פעם בלימודי התואר השני קמתי ביום חורף אחד להכין לי כוס תה, ובנחמדות שאלתי את הסטודנט שהיה איתי במעבדה אם להכין גם לו.

אז מסתבר שהוא צם כי אותו יום היה י' בטבת.

(ראוי לציין שהסטודנט ההוא ואני היינו הדתיים הכמעט יחידים בקבוצה)

לי קרה שהקראתי לבעלי רשימת קניות בקול

ומסתבר שהמיקרופון היה פתוח והמרצה זרק איזה בדיחה 🤦‍♀️

שאח שלי נגע בי וקפצתי כי אנחנו אסורים

או שהעברתי דברים לאבא שלי והנחתי חחחחח

וכולי צעירונת חששנית

מסיימת לשבת עם המנהלת

מתרוממת מהכיסא כשהתיק שלי תלוי לי על הכתף (תיק מחשב + קלסר) עושה חצי סיבוב עם הגוף ומעיפה באלגנטיות עם הקצה של התיק כוס קפה גדושה שהמנהלת הניחה לה על הדלפק.

בהשגחה פרטית מופלאה הכוס נשפכת על ערימת מסמכים חשובים שהונחו על השולחן וכמובן מתנפצת על הרצפה כדי למקסם את האירוע

הצילו 🤣

באנו לחתום חוזה על קניית בית!! מול העו"ד של החברה הקבלנית.

אני בשבוע 39+4

בעלי מתעקש לעבור עמוד עמוד לראות שהחוזה שאנחנו חותמים עליו הוא אותו חוזה שנתנו לנו לעבור עליו בבית.

אני מבקשת להכין לי כוס קפה

העו"ד אומר שלא כדאי כי זה עלול להשפך על החוזה

אני מתעקשת שאין סיכוי

מכינה לי קפה

ושופכת אותו בטעות על החוזה.

חזרתי לעבודה אחרי שנת שבתון והנחתי את התיק החדש שלי על כוס הקפה של המנהלת החדשה.

יוצאת לכיוון המכולת בלי מטפחת.

אני מחכה למעלית, הדלת נפתחת מגיעה להיכנס ושכנה פוגשת אותי מההלם שלא הבנתי שמשהו לא תקין.

תבינו שאני חרדית, שכולם בסביבה שלי מסתפרים 0 0 0 0  (אני לא, השארתי את השיער מבחירה)

לא היה נעים

אני פעם פתחתי את הדלת למישהו בלי מטפחת!!

אבל להגנתי אגיד שהייתי בהתאוששות בבית אחרי ניתוח 

והוא בדלת דפק ודפק ודפק ודפק ודפק

ובסוףףף, שאל איפה גרה משפחת כהן

וכל העניין של בגלל, אני חייבת להבין את זה יום אחד! אמאל'ה, איך אפשר לעמוד ככה מול בעלך?! 🫣😵‍💫🫣😵‍💫

וזו גם שכנה שמכירה אותי עוד מלפני החתונה ככה שידעה מצוין שאני נשואה

טוב שרק היא ראתה אותי

האישה לא מורידה את המטפחת ליד בעלה

בלילה המטפחת נדבקת לקרקפת כמו סקוצ ככה שהיא פשוט לא נופלת

לא ניסיתי כך שלא יכולה לאשר או לשלול חחח

כמו שזה נשות הציבור החרדי חוץ מליטאים, ספרדים, ברסלב וחבד ועוד כמה חסידויות קטנות שהן לא במיינסטרים החסידי)

תחשבי כמה חסידויות ענקיות יש לך שכל הנשים שם מסתפרות (רק מלמעלה החסידויות הגדולות שנוהגים להסתפר בהן: בעלז ויזניץ חצי גור באיין כלל חסידי וקרלין וזה עוד לפני שמתייחסת לתולדות אהרון ואברהם יצחק)

לדעתי זה מלא, לא יודעת להגיד לך בחלוקה כמה אחוז מהציבור החרדי הכולל אבל לא הייתי מגדירה כמצוצמם.

נ.ב. כמובן שבכל חסידות יש כמה "סוררות" כמוני וזה בסדר  

כתבתי כאן באופן כללי בהתאם להלך רוח שלהם..

גם צאנז מסתפרות לגמרי

ובחבד הבנתי שמספרות קצר אבל לא 0

גם אחד מהשני סלונים ממש מקפידים על זה - הייתי אצל מדריכת כלות חסידת סלונים ושיעור שלם הוקדש לזה

מדמיינת לי את הסיטואציה, בטח זה משונה..

וחשבתי שאת מחסידות אחרת.. אפשר מדריכות כלות מחסידות שונה? הן מכירות את כל המנהגים או שפשוט יודעות לומר לך איפה לשאול את אמא שלך? 

ממש לא בכיוון.

הלכתי למדירכה הזאת כי במסגרת החסידות שלנו יש מאין תקנון למי מותר ללכת. היא הייתה ברשימה 

והאמת הייתה מדריכה מעולה! אני הייתי מאוד מרוצה ממנה. יש לה ראש פתוח ובריא ומתאימה למציאות העכשווית

אחד השיעורים היה על להסתפר כמו שגם היה שיעור נוסף של תמיכה בבעל בהליכה לטיש (וגם זה את זה אגב בעלי כמעט לא עושה חחח)

ככה שאת יודעת - הדרכה לחוד ומציאות לחוד

החלטתי שאני לא רוצה בבוקר שאחרי החתונה. בעלי נורא אהב את השיער שלי. שיער שטני מתולתל מושלם!!! ידעתי ועדיין יודעת לטפח אותן הכי טוב שיש.

