הספר "פנים יפות" לובש הרבה פנים (ויש אומרים שחלק מהפנים שלו צונזרו מעינינו...). רוב הספר ממש לא קבלי, הוא ספר עיוני למדני ככל ספרי המחבר.

בכל מקרה אשמח למקור, ציטוט או ציון מקור ברור

זוגיות, האם בזיווג שני בעולם הזה (כלומר נישואים פרק ב) יש אופי שונה לזוגיות , או באופן כללי על הזוגיות הימינו, וללכת על פי המומחים בתחום כמו בדעת רופאים ברפואה

המילים "כי יקח איש אישה" מופיעים לפחות 3 פעמים בפרשתנו (עד כמה שזכור לי).

חיפשתי מלמעלה ומצאתי פסקא על "כי ייקח איש אישה חדשה", וברפרוף לא ראיתי את התובנה שפתחה כאן את השרשור.

תוכל למקד אותי?

זה אחרי ד"ה 'כנפשך שבעך'.

הוא מחלק בין זיווג ראשון לשני, אני הסקתי על פי דברי המקובלים שבימינו כולנו זיווג שני.

שאין צנזורה.

אני סומך עליו כאחד שמכיר אותו אישית.

מעניין להכיר

ויש נשים המחזרות במידה מסוימת אחרי גברים.

ואם יש לזה גם הסבר קבלי, זה לא מזיק.

ורק עוזר ליישב את הדיסוננס מול האינטואיציה ומול מה שאנחנו מבינין באופן כללי כמקום הצד הגברי בקשר מול הצד הנשי גם לפי הקבלה (משפיע ומקבל, שמש וירח וכו').

עליית הצד הנקבי (גם הצד הנקבי שבזכרים).

במיוחד לגבי הצד הנקבי שבזכרים...

עץ חיים שער ל"ו פרק א-  והנה גידול המלכות אינה בפעם א' רק בזמנים הרבה נתקנת ונתגדלת מעט מעט כנ"ל. ונבאר עתה באורך כללותן אע"פ שיש פרטים הרבה. הנה תכלית המיעוט אשר בה אינה פחות מנקודה א' כלולה מי' (שהיא נקודה מלכות האחרונה שבה כנ"ל), ותכלית גידול שלה הוא שיהיה בה כל הי' ספירות שלה ותהיה עם ז"א פב"פ שוה לגמרי וישתמשו ב' מלכים בכתר א' שהוא מה שקטרגה הירח כנודע.

אם המלכות עולה, זה מתבטא גם באישה שהיא כנגד המלכות. וגם בצד הנקבי שבגברים כי הנסירה הייתה אלכסונית (הרב שרקי), ככה שבכ"א יש גם מן הזכר וגם מן הנקבה.

יותר מזה אין לי מקורות, אני פחות חזק בזה.. אבל זה פשוט לדעתי, הרי ברור שאין דבר כזה תכונה גברית ייחודית או תכונה נשית ייחודית, כולנו מעורבבים מהכל. רק שהצד הנקבי מסמל את התכונות של קבלה, שפשוט יותר מצויות אצל נשים, ולכן המלכות מזוהה איתן. וגם בעץ חיים- נמצא כי בכל ספירה וספירה מן הט' ספירות דז"א יש בה בחי' ספירה א' של נוקבא אך היא אינה רק חלק העשירית שבה בלבד (שהוא ספירות המלכות שבה).

זה בגלל שרוב הנשים היו פונות לגברים ..

אני פחות אוהבת עלי את הגישה ולא מאמינה בזה

שהמערכת הזוגיות הולכת בבסיס שלה, על זה שהבחורה היא יוזמת, כי זה לא באמת חד פעמי, בתת מודע שלו יהיה לו וגם לי מחשבה שאני ( כביכול) יזמתי את הקשר .. 

באופן בלתי מודע, וגם לפעמים מודע ,זה גורם לגבר להתרחק, בנוסף ,אין מה להשוות מערכת יחסית שהגבר יזם ,לבין אחת כזאת שהבחורה התפשרה על חוסר יחס..שאחד מהם אגב זה שהיה לו אופציה ליזום והוא לא עשה את זה .

