הספר "פנים יפות" לובש הרבה פנים (ויש אומרים שחלק מהפנים שלו צונזרו מעינינו...). רוב הספר ממש לא קבלי, הוא ספר עיוני למדני ככל ספרי המחבר.

בכל מקרה אשמח למקור, ציטוט או ציון מקור ברור

זוגיות, האם בזיווג שני בעולם הזה (כלומר נישואים פרק ב) יש אופי שונה לזוגיות , או באופן כללי על הזוגיות הימינו, וללכת על פי המומחים בתחום כמו בדעת רופאים ברפואה

המילים "כי יקח איש אישה" מופיעים לפחות 3 פעמים בפרשתנו (עד כמה שזכור לי).

חיפשתי מלמעלה ומצאתי פסקא על "כי ייקח איש אישה חדשה", וברפרוף לא ראיתי את התובנה שפתחה כאן את השרשור.

תוכל למקד אותי?

זה אחרי ד"ה 'כנפשך שבעך'.

הוא מחלק בין זיווג ראשון לשני, אני הסקתי על פי דברי המקובלים שבימינו כולנו זיווג שני.

שאין צנזורה.

אני סומך עליו כאחד שמכיר אותו אישית.

מעניין להכיר

ויש נשים המחזרות במידה מסוימת אחרי גברים.

ואם יש לזה גם הסבר קבלי, זה לא מזיק.

ורק עוזר ליישב את הדיסוננס מול האינטואיציה ומול מה שאנחנו מבינין באופן כללי כמקום הצד הגברי בקשר מול הצד הנשי גם לפי הקבלה (משפיע ומקבל, שמש וירח וכו').

עליית הצד הנקבי (גם הצד הנקבי שבזכרים).

במיוחד לגבי הצד הנקבי שבזכרים...

עץ חיים שער ל"ו פרק א-  והנה גידול המלכות אינה בפעם א' רק בזמנים הרבה נתקנת ונתגדלת מעט מעט כנ"ל. ונבאר עתה באורך כללותן אע"פ שיש פרטים הרבה. הנה תכלית המיעוט אשר בה אינה פחות מנקודה א' כלולה מי' (שהיא נקודה מלכות האחרונה שבה כנ"ל), ותכלית גידול שלה הוא שיהיה בה כל הי' ספירות שלה ותהיה עם ז"א פב"פ שוה לגמרי וישתמשו ב' מלכים בכתר א' שהוא מה שקטרגה הירח כנודע.

אם המלכות עולה, זה מתבטא גם באישה שהיא כנגד המלכות. וגם בצד הנקבי שבגברים כי הנסירה הייתה אלכסונית (הרב שרקי), ככה שבכ"א יש גם מן הזכר וגם מן הנקבה.

יותר מזה אין לי מקורות, אני פחות חזק בזה.. אבל זה פשוט לדעתי, הרי ברור שאין דבר כזה תכונה גברית ייחודית או תכונה נשית ייחודית, כולנו מעורבבים מהכל. רק שהצד הנקבי מסמל את התכונות של קבלה, שפשוט יותר מצויות אצל נשים, ולכן המלכות מזוהה איתן. וגם בעץ חיים- נמצא כי בכל ספירה וספירה מן הט' ספירות דז"א יש בה בחי' ספירה א' של נוקבא אך היא אינה רק חלק העשירית שבה בלבד (שהוא ספירות המלכות שבה).

זה בגלל שרוב הנשים היו פונות לגברים ..

אני פחות אוהבת עלי את הגישה ולא מאמינה בזה

שהמערכת הזוגיות הולכת בבסיס שלה, על זה שהבחורה היא יוזמת, כי זה לא באמת חד פעמי, בתת מודע שלו יהיה לו וגם לי מחשבה שאני ( כביכול) יזמתי את הקשר .. 

באופן בלתי מודע, וגם לפעמים מודע ,זה גורם לגבר להתרחק, בנוסף ,אין מה להשוות מערכת יחסית שהגבר יזם ,לבין אחת כזאת שהבחורה התפשרה על חוסר יחס..שאחד מהם אגב זה שהיה לו אופציה ליזום והוא לא עשה את זה .

אני יכול לספור כמה גברים שחושבים שלא נעים להם כל הזמן להיות היוזמים.

בפרט במערכת זוגית, שהרבה פעמים יוזמות מובילות לאי היענות ולתחושת דחייה.

קיום של דייטים, איפה הדייט מה איך למה כמה.

לאחר הנישואין: ארוחה זוגית, יציאה בערב, טיול, עניינים מיניים, מפגשים עם משפחה/ חברים שלה/שלו/שלהם/שלנו וכו וכו.

זה פורום של רווקים, כדאי לכבד את הנוכחים בו ולהימנע מלכתוב דברים שיכולים להפריע להם. בעולם שלך כנשוי יש ב"ה דברים שהם הכי רגילים כשבעולם של רווקים הם הכי לא רגילים. אם ממש חשוב לדעתך להזכיר את זה אז אפשר לכתוב בצורה עדינה יותר, לדוג' "עניינים שבינו לבינה". רק מביא לתשומת ליבך

מתוך הודעה שלמה מצאת מילה?

זה לא הנושא שבו התמקדתי, אם למישהו מפריע שכותבים לו מילה - זו בעיה שלו עם כל הכבוד, אני לא אמור לדעת את זה (ושלא יצפו מכאן ולהבא, כי אני לא אזכור...).