אז בעלי אמר לי כזה עזבי לא צריך להסתפר ומשם היסטוריה (והיסטריה חחח)

ככה שמעתי

סליחה על הבורות

חחח זה ממש מרתק הנושא הזה🫣

בחבד יש עדיפות שיישאר קוקו קצר ולא ארוך, אבל זה לא לגמרי חובה

בעיקר נוח מתחת לפאה שאין ארוך

בחב"ד זה מטעמי נוחות בלבד..

אין שום עניין כזה 

זה משהו שצריך להגיד מראש בשידוכים?

מעניין אותי חחחחח

לא מצליחה לדמיין אותך עכשיו

אני קוראת אותך המון כאן בפורום וממש מוזר לי עכשיו לנסות לדמיין משהו שונה

זה לא שיש כזה הבדל ביניהם

טוב, ברור שכן

בקטנה..

בתור אחת מבחוץ, מה יש בליטאים שהרגיש לך נכון להגדיר אותי ככה?

מנסה להבין מה יש אצל החסידים שכלכך מבלבל אותך..

בסה''כ אלה שני זרמים שונים בציבור החרדי

גם אצל החסידים יש מלא מלא מלא תתי זרמים

אני לא הגורית שאת מדמיינת אותה, גם לא חסידת סקווער ולא ברסלב

משהו אחר..

אני אוהבת 🥰

וחסידיות לא יצא לי עד היום

ועצם זה שאת פה בערוץ אומר שאת יותר פתוחה מהסטנדרט אז זה הסתדר לי עם זה שכנראה זה מה שאת... לא מתוך מחשבה רבה כן? סתם איזה הנחה שהנחתי לעצמי לפני כמה חודשים

אני באמת יותר פתוחה (מנטלית, בלבוש אני דיי רגילה)

לא כל החסידים דוסים כמו שאחרים מדמיינים אותם.

יש קהילות שלמות שהחל מהרב ועד אחרון החסידים - הקו הכללי פתוח יותר.

אם זה בנושא גישה לרשת (שמותר אצלנו מלכתחילה. לא לצרכי פרנסה ולא למטרות אחרות - מותר), אם זה בנושא הגיוס - מרבית העולם החרדי לא ''מת'' על החסידות שלנו בגלל הגישה בעניין. אצלנו חלק נכבד מהגברים שהם בגיל שלושים ומטה עושים שירות, חלק קטן צבאי, מרביתם אזרחי. הנשים לא עושות. עושים בגרויות בתיכון ותארים בהמשך. בנושא צניעות הלבוש למשל - כן סגור אצלנו (ביחס למה? חח) בהמשך לשרשור הזה הנשים נגיד מסתפרות. מקפידים אצלנו מאוד שלא יראו שיער מהמטפחת מה שנגיד לא מקפידים עליו אצל הליטאים והספרדים. 

בקיצור,

תודה שלמה. 

ומי מגלח אותה כל פעם? היא את עצמה?
מבינה שאת לא מגלחת, אבל מי שכן, זה לא מגרד כל הזמן?

מתעניינת...מקווה שזה בסדר.

או בעצם לא הבנתי

שיער לא מהווה חציצה במקווה, כי אם כן, כולנו חטאות.

צניעות- מול הבעל? זה לא דבר אסור.
מעניין

ככה אני יודעת, אולי יש עוד סיבות

ששיער הוא חציצה. כך נהגו גם הרבה מיהודי הונגריה.

רוב הקהילות והרבנים חד משמעית פסקו אחרת, והדעה הזו התקבלה רק בקהילות ספורות (שהיום הן עצומות מספרית, אבל אלה פוסקים בודדים).

צניעות מול הבעל, וגם מול קירות הבית שלא יראו שערה משערות ראשה (זה ענין קבלי מהזוהר. אמנם יש סיפור בגמרא על טישה קמחית שנהגה כך והגמרא אומרת שרבים עשו כמוה אבל זה לא מוזכר כהמלצה ואפילו לא ברור אם הגמרא משבחת אותה על כך) וכו.

ונכון שתמיד אפשר פשוט לכסות, אבל כשאין שיער אף אחת לא תהיה עם מחשבות שניות אם להיות עם כיסוי או לא ;)

אז לפני החתונה כבר מגלחים? עצוב קצת

אבל כמובן למען הצניעות צריך לעשות הכל.

ממה שאני מכירה בכל אופן.

לא מכירה קהילה שמגלחים לפני.

אפילו שבימינו כבר מגיעות לחתונה עם פאה (רוב הקהילות לא קשור לגילוח), נראה לי פשוט לא חשבו על זה 

לכן חשבתי שלפני החתונה.

ובחדר ייחוד מגלחים לכלה? מול בעלה הטרי?

וואו

אבל כנראה שזה קולא שהחתס התיר. באמת יש פה פער. אולי בשביל לא לבייש, אין לי מושג. באמת מעניין לברר..

מי שמגלחת שם אז לא יודעת אם מולו או שהוא לא מסתכל, אף פעם לא שאלתי

אבל נגיד יש לי חברה שהתקשתה לגלח ביום החתונה והתגלחה נראה לי כמה חודשים אחרי, ובעלה גילח אותה בבית. אבל כשכבר מכירים כמה חודשים זה באמת אחרת

אצל כל מי ששמה כיסוי ראש אחרי החופה,

אם זו פאה אחרת

מטפחת לבנה

וכו

החתן יוצא לריקוד ראשון והנשים מסתכלות במחיצה

רק אחרי איזה 20 דקות גם הכלה יוצאת

בזמן הזה שהגבר לא שם מסדרים לה את המטפחת / הפאה

ומי שמחליט לגלח כנראה עושה את זה בזמן הזה

המטפחת הזאת למשל - תמונה מהרשת רק כדי שתבינו את הרעיון למי שלא ראתה

כיום, כמעט 10 שנים מהחתונה לא הייתי מאפשרת לבעלי לספר אותי.. למרות שהוא ראה אותי בכל פוזה אפשרית

יש גבול 

אצלנו האמא מגיעה לבית של הבת יום אחרי החתונה ומגלחת

אחרי שמסיימים את הטקס לפעמים האמא הולכת

ולפעמים יש כאלה שעושים יותר חגיגה מזה החמות מגיעה לבקר עם מתנה (נוהגים אצלנו להביא עגילי יהלום)

אצלי אחד הסיבות שחמותי כלכך כועסת עליי זה בגלל שלא הסתפרתי. לא באלה בטוב 

היא כבר קנתה את העגילים וממש הופתעה שבחרתי שלא

דרמה בקיצור

זה הפך ממש לשיחת היום כי נוהגים אצלנו שבשבע ברכות הראשון 

הכלה - הנכדה מראה לסבא ליד האוזן שהסתפרה וגם ממנו מקבלים מתנה

בקיצור, היה וטוב שנגמר.

