פעם בלימודי התואר השני קמתי ביום חורף אחד להכין לי כוס תה, ובנחמדות שאלתי את הסטודנט שהיה איתי במעבדה אם להכין גם לו.

אז מסתבר שהוא צם כי אותו יום היה י' בטבת.

(ראוי לציין שהסטודנט ההוא ואני היינו הדתיים הכמעט יחידים בקבוצה)

לי קרה שהקראתי לבעלי רשימת קניות בקול

ומסתבר שהמיקרופון היה פתוח והמרצה זרק איזה בדיחה 🤦‍♀️

שאח שלי נגע בי וקפצתי כי אנחנו אסורים

או שהעברתי דברים לאבא שלי והנחתי חחחחח

וכולי צעירונת חששנית

מסיימת לשבת עם המנהלת

מתרוממת מהכיסא כשהתיק שלי תלוי לי על הכתף (תיק מחשב + קלסר) עושה חצי סיבוב עם הגוף ומעיפה באלגנטיות עם הקצה של התיק כוס קפה גדושה שהמנהלת הניחה לה על הדלפק.

בהשגחה פרטית מופלאה הכוס נשפכת על ערימת מסמכים חשובים שהונחו על השולחן וכמובן מתנפצת על הרצפה כדי למקסם את האירוע

הצילו 🤣

באנו לחתום חוזה על קניית בית!! מול העו"ד של החברה הקבלנית.

אני בשבוע 39+4

בעלי מתעקש לעבור עמוד עמוד לראות שהחוזה שאנחנו חותמים עליו הוא אותו חוזה שנתנו לנו לעבור עליו בבית.

אני מבקשת להכין לי כוס קפה

העו"ד אומר שלא כדאי כי זה עלול להשפך על החוזה

אני מתעקשת שאין סיכוי

מכינה לי קפה

ושופכת אותו בטעות על החוזה.

חזרתי לעבודה אחרי שנת שבתון והנחתי את התיק החדש שלי על כוס הקפה של המנהלת החדשה.

יוצאת לכיוון המכולת בלי מטפחת.

אני מחכה למעלית, הדלת נפתחת מגיעה להיכנס ושכנה פוגשת אותי מההלם שלא הבנתי שמשהו לא תקין.

תבינו שאני חרדית, שכולם בסביבה שלי מסתפרים 0 0 0 0  (אני לא, השארתי את השיער מבחירה)

לא היה נעים

אני פעם פתחתי את הדלת למישהו בלי מטפחת!!

אבל להגנתי אגיד שהייתי בהתאוששות בבית אחרי ניתוח 

והוא בדלת דפק ודפק ודפק ודפק ודפק

ובסוףףף, שאל איפה גרה משפחת כהן

וכל העניין של בגלל, אני חייבת להבין את זה יום אחד! אמאל'ה, איך אפשר לעמוד ככה מול בעלך?! 🫣😵‍💫🫣😵‍💫

וזו גם שכנה שמכירה אותי עוד מלפני החתונה ככה שידעה מצוין שאני נשואה

טוב שרק היא ראתה אותי

האישה לא מורידה את המטפחת ליד בעלה

בלילה המטפחת נדבקת לקרקפת כמו סקוצ ככה שהיא פשוט לא נופלת

לא ניסיתי כך שלא יכולה לאשר או לשלול חחח

כמו שזה נשות הציבור החרדי חוץ מליטאים, ספרדים, ברסלב וחבד ועוד כמה חסידויות קטנות שהן לא במיינסטרים החסידי)

תחשבי כמה חסידויות ענקיות יש לך שכל הנשים שם מסתפרות (רק מלמעלה החסידויות הגדולות שנוהגים להסתפר בהן: בעלז ויזניץ חצי גור באיין כלל חסידי וקרלין וזה עוד לפני שמתייחסת לתולדות אהרון ואברהם יצחק)

לדעתי זה מלא, לא יודעת להגיד לך בחלוקה כמה אחוז מהציבור החרדי הכולל אבל לא הייתי מגדירה כמצוצמם.

נ.ב. כמובן שבכל חסידות יש כמה "סוררות" כמוני וזה בסדר  

כתבתי כאן באופן כללי בהתאם להלך רוח שלהם..

גם צאנז מסתפרות לגמרי

ובחבד הבנתי שמספרות קצר אבל לא 0

גם אחד מהשני סלונים ממש מקפידים על זה - הייתי אצל מדריכת כלות חסידת סלונים ושיעור שלם הוקדש לזה

מדמיינת לי את הסיטואציה, בטח זה משונה..

וחשבתי שאת מחסידות אחרת.. אפשר מדריכות כלות מחסידות שונה? הן מכירות את כל המנהגים או שפשוט יודעות לומר לך איפה לשאול את אמא שלך? 

ממש לא בכיוון.

הלכתי למדירכה הזאת כי במסגרת החסידות שלנו יש מאין תקנון למי מותר ללכת. היא הייתה ברשימה 

והאמת הייתה מדריכה מעולה! אני הייתי מאוד מרוצה ממנה. יש לה ראש פתוח ובריא ומתאימה למציאות העכשווית

אחד השיעורים היה על להסתפר כמו שגם היה שיעור נוסף של תמיכה בבעל בהליכה לטיש (וגם זה את זה אגב בעלי כמעט לא עושה חחח)

ככה שאת יודעת - הדרכה לחוד ומציאות לחוד

החלטתי שאני לא רוצה בבוקר שאחרי החתונה. בעלי נורא אהב את השיער שלי. שיער שטני מתולתל מושלם!!! ידעתי ועדיין יודעת לטפח אותן הכי טוב שיש.

