ושבעלך יגיד לה שזה לא נעים ההערות האלה ומציף אצלך תחושה לא נעימה

קצת טקט יא וואראדי!!!

בעלי פחות מסוגל לומר לה, 

מאוד לא רוצה לפגוע בה

מצד שני מגבה אותי בדרכים שכן יכול

זה ממש קשה לי שהיא נכנסת לפינה

של המשפחה שלי

במיוחד שאני כ"כ מנסה להיות טובה

לה ולכל הילדים שלה

אין לי מה לומר

גם אצלנו זה ככה

כל שבת הם שואלים אותנו אם אנחנו הולכים להורים שלי

ומתפלאים שלא

ובכללי שואלים הרבה שאלות על המשפחה שלי

לא לשתף את ההורים שלו

הם שואלים והוא לא יודע להתחמק

ולפעמים מספר להם דברים שלא שמחתי לשמוע שסיפר...

ולהורים שלך לא?

מה שכל הבנות אמרו.

מי אמר שחייבים להתארח כל שבת.

גם אם היא עושה את זה בשמחה, תורידו תדירות.

זה בריא ממש להיות רק המשפחה הגרעינית בשבתות ולפתח את העצמאות .

הייתי פשוט עושה שבתות בבית.

בעיני זה רמז שקשה לה לארח וזה עול בשבילה, וקשה לה אם היא לא מרגישה שיש מישהו שנושא איתה בנטל. אז פשוט תעשו שבתות בבית..

לפעמים כשההורים מבוגרים (או מסיבות אחרות) פחות מתאים להתארח הרבה. זה מבאס ממש ממש, אבל נראה לי שזה יפתור את הבעיה.

ואם היא תשאל למה באים פחות להגיד בכנות שהרגשתם שאתם מכבידים.  

וגם היא משדרת שזה בשמחה ומאוד חשוב לה שנבוא והיא מתגעגעת

ולכן זה מבלבל,

כי ברור שאם להורים שלי היתה אופציה הם היו מארחים

לק"י

שיגיד שאתם מבינים שכנראה קשה לה לארח הרבה, וזה בסדר, אתם יכולים להשאר בבית יותר וכו'.

ושינסה להבין מה עומד מאחורי האמירות שלה.
 

(ואולי היא חושבת שאתם נוסעים בקושי להורים שלך, כי אתם לא רוצים/ אוהבים, ובעצם באה כביכול לטובת ההורים שלך ומעודדת אתכם לנסוע לשם בשבילם?).

והיא יודעת שמורכב כרגע אצלנו,

ולכן בעלי גם התפלא שהיא שואלת למה אנחנו לא הולכים להורים שלי, ושאמר שאי אפשר היא אמרה שהיא לא מבינה.

אני לא רוצה להרגיש שאני צריכה לתת דין וחשבון ומרגישה שזה מוביל למקום לא נעים.

אבל לא תמיד הקושי באירוח הוא פיזי, לפעמים זה קושי רגשי וזה מה שנשמכ. שהיא מאד שמחה שאתם באים אבל מרגישה שזה לא "הוגן".

להגיד לך שאני מתחברת להשקפת העולם שלה? רחוק מזה. אבל זה המצב הקיים. ואם היא לא מבינה לבד שיש סיבה שאתם לא הולכים לשם, אז להסביר בעדינות שאתם מרגישים שהעובדה שאתם באים הרבה מקשה עליה יכולה לשקף לה את המצב ושתבחר איך להתמודד עם זה.

תראי, זה מצב ממש לא פשוט. אצלנו כבר כמה שנים יש מצב בערך הפוך. מסיבות מסוימות לאורך תקופה ארוכה מאד לא התאים שניסע לצד של בעלי (נסענו פעם בהמון המון זמן). אמא שלו נעלבה מאד ושיתפה בכך את אמא שלי. אנחנו לא סיפרנו את הסיבה לאמא שלי כי זה גבל ברכילות ולשון הרע. יצא שאמא שלי היתה בטוחה שאני מונעת מבעלי לפגוש את המשפחה שלו. לא רציתי לספר לה את הסיבה והיא פעם בתקופה היתה ממש נוזפת בי שזה לא בסדר. בשלב מסוים עשיתי לה שיחה שאני מבקשת לעשות הפרדה - כמו שאני לא מדברת איתה על משפחתו של בעלי, ככה שאם יש משהו בנושא שתשמור לעצמה ולא תגיד לי כי יש רבדים שהיא לא מכירה ואם בחרנו שלא להעלות את זה אז בבקשה שתכבד.

היה לה מאד קשה לקבל את הבקשה, אבל למעט חריגות בודדות היא עומדת בזה.

