פחד לשכוח ילד ברכבנויה12345

טוב זו שאלה קצת מוזרה אבל,

בשנה הבאה בעלי יעבוד קרוב לגן של הילד שלנו והוא יקח אותו כל בוקר(בן 4)

אבל בעלי בן אדם לחוץ וטרוד מאוד, תמיד בסוף נסיעה הוא יושב כמה דקות להתעדכן בפלאפון

וגם תמיד מתקשרים אליו, שיחות מהעבודה ובכללי הוא טרוד מאוד בבקרים

אני ממש חוששת שהוא יכול לשכוח את הילד ברכב

מה עושים?

כמה פעמים אמרתי לו שאני אסיע אותם כל בוקר ואמשיך לעבודה שלי כי אני ממש חוששת מההתנהלות שלו

אני לא יודעת מה עוד להגיד

או אם פשוט לקנות משהו מה זה אומר על כמה אני סומכת עליו מה הוא ירגיש מזה..?

מה הייתן עושות? ואם לקנות אז מה?

חשבתי כבר לבקש אישית מהגננת שתרשום לי כל יום שהילד מגיע..?

לא יודעתת אשמח לעזרה 

..נויה12345

עד הלידה בע''ה אני יכולה להסיע בכל מיני תירוצים שצריכה את הרכב וכו'

אבל אחרי הלידה...?

חוץ מזה שיש לי אוטובוס ישיר מהבית לעבודה זה סתם להיטרטר להסיע אותם זה רק כי אני לא סומכת עליו. 

לעשות לך תזכורת קבועה בטלפון להתקשר לבעלךממתקית

בכל בוקר בשמונה, או בשעה מסוימת לוודא שהילד בגן.

אל תסמכי גם על הגננת, יש לה מספיק לזכור, שלא תשכח יום אחד לרשום לך...

תסמכי רק על עצמך.

אני הייתי מתקשרת לבעלי כל בוקרעדינה אבל בשטח

ושואלת איך הגננת קיבלה את הילדה,

אם היא לא היתה מגיעה עד 9, הייתי מקבלת טלפון מהמטפלת, אבל היא היתה טיפוס כזה, קצת לחוץ.. . כן, זה נוראי וזה היה הסיוט גם שלי.

אנשים שזה קרה להם מספרים שהם הכי לא כאלה, דווקא ביום שזה קרה, היה צירוף מקרים של כל מיני דברים מוזרים ולא אופייניים. אז השם ישמור , אי אפשר לדעת אבל זה יכול לקרות לכל אחד, שלא נדע.

יש גם כל מיני אמצעים טכנולוגיים למניעת שיכחה, אולי תרכשי משהו כזה , אני פשוט סיפרתי לבעלי שאני מפחדת, זה לא היה איזה אישיו, הערת ביניים כזו, את יכולה גם להראות לו סרטון, לדעתי יש ביוטיוב, תגידי לו שנתקלת בזה וזה עורר בך פחדים

עונהנויה12345

זהו שאצל בעלי לצערי זה משהו שאני יכולה לדמיין שיקרה לו עם העבודה המלחיצה שלו.

אני מאוד מקפידה בנוגע לנושא של שכחת ילדים.  ותמיד מצלמת את המושב של הילד בסוף נסיעה כשמגיעה לעבודה כדי להרגיע את עצמי. (בחופשות כשהיו ימים שבעלי הסיע אותו לגן,  הייתי יורדת אחרי שהוא חוזר לרכב לוודא שהילד לא באוטו)

לימדתי אותו לצפור אם חס וחלילה יקרה משהו כזה

הוא גם ילד מאוד נוח כזה שאני מדמיינת את בעלי שוכח

הבעיה היא שבכללי אני לא אוהבת שהוא נוהג בכלל והוא מרגיש שאני לא סומכת עליו..

הוא פשוט יגיד לי שאני מגזימה ומדמיינת

אבל זה לגמרי משהו שיכול לקרות לו...

וכשאני מעלה את זה הוא פשוט מגלגל עיניים... 

אם את רגילה לצלם לעצמך,יראת גאולה

אולי את יכולה לבקש מבעלך שיצלם לך כל בוקר את המושב הריק אחרי שהוא מוריד את הילד?

ממקום של, אתה יודע ששכחת ילדים מאוד מלחיצה אותי ולכן אני תמיד מצלמת לעצמי,

אולי אתה מסכים לעשות לי טובה שלא אהיה לחוצה כל היום, ולצלם לי שהילד ירד?

העלתה נקודה נכונהעדינה אבל בשטח
דברי על עצמך, תגידי לו, לעצמי אני מצלמת, כי אני לא סומכת על אף אחד גם לא על עצמי, וזה פחד שלי , יכול להיות שמוגזם, אבל תעזור לי בזה כי אותי זה מרגיע
מבינה ממש את החששאורי8

כשהיחדים היו קטנים פחדתי מזה מאוד. אני שכחצי פהן יחד ברכב, בחורף ,לכמה דקות, ב"ה חוץ מזה שהוא צרח לא קרה כלום, מהטראומה עשיהו מערכת של שכחת ילדים, שמרגישה את  המשקל על הכסא, אם שכחת תיק על הכסא, יתקשרו אליך, אם לא ענית יתקשרו למשטרה...

ברגע שהם נהיו עצמאים מעט לימדתי אותם מה לעשות אם הם לבד ברכב( לצפור חזק(.

וגם כשקרה שבעלי הסיע בבוקר התקשרתי אליו תניד לוודא שבדק שהילד לא באוטו, פעם כשלא ענה , התקשרתי לנעון לוודא שהילד שם.

פשוט הסברתי לו שזה לא הוא, גם לי זה קרה, יכול לקרות לכל אחד ואני לא יכןלה להתחיל יום עבודה ברוגע בלי לבדק את זה. אם הוא לא ידתף פעולה , תתקשרי לגן כל בוקר... 

תבקשי ממנו שיספר לך איך היה אתו בגןאוויר לנשימה

שאת רוצה לדעת כל בוקר.

תעשו הרגל כזה... אפילו בהודעה מוקלטת בווצאפ.

כשבעלי לוקח הוא מספר לי איך היה, וכשאני לוקחת (כמעט תמיד) ולא מתקשרת הוא מתקשר אלי לשאול למה לא עדכנתי...

חוץ מהפתרונות, בגיל 4 ילד יכול לדעת מה לעשותיראת גאולה
ללמד אותו איך לצאת מהרכב, ללמד שאסור להישאר לבד ברכב סגור.
הייתי מבקשת מהגננתקדם
להתקשר אלי קבוע אם הילד לא מגיע עד 8:30 או 9, מתי שתחליטי. הייתי מסבירה שאני דואגת מזה, בלי להכנס להסברים על בעלי... שתחשוב שאת אמא לחוצה,מה אכפת
עונהנויה12345

זהו אולי באמת זה רעיון לנסות לפתוח את זה ממקום שאני חוששת ואפילו שאני סומכת על עצמי אני מצלמת כל בוקר את המושב

ושאני צריכה שיעשה את זה כדי להרגיע אותי

להגיע לזה ממקום שלי ולא מהמקום שהוא יכול לשכוח חס ושלום

ואז יש סיכוי שהוא יגיע לזה מתוך מקום מבין יותר

כן, לצערי הרב הוא עושה המון דברים, והוא שוכח מיליון דברים בבית לא זוכר המון ופשוט באמת טרוד ולחוץ רוב הזמן

ככה שזה חשש אמיתי

ראיתי שיש ליד שרה מכשיר שאפשר להשאיל אז אולי זו גם אופציה

תודה כבה לכן

הבעיה שלגננת יש עוד דברים על הראשיעל מהדרום

לק"י


ולא הגיוני להוסיף לה גם את זה באופן קבוע.

היא גם עלולה לשכוח או שהיא שמה את הפלאפון בצד ולא תשמע גם אם האמא תתקשר.

(תחשבי, בגנים יש בין בסביבות ה-30 ילדים. היא צריכה לשבת איתם, לעבוד, לפעמים ילדים בוכים וצריך לדבר איתם וכו'. לבקש ממנה לשים לב לשעה ואיזה ילד לא הגיע, לא בטוח שהיא תצליח. גם אם היא נורא תרצה).


יותר הגיוני להתקשר לבעל בעצמה כל בוקר ולוודא שהוריד בגן.

לא נשמע לי הגיוני לצפות לזה מהגננתפה לקצת

יש לה מספיק על הראש והדבר האחרון שחסר לה זה להתחיל לעדכן הורים אם הילד הגיע או לא

 

ואני בתור גננת כנראה לא הייתי מסכימה לקחת את האחריות הזאת....

 

יותר הגיוני להגיע להסכמה עם הבעל על מערכת או דרך מסויימת בינהם לעדכון הדדי לגבי הילד.

אולי לשים מצלמה אונליין ברכבoo
עוד רעיון למניעת שכחהבארץ אהבתי
- לוקחים אטב (עדיף מעץ, אטב מפלסטיק ייהרס בחום של הרכב), ושמים אותו על החגורה של הכסא תינוק.


- בשביל להכניס את התינוק לרכב צריך להוריד את האטב, אז מעבירים את האטב לבגד של ההורה. שמים אותו במיקום שלא יציק לאורך הנסיעה, אבל שלא נפספס אותו אם הוא יישאר שם בטעות (אני בד"כ שמה בקצה השרוול שלי).


- כשמסיימים את הנסיעה, מוציאים את התינוק מהכסא ומחזירים את האטב לחגורת הכסא.


* כל עוד התינוק לא יצא מהכסא שלו, האטב לא יורד מהבגד של ההורה, ואין סיכוי לצאת ולהסתובב עם אטב תלוי על הבגד בלי לשים לב ובלי שאף אחד בסביבה ישים לב (אפשר גם לכתוב על האטב 'התינוק שלי ברכב', להגברת המודעות, ואז אם מישהו בסביבה יראה אז הוא בטח יעיר על זה...).


* היתרון הוא שלא צריך לזכור לעשות משהו במיוחד. העברת האטב לבגד של ההורה הופכת להיות חלק מהרוטינה של חגירת התינוק - האטב פשוט נמצא שם על החגורה ואי אפשר לחגור בלי להעביר אותו למקום אחר (רק צריך להעביר מיד לבגד של ההורה, כי אם שמים רק לרגע בצד אז כן אפשר לשכוח אחר כך...).