אז בעלי אמר לי כזה עזבי לא צריך להסתפר ומשם היסטוריה (והיסטריה חחח)

ככה שמעתי

סליחה על הבורות

חחח זה ממש מרתק הנושא הזה🫣

בחבד יש עדיפות שיישאר קוקו קצר ולא ארוך, אבל זה לא לגמרי חובה

בעיקר נוח מתחת לפאה שאין ארוך

בחב"ד זה מטעמי נוחות בלבד..

אין שום עניין כזה 

זה משהו שצריך להגיד מראש בשידוכים?

מעניין אותי חחחחח

לא מצליחה לדמיין אותך עכשיו

אני קוראת אותך המון כאן בפורום וממש מוזר לי עכשיו לנסות לדמיין משהו שונה

זה לא שיש כזה הבדל ביניהם

טוב, ברור שכן

בקטנה..

בתור אחת מבחוץ, מה יש בליטאים שהרגיש לך נכון להגדיר אותי ככה?

מנסה להבין מה יש אצל החסידים שכלכך מבלבל אותך..

בסה''כ אלה שני זרמים שונים בציבור החרדי

גם אצל החסידים יש מלא מלא מלא תתי זרמים

אני לא הגורית שאת מדמיינת אותה, גם לא חסידת סקווער ולא ברסלב

משהו אחר..

אני אוהבת 🥰

וחסידיות לא יצא לי עד היום

ועצם זה שאת פה בערוץ אומר שאת יותר פתוחה מהסטנדרט אז זה הסתדר לי עם זה שכנראה זה מה שאת... לא מתוך מחשבה רבה כן? סתם איזה הנחה שהנחתי לעצמי לפני כמה חודשים

אני באמת יותר פתוחה (מנטלית, בלבוש אני דיי רגילה)

לא כל החסידים דוסים כמו שאחרים מדמיינים אותם.

יש קהילות שלמות שהחל מהרב ועד אחרון החסידים - הקו הכללי פתוח יותר.

אם זה בנושא גישה לרשת (שמותר אצלנו מלכתחילה. לא לצרכי פרנסה ולא למטרות אחרות - מותר), אם זה בנושא הגיוס - מרבית העולם החרדי לא ''מת'' על החסידות שלנו בגלל הגישה בעניין. אצלנו חלק נכבד מהגברים שהם בגיל שלושים ומטה עושים שירות, חלק קטן צבאי, מרביתם אזרחי. הנשים לא עושות. עושים בגרויות בתיכון ותארים בהמשך. בנושא צניעות הלבוש למשל - כן סגור אצלנו (ביחס למה? חח) בהמשך לשרשור הזה הנשים נגיד מסתפרות. מקפידים אצלנו מאוד שלא יראו שיער מהמטפחת מה שנגיד לא מקפידים עליו אצל הליטאים והספרדים. 

בקיצור,

תודה שלמה. 

ומי מגלח אותה כל פעם? היא את עצמה?
מבינה שאת לא מגלחת, אבל מי שכן, זה לא מגרד כל הזמן?

מתעניינת...מקווה שזה בסדר.

או בעצם לא הבנתי

שיער לא מהווה חציצה במקווה, כי אם כן, כולנו חטאות.

צניעות- מול הבעל? זה לא דבר אסור.
מעניין

ככה אני יודעת, אולי יש עוד סיבות

ששיער הוא חציצה. כך נהגו גם הרבה מיהודי הונגריה.

רוב הקהילות והרבנים חד משמעית פסקו אחרת, והדעה הזו התקבלה רק בקהילות ספורות (שהיום הן עצומות מספרית, אבל אלה פוסקים בודדים).

צניעות מול הבעל, וגם מול קירות הבית שלא יראו שערה משערות ראשה (זה ענין קבלי מהזוהר. אמנם יש סיפור בגמרא על טישה קמחית שנהגה כך והגמרא אומרת שרבים עשו כמוה אבל זה לא מוזכר כהמלצה ואפילו לא ברור אם הגמרא משבחת אותה על כך) וכו.

ונכון שתמיד אפשר פשוט לכסות, אבל כשאין שיער אף אחת לא תהיה עם מחשבות שניות אם להיות עם כיסוי או לא ;)

אז לפני החתונה כבר מגלחים? עצוב קצת

אבל כמובן למען הצניעות צריך לעשות הכל.

ממה שאני מכירה בכל אופן.

לא מכירה קהילה שמגלחים לפני.

אפילו שבימינו כבר מגיעות לחתונה עם פאה (רוב הקהילות לא קשור לגילוח), נראה לי פשוט לא חשבו על זה 

לכן חשבתי שלפני החתונה.

ובחדר ייחוד מגלחים לכלה? מול בעלה הטרי?

וואו

אבל כנראה שזה קולא שהחתס התיר. באמת יש פה פער. אולי בשביל לא לבייש, אין לי מושג. באמת מעניין לברר..

