שאיבדתי את המשיכה לנשים או משהו (אני לא גיי). לא רק מבחינת מראה, שזה כבר כמה שנים טובות אין לי, אבל גם מבחינת הקונספט והרגש, נהיה לא מעניין בעליל. כל האנשים נראים בעיניי בערך אותו הדבר, וגם לא ממש מעניין לפתח שיחה איתם, כי פשוט אין לי על מה לדבר, ולא באמת מעניין אותי מה יש להם לומר.
אני עדיין צריך מישהי בשביל ברכת הטוב והמטיב, כך שזאת בעיה.
עד כאן דבריי,
מאת: חתול זמני.
בתוספת לציניות משובחת כמובן...
אחרת לא היית כותב כלום
לרוב אכן אינני כותב שום־דבר, בדיוק מהסיבה הזאת.
היום פשוט המחשבה הזאת הטרידה אותי, כי הרגשתי שינוי מאוד מוחשי ממה שהיה בעבר, וחשבתי לנסח אותה בכתב. יכול להיות שהייתי יכול לכתוב אותה בקובץ txt וחסל, אבל כתיבה בפורום עוזרת לי להתרכז. ייתכן שיש בכך גם מימד נרקיסיסטי שאפשר לחקור, אבל איני יכול לקבוע כרגע.
מסתבר לי מאוד כשבנאדם חוזר שוב ושוב על מנטרה מסויימת בצורות כאלה ואחרות יש לו מטרה.
המנטרה שלך המשדרת אדישות לאנשים ולעולם היא לא נחשבת כנורמטיבית וחשוב לך להתייחס לעניין הלא נורמטיבי בזה.
עכשיו אשאל את אותה שאלה על עצמי -
למה אני מגיב לך?
המחשבה שאין אמון בעולם ובאנשים והכל אפור מקוננת גם בתוכי במידת מה
ולכן זה נוגע בי מה שאתה אומר כל פעם מחדש.
אבל אני מנסה לדחות שוב ושוב את דבריך בגלל זה. בגלל שההתמודדות שלי עם המחשבה הזאת היא הפוכה.
ונראה לי שיש סיבה למה אתה רושם את זה דווקא בפורום. אם זה להתרכז, אדרבה, סימן שהפרסום של הדברים משמעותי ברמה כזאת שהוא גורם לריכוז לכל הפחות.
ועצם זה שאתה כותב שזה מטריד אותך, זה נותן תנועה שונה לגמרי מכל האדישות שאתה משדר בהודעות פה.
מי שטרוד ממשהו, הוא לא אדיש כלפיו.
כמידת הדיסוננס כך מידת המחשבה. אני לא חושב על זה כל יום.
היום הרגשתי דיסוננס משמעותי בין האופן שבו מתייחסים אנשים אליי (בידידות ובעניין) לבין חוסר העניין המופגן שלי בתקשורת הזאת, שניתן להגדירו אולי כרגשות אשם. לא שזה מניע אותי להשתנות, אבל אין זה נעים.
בנוסף עברה בי המחשבה כמה השתניתי מבעבר. יש בעייתיות באני הנוכחי היות והוא מנוגד ליהדות, ומתלווה לזה גם תחושה של חוסר משמעות. אני מתאר לעצמי שיש עניין מטפיזי בכך שהמוח לא שוקט ללא משמעות, אבל אין לי מה להציע לו כרגע. התוצאה של אי־השקט הזה היא הרהורים, שלרוב נבלעים בחזרה בתוך המוח, אך הפעם רציתי לכותבם כדי לנסות לסדרם, לאו דווקא מתוך רצון לשינוי, אלא מתוך הרצון לסדר את המחשבות בראש, מכיוון שמחשבות מבולגנות מציקות יותר מאשר כאלו שאינן.
יכול להיות שזה נוצר בעקבות מצב שגורם לך לאבד עניין בעוד תחומים בחיים?
נגיד דיכאון, חוסר פניות נפשית,עייפות, חוסר בויטמינים,לא יודעת.
אולי זה שאתה רחוק מהנושא ולא חושב עליו גם משפיע, בבחינת רחוק מהעין רחוק מהלב.
ואולי פשוט עוד לא מצאת את האחת הנכונה?(:
יש כאן תיאור תחושת אשמה לא נעימה כלפיו היחס הטבעי שלך לאנשים.
בנוסף לכך, העיסוק במהות של ה"אני" (הנוכחי) הוא גם כן מרתק.
יש כאן הנחת יסוד מסויימת שיש "אני" שהוא מנוגד ליהדות ויש כזה שהוא מתאים ליהדות.
חוסר השקט המתואר והיאוש מהמשמעות גורמים למעין פרדקוס מאוד מעניין.
אתה ער לכך שיש לך דרישה מסויים למשמעות אבל אתה גם מיואש מלמצוא משמעות שתמלא את אותה דרישה.כמו כן, גם סדר במחשבות זה עניין שקשור למשמעות. סדר יוצר משמעות, חוסר סדר מעיד על מקריות. האם זאת משמעות נעלה ומרוממת, ממש לא בהכרח, אבל ישנה אכן משמעות מסויימת שהיא נותנת מענה כלשהו.
לגבי היחס ל"אני" - מסתבר מאוד כי השיפוטיות האישית שיוצרת תחושה של אשמה איננה ניזונת באופן בלעדי מתפיסה שיכלית קוהרנטית, אבל כן התפיסה שיכלית כלשהו עומדת גם בבסיסה. הייתי מציע לומר שה"אני" הוא לא מנוגד ליהדות או תואם ליהדות. ה"אני" הוא איך החומר גלם שעלי להתמודד איתו. ההתמודדות עצמה היא נעשת על פי היהדות או בצורה מנוגדת אליה. כי ה"אני" - המידות, הערכים, ההרגלים, הזכויות והחובות שלי הן בכל רגע נתפסות כדבר נתון. מה אני עושה איתם? זה כבר משהו אחר לגמרי. לכן נראה שהקב"ה מעניין אותו מהאדם עושה עם מה שיש לו ביד ופחות באיזה מצב הוא נמצא. שני הדברים כרוכים אחד בשני כמובן, אבל התמודדות היא נראה לי הנקודה העיקרית שבה מהאדם מצופה לקחת אחריות. היתרון הריגשי של הפרשנות הזאת שהיא משחררת מהמאבק האינסופי של האשמה ביחס למדרגה נמוכה בה האדם נמצא, וגם לא נותנת לבנאדם להתגאות אם הוא הגיע למעלה רמה - כי העיקר זה ההתמודדות, ולא המצב בו הוא נתון. לפי ההתסכלות הזאת.
בכוונה כתבתי שמבחינת איך שהדברים פועלים אני לא מצפה שמי שיסכים עם הסברה שהבאתי פה יהיה בנאדם שיחיה על פי זה כי זה עניין ריגשי. אמנם כן ניסיתי להוסיף מה שאפשר להוסיף בעיני כרגע.
תיכנס לזוגיות משמעותית ואז תבחן את זה שוב.
גורמת לך לחזור ולכתוב על זה שזה לא מעניין אותך.
אם זה בכלל לא היה מעניין אותך (אפס, זירו) אז לא היית כותב כלום.
אם בחדר אוכל היו מגישים אוכל לא טעים, ומדי־פעם הייתי מתבאס על־כך, זה לא אומר שאני חושב שהאוכל טעים ומעניין.
ייתכן שמעניינת אותי העובדה שזה לא מעניין אותי. אחרי־הכל, זה לא משהו רגיל, כפי הנראה, וכמו שאמרתי, זה לא תואם למצוות היהדות.
לגבי תגובתך השנייה, אני חושב שהיהדות מציבה דרישות מסוימות. אם לא עומדים בהן, זאת בעיה.
לגבי התמודדות, אין לי מה לעשות בנדון.
כדי שיהיה דומה נאמר משל אחר
נגיד אתה "טורף כל" ולא מעניין אותך שהאוכל שמגישים לא טעים בעיניך כי טעם לא מעסיק אותך.
והיית אומר שהאוכל לא טעים אבל זה לא מעניין אותך. במקרה כזה, העניין הזה כן מעניין אותך כי אתה מדבר עליו. באיזו רמה? ניתן לדון על זה, אבל אם לא מעניין בכלל אז לא אומרים שום דבר. מספיק שיש אמירה מסויימת אז יש עניין מסויים. בין אם זה צד הנדירות והמורכבות הערכית של העניין.
לגבי העניין השני -
"אונס רחמנא פטריה"
"הקב"ה אינו עושה טרוניא עם בריותיו"
מעידים כי מה שמעניין את היהדות זה מבחן הדרך שהיהודי עושה כדי לקיים את דבר ה' ולא מבחן התוצאה.
ממה נפשך, אם הקב"ה חושב שאתה יכול להשתנות - אז אתה צודק. עליך להשתנות. אם אתה חושב שכרגע אין לך דרך להשתנות - אז למה אתה חושב שהקב"ה ישפוט אותך על כך לחומרה?
