פחד לשכוח ילד ברכבנויה12345

טוב זו שאלה קצת מוזרה אבל,

בשנה הבאה בעלי יעבוד קרוב לגן של הילד שלנו והוא יקח אותו כל בוקר(בן 4)

אבל בעלי בן אדם לחוץ וטרוד מאוד, תמיד בסוף נסיעה הוא יושב כמה דקות להתעדכן בפלאפון

וגם תמיד מתקשרים אליו, שיחות מהעבודה ובכללי הוא טרוד מאוד בבקרים

אני ממש חוששת שהוא יכול לשכוח את הילד ברכב

מה עושים?

כמה פעמים אמרתי לו שאני אסיע אותם כל בוקר ואמשיך לעבודה שלי כי אני ממש חוששת מההתנהלות שלו

אני לא יודעת מה עוד להגיד

או אם פשוט לקנות משהו מה זה אומר על כמה אני סומכת עליו מה הוא ירגיש מזה..?

מה הייתן עושות? ואם לקנות אז מה?

חשבתי כבר לבקש אישית מהגננת שתרשום לי כל יום שהילד מגיע..?

לא יודעתת אשמח לעזרה 

..נויה12345

עד הלידה בע''ה אני יכולה להסיע בכל מיני תירוצים שצריכה את הרכב וכו'

אבל אחרי הלידה...?

חוץ מזה שיש לי אוטובוס ישיר מהבית לעבודה זה סתם להיטרטר להסיע אותם זה רק כי אני לא סומכת עליו. 

לעשות לך תזכורת קבועה בטלפון להתקשר לבעלךממתקית

בכל בוקר בשמונה, או בשעה מסוימת לוודא שהילד בגן.

אל תסמכי גם על הגננת, יש לה מספיק לזכור, שלא תשכח יום אחד לרשום לך...

תסמכי רק על עצמך.

אני הייתי מתקשרת לבעלי כל בוקרעדינה אבל בשטח

ושואלת איך הגננת קיבלה את הילדה,

אם היא לא היתה מגיעה עד 9, הייתי מקבלת טלפון מהמטפלת, אבל היא היתה טיפוס כזה, קצת לחוץ.. . כן, זה נוראי וזה היה הסיוט גם שלי.

אנשים שזה קרה להם מספרים שהם הכי לא כאלה, דווקא ביום שזה קרה, היה צירוף מקרים של כל מיני דברים מוזרים ולא אופייניים. אז השם ישמור , אי אפשר לדעת אבל זה יכול לקרות לכל אחד, שלא נדע.

יש גם כל מיני אמצעים טכנולוגיים למניעת שיכחה, אולי תרכשי משהו כזה , אני פשוט סיפרתי לבעלי שאני מפחדת, זה לא היה איזה אישיו, הערת ביניים כזו, את יכולה גם להראות לו סרטון, לדעתי יש ביוטיוב, תגידי לו שנתקלת בזה וזה עורר בך פחדים

עונהנויה12345

זהו שאצל בעלי לצערי זה משהו שאני יכולה לדמיין שיקרה לו עם העבודה המלחיצה שלו.

אני מאוד מקפידה בנוגע לנושא של שכחת ילדים.  ותמיד מצלמת את המושב של הילד בסוף נסיעה כשמגיעה לעבודה כדי להרגיע את עצמי. (בחופשות כשהיו ימים שבעלי הסיע אותו לגן,  הייתי יורדת אחרי שהוא חוזר לרכב לוודא שהילד לא באוטו)

לימדתי אותו לצפור אם חס וחלילה יקרה משהו כזה

הוא גם ילד מאוד נוח כזה שאני מדמיינת את בעלי שוכח

הבעיה היא שבכללי אני לא אוהבת שהוא נוהג בכלל והוא מרגיש שאני לא סומכת עליו..

הוא פשוט יגיד לי שאני מגזימה ומדמיינת

אבל זה לגמרי משהו שיכול לקרות לו...

וכשאני מעלה את זה הוא פשוט מגלגל עיניים... 

אם את רגילה לצלם לעצמך,יראת גאולה

אולי את יכולה לבקש מבעלך שיצלם לך כל בוקר את המושב הריק אחרי שהוא מוריד את הילד?

ממקום של, אתה יודע ששכחת ילדים מאוד מלחיצה אותי ולכן אני תמיד מצלמת לעצמי,

אולי אתה מסכים לעשות לי טובה שלא אהיה לחוצה כל היום, ולצלם לי שהילד ירד?

העלתה נקודה נכונהעדינה אבל בשטח
דברי על עצמך, תגידי לו, לעצמי אני מצלמת, כי אני לא סומכת על אף אחד גם לא על עצמי, וזה פחד שלי , יכול להיות שמוגזם, אבל תעזור לי בזה כי אותי זה מרגיע
מבינה ממש את החששאורי8

כשהיחדים היו קטנים פחדתי מזה מאוד. אני שכחצי פהן יחד ברכב, בחורף ,לכמה דקות, ב"ה חוץ מזה שהוא צרח לא קרה כלום, מהטראומה עשיהו מערכת של שכחת ילדים, שמרגישה את  המשקל על הכסא, אם שכחת תיק על הכסא, יתקשרו אליך, אם לא ענית יתקשרו למשטרה...