מי שמגלחת שם אז לא יודעת אם מולו או שהוא לא מסתכל, אף פעם לא שאלתי

אבל נגיד יש לי חברה שהתקשתה לגלח ביום החתונה והתגלחה נראה לי כמה חודשים אחרי, ובעלה גילח אותה בבית. אבל כשכבר מכירים כמה חודשים זה באמת אחרת

אצל כל מי ששמה כיסוי ראש אחרי החופה,

אם זו פאה אחרת

מטפחת לבנה

וכו

החתן יוצא לריקוד ראשון והנשים מסתכלות במחיצה

רק אחרי איזה 20 דקות גם הכלה יוצאת

בזמן הזה שהגבר לא שם מסדרים לה את המטפחת / הפאה

ומי שמחליט לגלח כנראה עושה את זה בזמן הזה

המטפחת הזאת למשל - תמונה מהרשת רק כדי שתבינו את הרעיון למי שלא ראתה

כיום, כמעט 10 שנים מהחתונה לא הייתי מאפשרת לבעלי לספר אותי.. למרות שהוא ראה אותי בכל פוזה אפשרית

יש גבול 

אצלנו האמא מגיעה לבית של הבת יום אחרי החתונה ומגלחת

אחרי שמסיימים את הטקס לפעמים האמא הולכת

ולפעמים יש כאלה שעושים יותר חגיגה מזה החמות מגיעה לבקר עם מתנה (נוהגים אצלנו להביא עגילי יהלום)

אצלי אחד הסיבות שחמותי כלכך כועסת עליי זה בגלל שלא הסתפרתי. לא באלה בטוב 

היא כבר קנתה את העגילים וממש הופתעה שבחרתי שלא

דרמה בקיצור

זה הפך ממש לשיחת היום כי נוהגים אצלנו שבשבע ברכות הראשון 

הכלה - הנכדה מראה לסבא ליד האוזן שהסתפרה וגם ממנו מקבלים מתנה

בקיצור, היה וטוב שנגמר.

לפחות לסבא שלי יכלתי להסביר את הטיעונים שלי חמותי פחות הייתה בעניין.

צקשיביי

מעריכה אותך על העמידה שלך על רצונותייך 

נשמע מתיש

כל הכבוד לך שהשארת ואת שלמה עם עצמך

בכלל

ירחם זה פשוט לא אמור להיות עניינה

למה היא אמורה לדעת?

היא עצמה לא רואה את השיער הרי

לק"י

גם לא מצחצחת את הבית בלי הפסקה.

וגם לא מגלחת את השיער!

ממש כלה איומה😉😂

זה לא מלכלך את הכתף?

חחחח

שבו שושנושי ספרה שחמותה כל הזמן מסתובבת עם סמרטוט ומנקה כל היום.

שהתורה והההלכה מנוולות את הנשים.

תחשבי אישה גויה יפהפייה, ולידה קרחת מכוסה מכף רגל ועד ראש.

בעיניי מנוול את האישה היהודייה ואת שם ה' שהיא נושאת בתוכה.

צניעות כהשחתה של היופי הנשי? למה?

שלעם ישראל נמאס מהתורה, אז סיכמו עם ה' שמחזירים. קובעים יום ושעה, ועם ישראל מגיע עם משאיות מלאות - ספרי תורה, משנה, גמרא, ספרות גאונים, רמבם, ראשונים, אחרונים, הלכה, מוסר, מנהגים ועוד ועוד. אומרים לה' -הנה, קח. אז ה' אומר להם "מה? מה זה?! הבאתי לכם חמישה חומשים!"

אז בלי לזרוק עליי עגבניות, אני לא קראית, אבל יש הרבה דברים ופסיקות שהן החלטה אנושית, לא אלוקית לא התורה וההלכה אלא דעת יחידים שהיום תופסת באופן מקרי נתח גדול משומרי המצוות, אבל ממש ממש לא התקבלה להלכה כעמדה מיינסטרימית.

מכירה גם את הגישה שכל פסיקה היא ברוח הקודש ואלוקית,אני רואה את זה אחרת - יש בתורה דבר שנקרא פר העלם דבר, שזה קרבן שמקריבים הסנהדרין  במקרה שהם טעו בפסיקת ההלכה. מי שאומר שסנהדרין יכולים לטעות - גם הוא חושב שפסיקת הלכה היא אנושית וזה יכול לקרות. ומי שחושב שזה תיאורטי ובאמת סנהדרין לא יכולים לטעות (יש דעות כאלה) - אז האמירה של התורה עוד יותר חזקה פה, כלומר גם אם לעולם לא תראו אותם טועים, תדעו שיש אופציה כזאת. ש"לא בשמיים היא" לא אומר שזה מסור בידי חכמים והם פועלים מטעם רוח הקודש, אלא שבאמת באמת זה לא בשמיים אלא מסור בידי אנשים אנושיים שלפעמים טועים.

האם אני עדיין מחוייבת להלכה ולפסיקה? כן חד משמעית כי אני מאמינה שזה המבנה של התורה ושל היהדות, שהקבה נתן צק פתוח לרבנים לפסוק. האם כל פסיקה של דעת יחיד היא בעיניי 'מה שהתורה וההלכה חושבות'? לא..

אז לא ככ מטריד אותי שיש פה ושם פסיקות שמסתכלות על דברים בצורה קיצונית למשל, יותר כואב לי על מי שגדל בגישה שיש אמת הלכתית אחת ויחידה וחייבים להשתייך לקהילה שנולדו בה, ולא שאפשר לבחור את הדרך שלך לעבוד את ה'

יש לך שני ניקים דומים?

כי פה את שוקולד פרה עם נקודה בסוף ולמטה בהמשך השרשור יש שוקולד פרה בלי נקודה 

סליחה! גם זה ניק

אבל כן. אני עם הנקודה. נקודה שאומרת המון, אגב.

@שוקולד פרה. *ונקודה*

(חח סיקרנת!!)

אבל מה כשבחרתי את השם לא העלתי בדעתי שיש כזה, אבל עם נקודה..... (כנראה גם בדיוק באותם ימים לא היה הודעות שלך למעלה)

אני באמת צריכה לפתוח חדש ולהחליף

בדיחה נחמדה.

מוזר לי פשוט לשמוע שזה עדיין קיים. 

הופך לנורמלי ;)

ולגבי הניקים - מגניב, רק עכשיו שמתי לב בכלל..