כשאני אומר "הבחורה הזאת מעניינת אותי", הכוונה שלי היא שאני נמשך אליה וסקרן כלפיה – לא שאני מרגיש כלפיה רגשות דחייה עזים, אבל זה מטריד אותי, אז אני חושב על זה, אז טכנית הבחורה הזאת מעניינת אותי אחרת לא הייתי חושב עליה בכלל.
כך גם כאן. כאשר אני אומר שזוגיות לא מעניינת אותי, הכוונה היא שזה לא עניין שהייתי רוצה להיות בו, או מסקרן אותי כו', אבל ייתכן שעצם העובדה שאני סולד מכך, מטרידה אותי במידת־מה. וכמו שאמרתי לרוב אני פשוט שותק, פשוט אתמול חשבתי על־זה יותר בגלל כמה התרחשויות שקשורות לנושא, שהעירו את תשומת לבי.
לגבי ב', הבעיה היא שאין לי מושג. אם הייתי יודע שאין עליי תביעה כזאת, הייתי שמח מאוד, אבל יכול להיות שהתביעה היא כמ"ש הטור "עלה נעלה. בה"א לומר שאפילו אם יאמר לנו עשו סולמות ועלו לרקיע שהוא מהלך ת"ק שנה נעלה:"
שזה לא מעניין אותך
שבדיונים אחרים, כשבנות כותבות שהן בכלל לא בקטע של מין והן לא רוצות ולא יודעות וזה בכלל משהו פויה שחילונים עושים 😉
זה מתקבל בצורה ממש נורמלית.
אפשר להבין למה? מה בעצם ההבדל? (לפחות לי, לא נראה שההבדל הוא בין הנושא של מין לזוגיות באופן כללי. בסופו של דבר חתונה היא כל החבילה)
איך תמיד אצלך הכל מתנקז לשם, ועוד בצורה עלק קלילה וזורמת של הכל טוב(בדיוק כמו אצל אחינו החילונים אגב😉). יש דברים שהשתיקה יפה להם ידיד נפשי, במיוחד בפורום מעורב ע"ע הודעותיך בשלל שרשורים.
וכן..רוב הבנות הבאמת איכותיות אינן יודעות מה הולך שם וזו תמימות מדהימה..אל תקלקל עוד אנשים ובמיוחד נשים שנשארה בהם תמימות הם יגלו לבד לא צריך שתלמד אותם או שתדחוף שיח בנושא בכל הזדמנות כמוצא שלל רב.
1. נניח שענית לי שאלו הדעות שלי והכל מתנקז לשם... לא נראה אבל סבבה. איך זה עונה על מה ששאלתי?
2. האם לדעתך, כשגבר או אישה הולכים להתחתן והם אמורים לעשות את כל מה שזוג נשוי אמור לעשות, זה לא בסדר שהם עושים את זה, או שהם רוצים לעשות את זה? (נניח, אם גבר אומר "אני כולי בתורה, אין לי עניין לאהוב אישה; אני כל הזמן עסוק, לא רואה עניין לקיים שיחות ולהקדיש זמן לאישה - מה היית אומר לו? שלא יעשה, או שיעשה בלי רצון? תמהני)
לא הבנתי איך הגעת למסקנה מספר 2 והאמת גם לא כל כך מעניין אותי. אני מבין שאתה בהכחשה קשה ומנסה להפיץ שיח בנושא ונלרמל אותו כאילו זה סבבה, אז זה לא דוד.
ואגב..לא יצא לי לראות פה בפורום מישהו שאומר שאני רוצה רק ללמוד בלי להתחתן כי נשים זה פויה. אולי לך כן.
אגב מספר 2. לא ירד שלג אשתקד, ממליץ לבדוק מהיכן אתה שואב את המקורות שלך וד"ל.
לא כתבתי שאדם שחשקה נפשו בלימוד התורה אמור לא להתחתן (זה אגב נכון לגמרי, ככה כתוב בשולחן ערוך; אבל זה פשוט לא הועלה כאן לדיון אז לא כתבתי כזה דבר 
).
כן כתבתי, שלא כדאי שאדם שבוחר לקחת את כל החבילה, יתכחש או יסבול מחלק ממנה. כלומר, אני לא דיברתי על אדם ששוקל האם להתחתן, אלא על אדם שרוצה להתחתן אבל יש לו קושי עם חלק מהדברים, כי הוא חושב שלבזבז זמן על שיחה בטלה זה מטופש; או כי הוא עסוק מכדי לעזור בגידול ילדים; או כי שומו שמים - הטיפש הזה לא מבין שמיניות זה חלק מהעסק. על אדם כזה - כתבתי, שאם הוא חי בהכחשה, כדאי מאוד להאיר את עיניו שמיניות (וכו') זה דבר נפלא שנעשה מתוך רצון ותשוקה (אדם שאין לו רצון ותשוקה לזה, לדעתי עדיף שלא יתחתן).
זה מה שכתבתי.
(האמת שהמשכתי לכתוב ולהסביר ופתאום הרגשתי קצת טיפש. נראה לי שדבריי מובנים למימינים בהם וגנאי הוא לבעל האמת להוכיח אמיתתו*. גם בהנחה מישהו יחשוב אחרת, נראה לי שדעתי מובנת.
אני מניח שתגיב שוב ותמשיך עם הגישה המוזרה הזו של תגובות לגופו של אדם. אני לא אפריע לך, רק שים לב בבקשה שיש עוד כל מיני מצבים ושאלות שעליהם לא דיברתי ובבקשה אל תכניס לי מילים לפה)
* כתלמיד חכם אתה בטח יודע מה המקורות של שני הביטויים שהבאתי.
ואינני תלמיד חכם, בכלל לא, רחוק משם שנות אור. לא יודע ללמוד ולא מבין את הדיבורים שלך
"יש דברים שהשתיקה יפה להם ידיד נפשי, במיוחד בפורום מעורב ע"ע הודעותיך בשלל שרשורים."
אז אחד משני דברים, או שאתה בהכחשה כמו שכבר ציינתי ורק מנסה לנרמל שיח בנושא וזאת כל מטרתך כאן.
או שבאמת אתה לוקה בהבנת הנקרא בצורה מאוד קשה.
אני מחזיק אותך לאדם מבין אז אבחר באופציה א' תקן אותי אם מדובר ב-ב'.
התגובות הם וודאי לגוף העניין, העניין הוא לא לנרמל שיח בנושא כל כך עדין ובטח לא לתת לזה במה ומשקל בכל מקום וזמן.
התגובות שלך לא לעניין גיבור, מדברים איתך א' אתה עונה ג' ועוד מתפלא על ט'..מוזר מאוד. סתם יוצא לי לחשוב אם עוד יש תמימות כזאת נפלאה אצל מישהי הייתי שמח שלא תיקח אותה ממנה ותשאל אותה שאלות ותכתוב לה דברים כמו "כשבנות כותבות שהן בכלל לא בקטע של מין והן לא רוצות ולא יודעות וזה בכלל משהו פויה שחילונים עושים 😉" כאילו היית רוצה שמישהו ידבר ככה לבת שלך? לאשתך? לאחותך? גם אם הוא סך הכל תמים ומנסה להסביר לה עלק שזה סבבה כל הדברים האלו וכו'...מאוד מוזר בעיניי שאדם תורני ידבר על כך, ועוד בקלילות שכזו ועוד בפורום מעורב..ועוד למישהי(שלא נדבר על תגובותיך בשרשורים אחרים לגבי פנטזיות מיניות ואיך בחורה הייתה שמחה שבעלה יסתכל עליה בצורה סוטה ומינית-שאגב התגובה הזאת שלך ידידי ורעי, נכתבה למישהי, מזעזע בעיניי)..תמהני.
(והקריצה בסוף אגב למה נועדה? להקליל את הנושא?)
מבין? או שעדיין צריך לחדד פה משהו? כי באמת אשמח אם לא הבנת.
פשוט העניין בגברים שיש לה כרגע מתבסס על משיכה רגשית חזקה שהיא לא פחות עוצמתית ממשיכה מינית, וזה בסדר גמור ואפילו מעולה שזה ככה כרגע.
אבל כאן מדובר במקרה שונה לגמרי, מקרה שבו אין לו עניין בנשים בכלל.
חתונה כמו שאמרת היא חבילה אבל אני מאמין שאפשר לאחוז את הסיר מהידית.
כלומר לרוב האנשים יש סיבה או סיבות שהם רוצים להתחתן בגללן (בכללי או עם אדם ספציפי) וגם רשימה של דברים, שאמנם כלולים בחבילה, שהם פחות מתלהבים מהם, כמו שחלק נכבד מהבנים לא מתלהב מהרעיון של ילדים... ויש גם בנות כאלה. אז אומרים "איכס מי אוהב בכלל ילדים" אבל בסוף הדברים מתגלגלים והטבע עושה את שלו. לכן זה לא כזה נורא, כי זה רק חלק מהעניין.