> אני משתמשת בשיטה הזו כבר הרבה זמן. האטב עלי בכל נסיעה עם התינוקת, גם נסיעה קצרה של דקה. זה יעיל ועובד לי מצוין. כן קרה לי כמה פעמים שגם אחרי שהוצאתי את התינוקת שכחתי להוריד ממני את האטב, אבל כמובן שמתי לב תוך כמה דקות (במקרה כזה אני שמה את האטב על מפתחות הרכב, כדי לזכור להחזיר לחגורה של התינוק בנסיעה הבאה).



כמובן הוא צריך להבין את החשיבות של זה (או החשיבות של זה עבורך), ולהסכים לשתף פעולה. אבל זה דבר פשוט יחסית, חינמי, ויכול לעזור מאוד...

איזה רעיון מקסים עם האטב^^^^ממתקית

אהבתי ממש!

תודה! מישהי כתבה את זה פה מזמן ואהבתיבארץ אהבתי

ואז משתדלת להעביר הלאה את הרעיון.

לדעתי זה גאוני. פשוט, חינמי, ולגמרי יעיל... 

אנחנו משתדלים לשאול אחד את השניילד בכור

איך הם הלכו בבוקר

או שמספרים לשני מעצמך בכמה מילים כשמגיעים לעבודה איך הם הלכו

להיות בטוחים ששניהם הלכו..

אפשר לשים זמזםאמאשוני

ולשכוח מהעניין.

דווקא ההתבחבשות בנןשא עלולה להיות בעייתית כלפי בעלך.

פתרון שמתקינים פעם אחת ומאז הוא שגר ושכח עדיף.

וכל הכבוד ששמת לב.

אכן כשטרודים עלולים להגיע למצב שכחה.

מסכימה איתך. עדיף משהו שעולה כסףמנגואית
ואפשר לסמוך עליו


לנו יש כל יום תכתובת/שיחה בנינו של איך היה לילדיםמקרמה

תראי, אני מאמינה שזה יכול לקרות לכל אחד

אני גם לא מאמינה בכל מיני שיטות- גם להם מתרגלים

אני מאמינה במודעות ואחריות על מה שאנחנו עושים

ממש לדבר על זה-

להיות נוכחים ברגע


אני שואלת כל יום את בעלי לא בגלל שאני לא סומכת עליו

אלא כי גם כשאני לא מפזרת- האחריות על הילדים היא עדין עלי ולהפך

אין אגע שאני לא אמא

ואין רגע שהוא לא אבא


דיברת איתו על זה?

מה הוא אומר?

הוא לוקח את הנושא ברצינות או אומר 'יהיה בסדר'?

אני מפזרת אותם בבוקר ומפחדת שזה יקרה לישושנושי

סיגלתי לעצמי הרגל שכל יום מצלמת אותם במדרגות של המעון / גן ושולחת לבעלי. בימים בהם לא מספיקה לצלם אני תמיד שולחת גם הודעה לבעלי עם שיתוף על איך היה להם בבוקר, . אם בעלי לא מקבל הודעה עד איזה 8 הוא מתעניין.

אני גם מניחה את התיק של העבודה / מחשב / אוכל בין הכסאות בטיחות מאחורה ככה שחייבת לפתוח דלת אחורית כדי לקחת את הדברים ולצאת מהאוטו.

אני מבינה את החששות שלך, בלי קשר לזה שהבן אדם טרוד או לא - לא רק המרחפים שוכחים גם האנשים הכי מאורגנים יכולים לשכוח.

 

אספר על עצמי משהו הזוי ואני בנאדם סופר מאורגן. תמיד אני מניחה קודם את הקטן במעון וממשיכה לגן של הגדול. בוקר אחד יצאתי באיחור מהבית ובגלל זה שלחתי קודם את הגדול. אני מתקדמת לכיוון היציאה מהעיר בדרך לעבודה. רק איזה 3 דקות מאוחר יותר הבייבי מרעיש ואני מבינה שלא שמתי אותו במעון. זה משהו שבחיים לא קרה לי, בחיים בחיים לא!!!!! הזוי ברמות ואני אומרת לך שאני אחראית. החלטתי באותו בוקר לשנות את המסלול ומתוך הרגל יצאתי מהעיר אחרי הגן. היה רדיו באוטו (מאז גם שיניתי את ההרגל, אני מדליקה רדיו / מוזיקה רק אחרי ששניהם במסגרת), היו עבודות בכביש עם מלא פועלים, צעקות ודרמות. דעתי הוסחה.

 

למדתי מזה שבשגרת בוקר בחיים לא משנה את המסלול הקבוע וממש ממש מקפידה להניח את הדברים במושב האחורי - כולל שלט של האוטו בתוך התיק ככה שאין לי איך לנעול את הרכב בסיום הנסיעה בלי לגשת למושב האחורי.

 

האמת הייתי ואני עדיין בשוק ממה שקרה, אפילו לבעלי לא סיפרתי כי מבין שנינו אני המרחפת עם בעיות קשב וריכוז קשות - אין סיבה להוסיף עוד נקודה לרעתי חחח.

 

בינינו, בהגעתי לעבודה הייתי שמה לב שהילד איתי בגלל החפצים שנמצאים מאחורה. אבל עדיין עצם זה שלא שמתי אותו במעון ופשוט נסעתי לכיוןן היציאה מהעיר - מזעזע!

 

טוב, חפרתי

אני פשוט עוד לא נרגעתי מזה.

 

בכל מקרה לשאלתך,

לא הייתי מבקשת מהגננת. גם ככה יש לה מלא ילדים על הראש ולא הייתי רוצה להוסיף לה עוד משהו

הייתי מציעה שבעלך יניח משהו סופר חשוב במושב האחורי אם זה שלט של האוטו או משהו קריטי אחר

ואת מצידך תתקשרי אליו כל יום תתענייני איך היה לו בפיזור

לא הייתי לוקחת את האוטו בתירוצים שונים ומגוונים - תסמכי עליו, תורידי ממך את המטלה הזאת. הוא אדם בוגר וילמד לעשות את זה הכי טוב שיש.

יואו איזה סיפור!טוב שהתינוק צייץממתקית

וזה רק מראה איך זה חס ושלום יכול לקרות לכל אחד.

 

ראיתי באמת איפשהואיזמרגד1
שהסיכון הרציני הוא בימים שאנחנו משנים את השגרה שלנו, והמוח שלנו עדיין חושב שאנחנו עושים דברים כרגיל... תכלס אם יודעים את זה, אפשר או לא לשנות את השגרה, או לדאוג מראש לתזכןרת כפולה כשמשנים
ללמד את הילד מה עושים במצב כזהרקאני

ילד בן 4 יכול לצאת לבד מהרכב

ולשים לאבא תזכורת בפלאפון

או לך תזכורת להתקשר אליו

כל מי שכותבת ללמד את הילד לצאת או לצפורשושנושי

בגיל 4 מצופה מילד לדעת לפתוח את החגורה?

הבן שלי בן 3 יושב בכיסא בטיחות וממש לא יודע לפתוח לבד, אני צריכה להפעיל כח כדי לפתוח את זה (כסא בן שנה משילב, זה לא שהוא שבור או משהו ברעיון)

בגיל 4 אצלי כבר יושבים בבוסטר בדרך כללאורי8
ואז יותר קל לפתח את החגורה. 
מבינה עכשיו.שושנושי
הבן שלי לא יודע לפתוח את עצמו מהכיסאמנגואית
לא יודעת אם מצופה, אבל אפשר ללמדאמאשוני

הבן שלי גם לא ידע, אבל לימדנו אותו והוא הצליח.

גם אצלנו הוא עדיין בכסא של 5 נקודות חגירה מגיל שנה.


בגיל שהוא יותר מבין את הסכנה של פתיחה בזמן נסיעה, לעומת זאת הקלה שהוא יודע לצאת לבד בחניה זה יותר נוח מאשר שצריך גם לחגור וגם לשחרר כל הזמן.

זה גם עניין של כוח פיזי שלפעמיים איןמנגואית
שלנו גם בכעסאות בטיחות עדייןדרקונית ירוקה

בת החמש כבר שנתיים מצליחה לפתוח והשנה הצליחה לצפור

בן הכמעט 4 שנה שעברה לא הצליח לפתוח חגורה והשנה בתחילת הקיץ כן. לצפור הוא עוד לא מצליח.

הגדולה גם מצליחה לפתוח דלת, אם היא לא נעולה

אצלי רק בן ה5 שעבר לבוסטר לאחרונה יכול לפתוח לבדפה לקצת
כל השאר לא מצליחים
זה עדיף ככה, שהוא לא יודע לפתוח לבד...מתואמת

הבת שלי (שבגילו) יודעת לפתוח לבד, וזה ממש מסוכן, כי היא עושה את זה באמצע נסיעה! (ואי אפשר להסביר לה שאסור לעשות זאת)

במקרה הזה אני דווקא לא חושבת שזה פתרון נכון ללמד את הילד להשתחרר בעצמו כדי לצפור... כי סכנה של שכחה באוטו היא משהו שאולי חלילה יקרה, אבל סכנה של ילד שמשתחרר בעצמו באמצע נסיעה זה משהו יותר ודאי...

זה כנראה תלוי ילד, וכל אמא מכירהרחללי

מה מתאים לילד שלה.

אצלי בגיל 4 לא יפתחו סתם את עצמם באמצע נסיעה או את הדלת.

וזה בהחלט יכול להציל חיים שידעו מה לעשות במקרה של הישארות ברכב נעול חלילה.

טוב, גנראה שזה באמת תלוי ילד...מתואמת
מעניין אם אי פעם אחשוב אחרת לגבי הילדה הספציפית הזו... (כבר בגיל שנה היא הצליחה לשחרר את עצמה מהסלקל🤦‍♀️)
דייי אני בשוק. איזו מוכשרת רחללי
כן, היא באמת מוכשרת🙂 (אם כי מעדיפה את הכישרונותמתואמת
שלה שבתחומים האחרים...)
אני משאירה תמיד חלון פתוחשוקולד פרה.

ככה שם אם חלילה חלילה משהו קורה, קולו של הילד הבוכה יישמע...

אצלנו אין שום דבר שננעל אוטומטית.

 

כשהייתי בחופשת לידה והיו לי ם את החרדות האלו,
קבוע שאלתי את הגננות באיזושהי שעה, מה שלום הבת שלי וכו'.

ואני חושבת שעכשיו כבר את יכולה להיות קצת יותר רגועה -נראה שממש אוטוטו סתיו.

 

תגידי לבעלך שזו חרדה קטנה שלך ושזה לא אומר כלום לגביו.

אני לפעמים מבקשת מבעלי לבדוק אם הילדים נושמים. נו, חרדתית...

