הספר "פנים יפות" לובש הרבה פנים (ויש אומרים שחלק מהפנים שלו צונזרו מעינינו...). רוב הספר ממש לא קבלי, הוא ספר עיוני למדני ככל ספרי המחבר.

בכל מקרה אשמח למקור, ציטוט או ציון מקור ברור

זוגיות, האם בזיווג שני בעולם הזה (כלומר נישואים פרק ב) יש אופי שונה לזוגיות , או באופן כללי על הזוגיות הימינו, וללכת על פי המומחים בתחום כמו בדעת רופאים ברפואה

המילים "כי יקח איש אישה" מופיעים לפחות 3 פעמים בפרשתנו (עד כמה שזכור לי).

חיפשתי מלמעלה ומצאתי פסקא על "כי ייקח איש אישה חדשה", וברפרוף לא ראיתי את התובנה שפתחה כאן את השרשור.

תוכל למקד אותי?

זה אחרי ד"ה 'כנפשך שבעך'.

הוא מחלק בין זיווג ראשון לשני, אני הסקתי על פי דברי המקובלים שבימינו כולנו זיווג שני.

שאין צנזורה.

אני סומך עליו כאחד שמכיר אותו אישית.

מעניין להכיר

ויש נשים המחזרות במידה מסוימת אחרי גברים.

ואם יש לזה גם הסבר קבלי, זה לא מזיק.

ורק עוזר ליישב את הדיסוננס מול האינטואיציה ומול מה שאנחנו מבינין באופן כללי כמקום הצד הגברי בקשר מול הצד הנשי גם לפי הקבלה (משפיע ומקבל, שמש וירח וכו').

עליית הצד הנקבי (גם הצד הנקבי שבזכרים).

במיוחד לגבי הצד הנקבי שבזכרים...

עץ חיים שער ל"ו פרק א-  והנה גידול המלכות אינה בפעם א' רק בזמנים הרבה נתקנת ונתגדלת מעט מעט כנ"ל. ונבאר עתה באורך כללותן אע"פ שיש פרטים הרבה. הנה תכלית המיעוט אשר בה אינה פחות מנקודה א' כלולה מי' (שהיא נקודה מלכות האחרונה שבה כנ"ל), ותכלית גידול שלה הוא שיהיה בה כל הי' ספירות שלה ותהיה עם ז"א פב"פ שוה לגמרי וישתמשו ב' מלכים בכתר א' שהוא מה שקטרגה הירח כנודע.

אם המלכות עולה, זה מתבטא גם באישה שהיא כנגד המלכות. וגם בצד הנקבי שבגברים כי הנסירה הייתה אלכסונית (הרב שרקי), ככה שבכ"א יש גם מן הזכר וגם מן הנקבה.

יותר מזה אין לי מקורות, אני פחות חזק בזה.. אבל זה פשוט לדעתי, הרי ברור שאין דבר כזה תכונה גברית ייחודית או תכונה נשית ייחודית, כולנו מעורבבים מהכל. רק שהצד הנקבי מסמל את התכונות של קבלה, שפשוט יותר מצויות אצל נשים, ולכן המלכות מזוהה איתן. וגם בעץ חיים- נמצא כי בכל ספירה וספירה מן הט' ספירות דז"א יש בה בחי' ספירה א' של נוקבא אך היא אינה רק חלק העשירית שבה בלבד (שהוא ספירות המלכות שבה).

זה בגלל שרוב הנשים היו פונות לגברים ..

אני פחות אוהבת עלי את הגישה ולא מאמינה בזה

שהמערכת הזוגיות הולכת בבסיס שלה, על זה שהבחורה היא יוזמת, כי זה לא באמת חד פעמי, בתת מודע שלו יהיה לו וגם לי מחשבה שאני ( כביכול) יזמתי את הקשר .. 

באופן בלתי מודע, וגם לפעמים מודע ,זה גורם לגבר להתרחק, בנוסף ,אין מה להשוות מערכת יחסית שהגבר יזם ,לבין אחת כזאת שהבחורה התפשרה על חוסר יחס..שאחד מהם אגב זה שהיה לו אופציה ליזום והוא לא עשה את זה .

אני יכול לספור כמה גברים שחושבים שלא נעים להם כל הזמן להיות היוזמים.

בפרט במערכת זוגית, שהרבה פעמים יוזמות מובילות לאי היענות ולתחושת דחייה.

קיום של דייטים, איפה הדייט מה איך למה כמה.

לאחר הנישואין: ארוחה זוגית, יציאה בערב, טיול, עניינים מיניים, מפגשים עם משפחה/ חברים שלה/שלו/שלהם/שלנו וכו וכו.

זה פורום של רווקים, כדאי לכבד את הנוכחים בו ולהימנע מלכתוב דברים שיכולים להפריע להם. בעולם שלך כנשוי יש ב"ה דברים שהם הכי רגילים כשבעולם של רווקים הם הכי לא רגילים. אם ממש חשוב לדעתך להזכיר את זה אז אפשר לכתוב בצורה עדינה יותר, לדוג' "עניינים שבינו לבינה". רק מביא לתשומת ליבך

מתוך הודעה שלמה מצאת מילה?

זה לא הנושא שבו התמקדתי, אם למישהו מפריע שכותבים לו מילה - זו בעיה שלו עם כל הכבוד, אני לא אמור לדעת את זה (ושלא יצפו מכאן ולהבא, כי אני לא אזכור...).