לא ידוע לי שלפי חוקת הפורום אסור להעלות בשום צורה את הנושא "הזה" (😖😖😖) באחד משמתציו (בלבד)... (כמובן שאם זו החוקה של הפורום וככה הסטינג כאן, תפנו למנהלי הפורום שיעדכנו אותי.)

זה לא מכבד לבוא לפורום של רווקים ולהפנות את האשמה כלפי הרווקים שמרגישים לא בנוח עם המושגים שלך. אם אתה רוצה לבוא ולתרום לפורום תעשה את זה לפחות בדרך שמכבדת ומתחשבת ברווקים. אחרת מה אתה עושה כאן?

הגבתי קודם בעדינות, ואני מבין שאצטרך לכתוב כאן בצורה יותר ברורה.

אני מזהה שני דברים בהודעות הללו: 1) דרישה עזה ובלתי מתפשרת, שאנשים יכבדו משהו שאינו חלק מהסטינג והם מעולם התבקשו באופן רשמי. 2) טענה שבפורום בנושא מחפשי זוגיות, צריכים להיות רק אנשים שהסטטוס המשפחתי מתאים לי ולא פשוט אנשים שאןלי תורמים לדיון (כמובן שאפשר להתווכח מי תורם לדיון, אבל הענווה המועטת שלי לא מאפשרת לי לחשוב שאני ראוי להכריע בשאלה הזו).

אני מוכרח להגיד בכנות, ואני באמת מתנצל מכל מי שייפגע (ובצדק), אבל התכונות שמובילות לשתי ההתנהגויות האלה, זו לא הדרך הישירה למציאות בן/בת זוג. להיפך, הבנה של האחר או לחלופין קביעת גבולות מוסכמים, וכן הכלה של כל שיח והקשבה לכל דבר, יכול לדעתי מאוד לעזור למציאה ותחזוק של זוגיות. אבל מי אני שאכתוב אם אני פויה, ו"לא בפעם הראשונה".

כך או כך, אני באמת לא מסתכל באעזה פורום אני כותב. אבדוק ובמידה שהפורום נמצא במועדפים שלי - אוריד אותו, ואם אראה שזה הפורום הזה אשאיר לכם לחלוק מידע מהצלחותיכם.

אם בכל זאת אשלח הודעה, אני סוצך עליכם שתתזכרו אותי!

זה מצויין שנשואים כולל אותך כותבים פה ומעשירים אותנו מזוויות שלא חשבנו עליהן. פשוט צריך להתנסח בהתאם.

זה כמו שאם חילוני יגיב בפורום נשואים טריים בשפה שרגילה אצלו יעירו לו.

לא הייתי מעיר לך רק על סמך פעם אחת. לכן כתבתי שזו לא הפעם הראשונה. 

הפוך - אני כתבתי שאין לכתוב ככה בשום פורום.

אתה לא מדבר עם אשתך באותה צורה בחדר כמו בסלון מול הילדים, ולא בסלון כמו מול חברים וכו' וכו'

יש דברים שצנעת הפרט יפה להם. לא סתם הם נקראים אינטימיים. ולהזכירך - זה פורום דתי.

לכן חוזר על מה שכתבתי - שמירת הלשון זה גם לנשואים. בכל פורום ומקום שהם. 

והאם ואיך בכל זאת לא מומלץ להירתע מלהיות הצד ה"יוזם".

בסופו של דבר, שלב הדייטים זאת דינמיקה דומה, גם כשב"ה לא עושים מעשים אסורים חלילה.

גם כל אווירת ה"me too" המקשה כיום על גברים ליזום בספונטניות, היא קשורה גם למה שהוא העלה.

ידידי, כמה אפשר להגיד לך שלא סבבה לדבר ככה? תפסיק לגזול פה לאנשים את התמימות, אתה נשוי באושר תודה להשם לא היית רוצה שיכתבו לאשתך שהגבר תמיד יוזם עניינים מיניים או שידברו איתה על מין ועל עניינים כאלו ואחרים, או עם הבת שלך או עם אחותך או עם אמא שלך, מסכים?

וגם אם נגיד והם לא תמימים ומבחינתך סבבה לדבר על זה, מבחינתם לא, ואני לא היחיד שמעיר לך כמו שאתה שם לב..

לא יודע איך לעשות פה קישור לתגובה שכתבתי לך(לא מזמן בכלל האמת) על זה שאתה בכל פעם מעלה את הנושא שוב ושוב..והנה אנחנו שוב באותה הסיטואציה שאתה ידידי מעלה את הנושא ומעירים לך(כאמור אחרי לא הרבה זמן בכלל). כנראה לטובה השם לא רוצה שאעלה את התגובה הזאת פה עוד פעם. נו שיהיה. מספיק לדבר על הכל, לאנשים פה זה לא סבבה בכלל, לך כן? מדהים יש לך אישה מוזמן לפנות אליה ולא לנשות הפורום שסך הכל מבקשות שתניח להן. ועוד בצורה שלא משתמעת לשתי פנים, ותגובתך? "זה העניין?" "ושלא יצפו מכאן ולהבא, כי אני לא אזכור..." וואלה? צריך לזכור לא לדבר על מין או על דברים מיניים או על דברים שמזכירים מין בפורום מעורב? או להזכיר אותם בכל הזדמנות כמוצא שלל רב? עזוב פורום מעורב נראה לי יש דברים שהשתיקה יפה להם באופן כללי בתור יהודי.. נבראת בצלמו של מקום אל תדבר כאחד הנבלות אשר בשדה דוד..