לפחות לסבא שלי יכלתי להסביר את הטיעונים שלי חמותי פחות הייתה בעניין.

צקשיביי

מעריכה אותך על העמידה שלך על רצונותייך 

נשמע מתיש

כל הכבוד לך שהשארת ואת שלמה עם עצמך

בכלל

ירחם זה פשוט לא אמור להיות עניינה

למה היא אמורה לדעת?

היא עצמה לא רואה את השיער הרי

לק"י

גם לא מצחצחת את הבית בלי הפסקה.

וגם לא מגלחת את השיער!

ממש כלה איומה😉😂

זה לא מלכלך את הכתף?

חחחח

שבו שושנושי ספרה שחמותה כל הזמן מסתובבת עם סמרטוט ומנקה כל היום.

שהתורה והההלכה מנוולות את הנשים.

תחשבי אישה גויה יפהפייה, ולידה קרחת מכוסה מכף רגל ועד ראש.

בעיניי מנוול את האישה היהודייה ואת שם ה' שהיא נושאת בתוכה.

צניעות כהשחתה של היופי הנשי? למה?

שלעם ישראל נמאס מהתורה, אז סיכמו עם ה' שמחזירים. קובעים יום ושעה, ועם ישראל מגיע עם משאיות מלאות - ספרי תורה, משנה, גמרא, ספרות גאונים, רמבם, ראשונים, אחרונים, הלכה, מוסר, מנהגים ועוד ועוד. אומרים לה' -הנה, קח. אז ה' אומר להם "מה? מה זה?! הבאתי לכם חמישה חומשים!"

אז בלי לזרוק עליי עגבניות, אני לא קראית, אבל יש הרבה דברים ופסיקות שהן החלטה אנושית, לא אלוקית לא התורה וההלכה אלא דעת יחידים שהיום תופסת באופן מקרי נתח גדול משומרי המצוות, אבל ממש ממש לא התקבלה להלכה כעמדה מיינסטרימית.

מכירה גם את הגישה שכל פסיקה היא ברוח הקודש ואלוקית,אני רואה את זה אחרת - יש בתורה דבר שנקרא פר העלם דבר, שזה קרבן שמקריבים הסנהדרין  במקרה שהם טעו בפסיקת ההלכה. מי שאומר שסנהדרין יכולים לטעות - גם הוא חושב שפסיקת הלכה היא אנושית וזה יכול לקרות. ומי שחושב שזה תיאורטי ובאמת סנהדרין לא יכולים לטעות (יש דעות כאלה) - אז האמירה של התורה עוד יותר חזקה פה, כלומר גם אם לעולם לא תראו אותם טועים, תדעו שיש אופציה כזאת. ש"לא בשמיים היא" לא אומר שזה מסור בידי חכמים והם פועלים מטעם רוח הקודש, אלא שבאמת באמת זה לא בשמיים אלא מסור בידי אנשים אנושיים שלפעמים טועים.

האם אני עדיין מחוייבת להלכה ולפסיקה? כן חד משמעית כי אני מאמינה שזה המבנה של התורה ושל היהדות, שהקבה נתן צק פתוח לרבנים לפסוק. האם כל פסיקה של דעת יחיד היא בעיניי 'מה שהתורה וההלכה חושבות'? לא..

אז לא ככ מטריד אותי שיש פה ושם פסיקות שמסתכלות על דברים בצורה קיצונית למשל, יותר כואב לי על מי שגדל בגישה שיש אמת הלכתית אחת ויחידה וחייבים להשתייך לקהילה שנולדו בה, ולא שאפשר לבחור את הדרך שלך לעבוד את ה'

יש לך שני ניקים דומים?

כי פה את שוקולד פרה עם נקודה בסוף ולמטה בהמשך השרשור יש שוקולד פרה בלי נקודה 

סליחה! גם זה ניק

אבל כן. אני עם הנקודה. נקודה שאומרת המון, אגב.

@שוקולד פרה. *ונקודה*

(חח סיקרנת!!)

אבל מה כשבחרתי את השם לא העלתי בדעתי שיש כזה, אבל עם נקודה..... (כנראה גם בדיוק באותם ימים לא היה הודעות שלך למעלה)

אני באמת צריכה לפתוח חדש ולהחליף

בדיחה נחמדה.

מוזר לי פשוט לשמוע שזה עדיין קיים. 

הופך לנורמלי ;)

ולגבי הניקים - מגניב, רק עכשיו שמתי לב בכלל..

נכנסתי לכרטיסים לוודא שאני לא הוזה, מכמות ההודעות של כל אחת הבנתי שאת המקורית

אבל תדייקי.

התורה וההלכה לא מנוולות את היופי הנשי.

אלא שומרות אותו ומקדשות ומיחדות אותו לבעל.

ברגע שעושים כזה דבר כמו גלאח בשיער  זה מנהג . זה לא הלכה.

לטעמי מנהג שהוא גם הפך ההלכה כי ההלכה אומרת להתקשט לבעל ולהיות הכי יפה בשבילו ולא ההיפך.. 