לא ידוע לי שלפי חוקת הפורום אסור להעלות בשום צורה את הנושא "הזה" (😖😖😖) באחד משמתציו (בלבד)... (כמובן שאם זו החוקה של הפורום וככה הסטינג כאן, תפנו למנהלי הפורום שיעדכנו אותי.)

זה לא מכבד לבוא לפורום של רווקים ולהפנות את האשמה כלפי הרווקים שמרגישים לא בנוח עם המושגים שלך. אם אתה רוצה לבוא ולתרום לפורום תעשה את זה לפחות בדרך שמכבדת ומתחשבת ברווקים. אחרת מה אתה עושה כאן?

הגבתי קודם בעדינות, ואני מבין שאצטרך לכתוב כאן בצורה יותר ברורה.

אני מזהה שני דברים בהודעות הללו: 1) דרישה עזה ובלתי מתפשרת, שאנשים יכבדו משהו שאינו חלק מהסטינג והם מעולם התבקשו באופן רשמי. 2) טענה שבפורום בנושא מחפשי זוגיות, צריכים להיות רק אנשים שהסטטוס המשפחתי מתאים לי ולא פשוט אנשים שאןלי תורמים לדיון (כמובן שאפשר להתווכח מי תורם לדיון, אבל הענווה המועטת שלי לא מאפשרת לי לחשוב שאני ראוי להכריע בשאלה הזו).

אני מוכרח להגיד בכנות, ואני באמת מתנצל מכל מי שייפגע (ובצדק), אבל התכונות שמובילות לשתי ההתנהגויות האלה, זו לא הדרך הישירה למציאות בן/בת זוג. להיפך, הבנה של האחר או לחלופין קביעת גבולות מוסכמים, וכן הכלה של כל שיח והקשבה לכל דבר, יכול לדעתי מאוד לעזור למציאה ותחזוק של זוגיות. אבל מי אני שאכתוב אם אני פויה, ו"לא בפעם הראשונה".

כך או כך, אני באמת לא מסתכל באעזה פורום אני כותב. אבדוק ובמידה שהפורום נמצא במועדפים שלי - אוריד אותו, ואם אראה שזה הפורום הזה אשאיר לכם לחלוק מידע מהצלחותיכם.

אם בכל זאת אשלח הודעה, אני סוצך עליכם שתתזכרו אותי!

זה מצויין שנשואים כולל אותך כותבים פה ומעשירים אותנו מזוויות שלא חשבנו עליהן. פשוט צריך להתנסח בהתאם.

זה כמו שאם חילוני יגיב בפורום נשואים טריים בשפה שרגילה אצלו יעירו לו.

לא הייתי מעיר לך רק על סמך פעם אחת. לכן כתבתי שזו לא הפעם הראשונה. 

הפוך - אני כתבתי שאין לכתוב ככה בשום פורום.

אתה לא מדבר עם אשתך באותה צורה בחדר כמו בסלון מול הילדים, ולא בסלון כמו מול חברים וכו' וכו'

יש דברים שצנעת הפרט יפה להם. לא סתם הם נקראים אינטימיים. ולהזכירך - זה פורום דתי.

לכן חוזר על מה שכתבתי - שמירת הלשון זה גם לנשואים. בכל פורום ומקום שהם. 

והאם ואיך בכל זאת לא מומלץ להירתע מלהיות הצד ה"יוזם".

בסופו של דבר, שלב הדייטים זאת דינמיקה דומה, גם כשב"ה לא עושים מעשים אסורים חלילה.

גם כל אווירת ה"me too" המקשה כיום על גברים ליזום בספונטניות, היא קשורה גם למה שהוא העלה.

ידידי, כמה אפשר להגיד לך שלא סבבה לדבר ככה? תפסיק לגזול פה לאנשים את התמימות, אתה נשוי באושר תודה להשם לא היית רוצה שיכתבו לאשתך שהגבר תמיד יוזם עניינים מיניים או שידברו איתה על מין ועל עניינים כאלו ואחרים, או עם הבת שלך או עם אחותך או עם אמא שלך, מסכים?

וגם אם נגיד והם לא תמימים ומבחינתך סבבה לדבר על זה, מבחינתם לא, ואני לא היחיד שמעיר לך כמו שאתה שם לב..

לא יודע איך לעשות פה קישור לתגובה שכתבתי לך(לא מזמן בכלל האמת) על זה שאתה בכל פעם מעלה את הנושא שוב ושוב..והנה אנחנו שוב באותה הסיטואציה שאתה ידידי מעלה את הנושא ומעירים לך(כאמור אחרי לא הרבה זמן בכלל). כנראה לטובה השם לא רוצה שאעלה את התגובה הזאת פה עוד פעם. נו שיהיה. מספיק לדבר על הכל, לאנשים פה זה לא סבבה בכלל, לך כן? מדהים יש לך אישה מוזמן לפנות אליה ולא לנשות הפורום שסך הכל מבקשות שתניח להן. ועוד בצורה שלא משתמעת לשתי פנים, ותגובתך? "זה העניין?" "ושלא יצפו מכאן ולהבא, כי אני לא אזכור..." וואלה? צריך לזכור לא לדבר על מין או על דברים מיניים או על דברים שמזכירים מין בפורום מעורב? או להזכיר אותם בכל הזדמנות כמוצא שלל רב? עזוב פורום מעורב נראה לי יש דברים שהשתיקה יפה להם באופן כללי בתור יהודי.. נבראת בצלמו של מקום אל תדבר כאחד הנבלות אשר בשדה דוד..