אז פה זה קל יותר כי זו אמא שלי ויכלתי להבהיר לה שהיא נכנסת למקום שלא רלוונטי לה.

אם לבעלך מתאים להעלות את זה מולה, אחרי ההערה הבאה שהיא תתן, שהוא יבקש לדבר איתה לבד ויגיד לה "אני מבין שזה מקשה עלייך, למרות שאת שמחה לארח. אני לא יודע מאיזו סיבה זה מפריע לך, אבל איפה להיות או לא להיות זה שיקולים שלנו והיינו שמחים שתכבדי את זה. בשום אופן אנחנו לא רוצים שתעשי עבורנו יותר מהכוחות שיש לך, ולכן בבקשה אם קשה תגידי שאת לא יכולה לארח. אבל זה שאנחנו באים כי אנחנו אוהבים אתכם ורוצים להיות איתכם לא צריך להימדד מול ההגעה לצד השני".

אם הוא מסוגל לעשות את זה אז מעולה. ואם הוא לא מסוגל אז צריך באמת לחשוב איך לעשות את זה בדרך עקיפה יותר שיותר עוקפת את הסימפטום מאשר את הבעיה האמיתית אבל זה משהו שרצוי לפתור לפני שהוא מתנפח..

את זה בלי להיכנס לזה רגשית. ורגשית זה קשה לי. ואני מרגישה שהיא נוגעת בנקודה רגישה.

ותודה ששיתפת. מעריכה

זה המקום של בעלך מולה.

אם הוא מוכן עקרונית אבל צריך לחשוב איך - סבבה.

אם הוא לא מוכן מהותית אז באמת אני הייתי מתחילה מלהפחית שבתות אצלם, או כל מה שמעורר את ההערות שלה.

אני חושבת אבל שהדבר הכי חשוב במהמורות מהסוג הזה, זה שתהיה תקשורת פתוחה ביניכם עם תמיכה מלאה אחד בשניה/אחת בשני עם כל הקשיים של כל אחד, ובכבוד מלא למשפחה של בן/בת הזוג. לזכור שההורים הם ישויות נפרדות ואף אחד מכם לא אחראי על ההתנהגות של ההורים שלו/ה, לא לזלזל בקושי שכל אחד מכם עובר גם מול ההורים וגם מול ההורים של הצד השני. וזה מן הסתם קשיים שונים אצל כל אחד מכם.

אתם בטח מיישמים הרבה מזה, רק כותבת מה עוזר לנו.

זה תקופות לא קלות. מקווה שתצלחו את זה בקלות

בין הצדדים?

אם כן, אז פשוט תפחיתו הגעה.

אתם לא חייבים לתת לה דו"ח מתי ואיפה אתם בשבת.

אם היא פשוט מתעניינת ומפריע לה עקרונית 😅

שאתם לא נוסעים לשבת בצד שלך אז אפשר להפסיק לשתף.

דווקא בלילה ישן ממש טוב

וכל היום בכה מכאבים.

היתה לו יציאה די רכה בליל שבת, לכן עצירות לא נשמע לי...

קיבלתם הפניה לצילום מרופא ילדים?

ממש תודה!

להיות ביחד עם עצירות .

כן , קיבלנו הפניה מרופא ילדים כי באנו אליו פעם שניה אחרי כמה ימים של כאבי בטן. הוא גם נתן בדיקת דם . בצילום ממש ראו גזים.

עם ילדה אחרת לפני כמה שנים בהתחלה גם חשב וירוס ולא עבר , רק החמיר . עשינו בדיקת דם , התברר שהייתה דלקת רצינית. 

בכ"א כדאי ללכת לרופא לשלול משהו אחר.

לנו אןמנם זה היה בלילה אבל לא ראיתי תולעים והיה מלא בכי וצרחות בלילה, החלטנו בהמלצת רופאה כן לנסות ורמוקס ובאמת באותו לילה היא נרגעה פלאים.

זה מקרה שונה אבל הייתי מנסה

גם הבן שלי באותו תקופה היה לא רגוע בכלל במהלך היום גם לו נתתי ורמוקס יחד עם הילדה וגם הוא ממש נרגע, אז כנראה שכן היה להם

שירגיש טוב! 

אצלנו זה ממש תולעים

חבל, הייתי מביאה ורמוקס כבר לפני שבועיים.

אצלנו זה בסוף התברר כן כעצירות. וזה החמיר ככ שהלכנו באמצע הלילה לטרם שהפנו למיון ובטשוטוש הוציאו לילד אבני צואה.

הוא גם אומר לכם שקשה לו לעשות קקי.

