הבת שלי עולה לב', כשהייתה בגן טרום-טרום וטרום הייתה לה ילדה בגן שהיו משחקות יחד, רגיל כזה. בגן חובה כבר לא היו ביחד בגן, ועכשיו בבית הספר החברה בכיתה קטנה אז הן לא באותה כיתה בכלל.
האמא כל הזמן אומרת שהחברות של הילדה גרות רחוק ולכן היא כל הזמן שואלת אם יוכלו לשחק ביחד, אצלנו או אצלם.
זרמתי. כיום רק אגיד שלא משנה מה הן מנסות הן לא מצליחות לשחק ביחד, הילדה השניה בעיקר מתעניינת בלפתוח ארונות בבית שלנו ולא לשחק עם הבת שלי. הייתה תקופה שהייתה משחקת עם הבת הקטנה שלי, אבל עכשיו אפילו היא כבר לא ברמה של אותה ילדה. לא בהתנשאות חלילה, פשוט באמת אין להן מה לעשות ביחד.
ואם זה לא מספיק, האמא שילחת לי הודעות וואטסאפ כל שבוע בערך שאולי יפגשו.. ובואו נגיד את זה ככה, גם כשאני מסכימה רק ב-10% מהבקשות, היא הילדה שהכי הרבה פוגשים, כי כבר בקושי יש זמן לחברים אחרים. מצד אחד לא רוצה לסנן אותה לנצח מצד שני מה עושים?? איך אני מעדכנת את האמא בעדינות שזה כבר לא רלוונטי? מילא היו משחקות אבל הן פשוט מתעלמות אחת מהשניה כי לא מוצאות עניין... לא יכולה כבר
נשמע ממש קשוח!
בעלי היה אצלו עם ילדים אחרים בעבר והתרשם שהוא לא הכי-הכי. קבענו אצלו תור כי הוא קרוב אלינו יחסית)