הספר "פנים יפות" לובש הרבה פנים (ויש אומרים שחלק מהפנים שלו צונזרו מעינינו...). רוב הספר ממש לא קבלי, הוא ספר עיוני למדני ככל ספרי המחבר.

בכל מקרה אשמח למקור, ציטוט או ציון מקור ברור

זוגיות, האם בזיווג שני בעולם הזה (כלומר נישואים פרק ב) יש אופי שונה לזוגיות , או באופן כללי על הזוגיות הימינו, וללכת על פי המומחים בתחום כמו בדעת רופאים ברפואה

המילים "כי יקח איש אישה" מופיעים לפחות 3 פעמים בפרשתנו (עד כמה שזכור לי).

חיפשתי מלמעלה ומצאתי פסקא על "כי ייקח איש אישה חדשה", וברפרוף לא ראיתי את התובנה שפתחה כאן את השרשור.

תוכל למקד אותי?

זה אחרי ד"ה 'כנפשך שבעך'.

הוא מחלק בין זיווג ראשון לשני, אני הסקתי על פי דברי המקובלים שבימינו כולנו זיווג שני.

שאין צנזורה.

אני סומך עליו כאחד שמכיר אותו אישית.

מעניין להכיר

ויש נשים המחזרות במידה מסוימת אחרי גברים.

ואם יש לזה גם הסבר קבלי, זה לא מזיק.

ורק עוזר ליישב את הדיסוננס מול האינטואיציה ומול מה שאנחנו מבינין באופן כללי כמקום הצד הגברי בקשר מול הצד הנשי גם לפי הקבלה (משפיע ומקבל, שמש וירח וכו').

עליית הצד הנקבי (גם הצד הנקבי שבזכרים).

במיוחד לגבי הצד הנקבי שבזכרים...

עץ חיים שער ל"ו פרק א-  והנה גידול המלכות אינה בפעם א' רק בזמנים הרבה נתקנת ונתגדלת מעט מעט כנ"ל. ונבאר עתה באורך כללותן אע"פ שיש פרטים הרבה. הנה תכלית המיעוט אשר בה אינה פחות מנקודה א' כלולה מי' (שהיא נקודה מלכות האחרונה שבה כנ"ל), ותכלית גידול שלה הוא שיהיה בה כל הי' ספירות שלה ותהיה עם ז"א פב"פ שוה לגמרי וישתמשו ב' מלכים בכתר א' שהוא מה שקטרגה הירח כנודע.

אם המלכות עולה, זה מתבטא גם באישה שהיא כנגד המלכות. וגם בצד הנקבי שבגברים כי הנסירה הייתה אלכסונית (הרב שרקי), ככה שבכ"א יש גם מן הזכר וגם מן הנקבה.

יותר מזה אין לי מקורות, אני פחות חזק בזה.. אבל זה פשוט לדעתי, הרי ברור שאין דבר כזה תכונה גברית ייחודית או תכונה נשית ייחודית, כולנו מעורבבים מהכל. רק שהצד הנקבי מסמל את התכונות של קבלה, שפשוט יותר מצויות אצל נשים, ולכן המלכות מזוהה איתן. וגם בעץ חיים- נמצא כי בכל ספירה וספירה מן הט' ספירות דז"א יש בה בחי' ספירה א' של נוקבא אך היא אינה רק חלק העשירית שבה בלבד (שהוא ספירות המלכות שבה).

זה בגלל שרוב הנשים היו פונות לגברים ..

אני פחות אוהבת עלי את הגישה ולא מאמינה בזה

שהמערכת הזוגיות הולכת בבסיס שלה, על זה שהבחורה היא יוזמת, כי זה לא באמת חד פעמי, בתת מודע שלו יהיה לו וגם לי מחשבה שאני ( כביכול) יזמתי את הקשר .. 

באופן בלתי מודע, וגם לפעמים מודע ,זה גורם לגבר להתרחק, בנוסף ,אין מה להשוות מערכת יחסית שהגבר יזם ,לבין אחת כזאת שהבחורה התפשרה על חוסר יחס..שאחד מהם אגב זה שהיה לו אופציה ליזום והוא לא עשה את זה .

אני יכול לספור כמה גברים שחושבים שלא נעים להם כל הזמן להיות היוזמים.

בפרט במערכת זוגית, שהרבה פעמים יוזמות מובילות לאי היענות ולתחושת דחייה.

קיום של דייטים, איפה הדייט מה איך למה כמה.

לאחר הנישואין: ארוחה זוגית, יציאה בערב, טיול, עניינים מיניים, מפגשים עם משפחה/ חברים שלה/שלו/שלהם/שלנו וכו וכו.

זה פורום של רווקים, כדאי לכבד את הנוכחים בו ולהימנע מלכתוב דברים שיכולים להפריע להם. בעולם שלך כנשוי יש ב"ה דברים שהם הכי רגילים כשבעולם של רווקים הם הכי לא רגילים. אם ממש חשוב לדעתך להזכיר את זה אז אפשר לכתוב בצורה עדינה יותר, לדוג' "עניינים שבינו לבינה". רק מביא לתשומת ליבך

מתוך הודעה שלמה מצאת מילה?

זה לא הנושא שבו התמקדתי, אם למישהו מפריע שכותבים לו מילה - זו בעיה שלו עם כל הכבוד, אני לא אמור לדעת את זה (ושלא יצפו מכאן ולהבא, כי אני לא אזכור...).

לא ידוע לי שלפי חוקת הפורום אסור להעלות בשום צורה את הנושא "הזה" (😖😖😖) באחד משמתציו (בלבד)... (כמובן שאם זו החוקה של הפורום וככה הסטינג כאן, תפנו למנהלי הפורום שיעדכנו אותי.)

זה לא מכבד לבוא לפורום של רווקים ולהפנות את האשמה כלפי הרווקים שמרגישים לא בנוח עם המושגים שלך. אם אתה רוצה לבוא ולתרום לפורום תעשה את זה לפחות בדרך שמכבדת ומתחשבת ברווקים. אחרת מה אתה עושה כאן?

הגבתי קודם בעדינות, ואני מבין שאצטרך לכתוב כאן בצורה יותר ברורה.

אני מזהה שני דברים בהודעות הללו: 1) דרישה עזה ובלתי מתפשרת, שאנשים יכבדו משהו שאינו חלק מהסטינג והם מעולם התבקשו באופן רשמי. 2) טענה שבפורום בנושא מחפשי זוגיות, צריכים להיות רק אנשים שהסטטוס המשפחתי מתאים לי ולא פשוט אנשים שאןלי תורמים לדיון (כמובן שאפשר להתווכח מי תורם לדיון, אבל הענווה המועטת שלי לא מאפשרת לי לחשוב שאני ראוי להכריע בשאלה הזו).

אני מוכרח להגיד בכנות, ואני באמת מתנצל מכל מי שייפגע (ובצדק), אבל התכונות שמובילות לשתי ההתנהגויות האלה, זו לא הדרך הישירה למציאות בן/בת זוג. להיפך, הבנה של האחר או לחלופין קביעת גבולות מוסכמים, וכן הכלה של כל שיח והקשבה לכל דבר, יכול לדעתי מאוד לעזור למציאה ותחזוק של זוגיות. אבל מי אני שאכתוב אם אני פויה, ו"לא בפעם הראשונה".