אז פשוט אל

בדיוק כמו שלגיטימי לסנן לפי מראה/גיל/וואטאבר, לגיטימי להגיד שלא מתאים לך ליזום

לתת עצה ממבט גברי?

נכון שמוריד שבחורה מתחילה

אבל את יכולה לעשות המון, לתת לגבר שנראה לך רלוונטי "הזמנה" להתחיל איתך.

משום מה מרגיש לי שאתם קצת מתבלבלים ולא מבין שאתם בפורום מעורב לי התגובות שלכם גרמו לאי נוחות 

זה הצלע וזה שייך רק בבעל הראשון שהיא נבראת מצלעו. הוא גם מדייק את החילוק מהפסוקים ועוד.

מי אמר לך שאצל גויים אין את סברת הצלע?

אפשר להקשות על הדיוק מהפסוקים, הרי גם לגבי בעלה השני כתוב אח"כ- "אשר לקחה לו לאשה" (ולא משהו כמו "אשר הייתה לו לאישה").

אני חושב שבפשטות כוונת ר"ש היא להגיד שיש עניין יסודי בנפש האדם, שהאיש מרגיש יותר שהוא איבד משהו, וזה לאו דווקא משהו שקשור למישהי מסויימת שהיא הזיווג הראשון שלו.

בהערת אגב, לא משנה אם נסביר את העניין הצלע ככללי או כפרטי לגבי אישה ספציפית, בכל מקרה לא כתוב "איש דרכו לכבוש" כמו לגבי פריה ורביה, משמע שכאן זה לא עניין של טבע גברי של "כיבוש", אלא משהו פנימי. וככה גם מוכח מזה שפריה ורביה הוזכרה בפרק א, הפרק של שם אלהים ובריאת הטבע, ואילו עניין הצלע הוזכר בפרק ב, הפרק של ה' אלהים, המימד הרוחני והעמוק שבטבע (אין לי מקורות, אבל הגיוני באמת שזה שייך גם אצל גויים, גם אם לא ברמת חיבור כמו של יהודים. לגויים יש בחינת נשמה, לא?).

ממה שכתבת, שהרצון/נטיה לחזר הוא רק אחרי הצלע שלו- הזיווג הראשון, בעצם יוצא שלא רק שנשים צריכות לחזר, אלא שאצל הגברים היום יש פחות רצון פנימי לחזר כי הם מרגישים בתוכם שאת הצלע הם בכל מקרה לא ימצאו, ולחזר אחרי זיווג שני אין להם רצון פנימי מיוחד אלא רק רצון רגיל לזוגיות (שאצל נשים הוא חזק יותר, בגלל טב למיתב). הבנתי נכון?

לגבי כל העניין של זיווג שני- אפשר לומר שבדומה לעוד עניינים, עניין הזיווג השני זו בעצם נפילה שמאפשרת עלייה למקום גבוה יותר (כמו לוחות שניים, החזרה מהגלות הארוכה, חטא אדה"ר). כלומר מתוך העולם הרחב שיש לכ"א היום והמורכבות העצמית לעומת פעם- קשה יותר למצוא התאמה, וצריך לעבוד עם עצמנו, ואחרי החתונה עם הצד השני, כדי לגלות מתוכנו את ההתאמה והחיבור של זיווג ראשון.

אולי זה לא מסתדר עם פשט דברי המקובלים, אבל נראה לי שקשה לומר שדווקא בדור שסמוך לגאולה השלמה, הזיווגים יהיו סוג ב. יותר מסתדר לומר שזה תלוי בנקודת המבט, ומי שמתאמץ ועובד, לבד וביחד- מגלה מתוכו את מה שמתאים לו באמת ומבין למה (אני לא אומר שבכל מקרה זה ככה, לכאן או לכאן, אלא מדבר על העקרון).

אחר". היא היוזמת. בסוף "אשר לקחה" כי עשה בה מעשה קידושין.

גם לפי דבריך שזה יסוד נפשי באדם שאיבד משהו, זה יכול להיות יותר בוער בקרבות בזיווג ראשון ולא בזיווג שני. אחד יותר מבוגר אמר לי שהרבה גרושים שהוא מכיר לא רצים להתחתן, כי הם כבר מצאו את המציאה ולא הלך להם.

לפי הרא"ש שקידושין זה הכשר מצווה לפריה ורביה, לא בטוח שיש חילוק ביניהם, ובשניהם דרכו של איש לכבוש. בנוסף אשה מתקדשת בביאה "דרך גבר בעלמה".

מאז צעירותי אני חושב שזה לגבי גויים, לא ראיתי מקורות מפורשים.

כן. הבנת.

אני מסכים עם הדימוי של לוחות שניים ('שניות' תלוי במקורות בחז"ל). העלמה של אורה של תורה, גורמת לנו את החיוב להתאמץ ולהתייסר יותר להשיגה, כדברי ה'תנדב"א'. כחטא אדם הראשון וחזרה מהתגלות.