אז פשוט אל

בדיוק כמו שלגיטימי לסנן לפי מראה/גיל/וואטאבר, לגיטימי להגיד שלא מתאים לך ליזום

לתת עצה ממבט גברי?

נכון שמוריד שבחורה מתחילה

אבל את יכולה לעשות המון, לתת לגבר שנראה לך רלוונטי "הזמנה" להתחיל איתך.

משום מה מרגיש לי שאתם קצת מתבלבלים ולא מבין שאתם בפורום מעורב לי התגובות שלכם גרמו לאי נוחות 

זה הצלע וזה שייך רק בבעל הראשון שהיא נבראת מצלעו. הוא גם מדייק את החילוק מהפסוקים ועוד.

מי אמר לך שאצל גויים אין את סברת הצלע?

אפשר להקשות על הדיוק מהפסוקים, הרי גם לגבי בעלה השני כתוב אח"כ- "אשר לקחה לו לאשה" (ולא משהו כמו "אשר הייתה לו לאישה").

אני חושב שבפשטות כוונת ר"ש היא להגיד שיש עניין יסודי בנפש האדם, שהאיש מרגיש יותר שהוא איבד משהו, וזה לאו דווקא משהו שקשור למישהי מסויימת שהיא הזיווג הראשון שלו.

בהערת אגב, לא משנה אם נסביר את העניין הצלע ככללי או כפרטי לגבי אישה ספציפית, בכל מקרה לא כתוב "איש דרכו לכבוש" כמו לגבי פריה ורביה, משמע שכאן זה לא עניין של טבע גברי של "כיבוש", אלא משהו פנימי. וככה גם מוכח מזה שפריה ורביה הוזכרה בפרק א, הפרק של שם אלהים ובריאת הטבע, ואילו עניין הצלע הוזכר בפרק ב, הפרק של ה' אלהים, המימד הרוחני והעמוק שבטבע (אין לי מקורות, אבל הגיוני באמת שזה שייך גם אצל גויים, גם אם לא ברמת חיבור כמו של יהודים. לגויים יש בחינת נשמה, לא?).

ממה שכתבת, שהרצון/נטיה לחזר הוא רק אחרי הצלע שלו- הזיווג הראשון, בעצם יוצא שלא רק שנשים צריכות לחזר, אלא שאצל הגברים היום יש פחות רצון פנימי לחזר כי הם מרגישים בתוכם שאת הצלע הם בכל מקרה לא ימצאו, ולחזר אחרי זיווג שני אין להם רצון פנימי מיוחד אלא רק רצון רגיל לזוגיות (שאצל נשים הוא חזק יותר, בגלל טב למיתב). הבנתי נכון?

לגבי כל העניין של זיווג שני- אפשר לומר שבדומה לעוד עניינים, עניין הזיווג השני זו בעצם נפילה שמאפשרת עלייה למקום גבוה יותר (כמו לוחות שניים, החזרה מהגלות הארוכה, חטא אדה"ר). כלומר מתוך העולם הרחב שיש לכ"א היום והמורכבות העצמית לעומת פעם- קשה יותר למצוא התאמה, וצריך לעבוד עם עצמנו, ואחרי החתונה עם הצד השני, כדי לגלות מתוכנו את ההתאמה והחיבור של זיווג ראשון.

אולי זה לא מסתדר עם פשט דברי המקובלים, אבל נראה לי שקשה לומר שדווקא בדור שסמוך לגאולה השלמה, הזיווגים יהיו סוג ב. יותר מסתדר לומר שזה תלוי בנקודת המבט, ומי שמתאמץ ועובד, לבד וביחד- מגלה מתוכו את מה שמתאים לו באמת ומבין למה (אני לא אומר שבכל מקרה זה ככה, לכאן או לכאן, אלא מדבר על העקרון).

אחר". היא היוזמת. בסוף "אשר לקחה" כי עשה בה מעשה קידושין.

גם לפי דבריך שזה יסוד נפשי באדם שאיבד משהו, זה יכול להיות יותר בוער בקרבות בזיווג ראשון ולא בזיווג שני. אחד יותר מבוגר אמר לי שהרבה גרושים שהוא מכיר לא רצים להתחתן, כי הם כבר מצאו את המציאה ולא הלך להם.

לפי הרא"ש שקידושין זה הכשר מצווה לפריה ורביה, לא בטוח שיש חילוק ביניהם, ובשניהם דרכו של איש לכבוש. בנוסף אשה מתקדשת בביאה "דרך גבר בעלמה".

מאז צעירותי אני חושב שזה לגבי גויים, לא ראיתי מקורות מפורשים.

כן. הבנת.

אני מסכים עם הדימוי של לוחות שניים ('שניות' תלוי במקורות בחז"ל). העלמה של אורה של תורה, גורמת לנו את החיוב להתאמץ ולהתייסר יותר להשיגה, כדברי ה'תנדב"א'. כחטא אדם הראשון וחזרה מהתגלות.

אבל זה אומר שזה לא בא בטבעיות, אלא צריך לכפות את הטבע לחזר אחרי זיווג שני.

עוד הערה מעשית שקשורה לדיון הכללי, היום יש מלא מלא בחורות רווקות ואם הם לא יעשו את הצעד, אולי זה לא יקרה.