 

להתקשר אליו על יום בשעה היעודה ולשאול אם הוציא אתבאתי מפעם

הילד.

הגננת לא תוכל לעשות זאת...

מבינה מאוד את הלחץ... בגדול אם הוא כל יום מוריד את הילד זה סטטיסטיקה לא לשכוח את הילד בע''ה, אבל כשיש שינוי בסדר יום, נגיד באופן יוצא דופן עובר דרך המכולת ואז לגן אז זה עלול להיות מצב של שכחה.

דבר שני, ילד בן 4 הוא גדול , תלמדי אותו לפתוח חגורה, לפתוח דלת, לצפור באוטו. וגם זו נסיעה של בוקר, הוא לא אמור להיות ישן, הוא ישר ידבר.... 

אפשר שאלה?עוד מעט פסח

אנחנו מדברים על פיזור בבוקר לגן של ילד בן 4, נכון?

אני לא מכירה מצב שילד נרדם בנסיעה כזו.

ואז, גם אם חס וחלילה בעלך ישכח וימשיך לסוע איתו ישר לעבודה- הילד לא ישאל מה קרה ולמה הוא לא הולך לגן?

או שהחניה של הגן ושל העבודה היא אותה חנייה?

גם בעלי עסוק מאוד, מהרגע שהוא קם הוא עובדהמקורית

והוא זה שמפזר את הילדים בשנתיים וחצי האחרונות

קודם כל, את צריכה לסמוך עליו שהוא רוצה לשמור על הבן שלו

שנית, את יכולה להתקשר ולוודא בהתחלה

דבר שלישי, אפשר ללמד ילד בן 4 לצאת מהחגורה לצופר וללחוץ עליו מליון פעם עד שהוא רואה שמישהו בא ורואה אותו באוטו (חלילה שלא יקרה, אבל ככה אנחנו לימדנו את הילדים)

לי יש כלל עם הגננתlizi

שאם היא שמה לב שהוא לא מגיע עד תשע וחצי נניח, ואני לא התקשרתי להודיע לה (תמיד אני מעדכנת)

היא מתקשרת אלי

אני יודעת שזה גם טרחה

אז מביא שוקולדים שווים או משהו טעים מעבר למתנות בחגים וכו

יפה שהיא מצליחה להחזיק ראש גם בזהיעל מהדרום
לק"י


בגני עיריה עם 35 ילדים (אבל גם 20 האמת) זה ממש קשה לשים לב מי לא הגיע עד איזו שעה, ולזכור להתקשר להורים.


(אני בשנה שעברה שכחתי פעמיים לפחות להתקשר לבן הגדול שלי להזכיר לו לאסוף את הקטן מהמטפלת, כי הייתי עסוקה בעבודה ולא שמתי לב לשעה).

זה באמת לא פשוטlizi

וכמובן שהיא צריכה להסכים לזה

וממש מוערך

אני באופן אישי חושבת שהיה כל כך נכון שכל ילד שלא מגיע לגן יהיה יומן דיגיטלי שמסמנים v על ומי שחסר פשוט נשלחת הודעה / שיחה  להורים

כמובן זה יפול על הצוות בגן שגם ככה עמוס מעל הראש

אבל אולי אפשר לתגמל איכשהו על זה

ובסוף זה ייעל ויקצר שיחות שצריך לעשות 

אם זה משהו דיגיטלי זה לא מסובךיעל מהדרוםאחרונה
לק"י


אני מניחה שהגננת גם ככה בודקת נוכחות בשלב מסויים של הבוקר.

דיון שהיה לנו ואשמח לשמוע אתכןאנונימית בהו"ל

ראש ממשלה ספרדי, אקדמיות ופרופסורים ודוקטורים ספרדים,מרוקאים, תימנים, פרסים וכו' וכו', משהו שיקרה בטווח זמן הקרוב?

היו כאלו שטענו שכן ויש בשלות לעם

והיו כאלה שטענו שזה עוד רחוק בגלל כל החברה המקיפה..

מרגישה על חברות מוכשרות שלי שככ רוצה שיהיה להן תארים מתקדמים אבל נראה שהכל מוקף באשכנזים/אירופאים כמוני😢 הלוואי ויהיה שינוי! 

אנחנו נאלצות לנעול את השרשוריעל מהדרום
מאחר ואם אין תרבות דיון ויש מחיקה כזו של דעות שונות בצורה לא מכבדת, אין מקום לדיון בפורום.

ואין שום הצדקה לאנונימי.

שחלות פוליציסטיות ונרמול!אהבת חינם1

שלום לכולם

אני בת 22 (עוד מעט 23), נשואה כמעט 10 חודשים לבעל מתוק ומקסים!

ברוך השם אנחנו מאושרים, ומאוד רוצים ילדים!

יש לי שחלות פוליציסטיות שמאובחנות מגיל 18 בערך, מאופיינות במחזורים ארוכים של חודשיים שלושה. בשנה וחצי האחרונות לקחתי מדבקות למניעת הריון כדי להסדיר את המחזור. ב4 חודשים הראשונים של הנישואים מנענו הריון מסיבה אישית. וכרגע מנסים להיכנס להריון ללא הצלחה..

ז"א שאנחנו מנסים בערך 6 חודשים.

קיבלתי מחזור (3 פעמים) בתקופה הזו בערך כל 38-39 יום עד למחזור האחרון שעוד לא הגיע ואני כבר ביום ה55.

ולא, זה לא הריון..

הרופאת נשים בלבלה לי את השכל ואמרה לי לנסות חצי שנה ואז להגיע אליה, ועכשיו פשוט שלחה אותי לרופאת פריון שאני מקווה מאוד מאוד שתעזור.

כולם מסביבי בהריון , גם כאלה שהתחתנו אחרי ובאמת קשה לנו ברמות!

אנחנו כל הזמן מדברים על זה, כל הזמן עצובים וגם מקבלים הערות מההורים על זה מה שמגביר את המתח בינינו ואת הלחץ והעצב סביב הנושא הזה..

אני יודעת שאנחנו נשואים יחסית קצת זמן וניסינו יחסית מעט אבל עדיין הלחץ והמתח סביב הנושא הזה וסביב הדרך שעוד מחכה לנו לא מרפה..

מחפשת עצות טובות של נשים מניסיון, הרגעה, או נרמול שאנחנו בסדר וזה יגיע לנו בקרוב.

יודעת שזה הזמן לפתח את הזוגיות אבל מרגישים ככ מוכנים ורוצים את זה ובטח שמתחילה כנראה טיפולים אצל הרופאת פריון אז זה לא שאפשר פשוט להתעלם מהנושא..

אם יש לכן דברים חכמים להגיד מאוד יעזור ❤️

תודה וחג שמח לכולן!

אין לי משהו חכםניק חדש2

רק ש10 חודשים זה עוד בטווח זמן הסביר.

אני פוליציסטית עם מחזורים ארוכים והצלחתי להיכנס עם 3 ילדים תודה להשם.

אז בע"ה בקרוב אצלכם בשמחה ובידיים מלאות!


ולהתעלם מרעשי רקע בהול.

זה מתחיל בילד וממשיך הלאה.

להתעלם.

תבררי על שיטת אביבהנפש חיה.
שיטה טבעית של התעמלות שמזרימה דם לאברי הרבייה וגורמת להם לפעול בע"ה , כסדר.

התמדה בהתעמלות בשיטה הזאת יכולה להביא לקיצור מחזור ולהסדרת הווסתות


@אפונה

בהחלט יעיל מאדאפונה

ממש ממליצה.


במקביל כמו שכתבו לעשות עבודה על ה"עוד לא"

להרפות בתוך החסר, להסכים לקבל את ההמתנה.

היו לכם רק 3 חודשי ניסיוןעדיין טרייה

לגמרי הגיוני לא להיקלט במיוחד שקשה לאתר את הביוץ במחזורים כל כך ארוכים. אתם מצליחים לאתר את הביוץ ולתזמן יחסים לפי זה?

אגב מתי פעם אחרונה בדקת הריון?

הצלחנו כמה פעמיםאהבת חינם1
בפעמיים הראשונות הצלחנו לאתר ביוץ עם בדיקות.. והפעם שום בדיקת ביוץ לא יצאה חיובית ועשיתי בדיקת הריון ביתית ולמחרת בדיקת דם ויצא שלילי
בדקת ביוץ לאורך כל התקופה?עדיין טרייה
אפשר גם לנסות לשלב חום השחר שיותר זול לבדוק איתו תקופות ארוכות (למרות שהוא נותן אינדיקציה רק אחרי הביוץ). מתי עשית בדיקת הריון לפני כמה זמן?
דבר שנינפש חיה.

שחלות פוליציסטיות זאת תופעה שקורית ל 15% מהאוכלוסיה

סה לא אומר שום דבר על סיכויי הקליטה להריון תקין בע"ה

בפרט שאת צעירה ובריאה ב" ה.

יש כאלה שנקלטו באופן טבעי למרות האבחנה הרפואית הזאת.

האבלנה - רק אבחנה 

הקב"ה איתך תמיד, והוא מסדר הכל לטובתך!

 

מעבר לזה

בכל שלב בחיים - תזכרי 

שהכל בהשגחה פרטית

הכל משמיים

והכל לטובה.


 

אל תלחצי משום דבר ואל תתבלבלי מאנשים!


 

לאנשים תמיד יהיה מה לומר

בכל שלב

אם אין ילדים- למה אין

אם יש- מה עם עוד

אם יש כבר כמות ילדים- למה להביא עוד


 

מי שקובע זה את ובעלך והקב"ה. 

ממליצה בחום ומניסיון אישי על דיקור סינימצפה88
ואם יש אפשרות גם לעבור לתזונה כמה שיותר מותאמת לשחלות פוליציסטיות (להפחית סוכר ומזון מעובד), עוד יותר טוב
היי יקרהמחכה להריון

קודם כל חיבוק על הציפייה לילד אפילו שזה באמת לא הרבה זמן אבל כל חודש זה כמו נצח שכלכך רוצים!

ממה שאני יודעת את יכולה לקחת תמצית שיח אברהם זה מאוד עוזר לאיזון הורמונלי וקליטה להריון

וכמו שכבר רשמו דיקור שיטת אביבה דברים טבעיים..הבנתי שזו הבעיית פוריות שהכי קל לפתור אותה יש גם כדורים שנותנים..ושיהיה בהצלחה תבשרי פה בשורות טובות בקרוב🙏

רק לגבי שיח אברהם- כדאי לשאול את הרוקח לפני כןנפש חיה.

אם לוקחים לבד בלי הכוונה

לפעמים הטיפות יכולות לעשות בלגן... 