אבל זה אומר שזה לא בא בטבעיות, אלא צריך לכפות את הטבע לחזר אחרי זיווג שני.

עוד הערה מעשית שקשורה לדיון הכללי, היום יש מלא מלא בחורות רווקות ואם הם לא יעשו את הצעד, אולי זה לא יקרה.

לגברים יש יותר אפשרויות. בנות היום צריכות להיות כמו רות.

אני מבין, אבל זה מסוג הלימודים שלענ"ד קודם כל יש חידוש ואז מביאים לו מקור. אני לא בטוח שהדיוק הזה מוכרח.

נכון

אבל נראה לי שגם הרא"ש מסכים שיש מימד שלא קשור רק לפו"ר. ולא סתם בפרק ב לא הוזכר עניין הפו"ר (רק ברמז של "והיו לבשר אחד" וגם זה לא מוסכם).

נכון, אבל קל יותר לחזר אחרי זיווג שני כשאתה יודע שבפנימיות יתכן שזה באמת ראשון. שיש פוטנציאל ורק צריך לעבוד (זה דומה למה שכותב התיקו"ז המפורסם על דור העקבתא דמשיחא "טב מלגאו ולבושא דיליה ביש").

כן. וגם בנים ברווקות מאוחרת נוטים להתייאש יותר מבנות, ופחות מתאמצים ופחות פונים. ככה שאם הבחורה לא תיזום הרבה פעמים זה פשוט לא יקרה

אני חושב שבנות צריכות ליזום כדי להוציא את הבנים מתוך הייאוש והעצלות.

הזיווג שני כיום שכולנו מגולגלים ולחבר אותו עם מה שהוא כותב? אולי החידוש שלו נכון רק בפשט של זיווג ראשון ושני (שזה המקרה בכתוב).

ובמילים אחרות ובאופן כללי- מוכרחים לקחת פירוש (אפילו מוכרח) בפשט, ולחבר אליו את המימד הקבלי? לחבר את הפשט עם הסוד? אני מסכים שיש ביניהם קשר, וקשר עמוק, אבל זה בהכרח ככה בכל מקרה?

גם אני חושב ככה.. אבל גם הוא צריך להבין שנותנים לו פתח והוא צריך אח"כ להחזיר את הקשר למסלול הנורמלי

תקשורת טובה והערצה זה לא היינו הך.

כלומר, יכול להיות "קליק" מהרגע הראשון, ושיחות כיפיות, אבל לוקח קצת יותר זמן למצוא את הנקודות המיוחדות בו ולהעריך אותן.

( ככה לפחות היה אצלינו... מהדייט הראשון היה זורם וכיפי אבל להבין מי הוא וכמה הוא מיוחד זה משהו שכל הזמן מתפתח, ועם השנים, ככל שמכירים יותר ונחשפים ליותר סיטואציה יש יותר הזדמנויות להעריך ולהעריץ)

ובאמת מה שגרם לי להחליט להתחתן זה ממש לא הערצה, אלא תקשורת טובה ומוכנות להשתפר כל הזמן.

מה שכן מסכימה שלא צריך להתפשר ולהתחתן עם מישהו שלא טוב איתו, ברור שלא...

ה"פשרה" שכן אפשרית לדעתי, זה חסרונות מסויימים שמבאסים אבל החלטה שלמה ומודעת שעדיין זה שווה את זה 

כי היה את הקליק, היה כיף להיות ביחד ולדבר שעות...

פשוט נראה לי שאז לא בדיוק ידעתי לומר מה אני מעריכה/ מעריצה ( כן היו כמה דברים, אבל זה משהו שמאוד התפתח עם השנים, לעומת הקליק של התקשורת שב"ה היה ונשאר)

למצוא חן ככה שמעתי מהרב רונן טמיר שליטא , זה למצוא את החן, - את הנקודה הטובה שמאירה בשני.

תוספת שלי -איך אני מוצא אותה, את הנקודה טובה בשני ?  שתי אפשרויות:

1.  על ידי שאני מוצא/תת בעצמי את אותו דבר

2. או שאני חסר/ה אותו ולכן יודע/ת לזהות את הטוב הזה, ולהעריך אותו אצל השני.

כשאני מוצא את הנקודה המאירה לי באמת, ואני מעריך את השני בזכות אותה נקודה של טוב שנשאר תמיד, ומתמקד/ת בנקודת אור הזאת, קל להתמיד בעין טובה,בהערכה הולכת וגוברת  כלפי השני (כי אנחנו מוצאים סיטואציות שונות במעברי החיים, שאותה נקודה משתקפת בהם והנקודה  הזו מאירה תמידית אצלו)

ככה אני לא חושבת שייתעורר  צורך  לשנות את השני , כי כמו שאני מצאתי את החן שלו , את הנקודה הטובה שלו שגרמה לי להעריך אותו תמידית בזכותהּ, ככה הוא מעריך אותי על הנקודה הטובה שלי, והיא (בדר"כ) גוברת על רצון שלו לשנות אותי.

בכלל , אין מצב של מחשבה לשנות את השני בנישואין. מה שרואים עכשיו, בפגישות, מה שמקבלים עכשיו -  זה מה יש.  זאת החבילה, "זאת הכלה". לרוב , נקודות שנמצאות בדייטים, נראה אותן (בקטן או בגדול) במשך חיי הנישואין. הבחירה איך להגיב אליהן קשורה להתמקדות בנקודה הטובה , בעין טובה שלנו כלפי בן הזוג.