ברגע שהם נהיו עצמאים מעט לימדתי אותם מה לעשות אם הם לבד ברכב( לצפור חזק(.

וגם כשקרה שבעלי הסיע בבוקר התקשרתי אליו תניד לוודא שבדק שהילד לא באוטו, פעם כשלא ענה , התקשרתי לנעון לוודא שהילד שם.

פשוט הסברתי לו שזה לא הוא, גם לי זה קרה, יכול לקרות לכל אחד ואני לא יכןלה להתחיל יום עבודה ברוגע בלי לבדק את זה. אם הוא לא ידתף פעולה , תתקשרי לגן כל בוקר... 

תבקשי ממנו שיספר לך איך היה אתו בגןאוויר לנשימה

שאת רוצה לדעת כל בוקר.

תעשו הרגל כזה... אפילו בהודעה מוקלטת בווצאפ.

כשבעלי לוקח הוא מספר לי איך היה, וכשאני לוקחת (כמעט תמיד) ולא מתקשרת הוא מתקשר אלי לשאול למה לא עדכנתי...

חוץ מהפתרונות, בגיל 4 ילד יכול לדעת מה לעשותיראת גאולה
ללמד אותו איך לצאת מהרכב, ללמד שאסור להישאר לבד ברכב סגור.
הייתי מבקשת מהגננתקדם
להתקשר אלי קבוע אם הילד לא מגיע עד 8:30 או 9, מתי שתחליטי. הייתי מסבירה שאני דואגת מזה, בלי להכנס להסברים על בעלי... שתחשוב שאת אמא לחוצה,מה אכפת
עונהנויה12345

זהו אולי באמת זה רעיון לנסות לפתוח את זה ממקום שאני חוששת ואפילו שאני סומכת על עצמי אני מצלמת כל בוקר את המושב

ושאני צריכה שיעשה את זה כדי להרגיע אותי

להגיע לזה ממקום שלי ולא מהמקום שהוא יכול לשכוח חס ושלום

ואז יש סיכוי שהוא יגיע לזה מתוך מקום מבין יותר

כן, לצערי הרב הוא עושה המון דברים, והוא שוכח מיליון דברים בבית לא זוכר המון ופשוט באמת טרוד ולחוץ רוב הזמן

ככה שזה חשש אמיתי

ראיתי שיש ליד שרה מכשיר שאפשר להשאיל אז אולי זו גם אופציה

תודה כבה לכן

הבעיה שלגננת יש עוד דברים על הראשיעל מהדרום

לק"י


ולא הגיוני להוסיף לה גם את זה באופן קבוע.

היא גם עלולה לשכוח או שהיא שמה את הפלאפון בצד ולא תשמע גם אם האמא תתקשר.

(תחשבי, בגנים יש בין בסביבות ה-30 ילדים. היא צריכה לשבת איתם, לעבוד, לפעמים ילדים בוכים וצריך לדבר איתם וכו'. לבקש ממנה לשים לב לשעה ואיזה ילד לא הגיע, לא בטוח שהיא תצליח. גם אם היא נורא תרצה).


יותר הגיוני להתקשר לבעל בעצמה כל בוקר ולוודא שהוריד בגן.

לא נשמע לי הגיוני לצפות לזה מהגננתפה לקצת

יש לה מספיק על הראש והדבר האחרון שחסר לה זה להתחיל לעדכן הורים אם הילד הגיע או לא

 

ואני בתור גננת כנראה לא הייתי מסכימה לקחת את האחריות הזאת....

 

יותר הגיוני להגיע להסכמה עם הבעל על מערכת או דרך מסויימת בינהם לעדכון הדדי לגבי הילד.

אולי לשים מצלמה אונליין ברכבoo
עוד רעיון למניעת שכחהבארץ אהבתי
- לוקחים אטב (עדיף מעץ, אטב מפלסטיק ייהרס בחום של הרכב), ושמים אותו על החגורה של הכסא תינוק.


- בשביל להכניס את התינוק לרכב צריך להוריד את האטב, אז מעבירים את האטב לבגד של ההורה. שמים אותו במיקום שלא יציק לאורך הנסיעה, אבל שלא נפספס אותו אם הוא יישאר שם בטעות (אני בד"כ שמה בקצה השרוול שלי).


- כשמסיימים את הנסיעה, מוציאים את התינוק מהכסא ומחזירים את האטב לחגורת הכסא.


* כל עוד התינוק לא יצא מהכסא שלו, האטב לא יורד מהבגד של ההורה, ואין סיכוי לצאת ולהסתובב עם אטב תלוי על הבגד בלי לשים לב ובלי שאף אחד בסביבה ישים לב (אפשר גם לכתוב על האטב 'התינוק שלי ברכב', להגברת המודעות, ואז אם מישהו בסביבה יראה אז הוא בטח יעיר על זה...).


* היתרון הוא שלא צריך לזכור לעשות משהו במיוחד. העברת האטב לבגד של ההורה הופכת להיות חלק מהרוטינה של חגירת התינוק - האטב פשוט נמצא שם על החגורה ואי אפשר לחגור בלי להעביר אותו למקום אחר (רק צריך להעביר מיד לבגד של ההורה, כי אם שמים רק לרגע בצד אז כן אפשר לשכוח אחר כך...).


