לדייק מה בדיוק מפריע לך?
זה שהוא גבר ולכן מה?
הוא לא רגיש מספיק?
הוא לא יודע לפתור בעיות?
היא לא תרגיש בנוח מולו?
את לא סומכת עליו?
אני לא מתקטננת, פשוט חשוב להבין מה בדיוק הנקודה הבעייתית עבורך.
כי בכנות, זה קצת בעיה לא לרצות שמישהו יעשה את תפקידו רק כי הוא גבר או אישה. גם אם זה יכול להיות מובן. ובנוסף, רוב הדברים האלו לא באמת קשורים לגברים או נשים, אלא לאופי של אדם.
ולפעמים החשש יותר קשור לתפיסות שלנו מאשר לאדם באמת.
באופן ראלי, אני לא חושבת שאם תבקשי שיחליפו מלווה, בטיעון כללי של "הוא גבר", יסכימו לכך.
לעומת זאת, אם תגידי "מפריע לי ש... איך אפשר לעזור?". יש יותר סיכוי לקדם פתרון, או לקבל תשובה שתניח את דעתך.
ואני מוסיפה אמירה באופן כללי, והיא לא מכוונת אישית אלייך. אני חושבת שכדאי לנסות לחלק את החששות שלנו כהורים - למבוססי מציאות, מול תפיסות והנחות.
תמיד אפשר לחשוש, אבל לפי איך שאני קוראת כאן בפורום לאחרונה, החשש הופך לברירת מחדל שיש לפתור בכל מחיר (ראי ערך הדיון על הקלטות). וזה בסדר לשים קווים אדומים, אבל קודם להבין מה בדיוק בדיוק מפריע, ולהבין מה המחיר שמשלמים כשאנחנו רוצים לדעת הכל ולעשות הכל בדרך שנראית לנו הכי מדוייקת.
יש פתרונות ביניים, וכשמדייקים את הפחד, אפשר גם להגיע אליהם.
