למה לא להגיד -

אשמח גם שתחשבו עליי.

אולי יש מישהו שיצאת איתו בעברה, אולי יש לך חבר?

אנחנו (כולנו!) מרוכזים בעצמינו. מה חסר לנו, מה הקשיים שלנו, ההתמודדויות שלנו.

להזכיר לאנשים אחרים - זו דרך מצויין להוציא אותם קצת מהבועה שלהם. לא צריך להתבייש בזה.

אבל לא באמת זז לאנשהו..

הרבה חברות רוצות שאני אתחתן, אבל זה לר מספיק מדרבן אותן בשביל לפעול.

בכל מיני טענות ש"אין להן חוש לזה".

באמת צריך הרבה בס"ד בשידוך, אין ספק- אבל לפחות השתדלות בלנסות. לא?

אלופה אחת, נשמע שאת עסוקה בעשייה מדהימה בשביל אחרים..

וכן, זה נכון, אני גם רואה את זה שיש לאנשים נטייה לשכוח שגם מי שעוסק בלהעניק לפעמים צריך לקבל.

בין אם זה ברמה הכי בסיסית של לקבל חברוּת, יחס, התעניינות. ובין אם זה ממש בעזרה מעשית למצוא את האחד שלך.

אין לי עצה טובה לתת, ובטח יהיו כאן כאלו כאן שידעו לתת עצה טובה (:

אבל בא לי להגיד לך שאת מדהימה וזה ממש מוערך.

אל תפסיקי או תמעיטי בטוב שאת עושה, מצד אחד אל תעשי את זה על חשבון עצמך, אבל מצד שני אל תחשבי חישובים, תמשיכי לעשות את זה בכיף ובשמחה, ובעז"ה הקב"ה כבר ישמח אותך בחזרה.

♥️

חיזקת!

לפעמים הסיטואציה הזאת גורמת לי לחשוב שאני צריכה להגדיל את מעגל החברות. חח

לפי דעתי הרבה פעמים שחושבים עליך, הבנאדם

פשוט לא יודע כי זה מאוחרים הקלעים.

וגם כן אנשים קצת עסוקים בצרות והטרדות הפרטיות שלהם קודם.. סה"כ טבעי. צריך יותר מודעות.

מכיר קצת את התחושה מקרוב. מבאס

כל הכבוד לך על הניסיון לשדך זו מצווה גדולה

מבאס שהמאמץ לא נראה הדדי...🤍

עולות לי כמה נקודות:

1. השידוך שלך זה מה'. את יכולה להזכיר להן שגם את תשמחי להצעות אבל גם תדעי שאת לא תלויה בזה. תבטחי בה', כשהוא ישלח זה יגיע בזמן לא משנה איך.

"בשמך יקראוך, ובמקומך יושיבוך, ומשלך יתנו לך. אין אדם נוגע במוכן לחברו, ואין מלכות נוגעת בחברתה אפילו כמלא נימה." (יומא דף ל"ח, א' - ב')

2. אם את מרגישה שנכנסת למשבצת של "שדכנית" יותר מאשר חברה, אז מצידך תנמיכי מינון, תכניסי את את עצמך חזרה למשבצת של חברה וזה ישנה את היחס. 

3. מבחינת הקשר שלכן- אני חושבת שזה שתהיי פתוחה איתן ותגידי להן את המצב יכול ממש לעזור.

לגבי השידוך שלי, ברור שהוא מה'- אך שייכת בנו נקודת ההשתדלות.. בתפילה, שדכנים וכו'.

בס"ד יגיע בעיתו ובזמנו לפי רצון ה' ית'!

לגבי החברות,

ניסיתי להוריד מינון ואז באו אליי קצת בתלונות... חברה שאלה אותי למה היא לא מקבלת הצעות?!?!

בנימה כזאת לא נעימה.

אני באמת באמת באמת עושה את זה בשמחה ומרגישה שיש לי שליחות בנושא.

ולא בא לי להוריד מינון, בא לי להכיר עוד מחפשי שידוך ולנסות לעזור להם..

פשוט עם החברות זה הרבה יותר מאתגר ולפעמים גם מעצבן.... כי באמת אחרי כל הצעת שידוך יש הרבה מאוד עבודה בכללי וגם כאלה שפסלו..

ובירורים (אני לרוב האשת קשר).

לא יודעת אם יש כבר דרך לחזור למשבצת החברה..

אויש.. לא יפה

וואי אני מבינה...  וגם קשה לעשות הפרדה כשזה חברות. באמת מאתגר...

את עושה את זה בזמנך החופשי ..

או שאת לוקחת להן כסף מראש על זה?

במידה וזה בלי כסף אין לה שום זכות לפנות אליך ככה .

מזה צריך להיות?

תדברי איתה על זה בתור חברה זה ממש לא צריך להיות ככה

ואם זה בכסף .. תעשי הפרדה אפילו בימים .. עכשיו אני מדברת על זה ומתעסקת בזה .. ועכשיו לא..( שאני יוצאת עם חברות נניח)

אתן מבקשות מחברות לשלם לכן אם שידכתן אותן?

בכללי נראה לי שזה הורס את כל המצווה ברגע שנכנס עניין הכסף.

זה אמור להיות מובן מאליו. 

את אפילו לא צריכה להגיד, זה חמור אם הן לא מבינות לבד.

לק"י

אני לא חושבת שזה מקובל בכל מקום, כך שאין מה לכעוס עליהן שהן לא חושבות על זה.

אם הייתי מכירה את בעלי דרך חברה, כנראה שכן הייתי קונה לה משהו כהכרת הטוב, אבל לא חושבת שהייתי חושבת לשלם.

(וזה גם ממש תלוי כמה עבודה זה גובה ממנה- רק להעביר פרטים פעם אחת, או לשמש כשדכנית במהלך כל זמן הקשר).

העניין הוא לא הכסף

כמו העניין של הגישה :

"לגבי החברות,

ניסיתי להוריד מינון ואז באו אליי קצת בתלונות... חברה שאלה אותי למה היא לא מקבלת הצעות?!?!

בנימה כזאת לא נעימה."

מזה בנימה לא נעימה מזה צריך להיות?

הגבתי ספציפית לגבי זה שלא בסדר לא לשלם לחברה ששידכה.

להפוך חברה קרובה לשדכנית מרוחקת זה באמת לא יפה. אבל אז גם אם משלמים לה זה לא הופך את זה לבסדר.