> אני משתמשת בשיטה הזו כבר הרבה זמן. האטב עלי בכל נסיעה עם התינוקת, גם נסיעה קצרה של דקה. זה יעיל ועובד לי מצוין. כן קרה לי כמה פעמים שגם אחרי שהוצאתי את התינוקת שכחתי להוריד ממני את האטב, אבל כמובן שמתי לב תוך כמה דקות (במקרה כזה אני שמה את האטב על מפתחות הרכב, כדי לזכור להחזיר לחגורה של התינוק בנסיעה הבאה).



כמובן הוא צריך להבין את החשיבות של זה (או החשיבות של זה עבורך), ולהסכים לשתף פעולה. אבל זה דבר פשוט יחסית, חינמי, ויכול לעזור מאוד...

איזה רעיון מקסים עם האטב^^^^ממתקית

אהבתי ממש!

תודה! מישהי כתבה את זה פה מזמן ואהבתיבארץ אהבתי

ואז משתדלת להעביר הלאה את הרעיון.

לדעתי זה גאוני. פשוט, חינמי, ולגמרי יעיל... 

אנחנו משתדלים לשאול אחד את השניילד בכור

איך הם הלכו בבוקר

או שמספרים לשני מעצמך בכמה מילים כשמגיעים לעבודה איך הם הלכו

להיות בטוחים ששניהם הלכו..

אפשר לשים זמזםאמאשוני

ולשכוח מהעניין.

דווקא ההתבחבשות בנןשא עלולה להיות בעייתית כלפי בעלך.

פתרון שמתקינים פעם אחת ומאז הוא שגר ושכח עדיף.

וכל הכבוד ששמת לב.

אכן כשטרודים עלולים להגיע למצב שכחה.

מסכימה איתך. עדיף משהו שעולה כסףמנגואית
ואפשר לסמוך עליו


לנו יש כל יום תכתובת/שיחה בנינו של איך היה לילדיםמקרמה

תראי, אני מאמינה שזה יכול לקרות לכל אחד

אני גם לא מאמינה בכל מיני שיטות- גם להם מתרגלים

אני מאמינה במודעות ואחריות על מה שאנחנו עושים

ממש לדבר על זה-

להיות נוכחים ברגע


אני שואלת כל יום את בעלי לא בגלל שאני לא סומכת עליו

אלא כי גם כשאני לא מפזרת- האחריות על הילדים היא עדין עלי ולהפך

אין אגע שאני לא אמא

ואין רגע שהוא לא אבא


דיברת איתו על זה?

מה הוא אומר?

הוא לוקח את הנושא ברצינות או אומר 'יהיה בסדר'?

אני מפזרת אותם בבוקר ומפחדת שזה יקרה לישושנושי

סיגלתי לעצמי הרגל שכל יום מצלמת אותם במדרגות של המעון / גן ושולחת לבעלי. בימים בהם לא מספיקה לצלם אני תמיד שולחת גם הודעה לבעלי עם שיתוף על איך היה להם בבוקר, . אם בעלי לא מקבל הודעה עד איזה 8 הוא מתעניין.

אני גם מניחה את התיק של העבודה / מחשב / אוכל בין הכסאות בטיחות מאחורה ככה שחייבת לפתוח דלת אחורית כדי לקחת את הדברים ולצאת מהאוטו.

אני מבינה את החששות שלך, בלי קשר לזה שהבן אדם טרוד או לא - לא רק המרחפים שוכחים גם האנשים הכי מאורגנים יכולים לשכוח.

 

אספר על עצמי משהו הזוי ואני בנאדם סופר מאורגן. תמיד אני מניחה קודם את הקטן במעון וממשיכה לגן של הגדול. בוקר אחד יצאתי באיחור מהבית ובגלל זה שלחתי קודם את הגדול. אני מתקדמת לכיוון היציאה מהעיר בדרך לעבודה. רק איזה 3 דקות מאוחר יותר הבייבי מרעיש ואני מבינה שלא שמתי אותו במעון. זה משהו שבחיים לא קרה לי, בחיים בחיים לא!!!!! הזוי ברמות ואני אומרת לך שאני אחראית. החלטתי באותו בוקר לשנות את המסלול ומתוך הרגל יצאתי מהעיר אחרי הגן. היה רדיו באוטו (מאז גם שיניתי את ההרגל, אני מדליקה רדיו / מוזיקה רק אחרי ששניהם במסגרת), היו עבודות בכביש עם מלא פועלים, צעקות ודרמות. דעתי הוסחה.

 

למדתי מזה שבשגרת בוקר בחיים לא משנה את המסלול הקבוע וממש ממש מקפידה להניח את הדברים במושב האחורי - כולל שלט של האוטו בתוך התיק ככה שאין לי איך לנעול את הרכב בסיום הנסיעה בלי לגשת למושב האחורי.

 

האמת הייתי ואני עדיין בשוק ממה שקרה, אפילו לבעלי לא סיפרתי כי מבין שנינו אני המרחפת עם בעיות קשב וריכוז קשות - אין סיבה להוסיף עוד נקודה לרעתי חחח.

