אבל ככלל, זה שלב אחר לגמרי בחיים

"הכל עוד אפשרי אם רק תבחר"

רק כמובן צריך הרבה סימני שאלה לפני

לבדוק שזה באמת מתאים ויסתדר

אין דין 29 ו19 כ39 ו29

לדעתי שווה לנסות.

בדרך כלל גם בחורים בגיל הזה יותר מיושבים ומקורקעים.

שימי לב שיש אנשים עם אופי זקן, שעייפים כזה מהמסע. אבל אם הוא לא כזה, אני לא הייתי נותנת לפער הזה למנוע ממני לצאת איתו.

יצאתי עם בחור כזה ולא הסתדר מסיבות אחרות, אבל הוא אחד הטובים שהכרתי. 

מרגיש לי תלוש גג 5 -6 

תראה לא רוצה להכליל כי לך תדע 

אבל יש פער בהסתכלות על העולם לפעמים מטרות וגם בשיח הפשוט.

יש הבדל עצום בין זוג בגילי 29 ו-19,

לבין זוג בגילי 35 ו-25.

כי נכתבו כאן שתי שאלות: האם 10 שנים זה הפרש גדול מידי, וספציפית לגבי הגילים האלה

כשכולם עונים "כן" בלי להרחיב, נשמע שבכל מקרה התשובה היא כן.  

לכן עניתי מה שעניתי. אולי הייתי צריך להרחיב יותר 

לגבי הגילים שהם התחתנו/ הכירו

אחד הזוגות הכירו בגיל 37 - 25 והתחתנו תוך חצי שנה

הזוג השני (לא דתיים) הכירו בגיל כמדומני 31 -20 והתחתנו משהו כמו 3 שנים אחרי זה

כנראה לרוב האנשים זה פחות יתאים אבל תמיד יש יוצאים מן הכלל (ואם כבר מתחתנים זה אומר שזה לא הפריע להם

ברמה האישית אני מעדיפה שלבחורים יציעו בחורות סביב הגיל שלהם או אפילו קצת יותר גדולות ולא קטנות בהרבה. כי זה מנרמל מוסכמה כזו שבגללה בנות בוגרות יותר מקבלות הצעות עם פערי גיל לא מכבדים (נכון יותר לגילאי 35 ומעלה)

הרוב המוחלט לא מסכים איתך. גם הביולוגיה.

ויש הבדל עצום בין בחור בין 40 לבחורה באותו הגיל מבחינת ילדים. 

באישה בגיל הפוריות המוקדם

זה לגמרי ליגיטימי

מצד אחד זה מצער שהרווקות המאוחרות נשארות בלי הרבה הצעות (מכירה מקרוב. יש לי חברה בת 41 שמציעים לה גברים בני 50) אבל מצד שני, יש בזה הגיון מסוים.. נושא כואב

היא 19 הוא 31

אבל זה באמת חריג

השאלה היא אם זה מתאים לך.

יש אנשים כאלה שזה סבבה להם, ויש שלא. מה זה משנה?

שמעת פעם על יונתן רזאל? או אהרן רזאל? או ריקה רזאל?

יש להם עוד אח, קוראים לו יהודה רזאל.

"בגיל 18 הוא התחתן עם אלמנה בת 28, שהייתה אמא לשני ילדים קטנים. הוא היה חבר של אחיו הקטן של הנפטר והתאהב בה. יחד הם ילדו עוד עשרה ילדים" (מכאן: https://xnet.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5065200,00.html)

בסופו של דבר זוגיות בונים עם אדם, ולא עם גיל\הפרש מסוים. אמנם, הרבה מהאישיות של האדם מושפעת ממסלול חייו, מהדרך שהוא עבר, מהניסינות וההתמודדויות שלו בחיים. לרוב, פער של עשר שנים בגילאים שהוצגו מייצג שלב אחר ורחוק במסע החיים - אבל אם שאר הדברים שחשובים לך נמצאים, למה לא לנסות לפגוש את האדם שעומד מאחוריהם? בלי התחייבות להתחתן, רק לראות אם יש אפשרות לשיח עם האדם.

היתרון הגדול - מבחינה כלכלית, ככל הנראה הוא נמצא במקום יציב יותר ממך.