וגם זה נותן תמריץ לשדכנית גם לשידוכים אחרים שהיא עושה. קצת ערבות הדדית.

זה שהיא פינתה מזמנה לחשוב עלייך שיהיה לך טוב והפגישה אותך עם בעלך בעיני זה עצום.

תראי אני חושבת שזה קצת דומה למה שהרב מאיר אליהו אומר פה לקראת הסוף של הסרטון:

טוב אני רואה שזה קצת שונה כי זה לא בכול מקום פעולה שמשלמים עליה.אבל עדיין גם אם לא התחייבו מראש לשלם זה עדיין לא פוטר.אולי זה לא הלכתי אבל כן קצת בדרך ארץ.

לק"י

ולא חושבת שהיה לי נעים שחברה תשלם לי על דבר כזה. תודה מהלב עם מתנה סימלית היו משמחות אותי יותר.

(את חרדית?

כי שם יותר מקובל לשלם על שידוכים. עד כמה שאני יודעת).

(ולא ראיתי את הסרטון כי אין סבלנות לצפות).

לק"י

כאילו שישלמו לחברה ששידכה, והיא תיתן במתנה לחתונה את ההפרש שהיא לא רצתה לקבל?

הבעיה שמקובל לשלם על שידוכים סכום מכובד, ולתת מתנה לחברה לחתונה 1000 ש"ח או יותר, זה לא שייך.

(בכל מקרה, לא יצא לי לעסוק בשידוכים. העליתי את הנקודה הזאת באופן כללי).

בדיוק הפוך ממה שאני חושבת...

ובסופו של דבר כל אחד עושה מה שהוא חושב.

כל הכבוד ל@אשר ברא שלא חושבת על כסף ועושה מתוך רצון טוב, האמת שבמעט ששידכתי (או ליתר דיוק: ניסיתי), לרגע לא חשבתי שישלמו אבל היה לי ברור שיתנו איזה מתנה קטנה או זר פרחים 😆

(באזור הסוגשל חרדי שהו חייתי, משלמים לשדכנים אלפי דולרים. זה סבבה לגמרי אבל לגיטימי לא לצפות לזה)

את החברה הכי טובה שלי שהיא כמו אחות

היה ברור לשתינו שהיא תשלם אם זה ילך

את השידוך שלנו חבר עשה וקיבל כסף

החרדים, שאצלם רצים לשלם ויודעים שיש בזה ברכה. הנורמה הזו צריכה להשתרש גם אצלנו. {ולדעתי היא היתה גם גורמת לכך שהיו הרבה יותר מתאמצים לשדך ולהציע הצעות}

הנסיבות שגרמו למצב השדכנות במגזר החרדי, הם כמעט ההבדלים הכי ליבתיים בין המגזר החרדי למגזרים אחרים.

במגזר החרדי, ההפרדה בין מגדרים היא מוחלטת, ואין כמעט סיכוי לגישור והיכרות טובה של בחור ובחורה. אחת האפשרויות העיקריות זה זוגות מאורסים או נשואים (די דומה למגזרים אחרים), אבל בהינתן שזו האפשרות העקרית, תוציאו זוגות ביישנים, אנשים שפחות מעורים חברתית, אנשים שלא בא להם להציע או שבמקרה אין להם רעיונות טובים, האפשרות הזו מצטמצמת מאוד. תוסיפו את העובדה שזוגות חרדיים גרים בדירות זולות שכונות לזוגות צעירים (מה שנקרא בעגה החרדית "פרויקטים"), כך שרוב שכניהם הם נשואים צעירים והמפגש שלהם עם רווקים נעשה מצומצם מאוד.

מטבע הדברים, מה שנשאר זה להפקיד את המלאכה בידי "שדכנים", שהם מעין אנשי מקצוע ובמקרים רבים נשים/בנים של רבנים, כך שהשיטה הזו מתאימה לאינטרס של ההנהגה החרדית לשמר את עמדות הכוח (מי יהיה מבוקש, מי יגדיר את הערך של בחור/ה וכדו') בידי אנשי האריסטוקרטיה והדם הכחול. תוסיפו לזה את הצורך המתמיד של חרדים לעסוק/לעשוק בכסף גדול כדי לפרנס את אותה אצולה - והופ, קיבלתם ששידוך עולה אלפי דולרים ויכול להגיע ל10,000$ כאשר ניתן לנצל סכום כזה מהמשפחות המשודכות (כך שמעתי לפני כ20 שנה, היום בטח הסכומים גבוהים משמעותית).

אני לא חושב שזה רע, אבל זה חלק מהמורכבות שהמגזר הזה בוחר לחיות בה, והתוצאה הבעייתית ביא ששדכנות נתפסת כמלאכה מאוסה ונצלנית, כי השדכן יעשה הכל כדי שהזוג יתחתן, ובכלל כדי שאנשים יתחתנו באופן שמעשיר אותו (למעוניינים להכיר את עלילות השידוכים, יש כמה שו"ת ממש מעניינים בספר "משפטי התורה" מאת הרב שפיץ, מסכצ בבא קמא סימנים כד-כז). כמובן שזה לא המקרה שלנו ולא המגזר שלנו.

בשרשור הזה מדובר בבחורה נחמדה וטובה שרוצה לעזור, והחוויה שלה לא קשורה לשדכנות אלא קשורה לאנשי החסד (חבדניקים מבינים מהי ההגדרה של מידת החסד 😉), שנותנים בלי גבול וגם לא מציבים גבולות למקבלים שלהם. זה מרגש להכיר אנשים כאלה, אבל לצערינו בעולם השקר שלנו גם החסד צריך לבוא עם גבולות ותזכורות כדי שאנשים יעריכו את השכדנית.

