וליבי כורע ומשתחווה
חסוך מליבו בושה ועלבון ופחד
(אביתר בנאי)
ואני בוכה בוכה
והלב שלי יוצא אליהם
ואני לא יודעת אם אני בוכה על העבר או על העתיד
פשוט בוכה
בוכה בשביל כל מי שלא ימצא את עצמו
ירגיש שהוא לא מספיק
שהוא פשוט לא
יחפש את עצמו
לא ימצא
בוכה בשביל כל מי שאין לי מקום
שאין לו חלק
שהוא לא מרגיש בנוח
בשביל כל מי שמחר יעמוד בצד
יסתכל
יתבייש
ינסה להשתלב
לשווא
בשביל כל מי שלא יהיה לו ליד מי לשבת
שיתבייש ויובש
ויחפש
ולא ימצא
בשביל כל מי שהוא לא חלק
אבל ינסה בכח
להשתלב
להידחף
לא יקבלו אותו
הוא רק יהיה יותר מוזר
נשבר לי הלב
אני יודעת שיהיו כאלו
בטוח יהיו
למה אלוהים
למה
יש ילדים עצובים עכשיו
הם לא יודעים ליד מי ישבו
אף אחד לא דיבר איתם בחופש
אף אחד לא זוכר אותם בכלל
הם שקופים
צל
קישוט קיר
למה עשית את זה
למה זה חייב להיות כואב