למה אין מצב לשנות את השני?

א. זה הוא - זה טבעו/ מזגו הראשוני, המקורי.         כל רצון שלי לשנות -  משדר לו - "אני לא מקבל אותך כמו שאתה/ לא מכבד אותך על בחירתך בדרך שאתה הולך בה"  ולרוב זה מתקבל לא נעים (בצדק) אצל השני ו/או גורם לפגיעות מיותרות בין שני הצדדים.

ב. שינוי יכול להתבצע בכמה תנאים:

1. התנאי הראשון הוא רצון פנימי של האדם עצמו להשתנות. הנביעה הפנימית תהיה זרז לשינוי.

2. התנאי השני הוא לדעת ששינוי זה מהלך,  תהליך שאורך זמן מסויים, קצב מסויים, כולל עליות ומורדות וצריך להבין, לכבד, ולקבל את זה .

3. אם כבר קורה שינוי- להבחין, להתמקד על הטוב שבתהליך, לתת משוב בצורת מחמאות/ מילים שמביעות הכרה במאמץ , הערכה כנה כלפי השני.

בעיניי, הנקודה הראשונית  של מציאת- חן בשני חייבת להיות בדייטים  מכיון שבהמשך חיי הנישואין, ההתמקדות בטוב תמשוך ותרבה עוד ועוד טוב שמתבטא בצורות שונות של תקשורת טובה ובתחושה טובה וכנה של קשר של נעימות ואהבה הדדית, אחד כלפי השני  .

את יכולה לראות טוב רנדומלי תמיד, בכל אדם. אני התכוונתי לנקודה טובה במי שאת יוצאת איתו ספציפית, ובוחנת אפשרות של קשר רציני.

אף אחד לא מתחתן בשביל לשנות את הבן סוג, או מתפשר עליו רק כי הוא ברירת מחדל.

ואם מתחתנים בצורה כזו- לפעמים פשוט  אי אפשר  לעבוד כי אין בסיס ראשוני, וזה ישפיע על הנישואין במוקדם או במאוחר.

נ.ב מה דאת חושבת תשובה מכובסת, קודם כל עבדו עליה ובררו מילים. דבר שני היא מבוססת על חיי נישואין אמיתיים בהחלט. 

בחירה שלך איך להתבונן בה.

ואם הייתי יודעת שכך את חושבת- הייתה נחסכת לי רבע שעה של כתיבה ועריכה

על תקשורת או על מציאת חן.

אבל הן ממש לא טועות.

רוב האנשים שנשואים ובאושר, לא התחתנו עם תקשורת מושלמת. אלא עם תקשורת יחסית בסדר, לא מושלמת, מציאת חן בסיסית טובה, לא בהכרח פרפרים ואהבה עמוקה.

לא מתחתנים עם מוצר מוגמר, להיפך, החתונה היא רק תחילת המסע, עד כדי כך שכמעט כל הנשואים לא זוכרים מי ומה הם היו לפני החתונה.
 

התקשורת תשתפר אם תעבדו עליה, אהבה תגדל ככל שתשקיעו בה.

החתונה היא לא שיא ההתאהבות ומשם האהבה והכיף דועכים (אצל הרבה זוגות לא מוצלחים זה ככה)

להפך, החתונה היא בסיס מספיק טוב (ממש ממש לא מושלם) שממנו משתפרים יחד.

התקשורת שלנו אחרי יותר מעשור לא דומה בכלל בכלל לתקשורת שלנו בדייטים.

הפרמטר הכי חשוב בעיניי זה מציאת חן/משיכה ולדעת שיש עם מי לעבוד.

משם החיים יובילו אתכם לאן שיובילו.

שכל מי שרוצה אותך את לא רוצה אותו, שהגברים שאת יוצאת איתם לא מושלמים אבל סבירים, ושכל פעם הקשר נופל על משהו אחר ולפעמים די שולי, באמת כדאי לשאול את עצמך למה זה קורה.

דעתי היא שמתחתנים כי צריך משפחה, לא כי רוצים למצוא חצי שני. סה"כ השני עם מידות טובות? יש צורת הומור דומה? ערכים דומים? אז מתחתנים. תמיד יהיו יותר טובים, תמיד יהיו כאלה עם תקשורת יותר טובה, תמיד יהיו יותר יפים ותמיד יהיו כאלה עם יותר כסף. או במילים אחרות: החתונה היא אמצעי להקמת משפחה, לא המטרה.

וכן, זה נשמע לא רומנטי, ואפילו קצת מאכזב. אבל אלו החיים.

ובואי תשמעי עוד משהו: לא נעים לי להשוות: אבל אני מאד אוהב את הכלב שלי. ומה מיוחד בכלב שלי? כלום. כל כלב אחר שהיה נראה מספיק חמוד שהיו מביאים לי במקומו היה יכול להחליף אותו. ולמה היום זה הכלב היחיד בעולם שאם הוא חולה זה הורס לי את המצב רוח? כי הוא הפך להיות הכלב שלי, שבמשך יותר משנה אני מוציא אותו לטיולים, משחק איתו ומטפל בו.