נשארים ללא הצעות, או עם מעט הצעות וזה היה קורה גם במגזר החרדי, אם לא היתה מערכת מובנית של שידוכים וכן... גם תשלום שכר בהתאם. לא זוכרת איזה רב גדול כינה זאת "הכסף הכי נקי בעולם". גם במגזר שלנו לרבים וטובים אין סיכוי לפגוש באופן "טבעי" בן-בת זוג, מבלי שיכירו להם. לתת לשדכן כמה אלפי שקלים כמו שמקובל היום בעולם החרדי נראה לי הגון וחלק בלתי נפרד מהוצאות החתונה. שמעתי פעם משפט שנראה לי ממש נכון : "אם היה מקובל גם אצלנו לתת בשמחה כמה אלפי שקלים על שידוך, גם הבעל הביישן של החברה שלך, היה מתאמץ להכיר לך מישהו מהחברים שלו".  אין מה לעשות - זה אמיתי. זה לא מתוך רוע, כולם עמוסים ועסוקים, ולשדך זה לא קל - לפעמים חוטפים עלבנות כי ההצעה לא נראית, ולפעמים צריך ללוות ולענות על שאלות ותהיות, כפי שכתבה הפותחת הצדיקה. כסף בהחלט יכול לעודד שדכנות ולהקטין את בעיית הרווקות. וכן, מגיעה הכרת הטוב על דבר גדול שעשו למען מישהו, גם אם נדמה שלא היתה בזה טרחה, וגם אם באמת לא היתה הרבה טרחה.
 

בוא נעזוב את השאלה למה אצל חרדים יש (אולי) פחות רווקות, לדעתי זה נכון חלקית והסיבה לא השדכנים, אבל נעזוב אותם בצד. הם לא הנושא.

הנושא הוא ששדכנות יכוחה להפוך למקצוע מאטס, ככל שהיא נעשית פרנסה של אנשים. אם החבר שלך מקבל ממך 5 הצעות בשבוע ובאמת אתה מברר ולוחץ ומנסה לתאם ולגשר וכו וכו, ובלב שניכם יודעים שזה רק כי הוא מחכה לכמה אלפי שקלים שיסדרו אותו - בוא נאמר, לא נראה לי שהיית רוצה כזה שדכן והיית מתעסק עם כזה שידוך. תסתכל, אפילו במגזר שלנו, כמה אנשים לא אוהבים שדכנים מהרבה סיבות טובות (מתישהו כתבתי כאן על מפגש שלי עם שדכנית, שהספיק לי לחלוטין כדי חהבין עם מה יש לי עסק 🤣🤣). קל וחומר כשזה הופך לעניין כלכלי לחלוטין.

לגבי טענתך שכל החברים היו מציעים שידוכחם אם רק זה היה עסק רווחי, אני בספק גדול. בסופו של דבר שדכנות (אמיתית, לא סתם העברת שני מספרי טלפון), היא טרחה לא קטנה ויש גם לא מעט פאדיחות בדרך  (אחרי הכל, לפעמים אתה מציע מישהו ואתה לא מכיר אותו לחלוטין, וקורים דברים ממש לא נעימים..), והרבה מהשידוכים לא מצליחים מכל מיני סיבות. לכן הרבה ביישנים או עסוקים עדיין יגידו שהם לא נכנסים לטרחה גדולה בשביל האולי הזה.

ככה אני חושב, אולי אני טועה...

בכל מקרה לדעתי צריך להתנהג יפה עם חבר שמציע שידוך וצריך לתת משהו (מתנה וכדו). תרבות של אלפי דולרים נראית לי קצת לא כדאית לנו.

מאמנים\מלווים\מדריכים ושאר מרעין בישין.

לוקחים מנוי חודשי מאנשים נואשים להתחתן בלי ההגינות הבסיסית של לקחת רק במקרה של הצלחה. 

קטונתי מלדבר על אנשים והכוונות שלהם. אני מניח שכמו בכל דבר, יש מאמנים טובים ויש מאמנים פחות טובים, וחלק מהפחות טובים באמת לוקחים סכום גבוה ביחס לערך שהם נותנים. אבל זה נכון על כמעט כל מוצר שאתה צורך.

לגבי שאלת ההצלחה, גם בזה יש 2 חלקים: ראשית, קשה לדעת אם המאמן לא עשה מה שהוא יכול כדי לתת לך את הערך. בסוף אף אחד לא מבטיח שאתה תשכיל להשתמש בערך הזה בצורה נבונה. שנית, מאמן בשונה משדכן, הוא מציע חכות ולא דגים. גם מי שמוכר חכות, לא אמור להבטיח אם ואיך ומתי תדוג וכמה דגים תצליח לתפוס וכדו'. זה הרבה פחות מדיד.

מאידך, אצל מאמן בשונה משדכן, אתה הולך מרצונך לאדם שבאמת ישנה את חייך (גם ללא קשר לשידוכים ודייטים), ואתה בכל רגע יכול להחליט אם הוא פועל בצורה טובה ומועיל לך.

אז במקום שאין אנשים השתדל להיות איש

בואי אני אספר לך משהו בסוד

90 אחוז מהמצוות היום נעשות בכסף

חיילים רופאים רבנים מוהלים סופרי סתם מטפלים מהנדסים פועלי בניין ובעצם כל מי שתורם ליישובו של עולם בארץ ישראל כדברי החתם סופר הידועים...

זה ממש לא מוריד מהגדולה שלהם כהוא זה!

את חושבת שכל הרבנים הורסים לעצמם את כל המצווה של לימוד והפצת תורה בזה שהם לוקחים/מקבלים על זה כסף?

את אומרת שאת משקיעה בזה זמן כמו עבודה אז אין סיבה שלא תקבלי על זה תשלום כמו עבודה

את הזמן הזה היית יכולה להשקיע במצוות אחרות לא פחות חשובות שעליהם זה כן מובן לאנשים שצריך לשלם על זה כסף

ואני אגיד עוד משהו דווקא מצד המשודכים ולא מצידך...

מישהי פה משקיעה עלייך המון זמן ומחשבה וכוחות והיא הביאה לך את הדבר הכי חשוב בכל החיים שלך!

זה נראה לך הגיוני לא לשלם לה?

אני יודע שאצל צעירים זה פחות במודעות כי הם פחות מרגישים את הקושי של השידוכים, וכאילו יש להם מלא הצעות ברוך השם ואם לא את אז היה מישהו אחר שעוזר

אבל זה שיש אנשים שברוך השם הולך להם בקלות והם מוצאים מהר כן ירבו, זה לא מפחית מהקושי ומהפלא של זה, זה פשוט אומר שהקב"ה עושה עבודה טובה...

קשה זיווגו של אדם כקריעת ים סוף...

אבל תלכי לאדם שהוא רווק קצת יותר בוגר ומבין שזה מסובך כל העסק הזה של השידוכים וזה ממש לקרוע את הים

היית שואלת אותו כמה הוא היה מוכן לשלם כדי שאליהן הנביא יבוא עכשיו ויביא לו את הזיווג שלו? כל אדם שפוי היה נותן סכום משמעותי ככל יכולתו...