אתםשירה_11

נשואים עשרה חודשים

מנעתם בהתחלה

והיו לך רק 3 מחזורים עד כה

זה אומר שהיו ממש מעט נסיונות אז זה מעודד זה עוד לא מראה על בעיה


כמובן שזה לא אומר שההמתנה לא קשה ומתישה, לא צריך לחכות 5 שנים כדי שזה יהיה "מוצדק"


מנסיוני אני יודעת שלרופאה הולכים אחרי כשנה

וטוב שלרופאת פריון ולא לרופאת נשים רגילה


הייתי מתחילה מלברר על דרכים טבעיות לשחלות כי זה באמת נושא שיכול לעכב


אני פוליצסטית והתחלנו גם לבדוק אחרי כשנה

עד כה ב"ה 2 ילדים מטיפולים

ויכול להיות שיהיה גם טבעי בע"ה אני לא מונעת


יודעת שיש הרבה גם פוליצסטיות שנכנסות טבעי

מציעה מלהתחיל לעקוב אחרי הביוץאולי בקרוב

אני עם שחלות פוליציסטיות ולא היה לי ביוץ הרבה יותר מחודשיים שלושה.. אז אומנם אני הגעתי לטיפולים אבל כנראה לא רק בגלל זה..

בכל אופן, במצב כזה ממש קשה לדעת מתי הביוץ אז ממש ממליצה פשוט להתחיל ממעקבי זקיקים, שרופא ילווה אותכם הזה ואז בשילוב אולטרסאונד ובדיקות דם תדעו במדיוק מתי הביוץ.

חוץ מזה מצטרפת והרבה דברים שנאמרו פה- סה"כ ניסיתם 3 פעמים.. זה ממש כלום גם כשהכל תקין!80% מהזוגות נכנסים להריון תוך שנה-שנה וחצי, ז"א 12-18 ביוצים ונסיונות.. אז זה גם לגמרי בתווך התקין! וגם שחלות פוליציסטיות זה באמת אחד הדברים הכי פשוטים לטפל בהם.. גם לי המליצו על שיטת אביבה (ובסוף בפעם היחידה שניסיתי זה היה כשנכנסתי להריון עם הבת שלי אבל אני לא יכולה להגיד שזה מה שעשה את זה כי היו עוד דברים בסבב הזה) וגם על תזונה שמעתי שיכול לעזור ולהשפיע, לא ניסיתי עד הסוף להתמיד בזה.. ובכל מקרה, זאת באמת יכולה להיות תקופה כיפיית שאפשר להיות ספונטניים ולעשות בתור זוג כל מיני דברים

הי יקרהכובע לבן

3 מחזורים

זה אומר 3 ביוצים (בהנחה שהגוף ישר חזר לבייץ אחרי גלולות. הרבה פעמיפ זה לא ככה ולוקח לגוף זמן להתאזן. )

והסטטיסטיקה הפשוטה של ההריונות. זה 1 ל5, כאשר מקיימים יחסים בביוץ.


במחזורים ארוכים, יש בכלל מצב שלא הייתם ביחד בימי הפורחות, ואז זה אפילו לא נספר.... 

הטיפול הוא "די"פשוטנעמי28

יש כדורים במרשם לעידוד ביוץ איקקלומין/לטרזול.

נוטלים חמישה ימים ברצף בשילוב של מעקב זקיקים.


ואם אין בעיית פוריות נוספת, זה פותר את הבעיה.


השאלה אם את רוצה להיכנס לתוך זה, או לתת לעצמך זמן באופן טבעי.


ולשחרר את הלחץ זה תרגול בלי קשר לאירוע, החיים כל הזמן יציפו אותנו בשיבושי תוכניות ולחץ חברתי, זה עניין שצריך לעבוד עליו בפנים.

ממש להשתיק רעשי רקע, לא לקחת ללב, ולנשום❤️

כמה דבריםמתיכון ועד מעון

דבר ראשון, לי אין שחלות פוליצסטיות, לפחות לא שידוע לי והיו לי במשך תקופות ארוכות מחזורים של 39 ימים, וב"ה יש לי ילדים.

מעבר לזה, אם את מרגישה שהמתח נכנס ופוגע יש למכון פוע"ה שרות של תמיכה סביב פוריות, אולי שווה לשקול את זה.

מעבר לזה, מסכימה עם מה שנאמר שבאמת לא מדובר בהרבה זמן ונכון להציב גם להורים גבול להתערבות שזה לא מקומם להיכנס בניכם. ובאופן כללי 10 חודשים זה עדיין ממש זמן שבונים זוגיות והוא מורכב גם אם לא מכניסים נושא של פוריות

מצטרפת לקודמותיישלומית.

אתם מנסים לא הרבה זמן. ומחזורים של 38-39 יום זה ממש ממש בסדר. בגלל שאת פוליציסטית לא יודעת אם כולם כללו ביוץ אבל בהנחה וכן אז באמת את במצב ממש ממש טוב!

דרך אגב, אני לא פוליציסטית והמחזור שלי מאוד לא סדיר (50+-30 ימים) וב"ה נכנסתי בקלות להריונות...)

ממליצה להוריד לחץ, להבהיר למשפחה שזה לא עניינם ושאתם מבטיחים להזמין לברית כשתהיה בע"ה. עד אז אין מה לשאול שאלות ולהמליץ המלצות.

עם כמה שזה קשה, ואני לא מזלזלת בכלל, קחו נשימה ותחיו את הרגע. בע"ה יהיו לכם עוד הרבה שנים טובות ושמחות עם ילדים 

עונהנויה12345אחרונה

גם עם שחלות פוליצסטיות

לא ממליצה על מקלוני ביוץ לא עובד עלינו כל כך.

לי לקח בהריון השני גם בערך 7 חודשים ללא מניעה אבל אין כל כך ביוצים אצל פוליצסטיות ככה שקשה להיכנס להריון

לי עזר לעשות שינוי באורח החיים, לשתות הרבה מים, פחות קפאין, לאכול טוב ומאוזן ולהקפיד על שעות שינה.

זה ממש עזר לי.

יש מישהי שיש לה פודקסט על הנושא ממליצה לשמוע קוראים לה מירי לאב.

בהצלחה!!!

נסיעה מהמרכז לירושלים במצב הבטחוני הנוכחיאנונימית בהו"ל

הי בנות,

בעלי מאוד רוצה לסוע כולם לירושלים לבקר את המשפחה שלו ואני מפחדת שתתפוס אותנו אזעקה בדרך ורוצה להמנע, הוא אומר שאני מגזימה וכולם נוסעים...

מרגישה רע שאומרת לא אבל באמת מפחדת, מה אתן חושבות? אני מגזימה?

אני נסעתיoo

מירושלים למרכז ובחזרה

הרבה פעמים במלחמה הזו

אני לא מפחדת

אבל הרבה אנשים כנראה כן מפחדים

כי הכבישים יחסית ריקים


מה שחשוב אם נוסעים

זה להחליט על אסטרטגיה מראש

מה עושים בזמן התראה/ אזעקה

כדי לא להיכנס ללחץ

(אני ממשיכה לנסוע

זה מרגיש לי הכי בטוח)

היום יש כמות גדולה של אזעקות ואני הייתי נמנעתהמקורית

אני למעשה נמנעת מתחילת המלחמה לנסוע להורים שלי כי אזעקות ואין אצלם ממד, כי נהגים הרבה פעמים מגיבים בחוסר פרופורציה וזה יכול לגרום לתאונות

ולדעתי זה משו שיכול לחכות לימים רגועים יותר

אני נסעתי הרבה פעמיםבוקר אור

בעלי במילואים והמשפחה שלי במרכז

נסעתי אליהם כל שבת הלוך וחזור עם הילדים

וואלה לא כל כך מפחיד אותי,  לא יודעת. אגב בירושלים יש הרבה פחות אזעקות מבמרכז

לא הייתי נוסעת, אבל מאפשרת לו אם הוא מרגיש בנוחכורסא ירוקה
נסענו הרבה פעמים בהרכבים שונים..שומשומ
אי אפשר לעצור את החיים ולהיות סגורים בבית כל היום. לדעתי. 
כנללומדת כעת

מצד שני אני ממש מבינה את מי שמפחדת

הייתה לנו אזעקה בדרך והיינו באמצע שומקום. היה מאוד מפחיד...

אבל אין מה לעשות. חייבים להמשיך בחיים וחייבים להפסיק לפחד. וכשיש התרעה מוקדמת לחפש בוויז מקלט...

אני נוסעת חופשישלומית.

לא מסוגלת לתקוע את החיים שלי ברמה כזו.

אבל למרכז לא מגיעה בכלל ( בלי קשר למלחמה, פשוט אין לי מה לעשות שם)

לא יודעת מה באמת "נכון"

נסענו כמה פעמים...אורי8
האמת, נוסעים לאן שצריך/ רוצים. קרה לנו שהיתה אזעקה בדרך. כבר בהתראה התחלנו לחפש מקום מוגן. בהרבה תחנות דלק יש מרחב מוגן ונכנסו לשם. ( בדרך כלל בתוך החנות של התחנה). אולי אם יש הרבה קטנטנים זה יותר מורכב. מסכימה שיכול להיות בזה סיכון מסוים, אם לא תמצאו מרחב מוגן תצטרכו לעצור , ולצאת מהרכב . היום הינו במעין והיתה אזעקה, לא נעים, ואני בדרך כלל ממש נשמעת להנחיות. ברור שיש פה סיכון מסוים. אבל גם בסתם נסיעה בלי מלחמה יש סיכון מסוים ואנחנו נוסעות. אז כל אחת מנהלת את הסיכונים שלה ... 
אנחנו נוסעיםשומשומונית

ההורים שם...

אין לי משפחה במרכז אז לא יודעת מה הייתי עושה אם הייתי צריכה. אבל בירושלים אין המון אזעקות, בערך כמו אצלינו, אולי אפילו קצת פחות. אז משפחה - זו משפחה

אנחנו נסענורקאני
השאלה מה מרחק הנסיעהחילזון 123

אם זה להגיע מרחוק לדעתי את לא מגזימה

ממש לא נעים להתקע בדרך עם ילדים קטנים

אם זה לשבת שלמה אולי הייצי טורחת

אבל בשהיל ביקור קצר לא בטוחה שהייתי יוצאת

נסענו והיה ממש בסדרצוצקהלה

הבאנו איתנו גם מזרוני יוגה כדי שאם נצטרך לשכב יהיה נעים יותר.