אני יכול לספור כמה גברים שחושבים שלא נעים להם כל הזמן להיות היוזמים.

בפרט במערכת זוגית, שהרבה פעמים יוזמות מובילות לאי היענות ולתחושת דחייה.

קיום של דייטים, איפה הדייט מה איך למה כמה.

לאחר הנישואין: ארוחה זוגית, יציאה בערב, טיול, עניינים מיניים, מפגשים עם משפחה/ חברים שלה/שלו/שלהם/שלנו וכו וכו.

זה פורום של רווקים, כדאי לכבד את הנוכחים בו ולהימנע מלכתוב דברים שיכולים להפריע להם. בעולם שלך כנשוי יש ב"ה דברים שהם הכי רגילים כשבעולם של רווקים הם הכי לא רגילים. אם ממש חשוב לדעתך להזכיר את זה אז אפשר לכתוב בצורה עדינה יותר, לדוג' "עניינים שבינו לבינה". רק מביא לתשומת ליבך

מתוך הודעה שלמה מצאת מילה?

זה לא הנושא שבו התמקדתי, אם למישהו מפריע שכותבים לו מילה - זו בעיה שלו עם כל הכבוד, אני לא אמור לדעת את זה (ושלא יצפו מכאן ולהבא, כי אני לא אזכור...).

לא ידוע לי שלפי חוקת הפורום אסור להעלות בשום צורה את הנושא "הזה" (😖😖😖) באחד משמתציו (בלבד)... (כמובן שאם זו החוקה של הפורום וככה הסטינג כאן, תפנו למנהלי הפורום שיעדכנו אותי.)

זה לא מכבד לבוא לפורום של רווקים ולהפנות את האשמה כלפי הרווקים שמרגישים לא בנוח עם המושגים שלך. אם אתה רוצה לבוא ולתרום לפורום תעשה את זה לפחות בדרך שמכבדת ומתחשבת ברווקים. אחרת מה אתה עושה כאן?

הגבתי קודם בעדינות, ואני מבין שאצטרך לכתוב כאן בצורה יותר ברורה.

אני מזהה שני דברים בהודעות הללו: 1) דרישה עזה ובלתי מתפשרת, שאנשים יכבדו משהו שאינו חלק מהסטינג והם מעולם התבקשו באופן רשמי. 2) טענה שבפורום בנושא מחפשי זוגיות, צריכים להיות רק אנשים שהסטטוס המשפחתי מתאים לי ולא פשוט אנשים שאןלי תורמים לדיון (כמובן שאפשר להתווכח מי תורם לדיון, אבל הענווה המועטת שלי לא מאפשרת לי לחשוב שאני ראוי להכריע בשאלה הזו).

אני מוכרח להגיד בכנות, ואני באמת מתנצל מכל מי שייפגע (ובצדק), אבל התכונות שמובילות לשתי ההתנהגויות האלה, זו לא הדרך הישירה למציאות בן/בת זוג. להיפך, הבנה של האחר או לחלופין קביעת גבולות מוסכמים, וכן הכלה של כל שיח והקשבה לכל דבר, יכול לדעתי מאוד לעזור למציאה ותחזוק של זוגיות. אבל מי אני שאכתוב אם אני פויה, ו"לא בפעם הראשונה".

כך או כך, אני באמת לא מסתכל באעזה פורום אני כותב. אבדוק ובמידה שהפורום נמצא במועדפים שלי - אוריד אותו, ואם אראה שזה הפורום הזה אשאיר לכם לחלוק מידע מהצלחותיכם.

אם בכל זאת אשלח הודעה, אני סוצך עליכם שתתזכרו אותי!

זה מצויין שנשואים כולל אותך כותבים פה ומעשירים אותנו מזוויות שלא חשבנו עליהן. פשוט צריך להתנסח בהתאם.

זה כמו שאם חילוני יגיב בפורום נשואים טריים בשפה שרגילה אצלו יעירו לו.

לא הייתי מעיר לך רק על סמך פעם אחת. לכן כתבתי שזו לא הפעם הראשונה. 

הפוך - אני כתבתי שאין לכתוב ככה בשום פורום.