נכנסתי לכרטיסים לוודא שאני לא הוזה, מכמות ההודעות של כל אחת הבנתי שאת המקורית

אבל תדייקי.

התורה וההלכה לא מנוולות את היופי הנשי.

אלא שומרות אותו ומקדשות ומיחדות אותו לבעל.

ברגע שעושים כזה דבר כמו גלאח בשיער  זה מנהג . זה לא הלכה.

לטעמי מנהג שהוא גם הפך ההלכה כי ההלכה אומרת להתקשט לבעל ולהיות הכי יפה בשבילו ולא ההיפך.. 

דעת החתם סופר זה שנכון לגלח את השיער, כדי למנוע חציצה בגלל קשרים בשיער.

אבל הוא לא סובר שהשיער עצמו מהווה חציצה.

(ככה בעלי אמר. לא ראיתי את המקורות בפנים)

מצאתי מאמר מעניין באינטרנט שמרחיב על ההיסטוריה והמקורות למנהג הזה (וגם מסביר למה זה לא מחייב את כל הנשים).

https://hakirah.org/vol21Oratz.pdf

לפי מה שכתוב שם, החתם סופר מזכיר את המנהג הזה (שהיה קיים כבר לפני זמנו, זה לא בעקבות הפסיקה שלו), ובעצם הוא מתייחס אליו בהקשר שבו הוא מסביר למה כלה שטובלת לפני שגילחה את שערותיה - זה בסדר.

אם את מכירה מקורות אחרים, אני אשמח לשמוע.

זה מה שאני מבינה מבעלי וממה שמצאתי פה.

בקובץ שהבאתי לא מובאים דברי החתם סופר.

אבל כן יש שם ציטוט של הרה"ג יעקב בראך זצ"ל, שכתוב בו בפירוש שההנהגה לגלח לגמרי זה מנהג ולא חיוב הלכתי גם למי שנוהגת כך.

"בנות ישראל וכו' שאין הולכין בגילוי שער―ובעש"ט ותלמידיו זי"ע הנהיגו שלא  יהי' להם שער כלל ואם כי ודאי על פי דין מותר להם לשאת שערות קצרות ונזהרים  מחציצה מ"מ יפה כח המגלחים כל שערותיהן אעפ"י שמבואר בש"ס שנוול לה  להיות מגולחת לגמרי וכו' הרי ראינו בטבילת גר שחוששין לגלח כל שערו מחשש  חציצה ובדורות אלו שנתמעטו הלבבות אם הבעל אין מקפיד על זה מה טוב מנהג זה לגלח כל שערן וכו'."

קטע שהוא ממש אומר במפורש. אני זכרתי שלמדנו בבי"ס בנושא הזה שיש איזה מכתב שאבא כתב לבת שלו לפני החתונה והסביר לה שהשיער הוא חציצה וכו ולכן היא חייבת את הגילוח. עכשיו ממש מענין אותי לחפש את זה כי זה מנהג כזה חזק.

יקח לי בטח כמה ימים להגיע לזה

להסרת שדיים.

ככה יהיה יותר קל ללכת בצניעות

ככה יהיו פחות מחשבות סוררות לגברים

ככה לא יראו צורת אישה.

מזעזע.

ברררר

לא מסתובבים בלי מטפחת?

שואלת מסקרנות אם זה בסדר

מעולם לא הסתובבו בבית בלי מטפחת

אצלי בבית אני בלי אבל משערת שככל שהילד יגדל כן אכסה

בסביבה שלי - כולן עם מטפחת תמיד

לא נעים שיראו את אמא עם קרחת.

לא אצלי אצל חמותי ואמא שלי

גיס שלי בן 3 שמע אותי אומרת שבא לי מקלחת

אז הוא אמר לי אבל את לא יכולה להתקלח יש לך מטפחת🤣

אמרתי לו מה אמא לא מתקלחת? הוא אמר לי לא חחח

ושאלתי אותו איך הוא מתקלח עם כיפה הוא אמר לי מוריד אותה ולא הבין מה אני רוצה חחחח

לא קישר בין האופציות

ויש לי שיער ארוך ויפה

מורידה מטפחת רק בחדר שלנו

ואפילו בחדר עם בעלי כשאנחנו יחד

הכל מגולה חוץ מהשיער

אף פעם לא בדקתי מה הסיבה שאנחנו מקפידים קשור לקבלה אולי

כזה אף פעם לא שמעתי..

מתי את כן מורידה?ואם אפשר לשאול למה את נוהגת כך? 

לבעלי זה חשוב אז מכבדת

זה לא שאסור לו לראות או לגעת בשיער רק שאני לא אסתובב בלי.

אגב בזמן החיבור עצמו יש כן ענין מהזוהר שהשיער יהיה מכוסה

בחיים לא שמעתי על זה..

אישית לא מתחברת אבל אשרייך

לעניות דעתי כל העניין בלכסות את השיער זה שהבעל יוכל ליהנות מיופיו ולא אחרים.. 

ואני לא מסתובבת בבית בלי כיסוי ראש

יצאה לי טעות מקלדת, רציתי לכתוב גלח.

אז בעצם האישה נראית בפני בעלה רק עם כיסוי ראש?

וואי ממש מוזר לי, תמיד ידעתי שהשיער הוא כח נשי עוצמתי, מלא אנרגיה (כמו עם שמשון) לכן אישה מכסה את הראש בפני העולם כי זה משדר אנרגיות חזקות אבל בפני בעלה זה דווקא כלי לקשר וחיבור.

טוב, סליחה על הנצלוש! 

שבוע שעבר הגעתי לעבודה עם הילדים.