 

בינינו, בהגעתי לעבודה הייתי שמה לב שהילד איתי בגלל החפצים שנמצאים מאחורה. אבל עדיין עצם זה שלא שמתי אותו במעון ופשוט נסעתי לכיוןן היציאה מהעיר - מזעזע!

 

טוב, חפרתי

אני פשוט עוד לא נרגעתי מזה.

 

בכל מקרה לשאלתך,

לא הייתי מבקשת מהגננת. גם ככה יש לה מלא ילדים על הראש ולא הייתי רוצה להוסיף לה עוד משהו

הייתי מציעה שבעלך יניח משהו סופר חשוב במושב האחורי אם זה שלט של האוטו או משהו קריטי אחר

ואת מצידך תתקשרי אליו כל יום תתענייני איך היה לו בפיזור

לא הייתי לוקחת את האוטו בתירוצים שונים ומגוונים - תסמכי עליו, תורידי ממך את המטלה הזאת. הוא אדם בוגר וילמד לעשות את זה הכי טוב שיש.

יואו איזה סיפור!טוב שהתינוק צייץממתקית

וזה רק מראה איך זה חס ושלום יכול לקרות לכל אחד.

 

ראיתי באמת איפשהואיזמרגד1
שהסיכון הרציני הוא בימים שאנחנו משנים את השגרה שלנו, והמוח שלנו עדיין חושב שאנחנו עושים דברים כרגיל... תכלס אם יודעים את זה, אפשר או לא לשנות את השגרה, או לדאוג מראש לתזכןרת כפולה כשמשנים
ללמד את הילד מה עושים במצב כזהרקאני

ילד בן 4 יכול לצאת לבד מהרכב

ולשים לאבא תזכורת בפלאפון

או לך תזכורת להתקשר אליו

כל מי שכותבת ללמד את הילד לצאת או לצפורשושנושי

בגיל 4 מצופה מילד לדעת לפתוח את החגורה?

הבן שלי בן 3 יושב בכיסא בטיחות וממש לא יודע לפתוח לבד, אני צריכה להפעיל כח כדי לפתוח את זה (כסא בן שנה משילב, זה לא שהוא שבור או משהו ברעיון)

בגיל 4 אצלי כבר יושבים בבוסטר בדרך כללאורי8
ואז יותר קל לפתח את החגורה. 
מבינה עכשיו.שושנושי
הבן שלי לא יודע לפתוח את עצמו מהכיסאמנגואית
לא יודעת אם מצופה, אבל אפשר ללמדאמאשוני

הבן שלי גם לא ידע, אבל לימדנו אותו והוא הצליח.

גם אצלנו הוא עדיין בכסא של 5 נקודות חגירה מגיל שנה.


בגיל שהוא יותר מבין את הסכנה של פתיחה בזמן נסיעה, לעומת זאת הקלה שהוא יודע לצאת לבד בחניה זה יותר נוח מאשר שצריך גם לחגור וגם לשחרר כל הזמן.

זה גם עניין של כוח פיזי שלפעמיים איןמנגואית
שלנו גם בכעסאות בטיחות עדייןדרקונית ירוקה

בת החמש כבר שנתיים מצליחה לפתוח והשנה הצליחה לצפור

בן הכמעט 4 שנה שעברה לא הצליח לפתוח חגורה והשנה בתחילת הקיץ כן. לצפור הוא עוד לא מצליח.

הגדולה גם מצליחה לפתוח דלת, אם היא לא נעולה

אצלי רק בן ה5 שעבר לבוסטר לאחרונה יכול לפתוח לבדפה לקצת
כל השאר לא מצליחים
זה עדיף ככה, שהוא לא יודע לפתוח לבד...מתואמת

הבת שלי (שבגילו) יודעת לפתוח לבד, וזה ממש מסוכן, כי היא עושה את זה באמצע נסיעה! (ואי אפשר להסביר לה שאסור לעשות זאת)

במקרה הזה אני דווקא לא חושבת שזה פתרון נכון ללמד את הילד להשתחרר בעצמו כדי לצפור... כי סכנה של שכחה באוטו היא משהו שאולי חלילה יקרה, אבל סכנה של ילד שמשתחרר בעצמו באמצע נסיעה זה משהו יותר ודאי...

זה כנראה תלוי ילד, וכל אמא מכירהרחללי

מה מתאים לילד שלה.

אצלי בגיל 4 לא יפתחו סתם את עצמם באמצע נסיעה או את הדלת.

וזה בהחלט יכול להציל חיים שידעו מה לעשות במקרה של הישארות ברכב נעול חלילה.

טוב, גנראה שזה באמת תלוי ילד...מתואמת
מעניין אם אי פעם אחשוב אחרת לגבי הילדה הספציפית הזו... (כבר בגיל שנה היא הצליחה לשחרר את עצמה מהסלקל🤦‍♀️)
דייי אני בשוק. איזו מוכשרת רחללי
כן, היא באמת מוכשרת🙂 (אם כי מעדיפה את הכישרונותמתואמת
שלה שבתחומים האחרים...)
אני משאירה תמיד חלון פתוחשוקולד פרה.

ככה שם אם חלילה חלילה משהו קורה, קולו של הילד הבוכה יישמע...

אצלנו אין שום דבר שננעל אוטומטית.

