה מגיע לזוגיות ' בהחלט יכולה להיות לגיטימית.

יכולה להיות לגיטימיתadvfb

שמדובר בחשש לגיטימי ;)

מפה, שכל אחד יקח את זה לעולם הערכים שלו.

הניסוח של סיבה וסימן בעיני משמעותי גם אם גזעניים לא יודו בזה שהמוצא אצלם היא סיבה. סוף סוף, זה הדבר הרע שבגללו הם גזענים.

כן,טאביאחרונה

אני חושב שזה חלק מרעיון חיפוש על כמה שיותר התאמה בפרטים "שטחיים" וקלים להגדרה.

ייתכן שיש אנשים שמוצפים במיליון הצעות וכדי "להתמקד" אז חותכים על דברים שאפשר לדעת עוד לפני שנצרכים להשקעה רגשית כלשהי, גם כשזה לא בהכרח הגיוני או אומר משהו.

ואז הבנתי שהוא נגדי. 😵נגמרו לי השמות

הוא בעצם נגדי ולא בעדי כמו שחשבתי כל הזמן.

הוא מציג מצג שווא, תרתי משמע.

מציג ש"אני כאן בשביל להועיל, בשביל לעשות לך את החיים יותר טובים ומאושרים וקלים"

אבל הוא רוב הזמן משקר.

ואז אמרתי לעצמי רק להתבונן

להתבונן בו, ובי, ובהאם הוא באמת בעדי? האם הוא באמת גורם ליותר אושר?

והתחלתי רק להביט.

פעם אחת הבטתי וראיתי שבאמצע שיחה מאוד משמעותית עם הילד הוא הפריע לי. ותפס את מקומו של הילד. ובעצם בא על חשבונו. ועל חשבוני. ועל חשבון הערך שלי באימהות.

המשכתי להביט, מה היה לו כ"כ דחוף להפריע לי כך לקשר עם הילד? אז הוא ענה: "אה בטח שזה חשוב. הרי שמעת "ביפ!" של הודעה, או צילצול, או אפילו לא שמעת כלום רק ראית אותי - את הריבוע השחור הזה שאני."

הטלפון שלך.

המסך.

המסיח.

שכל הזמן גורם לי להיסח.

באמת כששמו כן הוא אמרתי לו: "אתה מסיח. ואתה ממסך. אתה מסיח אותי מהחיים האמיתיים שלי. ואתה ממסך את כל מה שבאמת חשוב.

אתה הטלפון שלי.

אבל אני הבנתי אותך, אתה רק מתחפש שאתה בעדי בעוד רוב הזמן אתה ממש נגדי.

ונכון שיש לך גם בני משפחה אחרים בדמות מסכים אחרים, אבל אתה הראש. אתה הכי.

וכולכם באתם אליי לשם מה? 

איך אני אזכור איתך מה עיקר ומה תפל?

אני רוצה לזכור שקודם העיקר.

ורק אח"כ התפל, כשיש פנאי.

אבל אתה? אתה כל הזמן משקר לי אחרת.

פעם אתה אומר לי שהודעה באיזו קבוצה נידחת יותר חשובה מההתלהבות של אחותי כשמספרת לי משהו, ואני מקשיבה לך, והולכת אליך, ולא אליה. גם אם עצרת אותי באמצע. אני הולכת שבי אחריך.

אתה באמת שובה, אבל במובן הרע של המילה, אתה לוקח בשבי את הערכים ואת האידיאלים ואת מה שעיקר ואת המהות ואת מה שחשוב לי!"

ופעם אחרת אני מדברת עם חברה פנים מול פנים ואז אתה שוב עושה את זה. הפעם אצלה. והיא עונה או מתעסקת וגוללת עוד ועוד, ופעם אני, ואיפה השיחה פנים מול פנים שלנו נעלמה? למה אתה תמיד מקום ראשון בעצם? למה אתה תמיד בא על חשבון ההווה שלי והחיים האמיתיים שלי?

וכשאני ממשיכה להביט אני רואה שפעם אחרת אתה פשוט גונב לי את הזמן. כן. אתה לא רק מסיח ולא רק ממסך אתה גם גנב.

פעם רציתי לכתוב עליך פתק "גזלן זמן" וככה להשאיר אותך בצד, בפינה. עם השלט שראוי לך.

אתה יודע כמה זמן גזלת לי בחיים?

למשל יום שישי, שהוא כ"כ קצר, ומה אני צריכה את כל הגלילה האינסופית הזו בך ואז להגיע עם לשון בחוץ ולחץ אטומי לשבת?

ומוצאי שבת, ורק יצאה השבת וכבר אתה אומר לי: "הו תראי כל מה שהפסדת! מהר מהר תתעדכני ותמשכי ותגללי עד לפנות בוקר כי הרי יש כ"כ כ"כ הרבה מה..."

ואתה גוזל לי זמן עם המשפחה שלי. וזמן לעצמי. וזמן למחשבות. וזמן לעשייה.

כן, אתה גורם לי בעצם להיות צרכנית בלבד

ולא יצרנית

מי אתה? אתה באיזו תחבולה לעשות את כולנו צרכנים?

ואיפה כל היצרנים שבנו?

אנחנו כבר פחות ופחות יוצרים. מעצמנו. ורק צורכים. אותך. וממך.

נהיית המורה שלנו, הרב שלנו, המנהיג שלנו. אתה מחליט הכל, ואנחנו אחריך, כן, שבי אחריך...

אתה חושב שזה כל מה שראיתי בהתבוננות עליך? לא. מסתבר שיש לך עוד הרבה רע בשרוול, במסך. כזה ריבוע קטן אתה וכ"כ מזיק?

אתה יודע למה עוד אתה גורם לי?

אתה גורם לי לחיות במקטעים. הכל מקטעים ולא מסודר.

אתה משליך את הסדר והבהירות לפח וכל הזמן מורה לי לעבוד במקטעים.

"אוקיי אז תבשלי, בסדר, אני לא מונע ממך, בבקשה - תבשלי".

ואז אני מבשלת. אבל אז - אתה שם. על השולחן, או קרוב, ומצפצף, וגם שאתה על שקט אתה עדיין שם קורא לאצבעות ללחוץ עליך ולראות "מה פיספסתי בזמן שהכנתי את התבשיל הזה?"

ואז ככה במקטעים במקום לבשל רצוף - אני אומנם מבשלת - אבל כפול 2 מהזמן וכפול 10 בחוסר ריכוז ובחוסר פניות, והכל בגללך.

המקטעים הבלתי פוסקים האלה, בכל נושא שהוא ולא רק בבישול, כשאני באמצע עשייה אתה מגיע וקוטע.