אז את השליחה של אליהו הנביא בשבילם, למה זה לא הכי פשוט וטבעי והגיוני שהם **יירצו** וירגישו חובה לשלם לך כמה שהם יכולים?

באמת עולם הפוך בקטע הזה אצלנו

אבל חפרתי פה מספיק 

אבל יש עניין גם לדעת להעמיד גבולות

אם חברה מדברת אליך בצורה לא נעימה ..

תעני לה בבקשה בעדינות שלך..

הכל בסדר ועדיין תראי לה שזה פוגע בך

הכרת הטוב, אבל לפעמים מתלווה לזה גם אנשים נותנים שמשדרים שהם מאוד בעלי נתינה טהורה ועוצמה פנימית והם שם בשבילך, והצורך שלהם לקבל גם לא מורגש. רק אדם עם א"ר מפותחת או ניסיון יראה את המקום של הקבלה שגם הם צריכים, ולפעמים יותר מאחרים (וזה בכלל לא סותר את זה שהם נותנים מעומק הלב ובלי רצון לקבל בתמורה).

לדעתי אם זה יחס שאת מקבלת מכמה וכמה חברות, באופן לא מודע הם תופסים אותך ככזו (מדד נוסף לזה- האם אנשים זרים מתחברים אלייך מהר). וזה מתבטא בעוצמה עכשיו כי אתן עוסקות בתחום הרגיש של למצוא להן מישהו לחיים.

אם זה נכון, יתכן שיש לך חסימות שמונעות ממך להתחבר מספיק לזה שגם לך יש צורך לקבל.

אולי בד"כ זה לא כזה מפריע לך, אבל כשאת מקבלת את הפידבק הזה גם מבחוץ, זה מראה שגם אחרים תופסים אותך ככה, ואז חוש הצדק הרגשי הפנימי שלך מתעורר ואומר לך "גם הנפש שלך צריכה לקבל. תדאגי לה". וזה אמת.

לפעמים קבלה נתפסת כמשהו אגואיסטי ולא אידיאלי, אבל קודם כל- אי אפשר לשנות את הטבע שלנו, וכדי לתת אדם צריך את הקבלה שלו. ככה ה' ברא אותנו, ככה הוא קבע שהעולם יעבוד, ולנסות לחיות אחרת זה בעצם ללכת נגד רצונו.

ודבר שני- יש בקבלה משהו מאוד אידאלי, שאתה מאפשר לצד השני לעשות טוב. אם אין לך צורך מורגש לקבל הוא לא יוכל לעשות לך טוב. והקב"ה, וגם בעלך העתידי בעז"ה, וגם חלק מחברותייך לפחות, בוודאי רוצים לתת לך טוב ושיהיה לך טוב, והעבודה היא להיפתח לקבל. אדם שמקבל מתוך תודעה ותפיסה כזו, הוא אדם באמת מתוקן ובעל נתינה. וזו גם קבלה שלא תפריד בינו לבין הצד השני כי הוא לא יהיה מרוכז בקבלה וישכח את הנותן. הקבלה אצלו כבר מחוברת לנותן.

אז אני חושב שהעבודה היא קודם כל עם עצמך. יתכן שתוך כדי העבודה את קצת תחזרי עם עצמך אחורה מבחינת הרצון לתת, אבל בסופו של דבר הרצון הגדול שלך לתת יחזור, כי זה רצון נשמתי אמיתי (ולא ריצוי) שכבר נחשף אצלך. 

מן הסתם את מקבל פניות של/מ בחורים שמחפשים שידוך, בכל פניה כזו תנסי לבדוק האם הבחור מתאים לך לפני שאת מנסה למצוא את החברה המתאימה. 

מאז ששמעתי על הטבח הנורא אני בוכה. ב'מעוז צור' שרתי בבכי ובכלל פרצתי בבכי ב'נקום נקמת דם עבדיך' והוספתי לאומה הרשעה את ישמעאל.

אבל ב"בִּבְכִי יָבֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם אוֹלִיכֵם אֶל נַחֲלֵי מַיִם בְּדֶרֶךְ יָשָׁר לֹא יִכָּשְׁלוּ בָּהּ כִּי הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל לְאָב וְאֶפְרַיִם בְּכֹרִי הוּא".

הבכי מטהר את ה'יסוד' להכל, ומביא מהר לידי זיווג, כדברי החתם סופר.

הבכי הוא כמו מקווה לרצון, ומעלה את הרצון למקום גבוה וטהור, וכמו שמאריך הרב קוק באורות הקודש חלק ג' על עליית הרצון כמטהרת את מידת ה'יסוד'.

כשרצון נפגש עם רצון נוצר זיווג.

כל עם ישראל קדושים וטהורים, כפך השמן הטהור של הכהן הגדול, כמו שכתוב בעין אי"ה שבת.

ה' תרחם על כולנו! אנחנו ראויים!

גם הטוב הוא פה אצלנו , אצל כל אחד

רק נותר לנו למשוך אותו

מבין? 

אני מגיב במקומו הוא לא נמצא פה הרבה

חנוכה שמח🥰

א. מתחנתים גם עם המשפחה. בין אם אנחנו רוצים, ובין אם לא - כולנו באים ממשפחה ומרקע מסוים. ברוב המקרים, זה גם אומר שתהיה אינטראקציה בין המשפחה שתקים למשפחת המוצא, ברמה ובתדירות כזאת או אחרת.

האם זה אומר שהיא עצמה לא תורנית? איפה רבקה גדלה? רחל ולאה? וכו' וכו'

ב. מורכבות אפשר למצוא בכל מקום. אף אחד לא מבטיח לנו חיים קלים.

ג. יכול להיות שיכלת לבנות איתה בית תורני נהדר - אבל זה ממש לא אומר שלא תוכל לבנות משהו דומה עם מישהי אחרת. ב"ה יש בנות תורניות רבות, ותוכל עם לא מעט מהם לבנות משהו טוב, ואפילו יותר מזה. הכל פוטנציאלי כל עוד זה לא נעשה...

מה זה אומר מתחתנים עם המשפחה? 

בנאדם לא מנהל זוגיות עם המשפחה.

כן מנהל מערכת יחסים מסיומת שצריך לתת עליה את הדעת, אך היא בשום מקרה לא חתונה.

