חוץ מהכונסים ומהעורכי דין 

ולא ממהרים למנות אותו בבתי הדין ובבתי המשפט.

זה כמו הוצאה לפועל, וזה מגיע בדרך כלל רק כשאין ברירה

למשל הדירה עולה מליון אז מוכרים אותה ב700 אלף וככה לא יוצא לך כמעט כלום מהדירה

בטח בקיזוז משכנתא שאותה לוקח הבנק.

הבנקים בעצמם מחכים המון זמן עד שהם מוציאים כינוס נכסים

שמחתי לעזור.

זה צעד של אין ברירה,

ודאי לא מרצון. 

מבלי לפגוע בזכויותי ומבלי לוותר על זכותי לפרטיות

ולמניעת נזקים ואוטינג והמשתמש בתגובותי ובהטרלות פה יענש כחוק בלי לוותר על זכויותי.
 

רק אומרת שכבר חבר אחד לפחות נחסם פה 

חבל.

וזה מאוד מצער

אני יכולה להבין את הכעס.

אם שיתפת את ההנהלה זה מצויין.

מקווה שתרגישי בטוחה יותר. 

לא הבנתי מה יכול לגרור כעס...

הרי זה שרשור על נושא כספי קריר ויבש, ובכלל מי שפתח את השרשור זו איזו אנונימית (קשה לי להאמין שאדם שפוי היה מבקש לפתוח שרשור אנונימי ואחר כך עונה לעצמו. כמובן בהנחה שלא טעיתי בחלק מההנחות שלי).

אם יש למישהי בעיה עם הגרוש שלה בנושא כינוס נכסים וזה מטרגר(?) אותה, היא יכולה לחשוב איך להגיע להסכמים בלי לשלם תמלוגים לבעלה של @שוקולד פרה. סך העל נשמע שכולם כאן מבינים שסו הוצאה מיותרת.

(כמובן לא הגבתי למי שלא מתעניין בעצותיי. רק העליתי תהייה על הכותבת לפניי)

רק אומרת כמובן....

רק העליתי תהייה.....

באמת שהפורום הזה נהיה גנון 

כי באמת מוזר לי איזה אמוציות ועצבים יש בשרשור כל כך טכני... (לא נולדנו אתמול, בגירושין יש מספיק כאב וקושי וסבל לכל הצדדים, הרבה יותר מהשאלה איך ובכמה ימכרו את הדירה). ולמה בכלל, למען ה', יש מריבות שמגיעות למקום הזה אם כולם (לפחות כל הכותבים כאן) מסבירים כמה זה לא חכם...

כנראה אינני מבין בזה כי ב"ה לא עמדתי בסיטואציה ואני לא מכיר אותה.

אני באמת כותב בתמימות, ואם יש תועלת אפשר גם להסביר לי איך בלט שאני תמים

התגובות שלה והאיומים היו לא במקום.

אבל אני חושבת שאם היא הגיעה לאמירות כאלה כנראה שהייתה סיבה שגרמה לה להרגיש מאוימת פה או פגועה.

.

הוא האחראי לנכס בזמן הכינוס.

בעצם הנכס יוצא מהיידים של הבעלים ובית המשפט, מחליט עליו, באמצעות הכונס.

אם הדירה נמכרת בשוק החופשי, הוא יפרסם. הוא יביא קונים והוא ידאג להעברת הבעלות בהתאם למחיר שיאשר בית משפט.

הוא מקבל שכ"ט באחוזים.

מקובל למנות את באי כוח הצדדים ככונסי נכסים.

(בעלי עורך דין למשפחה, והוא ישמח ללוות מי שצריך. 0505774547)

אז יש להוסיף לכלום שנשאר לצדדים גם את האחוזים והשכר טרחה , מצוין.

חוץ מזה שאתם עושים חתיכת אאוטינג לכל האנשים פה.

אני פרשתי. מאד כואבת על כל הסיפורים פה

נעשה פה עוול מטורף.

משהו נראה לי לא בסדר בהודעות שנשלחות בשרשור הזה.

אנונימית שאלה על נושא תיאורטי, היו כל מיני מגיבים שכולם כתבו אותו דבר, ומגיבה אחת שאף הציעה שירות של בעלה.

