בתוספת לציניות משובחת כמובן...

אחרת לא היית כותב כלום

לרוב אכן אינני כותב שום־דבר, בדיוק מהסיבה הזאת.

היום פשוט המחשבה הזאת הטרידה אותי, כי הרגשתי שינוי מאוד מוחשי ממה שהיה בעבר, וחשבתי לנסח אותה בכתב. יכול להיות שהייתי יכול לכתוב אותה בקובץ txt וחסל, אבל כתיבה בפורום עוזרת לי להתרכז. ייתכן שיש בכך גם מימד נרקיסיסטי שאפשר לחקור, אבל איני יכול לקבוע כרגע.

מסתבר לי מאוד כשבנאדם חוזר שוב ושוב על מנטרה מסויימת בצורות כאלה ואחרות יש לו מטרה.

המנטרה שלך המשדרת אדישות לאנשים ולעולם היא לא נחשבת כנורמטיבית וחשוב לך להתייחס לעניין הלא נורמטיבי בזה.

עכשיו אשאל את אותה שאלה על עצמי - 

למה אני מגיב לך?

המחשבה שאין אמון בעולם ובאנשים והכל אפור מקוננת גם בתוכי במידת מה

ולכן זה נוגע בי מה שאתה אומר כל פעם מחדש.

אבל אני מנסה לדחות שוב ושוב את דבריך בגלל זה. בגלל שההתמודדות שלי עם המחשבה הזאת היא הפוכה.

ונראה לי שיש סיבה למה אתה רושם את זה דווקא בפורום. אם זה להתרכז, אדרבה, סימן שהפרסום של הדברים משמעותי ברמה כזאת שהוא גורם לריכוז לכל הפחות.

ועצם זה שאתה כותב שזה מטריד אותך, זה נותן תנועה שונה לגמרי מכל האדישות שאתה משדר בהודעות פה.

מי שטרוד ממשהו, הוא לא אדיש כלפיו.

כמידת הדיסוננס כך מידת המחשבה. אני לא חושב על זה כל יום.

היום הרגשתי דיסוננס משמעותי בין האופן שבו מתייחסים אנשים אליי (בידידות ובעניין) לבין חוסר העניין המופגן שלי בתקשורת הזאת, שניתן להגדירו אולי כרגשות אשם. לא שזה מניע אותי להשתנות, אבל אין זה נעים.

בנוסף עברה בי המחשבה כמה השתניתי מבעבר. יש בעייתיות באני הנוכחי היות והוא מנוגד ליהדות, ומתלווה לזה גם תחושה של חוסר משמעות. אני מתאר לעצמי שיש עניין מטפיזי בכך שהמוח לא שוקט ללא משמעות, אבל אין לי מה להציע לו כרגע. התוצאה של אי־השקט הזה היא הרהורים, שלרוב נבלעים בחזרה בתוך המוח, אך הפעם רציתי לכותבם כדי לנסות לסדרם, לאו דווקא מתוך רצון לשינוי, אלא מתוך הרצון לסדר את המחשבות בראש, מכיוון שמחשבות מבולגנות מציקות יותר מאשר כאלו שאינן.

יכול להיות שזה נוצר בעקבות מצב שגורם לך לאבד עניין בעוד תחומים בחיים?

נגיד דיכאון, חוסר פניות נפשית,עייפות, חוסר בויטמינים,לא יודעת.

אולי זה שאתה רחוק מהנושא ולא חושב עליו גם משפיע, בבחינת רחוק מהעין רחוק מהלב.

ואולי פשוט עוד לא מצאת את האחת הנכונה?(:

יש כאן תיאור תחושת אשמה לא נעימה כלפיו היחס הטבעי שלך לאנשים.

בנוסף לכך, העיסוק במהות של ה"אני" (הנוכחי) הוא גם כן מרתק.

יש כאן הנחת יסוד מסויימת שיש "אני" שהוא מנוגד ליהדות ויש כזה שהוא מתאים ליהדות.

חוסר השקט המתואר והיאוש מהמשמעות גורמים למעין פרדקוס מאוד מעניין. 

אתה ער לכך שיש לך דרישה מסויים למשמעות אבל אתה גם מיואש מלמצוא משמעות שתמלא את אותה דרישה.כמו כן, גם סדר במחשבות זה עניין שקשור למשמעות. סדר יוצר משמעות, חוסר סדר מעיד על מקריות. האם זאת משמעות נעלה ומרוממת, ממש לא בהכרח, אבל ישנה אכן משמעות מסויימת שהיא נותנת מענה כלשהו. 

לגבי היחס ל"אני" - מסתבר מאוד כי השיפוטיות האישית שיוצרת תחושה של אשמה איננה ניזונת באופן בלעדי מתפיסה שיכלית קוהרנטית, אבל כן התפיסה שיכלית כלשהו עומדת גם בבסיסה. הייתי מציע לומר שה"אני" הוא לא מנוגד ליהדות או תואם ליהדות. ה"אני" הוא איך החומר גלם שעלי להתמודד איתו. ההתמודדות עצמה היא נעשת על פי היהדות או בצורה מנוגדת אליה. כי ה"אני" - המידות, הערכים, ההרגלים, הזכויות והחובות שלי הן בכל רגע נתפסות כדבר נתון. מה אני עושה איתם? זה כבר משהו אחר לגמרי. לכן נראה שהקב"ה מעניין אותו מהאדם עושה עם מה שיש לו ביד ופחות באיזה מצב הוא נמצא. שני הדברים כרוכים אחד בשני כמובן, אבל התמודדות היא נראה לי הנקודה העיקרית שבה מהאדם מצופה לקחת אחריות. היתרון הריגשי של הפרשנות הזאת שהיא משחררת מהמאבק האינסופי של האשמה ביחס למדרגה נמוכה בה האדם נמצא, וגם לא נותנת לבנאדם להתגאות אם הוא הגיע למעלה רמה - כי העיקר זה ההתמודדות, ולא המצב בו הוא נתון. לפי ההתסכלות הזאת.

בכוונה כתבתי שמבחינת איך שהדברים פועלים אני לא מצפה שמי שיסכים עם הסברה שהבאתי פה יהיה בנאדם שיחיה על פי זה כי זה עניין ריגשי. אמנם כן ניסיתי להוסיף מה שאפשר להוסיף בעיני כרגע.

תיכנס לזוגיות משמעותית ואז תבחן את זה שוב.

גורמת לך לחזור ולכתוב על זה שזה לא מעניין אותך.

אם זה בכלל לא היה מעניין אותך (אפס, זירו) אז לא היית כותב כלום.

אם בחדר אוכל היו מגישים אוכל לא טעים, ומדי־פעם הייתי מתבאס על־כך, זה לא אומר שאני חושב שהאוכל טעים ומעניין.

ייתכן שמעניינת אותי העובדה שזה לא מעניין אותי. אחרי־הכל, זה לא משהו רגיל, כפי הנראה, וכמו שאמרתי, זה לא תואם למצוות היהדות.

לגבי תגובתך השנייה, אני חושב שהיהדות מציבה דרישות מסוימות. אם לא עומדים בהן, זאת בעיה.