 

כשהייתי בחופשת לידה והיו לי ם את החרדות האלו,
קבוע שאלתי את הגננות באיזושהי שעה, מה שלום הבת שלי וכו'.

ואני חושבת שעכשיו כבר את יכולה להיות קצת יותר רגועה -נראה שממש אוטוטו סתיו.

 

תגידי לבעלך שזו חרדה קטנה שלך ושזה לא אומר כלום לגביו.

אני לפעמים מבקשת מבעלי לבדוק אם הילדים נושמים. נו, חרדתית...

 

להתקשר אליו על יום בשעה היעודה ולשאול אם הוציא אתבאתי מפעם

הילד.

הגננת לא תוכל לעשות זאת...

מבינה מאוד את הלחץ... בגדול אם הוא כל יום מוריד את הילד זה סטטיסטיקה לא לשכוח את הילד בע''ה, אבל כשיש שינוי בסדר יום, נגיד באופן יוצא דופן עובר דרך המכולת ואז לגן אז זה עלול להיות מצב של שכחה.

דבר שני, ילד בן 4 הוא גדול , תלמדי אותו לפתוח חגורה, לפתוח דלת, לצפור באוטו. וגם זו נסיעה של בוקר, הוא לא אמור להיות ישן, הוא ישר ידבר.... 

אפשר שאלה?עוד מעט פסח

אנחנו מדברים על פיזור בבוקר לגן של ילד בן 4, נכון?

אני לא מכירה מצב שילד נרדם בנסיעה כזו.

ואז, גם אם חס וחלילה בעלך ישכח וימשיך לסוע איתו ישר לעבודה- הילד לא ישאל מה קרה ולמה הוא לא הולך לגן?

או שהחניה של הגן ושל העבודה היא אותה חנייה?

גם בעלי עסוק מאוד, מהרגע שהוא קם הוא עובדהמקורית

והוא זה שמפזר את הילדים בשנתיים וחצי האחרונות

קודם כל, את צריכה לסמוך עליו שהוא רוצה לשמור על הבן שלו

שנית, את יכולה להתקשר ולוודא בהתחלה

דבר שלישי, אפשר ללמד ילד בן 4 לצאת מהחגורה לצופר וללחוץ עליו מליון פעם עד שהוא רואה שמישהו בא ורואה אותו באוטו (חלילה שלא יקרה, אבל ככה אנחנו לימדנו את הילדים)

לי יש כלל עם הגננתlizi

שאם היא שמה לב שהוא לא מגיע עד תשע וחצי נניח, ואני לא התקשרתי להודיע לה (תמיד אני מעדכנת)

היא מתקשרת אלי

אני יודעת שזה גם טרחה

אז מביא שוקולדים שווים או משהו טעים מעבר למתנות בחגים וכו

יפה שהיא מצליחה להחזיק ראש גם בזהיעל מהדרום
לק"י


בגני עיריה עם 35 ילדים (אבל גם 20 האמת) זה ממש קשה לשים לב מי לא הגיע עד איזו שעה, ולזכור להתקשר להורים.


(אני בשנה שעברה שכחתי פעמיים לפחות להתקשר לבן הגדול שלי להזכיר לו לאסוף את הקטן מהמטפלת, כי הייתי עסוקה בעבודה ולא שמתי לב לשעה).

זה באמת לא פשוטlizi

וכמובן שהיא צריכה להסכים לזה

וממש מוערך

אני באופן אישי חושבת שהיה כל כך נכון שכל ילד שלא מגיע לגן יהיה יומן דיגיטלי שמסמנים v על ומי שחסר פשוט נשלחת הודעה / שיחה  להורים

כמובן זה יפול על הצוות בגן שגם ככה עמוס מעל הראש

אבל אולי אפשר לתגמל איכשהו על זה

ובסוף זה ייעל ויקצר שיחות שצריך לעשות 

אם זה משהו דיגיטלי זה לא מסובךיעל מהדרוםאחרונה
לק"י


אני מניחה שהגננת גם ככה בודקת נוכחות בשלב מסויים של הבוקר.

עזרה עם ילד בן 3 שמתפתל מכאביםרוני_רון

הוא כבר שבועיים בערך מתלונן ששורף לו בישבן

הוא גמול..

לא רואים שם אדום בכלל בכלל. בכל אופן מרחנו משחה להרגעה די הרבה פעמים.

ניסינו כמה וכמה פעמים לבדוק תולעים, ולא ראינו.

בכל מקרה בשבת התחיל להתלונן יותר ויותר פעמים ששורף לו בישבן.

אמר שצריך לשירותים מספר 2, כל 5 דקות בערך הלכנו איתו, ישבנו שם, הוא קפץ ממש מכאבים ואז התייאש ואמר שלא צריך. לא יצא לו כלום...

והוא ממש בוכה מכאבים ששורף לו בישבן. לפעמים גם מתלונן על כאבי בטן.

לא נראה לי שזה עצירות. הוא עשה בשבועיים האלו המון פעמים רגיל. וגם אתמול בערב עשה רגיל. הוא כן בוכה שהוא לא מצליח לעשות מספר 2.