בתווך, כל הזמן נשמעים כאן איומים ושיח קורבני/ אלים/ מתלהם, שבשכל הקטן שלי קשה מאוד להבין ממה הוא מושפע. לכאורה, הנושא הועלה על ידי אנונימית וזה נושא ממש יבשושי שניתן לפתור עם קצת רצון טוב. למה שמישהי כאן כל כך תתלהם כשהיא לא נושא השרשור והפתרון של השרשור מונח לפניה, ועוד לזעום על אאוטינג שצד שלישי עשה לעצמו ולא הביע כל חרטה על כך?!

אני חייב לומר שזה נראה לא תקין נפשית ואני לא בטוח שההגיון והחוק מתירים לאפשר לאדם להביע את חולשותיו ככה.

בבדיקה אם יש פה אכן תמימות או שיש כאן משהו מכוון

תודה על עזרתך.

בהנחה שהתחרטת והחלטת לא לפרוש מהדיון, את מוזמנת לפנות למי שאת רוצה. אני ממש מקווה שהם יתייחסו ברצינות לתחושות שלך ביחס לשרשור הזה ויסברו שהן נובעות מתפיסה הגיונית, אם כי לא הייתי ממליץ לבנות על זה.

כמובן שאם אתם כבר בודקים ודנים, אל תשכחו לשתף אותנו במסקנות של וועדת החקירה 🤗

נ"ב, וממש לא בקטע של אלימות משפטית ושאר ירקות, אם אני הייתי רואה הודעות מסוימות יוצאות מפי האמא של ילדיי, הייתי מפקפק במסוגלות ההורית שלה.

כך שאם כבר הייתי פונה להנהלה, הייתי מבקש למחוק הודעות שיכולות לשדר חוסר שפיות ולגרום לשינויים במשמורת וכדו' (וכן, אם מעניין אותך, מתישהו דאגתי להוצאת ילדים מהבית בצו בית משפט, בגין חוכמות שאחד מהוריהם הפגין בפורומים באינטרנט).

נכון, שהרבה יותר טוב למכור ללא כונס, והרבה יותר טוב גם לבצע את כלל ההליכים בין בני הזוג לשעבר, בשיתוף פעןלה ואמון מינימליים לכל הפחות.

(במיוחד שאחרי הדם הרע-האנרגיות והכספים המושקעים ב"מלחמת הגירושין", התוצאה הרבה פעמים פחות טובה לאחד הצדדים/שניהם ממה שהיה מקבל במקרה של הסכם).

אבל כשצד מסוים מוכיח פעם אחר פעם שאי אפשר לסמוך עליו ואין עם מי לדבר וגם ברגע האחרון הוא לא יורד מהעץ, לפעמים לא נשארת ברירה (כמובן שגם אז, ביה"ד יכול להשית עליו את העלויות אחרי שרואים שהוא זה שתוקע מקלות בגלגלים).

(לא של גרושין אלא של מלחמת ירושה, שבגדול עובדת פחות או יותר אותו דבר)

הכונס לוקח 6% מערך הנכס + מע"מ. כלומר חוץ מזה שהדירה נמכרת בשני שליש מערכה בערך (בגלל הבלגן של הכונס), אז הכונס לוקח עוד כ6-7% וכמובן שהמעורבים מנועים מלנהל מו"מ עם הקונה כדי להיטיב את תנאי  העסקה.

שהוא לא יחזור להיות מי שהיה לא מחר לא מחרתיים ולא בעוד חמש שנים

זה היום שקמתי ועזבתי שהבנתי שהוא הגיע לנקודת אלחזור

1. כשהזוגיות היתה הכי משופרת אי פעם ועדיין הרגשתי שהיא יותר לוקחת מאשר נותנת

2. כשהייתי מוכנה רגשית וכלכלית לפרידה

3. כשאזרתי אומץ לעשות צעד בפועל 

שהיא יותר לוקחת מאשר נותנת.