לגבי התמודדות, אין לי מה לעשות בנדון.

כדי שיהיה דומה נאמר משל אחר

נגיד אתה "טורף כל" ולא מעניין אותך שהאוכל שמגישים לא טעים בעיניך כי טעם לא מעסיק אותך.

והיית אומר שהאוכל לא טעים אבל זה לא מעניין אותך. במקרה כזה, העניין הזה כן מעניין אותך כי אתה מדבר עליו. באיזו רמה? ניתן לדון על זה, אבל אם לא מעניין בכלל אז לא אומרים שום דבר. מספיק שיש אמירה מסויימת אז יש עניין מסויים. בין אם זה צד הנדירות והמורכבות הערכית של העניין.

לגבי העניין השני - 

"אונס רחמנא פטריה"

"הקב"ה אינו עושה טרוניא עם בריותיו"

מעידים כי מה שמעניין את היהדות זה מבחן הדרך שהיהודי עושה כדי לקיים את דבר ה' ולא מבחן התוצאה.

ממה נפשך, אם הקב"ה חושב שאתה יכול להשתנות - אז אתה צודק. עליך להשתנות. אם אתה חושב שכרגע אין לך דרך להשתנות - אז למה אתה חושב שהקב"ה ישפוט אותך על כך לחומרה?

כשאני אומר "הבחורה הזאת מעניינת אותי", הכוונה שלי היא שאני נמשך אליה וסקרן כלפיה – לא שאני מרגיש כלפיה רגשות דחייה עזים, אבל זה מטריד אותי, אז אני חושב על זה, אז טכנית הבחורה הזאת מעניינת אותי אחרת לא הייתי חושב עליה בכלל.

כך גם כאן. כאשר אני אומר שזוגיות לא מעניינת אותי, הכוונה היא שזה לא עניין שהייתי רוצה להיות בו, או מסקרן אותי כו', אבל ייתכן שעצם העובדה שאני סולד מכך, מטרידה אותי במידת־מה. וכמו שאמרתי לרוב אני פשוט שותק, פשוט אתמול חשבתי על־זה יותר בגלל כמה התרחשויות שקשורות לנושא, שהעירו את תשומת לבי.

לגבי ב', הבעיה היא שאין לי מושג. אם הייתי יודע שאין עליי תביעה כזאת, הייתי שמח מאוד, אבל יכול להיות שהתביעה היא כמ"ש הטור "עלה נעלה. בה"א לומר שאפילו אם יאמר לנו עשו סולמות ועלו לרקיע שהוא מהלך ת"ק שנה נעלה:"

שזה לא מעניין אותך

שבדיונים אחרים, כשבנות כותבות שהן בכלל לא בקטע של מין והן לא רוצות ולא יודעות וזה בכלל משהו פויה שחילונים עושים 😉

זה מתקבל בצורה ממש נורמלית.

אפשר להבין למה? מה בעצם ההבדל? (לפחות לי, לא נראה שההבדל הוא בין הנושא של מין לזוגיות באופן כללי. בסופו של דבר חתונה היא כל החבילה)

איך תמיד אצלך הכל מתנקז לשם, ועוד בצורה עלק קלילה וזורמת של הכל טוב(בדיוק כמו אצל אחינו החילונים אגב😉). יש דברים שהשתיקה יפה להם ידיד נפשי, במיוחד בפורום מעורב ע"ע הודעותיך בשלל שרשורים.

וכן..רוב הבנות הבאמת איכותיות אינן יודעות מה הולך שם וזו תמימות מדהימה..אל תקלקל עוד אנשים ובמיוחד נשים שנשארה בהם תמימות הם יגלו לבד לא צריך שתלמד אותם או שתדחוף שיח בנושא בכל הזדמנות כמוצא שלל רב. 

1. נניח שענית לי שאלו הדעות שלי והכל מתנקז לשם... לא נראה אבל סבבה. איך זה עונה על מה ששאלתי?

2. האם לדעתך, כשגבר או אישה הולכים להתחתן והם אמורים לעשות את כל מה שזוג נשוי אמור לעשות, זה לא בסדר שהם עושים את זה, או שהם רוצים לעשות את זה? (נניח, אם גבר אומר "אני כולי בתורה, אין לי עניין לאהוב אישה; אני כל הזמן עסוק, לא רואה עניין לקיים שיחות ולהקדיש זמן לאישה - מה היית אומר לו? שלא יעשה, או שיעשה בלי רצון? תמהני)

לא הבנתי איך הגעת למסקנה מספר 2 והאמת גם לא כל כך מעניין אותי. אני מבין שאתה בהכחשה קשה ומנסה להפיץ שיח בנושא ונלרמל אותו כאילו זה סבבה, אז זה לא דוד.

ואגב..לא יצא לי לראות פה בפורום מישהו שאומר שאני רוצה רק ללמוד בלי להתחתן כי נשים זה פויה. אולי לך כן.

אגב מספר 2. לא ירד שלג אשתקד, ממליץ לבדוק מהיכן אתה שואב את המקורות שלך וד"ל.

לא כתבתי שאדם שחשקה נפשו בלימוד התורה אמור לא להתחתן (זה אגב נכון לגמרי, ככה כתוב בשולחן ערוך; אבל זה פשוט לא הועלה כאן לדיון אז לא כתבתי כזה דבר ).

כן כתבתי, שלא כדאי שאדם שבוחר לקחת את כל החבילה, יתכחש או יסבול מחלק ממנה. כלומר, אני לא דיברתי על אדם ששוקל האם להתחתן, אלא על אדם שרוצה להתחתן אבל יש לו קושי עם חלק מהדברים, כי הוא חושב שלבזבז זמן על שיחה בטלה זה מטופש; או כי הוא עסוק מכדי לעזור בגידול ילדים; או כי שומו שמים - הטיפש הזה לא מבין שמיניות זה חלק מהעסק. על אדם כזה - כתבתי, שאם הוא חי בהכחשה, כדאי מאוד להאיר את עיניו שמיניות (וכו') זה דבר נפלא שנעשה מתוך רצון ותשוקה (אדם שאין לו רצון ותשוקה לזה, לדעתי עדיף שלא יתחתן).

זה מה שכתבתי.

(האמת שהמשכתי לכתוב ולהסביר ופתאום הרגשתי קצת טיפש. נראה לי שדבריי מובנים למימינים בהם וגנאי הוא לבעל האמת להוכיח אמיתתו*. גם בהנחה מישהו יחשוב אחרת, נראה לי שדעתי מובנת.

אני מניח שתגיב שוב ותמשיך עם הגישה המוזרה הזו של תגובות לגופו של אדם. אני לא אפריע לך, רק שים לב בבקשה שיש עוד כל מיני מצבים ושאלות שעליהם לא דיברתי ובבקשה אל תכניס לי מילים לפה)

* כתלמיד חכם אתה בטח יודע מה המקורות של שני הביטויים שהבאתי.

ואינני תלמיד חכם, בכלל לא, רחוק משם שנות אור. לא יודע ללמוד ולא מבין את הדיבורים שלך

"יש דברים שהשתיקה יפה להם ידיד נפשי, במיוחד בפורום מעורב ע"ע הודעותיך בשלל שרשורים."