דעת החתם סופר זה שנכון לגלח את השיער, כדי למנוע חציצה בגלל קשרים בשיער.

אבל הוא לא סובר שהשיער עצמו מהווה חציצה.

(ככה בעלי אמר. לא ראיתי את המקורות בפנים)

מצאתי מאמר מעניין באינטרנט שמרחיב על ההיסטוריה והמקורות למנהג הזה (וגם מסביר למה זה לא מחייב את כל הנשים).

https://hakirah.org/vol21Oratz.pdf

לפי מה שכתוב שם, החתם סופר מזכיר את המנהג הזה (שהיה קיים כבר לפני זמנו, זה לא בעקבות הפסיקה שלו), ובעצם הוא מתייחס אליו בהקשר שבו הוא מסביר למה כלה שטובלת לפני שגילחה את שערותיה - זה בסדר.

אם את מכירה מקורות אחרים, אני אשמח לשמוע.

זה מה שאני מבינה מבעלי וממה שמצאתי פה.

בקובץ שהבאתי לא מובאים דברי החתם סופר.

אבל כן יש שם ציטוט של הרה"ג יעקב בראך זצ"ל, שכתוב בו בפירוש שההנהגה לגלח לגמרי זה מנהג ולא חיוב הלכתי גם למי שנוהגת כך.

"בנות ישראל וכו' שאין הולכין בגילוי שער―ובעש"ט ותלמידיו זי"ע הנהיגו שלא  יהי' להם שער כלל ואם כי ודאי על פי דין מותר להם לשאת שערות קצרות ונזהרים  מחציצה מ"מ יפה כח המגלחים כל שערותיהן אעפ"י שמבואר בש"ס שנוול לה  להיות מגולחת לגמרי וכו' הרי ראינו בטבילת גר שחוששין לגלח כל שערו מחשש  חציצה ובדורות אלו שנתמעטו הלבבות אם הבעל אין מקפיד על זה מה טוב מנהג זה לגלח כל שערן וכו'."

קטע שהוא ממש אומר במפורש. אני זכרתי שלמדנו בבי"ס בנושא הזה שיש איזה מכתב שאבא כתב לבת שלו לפני החתונה והסביר לה שהשיער הוא חציצה וכו ולכן היא חייבת את הגילוח. עכשיו ממש מענין אותי לחפש את זה כי זה מנהג כזה חזק.

יקח לי בטח כמה ימים להגיע לזה

להסרת שדיים.

ככה יהיה יותר קל ללכת בצניעות

ככה יהיו פחות מחשבות סוררות לגברים

ככה לא יראו צורת אישה.

מזעזע.

ברררר

לא מסתובבים בלי מטפחת?

שואלת מסקרנות אם זה בסדר

מעולם לא הסתובבו בבית בלי מטפחת

אצלי בבית אני בלי אבל משערת שככל שהילד יגדל כן אכסה

בסביבה שלי - כולן עם מטפחת תמיד

לא נעים שיראו את אמא עם קרחת.

לא אצלי אצל חמותי ואמא שלי

גיס שלי בן 3 שמע אותי אומרת שבא לי מקלחת

אז הוא אמר לי אבל את לא יכולה להתקלח יש לך מטפחת🤣

אמרתי לו מה אמא לא מתקלחת? הוא אמר לי לא חחח

ושאלתי אותו איך הוא מתקלח עם כיפה הוא אמר לי מוריד אותה ולא הבין מה אני רוצה חחחח

לא קישר בין האופציות

ויש לי שיער ארוך ויפה

מורידה מטפחת רק בחדר שלנו

ואפילו בחדר עם בעלי כשאנחנו יחד

הכל מגולה חוץ מהשיער

אף פעם לא בדקתי מה הסיבה שאנחנו מקפידים קשור לקבלה אולי

כזה אף פעם לא שמעתי..

מתי את כן מורידה?ואם אפשר לשאול למה את נוהגת כך? 

לבעלי זה חשוב אז מכבדת

זה לא שאסור לו לראות או לגעת בשיער רק שאני לא אסתובב בלי.

אגב בזמן החיבור עצמו יש כן ענין מהזוהר שהשיער יהיה מכוסה

בחיים לא שמעתי על זה..

אישית לא מתחברת אבל אשרייך

לעניות דעתי כל העניין בלכסות את השיער זה שהבעל יוכל ליהנות מיופיו ולא אחרים.. 

ואני לא מסתובבת בבית בלי כיסוי ראש

יצאה לי טעות מקלדת, רציתי לכתוב גלח.

אז בעצם האישה נראית בפני בעלה רק עם כיסוי ראש?

וואי ממש מוזר לי, תמיד ידעתי שהשיער הוא כח נשי עוצמתי, מלא אנרגיה (כמו עם שמשון) לכן אישה מכסה את הראש בפני העולם כי זה משדר אנרגיות חזקות אבל בפני בעלה זה דווקא כלי לקשר וחיבור.

טוב, סליחה על הנצלוש! 

שבוע שעבר הגעתי לעבודה עם הילדים.

היה שלב שהלכתי לשירותים, והילדים חיכו לי בחוץ.

זה שירותים עם מחיצות כאלה שמחלקות את החדר לתאים, לא קירות בנויים.

הקטן שלי פשוט זחל מתחת ונכנס לי לשירותים.

ועוד משהו-

נתתי לתלמידה להתקשר הביתה, ובטעות חייגתי לדודים שלה במקום ההורים. (יש לה בת דודה איתה בכיתה, יש להן שם משפחה שונה).

הילדה מדברת עם הדוד. ואף אחד מהם לא קולט את הטעות.

רק אחר כך שמתי לב למה שהיה.

החדר של המנהל והחדר שלי ושל עוד עובדת הוא אחד ליד השני.