והמקטעים האלה הם כ"כ מבלבלים

אין ריכוז

אין בהירות

אין פניות

אין צלילות הדעת

אין ישוב הדעת

יש הסחה

יש בילבול

יש מיסוך

מקטעים מקטעים כאלה שגם מבלבלים 

וגם מסיחים מהחיים עצמם

וגם טורדים כשכבר כן עושים משהו אחר

כי "מה עכשיו אני מפספסת"? 

אז תמיד יהיה הלחץ הזה להספיק ולא לפספס במסך שום דבר, בשום תחום

כאשר במהות בעצם מפוספסים החיים עצמם.

אז נכון, רציתי לכתוב עליך "גזלן זמן"

כי הבנתי והבנת גם אתה כבר שלא רק זמן אתה גוזל

אלא גם ריכוז, גם חיים, גם מהות, גם חשיבה, גם יצרנות ולא רק צרכנות, גם החלק הגבוה באדם, אדמה לאלוק, הרי כמה יצרתיות ועוצמות יש בנו כבני אדם!

אבל אתה כמו במזימה כלל עולמית לנתק אותנו בני האדם מעצמנו בכוח.

אבל בכוח מפתה שמתחפש לטוב.

ממש כמו עשיו אתה בפרשת השבוע. רק מתחפש לטוב. אבל אתה רע.

אז אולי עד שבאמת אכתוב עליך איזו מדבקה כזו של גזלן זמן (ואולי לא מדבקה אבל לפחות בראש שלי?), לא משנה, בינתיים החלטתי להתחיל בפועל:

קודם כל לזהות שאתה נגדי. רוב הזמן. ולא בעדי. ואתה לא תעבוד עליי יותר!

ואז כל יום לראות: מה יש לי להספיק היום?

ומה חשוב לי שאעשה ושיקרה היום?

ורק אחרי בירור כל הרצון

ורק אחרי בירור כל המהות של החיים עצמם

ורק אחרי כל ההספקים גם שכל מה שיש לי להספיק טכנית -

רק אז אפשר להקדיש זמן תחום גם לך, הטלפון, המסך. וגם אז לצרוך בך רק תוכן שמקדם אותי.

אבל הבירור הזה הוא כבר נפרד ואני אמשיך להתבונן גם בו, אבל קודם כל זה.

אז לפחות להיום, אנסה את זה.

כי זה חשוב.

כי אני רוצה בעצם להיות בעדי

ולא נגדי.

כהתחלהנגמרו לי השמות

לקחתי לי 3 תחנות קטנות ביום.

א. לקחתי לי את ברכת המזון.

ממש לשים אותך בחדר אחר בזמן הזה, או מינימום לכסות אותך במגבת שלא אראה אותך - ולברך.

ב. לפחות בשיחה אחת שלי במהלך היום אני משוחחת רק עם מי שמולי - ואתה או בחדר אחר או מכוסה במגבת. שלא רואים ולא שומעים אותך.

ג. בבוקר או לפני השינה להביט החוצה לשמים ופשוט לנשום את האוויר, להביט, ולהינות מיופי הבריאה, אפילו דקה אחת כזו. כשאתה לא נמצא ולא נוכח ולא בהישג יד ועין ואוזן בכלל.

ורחוק מהעין ורחוק מהאוזן ורחוק מהיד - רחוק מהלב.

כצעדים ראשונים זה עולם ומלואו לברך בפניות הזו, לדבר בפניות הזו, לנשום בפניות הזו, חיים!

איזה כיף לחיות באמת

את החיים עצמם 😊

אשרייך על מה שכתבתאביעד מילוא

האמת שזו די הרמה להנחתה לכנס של ארגון "לעורר ליבי"

תודה,נגמרו לי השמות

לא הכרתי את הכנס הזה, רוצה לספר עליו קצת?

אנסה להסביראביעד מילוא

הכנס של לעורר ליבי בא לחזק את מי ששם סינון והגנה על הטלפון או עבר למכשיר כשר. זה כנס שבא לחזק ולעורר מודעות לסכנות שבמכשיר. הכנס מיועד לדתיים לאומיים. והוא מתקיים בשני אירועים שונים (אחד לגברים ואחד לנשים)

ואפשר גםנגמרו לי השמות

לזכור בתוך סימן היכר עם הומור:

"צדיק, כבר הנחת?" (תפילין)

"צדיקה, כבר הנחת?" (את הטלפון בצד)

וככה נזכור בכל יום האם כבר "הנחנו"

יישר כח יפה מאודצמר-ארד

וואוו זה באמת יפה מאוד !!!

בהתחלה לא הבנתי למי זה מופנה

יישר כח

יש כמה צדדים למסךמשה

עוצמת ההתמכרות שלו היא בעיקר בגלל היכולת המטורפת שלו והעוצמה שלו. והתועלת שבו.

רק שעכשיו אני עושה משהו אחר.....

בדיוק כתבתי לך בפורום נשו"טנגמרו לי השמות

ורואה שכתבת גם כאן אז אעתיק גם לכאן את התשובה

נכון,

כמו בהרבה דברים שיש להם פוטנציאל טוב גדול וגם פוטנציאל רע/פגיעה גדול ותלוי בנו בעצם לאן ניקח את זה.

ניסיתי להתייחס לנקודה הזו בפסקה שכתבתי בסוף: "ורק אחרי כל ההספקים... - רק אז אפשר להקדיש זמן תחום גם לך, הטלפון, המסך. וגם אז לצרוך בך רק תוכן שמקדם אותי.

אבל הבירור הזה הוא כבר נפרד ואני אמשיך להתבונן גם בו, אבל קודם כל זה."

כלומר התייחסתי כאן לעצם הגזילה של הזמן שבאה על חשבון דברים אחרים וחשובים לנו, ערכים שחשובים לנו, מהות ומטרות והחיים עצמם, שהרבה פעמים המסך (ובעיקר הטלפון במקרה שעליו כתבתי אישית) פשוט שואב ושובה וגוזל את הזמן שלנו לחיים עצמם.

וברור שכשכן מקדישים זמן למסך (לטלפון במקרה הספציפי הזה) יש בו פוטנציאל טוב ופוטנציאל פחות טוב והכל תלוי בנו מה ואיך נשתמש בו ולא רק כמה.

כלומר אחרי הכמה שלא יבוא על חשבון החיים עצמם, אתקדם גם לאיך ולמה בתקווה ובהשתדלות שגם המה וגם האיך יהיו תמיד ממוקדים רק לטובה ב"ה.