יותר פוגעת וגומרת מאשר ממלאת

בראש אני יודע שזוגיות לא אמורה להיראות ככה, בפועל לצערי כבר התרגלתי לזה שככה זה

אם אתה במקום שעדיין שואל את השאלה, הייתי מציע לך לנסות לשקם את היחסים

יכול להיות

הצטברות של דברים/

טריגר שמניע לפעולה/

קבלת אומץ לפעול למרות הפחד והבושה/

רצון לסטנדרטים אחרים בחיים

להתגרש זה קשה

צריך סיבה מספיק טובה

שעולה על הקושי הזה

יש הבנה מאוד חזקה בזוגיות.

כשאנחנו פוגשים את החולשות של הצד מולנו.

האם זה בעיה שלא, אנחנו הרי הטובים, הוא הבעייתי. שיסתדר. מקסימום אני צדיק על שאני מנסה לעזור.

או שבגלל שתחת החופה קשרתי את גורלי בגורל נשמת בן זוגי והפכנו לגוף אחד וזה נכון לכולם, גם למי שחושב.ת שזה היה בטעות, אז זה בעיה שלי בדיוק כמו שזה בעיה שלו!!

בלי שום הבדל!!

השאלה מה עשית כדי למצוא בתוכך כח להמשיך הזוגיות הזאת?

מסכימה איתך שלפרק בית זה בהחלט מורכב ולא פשוט..

ודאי לעשות הרבה כדי למנוע את זה..

תנסי לבדוק עם עצמך, איפה בא לידי ביטוי החוסר ביטחון שלו? איפה זה משפיע עליך/ בזוגיות ובמערכת המשפחתית?

האם יש זמנים/ מקומות שבהם הוא כו בטוח בעצמו?

ממליצה לך לפנות לטיפול זוגי או אפילו אישי לעצמך כדי לברר ולעבד את הדברים אצלך..

לא לעשות צעד מבלי ללכת ליעוץ טוב! פורום לא יכול לענות

ולהיכנס לעובי הקורה. בשום אופן. מאמינה שאפשר בעזרת

השם לשפר. ועוד משהו: כגרושה, יכולה להבטיח לך שלא

יוצאים לחופש הגדול כשמתגרשים....אם אפשר, לעשות

הכל כדי שהיחסים ישתפרו. אלא אם כן, חס וחלילה הוא

אלים .

בהצלחה!

אני מרגישה ממוטטת כבר..

לא יכולה להכיל את החיים כבר לצידו..

להשאר בכל מחיר? גם שאני כבר סולדת ממנו? כמה אפשר לספוג?

אני מנסה לא להיות קורבנית אבל מרגישה התעללות נפשית בצורה שקטה שאני כבר מאבדת את עצמי.. 

כל זוג עלול להגיע למצב של שנאה הדדית ודחייה. זה מצטבר.

בכל זאת, ממליצה על יעוץ/טיפול טוב. חייבת! הרי גם את

צד בעניין ואת יודעת כמה קשה לאדם להיות אובייקטיבי.

והילדים...זה משבר רצינו לילדים. אין ספק.

יש מקום בירושלים ובני ברק הנקרא "למרחב" -

עולה רק להעביר כרטיס קופ"ח. יש תורים ארוכים

מאוד, צריך להתפלל להתקבל מהר. אנא, אל תעשי

דבר ללא בחינה עמוקה של הדברים. כל עוד אינו

אלים, כמובן.

ישנה הניה שוורץ מעיתון "משפחה", הניה גולדברג

מירושלים ובטח עוד.  אל תחתכי לפני זה. אנא!

ואם בעלך מוכן ללכת גם הוא, זה דבר גדול מאוד

כי רוב הבעלים לא מוכנים ללכת ליעוץ.

ובקשה מהשם  להוביל אותי נכון....

אמנם לא הרבה ילדים אבל רק זה תכלס..

הוא בטוח בעצמו בביקורתיות שלו.. כן זה יכול לבוא יחד מסתבר..

לבקר אותי על ימין ועל שמאל ואז להגיד לי אבל למה את מרגישה אשמה? זה בגלל הילדות שלך..

הבנאדם לא מודע לעצמו.. עם הפרעות מפה ןעד מחר שוכח דברים כל הזמן על בסיס יומיומי..

לא יוזם .. רק בעניין האו סי די שלו שזה הניקיון הוא יוזם..