כך או כך, אני באמת לא מסתכל באעזה פורום אני כותב. אבדוק ובמידה שהפורום נמצא במועדפים שלי - אוריד אותו, ואם אראה שזה הפורום הזה אשאיר לכם לחלוק מידע מהצלחותיכם.

אם בכל זאת אשלח הודעה, אני סוצך עליכם שתתזכרו אותי!

זה מצויין שנשואים כולל אותך כותבים פה ומעשירים אותנו מזוויות שלא חשבנו עליהן. פשוט צריך להתנסח בהתאם.

זה כמו שאם חילוני יגיב בפורום נשואים טריים בשפה שרגילה אצלו יעירו לו.

לא הייתי מעיר לך רק על סמך פעם אחת. לכן כתבתי שזו לא הפעם הראשונה. 

הפוך - אני כתבתי שאין לכתוב ככה בשום פורום.

אתה לא מדבר עם אשתך באותה צורה בחדר כמו בסלון מול הילדים, ולא בסלון כמו מול חברים וכו' וכו'

יש דברים שצנעת הפרט יפה להם. לא סתם הם נקראים אינטימיים. ולהזכירך - זה פורום דתי.

לכן חוזר על מה שכתבתי - שמירת הלשון זה גם לנשואים. בכל פורום ומקום שהם. 

והאם ואיך בכל זאת לא מומלץ להירתע מלהיות הצד ה"יוזם".

בסופו של דבר, שלב הדייטים זאת דינמיקה דומה, גם כשב"ה לא עושים מעשים אסורים חלילה.

גם כל אווירת ה"me too" המקשה כיום על גברים ליזום בספונטניות, היא קשורה גם למה שהוא העלה.

ידידי, כמה אפשר להגיד לך שלא סבבה לדבר ככה? תפסיק לגזול פה לאנשים את התמימות, אתה נשוי באושר תודה להשם לא היית רוצה שיכתבו לאשתך שהגבר תמיד יוזם עניינים מיניים או שידברו איתה על מין ועל עניינים כאלו ואחרים, או עם הבת שלך או עם אחותך או עם אמא שלך, מסכים?

וגם אם נגיד והם לא תמימים ומבחינתך סבבה לדבר על זה, מבחינתם לא, ואני לא היחיד שמעיר לך כמו שאתה שם לב..

לא יודע איך לעשות פה קישור לתגובה שכתבתי לך(לא מזמן בכלל האמת) על זה שאתה בכל פעם מעלה את הנושא שוב ושוב..והנה אנחנו שוב באותה הסיטואציה שאתה ידידי מעלה את הנושא ומעירים לך(כאמור אחרי לא הרבה זמן בכלל). כנראה לטובה השם לא רוצה שאעלה את התגובה הזאת פה עוד פעם. נו שיהיה. מספיק לדבר על הכל, לאנשים פה זה לא סבבה בכלל, לך כן? מדהים יש לך אישה מוזמן לפנות אליה ולא לנשות הפורום שסך הכל מבקשות שתניח להן. ועוד בצורה שלא משתמעת לשתי פנים, ותגובתך? "זה העניין?" "ושלא יצפו מכאן ולהבא, כי אני לא אזכור..." וואלה? צריך לזכור לא לדבר על מין או על דברים מיניים או על דברים שמזכירים מין בפורום מעורב? או להזכיר אותם בכל הזדמנות כמוצא שלל רב? עזוב פורום מעורב נראה לי יש דברים שהשתיקה יפה להם באופן כללי בתור יהודי.. נבראת בצלמו של מקום אל תדבר כאחד הנבלות אשר בשדה דוד..

אז פשוט אל

בדיוק כמו שלגיטימי לסנן לפי מראה/גיל/וואטאבר, לגיטימי להגיד שלא מתאים לך ליזום

לתת עצה ממבט גברי?

נכון שמוריד שבחורה מתחילה

אבל את יכולה לעשות המון, לתת לגבר שנראה לך רלוונטי "הזמנה" להתחיל איתך.

משום מה מרגיש לי שאתם קצת מתבלבלים ולא מבין שאתם בפורום מעורב לי התגובות שלכם גרמו לאי נוחות 

זה הצלע וזה שייך רק בבעל הראשון שהיא נבראת מצלעו. הוא גם מדייק את החילוק מהפסוקים ועוד.

מי אמר לך שאצל גויים אין את סברת הצלע?

אפשר להקשות על הדיוק מהפסוקים, הרי גם לגבי בעלה השני כתוב אח"כ- "אשר לקחה לו לאשה" (ולא משהו כמו "אשר הייתה לו לאישה").

אני חושב שבפשטות כוונת ר"ש היא להגיד שיש עניין יסודי בנפש האדם, שהאיש מרגיש יותר שהוא איבד משהו, וזה לאו דווקא משהו שקשור למישהי מסויימת שהיא הזיווג הראשון שלו.

בהערת אגב, לא משנה אם נסביר את העניין הצלע ככללי או כפרטי לגבי אישה ספציפית, בכל מקרה לא כתוב "איש דרכו לכבוש" כמו לגבי פריה ורביה, משמע שכאן זה לא עניין של טבע גברי של "כיבוש", אלא משהו פנימי. וככה גם מוכח מזה שפריה ורביה הוזכרה בפרק א, הפרק של שם אלהים ובריאת הטבע, ואילו עניין הצלע הוזכר בפרק ב, הפרק של ה' אלהים, המימד הרוחני והעמוק שבטבע (אין לי מקורות, אבל הגיוני באמת שזה שייך גם אצל גויים, גם אם לא ברמת חיבור כמו של יהודים. לגויים יש בחינת נשמה, לא?).

ממה שכתבת, שהרצון/נטיה לחזר הוא רק אחרי הצלע שלו- הזיווג הראשון, בעצם יוצא שלא רק שנשים צריכות לחזר, אלא שאצל הגברים היום יש פחות רצון פנימי לחזר כי הם מרגישים בתוכם שאת הצלע הם בכל מקרה לא ימצאו, ולחזר אחרי זיווג שני אין להם רצון פנימי מיוחד אלא רק רצון רגיל לזוגיות (שאצל נשים הוא חזק יותר, בגלל טב למיתב). הבנתי נכון?

לגבי כל העניין של זיווג שני- אפשר לומר שבדומה לעוד עניינים, עניין הזיווג השני זו בעצם נפילה שמאפשרת עלייה למקום גבוה יותר (כמו לוחות שניים, החזרה מהגלות הארוכה, חטא אדה"ר). כלומר מתוך העולם הרחב שיש לכ"א היום והמורכבות העצמית לעומת פעם- קשה יותר למצוא התאמה, וצריך לעבוד עם עצמנו, ואחרי החתונה עם הצד השני, כדי לגלות מתוכנו את ההתאמה והחיבור של זיווג ראשון.