(כמו בעצם הכתיבה כאן של הפוסט הזה שבו השתמשתי במסך, ובתקווה שלטובה, והמיקוד שלי מול עצמי שזה יהיה במקומות כאלה שהם לטובה ועם תועלת ולא במקומות חסרי טעם וחסרי תועלת של גלילה אינסופית במשהו לא מקדם ולא תורם או חלילה במקרים יותר גרועים של שימוש במרחב הזה לרעה חלילה או כל תחום אחר שבו ניתן להשתמש באותו טלפון או באותו מסך גם לטובה וגם לרעה חלילה).

כאשר המטרה המרכזית שהייתה לי בהתבוננות הזו היא ליצור מציאות שבה אני האדם שולט ומנהל את המסך (הטלפון כאן) ולא הוא מנהל אותי ולא הוא שולט בי ובזמן שלי.

וזה כמובן נכון גם למה ולאיך - כל עוד אני מנהלת ושולטת במה ובאיך והמה והאיך לא מנהלים אותי - מצוין.

פשוט לצערנו הרבה פעמים המסך, הטלפון, שואב גם זמן, גם מה וגם איך והוא בעצם מנהל אותנו ולא אנחנו אותו (בתחפושת כמובן שאנחנו כן, אבל זה רק מצג שווא כאמור כמו שניסיתי להעביר בכתיבה).

עכשיו הגבתי לך גם שם משה

אבל הנושא שם אחר מפה.

הטלפון הוא משאבה מטורפת של זמן בין השאר בגלל שיש ממנה תועלת. כל הקבוצות החופרות האיומות זה מקור מידע קריטי כשצריך אותו. אם מוותרים עליהן (ואפשר!) אז שולחים ילד לגן ביום שאין גננת....

אז מה את רוצה?shindov

מכל הרשימה הזו לא ברור מה את רוצה, ולמה צריך כזו רשימה ארוכה.

אני רוצה בעיקר מעצמינגמרו לי השמות

לא מאף אחד אחר - להצליח לנהל את הזמן שלי לפי הערכים שלי ולפי מה שחשוב לי באמת בחיים. ובתוך זה לזכור שהטלפון הוא גזלן זמן והרבה פעמים מתעתע. והרבה פעמים גורם לפיספוס החיים עצמם.

זו הייתה כתיבה אישית עם התבוננות על הנושא הזה כרגע, שרציתי להניח גם במרחב הזה, וכל אחד יכול לקחת או לא מתוך הדברים מה ששייך אליו.

ואפשר גם לא למי שזה לא שייך אליו, פשוט לדלג הלאה ואז לא צריך לסבול קריאה של "כזו רשימה ארוכה"

מותר לך לקבל גם ביקורת את יודעתהפי
עבר עריכה על ידי הפי בתאריך ז' בכסלו תשפ"ז 15:25

בגדול כיף לקרוא הודעות שלך לכן מרשה לעצמי אם לא תדלגי ותתעלמי

ועוד ביקורת קטנה, אם הלב שלך פתוח לקבל אותה אם את רוצה שרווקים יקראו את הפוסט שלך, עדיף שלא תפתחי אותו בסיפור על הילד שלך. כדאי להתאים את הפתיחה לקהל שאליו את פונה.

אתחיל מהתייחסות דווקא לסוף דברייךנגמרו לי השמות

כי בעיניי זה הדבר הכי חשוב: קודם כל אני מתנצלת אם פגעתי או נקטתי בחוסר רגישות במרחב הזה.

האמת שכאשר כתבתי את ההודעה הפותחת בפורום הזה (כי כתבתי אותה גם בפורום הו"ל וגם בפורום נשו"ט) הדבר הראשון שעשיתי היה לערוך בעיקר מהסוף באמת את ההתייחסות לזוגיות וילדים וכו' (אם תקראי בפורומים הללו את ההודעה תראי בעיקר בסוף הפוסט שינויים שבפורום הזה שיניתי בדיוק בשביל הסיבה הזו, של לא להכאיב חלילה או לכתוב בפורום זה משהו שלא מותאם ואף יכול לצער חלילה).

והקטע הוא שגם את השורה הזו שעליה דיברת בהתחלה מחקתי וניסיתי לערוך כך שידובר למשל בשיחה עם אח או חברה, אבל אז דווקא דיון עם רווקה שאמרה שאותה זה דווקא מעצבן שלא מתייחסים וכאילו "נזהרים מדי" לידה לא לדבר או לא לכתוב על הילד היא זו שפוגעת בה יותר ואז עדיף פשוט לכתוב ככה. אז הדיון הזה היה לי בראש (הוא לא היה אתמול אלא דיון שהלך איתי מהעבר), ובתוספת לזה שחשבתי שאולי אני מכוונת כאן על הילד של כל אחד וכל אחת גם מכאן גם בעתיד, וגם בכיוון על הילד שבנו, בכל אחד ואחת מאיתנו מול ההורה שלו והמסכים, וגם באופן של העברת העיקרון - אז בסופו של דבר בחרתי את המקטע הזה כן להשאיר כך.

ועכשיו כשכתבת הבנתי שכנראה טעיתי. ואולי באמת הייתי צריכה למחוק ולערוך גם אותו. כדי לא להכאיב חלילה.

אז באמת על הדבר הזה אני מצטערת. ובעזרת ה' שזה יהיה רלוונטי ונכון במהרה לכל אחד ואחת כאן בישועה שלמה ובמתיקות ב"ה 🙏

זה לגבי העניין הזה.

ולגבי הכותרת שכתבת "מותר גם לך לקבל ביקורת את יודעת" - כמה דברים:

א. לא ראיתי דווקא ביקורת בהודעה של shindov אליי אלא יותר הבעת תמיהה ושאלה. וגם אם כן הייתה ביקורת, כאן בכנות אני לא רואה סיבה לביקורת כיוון שכל "חטאי" היה לכתוב משהו ארוך מכדי שירצה לקרוא (או אחרים) או משהו שלא מבינים מה רציתי, וכאשר גם הבהרתי מה רציתי להעביר, גם מיקדתי זאת בהתבוננות שלי עצמי, גם הסברתי בנחת הכל וגם בהומור שבאמת לא חייב לקרוא את ההודעות שלי בכלל ואת הארוכות שבהן בפרט אם זה לא שייך ולא מדבר, הכל בסדר גמור.

אבל מעשה פסול בכתיבת ההודעה עצמה לא היה כאן לכן אין שום הצדקה לביקורת על עצם פתיחת השרשור והמסר שרציתי להעביר.