גם כאן בסוף אותן בנות כן רוצות להתחתן מסיבות כאלה ואחרות ואז או שהנושא מסתדר מעצמו (לדעתי יש 2 חסמים, חסם פסיכולוגי נמוך => סלידה ברמת האינסטינקט, וחסם פסיכולוגי גבוה => סלידה ברמת ההשקפה, שכמובן משפיעים אחד על השני, ושניהם יכולים להסתדר כל־אחד בדרכו), או שלומדים להסתדר עם זה שזה לא מסתדר כל־כך (לא אופטימלי אבל יש מצבים בחיים שנדרשות פשרות) או שזה לא מסתדר בכלל ואז זאת בעיה, אם בחורה אומרת שזה בנפשה אז באמת לדעתי העצה היעוצה היא להניח לדברים.
אני מניח שאם בחורה הייתה אומרת שהיא בכלל לא בקטע של בנים ולא מבינה על מה יש לדבר איתם וסולדת בכלל מהמחשבה לצאת עם מישהו לפגישה, זה היה אותו דבר.
הנושא שאני העליתי, שהוא ממש שולי בקשר לשרשור שפתחת, זה יותר: מה לגטימי להצהיר בקול.
לדוגמה, אני מניח שיש מעט גברים שקשה להם לדמיין את עצמם מטפלים בילד, אבל ההצהרה "איכס מי אוהב בכלל ילדים", היא לא לגטימית ולפחות אני לא שמעתי שום גבר אומר אותה. הרבה יותר לגיטימי לומר לדוגמה "למי יש כוח לפטפט ולקשקש עם אישה רגשנית ונודניקית". אלו כמובן דוגמות.
מה שעוד חשוב, זה לשים לב להבדל בין הצהרות לתחושות ורגשות. אתה בפתיחת השרשור נתת הצהרה אבל בגלל שאמרת דבר לא טריוויאלי, סביר להניח שלא זרקת הצהרה כדי לספק לעצמך יצרים, אלא באמת הבעת עמדהאישית ביחס לרגשות שלך. בקשר לתחושות ורגשות - בסוף, כמו שאתה אומר, יש דחף חזק להתחתן והוא מכריע את התחושות הפחות נעימות שיש בסל.
הנושא שאני העליתי הוא השאלה האם ומה המשמעות של הצהרות שהן חברתיות. נשים אוהבות להרגיש שהן ניטרליות והגבר הוא זה שצריך אותן, לכן הן מספרות שיש דברים שהן בכלל לא מתעניינות בהן. עובדתית, האמירות האלה לא תמיד נכונות ואני מתנסח מאוד בעדינות.
בדיוק אותו דבר, יש הרבה סטיגמות והצהרות של גברים ביחס לנשים, שהן דרמטיות ורגשניות וקרציות, אבל לא פעם תראה את אותו גבר שמרצה לך בגנות הדרמה שאשתו עושה לו - שהגבר הזה עצמו צורח וצווח על אשתו או על הבן שלו - כאילו זה לא סוג של דרמטיות.
בקיצור תודה על דעתך המעניינת! אבל מה שכתבתי זה נושא טיפה אחר.
בנושא ההתייעצות שלך כתבתי הודעה נפרדת בשרשור.
שתהיה לך המון הצלחה!!
את "מי אוהב ילדים" שמעתי הרבה מפי בנים ומפי בנות בסוף יש להם ילדים והם מסתדרים פחות או יותר בסדר
הרצון להיות עם בן/בת המין השני הוא תלוי בהבדל המיני אך הוא לא כולל רק העניין הפרקטי של המשיכה המינית אלא מעבר לכך.
לדוגמא, כל עניין הרומנטי הוא קשור למיניות והוא נובע מזה אבל הוא עצמו עניין נפרד ממשיכה מינית. הראיה, יכולה להיות משיכה מינית ללא רומנטיקה.
זוגיות כוללת בסוף הרבה מעבר, השלם גדול מסך החלקים בהקשר הזה..
מבחינתי הגענו להסכמה מתי שכתבת - "אבל ייתכן שעצם העובדה שאני סולד מכך, מטרידה אותי במידת־מה".
לא טענתי מעבר לכך.
לגבי ב' - אין לי מושג. אם באמת אין לך מושג ואין לך דרך לדעת ואין לך מה עוד לנסות - אז אתה בגדר אנוס. לא ככה?
אם יש דרכים לבדוק את העניין - אז מסתבר שישנה דרישה ממך לנסות אותם.
דווקא לא מבין מה שייך מה שהבנת בטור. אם אתה אומר שאין לך מושג אתה יכול ללכת לנסות משהו? אם אשכרה אין לך מושג מה לעשות, אז מה בדיוק תעשה ת"ק שנה? הרי אתה לא יודע מה לעשות. ושוב, אם יש דרך אפילו קלושה לנסות משהו בעניין מסתבר שעליך לנסות.
מה שהבאת בטור קשור לנסיון שהוא מאוד קשה ומצריך סבלנות אבל ישנה ידיעה, לפחות מסויימת מה לעשות.
לכן, אם אתה אנוס, אין סיבה לייסורי מצפון על הצדדים בנאדם אנוס בהם.
אם בנאדם לא אנוס, יש לו סיבה לייסורי מצפון במידה מה, אך יש לך גם מה לעשות.
לדעתי וויכוחים מתחלקים ל־3 קטגוריות,
אי־הסכמה מהותית (שאין טעם לדון עליה מרוב שהדעות שונות בתכלית)
היעדר ידיעה כלשהי אצל צד אחד (ואז הדיון מאיר את העניין)
בגדול מסכימים אבל דנים בדקויות ניסוח (וזה בזבוז זמן לדון).
לגבי הטור הכוונה היא שגם דברים שנראים בלתי־אפשריים (ערים גדולות ובצורות בשמיים = דברים מעבר ליכולת האדם) מי שבאמת מחפש עבודת ה' יכול למצוא את הסולמות להגיע לשם.
אם היה לי אישור רשמי שאני אנוס אז שלום עלייך נפשי ולא הייתי מעלה את הנושא לדיון בכלל כי סבבה לי גם ככה, אבל ייתכן שאין לי אישור כזה וסופי יורש גיהנם.
ולכן במרחב הזה אתה לא שותק, אלא כל הזמן אומר אותו דבר בסגנון שונה. כל תגובה שלך בנושא הזה היא כזאת אם תסתכל בהיסטוריה של ההודעות של הניקים שלך (אני יכול להביא 10 הודעות שלך, והרבה יותר מכך, לפחות שמבטאות את אותו רעיון)
אתה מתקרבן בכך שאתה אומר "אני לא יודע מה לעשות" וכך אתה מוריד מעצמך את האחריות ועם הורדת האחריות אתה לא מרגיש וואו אבל נשמע שאת התחושה הלא נעימה יותר קל לך לקבל מאשר לקחת אחריות.
מה זה אומר לקחת אחריות? לנסות גם דרכים שהם לא נראים שיעבדו, לסלול דרכים חדשות שאין לך מושג מה יהיה איתם. לנסות גם דברים קלושים. ושוב, אם אתה אומר שזה לא שווה ואין לך מושג מה לעשות כי על מה שלא תעשה יוביל אותך לדרך כלשהי - תגדיר את עצמך כאנוס וזהו.
פתחתי בול 2 ניקים חוץ מהניק המקורי שלי מהסיבה הפשוטה שלקחתי הפסקה ארוכה ואיבדתי את הסיסמה ולא היה לי כח לשחזר כנ"ל לגבי הניק השני. זה הכל אחי. זה לא שכל יום אני פותח 1000 פצל"שים בשביל צומי והתקרבנות (גם אם זה נראה ככה) למיטב ידיעתי יש לי שלל הודעות בשלל נושאים. ייתכן שאני מזכיר מדי־פעם את הנושא כדרך אגב אבל OK?
לגבי ההתקרבנות שלי תראה קודם־כל זה הפורמט של הפורום. רוב השרשורים כאן הם תלונות או בעיות שעל כולן אפשר לענות "תפסיק לבלבל במוח, קח אחריות ותפתור את זה, אם אתה לא יודע אז תנסה משהו חדש, אם לא הולך אז תמשיך לנסות או לחילופין אל תעשה כלום", כאילו... מן־הסתם זה פחות או יותר איך הדברים עובדים. אני בסך־הכל באתי לפרוק תחושה מסוימת.
זכותך המליאה להתקרבן. אך נראה שאתה מכחיש את זה. כי אתה סותר את עצמך וטוען טענות פרדוקסליות, ואת זה רציתי לשקף.
לא כל פריקה היא התקרבנות, מאמין שאתה יודע את זה.
וכן, יש הרבה מאוד הודעות שאתה עוסק בזה.
אני מבין את הנק שלך..אבל מצד שני אף אחד לא מכריח אותך לקרוא וגם לא מצמיד לך אקדח לרקה ואומר לך "תגיב!" אז אם לא מתאים לכבודו אפשר גם לקרוא בלי להגיב.