היה שלב שהלכתי לשירותים, והילדים חיכו לי בחוץ.

זה שירותים עם מחיצות כאלה שמחלקות את החדר לתאים, לא קירות בנויים.

הקטן שלי פשוט זחל מתחת ונכנס לי לשירותים.

ועוד משהו-

נתתי לתלמידה להתקשר הביתה, ובטעות חייגתי לדודים שלה במקום ההורים. (יש לה בת דודה איתה בכיתה, יש להן שם משפחה שונה).

הילדה מדברת עם הדוד. ואף אחד מהם לא קולט את הטעות.

רק אחר כך שמתי לב למה שהיה.

החדר של המנהל והחדר שלי ושל עוד עובדת הוא אחד ליד השני.

יום אחד יצאתי מהחדר לכיוון החדר שלו והוא יצא לכיוון המטבח

ובום טראח 🙄התנגשתי בו אבל מכל הלב חחחחח וחברה שלי צוחקת מהצד- ראיתי את זהההה😂😂

תאונה חזיתית |הקוף שמכסה את הפנים|

זה בדיוק מה שהיה עם הבוס.

והוא גבוה ממש.

ואני נמוכה יחסית

נתקעתי לו בחזה עם הפנים שלי. מביך ברמות על.

עומדים לצאת מבית חמי וחמותי בצאת שבת.

אנחנו מפטפטות קצת על הא ודא, ואני מרגישה משהו בכיס.

היי, מעניין מה זה? מוציאה מהכיס בסקרנות.

זה

היה

עד.

לא זכרתי שזאת את

אבל זכרתי את הסיפור

אין פדיחות יותר מיזה איןן

סתםםם

קברנו שתינו את הסוד עמוק מאוד

שביקשתי פעם מחמי לקנות לנו נייר טואלט (זה מקובל אצלנו לבקש להשלים בסופר משו אם צריכים) וביקשתי דווקא את הצבעוני

אז הוא אומר לי - את בטוחה? לא לבן? אני יודע שקונים רק לבן

לקח לי כמה שניות להבין..🤦

לא מכירה כזה דבר

לא הבנתי...

(האמת דווקא הפוך, הייתי חושבת שרצוי דווקא צבעוני)

זה לשיטה שהוא כן מקבל טומאה

בשביל לא להסתבך עם הלבן ועם מה שרואים או לא רואים

כדאי להשתמש בטישו צבעוני

רצוי לא צבע ורוד כדי לא בלבל בין סיבים של הנייר לבין נימי דם.

וחמתי פדנטית

כמו שאני מכירה אותה, היא השתמשה רק בלבן כי לא יודעת את ההלכה הזו..

זה לא בד. לא בודקים כתמים על טישו בכל מקרה.

אבל אם סיב של טישו ורוד או כתום ידבק איפושהו לגוף ואחכ יוריד לך צבע על עד אז זה עלול ליצור שאלות והתלבטויות.

אז עדיף לבן וזהו

אני יום אחד ישבתי עם אמא שלי על המחשב שלי ועבדנו יחד על משו.

ואז חיפשתי בהורדות איזה תמונה שקשורה, ועברתי על התמונות בגדול, ואז הופיע על המסך תמונה גדולה של עד עם שאלה רצינית. (צילמתי כי ניסיתי לראיין את GPT עליו, מיותר לציין שהוא ממש בור ועם הארץ בנושא)

אני ואמא שלי פרצנו בצחוק

מהמצלמה זכרתי למחוק את זה מיד, אבל בהורדות במחשב זה נשאר...

לא חשבתי בשום שלב להתייעץ איתו מעשית, ברור שזה מופקע.

שאחרי הברית של הקטן, המוהל היה איתנו בקשר, וביקש כל כמה ימים שנשלח לו תמונה של המקום.

כמובן שמחקתי אחר כך את כל התמונות.

כל הפלאפון שלי היה תמונות של הברית... כי היה נראה לי לא משהו וכל היום שלחתי למוהל, כל פעם שפתחתי את הפלאפון פחדתי שהילדים יראו את זה 🫣

חברה שלי שאבא שלה מוהל מפורסם אומרת שהתמונות שלו בפלאפון ממש ...... 😷

ובין כל התמונות הייתה תמונה של בדיקת הריון שצילמתי כדי להראות לבעלי כי הוא היה אז בסדיר 🤭

רק אח"כ קלטתי את זה.. 

הגעתי להתראיין לעבודה עם בטן של שבוע 38, הייתי אז בהריון רביעי ובמקום העבודה הסופר חילוני שהגעתי אליו זה היה דבר נדיר ממש (מאז נולדו לי עוד פי 2 ילדים, וההלם הלך וגדל).

כל הראיון המנהל של התחנה רק היה עסוק לדבר איתי על ההריון, להגיד למראיינת השנייה איזו רזה אני ניראית שלא להאמין שאני צריכה ללדת, ושזה הריון רביעי, זה היה בערך כל הראיון.

התקבלתי כמובן, עובדת שם כבר מעל 14 שנה

אבל התחלתי רק שהוא היה בן 5 חודשים

שרשור הפאדיחות הזה גורם לי לחשוב איזו פעורה אני.

כי קרה לי הרבה דברים דומים, אבל לא החשבתי את זה כפאדיחה, אלא כדברים שיכולים לקרות לכל אחד ודי (חוץ מלצאת בלי מטפחת- שקרה לי פעמיים ומזה כן התפדחתי).

רוצה לספר לא ממש פאדיחה, אלא ארוע שהייתי בו פעורה ברמות וקלטתי את זה רק אחרי כמה שעות (ולכן גם הניק האנונימי- שיתפתי בסיפור הזה הרבה אנשים...).