ב. בכללי מתן ביקורת בעיניי לא מקדם ודי סוגר את הצד השני. ודווקא דרך של הבעת מה זה עשה לי (כל אחד עם עצמו) ולהניח רגע את הלב ואת מה שזה עשה לי לקרוא, יכולה יותר לקדם וגם לרתום להבנה ומוטיבציה גם לשינוי בצד השני.

זה בכללי ולא רק על ההודעות האלה כאן.

וכאן דווקא כשכתבת את הסוף שלך (שאליו התייחסתי בהחלה מפאת חשיבותו) זה גרם לי לחשוב שאכן המילים הללו אולי פגעו או הכאיבו למי שעדיין אין לו ילד, ואת צודקת לגמרי בנקודה הזו, וכאן דווקא הלהבין מה השני מרגיש יותר מקדם כאן מאשר ביקורת. כי ביקורת לכל אדם כמעט תחווה בצורה שלילית ולא נעימה, ואף לא תקדם את מה שרצה מעביר הביקורת להשיג בד"כ, אלא להיפך. וכן הנכחת הלב ואיפה זה פגש אותי וכדומה יכולה הרבה יותר לפתוח לבבות ולהביא גם לתוצאה הרצויה של מי שאומר זאת.

ג. ואחרי סעיף ב בוחרת לנסות לומר זאת גם לכותרת שכתבת - המילים "את יודעת" בעיקר, אבל גם כל השורה "מותר לך לקבל ביקורת את יודעת" נחוו אצלי בצורה לא כ"כ נעימה. זה עשה לי להרגיש כיווץ כזה בבטן בהתחלה, כמו מילים שבאו אולי לנגוח או להאשים יותר או לתת הרגשה קצת שלילית. לא אומרת שהתכוונת לכך, אבל המילים ודרך ההתבטאות הספציפית הזו יצרו את ההרגשה הזו אצלי.

את לא חייבת כמובן לעשות עם המידע הזה כלום, ואף אני אישית עברתי דרך ההרגשה הזו וניסיתי אחרי שחוויתי אותה להביט קצת מעבר ואף להגיע לכל ההודעה הארוכה הזו שכתבתי לך בעצם... אז הכל ממש בסדר. באמת 🙏

וגם כן להגיד לך תודה כאן על השורה שכתבת "בגדול כיף לקרוא הודעות שלך לכן מרשה לעצמי אם לא תדלגי ותתעלמי"

כי זה באמת עזר לי להביט בצורה כוללת יותר ולהבין את המאקרו ומה שניסית בעצם להעביר לי (ולפחות מקווה שהבנתי נכון).

ד. אחרי כל האמור, אם את ועוד גולשים נוספים תרצו שאערוך כאן את השורה הזו שמדברת על הילד - אני פתוחה לשמוע. ושוב לא הייתה שום כוונה חלילה להכאיב, וסליחה אם כן, אלא להיפך כמו שפירטתי ברישא הדברים.

זה בדיוק הקטע ..הפי
עבר עריכה על ידי הפי בתאריך ז' בכסלו תשפ"ז 23:20

אני מעריכה שהתנצלת,באמת אבל הרגשתי שההתנצלות קצת הלכה לאיבוד בתוך כל ההסברים שבאו אחריה.

לא אמרתי שלא תדברי על הילד שלך, אלא שיש משמעות לבחירת הפתיח. בדיוק כמו שלא הייתי פותחת שרשור בפורום של נשים שמתקשות להרות בסיפור על תינוק מתוק

לי אישית זה לא הכאיב, פשוט ההקשר היה מוזר

צר לי שסגנון הכתיבה שלי לא היה לך נעים, אבל אל תצפי ממני להתנסח ברגישות יתרה כשאני מגיבה למשהו שבעיניי היה לא רגיש מלכתחילה...

ולעתיד, אפשר לבקש סליחה מבלי לסייג אותה עד שהיא מאבדת ממשמעותה.

בכל מקרה שתביני הייתי כותבת את אותה ההודעה גם לאחותי האהובה.לדעתי יש מקום גם לדעה שלי וגם לדעה שלך, ולא חייבות להסכים על הכול כדי להעריך אחת את

השנייה.

זה יותר עניין של דיוק

רק להבהירנגמרו לי השמותאחרונה

לא הייתה שום הסתייגות בבקשה הסליחה.

הסליחה הייתה שלמה ובאה בראש ובראשונה ובשלמות וללא הסתייגות וללא עוררין על כך שאם טעיתי להזכיר את הילד בבמה זו ושזה יכול חלילה להכאיב למישהי/ו אז על זה אני מבקשת סליחה ומצטערת באמת.

שאר ההתייחסויות היו לדברים נוספים ולרבדים נוספים שעלו ולא כתלות או כמחיקה או כהסתייגות לסליחה, אלא עמדו בפני עצמם, בנוסף.

הקשר בין התמונה ששמו בראשי לבין התוכן לא קיים 😅נגמרו לי השמות

אפשר להשתמש בתמונה הזו שיותר קשורה (יצרתי אותה כמובן בעזרת AI):

@משה

אני לא בטוח שעט וניר הוא המתחרה של המכשיר הזהמשה

אבל בסדר

(יש הוראה לא להשתמש בAI לחלק מהדברים).

נכון, הבינה תמיד מציעה משום מה מחברת כברירת מחדלנגמרו לי השמות

אז אמרתי טוב נו יאללה נשתמש בזה... לא שזה בא לבטא תחרות הוגנת בין השניים, אבל אולי כן לבטא את הפניות והשליטה על הזמן שלנו לפחות בנקודה הזו?

(וברור שאם ההוראה לא להשתמש אז לא, רק שמה ששמו בראשי פשוט לא קשור, אבל הכל בסדר)

מרווח ותקשורת בין הדייטים-ראיתי שדשו בכך בעבר,ובכלמחדש נעוריי

זאת, קבלו את התנצלותי

אני די "ירוק" בתחום הדייטים (ומקווה שלא אצטרך להשתפשף מדי).

כעת בקשר נחמד בשלבים התחלתיים יחסית.

נראה ששנינו נהנים מהקשר עצמו ב"ה, אבל מרגיש שההנאה והזרימה הם בעיקר בדייטים עצמם.

יש כמה ימים בין דייט לדייט.

וביניהם, לא סגור על נושא הודעות הווסטאפ /שיחות טלפון, מרגיש שהיא פחות בעניין ושאולי מלחיץ אותה אם שולח לה משהו והיא "צריכה" לקרוא ולהגיב.

אמרה מראש שקצת ביישנית ולוקח לה זמן, אז אולי רק דייטים זה הדרך (לפחות בשלב זה).

