כלי סעודה חדשים הנקחים מן הגוי (כגון רוב הכלים המיוצרים מחוץ לארץ ישראל), צריך להטבילם במקוה קודם שישתמש בהם. שכך נאמר בתורה (בחומש במדבר לא.) לאחר שנלחמו ישראל עם המדינים, וחזרו מהמלחמה עם שלל, ציוה אותם הקדוש ברוך הוא להטביל את הכלים שבאו משלל המדינים במקוה טהרה, וכן אמרו בגמרא במסכת חולין (דף עה. ומכל מקום, אף שטבילת כלי מתכות היא מן התורה, טבילת כלי זכוכית היא מדרבנן, ולדבר זה ישנן משמעויות הלכתיות שונות.

וקודם שמטביל את הכלי, אם הוא כלי אחד, מברך עליו, אשר קדשנו במצותיו וצונו על טבילת כלי, ואם הם שני כלים או יותר, מברך, אשר קדשנו במצותיו וצונו על טבילת כלים. ובדיעבד, בין שבירך על טבילת כלי אחד על טבילת כלים, ובין שבירך על טבילת כלים רבים על טבילת כלי, יצא, ואינו חוזר ומברך.

וכשמטביל את הכלי, צריך להטביל את כל הכלי כאחד, ואפילו אם הוא כלי גדול וארוך, משום שאין טבילה לחצאין.

וברוב המקומות שיש בהם ישוב של יהודים שומרי תורה, ויש שם מקוה טהרה, יש שם גם מקוה מיוחד לצורך הטבלת כלים, וחייב כל אדם להזהר שיהיו כל הכלים בביתו טבולים כדת, משום שכל זמן שלא הוטבלו הכלים הטעונים טבילה, אסור לאכול ולשתות בהם, ומכל מקום אם עבר ועשה איסור והשתמש בהם, אין המאכל נאסר מחמת כן.

ובהלכה הבאה יבואר בעז"ה אילו כלים חייבים בטבילה ואילו מהם פטורין

נתבאר, שכלים שנקחים מן הגוי, כגון כלים המיוצרים בחוץ לארץ, טעונים טבילה במקוה קודם השימוש בהם, והזכרנו בדברינו, אילו כלים טעונים טבילה, ואילו כלים אינם טעונים טבילה, וכעת יבואו עוד פרטי דינים בזה.

לענין כלי פלסטיק, הנה כבר נזכר בהלכות הקודמות, שהטעם שכלי חרס אינם צריכים טבילה, הוא משום שבפרשת כלי מדין לא נאמרו אלא כלי מתכות, ודוקא אותם צונו השי"ת להטביל. ואמר רב אשי, כלי זכוכית הללו, הואיל ואם נשברים יש להם תקנה, שראויים לחזור ולהתיכם ולעשות מהם כלים, דינם ככלי מתכות, ואם כן לכאורה כלי פלסטיק, שאפשר להתיכם לעשות מהם כלים, יש לדמותם לכלי זכוכית, להצריך אותם טבילה.

אולם מרן הרב עובדיה יוסף שליט"א כתב, שמכיון שכלי זכוכית חייבים בטבילה רק מדרבנן ולא מן התורה, אם כן דוקא דבר שהיה בזמן חז"ל שייך לומר שגזרו עליו להצריכו טבילה, אבל כלי פלסטיק שכלל לא היו בזמן חז"ל, לא שייך לומר שחייבים בטבילה, אף שמצד  הטעם הם דומים לכלי זכוכית. והגאון רבי יצחק יעקב וייס זצ"ל, גאב"ד העדה החרדית בירושלים, פסק בספרו, שכלי פלסטיק חייבים טבילה, אולם לאחר מכן (בשו"ת מנחת יצחק חלק ד') כתב שראה את דברי מרן הרב שליט"א וחזר בו להורות כדברי מרן שכלי פלסטיק אינם צריכים טבילה.

כלי פורצליין (הנקרא בלשון ערבי פרפורי), כתב בספר כנסת הגדולה (להגאון מהר"ר בנבנישתי זצ"ל, תלמיד מהרימ"ט, לפני קרוב לארבע מאות שנה), שהמנהג הוא שאינם צריכים טבילה, משום שדוקא כלים שהם זכוכית ממש ושיש להם תקנה להתיכם לעשות מהם כלים, חייבים בטבילה, משום שהם דומים לכלי מתכות, אבל כלי פורצליין שאם נשתברו אין להם תקנה, הרי הם ככלי עץ וכלי חרס, שאינם צריכים טבילה כלל.