חיסרון הגדול - תוחלת החיים של גברים נמוכה משל נשים.

ב90 אחוז מהמקרים זה יהיה פער גדול מדי, בחורה צעירה צריכה מישהו עם נפש צעירה והסיפורים על זה שבנות יותר בוגרות מבנים הם אגדות במיוחד בפער המדובר כאן. לי זה נראה חבל.

לכתחילה, למה שתצאי עם פער כזה? חסר לך בחורים צעירים יותר?

זוהי נקודת המוצא.

אם עכשיו את אומרת שמצאת בבחור הזה משהו שאין באף אחד אחר, שהוא עונה בדיוק על מה שאת מחפשת, שכבר נקשרת אליו, -זה כבר משהו אחר ואפשר לבדוק.

וגם בכללי 19 נראה לי גם גיל צעיר מכדי להיות בלחץ ולחשוב שזה ההצעה הכי טובה בחיים ולא יהיו עוד הצעות.

זה מתאים ל-2 הצדדים מה זה משנה הפער?

לא משנה מה הפרש הגילאים 

למעשה ברגע שאמרת שהכל נראה מתאים

מה עוד יש לומר? בין אם הוא ענק והיא גמדה

הוא צעיר והיא מבוגרת, היא אלמנה+ והוא רווק

אם הכל מתאים לכם מה הבעיה?

זה חיים שלכם עניין שלכם.

מצב יש אפשרות לומר שיש מישהו יותר מתאים

אם קראתי נכון הכותבת רשמה שיש התאמה ביניהם

רק שיש פער בגילאים 

אני שם דגש על כך שהזוג הכיר וזה מתאים להם

אתה שם דגש שבגלל הפער הם לא מתאימים

אע"פ שהם אומרים שהם מתאימים.

אם הם מצאו שהם מתאימים מי אנחנו שנאמר להם שהם טועים

אז מה יש להתלבט...

זה אומר שאין פער

אני חושב שבאמת צריך להפסיק להיות ילדים..

זה לא אומר שלא לחשוב ולא לשקול דברים...

בני אדם זה לא רובוטים לא מתחתנים עם מדדים...

אם שני אנשים מתאימים אחד לשני ושמחים אחד בשני....אז מה זה משנה...

אם הוא היה יכול להיות אבא שלה סבא שלה וכד' או קרוב לשם אז נכון זה כבר לא מתאים כמו לא יקח זקן ילדה...

אולי הוא חיכה לה את כל השנים האלו?

בקיצור לפסול רק על הגיל זה בעיני הדבר הכי מטופש שיש...

תדמיינו שהם היו נפגשים בלי לדעת את הגילאים מה היה קורה אם הם באמת מתאימים...

הם היו מתחתנים...מה לא חבל להפסיד?

היא קו ההתחלה. מרוב שאנחנו מחפשים כל כך הרבה זמן אנחנו עלולים לשכוח את זה.

וכן, יש פערים מאוד משמעותיים בגילאים האלו. צריך לדעת את זה מראש ולשקול טוב טוב.

זה לא אומר שזה חסר סיכוי - מכיר אישית זוג שהתחתנו בני 30 ו20. הבחור לא רצה לשמוע בכלל והבחורה התעקשה והיום הם נשואים באושר.

אולי באמת כדאי לשאול בפורום נשואים טריים. 

זו לא יועיל לשאול אנשים...

זה פשוט להכיר את האדם....

זו בדיוק הנקודה שאני מדבר עליה...

מה יש להתייעץ על זה הם לא מכירים לא אותו ולא אותה...

חוץ מזה מפגש בין שני אנשים יכול להוליד דברים מעניינים וטובים בלי כל השקלולים הלוגיים.

נכון חתונה זה לא קו הסיום.

ולא אני לא חושב שמרוב שאנחנו מחפשים אנחנו שוכחים את זה...

לפחות אני ממש לא....

קו הסיום הוא לא החתונה אבל לעולם לא יעזור לך לעשות חישובים....זוגיות בונים:

נעימות חיבור הדדיות כבוד גמישות זה דברים שבונים זוגיות....אם יש לך את זה בתודעה וכך אתה משתדל לחיות אז תפסת הנקודה העיקרית ואם לא זה לא יעזור כל שאר החישובים...