אולי זה לא מסתדר עם פשט דברי המקובלים, אבל נראה לי שקשה לומר שדווקא בדור שסמוך לגאולה השלמה, הזיווגים יהיו סוג ב. יותר מסתדר לומר שזה תלוי בנקודת המבט, ומי שמתאמץ ועובד, לבד וביחד- מגלה מתוכו את מה שמתאים לו באמת ומבין למה (אני לא אומר שבכל מקרה זה ככה, לכאן או לכאן, אלא מדבר על העקרון).

אחר". היא היוזמת. בסוף "אשר לקחה" כי עשה בה מעשה קידושין.

גם לפי דבריך שזה יסוד נפשי באדם שאיבד משהו, זה יכול להיות יותר בוער בקרבות בזיווג ראשון ולא בזיווג שני. אחד יותר מבוגר אמר לי שהרבה גרושים שהוא מכיר לא רצים להתחתן, כי הם כבר מצאו את המציאה ולא הלך להם.

לפי הרא"ש שקידושין זה הכשר מצווה לפריה ורביה, לא בטוח שיש חילוק ביניהם, ובשניהם דרכו של איש לכבוש. בנוסף אשה מתקדשת בביאה "דרך גבר בעלמה".

מאז צעירותי אני חושב שזה לגבי גויים, לא ראיתי מקורות מפורשים.

כן. הבנת.

אני מסכים עם הדימוי של לוחות שניים ('שניות' תלוי במקורות בחז"ל). העלמה של אורה של תורה, גורמת לנו את החיוב להתאמץ ולהתייסר יותר להשיגה, כדברי ה'תנדב"א'. כחטא אדם הראשון וחזרה מהתגלות.

אבל זה אומר שזה לא בא בטבעיות, אלא צריך לכפות את הטבע לחזר אחרי זיווג שני.

עוד הערה מעשית שקשורה לדיון הכללי, היום יש מלא מלא בחורות רווקות ואם הם לא יעשו את הצעד, אולי זה לא יקרה.

לגברים יש יותר אפשרויות. בנות היום צריכות להיות כמו רות.

אני מבין, אבל זה מסוג הלימודים שלענ"ד קודם כל יש חידוש ואז מביאים לו מקור. אני לא בטוח שהדיוק הזה מוכרח.

נכון

אבל נראה לי שגם הרא"ש מסכים שיש מימד שלא קשור רק לפו"ר. ולא סתם בפרק ב לא הוזכר עניין הפו"ר (רק ברמז של "והיו לבשר אחד" וגם זה לא מוסכם).

נכון, אבל קל יותר לחזר אחרי זיווג שני כשאתה יודע שבפנימיות יתכן שזה באמת ראשון. שיש פוטנציאל ורק צריך לעבוד (זה דומה למה שכותב התיקו"ז המפורסם על דור העקבתא דמשיחא "טב מלגאו ולבושא דיליה ביש").

כן. וגם בנים ברווקות מאוחרת נוטים להתייאש יותר מבנות, ופחות מתאמצים ופחות פונים. ככה שאם הבחורה לא תיזום הרבה פעמים זה פשוט לא יקרה

אני חושב שבנות צריכות ליזום כדי להוציא את הבנים מתוך הייאוש והעצלות.

הזיווג שני כיום שכולנו מגולגלים ולחבר אותו עם מה שהוא כותב? אולי החידוש שלו נכון רק בפשט של זיווג ראשון ושני (שזה המקרה בכתוב).

ובמילים אחרות ובאופן כללי- מוכרחים לקחת פירוש (אפילו מוכרח) בפשט, ולחבר אליו את המימד הקבלי? לחבר את הפשט עם הסוד? אני מסכים שיש ביניהם קשר, וקשר עמוק, אבל זה בהכרח ככה בכל מקרה?

גם אני חושב ככה.. אבל גם הוא צריך להבין שנותנים לו פתח והוא צריך אח"כ להחזיר את הקשר למסלול הנורמלי

מצטרפת מכל הלב ❤️

שנה טובה ומתוקה, גמר חתימה טובה לחיים טובים, לשלום ולכל הישועות.

ב"ה גאולה שלמה פרטית וכללית לכולכם 🙏🌷🏠

שיתגשמו כל משאלות ליבכם לטובה,

גמר חתימה טובה

אבל מה הקשר לבדידות

ולמה שזה יפריע

ניסיתי לשכנע מישהי שתפסיק ושהוא סתם מבלבל אותה עם שטויות, לא מקשיבה...

בעיניי הכול עניין של מינון. הבעיה מתחילה כשנוצרת תלות- כשהוא הופך לכתובת הרגשית הקבועה או מחליף קשר אנושי.

הבעיה היא בין היתר שהוא מתחנף ומרצה ולא מאתגר.

להבנתי הוא נותן עצות לא רעות בכלל לנשים, והרבה פעמים לא מתאימות בכלל לגברים.

נתתי פעם תאור של קשר חצי רעיל (לא כזה שמרעילים בכוונה, אבל כזה שלא בריא לצד הגברי שבעניין).

GPT הציע להמשיך

ג'מיני ממש צעק שזה קשר רעיל ושנכון להפסיק אותו. אבל רק לאחר עוד קצת התכתבות.

גרוק לא זוכר מה הייתה התשובה. אבל יהיה מעניין לנסות. אני אחפש אם יש לי את השאלה.

ראיתי פה ושם התייעצויות עם GPT של נשים עם שאלות נשיות (וגם ניסיתי לבדיקה) והיה ניכר ממש שהוא מוטה לכיוון הזה.

מקום אחד שהיה בו מענה לא רע לגבר: מודלים סיניים לא מצונזרים. המצונזרים עושים את מה ש"נכון" ופמיניסטי.

GPT ודומיו מעולים בצורך לקחת משהו שאדם כותב ולעשות לו שיקוף. זה נותן תועלת בערך כמו לכתוב בשביל עצמך (תרגיל ידוע לניקוי הנפש מעומסים שעובד יפה) וגם קצת כמו המנגנון המקובל באחת החסידויות לכתוב ליהודי שכבר לא איתנו.

זה שהוא יכול לשנות את דעתו תוך כדי תנועה מאות פעמים אם זה מתיישר עם דעת השואל.

אז אני לא יודע כמה נכון לשפוט אותו כמישהו עם מערכת מוטה לצד כזה או אחר...

הוא פשוט נותן עצות לא נכונות. גם אם הוא "נוטה לכיוון".

אין לה באמת אינטילגנציה רגשית ויכולת חשיבה מורכבת זה ניתוח שכלתני של מה שאתה כותב לו. מעבר לזה יש סכנה שכשפורקים רגשית לבינה המלאכותית הוא גורם לנו לפתח אליו מעין מערכת יחסים שהיא מסוכנת בקלות היא יכולה לנתק אותנו מהחברים שלנו.

אבל, נראה לי שגרוק פחות מפחדים מהשטויות האלו

נסה גם את ג'מיני.

התלבטתי אם לנסות את deepseek ובסוף וויתרתי.

לא תקין, לא בריא, לא בעד

אבל כן...

לא צריך להיות בת בשביל זה... מסוכן ביותר.

למה זה רע?