יום אחד יצאתי מהחדר לכיוון החדר שלו והוא יצא לכיוון המטבח

ובום טראח 🙄התנגשתי בו אבל מכל הלב חחחחח וחברה שלי צוחקת מהצד- ראיתי את זהההה😂😂

תאונה חזיתית |הקוף שמכסה את הפנים|

זה בדיוק מה שהיה עם הבוס.

והוא גבוה ממש.

ואני נמוכה יחסית

נתקעתי לו בחזה עם הפנים שלי. מביך ברמות על.

עומדים לצאת מבית חמי וחמותי בצאת שבת.

אנחנו מפטפטות קצת על הא ודא, ואני מרגישה משהו בכיס.

היי, מעניין מה זה? מוציאה מהכיס בסקרנות.

זה

היה

עד.

לא זכרתי שזאת את

אבל זכרתי את הסיפור

אין פדיחות יותר מיזה איןן

סתםםם

קברנו שתינו את הסוד עמוק מאוד

שביקשתי פעם מחמי לקנות לנו נייר טואלט (זה מקובל אצלנו לבקש להשלים בסופר משו אם צריכים) וביקשתי דווקא את הצבעוני

אז הוא אומר לי - את בטוחה? לא לבן? אני יודע שקונים רק לבן

לקח לי כמה שניות להבין..🤦

לא מכירה כזה דבר

לא הבנתי...

(האמת דווקא הפוך, הייתי חושבת שרצוי דווקא צבעוני)

זה לשיטה שהוא כן מקבל טומאה

בשביל לא להסתבך עם הלבן ועם מה שרואים או לא רואים

כדאי להשתמש בטישו צבעוני

רצוי לא צבע ורוד כדי לא בלבל בין סיבים של הנייר לבין נימי דם.

וחמתי פדנטית

כמו שאני מכירה אותה, היא השתמשה רק בלבן כי לא יודעת את ההלכה הזו..

זה לא בד. לא בודקים כתמים על טישו בכל מקרה.

אבל אם סיב של טישו ורוד או כתום ידבק איפושהו לגוף ואחכ יוריד לך צבע על עד אז זה עלול ליצור שאלות והתלבטויות.

אז עדיף לבן וזהו

אני יום אחד ישבתי עם אמא שלי על המחשב שלי ועבדנו יחד על משו.

ואז חיפשתי בהורדות איזה תמונה שקשורה, ועברתי על התמונות בגדול, ואז הופיע על המסך תמונה גדולה של עד עם שאלה רצינית. (צילמתי כי ניסיתי לראיין את GPT עליו, מיותר לציין שהוא ממש בור ועם הארץ בנושא)

אני ואמא שלי פרצנו בצחוק

מהמצלמה זכרתי למחוק את זה מיד, אבל בהורדות במחשב זה נשאר...

לא חשבתי בשום שלב להתייעץ איתו מעשית, ברור שזה מופקע.

שאחרי הברית של הקטן, המוהל היה איתנו בקשר, וביקש כל כמה ימים שנשלח לו תמונה של המקום.

כמובן שמחקתי אחר כך את כל התמונות.

כל הפלאפון שלי היה תמונות של הברית... כי היה נראה לי לא משהו וכל היום שלחתי למוהל, כל פעם שפתחתי את הפלאפון פחדתי שהילדים יראו את זה 🫣

חברה שלי שאבא שלה מוהל מפורסם אומרת שהתמונות שלו בפלאפון ממש ...... 😷

ובין כל התמונות הייתה תמונה של בדיקת הריון שצילמתי כדי להראות לבעלי כי הוא היה אז בסדיר 🤭

רק אח"כ קלטתי את זה.. 

הגעתי להתראיין לעבודה עם בטן של שבוע 38, הייתי אז בהריון רביעי ובמקום העבודה הסופר חילוני שהגעתי אליו זה היה דבר נדיר ממש (מאז נולדו לי עוד פי 2 ילדים, וההלם הלך וגדל).

כל הראיון המנהל של התחנה רק היה עסוק לדבר איתי על ההריון, להגיד למראיינת השנייה איזו רזה אני ניראית שלא להאמין שאני צריכה ללדת, ושזה הריון רביעי, זה היה בערך כל הראיון.

התקבלתי כמובן, עובדת שם כבר מעל 14 שנה

אבל התחלתי רק שהוא היה בן 5 חודשים

שרשור הפאדיחות הזה גורם לי לחשוב איזו פעורה אני.

כי קרה לי הרבה דברים דומים, אבל לא החשבתי את זה כפאדיחה, אלא כדברים שיכולים לקרות לכל אחד ודי (חוץ מלצאת בלי מטפחת- שקרה לי פעמיים ומזה כן התפדחתי).

רוצה לספר לא ממש פאדיחה, אלא ארוע שהייתי בו פעורה ברמות וקלטתי את זה רק אחרי כמה שעות (ולכן גם הניק האנונימי- שיתפתי בסיפור הזה הרבה אנשים...).

בוקר לחוץ אחד חניתי לקניה קצרצרה במכולת, וכשבאתי לצאת ג'יפ צבאי חסם אותי- כשהוא מותנע ופשוט עומד על הכביש של החנייה. דחפתי ראש לג'יפ וביקשתי שיזוזו, אבל הנהג לא היה שם (נכנס לקניות) אלא רק חייל אחר במושב ליד, שאמר שאסור לו לנהוג ברכב צבאי. אז אני, בלי לחשוב יותר מדי, התיישבתי במושב של הנהג, נסעתי חצי מטר, והמשכתי לי בנחת ליום העבודה.

רק בדיעבד חשבתי שבטח החייל היה בשוק מוחלט מהמתנחלת ההזויה...