ניסינו לתת פתילה של נורופן, אחרי שממש ממש בכה, חשבתי אולי זה יעזור לו לשחרר אם יש עצירות. אבל לא יצא לו כלום אחכ.

 

הוא ממש ממש בוכה מכאבים. כל הזמן.

 

הערב הלכנו איתו לרופא מוקד של הקופה. הוא אמר שבגלל שזה כאב של שבועיים שרק התחזק זה לא נשמע לו משהו קריטי, והוא לא רופא ילדים ושנלך לרופא ילדים מחר.

 

למישהי יש רעיון לכיוון?

או תולעים או עצירות עם גזיםצוףלבוב
לבת שלי בתחילת שנה היו כאבי בטן מוזרים דווקא לקראת ערב במשך שבוע וחצי. בסוף עשינו צילום , אכן הייתה עצירות וגזים . קיבלה תרופה , אחרי יומיים הכל עבר.
אמרו לי שתולעים כואבים בלילהרוני_רון

דווקא בלילה ישן ממש טוב

וכל היום בכה מכאבים.

 

היתה לו יציאה די רכה בליל שבת, לכן עצירות לא נשמע לי...

קיבלתם הפניה לצילום מרופא ילדים?

 

ממש תודה!

יציאה רכה עדיין יכולהצוףלבוב

להיות ביחד עם עצירות .

כן , קיבלנו הפניה מרופא ילדים כי באנו אליו פעם שניה אחרי כמה ימים של כאבי בטן. הוא גם נתן בדיקת דם . בצילום ממש ראו גזים.

עם ילדה אחרת לפני כמה שנים בהתחלה גם חשב וירוס ולא עבר , רק החמיר . עשינו בדיקת דם , התברר שהייתה דלקת רצינית. 

כואב גם ביום. מנסיון מר של ילדה רגישה לתולעיםאמהלה

בכ"א כדאי ללכת לרופא לשלול משהו אחר.

 

למה לא לנסות ורמוקס?shiran30005

לנו אןמנם זה היה בלילה אבל לא ראיתי תולעים והיה מלא בכי וצרחות בלילה, החלטנו בהמלצת רופאה כן לנסות ורמוקס ובאמת באותו לילה היא נרגעה פלאים.

זה מקרה שונה אבל הייתי מנסה

גם הבן שלי באותו תקופה היה לא רגוע בכלל במהלך היום גם לו נתתי ורמוקס יחד עם הילדה וגם הוא ממש נרגע, אז כנראה שכן היה להם


שירגיש טוב! 

מסכןהריון ולידה

אצלנו זה ממש תולעים

חבל, הייתי מביאה ורמוקס כבר לפני שבועיים.

סליחה שמאנונימי, בטעותהריון ולידה
מזכיר מאד בתיאור משהו שהיה לנוהתחברתי במיוחדאחרונה

אצלנו זה בסוף התברר כן כעצירות. וזה החמיר ככ שהלכנו באמצע הלילה לטרם שהפנו למיון ובטשוטוש הוציאו לילד אבני צואה.

הוא גם אומר לכם שקשה לו לעשות קקי.

אני הייתי מנסה לתת נורמלקס. זה יחסית טבעי ואפשר בלי מרשם

תינוקות חמודה מחפשת שםאנונימית בהו"ל

תינוקת חמודה בת חמישה ימים מחפשת שם

דרוש 

שם עם משמעות חיובית (לא רק צליל יפה)

קלאסי (לא שם שהתחיל ללכת אתמול ומחר יפסיק ללכת)

עדיפות לשם תנכי אבל לא חייב.

לא מדי קצר

 

היא הולכת ומזדקנת

הסביבה לוחצת

ולא מוצאים שם ששתינו מתחברים

 

הדד ליין היה שבת אבל לא הצלחנו להיסגר על עצמינו ועכשיו אני מסננת פה את כל המשפחה שרוצה עדכון ואין לי!

אביגיל , אביטל , אבישג , נועה, אלישבעצוףלבוב
אוריהאונמר
נועה תמר יעל אבישגהבוקר יעלה
נטע מיכל מעין רוני שחרבוקר אור
יש משמעויות ספציפיות שאתם מחפשים?מרגול

מנסה לחשוב על שמות נחמדים לא יחודיים מדי


שירי, רוני, גילי, רננה, הלל, הללי, ציון, מוריה, הודיה

זה שמות עם משמעות ברורה


בהיבט היותר ייחודי אפשר ללכת על שמות שקשורים לטבע (עצים, פרחים, הרים בארץ, נחלים בארץ וכו):


ירדן, איילה, כרמל, שקד, גליל, יסמין, מורן, מרווה, צוף וכו'


ויש גם יישובים עם שמות מעלפים;)

שרה, רבקה, רחל, לאה, מריםמתואמת

חנה, דבורה, אביגיל, אסתר, רות, הדסה, יסכה, איילה, נועה, מילכה, תרצה.

יש הרבה שמות יפים בתנ"ך ויש ספרים שמרכזים שמות מהתנ"ך, אפשר להסתכל בהם כדי לקבל השראה...

רק רוצה לעודד אותך לא להילחץכורסא ירוקה

אני מבינה שהסביבה חסרת סבלנות, אז שידמיינו שהיא נולדה עוד חודש.