דברים צפים...

הבעיה הגדולה היא שאנשים נכנסים לזוגיות וחושבים שלא יצפו דברים ואז הם חוטפים מחילה סטירה בפרצוף...

ואני אומר את הדברים מאנשים נשואים שאמרו אתה מתחתן עם מישהי אחת ויומיים אחרי החתונה זו מישהי אחרת...

זה נשמע מפחיד...

האם זה רע? לא...הם חיים בשמחה ובאישר מה שמאךשר על זה את זו התובנה והתודעה שככה זה...מה שצריך שכל אחד יהיה מוכן לכך."לסיכון הזה". דרך אגב זו לדעתי אחת מהסיבות הפסיכולוגיות לכך שאנשים לא מתחתנים..כי הם לא מבינים שההתאמה המושלמת המדוייקת לא תביא להם זוגיות טובה.והם ממשיכים לחפש...

וגם אם הם ימצאו זה לא באמת יהיה טוב גי מה שיקרה שבתוך המציאות של החיים דברים ישתנו...

ככה החיים עובדים לא רק בחתונה...

העולם דינאמי דברים משתנים צריך לדעת לזרום איתם....

כשהייתי בת 23 הכרתי מישהו 10 שנים מעליי, וזה היה לא מתאים בעליל. אם יש התאמה זה אחרת..

אבל עדיין זה הפרש גילאים שיכול להיות מאתגר בכל מיני דברים

אם אתה מרגיש שאתה רוצה להתחתן כדי לתת ולהוסיף טוב, או כדי לקבל

מרגישים את זה שונה

גם לרצות לתת שאין לך למי זה כמו צמא, אבל אחר

מצטרפת להרמוניה בשאלתה כדי להבין יותר.

ורק אומר שעלתה לי מול זה זו המחשבה שאנחנו לא פועלים רק עם מידה אחת במערכות במציאות, ובפרט במערכות יחסים, אלא עם מכלול שילובי המידות (מה שאנחנו פוגשים לאורך ספירת העומר).

ובהקשר הספציפי של נתינה, חלק מהעניין הוא הלמידה להשפיע על האחר גם מתוך הקשבה ליכולת ההכלה שלו ולכלים שלו. ואפילו יותר מזה, להקשיב לרצון שעולה ממנו כדי להיות מדוייקים יותר.

צריך שם יכולת התגמשות ותנועה דרך מכלול המידות המתגלות במציאות באופנים שונים.

מכיוון שזכיתי שגמלו איתי חסד התחדד לי ההבדל.

נראה לי שניתן להבין את הרעיון מהמקור המפורסם בנושא בדברי הרב דסלר:

"הורגלנו לחשוב כי הנתינה לתולדת האהבה, כי לאשר יאהב האדם- ייטיב לו. אבל הסברה השניה היא, כי יאהב האדם את פרי מעשיו, בהרגישו אשר חלק מן עצמיותו בהם הוא- אם בן יהיה, אשר ילד או אימן, או חיה אשר גידל, ואם צמח אשר נטע, או אם גם מן הדומם, כמו בית אשר בנה- הנהו דבוק למעשי ידיו באהבה, כי את עצמו ימצא בהם… כי כך שנינו במסכת דרך ארץ זוטא (פ"ב) 'אם חפץ אתה להידבק באהבת חברך, הוי נושא ונותן בטובתו"

כלומר על ידי הנתינה וההשקעה באחר האדם מרגיש שהשני חלק ממנו ולכן אוהב את עצמו בזולת. העניין הזה מצוי הרבה בקשר של הורים וילדים ובפרט ההתבטאות השלילית של תוצאות הנתינה.

אני התייחסתי יותר בהיבט של הנותן, אפילו בלי להיכנס לצד המקבל כי זה אולי פחות רלוונטי לנושא מצד התוצאה, אבל ייתכן בהחלט שחוסר ההתאמה למקבל קשורה לגישת הנותן.

ואם כבר הזכרת את המידות של ספירת העומר, הקשר הזוגי עיקרו אינו החסד אלא הקו האמצעי…

אז כנראה שיש לך חלל כזה ורק אתה יכול למצוא אותו.