אתה לא מדבר עם אשתך באותה צורה בחדר כמו בסלון מול הילדים, ולא בסלון כמו מול חברים וכו' וכו'

יש דברים שצנעת הפרט יפה להם. לא סתם הם נקראים אינטימיים. ולהזכירך - זה פורום דתי.

לכן חוזר על מה שכתבתי - שמירת הלשון זה גם לנשואים. בכל פורום ומקום שהם. 

והאם ואיך בכל זאת לא מומלץ להירתע מלהיות הצד ה"יוזם".

בסופו של דבר, שלב הדייטים זאת דינמיקה דומה, גם כשב"ה לא עושים מעשים אסורים חלילה.

גם כל אווירת ה"me too" המקשה כיום על גברים ליזום בספונטניות, היא קשורה גם למה שהוא העלה.

ידידי, כמה אפשר להגיד לך שלא סבבה לדבר ככה? תפסיק לגזול פה לאנשים את התמימות, אתה נשוי באושר תודה להשם לא היית רוצה שיכתבו לאשתך שהגבר תמיד יוזם עניינים מיניים או שידברו איתה על מין ועל עניינים כאלו ואחרים, או עם הבת שלך או עם אחותך או עם אמא שלך, מסכים?

וגם אם נגיד והם לא תמימים ומבחינתך סבבה לדבר על זה, מבחינתם לא, ואני לא היחיד שמעיר לך כמו שאתה שם לב..

לא יודע איך לעשות פה קישור לתגובה שכתבתי לך(לא מזמן בכלל האמת) על זה שאתה בכל פעם מעלה את הנושא שוב ושוב..והנה אנחנו שוב באותה הסיטואציה שאתה ידידי מעלה את הנושא ומעירים לך(כאמור אחרי לא הרבה זמן בכלל). כנראה לטובה השם לא רוצה שאעלה את התגובה הזאת פה עוד פעם. נו שיהיה. מספיק לדבר על הכל, לאנשים פה זה לא סבבה בכלל, לך כן? מדהים יש לך אישה מוזמן לפנות אליה ולא לנשות הפורום שסך הכל מבקשות שתניח להן. ועוד בצורה שלא משתמעת לשתי פנים, ותגובתך? "זה העניין?" "ושלא יצפו מכאן ולהבא, כי אני לא אזכור..." וואלה? צריך לזכור לא לדבר על מין או על דברים מיניים או על דברים שמזכירים מין בפורום מעורב? או להזכיר אותם בכל הזדמנות כמוצא שלל רב? עזוב פורום מעורב נראה לי יש דברים שהשתיקה יפה להם באופן כללי בתור יהודי.. נבראת בצלמו של מקום אל תדבר כאחד הנבלות אשר בשדה דוד..

אז פשוט אל

בדיוק כמו שלגיטימי לסנן לפי מראה/גיל/וואטאבר, לגיטימי להגיד שלא מתאים לך ליזום

לתת עצה ממבט גברי?

נכון שמוריד שבחורה מתחילה

אבל את יכולה לעשות המון, לתת לגבר שנראה לך רלוונטי "הזמנה" להתחיל איתך.

משום מה מרגיש לי שאתם קצת מתבלבלים ולא מבין שאתם בפורום מעורב לי התגובות שלכם גרמו לאי נוחות 

זה הצלע וזה שייך רק בבעל הראשון שהיא נבראת מצלעו. הוא גם מדייק את החילוק מהפסוקים ועוד.

מי אמר לך שאצל גויים אין את סברת הצלע?

אפשר להקשות על הדיוק מהפסוקים, הרי גם לגבי בעלה השני כתוב אח"כ- "אשר לקחה לו לאשה" (ולא משהו כמו "אשר הייתה לו לאישה").

אני חושב שבפשטות כוונת ר"ש היא להגיד שיש עניין יסודי בנפש האדם, שהאיש מרגיש יותר שהוא איבד משהו, וזה לאו דווקא משהו שקשור למישהי מסויימת שהיא הזיווג הראשון שלו.