וגם מבזבז זמן ותנסי לחשוב כמה זה מנתק אותך מהיום יום וחוסם את היכולת להיפתח רגשית לבני אדם

תלוי איזה שימוש עושים בו

אפשר לתעל אותו ואפשר להתבזבז איתו

ובAI זה בריבוע

כי בשימוש נכון הוא מתאים את עצמו והתועלת עולה

ובשימוש גרוע להיפך

קשרים פרונטליים...

העולם הולך לשם בכל מקרה, צריך לחשוב מה עושים ואיך לוקחים את זה לטוב, אם זה אפשרי...

והוא לא משאיר את הנעליים בסלון

בסוף הבינה המלאכותית חשופה לכל המידע שקיים ברשת, חשופה להרבה מאמרים פסיכולוגיים וידע מקצועי. למה לא לנצל את זה?

בנוסף יש לה מוח גדול, אמנם מלאכותי אך עדיין מתפקד והיא יכולה לעשות סדר במחשבות ולעזור ולהעלות נקודות.

כמובן שצריך להשתמש בה בגבול הטעם הטוב. אני מכירה מישהי שכשבחור מסוים נפרד ממנה אמר לה שזה בעצת הצ'אט. זה מוגזם בהחלט.

אבל אם סתם מתבכיינים לו, בעיני סבבה.

*ולמה הדגשת שהן תורניות? אם זה בעיה זה בעיה לכולן בכל המגזרים.

אבל הוא לא גאון רגשית, חוץ מזה תחשבי גם על ניצול הזמן שלך מולו

צריך לפעמים להקשות עליו, להגיד לו להעלות רמה, ולדייק אותו. כלומר להעלות אותו על המסלול האישי שלך.

על מישהי שנפרדה מהחבר שלה בגלל שהיא הבינה שהיא פשוט נמצאת בתוך לולאת צ'ט. הוא פשוט אמר לו מה לעשות והוא עשה.

הוא לא באמת יכול להחליף בן אדם

הוא גם קוטע כל רגע ומביא מלא עצות

הוא נכשל בתור גבר או אישה

שתהיה שנה טובה! בע"ה כולנו נמצא את החצי השני שלנו ולא נזדקק לפתרונות ביניים.

זה שהAI עושה את זה זה לא הבעיה, הבעיה אם יש עוד מעגלי תמיכה או אין.

לא נתקלתי בזה

יש כאן כמה שיקולים:

1. לאיזה כיוון היא חזרה בתשובה? מה עולם הערכים שלה? האם המנטליות שלה קרובה לשלי?

2. זה שהיא הייתה בקשרים עם בחורים לפניי החזרה בתשובה זו גם שאלה. ברור שהלכתית יש כאן בעיה האם אחרי שהיא חזרה בתשובה אני צריך להתייחס לזה?

   אני אישית חושב שרק אחרי הבירור הזה יהיה ניתן לענות ואם ז מתאים לא אשלול (בתנאי שזה באמת מתאים למנטליות ולעולם הערכים שלי

ההתאמה - שתי הנקודות הללו לא יפריעו.

השאלה הזו נשאלה בפורום הזה במהלך השנים עשרות פעמים על בנים ובנות רק ברגישות יתר, בדיסקרטיות ובצנעה בלי להכניס את הבעיה שכולם מבינים לתוכן ההודעה ובניסיון לא לפגוע באף אחד מהמשתמשים.

מכל המעלות שהתורה יכלה לספר על רבקה, הדבר היחיד שהתורה כתבה הוא שהיא הייתה בתולה.

לא צריך להגזים, יש אנשים שמפריע להם להיפגש עם חוזרים בתשובה בגלל המשפחה, יש כאלה בגלל תרבות, אז הוא דייק לנושא שמפריע לו.

אם היא חזרה בתשובה לכיוון של פולחן צדיקים (וד"ל) אז התשובה היא לא. אבל אם היא פשוט החליטה לשמור מצוות - למה לא? בגלל שזה פורום דתי אני נמנע מלהשתמש בשפה גסה, אז הניסוח הכי מעודן שאני יכול לומר זה שלא משנה לי עם מי היא הייתה כל עוד היא לא החליפה בני זוג כל שני וחמישי.

ושבת גם איתה לא הייתה יוצא?

היא כנראה הייתה דוסית מדי בשבילי 😅

ושום דבר אחר, חחחחחחחח

באופן טבעי, אישה מסוג זה ואורח חיים כזה, תמצא חתן מתאים.

או אלו שנוהרות אחרי הצדיקות שמפעילות אירועי הפרשת חלה עם משפיעניות רשת - גם הן מוצאות חתנים מתאימים. ושם די בוודאות יש הרבה מאוד חוזרות בתשובה.

אך אני לא הייתי לוקח אותן

אם יש יכולת לגשר על הפערים השמיים הם הגבול. אני כן אומר שהאתגר הוא השפה שיש מנטליות שיש בה שפה מסוימת זה מאתגר לגשר בה על הפער אם הצד השני לא מכיר ונמצא שם זה אפשרי אבל מאתגר

הארה מול האפלה: חזון הנצח וייעוד האדם מול תפיסה חומרית חולפת

יש המתבוננים במשפחה ברוכת ילדים ורואים בה "דלות" או "כניעה", אך מבטם נעצר במעטפת החומרית בלבד. השאלה המהותית היא: מהי מטרת הבריאה ומהו תפקיד האדם עלי אדמות בשנותיו הספורות? אם התכלית היא נוחות רגעית ומיצוי עצמי אנוכי, הרי שדבריך "מתאימים" לך. אך אם נרכיב את משקפי התורה והמצוות, נגלה עולם אחר לגמרי.

המצווה הראשונה בתורה, "פרו ורבו ומלאו את הארץ", אינה רק ציווי ביולוגי, אלא היסוד להמשכיות האלוקית. ההשקעה במשפחה היא השקעה נצחית, המביאה להתעלות הנשמה ללא הפסק בנצחיות של הבורא. המטרה העליונה היא חיבור לבורא יתברך וגילוי אלוהות בעולם הזה התחתון. דווקא מתוך הריבוי והעמל, נבנה בניין עדי עד שמתקן את השלילה שנגרמה מחטא עץ הדעת, כפי שמבארת תורת הקבלה.

כל ילד הוא נשמה נצחית וחלק מהתוכנית להפוך את היקום למשכן לו יתברך. מי שחי בתפיסת "אכול ושתו כי מחר נמות", מחמיץ את המהות האמיתית של הקיום ובוחר בחיי שעה על פני חיי עולם. אנו לא משועבדים לערכים עבשים, אלא מחוברים למקור החיים ולחוקים שמובילים לשינוי מהותי וחיובי בנפש, עד להשגת חיים נצחיים ושונים בתכלית. כפי שנאמר: וזרח בחשך אורך ואפלתך כצהרים (ישעיהו נח). וכן: כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם כי על כל מוצא פי יהוה יחיה האדם (דברים ח). וגם: ונגלה כבוד יהוה וראו כל בשר יחדו כי פי יהוה דבר (ישעיהו מ). האמת אינה נמדדת במטרים רבועים של מגורים, אלא בגודל השליחות ובנצחיות הנשמה.

