גם אותי כל המדינה שונאת.
בתל אביב (אני עובדת בה) אני אוכלת מוות, רודפת להטבים, שונאת ערבים, ובכלחי אויב הדמוקרטיה וחירות הפרט.
גרה בעיר בעלת רוב חרדי, ובעיר (לא בשכונה שלי)
אני אויבת עולם התורה ומכשילת הרבים.
רק שבניגוד אלייך, אני קורסת תחת נטל המילואים וצריכה להסתיר זאת יותר ויותר "כי בגללנו חטופים חיים"
כלומר זה לא שאני חיה את חיי בשלווה ורק סופגת שנאה, אני מנקודת מבטי מותחת את קצה גבול היכולת שלי במקביל ליריקה בפרצוף.
עכשיו לגבי כל העניין הכלכלי. הסיפור הוא ממש לא רק 2000 שקל דמי אברכות ואני חושבת שהציבור החרדי בכללותו חייב להבין את הסיפור כדי להתמודד איתו נכון.
השאלה לא רק כמה כסף ישיר עובר מחשבון ממדלתי לחשבון פרטי.
נניח טיפולי שיניים חינם עד גיל 18. למה שר חרדי קידם את זה? הרי כל ילד זכאי לזה באופן שווה, לא רק ילד חרדי.
אבל משפחות ברוכות ילדים באות לרוב מהמגזר החרדי לעומת החילוני, ולכן החלק של הילדים החרדים בעוגה, גדול מהחלק של החרדים החילונים בעוגה.
לעומת זאת בתשלום מיסים, נניח יש שני הורים מפרנסים, אין יותר משני הורים בכל משפחה.
נניח כל הורה היה צריך לשלם 100 ש"ח דמי אזרחות, וכל ילד במדינה מקבל 50 ש"ח קצבת ילדים מהתקציב הזה.
משפחה חילונית ממוצעת עם 2 ילדים, משלמת 200 ש"ח ומקבלת 100.
משפחה חרדית עם שני הורים וארבעה ילדים, משלמת 200 ומקבלת 200,
משפחה עם שישה ילדים משלמת 200 ומקבלת 300.
משפחות עם שני ילדים מגיעות לרוב מהמגזר החילוני, ומשפחות ברוכות ילדים מגיעות מהמגזר החרדי.
ומכאן יוצא שמשפחה חרדית חיה באופן קבוע על חשבון משפחה חילונית (זה החישוב על קצה המזלג)
דוגמה נוספת:
ערים עם רוב חילונית מובהק, הם ערים חזקות פיננסי.
ערים עם רוב חרדי מובהק, הם ערים חלשות פיננסית.
(אתם גרים בעיר מעורבת אז את לא רואה את המובהקות, אבל אפשר לפתוח את הנתונים לפי אשכולות, זה די פשוט לבדיקה)
למה זה משנה מדד חוזק העיר ואיך זה משפיע על האזרח בקצה?
עיר חלשה מקבלת מהמדינה מענקי איזון בסכומים של מליארדים. התקציבים האלו מופנים לשרת את האוכלוסייה המקומית. יוצא שמי שגר בעיר חלשה, חי על חשבון משלם המיסים. ומי שלא, לא.
כך יוצא שכולם משלמים מיסים ורק חלק נהנים ממענקי איזון, כלומר נניח בדוגמה פשוטה כולם משלמים ועד בית, אבל רק חלק מקבלים שירותים מוועד הבית, והחלק השני מממן לעצמו את השירותים האלו.
גם לגבי תשלום מיסים, אז החיוב הוא שמשפחות חרדיות מרוויחות פחות וממילא משלמות פחות מיסים, בנוסף בציבור החרדי נשים חרדיות מפרנסות יותר מגברים חרדיים ולכן נהנות מהטבות של נקודות זיכוי ולכן בחישוב משפחתי זוג חרדי משלם פחות מיסים מזוג חילוני.
בנוסף הכסף הגדול טמון בהנעת הכלכלה ביצירת מקומות עבודה, כאשר ההסתכלות היא שסקטור ההייטק הוא קטר המשק, ומי שלא לומד לימודי ליבה ולא משרת בצבא בתקנים הרלוונטיים (מודיעין, סייבר וכו')
יש לו פחות הכישורים להוביל את ההייטק וממילא פחות תורמת באופן הזה לכלכלה הישראלית.
מבחינה הזאת כיום זה מובהק שבעלי האנזימים המפוארים הם גברים לבנים חילונים. שאר האוכלוסייה פחות נמצאת במקומות האלו.
בנוסף להייטק יש גם את מגזר התעשיות הביטחוניות שגם הוא מכניס מליארדים למשק וגם הוא מאופיין במגזר החילוני.
הסקטור הפיננסי הוא היחיד לדעתי מבין המובילים שיש בו השתלבות חרדים (בעמדות הובלה) אם בכלל.
בקיצור, שינויים שקורים במגזר לוקח להם זמן להיתרגם להשפעה משמעותית על הכלכלה הישראלית וממילא על החברה הישראלית.
אם מעניין אותך באמת להבין את הציבור החילוני רואה את הקונפליקט הכלכלי מול הציבור החרדי, ממליצה לשמוע את עומר מואב בפודקאסט "עושים חשבון" (יש לו מידי פעם יציאות וולגריות, אבל את הצד הכלכלי הוא מסביר באופן רהוט, לכן ההמלצה)
ויש פרקים מתאימים גם בפודקאסט של ראם שרמן "גיקונומי" אם באמת מעניין אותך לשמוע ולהבין, תכתבי ואוכל לחפש פרקים ספציפיים שקשורים לנושא הזה.
כל אלו הן שאלות מהותיות, שצריך לדון בהם בשאלה במה אנחנו שונים.
(זאת בנוסף לצרכים פסיכולוגיים כגון צורך בשעיר לעזאזל לזרוק עליו את כל הצרות)