עצות פרקטיות שעוזרות לי הרבה עם הילדים.

במקרה הראשון- במקום על דרך השלילה, להגיד מה כן מותר, מותר לשפוך מים בחצר / גינה / אמבטיה.

מותר להגיד מילים של שירותים - בשירותים.

מותר להרביץ - לספה / לכרית.

עוזר מאוד.

במקרה השני - נשמעת דרך טבעית של ילד לפתח עצמאות. במקום לקבוע עובדה - לתת לו לבחור בין שני מקרים.

עוגיה אחת או שתיים? אני מצחצחת לך או אבא?

לא לקבוע עובדות, לתת לו הרגשה של עצמאות ובחירה בתוך המרחב שאת מאפשרת.

ובקשר לחיבוקים, גם לי יש ילד כזה. אולי משהו תחושתי, אולי זה פשוט גיל וחוסר מודעות לגבולות, גם כאן אני מכוונת - למשל, תלטף אותי רק כאן ונותנת כמה שיותר להתנסות עם מגעים שונים כמו חול, בצק, סליים (אני באמת רואה שקשה לילד הזה יותר להתרגל לתחושות של הדברים האלה ביחס לילדים אחרים).

ומה זה להתנהג יפה? ילדים משתוללים, מבלגנים, אני לא מצפה מהם להתנהג כמו אנשים בוגרים.

לילדים קשה לשבת ליד אבא כל התפילה, זאת צפיה גבוהה מידי.

גם עם האוכל, אצלי יש זמן קבוע שבו כולם אוכלים, אחרי זה אני לא מרשה לאכול, הם עושים ביס, קמים, מסתובבים בסלון, חוזרים, כל עוד זה בזמן האוכל ולא אוכלים בחדר אני לא מתעקשת שישבו יפה (זה גבול ששיננו אחרי שראינו שקשה להם לשבת, שהם סוף סוף בבית אחרי יום ארוך במסגרות ששם נוקשים יותר, והחלטנו שהמאמץ לא שווה והוא הורס לנו את האווירה של ארוחת הערב)

בגדול אני חושבת שהגישה לא צריכה להיות במלחמות.

אתם לא אחד נגד השני.

אתם המבוגר האחראי שצריך לרתום את הילד יחד איתכם לדרך שמתאימה לכם.

דבר ראשון אולי כדאי שתבררו עם יועצת שהדרך שבחרתם תואמת את הגיל.

דבר שני ללמוד איך לדבר לילד בצורה שרותמת אותו לדרך ולא שמצווה והוא מציית.

בהצלחה❤️

שתארת יכולות להתאים גם לבן שלי

נשפך לו מים

עושה שטויות

יורק

לפעמים מתעקש מאד

לפעמים נצמד אלינו/ אל אחים שלו

לפעמים משתולל ולא מכבד מנוחת צהרים

מבלגן את הבית ולרוב אין לו כוח לסדר

לא תמיד רוצה לאכול כשכולם אוכלים

כמעט אף פעם לא מסיים את האוכל

בעיניי בהשוואה לילד אחר שלי ולילדים של אחרים

הוא דווקא ילד יחסית קל וממושמע לגיל 5

הציפייה שהדברים יתרחשו אחרת לא תואמת גיל

אני לא מאיימת (גם לא יעיל וגם פוגע בהובלה ההורית)

לא מצפה שכל הדברים הנ"ל לא יקרו

לא מכריחה שום דבר (לאכול/ לסדר/ לעזור/ לישון וכו) (גם לא יעיל וגם פוגע בלמידה של הילד לבחור נכון)

מה כן?

נשפך לו מים (מבקשת ממנו לנקות/ עוזרת לו וממליצה לו מה לעשות כדי לצמצם פעולות שפיכה)

עושה שטויות (לפעמים מתעלמת לפעמים אומרת להפסיק, תלוי איזו שטות)

יורק (מבקשת להפסיק, כנראה שלב בהתפתחות)

לפעמים מתעקש מאד (הרבה פעמים אני מתגמשת, בגלל שאני המבוגר האחראי, לפעמים כשהוא מתעקש יותר מדי, משאירה אותו עם הפלונטר ועם הפתרונות האפשריים לבחירה)

לפעמים נצמד אלינו/ אל אחים שלו

(אם זה לא זמן מתאים מבקשת ממנו להפסיק להיצמד, לרוב הוא נפגע מזה, אבל לומד עם הזמן לכבד מרחב של אחר)

לפעמים משתולל ולא מכבד מנוחת צהרים (מבקשת ממנו להפסיק להשתולל/ לא להפריע)

מבלגן את הבית ולרוב אין לו כוח לסדר (לרוב אנחנו עוזרים לו לסדר/ מסדרים במקומו)

