נתחיל בזה שב"ה נשואה לבעל תומך, שעוזר לי המון.
כבר חודשים שאנחנו במעין לחץ של עבודה מטלות וכו' היה גם משהו רפואי שמאוד זעזע את בעלי וכמובן המלחמה ובמיוחד המלחמה עם אירן שלדעתי בעלי ישן כמה שעות כל יום והיה דבוק לחדשות בחרדה.
אה, ואני בהריון, כבר שליש שלישי ב"ה. הריון קצת קשוח שהרבה נופל על בעלי
אנחנו בקושי אינטימיים, כן יש את העומס, המלחמה, העניין הרפואי שהיה אבל עדיין זה כואב
לפני כמה שבועות שמתי בגד וראיתי שהוא ממש לא התלהב ואמר לי שפחות נראה עלי טוב בהריון - זה כאב לי ממש כיף זכרתי שהוא אהב את זה ואני פחות מרגישה בנוח להשים ושמתי במיוחד בשבילו.
גם סתם ככה פחות מחבק, יש פחות מגע וזה קשה לי.
לפני כמה ימים פתחתי מולו שקשה לי, אני צריכה להרגיש מחוזרת. מה שמצחיק שאני דוקא חושבת שאני נראת אחלה, אני חושבת שאני נראת טוב בהריון, הדימוי העצמי עלה בהרבה.
ניסיתי לשאול אם זה משהו שקשור אליי הוא אמר כמה דברים על עייפות ולחץ שזה לגיטימי אבל מרגיש לי שזה לא הכל.
היום נכנס להתקלח מייד אחרי וסתם לקחתי את הזמן להתלבש, חשבתי אולי הוא לפחות יגיד משהו. וכן, הוא אמר - משהו על שהבטן שלי נראת מצחיק ושהיא לא גדולה כ"כ אממממ פשוט הנהנתי ואמרתי שאני חושבת שהבטן שלי נראת ממש טוב בהריון.
כשהלכנו לישון הוא אמר לי שקשה לו להתכרבל איתי כי קשה לי להרדם ושם קצת נשברתי. חיכיתי שיירדם ופשוט בכיתי
אני מרגישה אישה לא יפה, לא מושכת, בודדה ולבד.
הוא עוזר לי הרבה, באמת. אני רואה שאכפת לו אבל קשה לי.
אני גם רואה שהוא קצת מרוחק כזה יושב שעות לשחק משחקי מחשב ( שזה משגע אותי ) אבל מנסה לשחרר כי באמת עמוס
לפני שבועיים ראיתי תמונות שהיו שמורות בחשבון גוגל שלו שהשם ישמור ממש נחרדתי. שאלתי אותו לגבי זה הוא ממש הכחיש. לפני שנתיים הודה שהיה רואה דברים לא ראויים והפסיק. הוא אמר לי שאם זה היה הוא היה לו קל להגיד שזה מהעבר אבל שהוא לא יודע איך זה שם ומבחינתו לעבור פוליגרף כי להוכיח שזה לא הוא. ( ניסיתי בהרבה דרכים לראות מתי ואיך התמונות נשמרו ואי אפשר לראות )
אני נמצאת המערבולת רגשית, כמובן שההורמונים כהראה מוסיפים לחגיגה אבל קשה לי כל הסיטואציה, לא יודעת אם משהו דפוק בי או בו או שיש פה משהו שקורה מאחורי הגב שלי
זהו, פרקתי