אנא בלי התפלספות זה אכן פורום פתוח וכל אחד יכול להגיב כרצונו..אבל אם משהו כבר שואב ממך כוחות ואינך יודע כיצד להישמר, חדול עצמך מעשות כן, לטובתך אני מדבר אח, אתה כטוב בעינך עשה.
יש פה המון אנשים(וחלקם אפילו עקביים בנושא) שמדברים שטויות בקצב ומביכים עצמם, משל היו לאנשים רמי מעלה וכו' בעוד הם אינם אלא וכו'.
כמובן שידיד נפשי @חתול זמני איננו בבחינת הקטגוריה הנ"ל אך אם לשיטתך הוא כן..חדול עצמך מענות אותו ידידי.
גם אתה לא חייב לקורא את מה שאני כותב אם לא מוצא חן בעיניך. בעיני זה היה דיון לגיטימי שהתנהל בכבוד, אם הוא יגיד לי שאין לו כוח להגיב אלי או שאינו מעניין בתגובות שלי אני אשמע לדבריו במיידית ואפסיק לכתוב.
כי אם אישה לא מעניינת ומושכת אותך, איך תוכל להיכנס לקשר?
תנסה להבין למה זה,
האם זה מפריע לך,
האם זה זמני,
האם זה דבר שנכון לנסות לשנות,
תפעל בהתאם למסקנות
אתה עדיין דוד יקר כידוע לכל יודעי ח"ן.
(ח"ן ראשי תיבות חתול נמר כמובן)
והתשובות היו: אם את/ה צעיר/ה, קח את הזמן, אתה לא אמור לעשות מה שלא מעניין אותך.
אם אתה מבוגר כדאי שתמהר לפני שתפסיד את הטוב והמטיב.
כדי לדרבן אותך, אשתף אותך שלא מזמן ניסיתי לשדך מישהי ממש ממש חמודה שגם דיברה בשפה הזו, לא עניין אותה והיה לה כיף עם חברות וכו, ואז היא נזכרה קצת מאוחר שהיא רוצה לברך הטוב והמטיב (היא נזכרה כשהטוב והמטיב כבר גבולי אצלה...).
וחבל, כי למרות שהיא ממש חמודה, כמה שניסיתי לשדך זה לא עבד, היא כבר לא צעירה ולא נראית צעירה, וככל שמתבגרים השוק מתרוקן (וגם הופכים לעקשנים...).
בקיצור, אם אתה על הגבול צריך לראות בזה בעיה ולחשוב איך לפתור את זה. אבל אם אתה צעיר, תהנה בינתיים. אולי בסוף תגלה שאתה כן גיי
שנה של בשורות טובות, לכלל ולפרט.
תתברכו בשנה החדשה באמונה ובשמחה, לעשות את ההשתדלות ולתת לקב"ה להוביל את הדרך.
שנה של הצעות טובות ומדויקות, שמכבדות אתכם ואת מי שאתם!
שתזכו להיכנס לקשרים בלב פתוח ובאומץ, לתת מקום למה שיכול לצמוח וגם לקבל בהירות כשצריך.
ובעזרת ה', שתזכו לראות השנה קשרים טובים הופכים לבתים נאמנים בישראל.
ולקראת השנה החדשה, אם במהלך השנה מחקנו, ערכנו, לא נתנו מענה או שבדרך פגענו במי מכם - מבקשים סליחה ומחילה. הכול נעשה מתוך רצון לשמור על הפורום כמקום טוב, מכבד ומיטיב לכולנו באמונה ובתקווה להוות עוגן בדרך לבית.
מצוות הפורום
מצטרפת מכל הלב ❤️
שנה טובה ומתוקה, גמר חתימה טובה לחיים טובים, לשלום ולכל הישועות.
ב"ה גאולה שלמה פרטית וכללית לכולכם 🙏🌷🏠
שיתגשמו כל משאלות ליבכם לטובה,
גמר חתימה טובה
לפסול בחורה רק בגלל שהיא טסה לחו"ל.
זה לא אומר כלום חוץ מזה שהיא סקרנית ואוהבת להנות מהחיים.
אני בחורה דוסית מבית דוס, ההלכה היא נר לרגלי, ובכל זאת כל כך הרבה בחורים פוסלים אותי עוד בשלב ההצעה רק בגלל ששמעו שאני טסה לחול. ביקשתי מחברות שלי להפסיק להגיד את זה בבירורים, אך אחרי דייט אחד, אחרי שביררו את העניין הם חותכים בגלל הנקודה הזאת. מבחינתי זה אחלה סינון לאיזה בחור יש שכל ישר והגיוני ולמי אין. אבל עדיין זה מחרפן אותי.
מה אתם חושבים, לגיטימי שבחורים יפסלו על זה בלי לברר מאיפה זה נובע ולמה, או לא?
עדיף להגיד בבירורים ולהסתכן שזה יגרום לבחור מראש לדחות את ההצעה, או לא להגיד ואם הוא שואל בדייט אז לספר ולקוות שהדייט לא היה לשוא כי גם ככה יחתוך על זה.
מה אומרים?
יש הרבה אנשים שתופסים את הדת כעניין טכני.
עשית א' ב' ג' - אתה דתי.
לא עשית - אתה לא.
עשית ד' ה' ו' - אתה זוכה גם לטייטל "תורני"
לא עשית - אתה לא.
אממ יש בזה צדק מסויים וברור שאיפשהו עובר הגבול.
מזדהה מאוד עם הלך הרוח שאת מביאה - המוטיבציה לעשיית פעולות היא לא פחות חשובה מהעשייה עצמה. היא ה"נשמה" שנותנת משמעות לעשייה.
בכל מקרה, לגופו של עניין
אם ככה אדם מגדיר את הדת מבחינתו - זכותו המליאה. מי יגיד לו לא לעשות את זה? יש בחירה חופשית בעולם.
ובאותה מידה - זכותך לבקש מאנשים להציג אותך כפי שאת חושבת. יש לך עולם ערכים ואת רוצה שיציגו אותך לפי עולם הערכים שלך, בדגש על להגיד את מה שנראה לך עיקרי ולא את מה שנראה לך טפל. יש יותר פשוט מזה?
יש מן אשליה כזאת שאנחנו צריכים להתאים את עצמנו לאיזה מילון מושגים דמיוני ביחס לאיך רמה דתית נשקפת אבל כל זה עורבא פרח
יצא לי בזמן האחרון להתקל בכמה בנות תורניות בגילאי 30+ שמשתמשות בכל מיני כלי ai כמין חבר\ אוזן קשבת\מטפל או שילוב כלשהו של הנ"ל.
שופכות לפני הai את ליבן, מקבלות ממנו חיזוקים ויוצאות מעודדות.
נתקלתם בתופעה כזו? אני היחיד שנתקל וזה מפריע לו?
( סוג וגילאי הבנות שכתבתי הוא כי איתן בעיקר יש לי ממשק, מעריך שקורה בשאר הגילאים והמגזרים)
אבל מה הקשר לבדידות
ולמה שזה יפריע
ניסיתי לשכנע מישהי שתפסיק ושהוא סתם מבלבל אותה עם שטויות, לא מקשיבה...
בעיניי הכול עניין של מינון. הבעיה מתחילה כשנוצרת תלות- כשהוא הופך לכתובת הרגשית הקבועה או מחליף קשר אנושי.
הבעיה היא בין היתר שהוא מתחנף ומרצה ולא מאתגר.
להבנתי הוא נותן עצות לא רעות בכלל לנשים, והרבה פעמים לא מתאימות בכלל לגברים.
נתתי פעם תאור של קשר חצי רעיל (לא כזה שמרעילים בכוונה, אבל כזה שלא בריא לצד הגברי שבעניין).
GPT הציע להמשיך
ג'מיני ממש צעק שזה קשר רעיל ושנכון להפסיק אותו. אבל רק לאחר עוד קצת התכתבות.
גרוק לא זוכר מה הייתה התשובה. אבל יהיה מעניין לנסות. אני אחפש אם יש לי את השאלה.
ראיתי פה ושם התייעצויות עם GPT של נשים עם שאלות נשיות (וגם ניסיתי לבדיקה) והיה ניכר ממש שהוא מוטה לכיוון הזה.
מקום אחד שהיה בו מענה לא רע לגבר: מודלים סיניים לא מצונזרים. המצונזרים עושים את מה ש"נכון" ופמיניסטי.
GPT ודומיו מעולים בצורך לקחת משהו שאדם כותב ולעשות לו שיקוף. זה נותן תועלת בערך כמו לכתוב בשביל עצמך (תרגיל ידוע לניקוי הנפש מעומסים שעובד יפה) וגם קצת כמו המנגנון המקובל באחת החסידויות לכתוב ליהודי שכבר לא איתנו.
זה שהוא יכול לשנות את דעתו תוך כדי תנועה מאות פעמים אם זה מתיישר עם דעת השואל.
אז אני לא יודע כמה נכון לשפוט אותו כמישהו עם מערכת מוטה לצד כזה או אחר...
הוא פשוט נותן עצות לא נכונות. גם אם הוא "נוטה לכיוון".