תני עוד סיפורים כאלההה

הרגת אותי עכשיו

אני אוהבת לקרוא לבעלי בצחוק ר' ישראל מאיר בן ר' יהונתן ליפא (כמובן שמות בדויים, אבל הרעיון של לקרוא לו בשמו ושם אביו עם ר' לפני)

ויום אחד היינו אצל חמותי והכרזתי בקולי קולות ככה, פתאום אני קולטת את חמי מסתכל עלי עם זוג עיניים, למה אני מכריזה את השם שלו

לא מקובל אצלנו לקורא להורים בשמות שלהם, בטח ובטח לא בפניהם..

ה' ישמור אם זה היה קורה לי עם חמי

לא כי לא מקובל אצלם לקרוא בשם, אלא כי לא נעים לי.

לק"י

בקרבה נפשית שאקרא להם ככה.

אבל ככה מקובל אצלנו..

ככה גיסתי קוראת

האמת לא אבא לאבא שלו אני לא אפנה בחיים

רק כשמדברים עליהם עם הגיסות וכו אז אומרים אבא ואמא

אבא ואמא שלך?

אצלנו זה מוזר מידי אז אומרים אבא ואמא

לק"י

אבל גם עם האחים שלו לא יוצא לי הרבה לדבר, וגם אם יצא לדבר על ההורים שלו, אני אגיד "אבא/אמא שלך".

לי זה לא נשמע מוזר.

וגם לא רגילים אצלם שהגיסים אומרים אבא ואמא.

עד שאני תופסת אותה

חחחחחח מרגישה לפעמים כאילן אני מנסה לתפוס מלצר במסעדה 😂😂😂😂

אבל אנחנו כבר לא נפגשים הרבה, אז לא יוצא לי הרבה לא לקרוא להם....

להורים שלי אני קוראת אבא ואמא

ובעלי בא מבית אמריקאי, ושם קוראים להם ממי וטטי, אז אני קוראת להם גם ככה

לחמותי אני ממש בקלות קוראת ממי, לחמי אני לפעמים קוראת בהקשר של הילדים זיידי, לפעמים טטי, ולפעמים לא קוראת לו והוא בא לבד...

ודברים נפתחו ממש אחרי החתונה

גם אצלי זה היה הקשר הכי יציב והבנתי על עצמי שאני מעדיפה מישהו ללכת איתו יחד במיוחד שהיו לי לפניו קשרים מרגשים אך כמו שהם עלו מהר כך הם נגמרו

זה לא שהיום הכל מושלם אבל מי שהוא, מה שהוא עבורי ובעיקר הדרך שעשינו יחד מחפה על הכל

חשוב לי להדגיש- זה היה נכון לי

אני הבנתי שמבחינתי נישואין זו עבודה משותפת וראיתי בבעלי אדם שעונה על ההגדרה הזו,  זו לא הייתה החלטה שכלית,  היה בקשר מציאת חן והיה לי כיף, חיכיתי לפגישות. עם זאת, היו לי קשרים מרגשים יותר, אך הבנתי שמבחינתי  אני מעדיפה את מה שיש לי עכשיו מאשר לדמיין לעצמי מציאות אחרת.  

בזוגיות תמיד יהיה משהו מאתגר, זוגיות היא חלק מהתיקון שלנו (במובן החיובי, אתגר שמפתחת אותנו)

מקווה שזה עזר ולו במעט

בהצלחה🙏🏻

זה עוזר לשמוע..

אצלי זה קצת שונה

כיף לי בזמן הפגישה, אבל בין לבין אין ציפיה כל כך וגם מציאת החן בשאלה.. 

אבל באמת יש פחד שאין הרבה אפשרויות אחרות וגם בבחור אחר אמצא משהו שמפריע..

מההתחלה היו כמה דברים ש"קפצו" לי במראה שלא היו כמו שציינתי, וגם לא ממש הייתי "מאוהבת".

אבל היה כיף יחד, היה "קליק" מיידי והתקשורת הייתה מאוד זורמת.

אחרי החתונה דברים ממש נפתחו.

עדיין אולי היה לי כיף אם בעלי היה קצת יותר גבוה למשל, אבל זה, ושאר הדברים החיצוניים, כ"כ שוליים וחוורים בחיים האמיתיים. וברור לי שבעלי, כמו שהוא, הוא המתנה הכי גדולה שיש לי בחיים...

מה שכן, אם מחליטים שכן, אסור שזו תהיה 'התפשרות' אלא החלטה שלמה ושמחה, לקבל אותו על סך חלקיו הטובים ואלו שפחות.

אבל בשלב שלך- קודם כל לפתוח עוד את הלב, זה הבסיס לתת למשהו לקרות

אם יש דחיה אז לא.

מה שהפריע לי חיצונית בבעלי מפריע לי עדיין היון אחרי הרבה שנות נישואים ואהבה גדולה ובוערת.

היה לי מאד מאד טוב איתו מבחינה נפשית ורגשית וזה מה שבסוף עזר לי לקבל את ההחלטה.

והלב נפתח והיום רואה בו מלא יופי שלא ראיתי אז 

ונשיאת חן כן נבנית גם מקרבה רגשית.

אבל, 

בנישואים יש כל מיני תקופות

ולפעמים יש בלב גם עוד דברים לצד האהבה

ואז פתאום מאד בולט

האף הבולט/השין השורקת/הצורה שבה הוא נוגע באף או ווטאבר.

ומציק.

ועוד יותר כשזה עובר לילדים.... זה עוד יותר מעצבן... (במיוחד אם את אוהבת את איך שאת נראית)

סגנון לבוש אצלי זה משהו שהתאזן ביננו מאד עם השנים וזה לדעתי זניח.

זהו זה השיתוף הכי כנה שאני יכולה לתת לך...