לא תמיד רוצה לאכול כשכולם אוכלים (שיאכל מתי שהוא רוצה, יותר חשוב לאכול כשחשים רעב מאשר לאכול עם כולם)

כמעט אף פעם לא מסיים את האוכל (לגיטימי לגמרי, לא טוב להמשיך לאכול כששבעים)

עם כל ההבנה שלי שזה תואם גיל והקלות יחסית שאני יודעת להתמודד איתו

אני עדיין עייפה הרבה פעמים מהגידול שלו

כי ילדים זה מעייף ושוחק

אם היו לי 2 כאלה בטוח הייתי מותשת הרבה יותר

מצטרפת למי שכתבה שהרבה ממה שכתהת תואם גיל.

יחד בן חמש לא מסוגל לשבת עם אבא בבית הכנסת, זו ציפיה לא תואמת גיל. גם הבן שלי , בן 7 , לא יכול לשבת בבית הכנסת יותר מכמה דקות. זה גיל לבוא עם אמא להכנס לקבל סוכריה ולצאת.

גם לכבד מנוחת צהרים זו לא ציפיה מציאותית, פשוט נחים בתורו, לא יחד. אחד עם הילדים.

כתבת שהם מתנהגים כמו ילדים קטנים, הם באמת ילדים קטנים.

יש המון סיטוטציות כמונשכצבת עם ילדים קטנים בגיל הזה, קשה חכתב בפרוט מה לעשות בכל אחת מהן.

יכולה לומר שאני חא רודפת עם אוכל אחרי ילדים, לא סיים , לא נורא. ובאמת ממש קשה לגרום להם לסדר משחקים, אפשר לאסוף איתם.

באופן כללי ממש מציעה ללכת להדרכת הורים, ולפתח טת הגישה שלכם עם פחות מאבקי כח. כי נשמע שאתם ממש מותשים, מצד אחד זה הגיוני, אבל הדרכת הורים טובה יכולה לעזור להלחם פחות ולהיןת פחות מותשים ממהורות

יש לי ילדה בת חמש

דוקא בוגרת מאוד לגילה

ויחסית רגועה וממושמעת

ועדיין לא מצפים ממנה שתתן לנו לנוח אם היא בלי השגחת הגדולים,

ולא שתשב בבית הכנסת זמן ארוך

זו ציפייה שלא תואמת גיל.

בנוסף קיים פה לדעתי איזה קושי בהבנה של ההורות,

ובהכלה שלהם כילדים קטנים דבר שגורם לחוסר השקט שלהם להתגבר ולכם להיות עוד יותר מותשים

זה לופ שהדרכת הורים טובה תעזור לכם לצאת ממנו

נשמע שהם מחפשים הרבהתשומת לב

אם שופך מים או יורק הייתי מנסה להתעלם ולא להתייחס ככ

ואם תנסי את מראש להוביל ולא לתת להם להשתעמם:

להוציא משחק ולשבת לבנות

לצייר יחד

לקלוע גרביים לגיגית כביסה

ממש לעבור מפעילות לפעילות-אז הם יתנהגו יותר יפה? שווה לנסות לדעתי.

אוכל הם קמים-לא לרדוף. אני מודיעה ברוגע שהמטבח נסגר בשעה איקס ומי שרוצה לאכול זה עכשיו. מי שמגיע, מעולה. מי ששבע זכותו לחכות לארוחה הבאה. או במקסימום לשמור את הצלחת בצד שיאכלו אחר כך. ממש לא לרדוף אחריהם...

בבית כנסת זה גיל רק לשחק אם חברים בחוץ, ממש לא לשבת ליד אבא בסבלנות

נכון שיש ילדים שיושבים אבל זה לא אומר שרוב הילדים ככה.

הבן שלי בן ארבע לא אוסף ולא מסדר כלום בלי עזרה

ולרוב אנחנו עושים כמעט הכל. ילדים בגיל הזה הם פיצים ו אוד לא עצמאיים.

במקום לאיים ניקח את האופניים תנסי להסיח את דעתם ולתת להם רעיונות: עכשיו אני אהיה הרמזור... נראה מי יכול לנסוע עד ל... אני מודדת לכם זמן כמה לוקח לכם לנסוע עד ל... וכן הלאה.

ואל תשכחי שעכשיו סוף החופש כולם מחורפנים. תכף הכל ישתפר

אני יודעת שהייתם באבחון אצל פסיכולוגית, אבל זה לא מספיק. ממה שאת כותבת די זועק שיש להם או לאחד מהם קשיים תחושתיים וגם קשיים רגשיים. בהתפתחות הילד יש כמה סוגים של אנשי מקצוע, וברגע שהם יאובחנו כמו שצריך - תדעו איך לטפל בהם בהתאם.