גם גרושה לא בתולה, וגם לא אלמנה. ר' עקיבא נשא את אשתו של טורנוס רופוס הרשע. לא הייתה בתולה. אם אתה כהן גדול הסיפור שונה.

אם היא "נורמלית" כפשוטו, ולא מתוסבכת, זה מצוין. היא תרים אותך ואת הבית כלפי מעלה.

המנטליות כן

אני מניחה שאם הייתי רווקה, אז התשובה שלי כרגע היתה לא. ואם זה היה עוד כמה שנים, הייתי עלולה להתפשר על כן.

אבל אין לי בעיה עם חוזר בתשובה, בכלל. הדבר היחיד שהיה מפריע לי, זה הפחד שהוא יחשוב על הקודמת (קודמות?) וישווה. לא בגלל ההתנהגות והמצב שלו אלא בגלל שאני לא רוצה להרגיש בתחרות סמויה עם מישהי. ולכן אני גם קוראת לזה להתפשר- כי זו סיטואציה שלא הייתי מוכנה להכניס את עצמי לתוכה.

הייתי ממליצה לחוזרת בתשובה לא לצאת איתך או עם כל בחור שמתכנן לשאול שאלה כזרת חסרת טאקט ופוגעת.

מרגיש לי כ"כ מתנשא להיות "הדתי השמור מבית", מדובר בנשמה שיצאה מהמקומות שהייתה בהם ובחרה בדרכי תורה, שרוצה להקים בית של קדושה.

עם כל הכבוד כאשר אלה הדברים שאתה מסתכל עליהם עוד לפני שהכרת בחורה כזאת, אז גם אם תצא עם חוזרת בתשובה לא באמת תכיר אותה כי תגיע מהמקום המתנשא והשיפוטי, שלא יהיה מפגש חוץ מהמחשבות האלה.

צריך להגיע עם הרבה אומץ והכלה לפגוש משהו שיש בו גודל, עוצמה ואנושיות.

ואחת כמה חוסר מושלמות. בטוחה שגם אתה לא בבחינת מושלם.

זאת זכות, לא פחות ולא "ברירת מחדל" או "סוג ב'." וכל הדברים האלה.

עשתה תשובה, בחרה וחיה דרכי תורה- אז מה יש להזכיר לה את החטאים שלה?

אף אחד לא מגיע עם פנקס לפגישה ומזכיר לך על מה אתה עברת ומה אתה לא שמרת.

בראש ובראשונה, הפז"ם הדתי שלה. מן הסתם, במשפחה שלכם אימא לימדה אתכם קריאת שעל המיטה, אולי שרה את "מודה אני", קראה ספרים של סופרי ילדים דתיים וכו'. השאלה היא אם חוזרת בתשובה הספיקה להכיר את התכנים הללו ותאורטית, בכוחה להעביר אותם לילדיכם המשותפים.

נקודה נוספת: כיצד ההורים שלה מתייחסים לדת, ומה תהיה מידת ההשפעה שלהם על הנכדים.

בעלות תשובה, שבחרו (בעצם, שהשם גרם להן לבחור..), הן, לענ"ד, משכמן ומעלה.

לעזוב הכל, ולהתחיל לקיים חיים שיש בהם עול. כן. עול מצוות. זה לא פשוט בכלל.

הן לא גדלו כך. האין זה אומר הרבה לזכותן?

אבל לא באנו כאן לדבר על מעלתן ומעלתם של החוזרים בתשובה, אלא:

מה חשוב לך.

אם הדברים שציינת חשובים לך, ועלולים ללוות אותך אם יווצר ביניכם קשר

רציני - אתה צריך לחשוב על זה שוב. לא לכל אחד זה מתאים.

מכל מקום, חושבת שבעלי תשובה מתאימים...זה לזו. בדרך כלל, אותה מנטליות,

אותם שלבים בחיים, אותה התמודדות.....

אלא אם כן, הדתי מאוד מכיל, עם "ראש גדול"......

אנקדוטה:

לרב אהרן שטיינמן זצק"ל, הגיע בחור חרדי כדי להתייעץ איתו על הצעה

שהוצעה לו:

בחורה חרדית ש"ירדה" מהדרך ושבה בתשובה שלמה.

על השולחן ניצב בקבוק יין. הרב שטיינמן דפק על השולחן

והוא, שהיה שיא העדינות והשלמות בין אדם לחבירו,

אמר בקול קשה: אני אוסר עליך לגעת בבקבוק הזה;

אתה כופר!......

אם אתה לא מאמין באפשרות של החזרה בתשובה,

אתה כופר!

עם כל הכבוד לכל מי שמייעץ כאן. נראה לי לחפש תשובות אצל מי שנמצא בעניין.

מכירה זוגות שאחד חזר בתשובה והכל נפלא, ויש כאלה שעוברים משבר (קוראים לזה משבר 15 השנים) ופתאום מתגעגעים להמון דברים שהיו בילדות/נערות/בית אבא.

ואז פורקים עול בצורה קטנה או

בצורה גורפת.לצערי מכירה מקרה שאישה עם 4 ילדים שחזרה בתשובה אחרי כעשור החליטה שזה לא מתאים לה ועזבה הכל.

מאוד מורכב.

אבל לא יודעת מה היחס ביניהם לבין החוזרים בתשובה שחוזרים שוב בשאלה...

מכל מקום, רוב בעלי התשובה המוכרים לי, יציבים, מאוזנים וגם....סוג של צדיקים. וגיבורים. באמת.

תלוי אולי לפני כמה זמן היא חזרה בתשובה, אם היא לא קיצונית מדי, אם היא מאוזנת כבר, בריאת

נפש.... איך הקשרים שלה עם משפחתה (כמובן שצריך להיות מודע לעובדה שסבא וסבתא הם

לא שומרי מצוות ואיך לשמור על הילדים מצד אחד ולשמור על יחסים טובים מצד שני - אבל זה

לפי דעתי, לא אקוטי. אבל שוב, זה מאוד תלוי בך: כמה אתה גמיש, רחב אופקים, יודע להכיל,

מאוזן, יכול להציב גבולות בצורה נעימה, לא היסטרי.....)

יש אגב בעלי תשובה שנכנסו ממש לעולם הדתי, כל כולם והתנתקו ממש מכל העבר ויש

כאלה שלא; שמתגעגעים לפעמים לספרים שאהבו, מוסיקה שאהבו, לבטן גב בחוף

גדול, רחב, נדיב לעומת פיסת חוף צרה, חנוקה, צפופה, חורקת זיפזיף מתחת לכפות הרגליים

הנרתעות..., וכו'. רוצים באמת להיות על טהרת הקודש, אבל לא מצליחים באמת להיות

שם. אולי זה סוג של נשמה, או מבנה נפשי, או עד כמה החילוניות השפיעה עליהם....

ועדיין, מנסים לשמור בכל כוחם, ככל שביכולתם, על המצוות, אוהבים שיעורי תורה

רוצים להשתפר במצוות שבינם לבין המקום ובינם לבין הזולת....

לא יודעת מי יותר נחשב אצל השם.... מי יכול לדעת?

אז, תלוי איזה סוג היא ותלוי.....איזה סוג אתה!

בהצלחה!