אני הייתי מנסה לתת נורמלקס. זה יחסית טבעי ואפשר בלי מרשם

מנסה לחשוב על שמות נחמדים לא יחודיים מדי

שירי, רוני, גילי, רננה, הלל, הללי, ציון, מוריה, הודיה

זה שמות עם משמעות ברורה

בהיבט היותר ייחודי אפשר ללכת על שמות שקשורים לטבע (עצים, פרחים, הרים בארץ, נחלים בארץ וכו):

ירדן, איילה, כרמל, שקד, גליל, יסמין, מורן, מרווה, צוף וכו'

ויש גם יישובים עם שמות מעלפים;)

חנה, דבורה, אביגיל, אסתר, רות, הדסה, יסכה, איילה, נועה, מילכה, תרצה.

יש הרבה שמות יפים בתנ"ך ויש ספרים שמרכזים שמות מהתנ"ך, אפשר להסתכל בהם כדי לקבל השראה...

אני מבינה שהסביבה חסרת סבלנות, אז שידמיינו שהיא נולדה עוד חודש.

אנחנו קראנו שם בלחץ ואחכ עם כל ההורמונים של אחרי הלידה, למרות שאני בחרתי את השם היה לי ממש קשה עם השם ועם הילדה ולקח לי המון זמן להתחבר בחזרה. לא יקרה שום דבר אם היא תהיה בת חודש בלי שם.

תזכקי תמיד שבתקופת הגאונים היה את רב האי גאון - פשוט קראו לו "זה" אז זו גם אופציה 😉

ארבל

גפן

יסכה 

שתקבלו טת הנבואה מהרהה

נועה אביגיל נעמה נגה אורי

טליה אביטל רני אמונה יעל חגית רננה רעיה

תהילה שירה ליבי אוריה איילת השחר

ועוד..

נוגה, רעות, שלומית, אפרת, טוהר, אוריה, מבשרת, הילה, יסכה, איילת השחר, צופיה, הלל

אודיה, תהילה, נעמה, נעמי, עדי, שירה, אביטל, אביה, 

רק יודעת להגיד שלי כאב מאוד שהספקולום מפלסטיק, ממש בלתי אפשרי.

אז הרופאה לקחה ספקולום ממתכת והיה הרבה פחות כואב. 

הרופא אמר לי שהוא לא עושה עם ספקולום... והבנתי שהרוב כן

אםשר פשוט לבקש?

אבל כתבו פה נשים שיש בחלק מהמקומות ערכה לבדיקה עצמית, כלומר שאת עושה את הפעולה הפיזית לבד. אז מן הסתם זו אופציה ללא ספקולום….

וגם ראיתי שכבר יש ערכות שעושים לבד

(צריך להגיע לצוואר אז אם הוא אחורי יתכן וזה יותר קל לרופא עם ספקולום. אם עושים לבד בעמידה זה יותר בקלות)

לא מתחילים לעקוב רק מהשבוע הזה?

3 תנועות בחצי שעה.

אני חושבת שזה שלב שהם עוד קטנים, ואולי הוא שינה מיקום ולכן את לא מרגישה. דוקא נראה לי שבמוקד אחיות ידעו לכוון אותך, ולא לשלוח בוודאות להבדק.

עם עובר סופר פעיל שכנראה החליט לנמנם🤪

ודווקא במוקד האחות אמרה לי לעקוב במשך חצי שעה ואם אני מרגישה 4 תנועות אין צורך לדאוג. 

אצלי זה גרם לריקודים ששום מתוק אחר לא עשה

אנסה

ואעדכן בעז"ה 

שימי לב לכמות של התנועות ולא לעוצמה.

3 פעמים ביום 4 תנועות בחצי שעה

היו בהחלט מספר תנועות מכובדות בשעות האחרונות.

אז נרגעתי

מקווה שימשיך כך.

לא כיסוי מושלם אבל נחמד, מסק אותי בהחלט

(כללית צביעה עצמית זה חובבני)

בכל מקאה, יש כיסוי ראש.

מקווה שהחובבני יספק אותי

זה נחמד לי ומגוון

אם הייתי מסתובבת ככה היה מלחיץ אותי לצבוע לעצמי אבל זה רק לבית ולעצמי אז למה לא

לק"י

ונותנת הפניות חדשות.

אם אין תורים, בעיני גם לא נורא להגיע פעם בחודשיים.

הלוואי עלי

אבל נתת לי יעד שבא לי להצליח בו

אמן השבוע אני אצליח גם

בזכותך אני אשתדל יותר השבוע להיות על זה

אין דבר יותר משמח מזה!

אני משתדלת/השתדלתי להתפלל כל יום מנחה.. עכשיו קצת פחות יוצא לי, מקווה בע"ה להתמיד יותר!