גם אין יותר מדי כלים להעריך את מידת המורכבות ביחס למשפחת המוצא.

לפעמים יכול להיות פערים מאוד גדולים אבל שמסתדרים מעולה, לפעמים להיפך.

תמיד כיף שדברים משותפים, זה פשוט.

בתור מישהו חדש בעולם הדייטים, הוא אולי מדמיין לעצמו שיפגוש בקרוב את הנסיכה שלו, והם יחיו באושר ובעושר עד עצם היום הזה.

כלומר,

אני חוששת שיש כאן דברים שהוא לא לוקח בחשבון:

לאיזה סוג של קשר אני מצפה עם חמי וחמותי? עם הגיסים והגיסות?

האם נוסעים אליהם לשבתות וחגים? איך זה נראה?

האם יהיו מפגשים משפחתיים? מה התוכן שלהם?

האם הדודים וסבא וסבתא שותפים פעילים בגידול הילדים? (בייביסיטר וכו')?

האם הנ"ל הם גם משענת כלכלית?

כמובן שאפשר להמשיך לדבר על מערכות יחסים לא בריאות - כמו התערבות בזוגיות וכו'. אנחנו לא חיים במציאות סטרילית, ואני בטוחה שאם תלך לפורומים המקבילים תמצא שרשורים על בעיות בתוך המשפחה.

בעיני יש מחירים לשני הכיוונים - בין אם נמצאים בקשר (וצריך להגדיר משהו), ובין אם נמצאים בניתוק (מה המסר שזה מעביר לילדים?)

מסכימה איתך שאין דרך להעריך את המורכבות, ובטח כשאין לנו מושג מה צופן העתיד.

אבל זה טעות בעיני לחיות בתודעה שאנחנו נחיה בבועה שזה רק שנינו והילדים שיבואו...

את כל ההלכות שנוגעות לכולם כמו שבת כשרות וכו' נוהגים לפי בעלי, שחלק מהדברים עושה כמו המשפחה שלו בחלק מחמיר יותר. מה שנוגע רק אלי כמו צניעות זה עניין שלי.

ברור שהמקום התורני שלה משנה, אבל נשמע שהיא החזקה. המקום התורני של המשפחה לא משנה בכלל בעיני.

תהיה מודע לזה שמה שחשוב זה האדם העצמו, והסביבה שלו זה בנוסף. גם האבות והאמהות לא תמיד היו עם משפחה 100 אחוז...

תחשוב על ההורים והאחים של אברהם. אח של יצחק... אח של יעקב... המשפחה של רבקה... ושל רחל ולאה..

לאו דווקא רק בפן התורני.

לאחרונה עלו לי מחשבות, שמבחינה מסויימת

בפרט אצל אשה, יותר חשוב לי המשפחה שלה

מאשר היא.

אין לי כוחות סוס להסביר את עצמי

אבל לפי מה ששמתי לב אשה זה המון

עניין של הרגלים, והיא רוצה להמשיך את מה

שהיה בבית שממנו באה.

אולי זה רק מהניסיון מהזוית הצרה שדרכה

אני רואה את המציאות, סה"כ הייתי נשוי לאשה אחת.

אבל גם לפי המקורות,

כתוב בשולחן ערוך לישא

בת תלמיד חכם, ולא ישא בת עם הארץ.

המיקוד לא עליה, אלא על הבית ממנו הגיעה.

וגם אם החליטה לשנות כיוון

מי יודע כמה שנים, וכשהיא תתעייף

תזכר במנהגי הוריה.

אני יודע רציתם לשמוע שהכל אפשרי

וכל מה שאתם צופים בסטטוסים של מוטיבציה

אבל בתכלס האנשים לא כאלה גמישים

ולא כאלה חזקים.

מה דעתכם?

תאמת אני לא יודע כל כך למה זה ככה.

תקח דף ועט ותרשום לעצמך את כל החששות שעולים ותראה אם אתה יכול להתמודד איתם.

המטרה של המשימה הזאת ליצור אצלך יותר בהירות ופחות להתבחבש ולהתבלבל בגלל חוסר הבהירות

יכול להיות שכבר כתבו בדומה

תמיד יש שונו בין אנשים ומורכבות ויתרונות וחסרונות לכל אחד בעיניו לפי ענייניו.

החשש מאוד מובן אבל עם חששות צריך להיפגש ולא לברוח כדי לראות במה האם יש ממה לחשוש.

תפגוש את הבחורה תשמע ממנה על המשפחה שלה על היחס שלהם למקום שלה...

גם לא הייתי מעלב את זה בכלל בהתחלה.

תראה שיש ביניכם התאמה וכו'

אולי זו אשתך?

ומשם כבר תגיע לנקודב הזאת...

האם מדובר באנשים קשים שיש להם רק את הדרך שלהם זו בעיה והאמת שזה לא משנה אם הם דתיים מאוד או לא בכלל.

אנשים קשים זו התמודדות

וגם בזה כשיש זוגיות טובה ונכונה אפשר לדעת איך לנהל את הדבקים בצורה ישרה וחכמה

בהצלחה וה יתן לך עצה טובה

אשלח לך הצעה ביום ראשון, ביום רביעי שלחה לי את הפרטים, וזה כבר לא היה רלוונטי..

כאילו זה נשמע לי הכי הגיוני לחכות קצת, אבל בגלל שהפלטפורמה של הוואטסאפ היא כל כך מהירה הקצב מתאים בהתאם.

קלטתי שמבחינתה זה כנראה לגיטימי לכתוב "אשלח לך הצעה" ואז לשלוח עוד 3 ימים.. ומבחינתי זה לא. לא בגלל איזו תפיסת עולם, אלא פשוט כי השוק מאוד מהיר.

אין לי שום סיבה לחכות להצעה 3 ימים ואני יודע שגם היא יכולה להגיד לי "אה היא בדיוק נתפסה" או סתם אגלה שאני לא חושב שאנחנו מתאימים.

העניין הוא שאנשים נתפסים ונפרדים בצורה מהירה מאוד ולכן גם ככה המהירות שאנשים מפגינים.

ברור לי שלפני הפלטפורמה של הוואטסאפ הדברים זזו הרבה יותר לאט ולאנשים היה גם יותר סבלנות

אולי זה יותר הצורה.