זה מאד תלוי באיזה אופן היא מתנהגת עכשיו.

לעיתים לחוזרים בתשובה אין אפור. רק שחור או לבן.

וזה עניין הרבה יותר מהותי ממה שציינת.

בשבילי אם היא יפיפייה, עדינה ומאוהבת בי -

אז כן.

אם ההפך,

לא הכי יפה, מחוספסת ואין לה ניצוץ בעיניים -

ועוד היה לה גברים לפניי?!?!?

אני בורחחח!!!!

וזו בדיוק תובנה #1 שלי:

תובנה #1 - לקראת נישואין וזוגיות

זה הבסיס, וצריך ללמוד על זוגיות.

אבל נראה לי יותר עקרוני מזה:

אם אני מבינה נכון, שניכם עוד בשלבים ראשוניים של גיבוש זהות עצמית. אלו השנים של עיצוב האישיות הרוחנית. כשאנחנו במסגרת של תיכון, יש פחות מקום של בחירה ועצמאות, וזה מתבטא בשנים שאחר כך - מהן הבחירות שאני עושה? ממי אני בוחר ללמוד?

המקום שבו גדלנו, אותו ההורים שלנו בחרו, זה לא בהכרח מה שאנחנו נבחר - ובטח שלא אחרי שינוי משמעותי של שירות צבאי (או לאומי). איך שאתם היום, כפרטים וכזוג, יכול להשתנות בצורה דרסטית בשנים הקרובות, לכל כיוון.

מעבר לזה, כמה עניינים נוספים:

1. כבני זוג, אנחנו לא אחראים על עבודת השם של השני. נכון, יש כיוון, יש דרך, יש שאיפות משותפות לבית - אבל בפרקטיקה, אני מאמינה שאין לי מקום להתערב.

   במילים אחרות: אנחנו מתחתנים עם האדם, לא עם קיום המצוות שלו. נכון, זה צד מסוים של האישיות - אבל יש עוד הרבה.

   אני מניחה שלא כולם יסכימו איתי, וזה בסדר, אבל מה יקרה אם בת הזוג שלך תחליט יום אחד להיות חרדית? חב"דניקית? גוראית? חילונית? מסורתית?

   אני חושבת שלעמדה הרוחנית יש השפעה גדולה על הקשר, ואנחנו רואים זוגות שנפרדים על רקע זה - אבל גם כאלו שמחליטים להישאר יחד, בגלל האדם שאיתו התחתנו. (אאלט כך קרה למנהלת כאן).

   [וגם צריך לשאול מה יקרה לחינוך הילדים - בהנחה שהיא לא משתנה, האם זה קו אדום מבחינתך?

2. זוגיות זה מקור של אור וחום, התעצמות וגדילה - אבל לא של טיפול. לטיפול הולכים לאנשי מקצוע. לברוח מבעיות בבית לתוך קשר זה רחוק מאוד מפתרון, ועלול גם להזיק לקשר.

3. האם בחרת נכון? עוד לא באמת בחרת, אבל שים לב - תמיד יהיו בנות צנועות יותר, וכל X אחר שתרצה. מה שהופך בחירה להיות נכונה זה המחויבות ההדדית שלכם. אם כל הזמן תפקפק בבחירה, אז זה לא יאפשר לקשר שלכם להתרומם. פזילה לצדדים לא תקדם אותך למטרה.

זה בסדר גמור שאתה רואה משהו ורוצה אותו, ולאף אחד אין זכות לכעוס עלייך בשל זה.

צריך לזכור כמה דברים-

1. פער דתי יכול להתרחב ולהצטמצם בלי קשר למה שהיה לפני החתונה. החיים קורים, דברים משתנים, לאנשים מוצאים את עצמם במקום אחר ממה שהתחתנו.

2. תחפש מידות ולא מעשים. כשיש בסיס מוצק וטוב של התנהלות נכונה ומידות טובות, השאר כבר יבוא מעצמו. ז"א אם האשה שלך מחוברת לעצמה ולאמת שלה, שואפת לבית של תורה פשוט עדיין קשה להם זה כיוון טוב.

   לעניות דעתי זה עדיף מישהי שמתלבשת צנוע אבל מסוכסכת עם עצמה, חסרת ביטחון ועושה דברים כי צריך ולא כי היא רוצה ומחוברת..

3. תסתכל על המכלול. לכל אחד יש חיסרון. האם הפערים האלה מהותיים ההתנהלות החיים או פשוט לא מתכתבים עם מה שדמיינת לעצמך?

אתה צריך לבנות לברר עם עצמך מה חשוב לך, לבנות סולם ערכי, ללמוד תורה, להתחבר לישיבה ולרבנים, ומתוך כך להחליט.

כמו שאמרתי בתגובה הקודמת, אפשר לעשות את התהליך הזה עם הבחורה. אבל תברר איתה קודם מה היא חושבת. אמרת שהיא הולכת למדרשה, דבר איתה על ערכים, על השאיפות…

ולומר לך שהכי לגיטימי בעולם הרצון שלך שאשתך תתלבש צנוע!!

ירגמו אותי כל הפמיניסטיות הפרוגרסיביות אבל חוסר צניעות של האישה חד משמעית פוגם משהו בקשר האינטימי שלהם. הוא הופך משהו שאמור להיות רק שלהם כזוג, מקום של "סוד", מקום שהוא אינטימי ומיוחד להם- לנחלת הכלל. ברור שזה פוגע בזוגיות!! ברור!

אני לא יודעת אם בהכרח רואים את זה תמיד על פני השטח, אבל ברור שבפנים- זה משפיע. מותר לך לרצות שאשתך תשמור על צניעות ובכך תשמור על האינטימיות שלכם. מעבר לזה, ברור שחוסר צניעות חיצונית זו אמירה, וסופר לגיטימי שלא יתאים לך מבחינה תורנית האמירה הזאת.

האם בגלל זה נכון שתיכנס לה לעבודת ה'? לא. אבל מותר לך לחפש ולרצות אישה שמתלבשת בצניעות.

ביחס לשאלה המרכזית שלך- אני לא מומחית גדולה באיך מגשרים על פערים דתיים ותורניים, כי אחד מכללי הברזל שלי כשחיפשתי בעל זה שיהיה לנו שיח תורני משותף, שנסתכל על התורה מאותה נקודת מבט. וב"ה זכיתי וזאת אכן המציאות ואין ברכה כזאת! תענוג עצום!

הדבר היחיד שכן עולה לי זה שלפני שאתה ניגש לגשר על פערים אני חושבת שלפני הכל אתה צריך להחליט עד כמה זה חשוב לך. ואל תוותר על משהו מכוח האנרציה, כי זה יכול להתהפך עליך יום אחד ותהיה מתוסכל שויתרת על עצמך ועל משהו שחשוב לך.

זה לא אומר שאם תחליט שזה מאוד חשוב לך אז אוטומטית שווה להיפרד, אבל כן כשדברים יותר מבוררים לך באופן אישי, אז יותר קל לנהל שיח של גישור על פערים.