לדוגמה אני לא מרגיש שיש לי חלל כזה, לכן השאלה הזו לא מעסיקה אותי (בעבר זה כנראה יותר העסיק).

השאלה איפה החלל הזה פוגש אותך.

יכול להיות חוסר טכני אבל מבפנים האדם שלם

קח לדוגמא אדם נכה, הוא יכול להגיד שיש לו חוסר ממשי, חוקי המשחק לא הוגנים עבורו. אבל הוא יכול גם להיות שלם עם ה"חוסר" הזה. להבין שהכל מכוון ויש סיבה ולחפש הזדמנויות לממש את הטוב שבמצב.

אף פעם אין מושלם במציאות שלנו... תמיד יש משהו שאנחנו צריכים להשלים אנחנו.

תנסה להגדיר את שני החללים האלה, מה כל אחד רוצה שימלאו בו. ואז נוכל לדבר מה אתה ממלא בעצמך ואז היא.

עקרונית, נראה שכל מה שקשור לעצמך לבדך צריך שאתה תמלא בעצמך וכל מה שלא תלוי בך כלל - שמישהי תבוא ותמלא אידך זיל גמור.

משמח מאוד!! בניין עדי עד הצלחה וכל הברכות!💓

שמע זה הדבר שהכי משמח אותי. כאילו המשיח הגיע!!!!!!!!!!!!!!

שפע ה' וחסד ה' בכל יום. תנצל א הטוב ואל תתעלם ממנו. זה לא ברור מאליו. גן עדן בעולם הזה

תלוי בך

השני שך ושהו. לא מסובך

העיקר זה להיות עם מישהי ולהגיע איתה למרחב אינטימי שתהיו בית אחד עבור השני.

אם הסנטר או האף שלי טיפה עקום או מה אבא שלה עושה זה פחות משנה ולכן לא משנה באמת איזו אופציה תבחר.

תדמיין מישהי שאתה רוצה לשבת איתה על כוס קפה בבוקר ביום שישי, זהו, לא צריך יותר מזה ;)

ממש בחודשים האחרונים התובנה הזאת נפלה לי, באמת שום דבר לא משנה בלי זה, יכול להיות לך הכל מהכל, אבל בעצם אין לך כלום, ומנגד יכול להיות בחור שאין לו רבע מהדברים שיש לך, ועדיין יש לו כל כך הרבה רק כי הוא נשוי.

תובנה כואבת שכזו

יש את הודיה דוידוביץ באיזור יד בימין. שווה את ההשקעה!! אחת האלופות והמקצועיות! למדה רציני באוניברסיטה..

הדבר הכי מועיל זה לשמוע שיעורים על זוגיות של רבנים ורבניות.

מטפלים בדר"כ יכולים לעזור ברמה הפרקטית, וברמה הפנימית והשכלית העזרה שלהם שוות ערך לשמיעת שיעורים…

יעל אמיתי

שרה אלטר

צילי גיגי (מושב אורה)

כל אחת שונה מחברתה אם תרצי אוכל לשלוח בפרטי טלפונים שלהן ותבררו עם כל אחת אם זה מתאים

לאחרונה תאמת אני מופתע ממש לטובה מבנות שיודעות לספר על חברות שלהן, אז שאפו בנות תמשיכו ככה!

אני זוכר ממש בתחילת הדרך דיברתי עם חברה שהתלהבה ובסוף אמרה "נו תצא איתה". תודה באמת.

היתה גם אחת אמרה בנוסף להכל "היא יפה", וואלה שתשלח תמונה חחח

שהיא מאחלת לאח שלה כזאת בחורה?

הייתה גם משפחה.

למה לרדד?

וזו בדיוק הנקודה שלי - אתן צריכות להבין שהתכונות שעושות אותה לחברה טובה שלך הן לאו דווקא התכונות שהבחור מחפש באשה.

אם היית מבררת על מישהו והבחור היה אומר לך שהוא נהנה לשחק איתו כדורסל - זה היה רלוונטי בעיניך? 