מי שהציעה לך - ידעה שהבחורה בכלל פנויה ביום ראשון? יכול להיות שמלכתחילה היא לא ביררה את זה איתה?

ממה שאני יודעת אין נוהל מסודר. נכון שמקובל יותר שקודם הוא אומר "כן" לפני שהיא מודעת לעניין בכלל, אבל זה ממש לא תמיד ככה. יש בנות שמעדיפות להישאל קודם. הרבה פעמים אם משדכים מכרים, את הצד שמכירים שואלים קודם.

באופן אישי אומר שאני לא מרגישה יותר מידי ככה. לא זכור לי שקרה לי מה שאתה מתאר.

לפעמים קורה שפתאום יש מבול של הצעות, ואז אני אומרת - שאני בדיוק מבררת, או בדיוק בתחילת קשר, ואולי בעתיד הקרוב זה יהיה רלוונטי.

ואני קצת נרתעת מה"שוק". המילה הזאת לא באה לי בטוב בהקשר הזה..

אני אומר שזאת הפלטפורמה, בגלל שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית.

ובלי קשר לאם היא ידעה או לא ידעה (במקרה הזאת אני מניח שהבחורה לא קיבלה פרטים שלי אבל נעשה בירור אם היא פנויה) - הקצב שפרטים עוברים דרך מיזמים, קבוצות וואטסאפ, שדכנים הוא קצב מסחרר. יש לי חבר שהתחתן לפי כמה שנים משידוך שנעשה ע"י 4 שדכניות וואטסאפ שונות שכל אחת שלחה לחברה שלה. וואטסאפ זאת תקשורת מאוד מהירה, תקשורת איטית כמעט ולא היתה מאפשרת לדבר כזה לקרות.

ובאמת, בדרך כלל אני מעדיף שלא יבררו אם הבחורה פנויה, כי אם היא לא פנויה יהיה לי דרך לדעת אם אני רוצה לחזור לי שהציע שינסה לאחר זמן שוב לבדוק לי אם התפנתה. וגם, זה לוקח זמן ואין לי סבלנות לזה. מעדיף לגלות שהיא תפוסה, מאשר לחכות עוד את הזמן הזה שיכול לקחת יומיים גם.

אולי את חווה את זה אחרת כי יש לך יותר סבלנות ממני, גם יכול להיות. אולי כי לפעמים מציעים לך אחרי שהבחור אישר, מה שכמעט בחיים לא קרה לי. לכן הניסיון במקרה כזה הוא לא הסבלנות, כי הבחור כבר אישר.

אסביר את ההקשר בו אני אומר את המילה "שוק". 

אני לא מתייחס לשידוכי וואטסאפ בתור דבר עמוק ולכן אני מרשה לעצמי להביא ביטוי מאוד שיטחי שלדעתי די תואם את השיטה הזאת.

כן, אני חושב שזה כלי, שברגע שיודעים את היתרונות והחסרונות שלו, אין סיבה שבעולם לא להשתמש בו בעת הצורך.

לרגע לא התכוונתי חלילה לדמות את כל מחפשי הזוגיות למיניהם כמוצרים בשוק. מה לעשות שבשיטה של כרטיסים זה חלק מהעניין וכמובן, חלילה אסור להשליך את זה על האנשים עצמם. 

השימוש בכלי הזה לא גורם לזלזל באנשים, הוא כן בעיני מבטא מגבלה אינטגרלית בשימוש בו.

"שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית."


יש לי קצביה, שכל פעם שהיה צריך לעשות הזמנה, זה נעשה  דרך הטלפון.
אני רק מהמחשבה שאני מפריע למישהו באמצע עבודה מסויימת או שהוא עם לקוח בחנות.
זה כבר גורם לי לחשוב 3 פעמים לפני שאני מזמין.

מרגע שאפשר להזמין דרך אפלקציה,
אני מזמין הרבה יותר, הזמנות קטנות במקום אחת מרוכזת (חנות קרובה מאוד).

אבל לא הבנתי משהו.
מה הבעיה שלך להמתין 3 ימים ?
אני מנסה להבין אם אתה מכוון למשהו כללי או שזה רק משהו נקודתי שמפריע -לך-.

יכול להסביר ?
אם יגידו לי "תקשיב, נכיר לך מישהי שאנחנו חושבים שהיא מתאימה לך, אבל תמתין שבועיים"
אז אני לא מבין באיזה מקרה אני אגיד "לא, לא, שבועיים אני לא ממתין". מה אכפת לי "להמתין" ?
יכול להסביר. לצרכי מחקר כמובן.

אני יכול להשיג הצעות בצורה יחסית מהירה ולכן אם אדם חושב שאחכה להצעה שלו אז כנראה שהוא טועה.

זה שה"שוק" עובד בצורה מאוד מהירה גורם לי לחוסר סבלנות, לפעמים מוצדק ולפעמים שלא, ביחס לעיכוב בהצעות.

אין בעיה שישלח לי הצעה עוד שבועיים, שלא יחשוב שאני אחכה. יום יומיים כנראה שאחכה אם זה מישהו שאני סומך עליו.

אבל שואל כדי להיות בטוח.
כי באמת נושא השידוכים זה דבר מרתק וגם חשוב.
כרגע לא בשימוש אישי שלי, אבל זה יכול להשתנות ביום אחד.

כשאתה אומר "שלא יחשוב שאני אחכה",
זה אומר שאם אתה כן מסכים "לחכות" שבועיים,
אז אתה למעשה מתחייב לא לצאת לדייטים אחרים, להמתין להצעה ואז להחליט אם אתה נפגש או לא עם אותה הצעה ?

הבנתי נכון ?

אני לא חושב שאף אחד לא יסכים סתם לעצור שבועיים אז זה זמן יחסית מוגזם אבל כן הבנת.

ישר כוח!

באמת נראה שגברים ונשים חווים את זה אחרת.

אני באמת כמעט תמיד מקבלת (ומבקשת..) רק אחרי שהצד השני אישר. [בהנחה שזה פנייה דרך צד ג]

וזה בעצם אומר שהצד השני פנוי ומעוניין. אבל זה גם אומר שיש מצב שאני לא פנויה, או לא מעוניינת. וגם שמבחינתי יכולות לעבור תקופות שבהם אין לי שום הצעה, כאשר בפועל יכול להיות שהיו כאלה שביררו והחליטו שלא...

תודה על ההסבר על השוק.