אז אחד משני דברים, או שאתה בהכחשה כמו שכבר ציינתי ורק מנסה לנרמל שיח בנושא וזאת כל מטרתך כאן.

או שבאמת אתה לוקה בהבנת הנקרא בצורה מאוד קשה.

אני מחזיק אותך לאדם מבין אז אבחר באופציה א' תקן אותי אם מדובר ב-ב'.

התגובות הם וודאי לגוף העניין, העניין הוא לא לנרמל שיח בנושא כל כך עדין ובטח לא לתת לזה במה ומשקל בכל מקום וזמן.

התגובות שלך לא לעניין גיבור, מדברים איתך א' אתה עונה ג' ועוד מתפלא על ט'..מוזר מאוד. סתם יוצא לי לחשוב אם עוד יש תמימות כזאת נפלאה אצל מישהי הייתי שמח שלא תיקח אותה ממנה ותשאל אותה שאלות ותכתוב לה דברים כמו "כשבנות כותבות שהן בכלל לא בקטע של מין והן לא רוצות ולא יודעות וזה בכלל משהו פויה שחילונים עושים 😉" כאילו היית רוצה שמישהו ידבר ככה לבת שלך? לאשתך? לאחותך? גם אם הוא סך הכל תמים ומנסה להסביר לה עלק שזה סבבה כל הדברים האלו וכו'...מאוד מוזר בעיניי שאדם תורני ידבר על כך, ועוד בקלילות שכזו ועוד בפורום מעורב..ועוד למישהי(שלא נדבר על תגובותיך בשרשורים אחרים לגבי פנטזיות מיניות ואיך בחורה הייתה שמחה שבעלה יסתכל עליה בצורה סוטה ומינית-שאגב התגובה הזאת שלך ידידי ורעי, נכתבה למישהי, מזעזע בעיניי)..תמהני.

(והקריצה בסוף אגב למה נועדה? להקליל את הנושא?)

מבין? או שעדיין צריך לחדד פה משהו? כי באמת אשמח אם לא הבנת.

פשוט העניין בגברים שיש לה כרגע מתבסס על משיכה רגשית חזקה שהיא לא פחות עוצמתית ממשיכה מינית, וזה בסדר גמור ואפילו מעולה שזה ככה כרגע.

אבל כאן מדובר במקרה שונה לגמרי, מקרה שבו אין לו עניין בנשים בכלל. 

חתונה כמו שאמרת היא חבילה אבל אני מאמין שאפשר לאחוז את הסיר מהידית.

כלומר לרוב האנשים יש סיבה או סיבות שהם רוצים להתחתן בגללן (בכללי או עם אדם ספציפי) וגם רשימה של דברים, שאמנם כלולים בחבילה, שהם פחות מתלהבים מהם, כמו שחלק נכבד מהבנים לא מתלהב מהרעיון של ילדים... ויש גם בנות כאלה. אז אומרים "איכס מי אוהב בכלל ילדים" אבל בסוף הדברים מתגלגלים והטבע עושה את שלו. לכן זה לא כזה נורא, כי זה רק חלק מהעניין.

גם כאן בסוף אותן בנות כן רוצות להתחתן מסיבות כאלה ואחרות ואז או שהנושא מסתדר מעצמו (לדעתי יש 2 חסמים, חסם פסיכולוגי נמוך => סלידה ברמת האינסטינקט, וחסם פסיכולוגי גבוה => סלידה ברמת ההשקפה, שכמובן משפיעים אחד על השני, ושניהם יכולים להסתדר כל־אחד בדרכו), או שלומדים להסתדר עם זה שזה לא מסתדר כל־כך (לא אופטימלי אבל יש מצבים בחיים שנדרשות פשרות) או שזה לא מסתדר בכלל ואז זאת בעיה, אם בחורה אומרת שזה בנפשה אז באמת לדעתי העצה היעוצה היא להניח לדברים.

אני מניח שאם בחורה הייתה אומרת שהיא בכלל לא בקטע של בנים ולא מבינה על מה יש לדבר איתם וסולדת בכלל מהמחשבה לצאת עם מישהו לפגישה, זה היה אותו דבר.

הנושא שאני העליתי, שהוא ממש שולי בקשר לשרשור שפתחת, זה יותר: מה לגטימי להצהיר בקול.

לדוגמה, אני מניח שיש מעט גברים שקשה להם לדמיין את עצמם מטפלים בילד, אבל ההצהרה "איכס מי אוהב בכלל ילדים", היא לא לגטימית ולפחות אני לא שמעתי שום גבר אומר אותה. הרבה יותר לגיטימי לומר לדוגמה "למי יש כוח לפטפט ולקשקש עם אישה רגשנית ונודניקית". אלו כמובן דוגמות.

מה שעוד חשוב, זה לשים לב להבדל בין הצהרות לתחושות ורגשות. אתה בפתיחת השרשור נתת הצהרה אבל בגלל שאמרת דבר לא טריוויאלי, סביר להניח שלא זרקת הצהרה כדי לספק לעצמך יצרים, אלא באמת הבעת עמדהאישית ביחס לרגשות שלך. בקשר לתחושות ורגשות - בסוף, כמו שאתה אומר, יש דחף חזק להתחתן והוא מכריע את התחושות הפחות נעימות שיש בסל.

הנושא שאני העליתי הוא השאלה האם ומה המשמעות של הצהרות שהן חברתיות. נשים אוהבות להרגיש שהן ניטרליות והגבר הוא זה שצריך אותן, לכן הן מספרות שיש דברים שהן בכלל לא מתעניינות בהן. עובדתית, האמירות האלה לא תמיד נכונות ואני מתנסח מאוד בעדינות.

בדיוק אותו דבר, יש הרבה סטיגמות והצהרות של גברים ביחס לנשים, שהן דרמטיות ורגשניות וקרציות, אבל לא פעם תראה את אותו גבר שמרצה לך בגנות הדרמה שאשתו עושה לו - שהגבר הזה עצמו צורח וצווח על אשתו או על הבן שלו - כאילו זה לא סוג של דרמטיות.

בקיצור תודה על דעתך המעניינת! אבל מה שכתבתי זה נושא טיפה אחר.

בנושא ההתייעצות שלך כתבתי הודעה נפרדת בשרשור.

שתהיה לך המון הצלחה!!

את "מי אוהב ילדים" שמעתי הרבה מפי בנים ומפי בנות בסוף יש להם ילדים והם מסתדרים פחות או יותר בסדר

הרצון להיות עם בן/בת המין השני הוא תלוי בהבדל המיני אך הוא לא כולל רק העניין הפרקטי של המשיכה המינית אלא מעבר לכך.

לדוגמא, כל עניין הרומנטי הוא קשור למיניות והוא נובע מזה אבל הוא עצמו עניין נפרד ממשיכה מינית. הראיה, יכולה להיות משיכה מינית ללא רומנטיקה.

זוגיות כוללת בסוף הרבה מעבר, השלם גדול מסך החלקים בהקשר הזה..