בהערת אגב, לא משנה אם נסביר את העניין הצלע ככללי או כפרטי לגבי אישה ספציפית, בכל מקרה לא כתוב "איש דרכו לכבוש" כמו לגבי פריה ורביה, משמע שכאן זה לא עניין של טבע גברי של "כיבוש", אלא משהו פנימי. וככה גם מוכח מזה שפריה ורביה הוזכרה בפרק א, הפרק של שם אלהים ובריאת הטבע, ואילו עניין הצלע הוזכר בפרק ב, הפרק של ה' אלהים, המימד הרוחני והעמוק שבטבע (אין לי מקורות, אבל הגיוני באמת שזה שייך גם אצל גויים, גם אם לא ברמת חיבור כמו של יהודים. לגויים יש בחינת נשמה, לא?).

ממה שכתבת, שהרצון/נטיה לחזר הוא רק אחרי הצלע שלו- הזיווג הראשון, בעצם יוצא שלא רק שנשים צריכות לחזר, אלא שאצל הגברים היום יש פחות רצון פנימי לחזר כי הם מרגישים בתוכם שאת הצלע הם בכל מקרה לא ימצאו, ולחזר אחרי זיווג שני אין להם רצון פנימי מיוחד אלא רק רצון רגיל לזוגיות (שאצל נשים הוא חזק יותר, בגלל טב למיתב). הבנתי נכון?

לגבי כל העניין של זיווג שני- אפשר לומר שבדומה לעוד עניינים, עניין הזיווג השני זו בעצם נפילה שמאפשרת עלייה למקום גבוה יותר (כמו לוחות שניים, החזרה מהגלות הארוכה, חטא אדה"ר). כלומר מתוך העולם הרחב שיש לכ"א היום והמורכבות העצמית לעומת פעם- קשה יותר למצוא התאמה, וצריך לעבוד עם עצמנו, ואחרי החתונה עם הצד השני, כדי לגלות מתוכנו את ההתאמה והחיבור של זיווג ראשון.

אולי זה לא מסתדר עם פשט דברי המקובלים, אבל נראה לי שקשה לומר שדווקא בדור שסמוך לגאולה השלמה, הזיווגים יהיו סוג ב. יותר מסתדר לומר שזה תלוי בנקודת המבט, ומי שמתאמץ ועובד, לבד וביחד- מגלה מתוכו את מה שמתאים לו באמת ומבין למה (אני לא אומר שבכל מקרה זה ככה, לכאן או לכאן, אלא מדבר על העקרון).

אחר". היא היוזמת. בסוף "אשר לקחה" כי עשה בה מעשה קידושין.

גם לפי דבריך שזה יסוד נפשי באדם שאיבד משהו, זה יכול להיות יותר בוער בקרבות בזיווג ראשון ולא בזיווג שני. אחד יותר מבוגר אמר לי שהרבה גרושים שהוא מכיר לא רצים להתחתן, כי הם כבר מצאו את המציאה ולא הלך להם.

לפי הרא"ש שקידושין זה הכשר מצווה לפריה ורביה, לא בטוח שיש חילוק ביניהם, ובשניהם דרכו של איש לכבוש. בנוסף אשה מתקדשת בביאה "דרך גבר בעלמה".

מאז צעירותי אני חושב שזה לגבי גויים, לא ראיתי מקורות מפורשים.

כן. הבנת.

אני מסכים עם הדימוי של לוחות שניים ('שניות' תלוי במקורות בחז"ל). העלמה של אורה של תורה, גורמת לנו את החיוב להתאמץ ולהתייסר יותר להשיגה, כדברי ה'תנדב"א'. כחטא אדם הראשון וחזרה מהתגלות.

אבל זה אומר שזה לא בא בטבעיות, אלא צריך לכפות את הטבע לחזר אחרי זיווג שני.

עוד הערה מעשית שקשורה לדיון הכללי, היום יש מלא מלא בחורות רווקות ואם הם לא יעשו את הצעד, אולי זה לא יקרה.

לגברים יש יותר אפשרויות. בנות היום צריכות להיות כמו רות.

אני מבין, אבל זה מסוג הלימודים שלענ"ד קודם כל יש חידוש ואז מביאים לו מקור. אני לא בטוח שהדיוק הזה מוכרח.