אם אין משיכה אבל גם אין רתיעה, מניסיוני זה עובד לגמרי. כלומר לגמרי קיימת משיכה (עכשיו, אחרי החתונה וכו). המשיכה לא חייבת להתבסס על מכלול הפרטים שלו - גובה, משקל, רמת שיעור, צבע עור, צבע עיניים וכו' וכו. אבל אני מרגישה ששילוב של משיכה רגשית יחד עם פרטים שכן יפים בעיניי (גם אם אובייקטיבית הם קטנים), זה לגמרי עובד, והמשיכה חזקה. לא כאיזו פשרה, אלא כעובדה בשטח. לשם הדברים התגלגלו.

אבל מהתגובה הנוספת שכתבת, אני תוהה האם המראה נותן לך "סיבה טובה" לחתוך כי גם ככה את בסימן שאלה לגבי הקשר ביניכם, או שבאמת המראה הוא מה שמקשה כרגע על הקשר להתקדם. (שני הדברים לגיטימיים לחלוטין, כן? רק כדי לדייק לעצמך את המצב בשביל שתחליטי מה שנכון ומתאים לך❤️)

המראה עדיין חוסם אותך?
גם הקול עדיין
הלבוש? (למרות שלבוש אפשר לשנות בהמשך, מה שכן יכול שמפריע לך למשל סגנון- פשוט מידי, ציציות בחוץ...

בעיקר כשאני רואה אותו "מבחוץ" יותר.. מרחוק.  בזמן שיחה כשיושבים אחד ליד השני אני פחות ממוקדת בזה.

הקול די מעצבן אותי בטלפון, אבל פנים מול פנים יותר טוב.  הלבוש מציק כי הוא בסגנון ממש שונה משלי..

יוצאים כבר זמן מכובד.. יותר מ4 חודשים

שאין אינטימיות רגשית

יותר קשה להתחבר לבנאדם אם אין מספיק חיבור רגשי

הייתי ממליצה לך לנסות לדבר איתו שתעבדו על זה

שיהיו יותר שיחות עומק

בעיני זה דבר שלוקח הרבה יותר מארבעה חודשים

מה גם שיש דברים שמרגישים בנוח לומר רק אחרי החתונה

אבל יתכן מאוד שכל אחת מאיתנו מגדירה אינטימיות רגשית באופן אחר

חשוב לשים לב שיש גם את השוני הטבעי בין גברים לנשים בעניין

יש לך מישהי להתייעץ איתה? יועצת שמבינה בתחום, במיוחד על רווקות מאוחרת?

משיכה לא חייבת להיות, יכולה להגיע גם לאחר הישואין.

אבל אסור שתהייה דחיה.

את לא מתארת דחיה, את מתארת חוסר חיבור לקול, ללבוש, לחיצוניות.
תנסי לחשוב עם עצמך, האם זה דוחה אותך, מגעיל אותך, לא מסוגלת לשמוע אותו. או פשוט חוסר נשיאת חן למראה, לקול.
יכולה לשתף שגם אצל בעלי לא אהבתי דברים מסויימים (סגנון דיבור, משהו נוסף בחיצוניות)אבל זה לא דחה אותי, פשוט לא נמשכתי לזה כל כך והיום זה כלל לא מפריע לי (אגב, מפריעים לי דברים אחרים...חחחחח).
הייתי אומרת לך להמשיך לנסות,לחשוב עם עצמך מה לא מוצא חן בעינייך בדיוק. 

להתפלל ואם מרגישה שיש חיבור אבל מה שציינת מציק עדיין, להתייעץ עם מישהי שאת מכירה.
 

תחשבי אם יש איברים מסויימים שכן מושכים אותך בו- פנים/עיניים/ ידיים/ מבנה גוף וכו'. אם אין שום דבר כזה אלא להיפך- יש דחייה, לדעתי עדיף לסיים. אם את כן מוצאת אפילו משהו אחד או שתיים שמושך אותך במראה- תמשיכי.

אחרי החתונה כנראה יהיו דברים שיפריעו לך

דברים שלא ראית קודם/ שיתפתחו עם הזמן/ שיגיעו בעקבות שינויים שלך/ שלו/ של החיים

יש אשליה שבוחרים בן זוג

אבל רב הנסתר על הגלוי

מה שכן בוחרים

זה עם מי לעשות את הצעד של החתונה

זה צעד שכנראה עושים אחרי שהמעלות עולות על החסרונות (או שנמצאים תחת האשליה הנ"ל)

גם כשנשואים

טיב הקשר תלוי בהסתכלות

אם מתמקדים ביתרונות ומתמודדים נכון עם החסרונות

הזוגיות תהיה יותר טובה

אם מתקשים להתמודד עם קיום החסרונות

הזוגיות תהיה פחות טובה

(כולנו אנשים פגומים

גם לאנשים עם תכונות מרשימות

יש פגמים משמעותיים שקשים להכלה)

אני חושבת שהמיקוד צריך להיות

1. בבשלות שלך להתמקד ביתרונות ולהתמודד עם חסרונות

(גם שלך וגם שלו)

2.  בהתפתחות הקשר לשלב שנראה/ מרגיש שהיתרונות שלו עולים על החסרונות 

שלא מסתכלים על חתונה כזה האדם שאיתו אני רוצה לחיות לנצח, זה נורא מלחיץ ככה.

חתונה זה החלטה שזה האדם שאיתו אני רוצה לעשות יחד עבודה כדי לבנות את הזוגיות שתהיה הכי טובה עבור שנינו (ברור שהשאיפה היא שזה יחזיק תמיד)

בעלי לא מושלם אבל גם אני לא מושלמת. התחתנו עם רגש אבל ממש לא היינו מאוהבים עם פרפרים, בהתחלה זה קצת הלחיץ אבל היום אני יודעת שאני פשוט לא הבנאדם שמתאהב כמו בסרטים. אני אוהבת אותו מאוד מאוד ומקורקעת לא פחות.

לגבי סגנון לבוש זה הדבר שהכי קל לשנות בערך.

אולי כדאי ללכת יחד לפגישה עם מטפלת לפני החתונה, יש זוגות שזה מאוד עזר להם להחליט.