מבחינתי הגענו להסכמה מתי שכתבת - "אבל ייתכן שעצם העובדה שאני סולד מכך, מטרידה אותי במידת־מה".

לא טענתי מעבר לכך.

לגבי ב' - אין לי מושג. אם באמת אין לך מושג ואין לך דרך לדעת ואין לך מה עוד לנסות - אז אתה בגדר אנוס. לא ככה?

אם יש דרכים לבדוק את העניין - אז מסתבר שישנה דרישה ממך לנסות אותם.

דווקא לא מבין מה שייך מה שהבנת בטור. אם אתה אומר שאין לך מושג אתה יכול ללכת לנסות משהו? אם אשכרה אין לך מושג מה לעשות, אז מה בדיוק תעשה ת"ק שנה? הרי אתה לא יודע מה לעשות. ושוב, אם יש דרך אפילו קלושה לנסות משהו בעניין מסתבר שעליך לנסות.

מה שהבאת בטור קשור לנסיון שהוא מאוד קשה ומצריך סבלנות אבל ישנה ידיעה, לפחות מסויימת מה לעשות.

לכן, אם אתה אנוס, אין סיבה לייסורי מצפון על הצדדים בנאדם אנוס בהם.

אם בנאדם לא אנוס, יש לו סיבה לייסורי מצפון במידה מה, אך יש לך גם מה לעשות.

לדעתי וויכוחים מתחלקים ל־3 קטגוריות,

אי־הסכמה מהותית (שאין טעם לדון עליה מרוב שהדעות שונות בתכלית)

היעדר ידיעה כלשהי אצל צד אחד (ואז הדיון מאיר את העניין)

בגדול מסכימים אבל דנים בדקויות ניסוח (וזה בזבוז זמן לדון).

לגבי הטור הכוונה היא שגם דברים שנראים בלתי־אפשריים (ערים גדולות ובצורות בשמיים = דברים מעבר ליכולת האדם) מי שבאמת מחפש עבודת ה' יכול למצוא את הסולמות להגיע לשם.

אם היה לי אישור רשמי שאני אנוס אז שלום עלייך נפשי ולא הייתי מעלה את הנושא לדיון בכלל כי סבבה לי גם ככה, אבל ייתכן שאין לי אישור כזה וסופי יורש גיהנם.

ולכן במרחב הזה אתה לא שותק, אלא כל הזמן אומר אותו דבר בסגנון שונה. כל תגובה שלך בנושא הזה היא כזאת אם תסתכל בהיסטוריה של ההודעות של הניקים שלך (אני יכול להביא 10 הודעות שלך, והרבה יותר מכך, לפחות שמבטאות את אותו רעיון)

אתה מתקרבן בכך שאתה אומר "אני לא יודע מה לעשות" וכך אתה מוריד מעצמך את האחריות ועם הורדת האחריות אתה לא מרגיש וואו אבל נשמע שאת התחושה הלא נעימה יותר קל לך לקבל מאשר לקחת אחריות.

מה זה אומר לקחת אחריות? לנסות גם דרכים שהם לא נראים שיעבדו, לסלול דרכים חדשות שאין לך מושג מה יהיה איתם. לנסות גם דברים קלושים. ושוב, אם אתה אומר שזה לא שווה ואין לך מושג מה לעשות כי על מה שלא תעשה יוביל אותך לדרך כלשהי - תגדיר את עצמך כאנוס וזהו.

פתחתי בול 2 ניקים חוץ מהניק המקורי שלי מהסיבה הפשוטה שלקחתי הפסקה ארוכה ואיבדתי את הסיסמה ולא היה לי כח לשחזר כנ"ל לגבי הניק השני. זה הכל אחי. זה לא שכל יום אני פותח 1000 פצל"שים בשביל צומי והתקרבנות (גם אם זה נראה ככה) למיטב ידיעתי יש לי שלל הודעות בשלל נושאים. ייתכן שאני מזכיר מדי־פעם את הנושא כדרך אגב אבל OK?

לגבי ההתקרבנות שלי תראה קודם־כל זה הפורמט של הפורום. רוב השרשורים כאן הם תלונות או בעיות שעל כולן אפשר לענות "תפסיק לבלבל במוח, קח אחריות ותפתור את זה, אם אתה לא יודע אז תנסה משהו חדש, אם לא הולך אז תמשיך לנסות או לחילופין אל תעשה כלום", כאילו... מן־הסתם זה פחות או יותר איך הדברים עובדים. אני בסך־הכל באתי לפרוק תחושה מסוימת.

זכותך המליאה להתקרבן. אך נראה שאתה מכחיש את זה. כי אתה סותר את עצמך וטוען טענות פרדוקסליות, ואת זה רציתי לשקף. 
לא כל פריקה היא התקרבנות, מאמין שאתה יודע את זה. 
וכן, יש הרבה מאוד הודעות שאתה עוסק בזה.

אני מבין את הנק שלך..אבל מצד שני אף אחד לא מכריח אותך לקרוא וגם לא מצמיד לך אקדח לרקה ואומר לך "תגיב!" אז אם לא מתאים לכבודו אפשר גם לקרוא בלי להגיב.

אנא בלי התפלספות זה אכן פורום פתוח וכל אחד יכול להגיב כרצונו..אבל אם משהו כבר שואב ממך כוחות ואינך יודע כיצד להישמר, חדול עצמך מעשות כן, לטובתך אני מדבר אח, אתה כטוב בעינך עשה.

יש פה המון אנשים(וחלקם אפילו עקביים בנושא) שמדברים שטויות בקצב ומביכים עצמם, משל היו לאנשים רמי מעלה וכו' בעוד הם אינם אלא וכו'.

כמובן שידיד נפשי @חתול זמני איננו בבחינת הקטגוריה הנ"ל אך אם לשיטתך הוא כן..חדול עצמך מענות אותו ידידי.

גם אתה לא חייב לקורא את מה שאני כותב אם לא מוצא חן בעיניך. בעיני זה היה דיון לגיטימי שהתנהל בכבוד, אם הוא יגיד לי שאין לו כוח להגיב אלי או שאינו מעניין בתגובות שלי אני אשמע לדבריו במיידית ואפסיק לכתוב.

כי אם אישה לא מעניינת ומושכת אותך, איך תוכל להיכנס לקשר?

תנסה להבין למה זה,

האם זה מפריע לך,

האם זה זמני,

האם זה דבר שנכון לנסות לשנות,

תפעל בהתאם למסקנות

אתה עדיין דוד יקר כידוע לכל יודעי ח"ן.

(ח"ן ראשי תיבות חתול נמר כמובן)

והתשובות היו: אם את/ה צעיר/ה, קח את הזמן, אתה לא אמור לעשות מה שלא מעניין אותך.

אם אתה מבוגר כדאי שתמהר לפני שתפסיד את הטוב והמטיב.

כדי לדרבן אותך, אשתף אותך שלא מזמן ניסיתי לשדך מישהי ממש ממש חמודה שגם דיברה בשפה הזו, לא עניין אותה והיה לה כיף עם חברות וכו, ואז היא נזכרה קצת מאוחר שהיא רוצה לברך הטוב והמטיב (היא נזכרה כשהטוב והמטיב כבר גבולי אצלה...).