בוקר לחוץ אחד חניתי לקניה קצרצרה במכולת, וכשבאתי לצאת ג'יפ צבאי חסם אותי- כשהוא מותנע ופשוט עומד על הכביש של החנייה. דחפתי ראש לג'יפ וביקשתי שיזוזו, אבל הנהג לא היה שם (נכנס לקניות) אלא רק חייל אחר במושב ליד, שאמר שאסור לו לנהוג ברכב צבאי. אז אני, בלי לחשוב יותר מדי, התיישבתי במושב של הנהג, נסעתי חצי מטר, והמשכתי לי בנחת ליום העבודה.

רק בדיעבד חשבתי שבטח החייל היה בשוק מוחלט מהמתנחלת ההזויה...

תני עוד סיפורים כאלההה

הרגת אותי עכשיו

אני אוהבת לקרוא לבעלי בצחוק ר' ישראל מאיר בן ר' יהונתן ליפא (כמובן שמות בדויים, אבל הרעיון של לקרוא לו בשמו ושם אביו עם ר' לפני)

ויום אחד היינו אצל חמותי והכרזתי בקולי קולות ככה, פתאום אני קולטת את חמי מסתכל עלי עם זוג עיניים, למה אני מכריזה את השם שלו

לא מקובל אצלנו לקורא להורים בשמות שלהם, בטח ובטח לא בפניהם..

ה' ישמור אם זה היה קורה לי עם חמי

לא כי לא מקובל אצלם לקרוא בשם, אלא כי לא נעים לי.

לק"י

בקרבה נפשית שאקרא להם ככה.

אבל ככה מקובל אצלנו..

ככה גיסתי קוראת

האמת לא אבא לאבא שלו אני לא אפנה בחיים

רק כשמדברים עליהם עם הגיסות וכו אז אומרים אבא ואמא

אבא ואמא שלך?

אצלנו זה מוזר מידי אז אומרים אבא ואמא

לק"י

אבל גם עם האחים שלו לא יוצא לי הרבה לדבר, וגם אם יצא לדבר על ההורים שלו, אני אגיד "אבא/אמא שלך".

לי זה לא נשמע מוזר.

וגם לא רגילים אצלם שהגיסים אומרים אבא ואמא.

עד שאני תופסת אותה

חחחחחח מרגישה לפעמים כאילן אני מנסה לתפוס מלצר במסעדה 😂😂😂😂

אבל אנחנו כבר לא נפגשים הרבה, אז לא יוצא לי הרבה לא לקרוא להם....

להורים שלי אני קוראת אבא ואמא

ובעלי בא מבית אמריקאי, ושם קוראים להם ממי וטטי, אז אני קוראת להם גם ככה

לחמותי אני ממש בקלות קוראת ממי, לחמי אני לפעמים קוראת בהקשר של הילדים זיידי, לפעמים טטי, ולפעמים לא קוראת לו והוא בא לבד...

לגבי מה הכמות אני לא זוכרת להגיד, בזמנו הרב שלנו הנחה אותי. אני כן זוכרת שהשתייה היה רק מים ולגבי אוכל אכלתי לשיעורין עוגיות מלוחות (משהוא שלא יעשה לי בחילה)

הריון עם המטומה שהרב אמר לאכול ולשתות שיעורים.

היה לי כוסיות לשתיה בגודל של פחות משיעור וקופסא קטנה למדוד כמות של אוכל.

שתיתי מים, תה ומיץ ענבים.

אכלתי- ענבים, קרקרים, גבינה, בייגלה, מעדן, כל פעם מדדתי כמה נכנס בקופסא ואת זה אכלתי. יש גם שעון חול עם הזמן שצריך לחכות בין אכילה לאכילה אז כל פעם שאכלתי מנה מדודה או שתיתי הפכתי את השעון.

בהצלחה רבה ושיעבור בקלות❤️

לי ידוע שזה מוקצה. שווה לבדוק..

שבסוף בפועל פשוט חיכיתי עשר דקות, עבר כבר זמן מאז...

קיבלנו ערכה ממתנת חיים ליום כיפור עם שעון חול של 9 דק' אז כנראה שזה מותר.

גם ראיתי לא מזמן איזה דיון שהסביר למה אין בעיה בשעון חול במשחק

יכול להיות שיש לארגונים כמו עזר מציון או יד שרה.

שיעורין ומדדתי עם מזרק ושפכתי לכוס חדפ וסימנתי עליה עם טוש ארטליין. הכנתי כמה כוסות חדפ שקופות כאלה לפני כיפור לשימוש

אכילה לא יצא לי

הוא מסביר בסוף בדיוק איך למדוד את השיעורים

*הלכות יום כיפור לנשים* /הרב טל מרום - סוגה בשושנים

כידוע יום הכיפורים הוא יום צום מדאורייתא, החמור ביותר מבין כל הצומות ואיסור אכילה ושתיה בו כרוך בכרת.

נחלק את הפסיקה למספר מצבים נפוצים:

*יולדת -*

1. *בתוך* 72 שעות מרגע הלידה - ברור שאין חיוב לצום. אוכלת ושותה כרגיל

2. *לאחר* 72 שעות עד שבוע לאחר הלידה - אם אומרת שצריכה לאכול, מאכילים אותה. ואם אינה צריכה - צמה כרגיל.

3. לאחר שבוע ימים מהלידה - נחשבת כאדם רגיל וצמה כרגיל.

*מניקה -*

להתכונן לצום כראוי בימים שלפני - לאכול ולשתות היטב.