נתקלתי בשדכני וואטסאפ שפשוט מעבירים כרטיסים, בלי לקרוא יותר מידי. אבל מסתבר שגם להם יש הצלחות - אבל אף אחד מאלו שאני קיבלתי בדרך הזאת לא היו רלוונטיים.

זה עדיין צורם לי המילה הזאת, וזה לא שיש לי פתרון קסם לאיך אפשר לעשות את זה יותר טוב..

שיש כרטיסים, שהם מנסים לשווק משהו, וברור שיש מאוחריהם אדם עם סיפור שלם, אבל הכרטיס עצמו הוא לא הבנאדם. לכן אני אולי מרגיש בנוח עם המונח שוק. למרות שגם יכול להיות שאצלי השימוש הזה יכול ליצור חוסר נוחות בהקשרים כאלה ואחרים.

נראה לי גם חשוב לומר שעצם הפלטפורמה של הכרטיסים (גם בוואטסאפ, אבל גם במיזמים שונים) היא פלטפורמה מאוד מוגבלת ולכן גם אם השדכן הוא מעולה ומקסים עדיין יהיה בזה מימד פחות "אנושי" וממילא מאוד מוגבל. ובודאי, התחושה האישית היא גם חשובה שמתעסקים עם שדכנים וחשוב מצד אחד לדעת לצאת מאיזור הנוחות או להרחיב אותו כדי שיהיה עוד אופציות להצעות, מצד שני חשוב גם להיות במודעות ריגשית ולשים גבולות גזרה ביחס ליציאה מאיזור הנוחות

שבזמן הזה קיבלת כבר הצעה אחרת? כי אם כן לגיטימי לקבל אותה .

אבל אם לא קיבלת הצעה ואתה סתם מעניש את מי שהציע כי שלח שבוע אחרי זה מיותר

אני שואל את עצמי מה הוא התכוון שהוא שלח לי את זה תוך שלושה ימים

מן הסתם אנשים עסוקים ולא תמיד פנויים אבל בדרך כלל נראה לי הכיוון זה להציע ישר

אצלי אני לא מרגישה ככה

הכל איטי מאוד, ותמיד לוקח כמה ימים..

וגם אחרי קשר לוקח לי מלא זמן עד שמתחילה משהו חדש

אני לא חושב,

אנשים לא רוצים לחכות ימים כי ההנחה שזה עוד כמה ימים עד שייפגשו, ומן הסתם יהיו הרבה נסיונות כך שזמן רב לברר יקח עוד זמן.

בגלל שהפלטפורמה הזאת מאוד מהירה אז הציפייה שזה לא יקח כמה ימים אלא יהיה באותו יום.

על עצם ההצעה.

אני אשלח לך הצעה ואז לוקח כמה ימים עד ששולח את ההצעה.

תאמת היה ממש לאחרונה שרשור על זה.

אני גם לא מלין על כך... אני תוהה על כך.

ולכן הכל נהיה מהר מאוד מאוד.. ולכן גם קיימת ציפייה שדברים יעברו מהר.

מאמין שלפני הוואטסאפ היתה ציפייה לזמן יותר ממושך, דהיינו היתה יותר סבלנות כי זה לקח יותר זמן.

לפני הפלאפונים בכלל מן הסתם היתה ציפייה לזמן עוד יותר ממושך.

ככה מסתבר לי

מקווה שהפעם זה מובן חח

הלבד קשה ולהיות בזוג זה הרצון האולטימטיבי.

לכן בגלל שמדובר בדחף, אז יש גם סבלנות יכולה להוות טריגר.

כי היא לא תראה כמו אחת כזאת בסוף החג

אופס ימי החנוכה😂

ותודה על התזכורת שיש לי כל מיני העדפות קטנטנות כאלו שאסור לשכוח בתוך כל ההתרכזות בערכים החושבים והגדולים, 

כי הדברים המשותפים הקטנים הם הרבה פעמים הבסיס לקשר טוב 

נראה לי כדאי למקד קצת יותר לפחות לעצמך.

מה זה אומר ראש פתוח?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע גם רבנים מהר המור וגם ממרכז?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע רבנים חרדים ו/או דמויות מהשמאל?

האם זה אומר שאתה לומד ספרים של הרב בני לאו?

האם זה אומר שאתה רואה סרטים? איזה סגנון?

מה זה אומר מתייעץ עם רבנים?

האם ההתייעצות אומרת שאתה מחפש הסכמה שלהם לאופי הכלה שתבחר או שתצטרך אישור שלהם בטרם תצא?

או שזה רק בשאלות ערכיות כגון ענייני פוליטיקה/השקעות? או שאולי גם ביחס לעבודה וחיי חברה?

כל תשובה פה לגיטימית, אבל לפחות לעצמך ורצוי גם לטובת מי שתחפש שתצא איתך כדאי לדעת מה הכותרות שאמרת אומרות

המון בהצלחה

זה אומר שאני דתי בראש פתוח לעולם תרבות מערב מתערבב בין אנשים\קהילות אם זה חילוניים אז לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל תרבות)  אם זה דתיים לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל אהבת חינם וחיבור בין אנשים) ומהחרדים לקחתי את ללכת לפי הלכה לא דתי לפי דעתי ולעשות מה שבראש שלי בלי להייעץ אם אני נמצא בבעיה או שיש לי בעיה אני פונה לרב שייעץ לי ויעזור לי אני לא ישר הולך לבעל מקצוע רק כי יש לו תואר בדבר הזה למשל פסיכולוג

מקווה שדי הגדרתי את עצמי טוב

ולכן חשוב לי משהי מאמינה בדרך הזאת בחיבור בין העולמות

אבל לפחות לי עדיין לא ברור איפה אתה נמצא.

התרבות החילונית טובה לדעתך? רק לדתיים יש אהבת חינם וחיבור בין אנשים? רק חרדים הולכים לפי ההלכה?

בדברים שאינם הלכתיים, למשל מצב נפשי, תפנה לרב לפני שתפנה לפסיכולוג?

אולי יהיה יותר נח להגדיר לאיזה רבנים אתה הולך? איזה ישיבות מתאימות לתפסית עולמך? עם מי אתה מתייעץ? לפי איזו השקפת עולם הלכתית אתה הולך?

איך אתה מחליט מה מהתרבות החילונית אתה לוקח ומה לא?

במה מתבטאת הפתיחות שלך?