נכון

אבל נראה לי שגם הרא"ש מסכים שיש מימד שלא קשור רק לפו"ר. ולא סתם בפרק ב לא הוזכר עניין הפו"ר (רק ברמז של "והיו לבשר אחד" וגם זה לא מוסכם).

נכון, אבל קל יותר לחזר אחרי זיווג שני כשאתה יודע שבפנימיות יתכן שזה באמת ראשון. שיש פוטנציאל ורק צריך לעבוד (זה דומה למה שכותב התיקו"ז המפורסם על דור העקבתא דמשיחא "טב מלגאו ולבושא דיליה ביש").

כן. וגם בנים ברווקות מאוחרת נוטים להתייאש יותר מבנות, ופחות מתאמצים ופחות פונים. ככה שאם הבחורה לא תיזום הרבה פעמים זה פשוט לא יקרה

אני חושב שבנות צריכות ליזום כדי להוציא את הבנים מתוך הייאוש והעצלות.

הזיווג שני כיום שכולנו מגולגלים ולחבר אותו עם מה שהוא כותב? אולי החידוש שלו נכון רק בפשט של זיווג ראשון ושני (שזה המקרה בכתוב).

ובמילים אחרות ובאופן כללי- מוכרחים לקחת פירוש (אפילו מוכרח) בפשט, ולחבר אליו את המימד הקבלי? לחבר את הפשט עם הסוד? אני מסכים שיש ביניהם קשר, וקשר עמוק, אבל זה בהכרח ככה בכל מקרה?

גם אני חושב ככה.. אבל גם הוא צריך להבין שנותנים לו פתח והוא צריך אח"כ להחזיר את הקשר למסלול הנורמלי

אם אתה מרגיש שאתה רוצה להתחתן כדי לתת ולהוסיף טוב, או כדי לקבל

מרגישים את זה שונה

גם לרצות לתת שאין לך למי זה כמו צמא, אבל אחר

מצטרפת להרמוניה בשאלתה כדי להבין יותר.

ורק אומר שעלתה לי מול זה זו המחשבה שאנחנו לא פועלים רק עם מידה אחת במערכות במציאות, ובפרט במערכות יחסים, אלא עם מכלול שילובי המידות (מה שאנחנו פוגשים לאורך ספירת העומר).

ובהקשר הספציפי של נתינה, חלק מהעניין הוא הלמידה להשפיע על האחר גם מתוך הקשבה ליכולת ההכלה שלו ולכלים שלו. ואפילו יותר מזה, להקשיב לרצון שעולה ממנו כדי להיות מדוייקים יותר.

צריך שם יכולת התגמשות ותנועה דרך מכלול המידות המתגלות במציאות באופנים שונים.

מכיוון שזכיתי שגמלו איתי חסד התחדד לי ההבדל.

נראה לי שניתן להבין את הרעיון מהמקור המפורסם בנושא בדברי הרב דסלר:

"הורגלנו לחשוב כי הנתינה לתולדת האהבה, כי לאשר יאהב האדם- ייטיב לו. אבל הסברה השניה היא, כי יאהב האדם את פרי מעשיו, בהרגישו אשר חלק מן עצמיותו בהם הוא- אם בן יהיה, אשר ילד או אימן, או חיה אשר גידל, ואם צמח אשר נטע, או אם גם מן הדומם, כמו בית אשר בנה- הנהו דבוק למעשי ידיו באהבה, כי את עצמו ימצא בהם… כי כך שנינו במסכת דרך ארץ זוטא (פ"ב) 'אם חפץ אתה להידבק באהבת חברך, הוי נושא ונותן בטובתו"

כלומר על ידי הנתינה וההשקעה באחר האדם מרגיש שהשני חלק ממנו ולכן אוהב את עצמו בזולת. העניין הזה מצוי הרבה בקשר של הורים וילדים ובפרט ההתבטאות השלילית של תוצאות הנתינה.

אני התייחסתי יותר בהיבט של הנותן, אפילו בלי להיכנס לצד המקבל כי זה אולי פחות רלוונטי לנושא מצד התוצאה, אבל ייתכן בהחלט שחוסר ההתאמה למקבל קשורה לגישת הנותן.