בעיני הכי חשוב זה להיות באמת רגועים ולא לשדר לחץ לילדים ולהפוך את זה לחוויה (זה באמת מצב לא נעים אבל לחץ לא עוזר), בפועל כשהייתה התראה בדקנו בוויז איפה יש מרחב מוגן קרוב והספקנו להגיע ולהתמקם בנחת...

אני לא הייתי נוסעת.רותי7

אנחנו ממש רוצים לנסוע להורים, אבל אני מפחדת שתהיה אזעקה בדרך - אז אנחנו לא נוסעים..

אולי בעלי יסע לבד כדי לבקר אותם.

אני מבינה אותךתקומה

ממש שאת מפחדת

אבל מבינה גם את בעלך

אנחנו כן נוסעים

לא אצא לטיול במרכז או בהרי ירושלים, זה נראה לי פחות אחראי.

אבל נסיעה סטנדרטית שמאפשרת לפגוש משפחה ולשמור על איזושהי שגרה, זה חשוב ורצוי שווה את זה.

אנחנו נוסעיםקפצתי לבקר

גרים קרוב למרכז, עם המון אזעקות. בכל האיזור הקרוב יחסית למדנו איפה כל המיגוניות והמקלטים, וכשיש התרעה נוסעים למרחב מוגן הקרוב. כמו שאמרו במחסומים המון פעמים יש מיגוניות, בתחנות דלק.. כך שיש מקטעים יחסית לא ארוכים שאם תתקבל התרעה לא יהיה לי מקום בטוח לעצור בו.

כן עושים השתדלות לשמור על ההנחיות אבל בהחלט נוסעים.

היום הגיעו אלינו משפחה ממש מכל הארץ, ב"ה גם מי שהיה בדרך ידעתי לומר להם בהתרעה לאן ללכת וב"ה הספיקו להגיע למרחב מוגן

אנחנו נוסעיםאר
ונסענו כמה פעמים את הדרך הזו
מקווה שלא תפסה אתכם אזעקה בדרךבתאל1אחרונה
כי במרכז היו הרבה היום
סקר התקן לא הורמונליהריון ולידה

1. איזה התקן שמת?

2. האריך והכביד לך את הווסת?

3. היו לך דימומים/כתמים בין וסתיים? אם כן,קיבלת פסיקה מיוחדת ל7 נקיים?

4. היית מרוצה מהמניעה הזו?


בונוס

אשמח להמלצה לרופא.ה להתקנה במאוחדת באיזור השרון. 

עונהפרח חדש

1. נובה טי פעם אחת ופעמיים גיינפיקס

2. הנובה טי עשה כתמים כמה ימים לפני הוסת הגיינפיקס לא. חוץ מזה דימום רגיל עם שניהם

3. בהתחלה כן, וקיבלתי היתר גורף לבדוק מינימום בדיקות. הפסק יום ראשון ואחרון. כשראיתי שהכל בסדר אז כן בדקתי יותר

4. כן ולא.

כן כי זה מנע הריון

לא כי זה עשה לי בעיות גינקולוגיות אחרות ומסתבר שכנראה התקנים לא יושבים אצלי טוב..

עונה לךאחת כמוני

1. ג'ניפיקס

2. התקנתי אחרי לידה, כשהווסת חזרה האריך- כיומיים שלושה הכתמות לפני ועוד יום עד להפסק.

3. הרבה הכתמות, הקלות בשבעה נקיים

4.סהכ כן במיוחד שהייתי ללא ווסת מס' חודשים, אבל ברגע שהגיעה היה מבאס בגלל הנ''ל 

עונהאנונימית בהו"ל

1. נובה טי

2. הכביד במחזורים הראשונים אחרי ההתקנה, וקצת גרם להכתמות לפני הוסת בוסתות הראשונות. אחר כך היה די רגיל. ייתכן שהזמן להיטהר התארך ביום. לא בטוחה שזה קשור להתקן.

3. רק בהתחלה ואז באמת קיבלתי פסיקה מיוחדת אבל תוך פעמיים-שלוש זה הסתדר.

4. כן!

עונהממשיכה לחלום

1. מונה ליזה

2, האריך את הווסת ביום בערך והכביד את הדימום

3. אין דימומים בין ווסתיים ב''ה

4. במניעה הכי טובה שניסיתי


 

אני מאוהבת במחזור החודשי. זה משפיע פלאים על החשק;)

זה לא הורג לי את הספונטניות - מה שקרה עם הדיאפרגמה.

בקיצור

מבחינתי זאת המניעה הנבחרת

וניסיתי- גלולות הנקה, דיאפרגמה, שקפים ונרות

עונה גםאנונימית בהו"ל

1. מונה ליזה

2. לא

3. לא היו דימומים בין וסתיים.

4. מרוצה מאד. שגר ושכח.

עונה גםנויה12345

1. נובה טי

2. בהתחלה כן, מחזורין ארוכים יותר( האריך לי מ3 ימים ל5 ימים) וגם דימום כבד יותר אבל אחרי 4 חודשי הסתגלות הגוף שלי חזר לעצמו

3.היו ממש מעט, בהתחלה בהסתגלות קיבלתי היתר לבדוק רק הפסק, יום ראשון ויון אחרון

4. ממליצה מאוד. הייתי עם ההתקן תקוםה ארוכה מאוד וזה באמת שגר ושכח. מניעה מעולה בלי כל הבאלגן לש ההורמונים

בהצלחה


עונההמקורית

נובה טי

כן

כן. עם ליווי הלכתי צמוד הצלחתי לא להיאסר רוב הזמן

כן,עד שנהייתה לי דלקת באגן ונאלצתי להוציא, לא החזיק הרבה לצערי, 7 חודשים

עונהדיאן ד.

1. כנראה נובה טי, לא בטוחה

2. כן וכן. גם וסתות יותר כואבים יחסית

3. נראה לי שלא

4. הייתי מאוד מרוצה. מבחינתי היה הכי חשוב ללא הורמונים.

עונההתייעצות הריון
1. מונה ליזה

2. לא


3. מעט כתמים לפני


4. כן, עד שנכנסתי להריון עם ההתקן, חצי שנה אחרי שהתקנתי אותו! אז בדיעבד ממש לא מרוצה..

ממש מענייןגלי מטר
מה קורה כשנכנסים להיריון עם התקן? הרופא פשוט מוציא אותו כרגיל? או שצריך פרוצדורה מיוחדת? לקח הרבה זמן עד שקלטת שאת בהיריון? כי בטח ממש לא ציפית לזה
עונהעם ישראל חי🇮🇱

יצא לי לכתוב על זה כנה פעמים בשרשורים שונים

1. שמתי מירנה - דימומים לא פוסקים וכבדים כחודש ומשהו. ישמע יוזר אבל הרגשתי פיזית משהו זז לי בבטן .התייאשתי והוצאתי.

2. התקן נובה טי- גרם לי לדלקת חמורה באגן וברחם . לקחתי פעמיים טיפול משולב של אנטיביוטיקה בהפרש של כמה חודשים אחד מהשני . כמובן שזה גרם לבלגן רציני בגוף ובקיבה וזה גרם לי להקאות ושלשולים.

הרופאה המצליצה שכדי להפטר מהדלקת,צריך להכנס להריון. וזה מה שעשיתי...

בסוף זה עשה פעולה הפוכה ההתקן הזה 🤣מודה על הילד הזה אבל תכלס הגיע בזמן שלא הייתי בנויה נפשית... בקיצור

לא מתאים לכל אחת ....לרגישות שבינינו.

3. כל הזמן אומרים לשים תחתונים כהים .. קצת קשה לי עם זה

מה,אם יש דם אז מתעלמים ממנו כאילו לא ראיתי ?

ההתקן הזה ממש דפק אותי כי יש לי עד היום כל מני מכאובים טרום ובים וסתיים שלא היו לפני.

לגבי הדלקת שזה עלול לגרום, זה כתוב במפורש כתופעת לוואי לא שכיחה בעלון . שימו לב.

בהצלחה 

אני איתך עם הקטע של הכאביםפרח חדש

גם אני נהייתי עם כל מיני כאבים והרגשות מוזרות במהלך החודש

אולי סוג של דלקת כרונית (כמובן לקחתי אנטיביוטיקה לטיפול אבל כנראה זה לא ממגר לגמרי)

לא יודעת

התייאשתי לבינתיים מהתקנים

זה גוף זר לכל דברעם ישראל חי🇮🇱

אם תבינו את המשמעות

להכניס גוף זר לרחם

כדי שיגרום לסוג של "דלקת פעילה או לא פעילה"

וכך ימנע הריון. .. נשמע לי מזוכיזם

וזה באמת מתסכל

כי נשים דתיות אין להן ממש פתרון אחר ...

הלוואי שיהיה משהו כבר שמונע 100 אחוז בלי הורמונים וכשר הלכתית

אנימקקה

שמתי מונה ליזה

הרגשתי כאבי בטן לעיתים קרובות

עשה דימומים והכתמות כל.הזמן

אחרי חודשיים התייאשתי והוצאתי

עונהאנונימית בהו"ל

1. נובה טי

2. בהחלט

3. בהתחלה לא, בשלב מסוים כן. אבל אני לא יודעת אם זה קשור דווקא להתקן או לזריקות הרזיה שלקחתי במקביל. קיבלתי היתר לבדוק 3 פעמים, ראשון אמצע ושביעי.

4. היה ממש מעצבן לקבל כל חודש, וגם אז, הווסת היתה מאוד מאסיבית וארוכה. אבל אחרי 10 שנים של הריונות הנקות וגלולות סופסוף נהיה לי חשק נורמלי, מה שמשפיע עליי לטובה גם בהריון הנוכחי. אז בסוף זה שווה את זה. 

עונהשלומית.

1. מונה ליזה

2. ממש בקטנה

3. כן, להפחית בדיקות

4. כן. חוץ מאשר בתקופות עם הרבה כתמים 

עונה^כיסופים^

1. נובה טי

2. כן, אבל ככל שהחודשים עברו זה היה פחות משמעותי. בהתחלה היה איזור ה8 ולפעמים אפילו 9 ימים, ואחרי כמה חודשים (לא יותר מדי) היה סביב ה5-6 ימים

3. ב"ה לא היו

4. מאוד! המניעה שהכי אהבתי. הרגשתי שאני מחוברת לגוף שלי וזה נתן לי המון

עונהעל הנס

1.נובה טי כבר פעם שלישית,אז יש נסיון יש מה להשוות בין הפעמים

2.פעמים קודמות האריך ביום יומיים,הפעם לא תמיד הרבה פעמים יכולה לעשות הפסק ביום הרבעי.