מי שחושבים או חושבות שהם מיוחדים - שיצאו מהסרט, ומהר. מה שהופך אותך למיוחד בעיני אשתך היא העובדה שיום יום היא רואה את הפרצוף שלך ושאתה מביא יותר תועלת מנזק. לא משנה עם מי תחיי, כשתחיי איתו הרבה שנים והיחסים ביניכם יהיו סך הכל טובים, את לא תרצי שהוא יעלם לך מהנוף.

לכן, הבחור 80% בסדר 20% נסבל? אפשר ללכת על זה. אף אחד לא יוכל להבטיח לך שיהיה מושלם, בכל מערכת יחסים יש אלמנט של סיכון. לעומת זאת, הדבר היחיד שבטוח זה שאם מחכים למשהו מושלם - זה 100% להשאר לבד.

א. מה מונע ממך לקרוא את המשך התגובה? אולי בכל זאת יש שם משהו שיתן לך נקודת מבט אחרת.
 

ב. הקביעה שלך שזה לא נכון בעיני נשמעת מדי נחרצת. יש בפורום (לא רק בשרשור הזה) הודעות שכתבת שמעלות את האפשרות שאכן יש פה דפוס מסויים. זה לא מוכיח, אבל לדעתי בהחלט יכול לערער על הקביעה שלך.

וזה מאוד עצוב ..

לגבי צורת הומור דומה זה נשמע לי מעל ומעבר הלוואי

אני כל-כך שמחה שלא התחתנתי בגיל 21 שעד עכשיו אני אומרת תודה לה' על זה .

כי אם הייתי מתחתנת הייתי עצובה ..

לא מתחתנים כי אין ברירה מחריד בעיניי 

לי זה לא מתאים.

לגבי דפוס חוזר של הודעות ..

הופה אתה יכול להגיד מי אתה .. אני דיברתי על השרשור הזה לא ביקשתי שתהיה פסיכולוג

להתחתן כי מצאת מישהו שיש התאמה מספקת, גם אם היא לא מושלמת - זו המציאות.

עכשיו, את רוצה לדון רק על השרשור הזה? סבבה. אפילו בשרשור שפתחת יש כמה דגלים אדומים.

השאלה אם את מבקשת עצות פרקטיות, גם אם לא יהיה לך נוח לקרוא אותן, או שאת מבקשת תיקוף להחלטות ולרגשות שלך. 

וודאי שצריכה להיות ציפייה, הערכה ותקשורת טובה בין בני הזוג.

השאלה היא באיזה רמה. אדם שמטבעו נוטה פחות להעריך לא צריך להעריץ בצורה מטורפת, כי זה לא הוא.

מצד שני, יש היבטים שניתן לעבוד עליהם כדי לשפר את מה שציינת, לדוגמה עבודה משותפת על תקשורת, פיתוח של עין טובה. אבל בסופו של זה מתחיל מהרצון הזוגי להקים בית חדש אחד עם השנייה.

ממש מסכימה עם זה ..

אני גם מאמינה בעבודה שהיא ביחד אבל עד גבול מסוים אם זה מכווץ אותי פחות .. אם זה תהליך של למידה , הכרת הרצונות אחד של השניה , הקשבה אז כן

אביר נאה על סוס לבן לא יהיה לעולם, במציאות.

האדם שמולך, כמו גם את מולו, תמיד יהיה עם פגמים מסוגים שונים. אפילו אם אלה פגמים רק בגלל שאני אוהב מגבת ישרה ולה לא אכפת.

השאלה היא האם האדם שמולנו זה אדם שאנחנו מאמינים שנוכל לפתור איתו קונפליקטים שיבואו.

וברור לי שאת תיעלבי ותתקפי וכו' אבל המשפט האחרון שלך על עצמך הוא משהו שמאוד מורגש באופן כללי מהפוסטים והתגובות שלך בהקשר של זוגיות: את רוצה לשנות את האחר או לא לפגוש אותו בכלל. או שהוא מתיישר או שהוא מחוק. יש הרבה נוקשות בסיפור שלך.

זה טוב? זה רע? זה לא נורא? לא יודע, זו עובדה.

כי לפי מה שאתה רושם כן

אני מדברת על אנשים שלא הרגשתי שיש עומק רגשי אם זה בשיח איתם .. אין את המעבר .

כמו שיש אנשים שנתקעים על מציאת חן / כימיה מראה .. לי חשוב שיהיה הבנה .. שיח שזה כן יבוא בעומק רגשי מסוים

לא צריך להתחתן עם כל אחד. צריך להתחתן עם אחד מתאים , כדאי שנקודות ההשקה יהיו דומות. בפועל- עבודה וקניות מבוססות על רצונות ומחשבות עמוקות, זה לא סותר העמקת קשר חברי שמגלה זוויות נוספות אחד על השני... 

עבר עריכה על ידי נפש חיה. בתאריך כ"ה בתמוז תשפ"ו 13:39

אהבת אמת.  

כשבבסיס אוהבים באמת ויש עין טובה אחד על השני (על נקודה טובה תמידית, מציאת חן שלא משתנית עם הזמן!) ואנחנו יחד ושותפים נאמנים אחד לשני,  יותר קל להתמודד עם מאורעות החיים שלא תמיד פשוטים וקלים (כל זוג יש לו את העניינים שלו להתמודד, החכמה היא לנהל את ההתמודדות כך שהיא תהיה קלה לעבודה כמה שאפשר)

ולפתח אותו  עוד גם בתור זוג בחיי הנישואין. 