אנחנו קראנו שם בלחץ ואחכ עם כל ההורמונים של אחרי הלידה, למרות שאני בחרתי את השם היה לי ממש קשה עם השם ועם הילדה ולקח לי המון זמן להתחבר בחזרה. לא יקרה שום דבר אם היא תהיה בת חודש בלי שם.

תזכקי תמיד שבתקופת הגאונים היה את רב האי גאון - פשוט קראו לו "זה" אז זו גם אופציה 😉

נעמה, טל, טליה, הדסה, הדסחשבתי שאני חזקה
אני אוהבתדיאט ספרייט

ארבל

גפן

יסכה 

אחינעם, אביגיל, מיכל, רעותליני(:
אסנת אפרת יעל מוריה אדלSeven
ואני מבינה את הקושי סביר להניח שכשיהיה לי עוד בת גם אני אסתבך🙈


שתקבלו טת הנבואה מהרהה

יש המוןיערת דבש

נועה אביגיל נעמה נגה אורי

טליה אביטל רני אמונה יעל חגית רננה רעיה

תהילה שירה ליבי אוריה איילת השחר

ועוד..

תפארת, תהילה, יסכה, אורהרק טוב!

נוגה, רעות, שלומית, אפרת, טוהר, אוריה, מבשרת, הילה, יסכה, איילת השחר, צופיה, הלל

מנסה לעזורדיאן ד.אחרונה

אודיה, תהילה, נעמה, נעמי, עדי, שירה, אביטל, אביה, 

בדיקת פאפ תמיד נעשית עם ספקולום? 🫩באתי מפעם..
לא זוכרתכבת שבעים

רק יודעת להגיד שלי כאב מאוד שהספקולום מפלסטיק, ממש בלתי אפשרי.

אז הרופאה לקחה ספקולום ממתכת והיה הרבה פחות כואב. 

בפעם האחרונה קבעתי צילום רחם ופאפ יחד כיבאתי מפעם..
אני מטופלת פוריות ומבחינתי ספקולום זה כמו החזרה


הרופא אמר לי שהוא לא עושה עם ספקולום... והבנתי שהרוב כן


אםשר פשוט לבקש?

לי עשו בלי..אנונימית בהו"ל
לא זוכרת. אבל בוודאות כל רופא עושה את זה אחרת לגמריראת גאולה
כתבו פה לא מזמן שאפשר לדגום את עצמךמרגול
כשלי הרופאה עשתה זה היה עם ספקולום


אבל כתבו פה נשים שיש בחלק מהמקומות ערכה לבדיקה עצמית, כלומר שאת עושה את הפעולה הפיזית לבד. אז מן הסתם זו אופציה ללא ספקולום….

לי עשו בליחנוקהאחרונה

וגם ראיתי שכבר יש ערכות שעושים לבד

(צריך להגיע לצוואר אז אם הוא אחורי יתכן וזה יותר קל לרופא עם ספקולום. אם עושים לבד בעמידה זה יותר בקלות)

התייעצות: מיעוט תנועות. לא יודעת אם אכן מדאיגאחת כמוני

שבוע טוב


ב"ה בשבוע 28

אתמול במהלך היום פחות תנועות. בלילה פתאום התחזקו.

היום שוב, יש תנועות מידי פעם אבל יחסית חלשות ולא הרבה.

אכלתי מתוק, שכבתי על צד שמאל, וממשיך אותו הדבר.

תוהה אם זה מדאיג ומצריך בדיקה. כי ברור לי שאם אתקשר למוקד אחיות יגידו לי ללכת להיבדק.

מה אומרות? יש עוד דרך לשכנע את העובר לזוז יותר?

מה זה פחות תנועות? פחות ממתי?יעל מהדרום
לק"י


לא מתחילים לעקוב רק מהשבוע הזה?

פחות מבדרך כללאחת כמוני
אם אני זוכרת נכון, הרופא שלי אומר לעקוב משבוע 26
עקרונית אמורים להרגיש פעמיים או שלוש ביוםיעל מהדרום
לק"י


3 תנועות בחצי שעה.


אני חושבת שזה שלב שהם עוד קטנים, ואולי הוא שינה מיקום ולכן את לא מרגישה. דוקא נראה לי שבמוקד אחיות ידעו לכוון אותך, ולא לשלוח בוודאות להבדק.

הייתי באותה סיטואציה (גם שבוע 28)סטודנטית אלופה

עם עובר סופר פעיל שכנראה החליט לנמנם🤪

ודווקא במוקד האחות אמרה לי לעקוב במשך חצי שעה ואם אני מרגישה 4 תנועות אין צורך לדאוג. 

תנסי לשתות קולהרקאני

אצלי זה גרם לריקודים ששום מתוק אחר לא עשה

תודה לכולןאחת כמוני

אנסה

ואעדכן בעז"ה 

המנח משתנה בשלב הזהגיברת

שימי לב לכמות של התנועות ולא לעוצמה.

3 פעמים ביום 4 תנועות בחצי שעה

תודה לכולןאחת כמוניאחרונה

היו בהחלט מספר תנועות מכובדות בשעות האחרונות.

אז נרגעתי

מקווה שימשיך כך.