שהוא אחלה אדם, לרצות שיהיה משפחה שלך כן אומר. מן הסתם יש לו מידות טובות.

תפרטי את המידות שלה, מיהי ומהי. לא דברים מעורפלים ולא קשורים לנושא. 

למה היית רוצה שתהיה גיסתך? מה מיוחד בה?

שאם אתה מביע ביקורת ביחס לגישה מסויימת שאתה מזהה אותה כלא נכונה

שתקבל בהבנה שגם הגישה שלך יכולה להיות חשופה לביקורת.

אחרת, לא נראה לי גם שיש כאן חופש מחשבתי, מה שמאוד נצרך לחשיבה ביקורתית.

כי היא שווה, ולא מתייחסת לשאלה אם היא מתאימה?

בירור בא להבין אם הדמות מתאימה לי, לא האם הדמות היא אדם טוב.

בכלל, זה הדבר הכי חשוב לזכור בכל תקופת החיפושים לדעתי:

אנחנו מחפשים בת זוג מתאימה, לא בהכרח את הכי טובה, ממילא פסילות לרוב יהיו כי אין התאמה ולא כי הם פחות טובים ממני.

אבל אם החבר/ה עפים על מי שהם מדברים עליו זה מקסים וחמוד

החבר או החברה בעיקר צריכים להעביר תוכן בצורה אמינה,

אבל חלק מהתוכן זה איך אתה מנגיש אותו, אם איזה טונציה אתה אומר אותו.

אני עושה בירורים בשביל לדעת שהמידע שקיבלתי בהתחלה אמין ואני הולכת לפגוש אדם נורמלי.

בירורים מבחינתי זה לא בגלל חשד כזה או אחר, אלא בגלל שבאמת אי אפשר להכניס בנאדם לתוך שבלונה של כרטיס ולהבין שזיהית משהו משמעותי.

בירורים זאת אפשרות לקבל רושם יותר חוויתי לפני שעומדים להפגש ואז לראות אם זה הכיוון או לא.

אם מישהי סתם זורקת כמה מילים להגיד שהיא עפה על חברה שלה ובשאר העניינים היא אומרת דברי טעם, זה כזה עקרוני? נראה לי שגם אתה תסכים שלא.

אם היה מגיע מתנדב לחלק עוגות במחלקה, וזו לא היתה העוגה שאתה הכי אוהב, היו לך טענות?

אז רק מזכירה לכולנו שכל נותני המידע בשידוכים... הם מתנדבים...

ויתכן שגם השקיעו מאות שעות!!! כוחות נפש!!! מאמץ מנטלי נפשי ופיזי בהתנדבות הזאת

מבינה שאולי זו היתה **הצעת ייעול** ולא ממקום של תלונה, אז אם כן שיהיה בהצלחה.
ורק הזדמנות להזכיר לכולנו להגיד תודה לעונים! ולבוא מעמדה שמתאימה לשיחה שבה עוזרים לך בהתנדבות גמורה.

לפעמים אני יכולה להשקיע חצי שעה עד שעה ואפילו שעתיים במענה לבחור שמברר על חברה... 

ומרגישה שהוא חושב שאני חייבת לו משהו

ועוד לפעמים יש לו החוצפה להגיד "זה לא מה ששאלתי" או כל מיני טיעונים שונים ומשונים... ממש מתסכל ופוגע. אני לא בחקירה משטרתית.

נשמח שתגידו תודה על הזמן שהקדשת ותודה על כל פיסת מידע!

כמות הנזק שחברה יכולה לעשות היא בלתי נתפסת.

נתקלתי כבר בכמה שפשוט חיבלו בפועל בחברות שלהן. מקווה שזה היה בשוגג ולא במזיד. 

"היא חיננית" "אסרטיבית"

וחייב להסכים עם "היא מהממת" או "מקסימה"

בטוח שיש עוד ששמעתי פשוט כרגע לא עולה לי, כשיעלה אכתוב.

ועכשיו כשאני חושב על זה, חלק מהדברים אכן רלוונטיים כדי להבין שזה לא זה..

וגם חייב להגיד שאף פעם לא "ביררתי" אני סולד מעצם הרעיון, פשוט כשמציעים אז זה בא עם כל מיני תכונות של הבחורה וכו

מה יכול לצאת מהחוסר וודאות? או רע או טוב.