לגברים יש יותר אפשרויות. בנות היום צריכות להיות כמו רות.

אני מבין, אבל זה מסוג הלימודים שלענ"ד קודם כל יש חידוש ואז מביאים לו מקור. אני לא בטוח שהדיוק הזה מוכרח.

נכון

אבל נראה לי שגם הרא"ש מסכים שיש מימד שלא קשור רק לפו"ר. ולא סתם בפרק ב לא הוזכר עניין הפו"ר (רק ברמז של "והיו לבשר אחד" וגם זה לא מוסכם).

נכון, אבל קל יותר לחזר אחרי זיווג שני כשאתה יודע שבפנימיות יתכן שזה באמת ראשון. שיש פוטנציאל ורק צריך לעבוד (זה דומה למה שכותב התיקו"ז המפורסם על דור העקבתא דמשיחא "טב מלגאו ולבושא דיליה ביש").

כן. וגם בנים ברווקות מאוחרת נוטים להתייאש יותר מבנות, ופחות מתאמצים ופחות פונים. ככה שאם הבחורה לא תיזום הרבה פעמים זה פשוט לא יקרה

אני חושב שבנות צריכות ליזום כדי להוציא את הבנים מתוך הייאוש והעצלות.

הזיווג שני כיום שכולנו מגולגלים ולחבר אותו עם מה שהוא כותב? אולי החידוש שלו נכון רק בפשט של זיווג ראשון ושני (שזה המקרה בכתוב).

ובמילים אחרות ובאופן כללי- מוכרחים לקחת פירוש (אפילו מוכרח) בפשט, ולחבר אליו את המימד הקבלי? לחבר את הפשט עם הסוד? אני מסכים שיש ביניהם קשר, וקשר עמוק, אבל זה בהכרח ככה בכל מקרה?

גם אני חושב ככה.. אבל גם הוא צריך להבין שנותנים לו פתח והוא צריך אח"כ להחזיר את הקשר למסלול הנורמלי

א. מתחנתים גם עם המשפחה. בין אם אנחנו רוצים, ובין אם לא - כולנו באים ממשפחה ומרקע מסוים. ברוב המקרים, זה גם אומר שתהיה אינטראקציה בין המשפחה שתקים למשפחת המוצא, ברמה ובתדירות כזאת או אחרת.

האם זה אומר שהיא עצמה לא תורנית? איפה רבקה גדלה? רחל ולאה? וכו' וכו'

ב. מורכבות אפשר למצוא בכל מקום. אף אחד לא מבטיח לנו חיים קלים.

ג. יכול להיות שיכלת לבנות איתה בית תורני נהדר - אבל זה ממש לא אומר שלא תוכל לבנות משהו דומה עם מישהי אחרת. ב"ה יש בנות תורניות רבות, ותוכל עם לא מעט מהם לבנות משהו טוב, ואפילו יותר מזה. הכל פוטנציאלי כל עוד זה לא נעשה...

מה זה אומר מתחתנים עם המשפחה? 

בנאדם לא מנהל זוגיות עם המשפחה.

כן מנהל מערכת יחסים מסיומת שצריך לתת עליה את הדעת, אך היא בשום מקרה לא חתונה.

גם אין יותר מדי כלים להעריך את מידת המורכבות ביחס למשפחת המוצא.

לפעמים יכול להיות פערים מאוד גדולים אבל שמסתדרים מעולה, לפעמים להיפך.

תמיד כיף שדברים משותפים, זה פשוט.

בתור מישהו חדש בעולם הדייטים, הוא אולי מדמיין לעצמו שיפגוש בקרוב את הנסיכה שלו, והם יחיו באושר ובעושר עד עצם היום הזה.

כלומר,

אני חוששת שיש כאן דברים שהוא לא לוקח בחשבון:

לאיזה סוג של קשר אני מצפה עם חמי וחמותי? עם הגיסים והגיסות?

האם נוסעים אליהם לשבתות וחגים? איך זה נראה?

האם יהיו מפגשים משפחתיים? מה התוכן שלהם?

האם הדודים וסבא וסבתא שותפים פעילים בגידול הילדים? (בייביסיטר וכו')?

האם הנ"ל הם גם משענת כלכלית?

כמובן שאפשר להמשיך לדבר על מערכות יחסים לא בריאות - כמו התערבות בזוגיות וכו'. אנחנו לא חיים במציאות סטרילית, ואני בטוחה שאם תלך לפורומים המקבילים תמצא שרשורים על בעיות בתוך המשפחה.

בעיני יש מחירים לשני הכיוונים - בין אם נמצאים בקשר (וצריך להגדיר משהו), ובין אם נמצאים בניתוק (מה המסר שזה מעביר לילדים?)

מסכימה איתך שאין דרך להעריך את המורכבות, ובטח כשאין לנו מושג מה צופן העתיד.

אבל זה טעות בעיני לחיות בתודעה שאנחנו נחיה בבועה שזה רק שנינו והילדים שיבואו...

את כל ההלכות שנוגעות לכולם כמו שבת כשרות וכו' נוהגים לפי בעלי, שחלק מהדברים עושה כמו המשפחה שלו בחלק מחמיר יותר. מה שנוגע רק אלי כמו צניעות זה עניין שלי.

ברור שהמקום התורני שלה משנה, אבל נשמע שהיא החזקה. המקום התורני של המשפחה לא משנה בכלל בעיני.