כי את מתארת שוב ושוב קשיים שעם הדרכה נכונה ומותאמת תצליחו לפתור יחסית בקלות...

(אני יכולה לתת כיוונים לפתרונות נקודתיים על מה שתיארת כאן, אם תרצי, אבל באמת נראה לי שכדאי לעשות כאן טיפול מהשורש...)

שתעשה סדר.

מנסיון, גם כשיש קשיים שדורשים אבחון, גבולות יותר ברורים ומסודרים עוזרים המון. 

כשיהיה אבחון מדויק.

אבל כן, מכיוון שאבחון בהתפתחות הילד לוקח זמן, כדאי כבר עכשיו לחפש מדריכת הורים (עדיף פסיכולוגית).

איזו פסיכולוגית מומלצת שגם מדריכת הורים?

נואשתי מלמצוא.

ואם זה תואם גיל אז למה פסיכולוגית?

אלא תואם מצב. כלומר - אם באמת יש להם קושי, אז הסיטואציות האלה הגיוניות למצב.

יכול להיות שהדרכת הורים רגילה תספיק לכם, אבל כדאי באמת עם המלצות מדויקות.

אם מתאים לך להיפגש בזום עם פסיכולוגית שהיא מדריכת הורים, אז אוכל לתת לך המלצה (בתקווה שהיא פנויה).

נשמע שבאמת כדאי הדרכת הורים כדי לקבל כלים איך להגיב.

ההתנהגות נשמעת הגיונית לגיל אבל ברור שיש לאן להתקדם ואיפה להשתפר גם מבחינת הילדים.

ילד בן 5 הוא ילד קטן, נשמע שאתם מצפים מהם ליותר מידי.

בן ה5 שלי לא הולך לבית הכנסת כי הוא לא רוצה, אם ירצה בגיוני מבחינתנו שחלק מהזמן יישב ובשאר הזמן ישחק בחוץ עם הילדים.

אין אצלי סיכוי לישון צהריים ולצפות ל0 הפרעות, ועוד בחדר אחר.

אני ישנה על הספה לידם כשהם משחקים ולוקחת בחשבון שיעירו אותי מידי פעם כי רבים/צריכים עזרה/משהו "דחוף" לספר או לשאול.

אם אני רוצה לישון בחדר בלי הפרעות, זה רק כשבעלי עם הילדים. אין מצב ששנינו ישנים בחדר והם לבד.

לגבי האוכל- הם יודעים שכשנגמרת הארוחה מי שלא סיים לאכול אז לא יוכל להמשיך כי מפנים הכל.

לפעמים הם קמים וחוזרים, לפעמים הם קמים ובאים כל פעם לקחת ביס וממשיכים לשחק ויצא גם שפספסו את ההזדמנות וחיכו קצת כדי להבין שבפעם הבאה לא שווה לקום.

אני אף פעם לא רודפת אחרי ילדים עם אוכל, בשום גיל.

ולגבי איך להגיב- לנו עזרה הדרכת הורים כדי לדעת איך להגיב.

קנינו קורס מקוון ושומעים אותו וגם מתייעצים עם המדריכה של הקורס כשצריכים הכוונה יותר מדוייקת.

ובנוסף, כאמא לתאומים, חשוב להבין שבתאומים הרבה תופעות באות לידי ביטוי חזק יותר מאשר בילד אחד.

נניח תאומים בני שנה פלוס שגומרים לאכול ושמים את הצלחת על הראש, וצוחקים אחד מהשני-זה מגביר את ההתנהגות הזו, כי גם אם ההורים כועסים-יש משת"פ שצוחק איתי.

ככה גם בדוגמאות שהעלית של שפיכת המים, ולא לתת לכם לנוח- הם בני אותו גיל, אין מישהו שמצפים ממנו להיות יותר בוגר אז הם שובבים ביחד.

הפיתרון הוא כמו שכתבו לך-סמכות הורית. הדרכת הורים טובה הכרחית פה.

לחדש לקטן

אני נוטה להגיד ישר משחקים לגדולים, כי אני ממש אוהבת לחדש לילדים שלי משחקים🤭 וגם יש פה רווח כפול, גם מתנה וגם יחס לגדולים. כשבבגד יש לך "רק" מתנה.

(ואני גם מוצפת בגדים מהגדולים…)

אבל זה באמת ממש תלוי במשפחה🤷🏽‍♀️

אם זה משפחה קרובה, כן הייתי מנסה לגשש מה יותר יישמח.