קור יכול לגרום לזה,

אם את רואה שינוי בזמן האחרון אולי זה באמת קשור.

ואני מכסה בשמיכה ופוך

השמיכה הרבה פעמים נופלת להם.

אם הייתה יבשה לפני כן - התיאור קלאסי לקור ולחורף.

בגן?  גננת אחרת?
בבית- תינוק חדש?
משהו אחר?
בד"כ הם חוזרים להרטיב כשקורה משהו לאו דווקא שלילי.
מציעה לאחר ששלת דברים אחרים, ללחוש לה בלילה מה שנקרא לחישות לילה.
אצלנו רק זה עזר

ללחוש לה דברים טובים ועוצמתיים באוזן.
את בוגרת, את יכולה ממש לתאר לה את ההצלחה שלה.

כמו שאמרו כאן, מעבר לחורף או קור היה גורם לזה, אז את כבר מלבישה חם, לודא חימום.

דבר שני אצלינו תולעים(!) היו גורמים לפספוסים.

דבר שלישי וירוס, או מחלה לפעמים קודם היה פספוס ומצברוח עצבני ואז שאר התסמינים.  אבל אל אין שום תסמין אחר לא הייתי קופצת לזה.

היא לא מצאה כשהיא קמה, נכון?

פרקטית, וזה למדתי מהפורום, לשים מגן מזרון/שעוונית+סדין+שעוונית+ סדין, ככה בלילה מורידים סדין ושעוונית ויש מיטה יבשה מוכנה.

הייתי מחכה קצת רואה שזה עובר ואם זה עובר לא נראה לי בגיל הזה הייתי מייחסת לזה חשיבות. גם אם כבר גמולה

מה שאלת במשפט

"היא לא מצאה שהיא קמה"?

איך תולעים גורמים לפספוסים?

ובאמת אאמץ את העניין של השכבות במיטה לא חשבתי על זה 

הולכים לישון.

אחרת בוודאות מפספס. נראה לי תקין לחלוטין לגיל הזה.

לפני חודש היתה ישנה לילה שלם וקמה יבשה?

וזה הקטע שנניח ופספסה פעם אחת א זזה כאילו עשתה בשירותים

מאיפה יש לך מלאי שאת יכולה לפספס עוד פנמיים??

לק"י

אולי מגש פירות לא גדול.

רק לברר מראש אם יש מקרר למאושפזים. 

חוץ מאוכל גם חומר קריאה יהיה רעיון טוב

לא נעים אבל ביום חול הטלפון מעסיק אותי

בשבת- קצת משעמם...

זה.

אולי צריך להתחיל עסק, ספרייה ניידת עם משלוחים או משהו 😅

שייך לארגן חופשה לשניכם לכבוד היומולדת? זה גם הפקה שווה וגם משהו שכנראה יקל עלייך אם את שחוקה...

יש לי שני קטנים צפופים שדבוקים אלינו ממש (אחד יונק) והגדולים יותר גם דורשים סידור ראוי… לא רואה כל כך אופציות למי לתקוע אותם

עשיתי את זה לפני כמה שנים כשהיו לנו פחות ילדים והתינוק התורן היה בבטן אז חמותי זרמה

(תינוק יונק אולי יכול להצטרף)

למשל - חדר בריחה או ניווט זוגי.

ולהזמין לו מתנה באינטרנט, כדי שלא תצטרכי להתרוצץ.

(בתקווה שמבחינה כספית אתם יכולים לאפשר את זה...)

אם יש לכם בוקר חופשי בלי הילדים אז ניווט זוגי זאת חוויה מהממת בעיניי (יש עוד אפשרויות כמובן, אפשר גם צניחה חופשית אם אתם בעניין 😅)

סדנא זוגית (בבית/בחוץ)

בריכה

לא יודעת מה הרף שלכם, אני ביומולדת הראשון של בעלי הכנתי עוגה שווה וזהו, אפילו על מתנה לא התארגנתי, וזה היה יומולדת עגול 🙈

אז בעצם הצבתי רף כזה נמוך שהכל טוב יותר ממנו... (אם כי עדיין אוכלת את עצמי על ההזנחה ההיא)

רעיונות מהממים אשמח ממש להמלצות ספציפיות

סדנא/בריכה/ניווט

לא מכירה מומלצים בתחום אבל נשמע לי כיף.

יש לי תקציב לזה אבל ממש אין לי ראש.

חלק ממה שעשיתי עד היום כלל בתי מלונות בהפתעה, מתנות יקרות וכמובן ארוחות משוגעות ועוגות מעוצבות מעשה ידי. קיצר די השתגעתי על זה

תחפשי בגוגל.

ובהצלחה!

פתאום לראות איך הוא התבגר, ולקצור את הפירות שעבדתם עליהם כל כך קשה.

משמח מאוד!

הוא נשמע מותק ממש.

שרק יהיו לכם עוד ועוד נחת ושמחה

וטוב שיש תמיד תקווה

ברור שזה בסדר!!!

וגם לא לעשות שום דבר+ להזמין לעצמך משהו טעים שישמח אותך🫶

נשמע קשה מאוד וכואב

ואת הגננת חובה לסנן ולא לענות

כמה כוח יש בפשטות של הסביבה הנשית

כל כך תודה 

וצריך

ממש יפה שהצלחת לשמור את זה אחרי שהילדים נרדמו.

מצטרפת, כל מה שעובר לי בראש היום זה מה השכנים שמעו, ומה הסיכוי שהם לא היו בבית היום. 

איזו אישה לביאה את

עם כמה את מתמודדת

תבכי כמה שאת צריכה

תנקי את הלב

ותנשמי נשימות חדשות❤️

נשמע לא פשוט, את גיבורה שבכלל שרדת לספר
מבאס שאין עזרה.