תהיה מודע לזה שמה שחשוב זה האדם העצמו, והסביבה שלו זה בנוסף. גם האבות והאמהות לא תמיד היו עם משפחה 100 אחוז...

תחשוב על ההורים והאחים של אברהם. אח של יצחק... אח של יעקב... המשפחה של רבקה... ושל רחל ולאה..

לאו דווקא רק בפן התורני.

לאחרונה עלו לי מחשבות, שמבחינה מסויימת

בפרט אצל אשה, יותר חשוב לי המשפחה שלה

מאשר היא.

אין לי כוחות סוס להסביר את עצמי

אבל לפי מה ששמתי לב אשה זה המון

עניין של הרגלים, והיא רוצה להמשיך את מה

שהיה בבית שממנו באה.

אולי זה רק מהניסיון מהזוית הצרה שדרכה

אני רואה את המציאות, סה"כ הייתי נשוי לאשה אחת.

אבל גם לפי המקורות,

כתוב בשולחן ערוך לישא

בת תלמיד חכם, ולא ישא בת עם הארץ.

המיקוד לא עליה, אלא על הבית ממנו הגיעה.

וגם אם החליטה לשנות כיוון

מי יודע כמה שנים, וכשהיא תתעייף

תזכר במנהגי הוריה.

אני יודע רציתם לשמוע שהכל אפשרי

וכל מה שאתם צופים בסטטוסים של מוטיבציה

אבל בתכלס האנשים לא כאלה גמישים

ולא כאלה חזקים.

מה דעתכם?

תאמת אני לא יודע כל כך למה זה ככה.

תקח דף ועט ותרשום לעצמך את כל החששות שעולים ותראה אם אתה יכול להתמודד איתם.

המטרה של המשימה הזאת ליצור אצלך יותר בהירות ופחות להתבחבש ולהתבלבל בגלל חוסר הבהירות

יכול להיות שכבר כתבו בדומה

תמיד יש שונו בין אנשים ומורכבות ויתרונות וחסרונות לכל אחד בעיניו לפי ענייניו.

החשש מאוד מובן אבל עם חששות צריך להיפגש ולא לברוח כדי לראות במה האם יש ממה לחשוש.

תפגוש את הבחורה תשמע ממנה על המשפחה שלה על היחס שלהם למקום שלה...

גם לא הייתי מעלב את זה בכלל בהתחלה.

תראה שיש ביניכם התאמה וכו'

אולי זו אשתך?

ומשם כבר תגיע לנקודב הזאת...

האם מדובר באנשים קשים שיש להם רק את הדרך שלהם זו בעיה והאמת שזה לא משנה אם הם דתיים מאוד או לא בכלל.

אנשים קשים זו התמודדות

וגם בזה כשיש זוגיות טובה ונכונה אפשר לדעת איך לנהל את הדבקים בצורה ישרה וחכמה

בהצלחה וה יתן לך עצה טובה

מאז ששמעתי על הטבח הנורא אני בוכה. ב'מעוז צור' שרתי בבכי ובכלל פרצתי בבכי ב'נקום נקמת דם עבדיך' והוספתי לאומה הרשעה את ישמעאל.

אבל ב"בִּבְכִי יָבֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם אוֹלִיכֵם אֶל נַחֲלֵי מַיִם בְּדֶרֶךְ יָשָׁר לֹא יִכָּשְׁלוּ בָּהּ כִּי הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל לְאָב וְאֶפְרַיִם בְּכֹרִי הוּא".

הבכי מטהר את ה'יסוד' להכל, ומביא מהר לידי זיווג, כדברי החתם סופר.

הבכי הוא כמו מקווה לרצון, ומעלה את הרצון למקום גבוה וטהור, וכמו שמאריך הרב קוק באורות הקודש חלק ג' על עליית הרצון כמטהרת את מידת ה'יסוד'.

כשרצון נפגש עם רצון נוצר זיווג.

כל עם ישראל קדושים וטהורים, כפך השמן הטהור של הכהן הגדול, כמו שכתוב בעין אי"ה שבת.

ה' תרחם על כולנו! אנחנו ראויים!

גם הטוב הוא פה אצלנו , אצל כל אחד

רק נותר לנו למשוך אותו

מבין? 

אני מגיב במקומו הוא לא נמצא פה הרבה

חנוכה שמח🥰

אשלח לך הצעה ביום ראשון, ביום רביעי שלחה לי את הפרטים, וזה כבר לא היה רלוונטי..

כאילו זה נשמע לי הכי הגיוני לחכות קצת, אבל בגלל שהפלטפורמה של הוואטסאפ היא כל כך מהירה הקצב מתאים בהתאם.

קלטתי שמבחינתה זה כנראה לגיטימי לכתוב "אשלח לך הצעה" ואז לשלוח עוד 3 ימים.. ומבחינתי זה לא. לא בגלל איזו תפיסת עולם, אלא פשוט כי השוק מאוד מהיר.

אין לי שום סיבה לחכות להצעה 3 ימים ואני יודע שגם היא יכולה להגיד לי "אה היא בדיוק נתפסה" או סתם אגלה שאני לא חושב שאנחנו מתאימים.

העניין הוא שאנשים נתפסים ונפרדים בצורה מהירה מאוד ולכן גם ככה המהירות שאנשים מפגינים.