3.בקודמים היו המון התמים בין ווסתיים השתדלתי להתנהל איתם נכון,רוב הפעמים הכתם היה דווקא ביום האחרון של ה7 נקיים,וזה היה באסה ממש.

הפעם אין שום דבר ממש.

זה כן גורם לי לכאבי תופת לפני המחזור ותוך כדי.וגם בקןדמים זה גרם לי לכאבים

4.אף פעם לא הייתי מרוצה משום מניעה אבל זה היה הכי פחות גרוע.עם גלולות נכנסתי להריון,והתופעות לוואי של ההורמונים הוציאו אותי מדעתי.

דבר נוסף אף פעם לא חיפשתי דווקא מומחה הלכתי למי שהיה פנוי באותו זמן.כולם היו בסדר.

עונהשמ"פ

1.נובה טי

2.כן וכן

3.קיבלתי פסיקה לעשות את המינימום בדיקות וללבוש שחור בשבעת נקיים. אחרי החודש הראשון לרב לא היה כתמים וכו'

4. מצד אחד ההורמונים היו קשים לי ממש מצד שני פה בלי הורמונים זה האריך לי את המחזור ל7-8 ימים וגם קיצר ל27 ימים שזה היה קשוח לי

היה דימום כבד מאוד וממש כאב לי כל ווסת ( לא יודעת אם קשור כי הוצאתי בווסת וב"ה נכנסתי להריון מיד אחרי )

אני שוקלת לעשות התקן הורמונלי אבל לדעתי אם זה לא היה הולך כן הייתי חוזרת לזה

מקווה שעזרתי 

עונהשיפור

1. התקן מונה ליזה

2. האריך את הוסת, אבל דווקא היה פחות כבד

3. היו דימומים רק בחודשיים הראשונים, והתקנתי כשהייתי טהורה אחרי לידה אז לא הייתה בעיה עם 7 נקיים

4. הייתי מרוצה מזה שלא הכנסתי לי הורמונים

עונהואילו פינו

מונה ליזה, היה מעולה כל עוד לא קיבלתי מחזור בגלל ההנקה. מהרגע שקיבלתי היה סיוט.

האריך מאוד. הכביד מאוד וגרם לי להיות ממש חלשה למרות שההמוגלובין היה תקין.

היו כתמים לפני ואחרי מחזור. היו הקלות לשבעה נקיים אבל לא תמיד זה עזר... וגם ההקלות היו אחרי אכזבות רבות. טבילה שנדחתה בשבוע בגלל בדיקה לא טובה ביום השביעי וכדו..

בגלל כל הכתמים לקחתי פרימולט נור כדי להאריך מעט את הזמן טהרה.  

והתחרפנתי מהכל.

הוצאתי את ההתקן ועברתי לגלולות..

אז ממש לא הייתי מרוצה.  

אני גםעוד מעט פסח

1. שמתי מונה-ליזה

2. כן וכן

3. היו קצת הכתמות לפני המחזור, לא אחרי.

4. היה זוועה. המחזורים הפכו לבלתי אפשריים, כי חוץ מדימום ארוך-ארוך הם לוו במיגרנות וכאבי מחזור ששיתקו אותי יומיים שלושה כל חודש. ויצא שהיינו מותרים בערך עשרה ימים בחודש.


אח''כ עברתי למירנה וקיבלתי את חיי בחזרה.

שמתי התקן נחושת, לא יודעת איך קוראים לוממתקית

זה מה שהרופאה המליצה לי...
2. המעיט דימום ביומיים הראשונים ואז פרץ של דימום ליום אחד- סיוט. וזהו
3. כן יש לי בין וסתיים אבל אצלי זה גם קשור לצוואר רחם רגיש, בהחלט יש לי פסיקות מיוחדות בגלל מצבי.
4. לא מרוצה, הייתי מעדיפה להימנע מגוף זר בגוף
אבל אין לי ברירה ואין לי משהו אחר. מרוצה כי אני לא בהריון ב"ה ותכלס מרגישה רגיל ומתנהגת רגיל כאילו אין לי כלום.

לפני כמה שניםשיח סוד

ניסיתי נובה טי

לעולם לא אחזור אליו

האריך והכביד מאוד ווסת

היה מלא בין לבין כתמים

קיבלתי היתר לראשון ושביעי אבל לא ממש עזר

לא ממליצה בכלל


חצי שנה של סיוט היה, ועוד אחרי לידה ראשונה עם כל הלחץ שבדבר.


(אבל כן שמעתי בנות שהיו מרוצות ממנו אז זה די אינדיבידואלי)

עונה גםאשת בעלי

1 התקן נחושת לא הורמונלי- מה שהיה בבית מרקחת של הקופה

2. האריך והכביד בעיקר חצי שנה אחרי ההתקנה, אחר כך נרגע מעט . אבל עדיין נורא נורא קשה המחזורים.

יכולים להיות פתאום מחזורים עם שטפי דם מטורפים כמו אחרי לידה. יכול להיות גם בגלל שאני עם ברזל גבולי

3. היו דיי הרבה כתמים וכו שוב, בעיקר בחצי שנה ראשונה היו המון , כל שבעה נקיים היו בגדר סיוט פלוס פלוס . כיום שנתיים פלוס אחרי ההתקנה כבר כמעט אין כתמים, יש רק לפני מחזור יום או יומיים.

היו הקלות - בדיקות רק ראשון ושביעי

4. מרוצה בהתחשב במכלול. אבל כשמקבלת מחזור מטורף קצת תוהה אם זה שווה את זה

עונהמחכה להריון

1.נובה טי (נחושת)

2.כן הווסת תמיד היתה לי 4-5 ימים עם ההתקן 9 ימים,

3.לא

4.מרוצה חוץ מהדימום הארוך..שוקלת להבא התקן הורמונלי..

וואו אני קוראת את התגובות וחושכות עיניכבתחילה
אם היתה לי איזה מחשבה לעתיד לשים התקן לא הורמונלי, אחרי השרשור הזה לא יודעת אם אעיז.

עצוב שאין פיתרון לא הורמונלי לנשים דתיות. 

אני כבר לא מעיזה בכלל 🙄פרח חדש
ולמרות זאת אני ממליצה תמיד לנסות ורק אז לפסול 
יש, דיאפרגמה היא פתרון. בשבילי לפחותהמקורית
לא קראתי את כל התגובותאמאשוני

מהניסיון שלי מנע כמו שצריך.


יש לי הפרשים של:

שנתיים ורבע

שלוש ורבע

שלוש ושלושת רבעי

ואחרי האחרון גם היה לי התקן לא הורמונלי לכמעט 3 שנים (ואז עברתי למירנה על רקע מילואים, לא קשור להתקן)


לכל ההריונות שלי נכנסתי בפעם הראשונה.

מה שאומר שהפעמים שלא נכנסתי היו כי המניעה עבדה כמו שצריך.


להתקן לא הורמונלי יש אחוזי מניעה טובים.

יותר פיקנטי לספר על המקרים שלא מנע מאשר הפוך.

לא יודעת מה השיקולים שלך אבל לא כדאי שסיפורים יפחידו אותך אלא להסתכל על עובדות.

בעיקר סעיפים 2,3 כאן בסקר מטרידים אותיכבתחילהאחרונה
כי לא מספיק שצריך לעבור את הטרללת של אסורים כל חודש-בדיקות-מקווה , גם להוסיף מחזור כבד וארוך ודימומים בין וסתיים..🤦

כאילו, למה אנחנו צריכות להיות מלאות הורמונים בשביל לא לעבור את כל הסאגה הזאת..

עונהרוצה לשאול שאלה

1. התקן נחושת לא הורמונלי - הכנסתי בחו"ל וזה לא קיים בארץ אבל אני חושבת שהוא מקביל לנובה טי

2. האריך אולי ביום, הכביד - כן מאוד, הייתי צריכה טמפון ופד ולהחליף כל שעתיים... אחרי יומיים שלוש זה התמעט

3. לא בין וסתיים, עושה בדיקות בראשון, רביעי ושביעי

4. בעיקרון זה סוג של שגר ושכח, ואני אחרי הרבה זמן של מניעה הורמונלית אז יש בזה מעלות, אבל זה עשה לי כאבים מטורפים באגן משהו לא נורמלי, כרגע מתלבטת אם להשאיר או לא.

תבדקי שאין לך דלקת...עם ישראל חי🇮🇱

זה סופר מסוכן ואם לא מטפלים יכול להביא לאי פיריון חלילה, מניסיון.

לא מבינה איך ממשיכים לשווק את המוצר המסוכן הזה.

עונה, מורכבכובע שמש

1. פעמיים ג'יינהפיקס ופעם פלקסיטי. נובה טי לא התאים למבנה רחם שלי (עד שעברתי להורמונלי מסיבות שתכף אפרט)

2. הווסת שלי גם ככה כבד וזה הכביד עוד יותר. 

3. היו מעט כתמים בהתחלה עד שהסתדר. בודקת ראשון אמצע ושביעי בלבד. בכללי שלא ב7 נקיים לובשת רק תחתון כהה.

4. הייתי מרוצה עד שנכנסתי עם זה להריון.... פעם עם ג'יינהפיקס ופעם עם פלקסיטי, מאז עברתי למירנה - הורמונלי וממש ברכה, בקושי מקבלת ווסת וזו ממש הקלה משמעותית בשבילי. גם נחשב למניעה יותר משמעותית למרות שהסיכויים נמוכים בנחושת, אבל אני נחשבת למאוד פוריה (לדברי הרופאים). עם אמצעים הורמנליים אחרים ממש סבלתי ובהתקן לא. חוץ מקושי בחזרה למשקל לפני ההריון, אך זה לא מוכח.

בהצלחה!

לא קשור לפסח, התייעצות קרעים בלידהכנה שנטעה
עבר עריכה על ידי מנהל בתאריך י"ט בניסן תשפ"ו 0:09

לא היה לי רעיון אחר לכותרת חחח

נקרעתי בלידה הראשונה ותפרו אותי כמה תפרים, עד היום אני ממש מרגישה את התפר של החתך ותפר של קרע אחד (שנה וכמעט וחצי אחרי).

הייתי אצל פיזיותרפיסטית והיא נתנה לי תרגילי קיגל (ככה קוראים לזה?) ואמרה לי לעשות עיסוי פרינאום כזה באזור התפרים. את התרגילים אני משתדלת לעשות, לא חשה שיפור (אולי קצת מבחינת רצפת אגן שגם היא לא במצב וואו), אבל את העיסוי אני לא מעיזהההה פשוט לא מסוגלת לעשות לעצמי, לגעת שם. עושה לי חלחלה וצמרמורת ביחד..