מצד שני, אולי בסתר לבבה כן מצפה שאחזר בין לבין...

השאלות הן:

  1. האם פער של 4/5 ימים בין דייט לדייט, זה בסדר בדרך כלל, או שזאת הפסקה גדולה מדי?

  2. מה באמת מצופה בדרך כלל בין דייט לדייט בתקשורת? לשלוח הודעות התעניינות ושיתוף בין לבין כדי "להשאיר את האש דלוקה", או שלא קריטי?

    ניסיתי קצת לשלוח, נראה שכן נענתה והגיבה, אבל לא ברור לי אם נהנית מזה, אולי כדאי לשחרר ולחכות ליוזמה שלה.

אם זה מעבר ל3/4 דייטים, כדאי להתחיל לדבר בטלפון.יהודי שואף לטוב

אפשר גם להגביר את קצב הפגישות אם זה מתאפשר. פעמיים בשבוע נגיד.

אבל שיחת טלפון זה באמת חשוב. להתחיל לא רק להיפגש, אלא לחיות יחד על אש קטנה, שזה יהיה קשר ולא רק פגישות מנותקות מהחיים. מה נשמע? איך היה לך היום? איך היה לך במבחן (לא להמציא. היא סיפרה לך אתמול שיש מבחן). הרגשת מרוצה? אוי, התאכזבת? למה? קשוח. ממש השקעת לקראתו. ומה הלאה? את רוצה לגשת במועד ב' או שתסתדרי עם הציוןמהזה? הבנתי. את שואפת למצויינות ולא מתפשרת. את יודעת, היה לי היום כך וכך, וואלה זה הזכיר לי מה שדיברנו. חשבתי עליך פה/שם. (הכל לפי שלב הקשר). חשבתי שXYZ, מה את חושבת על זה? רגע, עכשיו כבר הגעת הביתה או שאת עוד בדרך? הא, סיימת היום מוקדם, איזה כיף. אז היה גם זמן עם החברות וגם לעבוד קצת על הסמינריונית, וגם עבודה קטנה להכניס כמה שקלים. יפה. יום עמוס, הספקת הרבה. איך את מרגישה עם העומס הזה? מרוצה מההספקים? איזה כיף. בשיחה כזו בבית את סוגרת את עצמך בחדר שהאחיות לא תשמענה? (אפשר להגיד גם 'ישמעו, עילג אבל לא מפלסטיק) יש לך עוד תכניות להיום או שאת הולכת לישון? ומה הלו"ז שלך מחר? זה יכול להיות 5 דקות, ואתה יכול גם לגלות אחרי שעה וחצי שכבר מאוחר ואתה חייב לסיים (רק תהיה רגיש לרמזים מצידה אם היא צריכה לסיים. כמו בפגישה).

לא לצטט את כל זה כמו תוכי. פשוט לדבר. להתחיל להיות בקשר ולא רק להיפגש.

אפשר גם להתקדם מתישהו לשיחת וידאו.

בהצלחה!

למה לשאול אותנו ולא אותה?פצל"פ

כדאי לשלוח הודעותארץ השוקולד

ואולי אפילו שיחה מדי כמה ימים.

ניתן לשאול אותה בשיח באחד הדייטים כיצד תרצו לנהל קשר בין לבין

אני חושבת שזה ממש נושא שאפשר לפתוח מולה ישירותקל"ת

כי אין פה קווים ברורים וזה משתנה בין בחורה לבחורה וגם בין קשר לקשר.

אני יכולה להגיד לך שהיו בחורים שיצאתי איתם שלא היו שולחים לי הודעות או מתקשרים איזה 3-4 אחרי שדיברנו וזה היה לי חסר. ולעומת זאת בחור אחר(שכיום הוא בעלי היה שולח לי הודעה כל יום אם לא יותר וזה היה לי כבר יותר מידי ופתחתי את זה מולו.

עד היום הוא זוכר לי את זה והוא אמר שאני הבחורה הראשונה שמבקשת להמעיט ובזמנו חשב שאני הזויה😅

קיצור יש ויש;)

נחמד, מזכיר ליחושבת בקופסא

איפשהו בין דייט שלישי לרביעי הבחור שלח לי הודעה שהוא נמצא ממש ברחוב ליד הבית שלי בניחום אבלים באזור, וכדאי שנתאם משהו למקרה שמישהו יראה אותנו.

לא הבנתי מה הוא רוצה. להיפגש מיד עכשיו? הוא עד כדי כך נלהב? אחר כך הוא הסביר שהוא התכוון שאם ניפגש במקרה, אז שנמציא משהו כדי שלא ידעו שאנחנו יוצאים. התפדח מאוד כשהבין איך זה היה יכול להישמע, וכמובן לא התכוון ללחוץ עליי, וכו' וכו'. מזל שלא לקחתי את זה יותר מידי קשה, כי היום הוא בעלי.

לפותח- הכי טוב לשאול אותה, אבל בעיקרון תקשורת של שיחות/ הודעות בין הדייטים עוזרת לשמור על הרצף ולא ליצור תחושה של "היעלמות". כמובן שככל שהקשר יותר מתקדמת התדירות הולכת ונהיית יותר אינטנסיבית...

תודה לכל המגיבים, אני מנסה בהודעותמחדש נעוריי

והיא מגיבה אבל לפעמים אחרי הרבה שעות (יש לה עומס), ואף פעם היא לא יוזמת בעצמה (מעבר לשעה לפני הפגישה לוודא שאני מגיע, אז כן לומד שלפחות לפני הפגישה כדאי לבשל קצת...).

אפתח את זה מולה בפגישה הבאה באמת.

בהצלחה רבהארץ השוקולד

אחד הדברים שלמדתי בדרך היא שהצלחה בקשר אפשרית רק אם לוקחים סיכון שהתקדמנו צעד לא מתאים, צריך לנסות לקחת צעדים בזמן שנראה להבנתנו נכון לשני הצדדים ובתקווה יצליח.

זה שהיא לא יוזמת בעצמה - לא אומר כלוםadvfb

בדרך כלל לוקח לבחורות זמן יחסית משמעותי כדי ליזום בעצמם אינטרקציה בהודעות או שיחות.

יותר הייתי מתייחס לאיך שהיא מגיבה. מה התוכן של ההודעה.

המטרה הכללית זה לא לכוון במדוייק מה היא רוצה, כי אתה לא קורא מחשבות. כמובן, צריך לחשוב איך על זה בקטע מתחשב, אבל תאפשר לעצמך גם להביא את עצמך לידי ביטוי כפי שאתה מרגיש טוב. וכמובן אתה רואה מתי היא זורמת ומתי היא לא, אבל זה גם ואולי בעיקר איך שמרגיש לך טוב. כאשר אחד מהצדדים של הקשר מביא את עצמו בצורה אותנטית אז השני לפעמים ממילא מצטרף אליו.