תחשוב על הסיטואציה הכי גרועה שיכולה לצאת משם, ותהיה שם כמה רגעים, תן לזה להכות קצת ותנסה להבין איך אתה מתמודד עם זה עם כל איך שזה גורם לך להרגיש וכו' זה עוזר להבין שזה לא כל כך נורא כי בסוף על הכל מתגברים, סתם דוגמא שהייתה לחבר הסיטואציה הכי גרועה שהייתה לו זה שיפטרו אותו מהעבודה, אמרנו אוקיי..בוא נתמודד לא נברח, יפטרו אותו ואז מה? קצת קשה לא נעים אבל אפשר למצוא עבודה בתחום, ב"ה לא חסר, אז גם אם יפטרו חלילה, העולם לא קורס וכו וכו..ואם זה טוב אז ברכה.

אגב גם הרע ברכה רק במלבוש לא כל כך יפה. בהצלחה דוד

כהסרת הספיקות, אומרים חז"ל.

זאת אומרת, שההתנדנדות הזו בין שני הקצווים (כן? לא?), אינה פשוטה

ולא עושה כל כך טוב...

אולי באמת לחיות את היום. לא לחטט בעבר וגם לא בעתיד.

איך אומרת הרבנית פישר? לסגור את המוח!

ולזרוק את עצמנו על השם;. ולהאמין שהוא באמת יודע מה טוב

ולסמוך עליו שמה שיהיה, זה הכי טוב.

לא תמיד זה קל אבל כך צריך לחשוב יהודי. זו צריכה

להיות העבודה.

ואגב, איני א ומרת זאת ממרום כסאי. אוי, כמה קשה לי עם זה...

אבל שכלית יודעת שכך זה צריך להיות; שההתקשרות 

לקב"ה צריכה להיות בכל פרט ופרט בחיים. לא מספיק

לשמור מצוות ולהתפלל 3 פעמים  ביום, ובין לבין

לחיות כמו כל אדם בגלובוס.

מי מאזין ומקשיב ומכיר אותנו הכי טוב?

רק הוא.

לא?

ביום שנמצא מי הראשון שכתב את זה (או את הטקסט בו זה נאמר לראשונה) אז באמת תהיה שמחה גדולה כי הספק ייפתר 😀

זה גורם לי לבכות ברגע

החיים לא פשוטים ומציבים אותנו לצערנו או לשמחתנו בפני מצבים של חוסר ודאות.

אהבתי שהוזכרה פה הנטייה לפסימיות שזה גם עניין שחשוב לתת עליו את הדעת.

גם להבין שהיציבות זה משאב חשוב זה גם אחלה אמירה שאפשר להוציא מפה. באמת ישנו אתגר להשיג יציבות בתוך חוסר הודאות.

ובאמת אולי יש כיוון למצוא את הניצוץ הטוב שבחוסר ודאות, גם זה כיוון יפה.

וכן, מותר לשנוא ולבכות ולפרוק.

בכל אופן, כדאי לחשוב מה עושים עם זה

חוסר ודאות באמת קשור לפיתוח פרשנות אישית. אפשר לתת המון פרשנויות למציאות חסר ודאות והפרשנויות יהיו כמובן חלקיות במידת מה.

איך בונים פרשנות מעצימה? אויל זאת שאלת השאלות.

פרשנות שיש בה גם תקווה ותנועה לכיוון מסויים וגם חיבור למציאות. אופטימיות זהירה.

לאורך היומיום

שנותנים וודאות לנפש

1. תזונה נכונה

2. תעסוקה מעניינת ומעשירה

3. ספורט באופן קבוע

4. קשר עם אנשים שעושים טוב

5. ללמוד וליישם תהליכים משפרי חיים באופן תמידי

6. לחיות בקצב מתאים ושלו

להשפיע.

חשיבה אם ומה צריך לעשות למול זה, שימת דגש על מה אני מכיר ויכול לפעול לפי זה, לקוות ולהאמין שיהיה טוב ולנסות כמה שאפשר.

שבע רצון בפעולות שלי מול אי ודאות ככלל.