אני רואה שזו בעיה שחוזרת בפורום, או שזו אותה בחורה יפהפיה מלפני כמה חודשים ששוב חזרה.

אולי אני צריך להשכיר את שירותיי לטפל בבחורים כאלה.

זה משהו בסגנון הדתי

לא מדברים חופשי עם בני המין השני כי אני דתי ומה יחשבו עלי וזה

ומצד שני מגיעים למצב שממש מציקים ומטרידים את הצד השני אם הוא לא מעוניין

וכל העניין הזה רגיש - איך להגיב לזה ומה זה עלול לגרום וכו

אני אומרת שבן אדם צריך להיות ממוקד וברור אם כן- כן, אם לא - שחרר . ומיד.

יש מישהי אחרת שמחכה לך .

זה מרגיז ממש.

אני בחיים לא הייתי במצב כזה שראיתי מישהו ורציתי ויחלתי ב"ה, נראה לי סיוט להיות במצב כזה.

אם כן הייתי ברור שבמצב כזה צריך להיות ענייניים מכובדים ותכליתיים. המצב המרוח והמציק - מציק.

אבל תשתדלי לעבור לידו בשקט להתרחק להיכנס בכניסה אחרת

מה שנקרא למזער מפגשים לאפס

להעביר מסר דרך צד שלישי?

חברה שאת סומכת עליה, שתבהיר לו שאת לא בעניין.

הוא מציק לך

תהיי לא נחמדה

לא חייבים לצעוק

אפשר להיות קרירים

לא לשתף פעולה עם שיחות

אם הוא מתיישב ליד

למצוא סיבה סתמית וללכת

ובאופן כללי לא כדאי להיות נחמדים לכולם

רק למי שראוי

לא משנה גברים/ נשים

ככה גם אנשים יודעים לכבד גבולות ולהיות נעימים 

את מתארת את עצמך כאדם נעים ונחמד בכללי.

זה שמולו קשה לך, זה יותר מנורה אדומה שזה לא תקין מצידו. אין ספק שגם הוא מרגיש את זה ואם כן לדעתי זה כבר חצה את הקווים והפך להטרדה שקטה.

אני חושב שבעומק העניין זה באמת הבעיה פה, שאת מרגישה שזו הטרדה, מצד שני לא נעים לך לצעוק, לחתוך, לעמוד על שלך, כי הוא לא עשה כלום...

בשורה התחתונה: את חווה הטרדה על מלא.

דבר ראשון תכירי בזה, חשוב לשים את זה על השולחן.

איך ממשיכים מפה, הרי כל מה שאת מנסה לחתוך הוא כאילו לא מבין... לא יודע אם שייך לבנות על זה שהוא יבין בסוף. כי הוא מבין... מבין טוב, אבל ממשיך.

לדעתי יש מצב שהוא ממשיך כי מבחינתו אין בזה שום בעיה.

וכאן יש קונפליקט - הוא מבחינתו לא עושה מעשה פסול, מבחינתך כן.

עצתי מלב יהודי אוהב היא שתקשיחי עמדות כלפי כל גבר שאת לא בתהליך של היתכנות לשידוך מולו.

ייתכן מאוד שהוא רואה את היחס היותר מרגיל [כיפי.. כלשונך] מול כל חבריו לצוות, והוא לא מבין במה הוא שונה מהם, וגם למה מה שהוא עושה מולך שונה מהדרך שבה את מתנהגת עם כולם.

מצוי מאוד במקרים כאלו שהבת לא מודעת אפילו איזה אנרגיות היא משחררת/ איזה אנרגיות משתחררים ממנה לבחוץ.

אני בטוח לגמרי שאת אפילו לא מבינה כמה ההתנהלות שלך מושכת מבטים ותשומת לב. את לא תוכלי להרגיש את זה בחיים, אבל תהיי בטוחה שמבחינתם הלכת רחוק.

מי יודע, אולי אותו אדם הוא תמרור אזהרה בשבילך, סוג של מראה, רק בשבילך, למענך, לטובתך, שלא תלכי לאיבוד.

אני לא אומר לשנות את ההתנהלות לחלוטין, אלא לנסות לראות את התמונה הכללית מנקודת המבט שלהם.

לדעתי, אותו אדם הוא מראה בשבילך איך סביבך בעבודה תופסת את מערכת היחסים ביניכם. תבדקי, אם באמת תמצאי שנכונים דבריי, כדאי מאוד שתחשבי מסלול מחדש.

רק בשבילך. כדי שלך יהיה טוב.

אני ממש לא מסכים עם חלק מהתגובות הפייסניות שהועלו פה, תלכי מדלת אחרת וכו', את לא אמורה להתנצל, להתחיל לחיות בבריחה. זו בעייתו הבלעדית.

כאמור, את מצידך מסוגלת לשפר את איכות החיים שלך גם מהבחינה הזו.

בהצלחה 

צריך להגיד בצורה ברורה. ואולי הכי טוב שזה יהיה דרך גורם שלישי..

הן המומחיות ההכי גדולות בזה.