עכשיו ב''ה בהריון שני ומלבד חוסר הנוחות הרגיל אני גם די לחוצה שאקרע שוב בלידה וח''ו יהיה כמו אז אם לא גרוע יותר..

אשמח לשמוע מנסיונכן האם נקרעתן שוב בלידות חוזרות? חוויתן כאב שוב בתפרים ישנים? ורצפת אגן חזרה לכן מתישהו לתפקוד נורמלי? ואולי יש לכן טיפים להרגעה של הצלקות מהתפרים שלא יכאבו כבר?

סורי על באריכות תודה לעונות!

אני נקרעתי קצת רק בלידה 1 ב"ה. בשלוש שאחריה לאיעל מהדרום
יואו🤦‍♀️ הוספתי לך בכותרת את המילה "בלידה"יעל מהדרום
לק"י

כי חשבתי שאני בפורום אחר בניהולי, ששם מבקשים לכתוב בכותרת אם מדובר בהודעה על הריון/ לידה😅

במחילה, את צריכה פזיו אחרתממשיכה לחלום

לדעתי זה לא מענה מספק ,

היא צריכה לעשות עיסוי לצלקת,

מה שאת אמורה לעשות זה לתמיכה אבל לא מחליף..

הפזיותרפיסטית שהלכתי אליה אמרה שאפשר להגיע אליה לפני לידה והיא יכולה לעשות עיסוי כדי למזער את הסיכוי לקריעה של פתח הנרתיק כי זה מגמיש את השרירים.

נקרעתי פעמייםהמקורית

לאזור שלום ב"ה

לידה ראשונה ואקום וחתך יזום

לידה שנייה - ספונטני, לידת בזק

ב2 הלידות תפרים (אותו רופא אגב😅) והוא עשה עבודה טובה ב"ה

אצלימקקה

בלידה ראשונה קרעים רציניים

בלידה שנייה חתך יזום

ההחלמה מהחתך הייתה הרבה יותר קלה

בלידה שלישית ורביעית קרע ספונטני קטנטן

מצטרפת להמלצה להחליף פיזיו

לי היו תפרים בלידה שלישית שהרגשתי המון זמן אחרישאלה גנים

ברמה שחזרתי לרופאה מעל שנה אחרי הלידה. כאב לי שם ממש וגם הרגשתי את התפרים.

עברתי תהליך ארוך של פיזיו רצפת אגן וכמו שאמרת -

זה היה טוב לרצפת אגן, אבל לא עזר לתפרים.

מה שבאמת באמת עזר בסוף - היה ההריון והלידה הבאים 😅

מאחלת לך שזה יעזור גם.


מה שכן, בזמן הבדיקות הרופאה שלחה אותי לרופאה מומחית בתחום (דר' אושרת ברט המדהימה) שנתנה לי משחה הורמונלית למרוח שעזרה מאוד - אבל נקודתית, לא פתרה את הבעיה.

וכן אמרה לי שאם זה ימשיך - היא תפנה אותי לפתיחה של התפרים כי אולי עשו אותם מהודק מידי וזה מה שכואב. ב"ה שלא היה צריך בסוף...


בהצלחה ורק בריאות 🥰

היה לי ככה בלידה הראשונהגפן36

בראשונה נקרעתי היטב ותפרו כנראה חזק מידי/עקום/ משהו כזה. 

הרופאה אמרה שיש כמה דברים שיכולים לעזור-

או פיזיו שלא בטוח יועיל, או לתפור מחדש, או ללדת שוב. 

 

החלטתי לחכות. 

 

הלידה השנייה באמת סידרה את זה. אבל עד אז כאב לי. כנראה שנקרע ממש קצת, רק איפה שהיה תפור יותר מידי והכאיב לי.
 

אמרו לי שזה נפוץ שלידה חוזרת מסדרת את זה.


 

לא תפרו אותי בלידה השניה, רק בראשונה. 

האמת הייתי הולכת להתייעץ עם רופאשלומית.

מומחה לנושא.

אישית אני נקרעתי בכל הלידות (3) אבל תפרו אותי ב''ה בצורה טובה וחוסר הנוחות עבר תוך כמה שבועות.

יש לי חברה שסיפרה לי אחרי לידה שניה שמאז הלידה הראשונה היא סבלה מהקרעים ובלידה השניה אמרו לה שרואים תפר עקום ותיקנו לה...

לידה ראשונה חתך יזום אבלדיאט ספרייט

תפירה גרועה מאוד

לקח לי שבועות להתאושש, הציעו לי לתפור מחדש, אבל העדפתי לוותר.

לידה שניה חתך קטן ממש ממש, תפר קטנטן והחלמה מהירה.

לידות לאחר מכן ללא קרעים.

גם לי היתהשיפור
ממש רתיעה מהמגע בצלקת, הפיזיותרפיסטית עשתה איתי תהליך של התרגלות הדרגתית, אחרי הלידה השניה היה מספיק עם מאמנים, אחרי הלידה השלישית הייתי צריכה עם היד. זה היה לא פשוט, אבל שווה, כשהתמדתי הכאבים עברו לגמרי
חמש לידות,שגרה ברוכה

ארבע מתוכן עם תפרים. רק בראשונה הורגשו בכלל.. השאר היו קטנים ולא הורגשו בהחלמה. לגבי הראשונה, היה הרבה קרעים יחסית(לא חתך. ספונטנים  אבל לא עמוקים מאוד)

התפירה היתה טובה . אבל שבועיים ראשונים כואבים לשבת לשכב לקום וכו'.

לאחר מכן השתפר עד שעבר לגמרי. לא נשאר לי מזה משהו אחכ. לא זוכרת שהתעסקתי עם זה


תרגישי טוב❤️

עונהעם ישראל חי🇮🇱

לידה ראשונה תפרים כי חתכו

לידה שניה תפרים כי האיזור נקרע מעט מעצמו

מהלידה השלישית והלאה עד החמישית ב"ה ללא תפרים.

אני חושבת שזה משתנה מאישה לאישה

יש כאלו שאין להן בכלל תפרים באף לידה

יש כאלה שכל לידה

יש כאלה לפעמים כן ולפעמים לא תלוי איך הלידה מתקדמת ..

ויש גם מיילדות שסתם מתערבות וחותכות שלא לצורך כי אין להם סבלנות (קרה לי לצערי)...

בהצלחה !!

לידה ראשונהאנונימית בהו"ל

קרעים משמעותיים (דרגה 3). כאבים לא נורמליי. הלכתי למוקד ואחד התפרים היו הדוקים מידי וזיהום.

ב"ה אח''כ השתפר ועבר. מכירה כאלה שהיו צריכים לפתוח ולתפור מחדש.

ב"ה שתי לידות הבאות לידות וגינליות (למרות הלחץ מהרופאים לקיסרי) עם חתך יזום.

אחרי לידה שניה היה מאוד קליל ביחס לראשון (גם הזדהם), ולידה אחרונה בקושי מורגש.

אז זה משתפר אצלי מלידה ללידה ב"ה!

ממליצה ללכת לבדוק את זה אצל רופא מומחה לקרעים.


*מאנונימי כי לא מעט מכירים את הרקע לידה שלי

זיהום בתפרים נשמע נוראלומדת כעת
הוי,מקלדתי פתח

היו לי מלא תפרים בלידה ראשונה. אחרי חצי שנה הגעתי למרפאה ייעודית בשערי צדק יש שם כירורגית שבודקת את זה, אצלי אכן היה משהו לתקן (בדקה ובמקום טיפלה, כל הסיפור היה 10 דקות בערך ...) רק אז התחלתי להתאושש. ומהר.

אולי שווה גם בזמן הריון ללכת לודא שהכל תקין. (רק כדי לא לסבול, לא בקטע של דחוף)

החלק המעודד שבלידה שניה היתה לי פתרונות קטנה ושירים מהיר, ובשלישית לא היו כאבים כבר אחרי שבוע.

שיהיה בקלות חוויה מתקנת! 

תודה לכולן על התגובות!כנה שנטעה

מבינה שאין כלל, או שיעבור בלידה בע''ה אמן או שאקרע שוב ח''ו.. לגבי התגובות להחליף פיזיותרפיסטית, אני הולכת דרך הקופה אז מניחה שהמענה יהיה זהה בכל מכון, לא?

לא חושבת שהתפרים לא טובים כי תפרו אותי צוות שלם עם פלסטיקאי ומלא רופאים 🫣..

בע''ה מקווה שיעבור ובלי קרעים בלידה.

שוב תודה לעונות ❤️

היה לך קרע בדרגהאישהואימא

גבוהה?(3 ומעלה)

כי לפי איך שאת מתארת שתפר אותך פלסטיקאי ועוד מלא רופאים, ככה זה נשמע

לבעיות מורכבות בקרעים ותפרים בפרינאום יש את דר' רויטל ארבל בשערי צדק.

גם אם את הולכת דרך הקופהממשיכה לחלום

פיזיותרפיסטיות שונות עובדות לעיתים בגישות מעט שונות. הם יכולות ללכת לקורסים שונים (כמובן אחרי ההתמחות בפזיותרפיה של רצפת האגן) וזה משנה את דרך העבודה שלהן.

ממליצה ממש לנסות

יש הרבה דרכים למנוע קרעים בלידהגלי מטר

הדבר הכי חשוב הוא היכולת להניע את הגוף בחופשיות במהלך הלידה וביציאת הראש בפרט ולבחור את תנוחת הלידה לפי מה שהגוף שלך מבקש, מה שאומר ללדת בלי אפידורל.

זה גם מאפשר לך ללחוץ רק מתי שאת באמת מרגישה שזה נחוץ ולא מתי שהמיילדת אומרת, מה ששומר מאוד על הפרינאום. ואפשר גם ללדת בלי ללחוץ בכלל, ילדתי כך פעמיים. תקראי על רפלקס פליטת התינוק.

וגם עם אפידורל יש דברים שאפשר לעשות כדי למזער נזקים, ממליצה מאוד לקרוא על כך בספר לידה פעילה.

חשוב לי להגיב על זהשלומית.

שאמנם יש הרבה דרכים להפחית סיכון לקרעים, אבל לא כל הסיבות לקרעים קשורות להתנהגות של היולדת. יש סיבות שקשורות גם למבנה הגוף, למנח של התינוק ועוד.

אני ב''ה ילדתי ב3 לידות טבעיות מהממות ונקרעתי בכולן, כך שחשוב לי שמי שנקרעת בלידה לא תרגיש אשמה.