אין לה באמת אינטילגנציה רגשית ויכולת חשיבה מורכבת זה ניתוח שכלתני של מה שאתה כותב לו. מעבר לזה יש סכנה שכשפורקים רגשית לבינה המלאכותית הוא גורם לנו לפתח אליו מעין מערכת יחסים שהיא מסוכנת בקלות היא יכולה לנתק אותנו מהחברים שלנו.
אבל, נראה לי שגרוק פחות מפחדים מהשטויות האלו
נסה גם את ג'מיני.
התלבטתי אם לנסות את deepseek ובסוף וויתרתי.
לא תקין, לא בריא, לא בעד
אבל כן...
לא צריך להיות בת בשביל זה... מסוכן ביותר.
למה זה רע?
וגם מבזבז זמן ותנסי לחשוב כמה זה מנתק אותך מהיום יום וחוסם את היכולת להיפתח רגשית לבני אדם
תלוי איזה שימוש עושים בו
אפשר לתעל אותו ואפשר להתבזבז איתו
ובAI זה בריבוע
כי בשימוש נכון הוא מתאים את עצמו והתועלת עולה
ובשימוש גרוע להיפך
קשרים פרונטליים...
העולם הולך לשם בכל מקרה, צריך לחשוב מה עושים ואיך לוקחים את זה לטוב, אם זה אפשרי...
והוא לא משאיר את הנעליים בסלון
בסוף הבינה המלאכותית חשופה לכל המידע שקיים ברשת, חשופה להרבה מאמרים פסיכולוגיים וידע מקצועי. למה לא לנצל את זה?
בנוסף יש לה מוח גדול, אמנם מלאכותי אך עדיין מתפקד והיא יכולה לעשות סדר במחשבות ולעזור ולהעלות נקודות.
כמובן שצריך להשתמש בה בגבול הטעם הטוב. אני מכירה מישהי שכשבחור מסוים נפרד ממנה אמר לה שזה בעצת הצ'אט. זה מוגזם בהחלט.
אבל אם סתם מתבכיינים לו, בעיני סבבה.
*ולמה הדגשת שהן תורניות? אם זה בעיה זה בעיה לכולן בכל המגזרים.
אבל הוא לא גאון רגשית, חוץ מזה תחשבי גם על ניצול הזמן שלך מולו
צריך לפעמים להקשות עליו, להגיד לו להעלות רמה, ולדייק אותו. כלומר להעלות אותו על המסלול האישי שלך.
על מישהי שנפרדה מהחבר שלה בגלל שהיא הבינה שהיא פשוט נמצאת בתוך לולאת צ'ט. הוא פשוט אמר לו מה לעשות והוא עשה.
הוא לא באמת יכול להחליף בן אדם
הוא גם קוטע כל רגע ומביא מלא עצות
הוא נכשל בתור גבר או אישה
שתהיה שנה טובה! בע"ה כולנו נמצא את החצי השני שלנו ולא נזדקק לפתרונות ביניים.
זה שהAI עושה את זה זה לא הבעיה, הבעיה אם יש עוד מעגלי תמיכה או אין.
לא נתקלתי בזה
אחרי דיון עם חבר
הייתם יוצאים עם בחורה שחזרה בתשובה, וככל הנראה גם לא בתולה? או שזה יפריע לכם?
יש כאן כמה שיקולים:
לאיזה כיוון היא חזרה בתשובה? מה עולם הערכים שלה? האם המנטליות שלה קרובה לשלי?
זה שהיא הייתה בקשרים עם בחורים לפניי החזרה בתשובה זו גם שאלה. ברור שהלכתית יש כאן בעיה האם אחרי שהיא חזרה בתשובה אני צריך להתייחס לזה?
אני אישית חושב שרק אחרי הבירור הזה יהיה ניתן לענות ואם ז מתאים לא אשלול (בתנאי שזה באמת מתאים למנטליות ולעולם הערכים שלי
ההתאמה - שתי הנקודות הללו לא יפריעו.
השאלה הזו נשאלה בפורום הזה במהלך השנים עשרות פעמים על בנים ובנות רק ברגישות יתר, בדיסקרטיות ובצנעה בלי להכניס את הבעיה שכולם מבינים לתוכן ההודעה ובניסיון לא לפגוע באף אחד מהמשתמשים.
מכל המעלות שהתורה יכלה לספר על רבקה, הדבר היחיד שהתורה כתבה הוא שהיא הייתה בתולה.
לא צריך להגזים, יש אנשים שמפריע להם להיפגש עם חוזרים בתשובה בגלל המשפחה, יש כאלה בגלל תרבות, אז הוא דייק לנושא שמפריע לו.
אם היא חזרה בתשובה לכיוון של פולחן צדיקים (וד"ל) אז התשובה היא לא. אבל אם היא פשוט החליטה לשמור מצוות - למה לא? בגלל שזה פורום דתי אני נמנע מלהשתמש בשפה גסה, אז הניסוח הכי מעודן שאני יכול לומר זה שלא משנה לי עם מי היא הייתה כל עוד היא לא החליפה בני זוג כל שני וחמישי.
ושבת גם איתה לא הייתה יוצא?
היא כנראה הייתה דוסית מדי בשבילי 😅
ושום דבר אחר, חחחחחחחח
באופן טבעי, אישה מסוג זה ואורח חיים כזה, תמצא חתן מתאים.
או אלו שנוהרות אחרי הצדיקות שמפעילות אירועי הפרשת חלה עם משפיעניות רשת - גם הן מוצאות חתנים מתאימים. ושם די בוודאות יש הרבה מאוד חוזרות בתשובה.
אך אני לא הייתי לוקח אותן
אם יש יכולת לגשר על הפערים השמיים הם הגבול. אני כן אומר שהאתגר הוא השפה שיש מנטליות שיש בה שפה מסוימת זה מאתגר לגשר בה על הפער אם הצד השני לא מכיר ונמצא שם זה אפשרי אבל מאתגר
הארה מול האפלה: חזון הנצח וייעוד האדם מול תפיסה חומרית חולפת
יש המתבוננים במשפחה ברוכת ילדים ורואים בה "דלות" או "כניעה", אך מבטם נעצר במעטפת החומרית בלבד. השאלה המהותית היא: מהי מטרת הבריאה ומהו תפקיד האדם עלי אדמות בשנותיו הספורות? אם התכלית היא נוחות רגעית ומיצוי עצמי אנוכי, הרי שדבריך "מתאימים" לך. אך אם נרכיב את משקפי התורה והמצוות, נגלה עולם אחר לגמרי.
המצווה הראשונה בתורה, "פרו ורבו ומלאו את הארץ", אינה רק ציווי ביולוגי, אלא היסוד להמשכיות האלוקית. ההשקעה במשפחה היא השקעה נצחית, המביאה להתעלות הנשמה ללא הפסק בנצחיות של הבורא. המטרה העליונה היא חיבור לבורא יתברך וגילוי אלוהות בעולם הזה התחתון. דווקא מתוך הריבוי והעמל, נבנה בניין עדי עד שמתקן את השלילה שנגרמה מחטא עץ הדעת, כפי שמבארת תורת הקבלה.
כל ילד הוא נשמה נצחית וחלק מהתוכנית להפוך את היקום למשכן לו יתברך. מי שחי בתפיסת "אכול ושתו כי מחר נמות", מחמיץ את המהות האמיתית של הקיום ובוחר בחיי שעה על פני חיי עולם. אנו לא משועבדים לערכים עבשים, אלא מחוברים למקור החיים ולחוקים שמובילים לשינוי מהותי וחיובי בנפש, עד להשגת חיים נצחיים ושונים בתכלית. כפי שנאמר: וזרח בחשך אורך ואפלתך כצהרים (ישעיהו נח). וכן: כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם כי על כל מוצא פי יהוה יחיה האדם (דברים ח). וגם: ונגלה כבוד יהוה וראו כל בשר יחדו כי פי יהוה דבר (ישעיהו מ). האמת אינה נמדדת במטרים רבועים של מגורים, אלא בגודל השליחות ובנצחיות הנשמה.
מה הקשר בין מה שהעתקת והדבקת לנושא השרשור?
גם גרושה לא בתולה, וגם לא אלמנה. ר' עקיבא נשא את אשתו של טורנוס רופוס הרשע. לא הייתה בתולה. אם אתה כהן גדול הסיפור שונה.
אם היא "נורמלית" כפשוטו, ולא מתוסבכת, זה מצוין. היא תרים אותך ואת הבית כלפי מעלה.
המנטליות כן
אני מניחה שאם הייתי רווקה, אז התשובה שלי כרגע היתה לא. ואם זה היה עוד כמה שנים, הייתי עלולה להתפשר על כן.
אבל אין לי בעיה עם חוזר בתשובה, בכלל. הדבר היחיד שהיה מפריע לי, זה הפחד שהוא יחשוב על הקודמת (קודמות?) וישווה. לא בגלל ההתנהגות והמצב שלו אלא בגלל שאני לא רוצה להרגיש בתחרות סמויה עם מישהי. ולכן אני גם קוראת לזה להתפשר- כי זו סיטואציה שלא הייתי מוכנה להכניס את עצמי לתוכה.