ברור לי שלפני הפלטפורמה של הוואטסאפ הדברים זזו הרבה יותר לאט ולאנשים היה גם יותר סבלנות

אולי זה יותר הצורה.

מי שהציעה לך - ידעה שהבחורה בכלל פנויה ביום ראשון? יכול להיות שמלכתחילה היא לא ביררה את זה איתה?

ממה שאני יודעת אין נוהל מסודר. נכון שמקובל יותר שקודם הוא אומר "כן" לפני שהיא מודעת לעניין בכלל, אבל זה ממש לא תמיד ככה. יש בנות שמעדיפות להישאל קודם. הרבה פעמים אם משדכים מכרים, את הצד שמכירים שואלים קודם.

באופן אישי אומר שאני לא מרגישה יותר מידי ככה. לא זכור לי שקרה לי מה שאתה מתאר.

לפעמים קורה שפתאום יש מבול של הצעות, ואז אני אומרת - שאני בדיוק מבררת, או בדיוק בתחילת קשר, ואולי בעתיד הקרוב זה יהיה רלוונטי.

ואני קצת נרתעת מה"שוק". המילה הזאת לא באה לי בטוב בהקשר הזה..

אני אומר שזאת הפלטפורמה, בגלל שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית.

ובלי קשר לאם היא ידעה או לא ידעה (במקרה הזאת אני מניח שהבחורה לא קיבלה פרטים שלי אבל נעשה בירור אם היא פנויה) - הקצב שפרטים עוברים דרך מיזמים, קבוצות וואטסאפ, שדכנים הוא קצב מסחרר. יש לי חבר שהתחתן לפי כמה שנים משידוך שנעשה ע"י 4 שדכניות וואטסאפ שונות שכל אחת שלחה לחברה שלה. וואטסאפ זאת תקשורת מאוד מהירה, תקשורת איטית כמעט ולא היתה מאפשרת לדבר כזה לקרות.

ובאמת, בדרך כלל אני מעדיף שלא יבררו אם הבחורה פנויה, כי אם היא לא פנויה יהיה לי דרך לדעת אם אני רוצה לחזור לי שהציע שינסה לאחר זמן שוב לבדוק לי אם התפנתה. וגם, זה לוקח זמן ואין לי סבלנות לזה. מעדיף לגלות שהיא תפוסה, מאשר לחכות עוד את הזמן הזה שיכול לקחת יומיים גם.

אולי את חווה את זה אחרת כי יש לך יותר סבלנות ממני, גם יכול להיות. אולי כי לפעמים מציעים לך אחרי שהבחור אישר, מה שכמעט בחיים לא קרה לי. לכן הניסיון במקרה כזה הוא לא הסבלנות, כי הבחור כבר אישר.

אסביר את ההקשר בו אני אומר את המילה "שוק". 

אני לא מתייחס לשידוכי וואטסאפ בתור דבר עמוק ולכן אני מרשה לעצמי להביא ביטוי מאוד שיטחי שלדעתי די תואם את השיטה הזאת.

כן, אני חושב שזה כלי, שברגע שיודעים את היתרונות והחסרונות שלו, אין סיבה שבעולם לא להשתמש בו בעת הצורך.

לרגע לא התכוונתי חלילה לדמות את כל מחפשי הזוגיות למיניהם כמוצרים בשוק. מה לעשות שבשיטה של כרטיסים זה חלק מהעניין וכמובן, חלילה אסור להשליך את זה על האנשים עצמם. 

השימוש בכלי הזה לא גורם לזלזל באנשים, הוא כן בעיני מבטא מגבלה אינטגרלית בשימוש בו.

"שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית."


יש לי קצביה, שכל פעם שהיה צריך לעשות הזמנה, זה נעשה  דרך הטלפון.
אני רק מהמחשבה שאני מפריע למישהו באמצע עבודה מסויימת או שהוא עם לקוח בחנות.
זה כבר גורם לי לחשוב 3 פעמים לפני שאני מזמין.

מרגע שאפשר להזמין דרך אפלקציה,
אני מזמין הרבה יותר, הזמנות קטנות במקום אחת מרוכזת (חנות קרובה מאוד).

אבל לא הבנתי משהו.
מה הבעיה שלך להמתין 3 ימים ?
אני מנסה להבין אם אתה מכוון למשהו כללי או שזה רק משהו נקודתי שמפריע -לך-.

יכול להסביר ?
אם יגידו לי "תקשיב, נכיר לך מישהי שאנחנו חושבים שהיא מתאימה לך, אבל תמתין שבועיים"
אז אני לא מבין באיזה מקרה אני אגיד "לא, לא, שבועיים אני לא ממתין". מה אכפת לי "להמתין" ?
יכול להסביר. לצרכי מחקר כמובן.

אני יכול להשיג הצעות בצורה יחסית מהירה ולכן אם אדם חושב שאחכה להצעה שלו אז כנראה שהוא טועה.

זה שה"שוק" עובד בצורה מאוד מהירה גורם לי לחוסר סבלנות, לפעמים מוצדק ולפעמים שלא, ביחס לעיכוב בהצעות.

אין בעיה שישלח לי הצעה עוד שבועיים, שלא יחשוב שאני אחכה. יום יומיים כנראה שאחכה אם זה מישהו שאני סומך עליו.

אבל שואל כדי להיות בטוח.
כי באמת נושא השידוכים זה דבר מרתק וגם חשוב.
כרגע לא בשימוש אישי שלי, אבל זה יכול להשתנות ביום אחד.