ואם כבר הזכרת את המידות של ספירת העומר, הקשר הזוגי עיקרו אינו החסד אלא הקו האמצעי…

אז כנראה שיש לך חלל כזה ורק אתה יכול למצוא אותו.

לדוגמה אני לא מרגיש שיש לי חלל כזה, לכן השאלה הזו לא מעסיקה אותי (בעבר זה כנראה יותר העסיק).

השאלה איפה החלל הזה פוגש אותך.

יכול להיות חוסר טכני אבל מבפנים האדם שלם

קח לדוגמא אדם נכה, הוא יכול להגיד שיש לו חוסר ממשי, חוקי המשחק לא הוגנים עבורו. אבל הוא יכול גם להיות שלם עם ה"חוסר" הזה. להבין שהכל מכוון ויש סיבה ולחפש הזדמנויות לממש את הטוב שבמצב.

אף פעם אין מושלם במציאות שלנו... תמיד יש משהו שאנחנו צריכים להשלים אנחנו.

תנסה להגדיר את שני החללים האלה, מה כל אחד רוצה שימלאו בו. ואז נוכל לדבר מה אתה ממלא בעצמך ואז היא.

עקרונית, נראה שכל מה שקשור לעצמך לבדך צריך שאתה תמלא בעצמך וכל מה שלא תלוי בך כלל - שמישהי תבוא ותמלא אידך זיל גמור.

משמח מאוד!! בניין עדי עד הצלחה וכל הברכות!💓

שמע זה הדבר שהכי משמח אותי. כאילו המשיח הגיע!!!!!!!!!!!!!!

שפע ה' וחסד ה' בכל יום. תנצל א הטוב ואל תתעלם ממנו. זה לא ברור מאליו. גן עדן בעולם הזה

תלוי בך

השני שך ושהו. לא מסובך

העיקר זה להיות עם מישהי ולהגיע איתה למרחב אינטימי שתהיו בית אחד עבור השני.

אם הסנטר או האף שלי טיפה עקום או מה אבא שלה עושה זה פחות משנה ולכן לא משנה באמת איזו אופציה תבחר.

תדמיין מישהי שאתה רוצה לשבת איתה על כוס קפה בבוקר ביום שישי, זהו, לא צריך יותר מזה ;)

ממש בחודשים האחרונים התובנה הזאת נפלה לי, באמת שום דבר לא משנה בלי זה, יכול להיות לך הכל מהכל, אבל בעצם אין לך כלום, ומנגד יכול להיות בחור שאין לו רבע מהדברים שיש לך, ועדיין יש לו כל כך הרבה רק כי הוא נשוי.

תובנה כואבת שכזו

יש את הודיה דוידוביץ באיזור יד בימין. שווה את ההשקעה!! אחת האלופות והמקצועיות! למדה רציני באוניברסיטה..

הדבר הכי מועיל זה לשמוע שיעורים על זוגיות של רבנים ורבניות.

מטפלים בדר"כ יכולים לעזור ברמה הפרקטית, וברמה הפנימית והשכלית העזרה שלהם שוות ערך לשמיעת שיעורים…

יעל אמיתי

שרה אלטר

צילי גיגי (מושב אורה)

כל אחת שונה מחברתה אם תרצי אוכל לשלוח בפרטי טלפונים שלהן ותבררו עם כל אחת אם זה מתאים

לאחרונה תאמת אני מופתע ממש לטובה מבנות שיודעות לספר על חברות שלהן, אז שאפו בנות תמשיכו ככה!

אני זוכר ממש בתחילת הדרך דיברתי עם חברה שהתלהבה ובסוף אמרה "נו תצא איתה". תודה באמת.

היתה גם אחת אמרה בנוסף להכל "היא יפה", וואלה שתשלח תמונה חחח

שהיא מאחלת לאח שלה כזאת בחורה?

הייתה גם משפחה.

למה לרדד?

וזו בדיוק הנקודה שלי - אתן צריכות להבין שהתכונות שעושות אותה לחברה טובה שלך הן לאו דווקא התכונות שהבחור מחפש באשה.

אם היית מבררת על מישהו והבחור היה אומר לך שהוא נהנה לשחק איתו כדורסל - זה היה רלוונטי בעיניך? 