להתחיל את הצום וגם בצום עצמו - להיות במקום ממוזג, לנוח, לוותר על התפילות (ובמידת הצורך אם הבעל צריך לעזור, יוותר על התפילות - חלקן או כולן - כדי להישאר לעזור לאשתו)

במידה ורואה שיש חולשה משמעותית שלא עוברת, מעבר לצום רגיל (סחרחורת שלא חולפת גם אחרי מנוחה, חשש לעילפון או בחילות והקאות שלא מפסיקות) אפשר לשתות לשיעורין.

*הסבר על שיעורין בהמשך הדברים*

מי שיכולה להניק לסירוגין או לשלב מזון נוסף לתינוק (חלב שאוב או מוצקים) - כמובן שהדבר עדיף.

במידה ויש התמעטות בחלב והתינוק לא רגוע - לשתות לשיעורין.

מי שיודעת על עצמה מצומות קודמים שיש פגיעה לאחר הצום בכמות החלב באופן משמעותי ובלתי הפיך עד כדי הפסקת החלב לגמרי - לשתות לשיעורין.

*מעוברת -*

הדברים אמורים בהריון תקין ורגיל, במידה ויש חוות דעת של רופא לגבי הצום, יש להיוועץ ברב.

מעוברות חייבות בצום ולכן עליהן להתכונן היטב לפני הצום (לאכול ולשתות היטב) לנוח במהלך הצום, במקום ממוזג, לוותר על התפילות (להיעזר בבעל במידה ויש צורך).

להתחיל את הצום ובמידה ויש בחילות, הקאות משמעותיות ו/או מתפתחים צירים (אפילו קטנים) יכולה לשתות לשיעורין. מעוברת בחודשי הריון מתקדמים שלא מרגישה תנועות עובר תנסה לשכב על הצד במשך 10-15 דקות ואם לא מרגישה תנועות יכולה לשתות שתיה מתוקה פחות מכשיעור בכדי להרגיש את תנועות העובר.

אדם קרוב אצל עצמו, לב יודע מרת נפשו וברגע שאישה מרגישה שהמצב מתדרדר ואי אפשר להחזירו לאחור - לא להחמיר ולשתות לשיעורין מיד.

*אכילה לשיעורים* – *ברוב המקרים ניתן להסתפק בשתייה מזינה לשיעורים, ואין צורך באכילה. במקרים כאלו האכילה אסורה מכיון אשכילה ושתייה הם שני איסורים נפרדים ביום כיפור*, וגם כשהותר אחד מהם, לא הותר השני.

אם הרופא אומר שלא מספיק רק לשתות, ויש צורך גם באכילה, והרב פסק כך למעשה – יש למדוד ולהכין קודם הצום מאכלים בכמות של פחות מכשיעור. השיעור של אכילה ביום כיפור נקרא 'ככותבת הגסה', ובניגוד לשיעור של שתייה, הוא שיעור קבוע שאינו תלוי באדם עצמו.

באופן מעשי, שיעור זה הוא מעט פחות מ-30 סמ"ק (הכוונה שניתן להכניס את המאכל לתוך קופסה בנפח כזה), ואם שיעור זה אינו מספיק, ניתן להגדילו למעט פחות מ-33 סמ"ק. אם גם שיעור זה אינו מספיק, ניתן להגדיל עד למעט פחות מ-40 סמ"ק, אך לא מעבר לכך.

מאכל זה יש לאכול ברווחי הזמן המפורטים לעיל לעניין שתייה.

*אכילה ושתייה אינן מצטרפות*, ולכן מותר לאכול מעט פחות מכשיעור ומייד לשתות מעט פחות מכשיעור ולהפך. *העיקר הוא להפריד בין אכילה לאכילה ובין שתייה לשתייה*.

*טבילה ביום כיפור -*

המקוואות סגורים בליל כיפור מכיוון שתשמיש המיטה נאסר. מי שצריכה לטבול בליל כיפור דוחה את הטבילה למוצאי הצום. את רוב ההכנות אפשר לעשות לפני כניסת הצום בערב יוהכ"פ ובסיום הצום לחפוף, לרחוץ את הגוף היטב, לנקות את הפה ובין השיניים ולעיין שאין חציצות.

*הפרדת מיטות ומגע -*

יום כיפור אסור בתשמיש מיטה. בליל כיפור צריך להפריד מטות ולנהוג כדין הרחקות של נידה, לגבי הרחקות ביום, יש מקום להקל במגע שאינו של חיבה ובהושטה מיד ליד.

*נטילת גלולות ביום כיפור -*

אם אפשר ליטול את הגלולה לפני ואחרי הצום - עדיף.

במידה ואין אפשרות - ליטול אותה בלי מים

ומי שלא יכולה - ליטול עם שתיה מאוד מרה (2 שקיות תה קמומיל במים ולהשרות עד שהמים יספגו היטב) ופחות מכשיעור. אין צורך לברך לפני או אחרי.

חולה שאוכל או שותה ביום כיפור - אין צורך לעשות קידוש.

*איך מחשבים שיעורין?*

ממלאים לפני הצום את כל חלל הפה במים (שתי לחיים מלאות). פולטים את המים לכוס, מחלקים את הכמות לשתי כוסות (חצי-חצי). חצי מהכמות היא מלוא לוגמיו אותה אסור לשתות ביום כיפור ולכן אישה שותה *פחות* מחצי הכמות. כדאי לסמן על הכוס את קו גובה המים והכוס הזו תלווה אותה במהלך הצום.

בין שתיה לשתיה הפרש של 9 דקות.

בשעת הצורך אפשר לרדת מ9 ל-7 ול-5 ואפילו ל2 דקות.