כשאתה אומר "שלא יחשוב שאני אחכה",
זה אומר שאם אתה כן מסכים "לחכות" שבועיים,
אז אתה למעשה מתחייב לא לצאת לדייטים אחרים, להמתין להצעה ואז להחליט אם אתה נפגש או לא עם אותה הצעה ?

הבנתי נכון ?

אני לא חושב שאף אחד לא יסכים סתם לעצור שבועיים אז זה זמן יחסית מוגזם אבל כן הבנת.

ישר כוח!

באמת נראה שגברים ונשים חווים את זה אחרת.

אני באמת כמעט תמיד מקבלת (ומבקשת..) רק אחרי שהצד השני אישר. [בהנחה שזה פנייה דרך צד ג]

וזה בעצם אומר שהצד השני פנוי ומעוניין. אבל זה גם אומר שיש מצב שאני לא פנויה, או לא מעוניינת. וגם שמבחינתי יכולות לעבור תקופות שבהם אין לי שום הצעה, כאשר בפועל יכול להיות שהיו כאלה שביררו והחליטו שלא...

תודה על ההסבר על השוק.

נתקלתי בשדכני וואטסאפ שפשוט מעבירים כרטיסים, בלי לקרוא יותר מידי. אבל מסתבר שגם להם יש הצלחות - אבל אף אחד מאלו שאני קיבלתי בדרך הזאת לא היו רלוונטיים.

זה עדיין צורם לי המילה הזאת, וזה לא שיש לי פתרון קסם לאיך אפשר לעשות את זה יותר טוב..

שיש כרטיסים, שהם מנסים לשווק משהו, וברור שיש מאוחריהם אדם עם סיפור שלם, אבל הכרטיס עצמו הוא לא הבנאדם. לכן אני אולי מרגיש בנוח עם המונח שוק. למרות שגם יכול להיות שאצלי השימוש הזה יכול ליצור חוסר נוחות בהקשרים כאלה ואחרים.

נראה לי גם חשוב לומר שעצם הפלטפורמה של הכרטיסים (גם בוואטסאפ, אבל גם במיזמים שונים) היא פלטפורמה מאוד מוגבלת ולכן גם אם השדכן הוא מעולה ומקסים עדיין יהיה בזה מימד פחות "אנושי" וממילא מאוד מוגבל. ובודאי, התחושה האישית היא גם חשובה שמתעסקים עם שדכנים וחשוב מצד אחד לדעת לצאת מאיזור הנוחות או להרחיב אותו כדי שיהיה עוד אופציות להצעות, מצד שני חשוב גם להיות במודעות ריגשית ולשים גבולות גזרה ביחס ליציאה מאיזור הנוחות

שבזמן הזה קיבלת כבר הצעה אחרת? כי אם כן לגיטימי לקבל אותה .

אבל אם לא קיבלת הצעה ואתה סתם מעניש את מי שהציע כי שלח שבוע אחרי זה מיותר

אני שואל את עצמי מה הוא התכוון שהוא שלח לי את זה תוך שלושה ימים

מן הסתם אנשים עסוקים ולא תמיד פנויים אבל בדרך כלל נראה לי הכיוון זה להציע ישר

אצלי אני לא מרגישה ככה

הכל איטי מאוד, ותמיד לוקח כמה ימים..

וגם אחרי קשר לוקח לי מלא זמן עד שמתחילה משהו חדש

אני לא חושב,

אנשים לא רוצים לחכות ימים כי ההנחה שזה עוד כמה ימים עד שייפגשו, ומן הסתם יהיו הרבה נסיונות כך שזמן רב לברר יקח עוד זמן.

בגלל שהפלטפורמה הזאת מאוד מהירה אז הציפייה שזה לא יקח כמה ימים אלא יהיה באותו יום.

על עצם ההצעה.

אני אשלח לך הצעה ואז לוקח כמה ימים עד ששולח את ההצעה.

תאמת היה ממש לאחרונה שרשור על זה.

אני גם לא מלין על כך... אני תוהה על כך.

ולכן הכל נהיה מהר מאוד מאוד.. ולכן גם קיימת ציפייה שדברים יעברו מהר.

מאמין שלפני הוואטסאפ היתה ציפייה לזמן יותר ממושך, דהיינו היתה יותר סבלנות כי זה לקח יותר זמן.

לפני הפלאפונים בכלל מן הסתם היתה ציפייה לזמן עוד יותר ממושך.

ככה מסתבר לי

מקווה שהפעם זה מובן חח

הלבד קשה ולהיות בזוג זה הרצון האולטימטיבי.

לכן בגלל שמדובר בדחף, אז יש גם סבלנות יכולה להוות טריגר.

כי היא לא תראה כמו אחת כזאת בסוף החג

אופס ימי החנוכה😂

ותודה על התזכורת שיש לי כל מיני העדפות קטנטנות כאלו שאסור לשכוח בתוך כל ההתרכזות בערכים החושבים והגדולים, 

כי הדברים המשותפים הקטנים הם הרבה פעמים הבסיס לקשר טוב 

נראה לי כדאי למקד קצת יותר לפחות לעצמך.

מה זה אומר ראש פתוח?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע גם רבנים מהר המור וגם ממרכז?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע רבנים חרדים ו/או דמויות מהשמאל?