כמו שאמרו, אחרי פגישה 3-4 אפשר כבר לתאם ציפיות בצורה יותר גלויה. אולי גם לפני. מכיר חבר שעשה זאת וסיפר שהלך לו טוב.

וחשוב בין לבין לתקשר, בין אם זה הודעות בין זה וואטסאפ, כדי לשמור על רצף. חלק מבנייה של קשר הוא לא רק החוויות המשותפות בדייטים אלא גם הרצף.

ושתי טיפים -

א' - לזכור אירועים שנמצאים לה בלוז ולשאול ולהתעניין לגביהם. מראה לה שאתה חושב עליה בכך שאתה גם זוכר וגם מתעניין.

ב' - כשקובעים פגישה אפשר לקבוע אותה בנגלות. לדוגמא, בשיחת טלפון עצמה לכוון פלוס מינוס לאיזה זמן ואם רוצה מקום סגור או פתוח, בהודעות יום אחרי יום לקבוע מיקום ויום אחרי שעה מדוייקת. לפעמים ככה זה יוצר שיש אינטרקציה כלשהי שכיבכול תחת מעטה ענייני אך לא רק ;)

נכוןהפי

תודה, כנציגת הנשים כאן,אולי תעזרי לי לקבל בהירותמחדש נעוריי

זה באמת הגיוני שבכל השלבים הראשונים רק הגבר יוזם?

מצד אחד, מבין שזה הטבע, מצד שני קשה להתנהל כשלא יודע מה הצד השני מרגיש ורוצה, מבחינת הקצב וכו'...

אבל זה מה שיש כנראה...

זה בדרך כלל מה שקורהחושבת בקופסא

אבל את מוזמנת לפעול בצורה שנוחה לך, תוך התחשבות כמובן ברצונות ובציפיות של הצד השני.

אני חושבת שרוב הגברים דווקא יעריכו פידבק והתעניינות מצד הבחורה, אבל כמובן כדאי לוודא ולתאם ציפיות.

אחלה דרך לפתוח שיחה על "מה אתה חושב על הבדלי גברים נשים" ולראות כמה הצד השני מקובע/ זורם ביחס למה שאת רוצה ומעוניינת בו.

תודה, אני גבר, אבל הרעיון יפהמחדש נעוריי

לשאלתך, היא די פמניסטית , אבל זה דווקא יושב על ביישנות כנראה שזה גם חינני בעיני...

מה הכוונה?הפי

מה אתה מרגיש שאתה לא יודע

( לא נציגה של אף אחת )

בעיקר, מה גורם לנשים לחכות שהגבר יקח על עצמומחדש נעוריי

את כל היזומה בשלבים הראשונים?

ככל שאכן זאת תופעה מקובלת...

הן לא מרגישות צורך בהדדיות? בלנקוט גם יוזמה כדי שהגבר לא ירגיש שהקשר מעניין בעיקר/רק אותו?

מה הכוונה הכל?הפי

אני לא מבינה

את אישרת את התוכן של advfb שאמרמחדש נעוריי

שבדרך כלל לוקח לבחורות זמן יחסית משמעותי כדי ליזום בעצמם אינטרקציה בהודעות או שיחות.

עניין אותי אם זה באמת נכון, כי לי זה לפעמים מרגיש חסר בהירות מדי וגם חושש להציף, אם את כל השלבים הראשונים אני עושה בעצמי, אבל אם זאת הציפייה אז הכול בסדר...

בדרך כלל זו הצפייהחושבת בקופסא

זה קשור לשילוב בין הנורמות מוכתבות מראש, לבין הבדלי האופי שגם ככה קיימים בדרך כלל בין רוב הגברים לרוב הנשים.

אני חושבת שתמיד כדאי לקחת את הנורמה בתור בסיס, ומשם לגשש עד כמה הצד השני מרגיש בנוח לשנות אותה או לא. בסוף לכל זוג יש את הדינמיקה שלו, במיוחד אחרי החתונה כשהקשר מבוסס.

בדרך כלל הנורמות האלו מבטאות צורך מסוים בקשר, שאפשר לבטא אותו ככה או אחרת.

למשל, רוב הבנות מחפשות בחור גבוה יותר מהן. זה שילוב של משיכה, או מה שהרבה בנות קוראות לו "תחושת ביטחון" או "גבריות". השאלה אם התחושה הזו יכולה להתבטא רק דרך הגובה של הבחור, או שהוא יכול להעניק אותה בדרכים אחרות. (וגם אז שאלה של כמה גובה מדובר, והאם הבחורה הזו מוכנה לצאת רק עם מישהו הוא 2 מטר לפחות, שזה קצת קיצוני).

אגב, גם לבנים יש העדפות או ציפיות מהבחורה שהם שילוב של הגורמים הנ"ל.

בסוף כל עוד הקשר מכבד וכל אחד מביא את עצמו לידי ביטוי (והכל לפי ההלכה כמובן), אין סיבה לדעתי לפעול דווקא לפי תכתיב מסוים או לפי ההפך המוחלט שלו.

אז אולי אני אהיה נציג הנשים ;)advfb

דווקא נראה לי ששייך לשאול גם גברים, כי בסוף אנחנו מתנהלים מול נשים ומקבלים פידבקים על ההתנהלות הזאת..

אתה יכול גם לשאול עוד חברים שיוצאים.

מסיבות כאלה חשוב למצוא חבר שתיים שאולי קצת יותר גדולים בגיל שאפשר לדבר איתם על זה.

חח התקבלתהפי

ישששadvfb

מרגיש כמעט כמו יו"ר הכנסת.

אני אפעל למען מי שבחר בי וגם מי שלא בחר בי.

תודה תודה.

הישיבה נעולה.

עונהקל"ת

כן זה נכון. לפעמים באמת כי הבחורה יותר מופנמת וקשה לה לעשות את הצעד ולעיתים פשוט כי מכתיבים לבנות שהגבר צריך ליזום בהתחלה, לתת לו לחזר אחרייך ולא את אחריו, גם אם הבחורה מאד מאד בעניין שלך ורוצה בך.

בקשר בריא כמובן זה יהיה רק בהתחלה ואחכ תראה גם פידבק והדדיות.