בחיי כמה שאני מתגעגע לסבתות מהעבודה שלי.. יותר מכולם

הייתי חושבת דקה 2 כמו עכשיו

והייתי אומרת שזה קשוח

ובסוף עונה שנראה לי הדמות שאני הכי אוהבת בתנך היא

או תמר או יואב

תמר אשתו/כלתו של יהודה כי היא פעלה בחכמה ובצניעות והצליחה להשיג את מה שהגיע לה מלכתחילה היא הייתה אישה חכמה

ויואב שר צבאו של דוד כי היה נאמנות מוחלטת לדוד המלך כן גם שזה שהוא פעל בלי לשאול אותו והרג כמה וכמה אנשים רק כי לא יכל לסבול את חוסר הכבוד לדוד ולמלכות.

וכמובן שהייתי עונה טיפה יותר בהרחבה ואולי מילים אחרות אבל כן 2 אלה בטוח

אגב למה?

מה זה מגלה לך?

מסקרן 

לעבד־מלך הכושי.

אף־אחד לא יודע מי אתה, מאיפה באת, מה הסיפור שלך, בנסיבות אחרות היו שופטים אותך שאתה ככה וככה ובאת ממקום כזה וכזה מבלי בכלל לדבר איתך,

אבל בסוף אתה היחיד שעושה את המעשה הגדול.

כל העולם בעבר האחד- ואברהם בעבר השני מול כולם לא מפחד לבחור נכון.

או רחל אימנו על ויתור נאצל

לא יודעת מה הייתי שולפת בשלוף

חוץ מהשם שלך. והגיל, והמספר במשקפיים. ולמה בחרת ללמוד דווקא ביו-כימיה, איסטלציה וגיל הרך. וגם אם היית זברה באיזה צבע של משחת נעליים היית קוראת לילד הקטן-חמוד-נושך שנולד לדוב-גריזלי-מחמד של פינגווין השמירה שלך.

ואולי גם ל'התנשאי לי'.

אבל חוץ מאלו, בנחת.

ועכשיו ברצינות.

בנחת.

את לא במבחן.

דייט זה לא מבחן.

זו הזדמנות להכיר אנשים נחמדים.

מקסימום יצא מזה משהו טוב.

או טוב מאד מאד מאד.

אני מבין, ומכיר, וחושש, את החשש משתיקה.

אני חושב שזה נכון בעיקר בשתיקה של אין נושא.

וגם זה בסדר, לא נעים אבל גם לא נורא.

אך יש שתיקות טובות.

שתיקה של יחד זה נהדר.

אין מילים ולא צריך מילים.

הלוואי שנזכה.

שתיקה של זמן חשיבה היא מצויינת.

היא מייצרת קשר אמיתי.

קשר עם רוגע.

זה לא פסיכומטרי.

לא למהר לענות.

היא מייצרת כנות.

חשבתי באמת על השאלה שלך, והשתדלתי להביא את עצמי כמה שיותר מדויקת.

דייט זה לא בית משפט. אז לא שופטים. לא את, מקווה שם לא הוא.

בטח שזה לא כיתת יורים. אז לא יורים תשובות. אם לא יורים אז גם לא צריך לדרוך מראש. לא צריך לחפש את כל רשימות השאלות האפשריות באינטרנט ולחשוב בבית מה אני עונה.

(אולי גם לא צריך להכין שאלות? נקודה למחשבה. זה נועד למנוע את השתיקות המביכות של חוסר בנושא. כדאי להכין נושאים אבל חשוב גם לזרום ולהתגלגל. נשמע שהוא הכין שאלה מראש, תראי איך סיבך אותך. אגב, הנה עוד נושא שיחה)

תשובה לדוגמא:

'וואו. שאלה יפה. צריכה לחשוב, תן לי רגע. __שתיקה (זמן נהדר בשבילו לגרד את האוזן. הוא חיכה לזה הרבה. זהו, הוא סיים לגרד, עוד רגע שלא יחשוב שחיכית לגירוד שלו. עכשיו)__. אני לא זוכרת את כל התנ"ך בעל פה, אבל ממה שעלה לי כרגע נראה לי שהכי התחברתי לפרנך, אבא של אליצפן, נשיא מטה זבולון בתקופת הכיבוש וההתנחלות. קודם כל מאד התחברתי לשם. בנוסף, אני מעריכה אותו על שהצליח לגדל בן לתפארת בתוך מציאות מורכבת שכזו. אני חושבת שאקרא על שמו את כל 18 הילדים שיהיו לנו, ואולי אבקש גם ממך לשנות את השם'

אם את שולטת ב'חומר', אולי אפשר עוד להעמיק בצד שלו. 'גם פלוני אלמוני מייצג לדעתי את התכונות עליהן הצבעת בירמיהו. למה התחברת יותר אל ירמיהו?'

בהצלחה.

אבל האם יודעים שאיזבל היתה איכשהו קשורה לחתונות?!

בא נשמע אתכם.

חזל אומרים שלא נרקבו הכפות יידים והרגליים שלה בגלל שזכתה לשמח חתן וכלה

כן חתול זמני, מצופה ממך להגיב בפאנצ' על 'למה' היונק😉

ועכשיו ברצינות. נשמח (איזה כיף לכתוב את דעתי בלשון רבים) לשמוע וללמוד.

סומכים עליך גם לגבי הצעד הבא ;)

סתם חחח

יאללה בקרוב בעז"ה 🥳