שהוא אחלה אדם, לרצות שיהיה משפחה שלך כן אומר. מן הסתם יש לו מידות טובות.

תפרטי את המידות שלה, מיהי ומהי. לא דברים מעורפלים ולא קשורים לנושא. 

למה היית רוצה שתהיה גיסתך? מה מיוחד בה?

שאם אתה מביע ביקורת ביחס לגישה מסויימת שאתה מזהה אותה כלא נכונה

שתקבל בהבנה שגם הגישה שלך יכולה להיות חשופה לביקורת.

אחרת, לא נראה לי גם שיש כאן חופש מחשבתי, מה שמאוד נצרך לחשיבה ביקורתית.

כי היא שווה, ולא מתייחסת לשאלה אם היא מתאימה?

בירור בא להבין אם הדמות מתאימה לי, לא האם הדמות היא אדם טוב.

בכלל, זה הדבר הכי חשוב לזכור בכל תקופת החיפושים לדעתי:

אנחנו מחפשים בת זוג מתאימה, לא בהכרח את הכי טובה, ממילא פסילות לרוב יהיו כי אין התאמה ולא כי הם פחות טובים ממני.

אבל אם החבר/ה עפים על מי שהם מדברים עליו זה מקסים וחמוד

החבר או החברה בעיקר צריכים להעביר תוכן בצורה אמינה,

אבל חלק מהתוכן זה איך אתה מנגיש אותו, אם איזה טונציה אתה אומר אותו.

אני עושה בירורים בשביל לדעת שהמידע שקיבלתי בהתחלה אמין ואני הולכת לפגוש אדם נורמלי.

בירורים מבחינתי זה לא בגלל חשד כזה או אחר, אלא בגלל שבאמת אי אפשר להכניס בנאדם לתוך שבלונה של כרטיס ולהבין שזיהית משהו משמעותי.

בירורים זאת אפשרות לקבל רושם יותר חוויתי לפני שעומדים להפגש ואז לראות אם זה הכיוון או לא.

אם מישהי סתם זורקת כמה מילים להגיד שהיא עפה על חברה שלה ובשאר העניינים היא אומרת דברי טעם, זה כזה עקרוני? נראה לי שגם אתה תסכים שלא.

אם היה מגיע מתנדב לחלק עוגות במחלקה, וזו לא היתה העוגה שאתה הכי אוהב, היו לך טענות?

אז רק מזכירה לכולנו שכל נותני המידע בשידוכים... הם מתנדבים...

ויתכן שגם השקיעו מאות שעות!!! כוחות נפש!!! מאמץ מנטלי נפשי ופיזי בהתנדבות הזאת

מבינה שאולי זו היתה **הצעת ייעול** ולא ממקום של תלונה, אז אם כן שיהיה בהצלחה.
ורק הזדמנות להזכיר לכולנו להגיד תודה לעונים! ולבוא מעמדה שמתאימה לשיחה שבה עוזרים לך בהתנדבות גמורה.

לפעמים אני יכולה להשקיע חצי שעה עד שעה ואפילו שעתיים במענה לבחור שמברר על חברה... 

ומרגישה שהוא חושב שאני חייבת לו משהו

ועוד לפעמים יש לו החוצפה להגיד "זה לא מה ששאלתי" או כל מיני טיעונים שונים ומשונים... ממש מתסכל ופוגע. אני לא בחקירה משטרתית.

נשמח שתגידו תודה על הזמן שהקדשת ותודה על כל פיסת מידע!

כמות הנזק שחברה יכולה לעשות היא בלתי נתפסת.

נתקלתי כבר בכמה שפשוט חיבלו בפועל בחברות שלהן. מקווה שזה היה בשוגג ולא במזיד. 

"היא חיננית" "אסרטיבית"

וחייב להסכים עם "היא מהממת" או "מקסימה"

בטוח שיש עוד ששמעתי פשוט כרגע לא עולה לי, כשיעלה אכתוב.

ועכשיו כשאני חושב על זה, חלק מהדברים אכן רלוונטיים כדי להבין שזה לא זה..

וגם חייב להגיד שאף פעם לא "ביררתי" אני סולד מעצם הרעיון, פשוט כשמציעים אז זה בא עם כל מיני תכונות של הבחורה וכו

מה יכול לצאת מהחוסר וודאות? או רע או טוב.