מעניין, תודהמחדש נעוריי

זאת בנורמה לרובדרייב

הבחורה יותר פסיבית בהתחלה, זה נובע כנראה מזה שהיא רוצה לראות את היוזמה וההובלה שלך כגבר. גם בהודעות זה קורה תדיר. הרבה פעמים הבחורה לא ממהרת להגיב, יש פה קצת תת מודע של לבדוק האם הבחור חפץ מדי ותלוי בתגובה שלי, או שהוא יודע לחזר אך לא תלותי. גם אם זה מציק ומשגע לא צריך להתרגש. זה תופעה שקורית מלא.

שים לב לנקודה חשובה:

נכון שגכגברים אנחנו היוזמים אבל צריך להיזהר לא לרוץ קדימה מדי, ולשדר התלהבות יתר.. זה עלול לפגוע בהערכה שלה כלפיך יוריד לה את החשק בקשר.

לכן צריך לשמור על המשחקיות, להתקרב אבל גם לא מדי. ואם היא מתרחקת מעט לא ישר לרדוף אחריה. לתת לה מעט זמן להתגעגע ולשדר שאתה מחזיק מעמד גם לבד ויש לך עוד עניינים בחיים. כמובן בצורה עדינה ומתונה, לא סתם לסנן.

דבר אחרון ובעיניי משמעותי, לא כדאי לפתוח בשיחות על למה את לא עונה וכמה את רוצה שאכתוב וכו'. תקשורת זה מאוד חשוב בזוגיות אבל אתם עדיין לא שם.. יש דינמיקות חברתיות שונות מאליהן, ודיבור עליהם רק מרדד ומקטין. מסר לא מילולי עובד הרבה יותר טוב מאשר מילולי. למשל אם אתה רואה שהיא לא יוזמת מעצמה אתה יכול טיפה להכניס אותה לעניין בצורה עקיפה, ע''י זה שתוריד מעט הילוך. או לרמוז בקטנה בצורה נסתרת. למשל: אני אביא לנו תה, את על העוגיות? פותח לה פתח להביא משהו משלה, ולא רק להסתמך עליך. כך גם תראה עד כמה היא משקיעה, במידה ואפילו עוגיות שהיא טרחה להכין, או שמעט מדי או מוגזם מדי (יכול להיות סוג של ריצוי ולא מתוך שקיפות אמיתית) זה יותר אפקטיבי מאשר לפתוח בשיחה כבדה לומר שרוצה לראות אותה יותר אקטיבית וכו'.

תודה לך ולכולם...מחדש נעוריי

בעיני, כהכללה הבחורות נותנותadvfb

ונותנות לגבר להחליט ולהוביל כי זאת גם העמדה היותר נוחה עבורן.

זה לא דרך שלהם לבחון את הגבר אם הוא גבר.

נוח לה שהוא ישלח הודעה ויקבע מקום, אם היא תעשה זאת בעצמה, לפחות בהתחלה, היא עשויה למצוא את עצמה בעמדה לא נוחה. לא נוחה ריגשית.

מעניין, למה לדעתך זה לא נוח להן?מחדש נעוריי

כי זה מפתח דינמיקה של קשר שהן פחות "נשיות" בה?

כנראה גםחושבת בקופסא

ובאופן כללי בני אדם אוהבים לא לחשוב ולא להתאמץ.

מה היית מעדיף, לקבוע עם חבר שנותן לך זמן ומקום ואתה צריך רק להגיע, או אחד שמפיל עלייך את התכנון?

לפני כל ה"נשיות- גבריות" כדאי לחשוב בסברה אנושית פשוטה מה נחמד וישמח את רוב האנשים. אחר כך תכניסו את כל הנורמות והציפיות האלו.

לקבוע בעצמי!!!!!הפי

ברור שונאת שחברה אומרת לי איפה סליחה?!

זה חייב לעבור בידוק שלי חח

וואלהחושבת בקופסא

אני כבר מזמן וותרתי על לנסות לארגן מפגשים גדולים של 5-6+ חברות באותה קבוצת ווצאפ.

לעלות סקרים של זמנים אפשריים, להציע כל הזמן הצעות שנדחות, ובסוף פונות אליי 1 או 2 בפרטי שכן מתאים להן וקובעות למשל בבית שלהן בלי להסתבך עם מלא התאמות שונות של לו"זים והעדפות שונות.

נראלי צריך פשוט כל דבר בפרופורציהקל"ת

לפעמים כן לתת לצד השני להחליט לפי רצונותיו כדי שירגיש שנותנים לו מקום, ומצד שני כן לפעמים להחליט בעצמך כדי לא ליצור הרושם של אדם שלא יודע לקבל החלטות.

אבל אני מניחה שכל אדם נוטה למזג יותר מסויים. ההחלטי מול הפאסיבי/זורם.

לדעתי אין פה מה ישמח את רוב האנשים. מה שעושה טוב לאחת לא בהכרח עושה טוב לאחרת.

פשוט תיהיה מי שאתה

נכוןהפי

אני ספציפית גם לא אוהבת שגברים אומרים לי איפה להיפגש אני מעדיפה שנדבר ביחד

לכן בדרך כלל הגבר מציע 2-3 מקומותadvfb

וגם מציע אם בא לך ללכת למקום אחר.

זה הכי טוב לא?

ככה הוא גם נותן מקום למחשבה וגם נותן לך להחליט.

כמובן שמדברים "מה בא לנו" וכו'

מסכן הבחורהפי

מזה זה סיוט

מה סיוט? זה כיףadvfbאחרונה

פעם דיברתי עם בחורה פעם ראשונהadvfb

ואיך שהוא יצא שהיא לקחה קצת על עצמה את האחריות של לקבוע איפה נפגשים. והיא נלחצה מזה פיצוצים.

מה זה לקבוע מקום? זה לקחת את האחריות, אם הוא יהיה מקום טוב או לא טוב, מה יקרה שנגיע.

בנות, בכללי, הרבה יותר רגישות לדינמיקה בין אישית ולכן הם מרגישות יותר חזק את מה שקורה בדינמיקה.

גבר, ככלל, פחות מרגיש את הדינמיקה, לפחות לא בצורה כל כך חזקה ולכן פחות דרסטי לו ההשלכות השונות.

הרגישות של דייט ראשון זה שעדיין לא מכירים וצריך לתת אמון בצד השני. אם יש לך רגישות גבוהה אז זה יכול טיפה קשה לנווט את הסיטואציה הזאת ולכן מי שמרגיש טיפה יותר בנוח יכול לעזור בזה וזה יקל על הצד השני.

בדרך כלל, בנות לא חושבות "זה נשי" או "זה לא נשי" שהן עושות או לא עושות משהו. הצורת מחשבה הבסיסית שלהן היא נשית. ברמה כזו או ברמה אחרת, בדרך כזו או בדרך אחרת.