הייתי ממליצה לחוזרת בתשובה לא לצאת איתך או עם כל בחור שמתכנן לשאול שאלה כזרת חסרת טאקט ופוגעת.
מרגיש לי כ"כ מתנשא להיות "הדתי השמור מבית", מדובר בנשמה שיצאה מהמקומות שהייתה בהם ובחרה בדרכי תורה, שרוצה להקים בית של קדושה.
עם כל הכבוד כאשר אלה הדברים שאתה מסתכל עליהם עוד לפני שהכרת בחורה כזאת, אז גם אם תצא עם חוזרת בתשובה לא באמת תכיר אותה כי תגיע מהמקום המתנשא והשיפוטי, שלא יהיה מפגש חוץ מהמחשבות האלה.
צריך להגיע עם הרבה אומץ והכלה לפגוש משהו שיש בו גודל, עוצמה ואנושיות.
ואחת כמה חוסר מושלמות. בטוחה שגם אתה לא בבחינת מושלם.
זאת זכות, לא פחות ולא "ברירת מחדל" או "סוג ב'." וכל הדברים האלה.
עשתה תשובה, בחרה וחיה דרכי תורה- אז מה יש להזכיר לה את החטאים שלה?
אף אחד לא מגיע עם פנקס לפגישה ומזכיר לך על מה אתה עברת ומה אתה לא שמרת.
בראש ובראשונה, הפז"ם הדתי שלה. מן הסתם, במשפחה שלכם אימא לימדה אתכם קריאת שעל המיטה, אולי שרה את "מודה אני", קראה ספרים של סופרי ילדים דתיים וכו'. השאלה היא אם חוזרת בתשובה הספיקה להכיר את התכנים הללו ותאורטית, בכוחה להעביר אותם לילדיכם המשותפים.
נקודה נוספת: כיצד ההורים שלה מתייחסים לדת, ומה תהיה מידת ההשפעה שלהם על הנכדים.
בעלות תשובה, שבחרו (בעצם, שהשם גרם להן לבחור..), הן, לענ"ד, משכמן ומעלה.
לעזוב הכל, ולהתחיל לקיים חיים שיש בהם עול. כן. עול מצוות. זה לא פשוט בכלל.
הן לא גדלו כך. האין זה אומר הרבה לזכותן?
אבל לא באנו כאן לדבר על מעלתן ומעלתם של החוזרים בתשובה, אלא:
מה חשוב לך.
אם הדברים שציינת חשובים לך, ועלולים ללוות אותך אם יווצר ביניכם קשר
רציני - אתה צריך לחשוב על זה שוב. לא לכל אחד זה מתאים.
מכל מקום, חושבת שבעלי תשובה מתאימים...זה לזו. בדרך כלל, אותה מנטליות,
אותם שלבים בחיים, אותה התמודדות.....
אלא אם כן, הדתי מאוד מכיל, עם "ראש גדול"......
אנקדוטה:
לרב אהרן שטיינמן זצק"ל, הגיע בחור חרדי כדי להתייעץ איתו על הצעה
שהוצעה לו:
בחורה חרדית ש"ירדה" מהדרך ושבה בתשובה שלמה.
על השולחן ניצב בקבוק יין. הרב שטיינמן דפק על השולחן
והוא, שהיה שיא העדינות והשלמות בין אדם לחבירו,
אמר בקול קשה: אני אוסר עליך לגעת בבקבוק הזה;
אתה כופר!......
אם אתה לא מאמין באפשרות של החזרה בתשובה,
אתה כופר!
עם כל הכבוד לכל מי שמייעץ כאן. נראה לי לחפש תשובות אצל מי שנמצא בעניין.
מכירה זוגות שאחד חזר בתשובה והכל נפלא, ויש כאלה שעוברים משבר (קוראים לזה משבר 15 השנים) ופתאום מתגעגעים להמון דברים שהיו בילדות/נערות/בית אבא.
ואז פורקים עול בצורה קטנה או
בצורה גורפת.לצערי מכירה מקרה שאישה עם 4 ילדים שחזרה בתשובה אחרי כעשור החליטה שזה לא מתאים לה ועזבה הכל.
מאוד מורכב.
אבל לא יודעת מה היחס ביניהם לבין החוזרים בתשובה שחוזרים שוב בשאלה...
מכל מקום, רוב בעלי התשובה המוכרים לי, יציבים, מאוזנים וגם....סוג של צדיקים. וגיבורים. באמת.
תלוי אולי לפני כמה זמן היא חזרה בתשובה, אם היא לא קיצונית מדי, אם היא מאוזנת כבר, בריאת
נפש.... איך הקשרים שלה עם משפחתה (כמובן שצריך להיות מודע לעובדה שסבא וסבתא הם
לא שומרי מצוות ואיך לשמור על הילדים מצד אחד ולשמור על יחסים טובים מצד שני - אבל זה
לפי דעתי, לא אקוטי. אבל שוב, זה מאוד תלוי בך: כמה אתה גמיש, רחב אופקים, יודע להכיל,
מאוזן, יכול להציב גבולות בצורה נעימה, לא היסטרי.....)
יש אגב בעלי תשובה שנכנסו ממש לעולם הדתי, כל כולם והתנתקו ממש מכל העבר ויש
כאלה שלא; שמתגעגעים לפעמים לספרים שאהבו, מוסיקה שאהבו, לבטן גב בחוף
גדול, רחב, נדיב לעומת פיסת חוף צרה, חנוקה, צפופה, חורקת זיפזיף מתחת לכפות הרגליים
הנרתעות..., וכו'. רוצים באמת להיות על טהרת הקודש, אבל לא מצליחים באמת להיות
שם. אולי זה סוג של נשמה, או מבנה נפשי, או עד כמה החילוניות השפיעה עליהם....
ועדיין, מנסים לשמור בכל כוחם, ככל שביכולתם, על המצוות, אוהבים שיעורי תורה
רוצים להשתפר במצוות שבינם לבין המקום ובינם לבין הזולת....
לא יודעת מי יותר נחשב אצל השם.... מי יכול לדעת?
אז, תלוי איזה סוג היא ותלוי.....איזה סוג אתה!
בהצלחה!
זה מאד תלוי באיזה אופן היא מתנהגת עכשיו.
לעיתים לחוזרים בתשובה אין אפור. רק שחור או לבן.
וזה עניין הרבה יותר מהותי ממה שציינת.
בשבילי אם היא יפיפייה, עדינה ומאוהבת בי -
אז כן.
אם ההפך,
לא הכי יפה, מחוספסת ואין לה ניצוץ בעיניים -
ועוד היה לה גברים לפניי?!?!?
אני בורחחח!!!!
מישהו כאן נרשם למיזם מפה לחופה וחזרו אליו משם? או מישהו קצת מבין איך המיזם עובד?
לא ממש הבנתי איך הוא עובד ולא ענו לי מהתמיכה הטכנית של האתר
ובאתר שלהם יש רשימת שדכנים עם מספרי טלפון. תחפש את מי שהכי קרוב אליך ולנסות ליצור קשר ישירות.
אולי המיזם לא התרומם, ורק נשאר אתר...?
שלום, (אני פצלשלי מהשרשור קשר צעיר… פתחתי חדש כי איבדתי תסיסמה)
חשבתי הרבה והתייעצתי בנוגע לקשר ובסוף החלטתי שאמנם יש אי אילו פערים בנושא הדת אבל בסוף אני מעוניין לגשר עליהם ולהתגבר עליהם
אז רציתי להתייעץ בנושא, איך מכילים ומתגברים על פערים?
אני אתן דוגמא קיצונית שאני לא ממש יודע לנסח טוב (זה ממש יישמע נורא ואני מבין את כל אלה שיגידו שזה לא ענייני ואני לא צריך להיכנס לזה, מצד שני בסוף זה כן רלוונטי לביתי שאבנה, אז לעזור ליהודי לקראת חתונה אולי עדיף מאשר להוציא עליו עצבים) אבל למשל קשה לי כשאני הולך ברחוב ו(חס ושלום) אני רואה בת אחרת שדווקא כן לבושה באופן צנוע יותר, ואני שואל את עצמי אם אני בוחר נכון. ברור לי שזה עניין של איזהו העשיר השמח בחלקו, אבל יש גם עניין זוגי פה בנושא. בקיצור הניסוח שלי גרוע וזה ממש לא נוגע רק לצניעות פשוט זה יחסית קיצוני.
אני בבלאגן פה. אשמח לחכמת ההמונים!
(נא לא לכעוס עליי)
וזו בדיוק תובנה #1 שלי:
תובנה #1 - לקראת נישואין וזוגיות
זה הבסיס, וצריך ללמוד על זוגיות.
אבל נראה לי יותר עקרוני מזה:
אם אני מבינה נכון, שניכם עוד בשלבים ראשוניים של גיבוש זהות עצמית. אלו השנים של עיצוב האישיות הרוחנית. כשאנחנו במסגרת של תיכון, יש פחות מקום של בחירה ועצמאות, וזה מתבטא בשנים שאחר כך - מהן הבחירות שאני עושה? ממי אני בוחר ללמוד?