אגב זה לא סותר את מה שאמרתי מקודם לגבי לא להיכנס לעבודת ה' שלה, כי מראש שיח של גישור על פערים הוא לא שיח של "תשתני" אלא של "וואי אני מרגיש שהעקרון הזה נורא חשוב לי כי.... ומצד שני..... מה את מרגישה כלפי זה? איפה זה פוגש אותך?" ומשם מתגלגלים ומנסים להבין איך מגשרים על הפער ובמקרה של לפני נישואין- האם זה שווה לנו לגשר על הפער.

רובד הלכתי - לבוש מסויים לא עונה על הקריטריונים ההלכתיים. סעיף בשו"ע, שצריך לקיים כמו כל הסעיפים שבשו"ע.

רובד הברית בין איש לאישה - לבוש לא צנוע פוגם בברית מההיבט האינטימי בין האיש לאישה.

רובד חברתי - לבוש מסויים מציין השתייכות חברתית.

דווקא אני מבין שבדרך כלל מה שמעסיק אנשים זה בעיקר הרובד החברתי, ואני אומר את זה בלי לזלזל בו כהוא זה, זה רובד מאוד משמעותי.

בעיני, הרובד של הברית הוא לא תלוי רק בקריטריונים ההלכתיים, הרי גם בהלכה יש מגוון *מסויים* של דעות. וחלילה אם נגיד על דעה מסויימת שמתירה טיפה יותר שהיא חס ושלום גורמת לפגם בין הברית לאיש והאישה. לכן, עניין זה גורם לי לתהות ביחס לכך האם הקריטריונים ההלכתיים הם הפרמטר המרכזי לעניין של הברית. בודאי שהם מעצבים את הברית, אך לא נראה לי שבצורה בלעדית.

העניין שלהכנס לעבודת ה', נראה לי שבהחלט הוא נכנס לה לעבודת ה' וזה לגיטימי מאוד. בפועל, עבודת ה' של האישה משפיעה על הבית כמו עבודת ה' של האיש.

הפתרון שהצעת בתור החלפת רגשות הוא בהחלט נשמע נכון לכל דבר שקשור לזוגיות. ליצור תקשורת מיטיבה ולהגיע להבנה הדדית והזדהות זה מדהים. ההתעסקות בפן הריגשי והתקשורתי יכולה להפרות את השיח וליצור מחשבות ורגשות חדשים של כל אחד מהצדדים ביחס לאיך שהוא תופס את הנושא. שיח זה גם יכול להגיע לקרבה שמאפשרת ויתורים והליכה לקראת אחד לשנייה. אמנם כמו שכתבת, ברגעי ההחלטה לפני נישואין, ההחלטה היא מאוד אישית - לשחרר או לא. מכיר חבר ששם תנאי לכיסוי ראש מלא אחרי החתונה והאישה החליטה לזרום. זה באמת עניין מאוד אישי.

בגלל שהוא עסוק בהשוואות נשמע שהעניין יותר חברתי.

אם עניין הברית היה פה המרכזי, ההשוואה בין נשים שונות לא היתה מתחילה. מה שפוגם בברית, בודאי לא ראוי לזוגיות.

זה מתחיל בקטן וממשיך בגדול.

סליחה שתוקפנית.

מכירה יותר מדי מקרוב את ההשוואות הבלתי פוסקות האלה.

אם אתה רוצה דוסית תתחתן עם דוסית.

ואל תצפה ממישהי שכרגע לא דוסית להפוך לכזו.

אתה מתחתן עם אישה שאתה אוהב?

או עם שמלה?

הייתי מתייחסת לפזילות שלך החוצה.

אבל כתבת שאתה צעיר לקשר (תיכון?) + נכנסת לזוגיות ממקום של קושי נפשי + פערים + פזילות החוצה לחיפוש יותר טוב.

אולי פשוט קחו הפסקה אחד מהשני.

אתה עדין צעיר, תבנה את עצמך, תבין מה חשוב לך, כל אחד יפנה לחייו ולהתפתחות שלו ותדברו בעוד תקופה אם מתאים.

אני לא חושבת שבשלב כל כך מוקדם בחיים צריך להיות במקום של "להילחם על הקשר"

לא ממש הבנתי איך הוא עובד ולא ענו לי מהתמיכה הטכנית של האתר

ובאתר שלהם יש רשימת שדכנים עם מספרי טלפון. תחפש את מי שהכי קרוב אליך ולנסות ליצור קשר ישירות.

אולי המיזם לא התרומם, ורק נשאר אתר...?

אישית, לא מעמיק בהלכות, שמח שלשנינו זה אתגר כי זה סימן שאוהבים ומקיימים את ההלכה כי צריך למרות הקושי ויודעים שזה זמני (מאורסים)

קיבלתי החלטה, ואני יכול לעמוד בה.

הרי בשבת לא היית מדליק חשמל בגלל רצון רגעי או דחף עז להכין משהו

בגמרא בסוף מסכת עבודה זרה מובא מקרה בנוגע ליין נסך של יהודים שיושבים עם פרוצה גויה, שהיין לא נאסר. והסיבה: שאמנם גובר על היהודים יצר העריות, אך עדיין לא מוכנים לשתות יין נסך (ולכן לא סביר שהם נתנו לגויה לגעת ביין). עיין סט:

או כמו שאמרו במקום אחר, גזל ועריות - נפשו של אדם מתאוה להן ומחמדתן.

זה לא קשה

והאם יש לכם שיעורים שאתם אוהבים לשמוע בנושא ובנושא זוגיות בכללי?

מחפש בסגנון הרב שרקי כזה רציונלי פשוט ובהיר

פשוט לו אין הרבה

סדרה יפה. עוסקת בעיקר בדייטים כפי הזכור לי אבל לא רק

מרב המוגדר חרדי, ממליצה מאוד על הרב אבנר קבאס (הרבה הומור....)

ורבנים נוספים העוסקים ומרצים בנושא. לצערי איני זוכרת את

שמותיהם, אבל שמעתי ברדיו וכן ראיתי ביוטיוב.

ישנם ביניהם כאלה שממש מפרטים מהפגישה הראשונה. באתר "הידברות". מצויינים.

אגב, באתרי השידוכים השונים ביוטיוב יש טיפים טובים מאוד

ומאמרים טובים מאוד בנושא.

בהצלחה!

"מגע הקסם" לא יודע אם אפשר להשיג אותה בחנויות אולי באינטרנט אפשר.

אם לא היה קושי זה היה נורה אדומה. כדאי שתתרגלו, זה הולך לחזור בראונדים כל חודש

ועכשיו ברצינות - אין פתרון קסם. רק אני יכול לומר שזה קשה וצריך להסתכל קדימה. לזכור שזה תחום בזמן ושיש ודאות מתי נגמר. ותכלס חזרתי על מה שארץ השוקולד אמר

לק"י

זו הערה לגבי מי שלא מרגיש קושי, שלא ייבהל שמא משהו לא בסדר בקשר.

וגם נראה לי שיש קצת הבדל בתחושות לפני החתונה ואחריה.

האם אתם מנהלים את הזמן שלכם, או שהוא מנהל אתכם?

כולנו רצים סביב השעון, מודדים דקות ומנסים להספיק כמה שיותר. אבל האמת היא שמהירות היא לא הסיפור – האיכות היא הסיפור.