מסכימה- ילדתי בשכיבה על הגב, לידה אחת עם אפידוראל,יעל מהדרום

לק"י


כולל לחיצות. וב"ה יצאתי בלי קרעים.

(אז לא שוללת את מה שגלי מטר כתבה, אבל לא הייתי שוללת אפידוראל רק בגלל זה או בונה על זה שאם אעשה משהו מסויים, אז בטוח שאצא בלי קרעים).


מצטרפת להמלצות ללכת לפיזיו' אחרתשש וארגמןאחרונה

שהיא תעשה לך את העיסוי!

לא רק לתת הדרכה וזהו. זה לא מספיק.

גם בזה יש בחינה של לא נעים... אבל אולי יהיה לך יותר כל מאשר את בעצמך, וגם אפשר לחשוב על זה שזה מעין ללכת לאימון קשה אבל מחזק. קשה כי כואב וגם לע הכי נעים נפשית, אבל מרפא את הגוף.

לאן הולכות לטייל בחול המועד?אוויר לנשימה

בדרך כלל אנחנו מטיילים מלא

עכשיו ממש מתלבטים מה לעשות… 

סליחהתקומה

לא התכוונתי


אבל הסברת את זה רק אחר כך.

וזה לא מה שהיה נשמע מהדברים שלך בהתחלה


בכל אופן, מצטערת

אשמח להתייעץ - מטפלתאמא טובה---דיה!

המטפלת של הבן שלי (בן שנה) צריכה ללדת בעז"ה בערך בל"ג בעומר, ואני מתלבטת אם אחרי פסח להחזיר אותו אליה ואז אחרי שלושה שבועות הוא יעבור למישהי אחרת, שאז אני חוששת שההסתגלות תהיה קשה יותר (אני לא יודעת כמה הוא זוכר את המטפלת אחרי החופש הארוךךך הזה), או להעביר אותו מייד למטפלת החדשה.

 

למטפלת הרגילה יש ממ"ד בבית, והיא אמרה שהיא פותחת גם אם לא יחזרו למסגרות, ולמטפלת החדשה אין ממ"ד.

 

ואם אני מעבירה אותו למטפלת החדשה מייד אחרי פסח זה גם אומר לשלם כפול על הזמן הזה, אבל יש לי אפשרות כלכלית לזה, אז אם זו האפשרות הטובה אני אעשה את זה.

 

(וסתם מעצבן שהיא דורשת תשלום מלא על כל התק' של המלחמה, אבל זה נושא אחר...)

את צריכה לעדכן מעכשיו?איזמרגד1
אולי פשוט לחכות ולראות אם המסגרות יפתחו או לא ולפי זה להחליט
הייתי שולחת לשלושה שבועות עם ממדמקקה
גם אני, אבל לוקחת אותוכורסא ירוקה
פעם פעמיים לפני להכיר את החדשה לקצת זמן, ומסבירה לו על השינוי
הוא יבין את ההסברים בגיל שנה?אמא טובה---דיה!
אני חוששת שהוא אפילו לא זוכר את המטפלת הישנה, ואז תהיה תק' הסתגלות, ועד שהוא יתרגל הוא יעבור למישהי אחרת...

נראה לי שאם לא יחזרו למסגרות אני בכל מקרה לא אשלח, גם ככה יש עוד ילדים בבית...

אם הוא בן שנה ויש לך אפשרות שיהיה איתךממתקית

זה הכי טוב.
להחזיר למטפלת הישנה, ושוב להוציא ממטפלת ולהעביר לחדשה נשמע מסובך מידי...
וכל זה אחרי שהסתגל והיה בהפסקה בגלל מלחמה/חגים... זה מבלבל והוא פיצי.
אם את עדיין לא חוזרת לעבוד ויש לך אפשרות כלכלית ופיזית, אין שאלה בכלל, לטובתו תישארי איתו.
כשתחזרי לעבוד בע"ה תכניסי אותו בהדרגה למטפלת החדשה (וחסכת לו פה בלבול חוזר ממטפלת ישנה לחדשה ובמדינה שלנו לכי תדעי עוד מה יהיה...) בבטחה ובטוב. (ונקווה שעד אז תיגמר המלחמה)

אם יחזרו למסגרות יהיה לי קשה להישאר איתואמא טובה---דיה!
בבית.

הבעיה היא שיכול להיות שיחזרו רק למקומות עם מרחבים מוגנים, כלומר כשעדיין יהיו אזעקות, ואז הגדולים יחזרו ואני אחזור לעבודה, ואצטרך להחליט מה לעשות איתו.


אני בעיקר עצמאית, אז אני יכולה להחליט לעבוד פחות בזמן הזה, אבל זה יהיה לי קשה נפשית...

וואי באמת דילמה.ממתקיתאחרונה

אבל אם ת עובדת, אין מה לעשות הוא צריך מסגרת...
כלומר אין לך ברירה כל כך, לשלוח אותו למפלת הראשונה וכשהיא תצא לחופשת לידה להעביר אותו בתיווך שלך ובשלבים שלא יהיה לו קשה.

גם הפרידה מהמטפלת הישנה חשובה, שיהיה תהליך כלשהו

הוא יבין חלקיתכורסא ירוקה
ככל הנראה הוא כבר לא זוכר את הישנה. אם יש לך אופציה לא לשלוח אליה בעיני עדיף. אבל אם את צריכה מסגרת אז פשוט להסביר לו
תהיי רגועהעוד מעט פסח

לשלוח למטפלת בלי ממ''ד?

נראה לי זה ממש תלוי כמה אזעקות יש אצלכם.

אם מורידים את שיקול הממ''ד- נראה לי שבהחלט עדיף למטפלת החדשה.

אבל אם את גרה באזור שכן יש בו אזעקות, הייתי מחזירה למטפלת הרגילה. כי לשלוח למקום בלי ממ''ד זה סכנה ממש, ומקווה שתוך 3 שבועות המלחמה תיגמר.

אני מירושלים, לאחרונה אין פה הרבה אזעקות.אמא טובה---דיה!
אבל לא יודעת אם לסמוך על זה.
יש לכן רעיון מה במאכלי פסח גורם לכאבי בטן אצל הקטנאוהבת את השבת

הוא מתענה ממש..

אנחנו לא אוכלים קטניות..


אני חושבת שהתחיל לבכות עוד לפני שאכלתי מהמצות...

(והאמת גם לא יודעת איך להתנזר ממצות ...)

מצות על כל צורותיהןאמא לאוצר❤

כולל קמח מצה וכו'

לי זה עושה כאב בטן נוראי כל שנה

אני פשוט לא יכולה לעכל את המאכל הזה

אויש קשוח.. מה את אוכלת??אוהבת את השבת
קמח תפואאוזן הפיל

וכל מה שעשוי ממנו (עוגיות, עוגות, בלינצ'עס, קרקרים)

זה פשוט נהיה גוש בקיבה וגורם לכאבי בטן

וואוווו תודה חשוב..אוהבת את השבת
קרה לי עם אחד הילדים שהיה תינוק קטן ממש בפסחאורי8

אני חושבת שזה מהמצות. אחר כל השתדלתי לא לאכול מצות, חוץ ממה שחיבים

והתינוק היה רגוע. גם אנחנו לא אןכלים קטניות  מצאתי מה לאכול. 

מעניין.. מה אוכלים??אוהבת את השבת
זה באמת קשהאמאשוני

אוכלים דגים עם הרבה ירקות.

אפשר להקפיץ חזה עוף עם כרובית.

קציצות בשר עם רוטב וקינואה

בבוקר חביתה עם גבנצ וירקות.

תנסי מצות שיבולת שועל זה קצת יותר שפוי.

מרק עוף עם ירקות

עוד קצת וזה נגמר

לא אוכלים קטניות.. אבל תודה!אוהבת את השבת
יש דעות שקינואה זה לא קטניותקופצת רגע
לא שזה לא קטניות, אלא שזה קטניות שלא היו בגזירהיעל מהדרום
אכן. התכוונתי לא קטניות לעניין איסור קטניות בפסחקופצת רגע
רעיונות ממש טובים!אוהבת את השבת
אם אתם לא אוכלים קטניות, אולי יש יותר מוצרי חלבכורסא ירוקה
מהרגיל,והכמות הגדולה משפיעה  עליו?
נמנעת מחלבי..אוהבת את השבת
כי עושה לו כאבי בטןאוהבת את השבת
לאכול מלא חלבונים וירקותמחי

אני לא אוכלת מצות מחוץ לליל הסדר והסעודות כי זה עושה מלא כאבי בטן.

מתמלאים מעופות, דגים, בשרים עם ירקות חיים/אפויים/מבושלים וכמובן הרבה תפוחי אדמה. לא לשכוח לשתות הרבה מים. שקדים ואגוזים זה גם משביע. שייקים של פירות בין לבין.

 

ואיך בא לי להראות את זה לכל הטוענים בתוקף (ובתוכם רופאים) שהאוכל לא עובר בחלב אם ולהתנזר מחלבי וכו' זה מיתוס 🥴 

חיבוק לקטני!! מקווה שירגיש יותר טוב בקרוב!

לצערי יש הרבה רופאים שלא מבינים בזהרק טוב!

כולל רופאי גסטרו.

רופא התווכח איתי שהשילשולים של הבן שלי זה דבר נפוץ בגיל ולא קשור לאוכל שאני אוכלת. בפועל היתה מובהקות מוחלטת בין המאכלים הבעייתיים לו (לקח לנו זמן לעלות עליהם) לבין השילשולים. ברגע שגילנו את הכל לא היה שילשול אפילו פעם אחת! למרות שהיה במעון וזה גיל שילדים נדבקים הרבה אחד מהשני.

לפני כמה זמן הייתי איתו אצל רופא גסטרו אחר, אמרתי לו מה היה לו כתינוק, מיד כתב את זה בהיסטוריה הרפואית עם השם המקצועי. רופא שמכיר ומבין. 

תודה רבה על כל העצות!!!אוהבת את השבת
ועל החיבוק והדאגה חיממת ת'לב🩷

תאכליבשורות משמחות

חלבונים וירקות יחד

ולא לערבב עם מצה בכלל חוץ מסעודות שבת-חג מאוד יכול להקל על העיכול לאכול קודם מצה לסיים ואז לאכול ירקות ובסוף חלבון

או לאכול מצה עם ירקות בלבד גם אפשרות

מעניין ממש. תודה!!!אוהבת את השבת
תפוחי אדמה בכמות גבוהה!חוזרת בקרוב
מצות, אבל מיץ תפוזים מתקן את זהממשיכה לחלוםאחרונה

אולי יעניין אותך