המקום שבו גדלנו, אותו ההורים שלנו בחרו, זה לא בהכרח מה שאנחנו נבחר - ובטח שלא אחרי שינוי משמעותי של שירות צבאי (או לאומי). איך שאתם היום, כפרטים וכזוג, יכול להשתנות בצורה דרסטית בשנים הקרובות, לכל כיוון.
מעבר לזה, כמה עניינים נוספים:
כבני זוג, אנחנו לא אחראים על עבודת השם של השני. נכון, יש כיוון, יש דרך, יש שאיפות משותפות לבית - אבל בפרקטיקה, אני מאמינה שאין לי מקום להתערב.
במילים אחרות: אנחנו מתחתנים עם האדם, לא עם קיום המצוות שלו. נכון, זה צד מסוים של האישיות - אבל יש עוד הרבה.
אני מניחה שלא כולם יסכימו איתי, וזה בסדר, אבל מה יקרה אם בת הזוג שלך תחליט יום אחד להיות חרדית? חב"דניקית? גוראית? חילונית? מסורתית?
אני חושבת שלעמדה הרוחנית יש השפעה גדולה על הקשר, ואנחנו רואים זוגות שנפרדים על רקע זה - אבל גם כאלו שמחליטים להישאר יחד, בגלל האדם שאיתו התחתנו. (אאלט כך קרה למנהלת כאן).
[וגם צריך לשאול מה יקרה לחינוך הילדים - בהנחה שהיא לא משתנה, האם זה קו אדום מבחינתך?
זוגיות זה מקור של אור וחום, התעצמות וגדילה - אבל לא של טיפול. לטיפול הולכים לאנשי מקצוע. לברוח מבעיות בבית לתוך קשר זה רחוק מאוד מפתרון, ועלול גם להזיק לקשר.
האם בחרת נכון? עוד לא באמת בחרת, אבל שים לב - תמיד יהיו בנות צנועות יותר, וכל X אחר שתרצה. מה שהופך בחירה להיות נכונה זה המחויבות ההדדית שלכם. אם כל הזמן תפקפק בבחירה, אז זה לא יאפשר לקשר שלכם להתרומם. פזילה לצדדים לא תקדם אותך למטרה.
זה בסדר גמור שאתה רואה משהו ורוצה אותו, ולאף אחד אין זכות לכעוס עלייך בשל זה.
צריך לזכור כמה דברים-
פער דתי יכול להתרחב ולהצטמצם בלי קשר למה שהיה לפני החתונה. החיים קורים, דברים משתנים, לאנשים מוצאים את עצמם במקום אחר ממה שהתחתנו.
תחפש מידות ולא מעשים. כשיש בסיס מוצק וטוב של התנהלות נכונה ומידות טובות, השאר כבר יבוא מעצמו. ז"א אם האשה שלך מחוברת לעצמה ולאמת שלה, שואפת לבית של תורה פשוט עדיין קשה להם זה כיוון טוב.
לעניות דעתי זה עדיף מישהי שמתלבשת צנוע אבל מסוכסכת עם עצמה, חסרת ביטחון ועושה דברים כי צריך ולא כי היא רוצה ומחוברת..
תסתכל על המכלול. לכל אחד יש חיסרון. האם הפערים האלה מהותיים ההתנהלות החיים או פשוט לא מתכתבים עם מה שדמיינת לעצמך?
משהאתה צריך לבנות לברר עם עצמך מה חשוב לך, לבנות סולם ערכי, ללמוד תורה, להתחבר לישיבה ולרבנים, ומתוך כך להחליט.
כמו שאמרתי בתגובה הקודמת, אפשר לעשות את התהליך הזה עם הבחורה. אבל תברר איתה קודם מה היא חושבת. אמרת שהיא הולכת למדרשה, דבר איתה על ערכים, על השאיפות…
ולומר לך שהכי לגיטימי בעולם הרצון שלך שאשתך תתלבש צנוע!!
ירגמו אותי כל הפמיניסטיות הפרוגרסיביות אבל חוסר צניעות של האישה חד משמעית פוגם משהו בקשר האינטימי שלהם. הוא הופך משהו שאמור להיות רק שלהם כזוג, מקום של "סוד", מקום שהוא אינטימי ומיוחד להם- לנחלת הכלל. ברור שזה פוגע בזוגיות!! ברור!
אני לא יודעת אם בהכרח רואים את זה תמיד על פני השטח, אבל ברור שבפנים- זה משפיע. מותר לך לרצות שאשתך תשמור על צניעות ובכך תשמור על האינטימיות שלכם. מעבר לזה, ברור שחוסר צניעות חיצונית זו אמירה, וסופר לגיטימי שלא יתאים לך מבחינה תורנית האמירה הזאת.
האם בגלל זה נכון שתיכנס לה לעבודת ה'? לא. אבל מותר לך לחפש ולרצות אישה שמתלבשת בצניעות.
ביחס לשאלה המרכזית שלך- אני לא מומחית גדולה באיך מגשרים על פערים דתיים ותורניים, כי אחד מכללי הברזל שלי כשחיפשתי בעל זה שיהיה לנו שיח תורני משותף, שנסתכל על התורה מאותה נקודת מבט. וב"ה זכיתי וזאת אכן המציאות ואין ברכה כזאת! תענוג עצום!
הדבר היחיד שכן עולה לי זה שלפני שאתה ניגש לגשר על פערים אני חושבת שלפני הכל אתה צריך להחליט עד כמה זה חשוב לך. ואל תוותר על משהו מכוח האנרציה, כי זה יכול להתהפך עליך יום אחד ותהיה מתוסכל שויתרת על עצמך ועל משהו שחשוב לך.
זה לא אומר שאם תחליט שזה מאוד חשוב לך אז אוטומטית שווה להיפרד, אבל כן כשדברים יותר מבוררים לך באופן אישי, אז יותר קל לנהל שיח של גישור על פערים.
אגב זה לא סותר את מה שאמרתי מקודם לגבי לא להיכנס לעבודת ה' שלה, כי מראש שיח של גישור על פערים הוא לא שיח של "תשתני" אלא של "וואי אני מרגיש שהעקרון הזה נורא חשוב לי כי.... ומצד שני..... מה את מרגישה כלפי זה? איפה זה פוגש אותך?" ומשם מתגלגלים ומנסים להבין איך מגשרים על הפער ובמקרה של לפני נישואין- האם זה שווה לנו לגשר על הפער.
זה מתחיל בקטן וממשיך בגדול.
סליחה שתוקפנית.
מכירה יותר מדי מקרוב את ההשוואות הבלתי פוסקות האלה.
אם אתה רוצה דוסית תתחתן עם דוסית.
ואל תצפה ממישהי שכרגע לא דוסית להפוך לכזו.
אתה מתחתן עם אישה שאתה אוהב?
או עם שמלה?
הייתי מתייחסת לפזילות שלך החוצה.
אבל כתבת שאתה צעיר לקשר (תיכון?) + נכנסת לזוגיות ממקום של קושי נפשי + פערים + פזילות החוצה לחיפוש יותר טוב.
אולי פשוט קחו הפסקה אחד מהשני.
אתה עדין צעיר, תבנה את עצמך, תבין מה חשוב לך, כל אחד יפנה לחייו ולהתפתחות שלו ותדברו בעוד תקופה אם מתאים.
אני לא חושבת שבשלב כל כך מוקדם בחיים צריך להיות במקום של "להילחם על הקשר"
שלום
שואל באמת כדי לחזק את עצמי
אני לא רוצה משפטי חכמה וכאלה אלא ממש דברים שאפשר לשבת וללמוד ולהעמיק בהם שיחזקו אותי מהבחינה הזו
יש לציין שאנחנו שומרים ולא נפלנו אבל אני מרגיש בקושי עצום לפעמים בנושא וזה מפריע לשנינו ואני פשוט רוצה להתחזק
שבוע טוב ותודה מראש
אישית, לא מעמיק בהלכות, שמח שלשנינו זה אתגר כי זה סימן שאוהבים ומקיימים את ההלכה כי צריך למרות הקושי ויודעים שזה זמני (מאורסים)
קיבלתי החלטה, ואני יכול לעמוד בה.
הרי בשבת לא היית מדליק חשמל בגלל רצון רגעי או דחף עז להכין משהו
בגמרא בסוף מסכת עבודה זרה מובא מקרה בנוגע ליין נסך של יהודים שיושבים עם פרוצה גויה, שהיין לא נאסר. והסיבה: שאמנם גובר על היהודים יצר העריות, אך עדיין לא מוכנים לשתות יין נסך (ולכן לא סביר שהם נתנו לגויה לגעת ביין). עיין סט:
או כמו שאמרו במקום אחר, גזל ועריות - נפשו של אדם מתאוה להן ומחמדתן.