בלידןת האחרונות (חמישי שישי) פעם דברים של איפור ועור

פעם פיגמה שווה

כי לתינוק יש הכל…

מדובר על גיסות

הקשר לא קרוב בכלל אז מתלבטת אם רלוונטי

והיה לי ממש כיף😂

לדעתי זה לא תלוי קירבה

פשוט כזה, בלידה כוחם חרגע שוכחים מהאמא ומקבלים הכל לתינוק, וזה יפה לשים את האמא במכז ולקנות לה🙃

וחלוק פרוותי והיא עפה על זה

אבל הקשר שלנו באמת זורם וקרוב

אם כי, גם בגד חדש לתינוק חדש, זה מחדש.

אבל זה תלוי אופי גם של היולדת.

ודוקא כי כאילו יש לי מהקודמים אז לא מפנקת את עצמי לקנות חדשים ויפים

אם מישהי היתה מביאה לי כמה בגדים מתוקיים משיין או בגד אחד חמוד במיוחד היתי מעדיפה

אבל אם זה סתם בגד גוף פשוט ומשעמם

אז עדיף משחק לגדולים כי זה שימושי יותר

אבל עם מצפון על הכאיתו בזבוז הזה

אבל ביאס אותי כי בחיים לא מקבלת מתנות ללידות

תכלס מאז ומתמיד

כמה ספורות ממש

אין לנו משפחות בסגנון

הגיוני כי גם אני לא נותנת כי לא יכולה

וזה הנורמה

אבל בכל זאת התחשק לי להלביש יפה ומתוק ונראה חדש

אז לא קניתי הכל כמובן

אבל כן כל כמה זמן קניתי משיין בזול בגדים מתוקים ומהממים שמשמחים אותי

בעיקר לשבת

אז אני היתי שמחה בבגדים

אבל זה עניין של אופי כל אחת משהו אחר

היתי שמחה גם במשהו לעצמי

פיג'מה כיפית ,ספר טוב, נעלי בית בחורף, משהו חמוד ומפנק

בברית של הילד השישי קיבלנו מתנה ספר צביעה יפה עם הקדשה חמודה: "בזמן שאמא מטפלת בתינוק החדש, אתם תוכלו להעסיק את עצמכם בספר הזה."

נהניתי מהמחשבה

והאמת שזו מתנה עדיפה בעיניי על פני משחק קופסה וכדומה, דווקא מכיוון שהיא מתכלה. בלידות הבאות הביאו לנו משחקי קופסה כמתנה, והאמת שהרגשתי שזה רק מוסיף לנו עוד בלגן בבית🤭 (כי במהלך השנים הספקנו לצבור הרבה משחקים...)

אבל כמובן אני מודה לאלה שהביאו וחשבו על זה! כי שוב, בעיניי תעסוקה לילדים עדיפה על פני עוד בגד לתינוק, כשיש כבר הרבה בגדים במצב מצוין (כי תינוקות לא מבלים בגדים) מהילדים הקודמים...

אבל מן הסתם זה אינדיבידואלי - יש אימהות שהיו שמחות בבגד חדש שמייחד את התינוק על פני אחיו... 

כן כיף להתחדש במשהו לבייבי

דווקא כי פחות יש את ההתלהבות והמתנות כמו בראשונים.

ארוחה אפשר להזמין בוולט.

יואו חיכינו איתך

איזה מרגש

זוכרת את כל הסיפור של תחילת ההריון

מרגש מאוד !

הרבה נחת להתאוששות קלה 

מרכז יהל - מרכז ייעוץ והדרכה לחיי אישות

ארגון ותיק ופעיל בתחום שאת מחפשת - עם עשרות פודקאסטים ומאמרים מצויינים

לדעתי הרבה יותר יעיל, ואם גם בעלך בקטע לטפל בעצמו, אז בכלל.

בסוף המון הקונפליקטים הזוגיים סובבים סביב פצעי ילדות אחד של השני שנפגשים. לכן לנו טיפול אישי עזר הרבה יותר.

בקשר לפודקאסטים יש של אסתר פרל ( באנגלית)

יש את הפודקאסט של פאולה וליאון ( לא יוצאים פרקים חדשים אבל יש שם אוסף של הקלטות טובות)

וכל פודקאסט של התפתחות אישית יעזור.

יש פודקאסט שנקרא מטהרת לעצמי- פודקאסט בכל נושאי הבית היהודי, זוגיות, נשיות, טהרה ומה לא…

אולי תמצאי שם תכנים גם בשבילך.

ובהצלחה רבה! 

לי היה כך כשהנקתי עם ההריון..

ההנקה.
כשהפסקתי להניק- עברו הסחרחורות.
אין ברירה...