וחבל, כי למרות שהיא ממש חמודה, כמה שניסיתי לשדך זה לא עבד, היא כבר לא צעירה ולא נראית צעירה, וככל שמתבגרים השוק מתרוקן (וגם הופכים לעקשנים...).

בקיצור, אם אתה על הגבול צריך לראות בזה בעיה ולחשוב איך לפתור את זה. אבל אם אתה צעיר, תהנה בינתיים. אולי בסוף תגלה שאתה כן גיי

א. מתחנתים גם עם המשפחה. בין אם אנחנו רוצים, ובין אם לא - כולנו באים ממשפחה ומרקע מסוים. ברוב המקרים, זה גם אומר שתהיה אינטראקציה בין המשפחה שתקים למשפחת המוצא, ברמה ובתדירות כזאת או אחרת.

האם זה אומר שהיא עצמה לא תורנית? איפה רבקה גדלה? רחל ולאה? וכו' וכו'

ב. מורכבות אפשר למצוא בכל מקום. אף אחד לא מבטיח לנו חיים קלים.

ג. יכול להיות שיכלת לבנות איתה בית תורני נהדר - אבל זה ממש לא אומר שלא תוכל לבנות משהו דומה עם מישהי אחרת. ב"ה יש בנות תורניות רבות, ותוכל עם לא מעט מהם לבנות משהו טוב, ואפילו יותר מזה. הכל פוטנציאלי כל עוד זה לא נעשה...

מה זה אומר מתחתנים עם המשפחה? 

בנאדם לא מנהל זוגיות עם המשפחה.

כן מנהל מערכת יחסים מסיומת שצריך לתת עליה את הדעת, אך היא בשום מקרה לא חתונה.

גם אין יותר מדי כלים להעריך את מידת המורכבות ביחס למשפחת המוצא.

לפעמים יכול להיות פערים מאוד גדולים אבל שמסתדרים מעולה, לפעמים להיפך.

תמיד כיף שדברים משותפים, זה פשוט.

בתור מישהו חדש בעולם הדייטים, הוא אולי מדמיין לעצמו שיפגוש בקרוב את הנסיכה שלו, והם יחיו באושר ובעושר עד עצם היום הזה.

כלומר,

אני חוששת שיש כאן דברים שהוא לא לוקח בחשבון:

לאיזה סוג של קשר אני מצפה עם חמי וחמותי? עם הגיסים והגיסות?

האם נוסעים אליהם לשבתות וחגים? איך זה נראה?

האם יהיו מפגשים משפחתיים? מה התוכן שלהם?

האם הדודים וסבא וסבתא שותפים פעילים בגידול הילדים? (בייביסיטר וכו')?

האם הנ"ל הם גם משענת כלכלית?

כמובן שאפשר להמשיך לדבר על מערכות יחסים לא בריאות - כמו התערבות בזוגיות וכו'. אנחנו לא חיים במציאות סטרילית, ואני בטוחה שאם תלך לפורומים המקבילים תמצא שרשורים על בעיות בתוך המשפחה.

בעיני יש מחירים לשני הכיוונים - בין אם נמצאים בקשר (וצריך להגדיר משהו), ובין אם נמצאים בניתוק (מה המסר שזה מעביר לילדים?)

מסכימה איתך שאין דרך להעריך את המורכבות, ובטח כשאין לנו מושג מה צופן העתיד.

אבל זה טעות בעיני לחיות בתודעה שאנחנו נחיה בבועה שזה רק שנינו והילדים שיבואו...

את כל ההלכות שנוגעות לכולם כמו שבת כשרות וכו' נוהגים לפי בעלי, שחלק מהדברים עושה כמו המשפחה שלו בחלק מחמיר יותר. מה שנוגע רק אלי כמו צניעות זה עניין שלי.

ברור שהמקום התורני שלה משנה, אבל נשמע שהיא החזקה. המקום התורני של המשפחה לא משנה בכלל בעיני.

תהיה מודע לזה שמה שחשוב זה האדם העצמו, והסביבה שלו זה בנוסף. גם האבות והאמהות לא תמיד היו עם משפחה 100 אחוז...

תחשוב על ההורים והאחים של אברהם. אח של יצחק... אח של יעקב... המשפחה של רבקה... ושל רחל ולאה..

לאו דווקא רק בפן התורני.

לאחרונה עלו לי מחשבות, שמבחינה מסויימת

בפרט אצל אשה, יותר חשוב לי המשפחה שלה

מאשר היא.

אין לי כוחות סוס להסביר את עצמי

אבל לפי מה ששמתי לב אשה זה המון

עניין של הרגלים, והיא רוצה להמשיך את מה

שהיה בבית שממנו באה.

אולי זה רק מהניסיון מהזוית הצרה שדרכה

אני רואה את המציאות, סה"כ הייתי נשוי לאשה אחת.

אבל גם לפי המקורות,

כתוב בשולחן ערוך לישא

בת תלמיד חכם, ולא ישא בת עם הארץ.

המיקוד לא עליה, אלא על הבית ממנו הגיעה.

וגם אם החליטה לשנות כיוון

מי יודע כמה שנים, וכשהיא תתעייף

תזכר במנהגי הוריה.

אני יודע רציתם לשמוע שהכל אפשרי

וכל מה שאתם צופים בסטטוסים של מוטיבציה

אבל בתכלס האנשים לא כאלה גמישים

ולא כאלה חזקים.

מה דעתכם?

תאמת אני לא יודע כל כך למה זה ככה.

תקח דף ועט ותרשום לעצמך את כל החששות שעולים ותראה אם אתה יכול להתמודד איתם.

המטרה של המשימה הזאת ליצור אצלך יותר בהירות ופחות להתבחבש ולהתבלבל בגלל חוסר הבהירות

יכול להיות שכבר כתבו בדומה

תמיד יש שונו בין אנשים ומורכבות ויתרונות וחסרונות לכל אחד בעיניו לפי ענייניו.

החשש מאוד מובן אבל עם חששות צריך להיפגש ולא לברוח כדי לראות במה האם יש ממה לחשוש.

תפגוש את הבחורה תשמע ממנה על המשפחה שלה על היחס שלהם למקום שלה...

גם לא הייתי מעלב את זה בכלל בהתחלה.

תראה שיש ביניכם התאמה וכו'

אולי זו אשתך?

ומשם כבר תגיע לנקודב הזאת...

האם מדובר באנשים קשים שיש להם רק את הדרך שלהם זו בעיה והאמת שזה לא משנה אם הם דתיים מאוד או לא בכלל.

אנשים קשים זו התמודדות

וגם בזה כשיש זוגיות טובה ונכונה אפשר לדעת איך לנהל את הדבקים בצורה ישרה וחכמה

בהצלחה וה יתן לך עצה טובה

מאז ששמעתי על הטבח הנורא אני בוכה. ב'מעוז צור' שרתי בבכי ובכלל פרצתי בבכי ב'נקום נקמת דם עבדיך' והוספתי לאומה הרשעה את ישמעאל.