בעיני לא צריך לענות על זה כאן, רק שמדברך אין לי מושג איפה אתה נמצא על הציר הדתי.

יש כאלו שיותר מכוונים לסגנון מסוים.

אבל מעבר לזה, 

הייתי ממליצה לפנות לכמה שדכנים,

אבל לא רק.

להירשם לכמה מיזמים\אתרים\אפליקציות\קבוצות וואטסאפ,

ככל שיש לך כח להתמודד..

אתה צריך לדעתי להודיע לעולם (כולל חברים ומשפחה), שאתה פנוי ומחפש - ומה אתה מחפש.

מחזק מאוד! במיוחד המשפט "בית ה' נחנך בימי החנוכה, את הבית שלכם אבנה מהרה" נגע בי.

תודה!

-דעתי-.

המילה "עיקר" מבלבלת כאן..
אבל הכוונה הבסיס. קודם שיהיה את זה. בלי זה, אין על מה לדבר. אין בכלל מה לנסות.

ניקח את שוק הרכב.

אם אין בלמים שעובדים חלק,
ואין מנוע שפועל חלק,

אין בכלל מה להסתכל על הצבע והצורה וכמה אנשים הוא מסוגל להכיל בתוכו.

עכשיו נניח שיש בסיס.
זה אומר שכל רכב מתאים לך ? לא.
יש כאלה מעדיפים רכב קטן, גדול, בטוח, מהיר, נמוך, גבוה. טוב לשטח, טוב לעיר.

אבל קודם הבסיס.

ככה אני מבין את זה.
כלומר, זה שיש למישהו "לב טוב, והוא מקסים" זה רק -תחילת- הסיפור. לא סוף הסיפור.

במה הוא עובד ? 
מה הוא למד ?
איך הוא מתנהג כשדברים לא מסתדרים כמו שהוא רוצה ? איך הוא עומד בלחץ ?
האם הוא דברן ? שקט ? 

כל אחד והפרמטרים שחשובים לו, ממש כמו בבחירת רכב. כמובן, כל אחד והתקציב שלו (מה שיש לו להציע)

בהצלחה.

אני לא מסתכל מהצד של האדם שיש לו מידות טובות או לב טוב..המשפט הזה בדרך כלל נאמר לאנשים כאיזה משהו להתמקד בו ופחות בחיצוניות(אגב הוא נאמר בעיקר לגברים ממה שאני מכיר) אף פעם לר באמת האמנתי בו כל כך, נכון, יש בו מן האמת אבל בדור הזה להגיד לבחור "העיקר לב טוב ומידות טובות" אם הוא לא צדיק נסתר בנם של קדושים בעיניי זה פחות רלוונטי לנסות למכור לו את זה, והאמת עכשיו כשאני חושב על זה, אני חושב שהרבה שדכנים נופלים שם(גילוי נאות אף פעם לא הלכתי לשדכן/ית) ומרגיש לי שהם לא באמת מתעניינים במה אתה מחפש/ת אלא פשוט לחתן בלי הרבה מאמץ ואז מגיע המשפט " העיקר לב טוב"

חנוכה מלבלב מלא בלבלובי שמחה וכו🦝🔥

השפעה חיובית;)

כתבת בפורום הנכון?

אל תתייאש. בע"ה שלך תבוא כמה שיותר מהר🙏

אוח ישע למתולתל ואני יש דודא אליך 

סליחה @הרמוניה 

בגדת ככה בשירי נשמה? (כן, ככה אני קוראת למזרחית😛) 

אהה אליסיה משהו מה שמה

כן?

נהייתי קצת אובססיבי לשירים שלה ולאחרונה התחלתי לשמוע את כל האלבומים שלה מהעבר, אפילו נרשמתי לTIDAL רק בשבילה.

היא ממש מיוחדת. למען האמת זה בעיקר בגלל הפרסונה... יש לה לב טוב והפרסום לא גרם לה לאבד את זה.

האמת שמאז הנערות לא שמעתי מזרחית קלאסית רק מזרח חסידי חח .. האייל גולן זה היה יותר נוסטלגיה בשבילי אז שמעתי תקופה מסוימת.

מה שאני שומע עכשיו זה בעיקר את אליסיה וחסידי קלאסי. (חח רק אני מסוגל לעשות את השילובים האלה 🤣🤣)

לבריאות

למה, זה הגיוני. אתה גם: יהודי, גם ישראלי, גם מזרחי, גם בן אדם בעולם, גם ילד לשעבר, גם .... הרבה זהויות.

TIDAL זה כמו ספוטייפי רק באיכות גבוהה יותר ...HiFi .. אני משלם רק 20 ומשהו שקל בחודש..

אשכול פריקה חושפני ופוטוגני לא יעזור לך לשחזר את הכבוד האבוד שלך. יש דברים שקשה מאוד לתקן. אפילו הייתי אומר ביזיון...

אני אחזור לי למוזיקה החביבה עלי ואתענג על החברה שאני מארח לעצמי

יום אחד גם אתה תחזור בתשובה

🍿

זה לא יפה אם את אומרת שמזרחית= שירי עגבים...

יש הרבה שירי עגבים וגם סתם שירים מטומטמים שהם לא מזרחיים

ולצערנו רוב המוזיקה היום (בין הפופ הרגיל ובין הפופ המזרחי) היא מטומטמת. בזכותה אתה מעריך יותר מוזיקה איכותית ונהנה ממנה...

השוני שיש בין הפופ המזרחי של היום לבין ימי תחילת ואמצע הז'אנר הזה- לפני עשרים שלושים שנה, בולט מאוד. כבר אין זכר היום למוזיקה שהיו עושים אז.
 

אבל גם היום מדי פעם יש הבלחות, אפילו מדהימות.

נניח פאר טסי הוא מאוד מוכשר, ומי שיסתכל מהצד לא יכול להבין איך מי שכתב והלחין את "מה יהיה מחר" מבזבז את הכשרון שלו על שירים טיפשיים.

אבל שמה הדור נמצא. תרבות רדודה ואנשים שנמצאים בבוץ רגשי, שצמאים לצאת משם ולהגיע לעומקים רגשיים ולקשר אמיתי, אבל הרבה פעמים לא באמת יודעים מה זה כי הם לא חוו את זה או לא מאמינים שיגיעו לזה.

השיר הראשון חסום לי🤭 והשני לא

נכון