מברשת צביעת שיערלא סתם פה

איזה תחליף יכול להוות למברשת צבע לשיער

מתקעתי בלי

האם מריחת הצבע רק עם כפפות יועיל?

אני תמיד עושה עם כפפות וזה עובדחנוקה

לא כיסוי מושלם אבל נחמד, מסק אותי בהחלט

(כללית צביעה עצמית זה חובבני)

תודה לתגובהלא סתם פה

בכל מקאה, יש כיסוי ראש.

מקווה שהחובבני יספק אותי

כן זה גם החשבון שליחנוקהאחרונה

זה נחמד לי ומגוון

אם הייתי מסתובבת ככה היה מלחיץ אותי לצבוע לעצמי אבל זה רק לבית ולעצמי אז למה לא

מתי צריך ללכת שוב לרופאת נשים?כבת שבעים

אני בשבוע 14, הייתי לפני יותר מחודש ומאז עשיתי רק בדיקות דם (לא עשיתי שקיפות עורפית)

שכחתי לשאול את הרופאה מתי לחזור... 

מתישהו לפני שבוע 20כורסא ירוקה
אני אוהבת ללכת אחרי שיש לי תוצאה של שקיפות, סקירה מוקדמת ואולי גם חלבון עוברי. אבל אם את לא עושה אז פשוט מתישהו..
אצלנו היא אומרת בשלב הזהקטנה67
לבוא כל חודש וחצי
גם כשזה לא הריון ראשון?כבת שבעים
לא. הרופאה עוקבת אחרי כל הבדיקותיעל מהדרוםאחרונה

לק"י


ונותנת הפניות חדשות.

אם אין תורים, בעיני גם לא נורא להגיע פעם בחודשיים.

רוצה לפרגן לבעליהשקט הזה

נכון תמיד יש שרשורי פריקה על הבעל? אז רוצה דווקא לפרוק חיובי..


אז מיום ראשון הקטנצ'יק היה חולה ורצה רק ידיים מה שהשבית אותי.. ביום שני בערב הצטרפתי בעצמי לחגיגה ופיתחתי דלקת גרון. בקיצור מושבתת לגמרי.


בסהכ בעלי ואני די שותפים בבית אבל מטבע הדברים אני נמצאת יותר שעות בבית ממנו אז בדכ יוצא שעושה יותר (למרות שמאז הלידה של השלישי הוא דואג גם להיות יותר בבית)

יש דבר אחד שבעלי לא נוגע בו וזה כביסה. לא כי הוא לא יודע לעשות אלא כי זה הפך די מההתחלה לתחום שלי מההתחלה ועד הסוף (המקסימום של השותפות שלו זה להוציא לבקשתי את הכביסה מהמכונה ולתלות).


בקיצור אחרי שכבר יומיים מארגן את הבנות בבוקר, לוקח אותן למסגרות, מחזיר אותן, נמצא פה אחהצ, עושה את כל הלוז של הערב לבד-היום כנראה כבר נמאס לו גם ממצב הבית ופתאום אני רואה אותו מקפל את הכביסה שהייתה תלויה, מחזיר כביסה שעמדה מקופלת עוד לפני לארונות, מכניס מכונות אחת אחרי השניה..


קיצור לגמרי איפשר לי לקרוס בשקט בלי לחשוב על מה שמצפה לי כשאתאושש


אז נכון שלא לגמרי הבנתי את המיון של הכביסות, נראה לי מיין לפי בני הבית ולא לפי סוג הבגד (מקסימום יהרסו כמה בגדים) ונכון שכבר מצאתי תחתונים שלי במגירה של הילדה אבל באמת חייבת לפרגן לו💕


ועכשיו אליכן כדי שיהיה מעניין-


שתפו אילו דברים מפתיעים/ משעשעים קרו בבית כששחררתן😄

תותח! לגמרי כיףהשקט הזה
בא לי להתלהב ולהתגאות בעצמי (:רק רגע קט

השבוע התפללתי שחרית כל יום!

חלק מהימים תפילה מלאה, חלק קיצרתי.

אבל הקפדתי כל יום!

זה התחיל ממשהו אחד שמאוד רציתי להתפלל עליו, ובחלק מהימים הצלחתי גם לכוון, שזה ממש לא מובן מאליו, כי בדרך כלל המחשבות מטיילות למיליון ואחד דברים אחרים.

זהו😌

וואו אלופה!ראשונית

הלוואי עלי

אבל נתת לי יעד שבא לי להצליח בו

וואו מלכההרקאני

אמן השבוע אני אצליח גם

בזכותך אני אשתדל יותר השבוע להיות על זה

אשרייך!אנונימית07

אין דבר יותר משמח מזה!

אני משתדלת/השתדלתי להתפלל כל יום מנחה.. עכשיו קצת פחות יוצא לי, מקווה בע"ה להתמיד יותר!

מדהימה! איזה כיף לך!חשבתי שאני חזקה
איזה כיף לךשירה_11
תפילה זה המלחמה שלי
אשרייךיהלומה..אחרונה
זה באמת וואוו ואת צריכה להיות גאה בעצמך!! אין כמו תפילה ובכלל שהצלחת לכוון. קשר ישיר עם בורא עולם. הלוואי שגם אני אקח את עצמי בידיים ואעשה זאת 

אולי יעניין אותך