זה לא קשה
והאם יש לכם שיעורים שאתם אוהבים לשמוע בנושא ובנושא זוגיות בכללי?
מחפש בסגנון הרב שרקי כזה רציונלי פשוט ובהיר
פשוט לו אין הרבה
סדרה יפה. עוסקת בעיקר בדייטים כפי הזכור לי אבל לא רק
מרב המוגדר חרדי, ממליצה מאוד על הרב אבנר קבאס (הרבה הומור....)
ורבנים נוספים העוסקים ומרצים בנושא. לצערי איני זוכרת את
שמותיהם, אבל שמעתי ברדיו וכן ראיתי ביוטיוב.
ישנם ביניהם כאלה שממש מפרטים מהפגישה הראשונה. באתר "הידברות". מצויינים.
אגב, באתרי השידוכים השונים ביוטיוב יש טיפים טובים מאוד
ומאמרים טובים מאוד בנושא.
בהצלחה!
"מגע הקסם" לא יודע אם אפשר להשיג אותה בחנויות אולי באינטרנט אפשר.
אם לא היה קושי זה היה נורה אדומה. כדאי שתתרגלו, זה הולך לחזור בראונדים כל חודש
ועכשיו ברצינות - אין פתרון קסם. רק אני יכול לומר שזה קשה וצריך להסתכל קדימה. לזכור שזה תחום בזמן ושיש ודאות מתי נגמר. ותכלס חזרתי על מה שארץ השוקולד אמר
לק"י
זו הערה לגבי מי שלא מרגיש קושי, שלא ייבהל שמא משהו לא בסדר בקשר.
וגם נראה לי שיש קצת הבדל בתחושות לפני החתונה ואחריה.
האם אתם מנהלים את הזמן שלכם, או שהוא מנהל אתכם?
כולנו רצים סביב השעון, מודדים דקות ומנסים להספיק כמה שיותר. אבל האמת היא שמהירות היא לא הסיפור – האיכות היא הסיפור.
ספר הזוהר חושף סוד שמימי מדהים על כוחה של הבחירה לעצור את השלילי:
"כַּד אִתְכַּפְיָא סִטְרָא אַחְרָא לְתַתָּא, אִסְתַּלַּק יְקָרָא דְקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְעֵילָא עַל כֹּלָּא, יַתִּיר מִשְּׁבָחָא אַחְרָא"
ובתרגום פשוט לעברית: כאשר כוחות הסיטרא אחרא (הצד האחר, השלילי) נכנעים ומכופפים למטה, כבודו של הקדוש ברוך הוא מתעלה למעלה מעל הכל, יותר מכל שבח אחר.
המשמעות היא עצומה: בכל פעם שאנחנו מונעים מעצמנו מעשה שלילי, אנחנו לא רק נמנעים מרע – אנחנו אקטיבית ממשיכים ומגלים את אור האינסוף של הבורא בכל העולמות כולם.
זהו עומק כוונת שלמה המלך בפסוק: "מָוֶת וְחַיִּים בְּיַד לָשׁוֹן" (משלי י"ח, כ"א). הבחירה לעצור, לבלום את הדחף ולבחור בטוב הופכת את ההווה החולף למציאות נצחית שמאירה את הקוסמוס כולו באור אלוקי בלתי מוגבל.
אל תתנו לזמן פשוט לעבור – חברו אותו לאינסוף על ידי הבחירות שלכם בכל רגע מחדש.
מה התנועה האיכותית הבאה שאתם בוחרים לעשות כבר עכשיו
אולי נגיד שכשאתם הולכים
אם זה לא מציק
אז שיהיה לך חפץ אחר ביד שאתה משחק איתו
כדור כזה של התרמות דם או מפתחות
קנס של מאה שקלים, אם לא עומדים בהחלטה. אתה תעמוד בהחלטה. הכי טוב לא להיפגש. לא תהיה לך שום בעיה.
צריך להכיר טובה לה' שהפגיש ביניכם, זה ממש לא מובן מאליו, ולשמור את מה שהוא מצווה.
לזכור שלצד השני גם יש אח שלא רוצה שמישהו יגע באחותו בלי מחוייבות.
לצאת מהפרספקטיבה המצומצמת של מה אני מרגיש, להסתכל מלמעלה על העניין ולהתחבר לאמת המוסרית והתורנית שלא נוגעים לפני חתונה.
לזכור שמטרת האיסור היא לא רק סור מרע אלא גם עשה טוב - זה הזמן הכי טוב להתחבר לצד של "וארשתיך לי לעולם" ושל "אחותי כלה". לקשר הפנימי השורשי שהוא הרבה מעל הגוף והמגע. עכשיו אתם באורות הגבוהים המיוחדים שבהמשך החיים אתם תכניסו אותם לכלים, ואם עכשיו אתם מצמצמים את האורות, זה יכול להשפיע על כל העתיד שלכם.
נוגע, לא נוגעהאם אתם מנהלים את הזמן שלכם, או שהוא מנהל אתכם?
כולנו רצים סביב השעון, מודדים דקות ומנסים להספיק כמה שיותר. אבל האמת היא שמהירות היא לא הסיפור – האיכות היא הסיפור.
ספר הזוהר חושף סוד שמימי מדהים על כוחה של הבחירה לעצור את השלילי:
"כַּד אִתְכַּפְיָא סִטְרָא אַחְרָא לְתַתָּא, אִסְתַּלַּק יְקָרָא דְקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְעֵילָא עַל כֹּלָּא, יַתִּיר מִשְּׁבָחָא אַחְרָא"
ובתרגום פשוט לעברית: כאשר כוחות הסיטרא אחרא (הצד האחר, השלילי) נכנעים ומכופפים למטה, כבודו של הקדוש ברוך הוא מתעלה למעלה מעל הכל, יותר מכל שבח אחר.
המשמעות היא עצומה: בכל פעם שאנחנו מונעים מעצמנו מעשה שלילי, אנחנו לא רק נמנעים מרע – אנחנו אקטיבית ממשיכים ומגלים את אור האינסוף של הבורא בכל העולמות כולם.
זהו עומק כוונת שלמה המלך בפסוק: "מָוֶת וְחַיִּים בְּיַד לָשׁוֹן" (משלי י"ח, כ"א). הבחירה לעצור, לבלום את הדחף ולבחור בטוב הופכת את ההווה החולף למציאות נצחית שמאירה את הקוסמוס כולו באור אלוקי בלתי מוגבל.
אל תתנו לזמן פשוט לעבור – חברו אותו לאינסוף על ידי הבחירות שלכם בכל רגע מחדש.
מה התנועה האיכותית הבאה שאתם בוחרים לעשות כבר עכשיו
מזכיר את התפיסה כאילו מי ש"אחראי" על "טוהר האישה" זה לא היא אלא הגברים בחייה..
או כמו הקטע הדפוק שיש לחלק מהגברים לכבד אישה רק כתלות בהאם יש גבר בסביבתה שאותו צריך לכבד.
הרבה פעמים אם מישהו מתחיל עם מישהי והיא לא בעניין, היא יודעת שהוא לא יפסיק לנדנד עד שהיא תגיד "יש לי חבר". כי אז יש פה גבר שהוא צריך לכבד, אם סתם האישה בעצמה לא רוצה זה לא מספיק 
אני לא מאשימה אותך ברעות החולות האלה, אבל צריך לשים לב שלא נגררים לשם בטעות
זה לא משנה אם בפועל יש לה אח או לא, זה בא לשקף לבחור תחושה מצד מה ששנוא עליך.
אז אם כבר מתאים יותר לשאול- ומה אם אין לבחור אחות (למרות שלך תוכיח שאין לו)
למה שמישהו ירצה "שלא יגעו באחותו" כאילו היא איזה אובייקט שברשותו, מילא היית אומר "שרוצה שאחותו תשמור מצוות" וגם על זה היו לי קושיות
הרגזתי אותך? מצויין.
חלילה לוותר.
קח את הכעס הזה שקפץ לך הרגע, ותחשוב מאיפה הוא מגיע.
זה פשוט לא שייך. 'נישט שייך'.
להשקיע את זה עמוק בנפש.
זה פשוט לא שייך.
בנוסף, מבחן המרשמלו.
תחזיק חזק. הגעגוע בונה את הקשר.
כ "תקופת אימון לעתיד"
ואז כשקשה לנו לשמור (גם אנחנו שומרים) אנחנו זוכרים רגע שאנחנו לא כאן בשביל הרגע.. אלא בשביל להתכונן למשהו גדול יותר שיבוא אחרי החתונה.
וגם לזכור את החומרה של זה וללמוד (כל אחד לבד) על החשיבות של זה עוזר מאוד.
כל כך יפה ונכון! תודה!
כך פסק החפץ חיים. (מצד איסור קריבה לנידה). אמנם ברמת ההתפרטות ההלכתית יש מקום לדון לגבי סוגים שונים של נגיעת חיבה, אך הגבול דק מאד. רגב זה רלוונטי גם לקשיים אחרי החתונה כשאסורים. ומחומרת העוון נלמד על שכר הנזהר ממנו.
