בבקשה אל תשפטו,
אנחנו מאפשרים טלויזיה בכללי אבל
מרגישה שמאז שאני איתם בחופש יותר ואין מסגרת,
הם התרגלו לטלוויזיה-וזה גם פאייר עוזר לי, אבל זה כבר נוכח בהרבה זמנים ואז גם מצטבר, במהלך היום, וזה זמן שטס ועובר ג"כ מהר כאילו בטלויזיה הזמן מאפשר שקט ורוגע, נניח עשיתי כלים אחרי ארוחה, בום, הם ראו שעה שלמה, ארגנתי את הבית-שעה וחצי ישבו וראו, ועדיין זה מאפשר מעט מאד, כי יש ככ הרבה מה לעשות.
נמצבים שבהם הם רואים הם רבים ומגוונים:
* אם הם קמים מוקדם בבוקר עוזר לנו לנוח\להתארגן\ לגנוב עוד זמן.
*אם הם רבים או משועממים במהלך היום-מאפשר רגיעה.
אם אני רוצה לנוח צהריים מה שאף פעם לא קורה כי תמיד יש מה לעשות בבית (בישול\כלים\כביסות)
*אם אני רוצה לבשל או לשטוף כלים או לעבוד או לדבר בטלפון או צריכה שזה יאפשר לי להתרכז
*בערב אחרי הגינה הם מבקשים
בקיצור, זה לא לרוחי אבל איך אפשר להעביר איתם ימים שלמים בלי מסגרת ובבית כשחם בלי להראות מדי פעם? וזה מאפשר הפוגה?
ובכללי אם הם התרגלו לזה, איך להפסיק פתאום? מה להציע במקום?
אני עושה להם פעילויות יצירתיות בין לבין, ויש גם זמנים של משחק חופשי או עבודה בחוברת אבל אני גם בנאדם.
ולגבי פינוק
ואני עוד מפנקת בפירות כשיושבים לראות בספה טלויזיה, ומאפשרת לנשנש קורנפלקס\עוגיות מול הטלויזיה בוקר או ערב.
ואז מרגישה שהם לא עוזרים,
או מתלוננים כשמבקשים מהם עזרה במהלך היום....
איך משלבים את העזרה? אומרים ועכשיו מבקשת שתבואו לעזור-מה אתם בוחרים?
זה לא שמדובר בחוג ציור, נגיד (שגם זה משהו של גאונים במובן מסוים!) (חוץ מזה, אלה תחומים מאוד נושקים...)
