זו בהחלט בריאות נפשית לרצות להתרחק מהרע ולהידבק בטוב.
לא צריך פילסופים כאן
לא צריך ש"תופעלי" על ידי זה
לא צריך שתפחדי עלייך
לא צריך שיהיו לך חששות או נגיעות אישיות -
כלל וכלל לא.
אלא זו בריאות נפשית בסיסית. יהודית. שורשית. מוסרית.
לסור מרע, ולדבוק בטוב.
לדבוק בחיים.
ואכן מתן לגיטימציה כפי שהיא ביקשה ממך (גם אם בתת מודע) הוא פסול בכל מכל.
אין שום שום לגיטימציה לפגוע באחר ולבגוד. לא משנה מהם הנסיבות.
אם היא אמרה לך שהיא רוצה להתחבר לעצמה ולהתחבר לתשוקות שלה ולא יכולה ולא הצליחה לעשות זאת עם בעלה לא כאשר ניסו לבד ולא כאשר ניסו עם עזרה מקצועית, ואם אכן כלו כל הקיצין - עדיף להתגרש ואז לחיות עם אותו האחד האחר אליו הלכה מאשר לבגוד.
ובכלל תמיד להיצמד למוסר האלוקי ולא המוסר האנושי שהולף ומתחלף ומשנה כיוון כל תקופה.
ובתורה הקדושה זה איסור חמור. זה הכל.
וממש מחזקת אותך בכל מילה שכתבת.
גם במה שכתבת: "ואולי ההתרחקות הייתה הדרך להגיד - תקשיבי, חצית פה קו אדום. אני לא מוכנה לקבל בגידה לא משנה איך מציירים את זה".
בהחלט כך.
וגם מה שכתבת בסעיף 2 - ממש כל מילה.
זה אכן ברמת המגעיל לראות זוג שאינו נשוי רוקד בצמידות שכזו.
את הבריאה כאן.
זה לא שייך ולא נכון
וזה שזה מוקרן בפרייםטיים ואנשים התרגלו - זה עצוב ביותר, אבל לא אומר שאת הבריאות הנפשית וההגיון הבסיסי שלנו אנחנו גם נזרוק לפח ויהנדסו לנו את התודעה. לא.
בדיוק קראתי לא מזמן פוסט מקסים של דעה אביחיל, שהביאה גם את דבריה של הרבנית רחל בזק
ששוחחה עם אישה אחרת בקשר לשהות משותפת של גבר ואשה בטנק צפוף, ואותה אישה אמרה לה:
"למה שיקרה משהו?
אני יוצאת מנקודת הנחה ששום דבר לא יקרה שם,
ואני סומכת על האשה ואני סומכת על הגבר".
והרבנית ענתה לה:
זהו, שכבר קרה. גם אם לא יגעו זה בזו בקצה הציפורן.
למה? כי אינטימיות היא לא דבר שקיים רק בפן הגופני.
לנו יקרה ומיוחדת (מלשון 'ייחוד', שבו אחת מיוחדת רק לבעלה ואחד מיוחד רק לאִשתו) גם האינטימיות הנפשית, קִרבה בחוויה, ואין ספק ששהות משותפת בטנק יוצרת אינטימיות נפשית בין הנמצאים בו. וטוב שכך, כשמדובר בלוחמים.
כבר הרבה שנים יש ניסיון להשאיר לַזוג רק את סוג האינטימיות הגופנית - ורק את זו שבקצה-הקצה של הסקאלה, ושכל שאר הסוגים והרבדים העדינים יותר של אינטימיות יהיו פתוחים לכל אדם.
אנחנו לא מוותרים על כל העושר הזה עם בן הזוג;
אנחנו רוצים לייקר את האינטימיות גם בַּפּנים הדקים יותר שלה."
---------
וכל כך התרגשתי מהמילים הללו כי הן נתנו דיוק מופלא למה שהרגשתי המון זמן ולא הצלחתי לדייק אותו בבהירות שכזו!
זה פשוט נכון.
ונפלא.
ויקר.
אנחנו רוצות ורוצים לייקר את *כל* סוגי האינטימיות ביננו לבין האיש/ה שלנו.
גם אינטימיות גופנית שכוללת חיי אישות מלאים
וגם אינטימיות בפניה היותר דקים שכוללת גם גם חיבוק, נתינת יד וכל סוג של מגע באשר הוא
וגם אינטימיות רגשית
שיחות נפש
עומק,
חברות אמת עמוקה
בלעדיות
נאמנות
הכל
אנחנו לא רוצות ולא רוצים להסתפק "בפירורים"
אנחנו לא רוצות להסתפק רק בקצה של הקצה של הסקאלה.
אז מה, אם רקדן רוקד עם רקדנית בלי כמעט בגדים ונגיעות שהשם ישמור זה בסדר כי זה ריקוד?!
איזה עיוות נוראי.
וזה שזה מנורמל עוד יותר עיוות נוראי.
לא כך היא.
שאיש יראה רק את אשתו כך.
ואישה תראה רק את בעלה כך.
זה במראה.
וגם במחשבה -
שאיש יחשוב רק על אשתו. שאישה תחשוב רק על בעלה.
וגם בדיבור -
שאיש ידבר במילים מסוימות וקרובות אך ורק לאישתו. ואישה תדבר במילים כאלו אך ורק לבעלה.
וגם במעשה -
שאיש יגע רק באשתו כל סוג של מגע ולא רק הקצה של הקצה של הקצה ולכל שאר העולם אין בעיה לגעת בה במה שלא כך כולל רקדן. לא!
ואישה תיגע רק בבעלה שלה כל סוג של מגע ולא רק הקצה של הקצה של הקצה ולכל שאר העולם אין בעיה לגעת בו במה שלא כך כולל רקדנית. לא!
זה פשוט מכאיב לראות את זה. ככה פשוט.
למה שמישהו אחר יגע כך באישה לא שלו כשהיא לבושה כך?
למה שמישהי אחרת תיגע כך באיש שאינו שלה באינטימיות כזו?
זה פשוט לא שייך.
אז בהחלט כל מילה שלך @עוד מעט פסח יקרה!
וגם מה שכתבת בסוף - שככל שהקשר בינך לבין אישך מתחזק כך את יותר רגישה לכך.
וזה לא חסרון בעינייך - בהחלט בהחלט! זה יתרון עצום!
ואכן בדיוק כמו שכתבת - "זו רגישות בריאה למצבים שהם באמת חולניים גם אם הסביבה מנסה למכור לנו אותם כ"נורמליים"!
מה שיפייפה זה הקירבה בין איש לאישתו.
מה שההיפך מזה זו כל קירבה אינטימית בין איש ואישה שלא שייכים האחד לשנייה.
בהחלט