האם זה אומר שאתה לומד ספרים של הרב בני לאו?

האם זה אומר שאתה רואה סרטים? איזה סגנון?

מה זה אומר מתייעץ עם רבנים?

האם ההתייעצות אומרת שאתה מחפש הסכמה שלהם לאופי הכלה שתבחר או שתצטרך אישור שלהם בטרם תצא?

או שזה רק בשאלות ערכיות כגון ענייני פוליטיקה/השקעות? או שאולי גם ביחס לעבודה וחיי חברה?

כל תשובה פה לגיטימית, אבל לפחות לעצמך ורצוי גם לטובת מי שתחפש שתצא איתך כדאי לדעת מה הכותרות שאמרת אומרות

המון בהצלחה

זה אומר שאני דתי בראש פתוח לעולם תרבות מערב מתערבב בין אנשים\קהילות אם זה חילוניים אז לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל תרבות)  אם זה דתיים לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל אהבת חינם וחיבור בין אנשים) ומהחרדים לקחתי את ללכת לפי הלכה לא דתי לפי דעתי ולעשות מה שבראש שלי בלי להייעץ אם אני נמצא בבעיה או שיש לי בעיה אני פונה לרב שייעץ לי ויעזור לי אני לא ישר הולך לבעל מקצוע רק כי יש לו תואר בדבר הזה למשל פסיכולוג

מקווה שדי הגדרתי את עצמי טוב

ולכן חשוב לי משהי מאמינה בדרך הזאת בחיבור בין העולמות

אבל לפחות לי עדיין לא ברור איפה אתה נמצא.

התרבות החילונית טובה לדעתך? רק לדתיים יש אהבת חינם וחיבור בין אנשים? רק חרדים הולכים לפי ההלכה?

בדברים שאינם הלכתיים, למשל מצב נפשי, תפנה לרב לפני שתפנה לפסיכולוג?

אולי יהיה יותר נח להגדיר לאיזה רבנים אתה הולך? איזה ישיבות מתאימות לתפסית עולמך? עם מי אתה מתייעץ? לפי איזו השקפת עולם הלכתית אתה הולך?

איך אתה מחליט מה מהתרבות החילונית אתה לוקח ומה לא?

במה מתבטאת הפתיחות שלך?

בעיני לא צריך לענות על זה כאן, רק שמדברך אין לי מושג איפה אתה נמצא על הציר הדתי.

יש כאלו שיותר מכוונים לסגנון מסוים.

אבל מעבר לזה, 

הייתי ממליצה לפנות לכמה שדכנים,

אבל לא רק.

להירשם לכמה מיזמים\אתרים\אפליקציות\קבוצות וואטסאפ,

ככל שיש לך כח להתמודד..

אתה צריך לדעתי להודיע לעולם (כולל חברים ומשפחה), שאתה פנוי ומחפש - ומה אתה מחפש.

מחזק מאוד! במיוחד המשפט "בית ה' נחנך בימי החנוכה, את הבית שלכם אבנה מהרה" נגע בי.

תודה!

-דעתי-.

המילה "עיקר" מבלבלת כאן..
אבל הכוונה הבסיס. קודם שיהיה את זה. בלי זה, אין על מה לדבר. אין בכלל מה לנסות.

ניקח את שוק הרכב.

אם אין בלמים שעובדים חלק,
ואין מנוע שפועל חלק,

אין בכלל מה להסתכל על הצבע והצורה וכמה אנשים הוא מסוגל להכיל בתוכו.

עכשיו נניח שיש בסיס.
זה אומר שכל רכב מתאים לך ? לא.
יש כאלה מעדיפים רכב קטן, גדול, בטוח, מהיר, נמוך, גבוה. טוב לשטח, טוב לעיר.

אבל קודם הבסיס.

ככה אני מבין את זה.
כלומר, זה שיש למישהו "לב טוב, והוא מקסים" זה רק -תחילת- הסיפור. לא סוף הסיפור.

במה הוא עובד ? 
מה הוא למד ?
איך הוא מתנהג כשדברים לא מסתדרים כמו שהוא רוצה ? איך הוא עומד בלחץ ?
האם הוא דברן ? שקט ? 

כל אחד והפרמטרים שחשובים לו, ממש כמו בבחירת רכב. כמובן, כל אחד והתקציב שלו (מה שיש לו להציע)

בהצלחה.

אני לא מסתכל מהצד של האדם שיש לו מידות טובות או לב טוב..המשפט הזה בדרך כלל נאמר לאנשים כאיזה משהו להתמקד בו ופחות בחיצוניות(אגב הוא נאמר בעיקר לגברים ממה שאני מכיר) אף פעם לר באמת האמנתי בו כל כך, נכון, יש בו מן האמת אבל בדור הזה להגיד לבחור "העיקר לב טוב ומידות טובות" אם הוא לא צדיק נסתר בנם של קדושים בעיניי זה פחות רלוונטי לנסות למכור לו את זה, והאמת עכשיו כשאני חושב על זה, אני חושב שהרבה שדכנים נופלים שם(גילוי נאות אף פעם לא הלכתי לשדכן/ית) ומרגיש לי שהם לא באמת מתעניינים במה אתה מחפש/ת אלא פשוט לחתן בלי הרבה מאמץ ואז מגיע המשפט " העיקר לב טוב"

חנוכה מלבלב מלא בלבלובי שמחה וכו🦝🔥