אבל ב"בִּבְכִי יָבֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם אוֹלִיכֵם אֶל נַחֲלֵי מַיִם בְּדֶרֶךְ יָשָׁר לֹא יִכָּשְׁלוּ בָּהּ כִּי הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל לְאָב וְאֶפְרַיִם בְּכֹרִי הוּא".

הבכי מטהר את ה'יסוד' להכל, ומביא מהר לידי זיווג, כדברי החתם סופר.

הבכי הוא כמו מקווה לרצון, ומעלה את הרצון למקום גבוה וטהור, וכמו שמאריך הרב קוק באורות הקודש חלק ג' על עליית הרצון כמטהרת את מידת ה'יסוד'.

כשרצון נפגש עם רצון נוצר זיווג.

כל עם ישראל קדושים וטהורים, כפך השמן הטהור של הכהן הגדול, כמו שכתוב בעין אי"ה שבת.

ה' תרחם על כולנו! אנחנו ראויים!

גם הטוב הוא פה אצלנו , אצל כל אחד

רק נותר לנו למשוך אותו

מבין? 

אני מגיב במקומו הוא לא נמצא פה הרבה

חנוכה שמח🥰

אשלח לך הצעה ביום ראשון, ביום רביעי שלחה לי את הפרטים, וזה כבר לא היה רלוונטי..

כאילו זה נשמע לי הכי הגיוני לחכות קצת, אבל בגלל שהפלטפורמה של הוואטסאפ היא כל כך מהירה הקצב מתאים בהתאם.

קלטתי שמבחינתה זה כנראה לגיטימי לכתוב "אשלח לך הצעה" ואז לשלוח עוד 3 ימים.. ומבחינתי זה לא. לא בגלל איזו תפיסת עולם, אלא פשוט כי השוק מאוד מהיר.

אין לי שום סיבה לחכות להצעה 3 ימים ואני יודע שגם היא יכולה להגיד לי "אה היא בדיוק נתפסה" או סתם אגלה שאני לא חושב שאנחנו מתאימים.

העניין הוא שאנשים נתפסים ונפרדים בצורה מהירה מאוד ולכן גם ככה המהירות שאנשים מפגינים.

ברור לי שלפני הפלטפורמה של הוואטסאפ הדברים זזו הרבה יותר לאט ולאנשים היה גם יותר סבלנות

אולי זה יותר הצורה.

מי שהציעה לך - ידעה שהבחורה בכלל פנויה ביום ראשון? יכול להיות שמלכתחילה היא לא ביררה את זה איתה?

ממה שאני יודעת אין נוהל מסודר. נכון שמקובל יותר שקודם הוא אומר "כן" לפני שהיא מודעת לעניין בכלל, אבל זה ממש לא תמיד ככה. יש בנות שמעדיפות להישאל קודם. הרבה פעמים אם משדכים מכרים, את הצד שמכירים שואלים קודם.

באופן אישי אומר שאני לא מרגישה יותר מידי ככה. לא זכור לי שקרה לי מה שאתה מתאר.

לפעמים קורה שפתאום יש מבול של הצעות, ואז אני אומרת - שאני בדיוק מבררת, או בדיוק בתחילת קשר, ואולי בעתיד הקרוב זה יהיה רלוונטי.

ואני קצת נרתעת מה"שוק". המילה הזאת לא באה לי בטוב בהקשר הזה..

אני אומר שזאת הפלטפורמה, בגלל שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית.

ובלי קשר לאם היא ידעה או לא ידעה (במקרה הזאת אני מניח שהבחורה לא קיבלה פרטים שלי אבל נעשה בירור אם היא פנויה) - הקצב שפרטים עוברים דרך מיזמים, קבוצות וואטסאפ, שדכנים הוא קצב מסחרר. יש לי חבר שהתחתן לפי כמה שנים משידוך שנעשה ע"י 4 שדכניות וואטסאפ שונות שכל אחת שלחה לחברה שלה. וואטסאפ זאת תקשורת מאוד מהירה, תקשורת איטית כמעט ולא היתה מאפשרת לדבר כזה לקרות.

ובאמת, בדרך כלל אני מעדיף שלא יבררו אם הבחורה פנויה, כי אם היא לא פנויה יהיה לי דרך לדעת אם אני רוצה לחזור לי שהציע שינסה לאחר זמן שוב לבדוק לי אם התפנתה. וגם, זה לוקח זמן ואין לי סבלנות לזה. מעדיף לגלות שהיא תפוסה, מאשר לחכות עוד את הזמן הזה שיכול לקחת יומיים גם.

אולי את חווה את זה אחרת כי יש לך יותר סבלנות ממני, גם יכול להיות. אולי כי לפעמים מציעים לך אחרי שהבחור אישר, מה שכמעט בחיים לא קרה לי. לכן הניסיון במקרה כזה הוא לא הסבלנות, כי הבחור כבר אישר.

אסביר את ההקשר בו אני אומר את המילה "שוק". 

אני לא מתייחס לשידוכי וואטסאפ בתור דבר עמוק ולכן אני מרשה לעצמי להביא ביטוי מאוד שיטחי שלדעתי די תואם את השיטה הזאת.

כן, אני חושב שזה כלי, שברגע שיודעים את היתרונות והחסרונות שלו, אין סיבה שבעולם לא להשתמש בו בעת הצורך.

לרגע לא התכוונתי חלילה לדמות את כל מחפשי הזוגיות למיניהם כמוצרים בשוק. מה לעשות שבשיטה של כרטיסים זה חלק מהעניין וכמובן, חלילה אסור להשליך את זה על האנשים עצמם. 

השימוש בכלי הזה לא גורם לזלזל באנשים, הוא כן בעיני מבטא מגבלה אינטגרלית בשימוש בו.

"שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית."


יש לי קצביה, שכל פעם שהיה צריך לעשות הזמנה, זה נעשה  דרך הטלפון.
אני רק מהמחשבה שאני מפריע למישהו באמצע עבודה מסויימת או שהוא עם לקוח בחנות.
זה כבר גורם לי לחשוב 3 פעמים לפני שאני מזמין.

מרגע שאפשר להזמין דרך אפלקציה,
אני מזמין הרבה יותר, הזמנות קטנות במקום אחת מרוכזת (חנות קרובה מאוד).

אבל לא הבנתי משהו.
מה הבעיה שלך להמתין 3 ימים ?
אני מנסה להבין אם אתה מכוון למשהו כללי או שזה רק משהו נקודתי שמפריע -לך-.

יכול להסביר ?
אם יגידו לי "תקשיב, נכיר לך מישהי שאנחנו חושבים שהיא מתאימה לך, אבל תמתין שבועיים"
אז אני לא מבין באיזה מקרה אני אגיד "לא, לא, שבועיים אני לא ממתין". מה אכפת לי "להמתין" ?
יכול להסביר. לצרכי מחקר כמובן.

אני יכול להשיג הצעות בצורה יחסית מהירה ולכן אם אדם חושב שאחכה להצעה שלו אז כנראה שהוא טועה.

זה שה"שוק" עובד בצורה מאוד מהירה גורם לי לחוסר סבלנות, לפעמים מוצדק ולפעמים שלא, ביחס לעיכוב בהצעות.