תחשוב על הסיטואציה הכי גרועה שיכולה לצאת משם, ותהיה שם כמה רגעים, תן לזה להכות קצת ותנסה להבין איך אתה מתמודד עם זה עם כל איך שזה גורם לך להרגיש וכו' זה עוזר להבין שזה לא כל כך נורא כי בסוף על הכל מתגברים, סתם דוגמא שהייתה לחבר הסיטואציה הכי גרועה שהייתה לו זה שיפטרו אותו מהעבודה, אמרנו אוקיי..בוא נתמודד לא נברח, יפטרו אותו ואז מה? קצת קשה לא נעים אבל אפשר למצוא עבודה בתחום, ב"ה לא חסר, אז גם אם יפטרו חלילה, העולם לא קורס וכו וכו..ואם זה טוב אז ברכה.

אגב גם הרע ברכה רק במלבוש לא כל כך יפה. בהצלחה דוד

כהסרת הספיקות, אומרים חז"ל.

זאת אומרת, שההתנדנדות הזו בין שני הקצווים (כן? לא?), אינה פשוטה

ולא עושה כל כך טוב...

אולי באמת לחיות את היום. לא לחטט בעבר וגם לא בעתיד.

איך אומרת הרבנית פישר? לסגור את המוח!

ולזרוק את עצמנו על השם;. ולהאמין שהוא באמת יודע מה טוב

ולסמוך עליו שמה שיהיה, זה הכי טוב.

לא תמיד זה קל אבל כך צריך לחשוב יהודי. זו צריכה

להיות העבודה.

ואגב, איני א ומרת זאת ממרום כסאי. אוי, כמה קשה לי עם זה...

אבל שכלית יודעת שכך זה צריך להיות; שההתקשרות 

לקב"ה צריכה להיות בכל פרט ופרט בחיים. לא מספיק

לשמור מצוות ולהתפלל 3 פעמים  ביום, ובין לבין

לחיות כמו כל אדם בגלובוס.

מי מאזין ומקשיב ומכיר אותנו הכי טוב?

רק הוא.

לא?

ביום שנמצא מי הראשון שכתב את זה (או את הטקסט בו זה נאמר לראשונה) אז באמת תהיה שמחה גדולה כי הספק ייפתר 😀

זה גורם לי לבכות ברגע

החיים לא פשוטים ומציבים אותנו לצערנו או לשמחתנו בפני מצבים של חוסר ודאות.

אהבתי שהוזכרה פה הנטייה לפסימיות שזה גם עניין שחשוב לתת עליו את הדעת.

גם להבין שהיציבות זה משאב חשוב זה גם אחלה אמירה שאפשר להוציא מפה. באמת ישנו אתגר להשיג יציבות בתוך חוסר הודאות.

ובאמת אולי יש כיוון למצוא את הניצוץ הטוב שבחוסר ודאות, גם זה כיוון יפה.

וכן, מותר לשנוא ולבכות ולפרוק.

בכל אופן, כדאי לחשוב מה עושים עם זה

חוסר ודאות באמת קשור לפיתוח פרשנות אישית. אפשר לתת המון פרשנויות למציאות חסר ודאות והפרשנויות יהיו כמובן חלקיות במידת מה.

איך בונים פרשנות מעצימה? אויל זאת שאלת השאלות.

פרשנות שיש בה גם תקווה ותנועה לכיוון מסויים וגם חיבור למציאות. אופטימיות זהירה.

לאורך היומיום

שנותנים וודאות לנפש

1. תזונה נכונה

2. תעסוקה מעניינת ומעשירה

3. ספורט באופן קבוע

4. קשר עם אנשים שעושים טוב

5. ללמוד וליישם תהליכים משפרי חיים באופן תמידי

6. לחיות בקצב מתאים ושלו

להשפיע.

חשיבה אם ומה צריך לעשות למול זה, שימת דגש על מה אני מכיר ויכול לפעול לפי זה, לקוות ולהאמין שיהיה טוב ולנסות כמה שאפשר.

שבע רצון בפעולות שלי מול אי ודאות ככלל.