איזה שטויות נוהפי

אם הוא בא לאזור שלו החובה שלה להציע מקום

יכול להיותadvfb

אבל עדיין זה יותר כיף שהגבר מוצא מקום

שבירת לב תגובתי ודברים שרוצה לשתף התלמיד העייף

אני רוצה להגיב כאן על פוסט שרשמתי לפני כן על אכילות לב

קודם כל תודה רבה כאן לכולם על התבונות ועל החוכמה ששיתפתם בהחלט הדברים עזרו.

אני רוצה אבל לשתף אתכם משהו שאני חושב שיכול לעזור במידה כזאת ואחרת.

בסופו של דבר כל דבר משמעותי שקרה לנו בחיים אנו לומדים ממנו לטוב ולרע, ובעיקר משברים, אנחנו מכירים את עצמנו טוב הרבה יותר לאחר משברים, ובמקרה שלי אחרי פרידה משמעותית, אתה לומד את הדברים שהיו ומה גרם לקשר הזה ליפול ובוחר להשתנות ולהתעלות, אז כן אחרי שקונים מדרגה חדשה באישיות כי למדנו והפקנו לקחים עצמים, מגיע של צער מסוים, שאומר אם אני הייתי אז במצבי כיום אולי הקשר היה אחר, הדברים היו אחרים, ופה צריך להביט למעלה לשמיים לה' יתברך, אנחנו אנשים מאמינים ויודעים שהכל בהשגחה מאת ה', והכל מאתו יתברך אין כאן מקום להאריך בבטחון בשידוכים וזה שה' בפרט בעניין הזה שם את השגחתו וניהולו בעניין עד שראיתי לרב שמואליביץ' בשיחות מוסר שמבאר על מעשה בר"י בר' חלפתא והמטרוניטא, שהיא שואלת את ר"י מה עוסק הקב"ה מאז ששת ימי בראשית היינו במה ה' מגלה את עצמו בעלמו מאז בריאת העולם? והוא עונה לה בשידוכים! לכן כל שידוך הוא פלאי כל חתונה היא גילוי של ה'.

אדבר עוד נקודה, הזכרונות הטובים החוויות הטובים שחווינו, אני חושב שיש להם מטרה טובה נכון בסוף הבחורה שהייתה בדייטים בחרה שלא להמשיך ושלא לחזור בהמשך, אז ככה שהזכרון עולה אז הוא מביא איתו איזה מפח נפש, אני חושב שבסופו של דבר אפשר להגיד שזה עולה וואלה באמת היה מצחיק באותו דייט ואני יודע שזה יבוא שוב בעז"ה זה לא נגמר, זה לא כאשר היא בחרה לחתוך אז השמחה הלכה איתה, צריך להמשיך ולשמוח בחיים, וכמה דנו רבותינו במעלת השמחה ואם זה מצד הייסורין כמה חשוב לשמוח בייסורין! ולשמוח בה' ולזכור שבסוף המצב איכשהו הוא האידאלי ביותר כי ה' הוא המנהל (אחרי כמובן ההשתדלות שעשינו כמצוות בוראנו)

אני משתף בעוד עניין שאחרי שכתבתי את זה כאן, היה לי מחשבות רבות אם לשלוח לה הודעה ולנסות שוב ולבקש ממנה לחזור, כי שוב האני היום אומר שאם הייתי אז הקשר היה אחרת, אז חשבתי לשלוח הודעה עם הכל ולהגיד לה אני רוצה לחזור, אבל אני הבנתי א. אני צריך לכבד את המילה שלה שהיא אמרה שהיא לא רוצה אז ולא לחזור אחרי כמה חודשים ולשלוח שוב ב. אם אני רוצה להיות שלם ובאמת לשמוח אני חושב שזה לא כדאי עבורי כי אני לא יודע מה הסיכויים שהיא תגיד כן אחרי שהיא כבר אמרה לא לפני כמה חודשים, ואני מרגיש שאם היא שוב תגיד לא לבקשת חזרה חוזרת זה יקשה עליי לשחרר ולהמשיך הלאה בחיים כמו שאומרים, ולכן אני בחרתי פשוט לשחרר להגיד תודה לה' ולה שזה קרה ולהמשיך הלאה בחיים, האם זה אומר בהכרח שאני סגרתי את הדלת לגמרי? לא ממש לא, אם היא תשוב ביום מן הימים ותגיד לי אני רוצה שנדבר על אפשרות לחזור, אני אשקול את זה בחיוב כי בסופו של דבר היא הייתה בחורה מדהימה שעשתה לי כל כך טוב בחיים, ולא הייתה בחורה כמוה, אבל איך אומרים אני לא בונה על זה כי זה לא שייך, אך בהחלט אם היא תבקש לחזור אני אשקול זאת בחיוב.

ובקיצור כמה נקודות שאני רוצה לכתוב כאן שלמדתי במהלך הזמן:

  לאוכלים את הלב, אחי שחרר, לא הכל תלוי בך.

    אל תפחדו להוביל בקשר, לאנשים בעלי בטחון עצמי נמוך אל תפחדו להוביל בקשר לשלוח הודעה וכו' זה בסדר, כמובן צריך להיות עם יד על הדופק ולראות מה שייך ולא שייך ואיזה שלב אתם בקשר ולראות שאתם לא במקומות שונים ואתה עושה משהו שלא מתאים כעת, אך לא לפחד להוביל!

לתת את הזמן יש בחורות ובחורים שלוקח להם יותר זמן להיפתח ולהיקשר אם אתה בחור שנקשר די מהר תיזהר מלבטא את זה בשלב מוקדם יש כאלה שנלחצים מזה וגם זה עלול לסנוור את ההחלטה הכל כך חשובה האם להתחתן איתה

   לזכור לקחת את הדברים הטובים ולהמשיך הלאה בחיים ולסמוך על ה' שבע"ה יהיה טוב ובסדר והכי מדוייק.

בהצלחה!ברוקולי

אמן לכל מילה שלךניצן*אחרונה

קראתי הכל

ומחזקת אותך על הדרך שאתה עובר על מנת להצליח להשתחרר

ה' איתך והוא יעזור לך גם לצאת מהלופ הזה שהוא מורכב, הייתי במשהו דומה בקטנה ממש ואני יודעת כמה זה מורכב. ולפעמים אנחנו גם עושים צעדים שאין להם השלכה על המציאות, להנכיח את הקול הפנימי , אבל יכולים לעזור להבין שהסיפור הזה סגור