אין בעיה שישלח לי הצעה עוד שבועיים, שלא יחשוב שאני אחכה. יום יומיים כנראה שאחכה אם זה מישהו שאני סומך עליו.

אבל שואל כדי להיות בטוח.
כי באמת נושא השידוכים זה דבר מרתק וגם חשוב.
כרגע לא בשימוש אישי שלי, אבל זה יכול להשתנות ביום אחד.

כשאתה אומר "שלא יחשוב שאני אחכה",
זה אומר שאם אתה כן מסכים "לחכות" שבועיים,
אז אתה למעשה מתחייב לא לצאת לדייטים אחרים, להמתין להצעה ואז להחליט אם אתה נפגש או לא עם אותה הצעה ?

הבנתי נכון ?

אני לא חושב שאף אחד לא יסכים סתם לעצור שבועיים אז זה זמן יחסית מוגזם אבל כן הבנת.

ישר כוח!

באמת נראה שגברים ונשים חווים את זה אחרת.

אני באמת כמעט תמיד מקבלת (ומבקשת..) רק אחרי שהצד השני אישר. [בהנחה שזה פנייה דרך צד ג]

וזה בעצם אומר שהצד השני פנוי ומעוניין. אבל זה גם אומר שיש מצב שאני לא פנויה, או לא מעוניינת. וגם שמבחינתי יכולות לעבור תקופות שבהם אין לי שום הצעה, כאשר בפועל יכול להיות שהיו כאלה שביררו והחליטו שלא...

תודה על ההסבר על השוק.

נתקלתי בשדכני וואטסאפ שפשוט מעבירים כרטיסים, בלי לקרוא יותר מידי. אבל מסתבר שגם להם יש הצלחות - אבל אף אחד מאלו שאני קיבלתי בדרך הזאת לא היו רלוונטיים.

זה עדיין צורם לי המילה הזאת, וזה לא שיש לי פתרון קסם לאיך אפשר לעשות את זה יותר טוב..

שיש כרטיסים, שהם מנסים לשווק משהו, וברור שיש מאוחריהם אדם עם סיפור שלם, אבל הכרטיס עצמו הוא לא הבנאדם. לכן אני אולי מרגיש בנוח עם המונח שוק. למרות שגם יכול להיות שאצלי השימוש הזה יכול ליצור חוסר נוחות בהקשרים כאלה ואחרים.

נראה לי גם חשוב לומר שעצם הפלטפורמה של הכרטיסים (גם בוואטסאפ, אבל גם במיזמים שונים) היא פלטפורמה מאוד מוגבלת ולכן גם אם השדכן הוא מעולה ומקסים עדיין יהיה בזה מימד פחות "אנושי" וממילא מאוד מוגבל. ובודאי, התחושה האישית היא גם חשובה שמתעסקים עם שדכנים וחשוב מצד אחד לדעת לצאת מאיזור הנוחות או להרחיב אותו כדי שיהיה עוד אופציות להצעות, מצד שני חשוב גם להיות במודעות ריגשית ולשים גבולות גזרה ביחס ליציאה מאיזור הנוחות

שבזמן הזה קיבלת כבר הצעה אחרת? כי אם כן לגיטימי לקבל אותה .

אבל אם לא קיבלת הצעה ואתה סתם מעניש את מי שהציע כי שלח שבוע אחרי זה מיותר

אני שואל את עצמי מה הוא התכוון שהוא שלח לי את זה תוך שלושה ימים

מן הסתם אנשים עסוקים ולא תמיד פנויים אבל בדרך כלל נראה לי הכיוון זה להציע ישר

אצלי אני לא מרגישה ככה

הכל איטי מאוד, ותמיד לוקח כמה ימים..

וגם אחרי קשר לוקח לי מלא זמן עד שמתחילה משהו חדש

אני לא חושב,

אנשים לא רוצים לחכות ימים כי ההנחה שזה עוד כמה ימים עד שייפגשו, ומן הסתם יהיו הרבה נסיונות כך שזמן רב לברר יקח עוד זמן.

בגלל שהפלטפורמה הזאת מאוד מהירה אז הציפייה שזה לא יקח כמה ימים אלא יהיה באותו יום.

על עצם ההצעה.

אני אשלח לך הצעה ואז לוקח כמה ימים עד ששולח את ההצעה.

תאמת היה ממש לאחרונה שרשור על זה.

אני גם לא מלין על כך... אני תוהה על כך.

ולכן הכל נהיה מהר מאוד מאוד.. ולכן גם קיימת ציפייה שדברים יעברו מהר.

מאמין שלפני הוואטסאפ היתה ציפייה לזמן יותר ממושך, דהיינו היתה יותר סבלנות כי זה לקח יותר זמן.

לפני הפלאפונים בכלל מן הסתם היתה ציפייה לזמן עוד יותר ממושך.

ככה מסתבר לי

מקווה שהפעם זה מובן חח

הלבד קשה ולהיות בזוג זה הרצון האולטימטיבי.

לכן בגלל שמדובר בדחף, אז יש גם סבלנות יכולה להוות טריגר.

כי היא לא תראה כמו אחת כזאת בסוף החג

אופס ימי החנוכה😂

ותודה על התזכורת שיש לי כל מיני העדפות קטנטנות כאלו שאסור לשכוח בתוך כל ההתרכזות בערכים החושבים והגדולים, 

כי הדברים המשותפים הקטנים הם הרבה פעמים הבסיס לקשר טוב 

נראה לי כדאי למקד קצת יותר לפחות לעצמך.

מה זה אומר ראש פתוח?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע גם רבנים מהר המור וגם ממרכז?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע רבנים חרדים ו/או דמויות מהשמאל?

האם זה אומר שאתה לומד ספרים של הרב בני לאו?

האם זה אומר שאתה רואה סרטים? איזה סגנון?

מה זה אומר מתייעץ עם רבנים?

האם ההתייעצות אומרת שאתה מחפש הסכמה שלהם לאופי הכלה שתבחר או שתצטרך אישור שלהם בטרם תצא?

או שזה רק בשאלות ערכיות כגון ענייני פוליטיקה/השקעות? או שאולי גם ביחס לעבודה וחיי חברה?

כל תשובה פה לגיטימית, אבל לפחות לעצמך ורצוי גם לטובת מי שתחפש שתצא איתך כדאי לדעת מה הכותרות שאמרת אומרות

המון בהצלחה

זה אומר שאני דתי בראש פתוח לעולם תרבות מערב מתערבב בין אנשים\קהילות אם זה חילוניים אז לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל תרבות)  אם זה דתיים לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל אהבת חינם וחיבור בין אנשים) ומהחרדים לקחתי את ללכת לפי הלכה לא דתי לפי דעתי ולעשות מה שבראש שלי בלי להייעץ אם אני נמצא בבעיה או שיש לי בעיה אני פונה לרב שייעץ לי ויעזור לי אני לא ישר הולך לבעל מקצוע רק כי יש לו תואר בדבר הזה למשל פסיכולוג

מקווה שדי הגדרתי את עצמי טוב

ולכן חשוב לי משהי מאמינה בדרך הזאת בחיבור בין העולמות

אבל לפחות לי עדיין לא ברור איפה אתה נמצא.