ספר הזוהר חושף סוד שמימי מדהים על כוחה של הבחירה לעצור את השלילי:

"כַּד אִתְכַּפְיָא סִטְרָא אַחְרָא לְתַתָּא, אִסְתַּלַּק יְקָרָא דְקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְעֵילָא עַל כֹּלָּא, יַתִּיר מִשְּׁבָחָא אַחְרָא"

ובתרגום פשוט לעברית: כאשר כוחות הסיטרא אחרא (הצד האחר, השלילי) נכנעים ומכופפים למטה, כבודו של הקדוש ברוך הוא מתעלה למעלה מעל הכל, יותר מכל שבח אחר.

המשמעות היא עצומה: בכל פעם שאנחנו מונעים מעצמנו מעשה שלילי, אנחנו לא רק נמנעים מרע – אנחנו אקטיבית ממשיכים ומגלים את אור האינסוף של הבורא בכל העולמות כולם.

זהו עומק כוונת שלמה המלך בפסוק: "מָוֶת וְחַיִּים בְּיַד לָשׁוֹן" (משלי י"ח, כ"א). הבחירה לעצור, לבלום את הדחף ולבחור בטוב הופכת את ההווה החולף למציאות נצחית שמאירה את הקוסמוס כולו באור אלוקי בלתי מוגבל.

אל תתנו לזמן פשוט לעבור – חברו אותו לאינסוף על ידי הבחירות שלכם בכל רגע מחדש.

מה התנועה האיכותית הבאה שאתם בוחרים לעשות כבר עכשיו

אולי נגיד שכשאתם הולכים

אם זה לא מציק

אז שיהיה לך חפץ אחר ביד שאתה משחק איתו

כדור כזה של התרמות דם או מפתחות

קנס של מאה שקלים, אם לא עומדים בהחלטה. אתה תעמוד בהחלטה. הכי טוב לא להיפגש. לא תהיה לך שום בעיה.

צריך להכיר טובה לה' שהפגיש ביניכם, זה ממש לא מובן מאליו, ולשמור את מה שהוא מצווה.

לזכור שלצד השני גם יש אח שלא רוצה שמישהו יגע באחותו בלי מחוייבות.

לצאת מהפרספקטיבה המצומצמת של מה אני מרגיש, להסתכל מלמעלה על העניין ולהתחבר לאמת המוסרית והתורנית שלא נוגעים לפני חתונה.

לזכור שמטרת האיסור היא לא רק סור מרע אלא גם עשה טוב - זה הזמן הכי טוב להתחבר לצד של "וארשתיך לי לעולם" ושל "אחותי כלה". לקשר הפנימי השורשי שהוא הרבה מעל הגוף והמגע. עכשיו אתם באורות הגבוהים המיוחדים שבהמשך החיים אתם תכניסו אותם לכלים, ואם עכשיו אתם מצמצמים את האורות, זה יכול להשפיע על כל העתיד שלכם.

האם אתם מנהלים את הזמן שלכם, או שהוא מנהל אתכם?

כולנו רצים סביב השעון, מודדים דקות ומנסים להספיק כמה שיותר. אבל האמת היא שמהירות היא לא הסיפור – האיכות היא הסיפור.

ספר הזוהר חושף סוד שמימי מדהים על כוחה של הבחירה לעצור את השלילי:

"כַּד אִתְכַּפְיָא סִטְרָא אַחְרָא לְתַתָּא, אִסְתַּלַּק יְקָרָא דְקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְעֵילָא עַל כֹּלָּא, יַתִּיר מִשְּׁבָחָא אַחְרָא"

ובתרגום פשוט לעברית: כאשר כוחות הסיטרא אחרא (הצד האחר, השלילי) נכנעים ומכופפים למטה, כבודו של הקדוש ברוך הוא מתעלה למעלה מעל הכל, יותר מכל שבח אחר.

המשמעות היא עצומה: בכל פעם שאנחנו מונעים מעצמנו מעשה שלילי, אנחנו לא רק נמנעים מרע – אנחנו אקטיבית ממשיכים ומגלים את אור האינסוף של הבורא בכל העולמות כולם.

זהו עומק כוונת שלמה המלך בפסוק: "מָוֶת וְחַיִּים בְּיַד לָשׁוֹן" (משלי י"ח, כ"א). הבחירה לעצור, לבלום את הדחף ולבחור בטוב הופכת את ההווה החולף למציאות נצחית שמאירה את הקוסמוס כולו באור אלוקי בלתי מוגבל.

אל תתנו לזמן פשוט לעבור – חברו אותו לאינסוף על ידי הבחירות שלכם בכל רגע מחדש.

מה התנועה האיכותית הבאה שאתם בוחרים לעשות כבר עכשיו

מזכיר את התפיסה כאילו מי ש"אחראי" על "טוהר האישה" זה לא היא אלא הגברים בחייה..

או כמו הקטע הדפוק שיש לחלק מהגברים לכבד אישה רק כתלות בהאם יש גבר בסביבתה שאותו צריך לכבד.

הרבה פעמים אם מישהו מתחיל עם מישהי והיא לא בעניין, היא יודעת שהוא לא יפסיק לנדנד עד שהיא תגיד "יש לי חבר". כי אז יש פה גבר שהוא צריך לכבד, אם סתם האישה בעצמה לא רוצה זה לא מספיק

אני לא מאשימה אותך ברעות החולות האלה, אבל צריך לשים לב שלא נגררים לשם בטעות

זה לא משנה אם בפועל יש לה אח או לא, זה בא לשקף לבחור תחושה מצד מה ששנוא עליך.

אז אם כבר מתאים יותר לשאול- ומה אם אין לבחור אחות (למרות שלך תוכיח שאין לו)

למה שמישהו ירצה "שלא יגעו באחותו" כאילו היא איזה אובייקט שברשותו, מילא היית אומר "שרוצה שאחותו תשמור מצוות" וגם על זה היו לי קושיות

הרגזתי אותך? מצויין.

חלילה לוותר.

קח את הכעס הזה שקפץ לך הרגע, ותחשוב מאיפה הוא מגיע.

זה פשוט לא שייך. 'נישט שייך'.

להשקיע את זה עמוק בנפש.

זה פשוט לא שייך.

בנוסף, מבחן המרשמלו.

תחזיק חזק. הגעגוע בונה את הקשר.

כ "תקופת אימון לעתיד"

ואז כשקשה לנו לשמור (גם אנחנו שומרים) אנחנו זוכרים רגע שאנחנו לא כאן בשביל הרגע.. אלא בשביל להתכונן למשהו גדול יותר שיבוא אחרי החתונה.

וגם לזכור את החומרה של זה וללמוד (כל אחד לבד) על החשיבות של זה עוזר מאוד.

כל כך יפה ונכון! תודה!

כך פסק החפץ חיים. (מצד איסור קריבה לנידה). אמנם ברמת ההתפרטות ההלכתית יש מקום לדון לגבי סוגים שונים של נגיעת חיבה, אך הגבול דק מאד. רגב זה רלוונטי גם לקשיים אחרי החתונה כשאסורים. ומחומרת העוון נלמד על שכר הנזהר ממנו.