ולהעיר לי בעניין הילדים שהוא לא נמצא בכלל בבית מגיע בסביבות 6-7 בערב... לא יודע לנהל את עצמו ויש לו עוד תלונות.. 

אבל טיפול, טיפול אישי, גם אם תתגרשי תצטרכי אותו, אז ממליצה להתחיל מעכשיו.

יכול להיות שבאמת הוא מתעלל ובעייתי, לא מכירה אתכם, אבל לא בריא לך שהוא מפעיל אותך רגשית עד כדי כך.

עזבי אותו, טיפול יעזור לך לשים גבול רגשי ואחריות רגשית, נפרדות.

יכול להיות שתחליטי בסופו להתגרש אבל זה שריר שהוא חובה בחיים.

ואם תלמדי לעשות אותו הוא יציל אותך בכל מערכת יחסים.

תרשמי לי בבקשה שוב.. לא הצלחתי להכנס להןדעה ופתאם נעלמה.. אשמח ממש שתרשמי לי שוב!!

זה יהיה גם טוב בשבילי בבקשה תרשמי שוב.. 

חפרתי קצת אחורה, ראיתי פתאום את ההודעה שלך וידעתי שאני חייב לענות לך מיד.

חבל על כל יום שעובר עלייך במציאות הזו.

ולא!!

את לא צריכה להתגרש!!

לפי מה שאני מבין ממה שאת כותבת את לא במקום הזה בכלל!!

תרחמי על עצמך, על בעלך, על ילדייך, ותחליטו החלטה חזקה: פשוט להתחדש! מחדש לגמרי.

כמובן עם ליווי, טיפול איכותי וכל מה שצריך. אבל תדעי לך שאת לא במקום של להתגרש בכלל!

אני הייתי [ועדיין] במקומות יותר גרועים מזה, עברתי כל כך הרבה בזוגיות שלי, שאני יכול לומר לך עם יד על הלב: המצב שלך אינו גירושין. נקודה.

יכולים להיות לכם חיים טובים מאוד מאוד ביחד, כאלו שלא חלמתם שקיימים. אם רק תרצו!

בהצלחה ענקית.

תהיי גיבורה, ותתחילי לחיות מחדש.

עם בעלך.

כי באמת, לפני הכל ואחרי הכל אתם אוהבים.

לנצח.

אפשר בבקשה קצט פירוט מה זה אוהבת ארץ ישראל?

שקיבלת ספר כריתות. הספר מספר את הסיפור.

ספר יכול לסיים הכל.

ואם קשה לה, שתפתח חומש

זה לא משנאה. זה ספר שכורת את הברית.

מנין שחובת האבא ומדינת ישראל לזון אותך ואת הילדים שלך.

אולי גימיני יכול לעזור לך?

תרד ממני בבקשה.

אני מחפש מקורות הלכתיים לטיעונים ופעולות שלך. זה די בסיסי.

לא מבין את ההשתבללויות וההתחמקויות וההתקרבנויות. אם אין לך מה לענות - תכתבי את זה ותפעלי לפי זה.

לילה טוב.

יש כאלו ש"אשכרה" חוזרים לגור עם ההורים, אפילו כשיש להם ילדים ואפילו בגיל מבוגר.

יש כאלו שהולכים לקיצוניות השנייה, מפתחים חיים "בודדים"/עם להקות של גרושים/ות, ו"אין להם כוח" ללכת לאחים/ות שלהם, מסיבות כאלו ואחרות.
מהמר שאבות מהסוג ה"ישן", שהילדים פחות ישנים אצלם, יותר נוטים ללכת למשפחה כשהילדים אצלם, כי לא רגילים לטפל בילדים לבדם באופן משמעותי.

מנגד, יש אמהות שמתפקדות טוב בגידול הילדים, אבל בשבתות וחגים יעדיפו מאוד להתארח, ולא למלא את תפקיד ה"גבר" בניהול האווירה של השבת/חג.

זאת כמובן הכללה ויש מהכול.

ושכחתי להוסיף עוד פקטור בהודעת הפתיחה: גיל ההורים/אחים/אנשים אחרים בבית.