התרבות החילונית טובה לדעתך? רק לדתיים יש אהבת חינם וחיבור בין אנשים? רק חרדים הולכים לפי ההלכה?

בדברים שאינם הלכתיים, למשל מצב נפשי, תפנה לרב לפני שתפנה לפסיכולוג?

אולי יהיה יותר נח להגדיר לאיזה רבנים אתה הולך? איזה ישיבות מתאימות לתפסית עולמך? עם מי אתה מתייעץ? לפי איזו השקפת עולם הלכתית אתה הולך?

איך אתה מחליט מה מהתרבות החילונית אתה לוקח ומה לא?

במה מתבטאת הפתיחות שלך?

בעיני לא צריך לענות על זה כאן, רק שמדברך אין לי מושג איפה אתה נמצא על הציר הדתי.

יש כאלו שיותר מכוונים לסגנון מסוים.

אבל מעבר לזה, 

הייתי ממליצה לפנות לכמה שדכנים,

אבל לא רק.

להירשם לכמה מיזמים\אתרים\אפליקציות\קבוצות וואטסאפ,

ככל שיש לך כח להתמודד..

אתה צריך לדעתי להודיע לעולם (כולל חברים ומשפחה), שאתה פנוי ומחפש - ומה אתה מחפש.

מחזק מאוד! במיוחד המשפט "בית ה' נחנך בימי החנוכה, את הבית שלכם אבנה מהרה" נגע בי.

תודה!

-דעתי-.

המילה "עיקר" מבלבלת כאן..
אבל הכוונה הבסיס. קודם שיהיה את זה. בלי זה, אין על מה לדבר. אין בכלל מה לנסות.

ניקח את שוק הרכב.

אם אין בלמים שעובדים חלק,
ואין מנוע שפועל חלק,

אין בכלל מה להסתכל על הצבע והצורה וכמה אנשים הוא מסוגל להכיל בתוכו.

עכשיו נניח שיש בסיס.
זה אומר שכל רכב מתאים לך ? לא.
יש כאלה מעדיפים רכב קטן, גדול, בטוח, מהיר, נמוך, גבוה. טוב לשטח, טוב לעיר.

אבל קודם הבסיס.

ככה אני מבין את זה.
כלומר, זה שיש למישהו "לב טוב, והוא מקסים" זה רק -תחילת- הסיפור. לא סוף הסיפור.

במה הוא עובד ? 
מה הוא למד ?
איך הוא מתנהג כשדברים לא מסתדרים כמו שהוא רוצה ? איך הוא עומד בלחץ ?
האם הוא דברן ? שקט ? 

כל אחד והפרמטרים שחשובים לו, ממש כמו בבחירת רכב. כמובן, כל אחד והתקציב שלו (מה שיש לו להציע)

בהצלחה.

אני לא מסתכל מהצד של האדם שיש לו מידות טובות או לב טוב..המשפט הזה בדרך כלל נאמר לאנשים כאיזה משהו להתמקד בו ופחות בחיצוניות(אגב הוא נאמר בעיקר לגברים ממה שאני מכיר) אף פעם לר באמת האמנתי בו כל כך, נכון, יש בו מן האמת אבל בדור הזה להגיד לבחור "העיקר לב טוב ומידות טובות" אם הוא לא צדיק נסתר בנם של קדושים בעיניי זה פחות רלוונטי לנסות למכור לו את זה, והאמת עכשיו כשאני חושב על זה, אני חושב שהרבה שדכנים נופלים שם(גילוי נאות אף פעם לא הלכתי לשדכן/ית) ומרגיש לי שהם לא באמת מתעניינים במה אתה מחפש/ת אלא פשוט לחתן בלי הרבה מאמץ ואז מגיע המשפט " העיקר לב טוב"

חנוכה מלבלב מלא בלבלובי שמחה וכו🦝🔥

השפעה חיובית;)

כתבת בפורום הנכון?

אל תתייאש. בע"ה שלך תבוא כמה שיותר מהר🙏

אוח ישע למתולתל ואני יש דודא אליך 

סליחה @הרמוניה 

בגדת ככה בשירי נשמה? (כן, ככה אני קוראת למזרחית😛) 

אהה אליסיה משהו מה שמה

כן?

נהייתי קצת אובססיבי לשירים שלה ולאחרונה התחלתי לשמוע את כל האלבומים שלה מהעבר, אפילו נרשמתי לTIDAL רק בשבילה.

היא ממש מיוחדת. למען האמת זה בעיקר בגלל הפרסונה... יש לה לב טוב והפרסום לא גרם לה לאבד את זה.

האמת שמאז הנערות לא שמעתי מזרחית קלאסית רק מזרח חסידי חח .. האייל גולן זה היה יותר נוסטלגיה בשבילי אז שמעתי תקופה מסוימת.

מה שאני שומע עכשיו זה בעיקר את אליסיה וחסידי קלאסי. (חח רק אני מסוגל לעשות את השילובים האלה 🤣🤣)

לבריאות

למה, זה הגיוני. אתה גם: יהודי, גם ישראלי, גם מזרחי, גם בן אדם בעולם, גם ילד לשעבר, גם .... הרבה זהויות.

TIDAL זה כמו ספוטייפי רק באיכות גבוהה יותר ...HiFi .. אני משלם רק 20 ומשהו שקל בחודש..

אשכול פריקה חושפני ופוטוגני לא יעזור לך לשחזר את הכבוד האבוד שלך. יש דברים שקשה מאוד לתקן. אפילו הייתי אומר ביזיון...

אני אחזור לי למוזיקה החביבה עלי ואתענג על החברה שאני מארח לעצמי

יום אחד גם אתה תחזור בתשובה

🍿

זה לא יפה אם את אומרת שמזרחית= שירי עגבים...

יש הרבה שירי עגבים וגם סתם שירים מטומטמים שהם לא מזרחיים

ולצערנו רוב המוזיקה היום (בין הפופ הרגיל ובין הפופ המזרחי) היא מטומטמת. בזכותה אתה מעריך יותר מוזיקה איכותית ונהנה ממנה...

השוני שיש בין הפופ המזרחי של היום לבין ימי תחילת ואמצע הז'אנר הזה- לפני עשרים שלושים שנה, בולט מאוד. כבר אין זכר היום למוזיקה שהיו עושים אז.
 

אבל גם היום מדי פעם יש הבלחות, אפילו מדהימות.

נניח פאר טסי הוא מאוד מוכשר, ומי שיסתכל מהצד לא יכול להבין איך מי שכתב והלחין את "מה יהיה מחר" מבזבז את הכשרון שלו על שירים טיפשיים.

אבל שמה הדור נמצא. תרבות רדודה ואנשים שנמצאים בבוץ רגשי, שצמאים לצאת משם ולהגיע לעומקים רגשיים ולקשר אמיתי, אבל הרבה פעמים לא באמת יודעים מה זה כי הם לא חוו את זה או לא מאמינים שיגיעו לזה.

השיר הראשון חסום לי🤭 והשני לא

נכון