עדיף לשתות מיץ ענבים כי יש בו סוכרים שיכולים לחזק את הגוף ולתת אנרגיה הרבה יותר משתיית מים. דוגמאות נוספות למשקאות מזינים: מיצי פירות טבעיים, יוגורט נוזלי, מרק מזין נוזלי, שהוכן לפני הצום.

כל שתיה כזו היא היתר בפני עצמו כך שאם האישה התאוששה, מפסיקה לשתות לשיעורין ובמידת הצורך - תחזור שוב לשתות לשיעורין.

להגדיל עד למעט פחות מ-40 סמ"ק, אך לא מעבר לכך.

מאכל זה יש לאכול ברווחי הזמן המפורטים לעיל לעניין שתייה.

*אכילה ושתייה אינן מצטרפות*, ולכן מותר לאכול מעט פחות מכשיעור ומייד לשתות מעט פחות מכשיעור ולהפך. *העיקר הוא להפריד בין אכילה לאכילה ובין שתייה לשתייה*.

לשאלות נוספות והצטרפות לקבוצת סוגה בשושנים - שות הלכתי בטהרת המשפחה

נתנאל ובת-חן ווייל

לגבי הזמן בין לבין. וגם לגבי זה שניתן כל שתיה ולא כל שתיה צריכה היתר בפני עצמה.

לכן נראה לי עדיף שכל אחת תשאל אצלה...

מותר לשתות כל משקה נוזלי כולל יוגורט שוקו וכו

אכילה נמדד לפי נפח לכן תכיני לך מראש מזון כמה שיותר דחוס כמו שקדים תמרים וכו.

פעם ראיתי טבלה ממש כמה שקדים זה שיעור כמה פתיבר אבל אני לא יודעת איפה למצוא

אני קיבלתי היתר בזמנו רק לשתיה בשיעורים, אז לא יודעת לגבי אוכל

אבל בשביל השתיה חילקו מטעם הקופת חולים כמו שלוקים של מים, שכל שלוק זה השיעור שמותר

ועקבתי בשעון וכל 9 דק' שתיתי שלוק של מים

אחרי לידה, שתיתי מיץ נראה לי או מים, ואכלתי ענבים.

רק משהו חשוב, זוכרת שטעיתי, אז אומרת לך שלא תעשי את הטעות שלי, אני הייתי אמורה לצום בעצם בין ביס לביס לא זוכרת כמה דקות נגיד 5 דקות, והפאדיחה שעשיתי היתה ששתיתי שלוק ואז אחרי 2 דק אכלתי ענב וספרתי 5 דקות בנפרד, כאילו בין השליה לשתיה 5 דק' ובין האוכל לאוכל 5 דק' ואז למעשה לא היה מקום של 5 דק' ברצף.. אחרי כמה זמן קלטתי ועצרתי. בקיצור, טפשות, לא מבינה למה חשבתי ככה, טוב, הייתי 4 ימים אחרי לידה 🫣

בכל אופן, להתחיל את השיעורים מיד, לא לחכות שתהיי צמאה או רעבה , כי אז זה ממש גרוע ותצטרכי לשבור הכל .

יודעת, לא מחברים בין השתייה לבין האכילה. ככה שזה דווקא נשמע בסדר גמור

ההפסקה צריך להיות בין שתייה לשתייה ובין אכילה לאכילה

לא בין אכילה לשתייה.

השיעורים לא מצטרפים

אז אפשר שיעור אכילה ושיעור שתיה אפילו יחד

חוץ מזה - הוא רגוע? יש לו זמן ערות רגוע ביום? איך העליה במשקל? פשוט לוודא שאין משהו אחר שמפריע לו...

יש לו מעט מאוד זמנים רגועים.

עליה במשקל מעולה.

היינו כבר אצל רופא ששלל כל סיבה אחרת לכאבים או משהו בסגנון..

מאוד יכול להיות שמשהו מפריע לו, והרופא לא עלה על זה.

יש מצב למשל של ריפלוקס סמוי, שזה מאוד כואב להם, והם לא מסכימים להיות בתנוחת שכיבה. אבל מבחינת הרופא הוא עולה במשקל והכל בסדר.

(ריפלוקס סמוי אפשר לזהות אם רואים התפתלויות בזמן האוכל)

יש עוד מצבים שגורמים להם לכאבים או לחוסר נוחות.

הוא רגוע בהנקה, ובזמנים המעטים הכן רגועים שיש לו- אין לו בעיה לשכב על הגב..

לא עבר מעצמו. הייתי ישנה איתו בעיקול המרפק, בלי יכולת לזוז כי אחרת הוא התעורר. אפילו על בעלי הוא ישן פחות טוב. התחלנו איתו תהליך ללמד אותו לישון לא עלי בגיל חודשיים בערך. התחלנו מלהניח בעגלה תוך כדי נדנוד, מגע בגב והמהום קבוע. ככה הוא שרד לפעמים חמש דקות שלימות. לאט לאט הזמן התארך. אח"כ עברנו לרק נדנוד ואז לנדנוד אבל רק בהתחלה ופעם בדקה וכו'. בסוף הגענו למצב שהוא הצליח לישון על מזרון אחרי שנרדם עליו בזמן שישבו לידו. זה קרה כשהיה בן חצי שנה בערך.

בדיעבד יש דברים שיכול להיות שהשפיעו ושווה לך לבדוק. יש לו לשון מעט קשורה. לא הפריע לינוק עד שהיה בן 3 חודשים, אבל מאוד יכול להיות שהשפיע על חוסר השקט. היו פה כמה סיפורים דומים בערך באותה תקופה.

יש לו רגישות תחושתית גבוהה. קשה לבדוק את זה אצל תינוק, אבל בגיל שנתיים הוא כבר הסכים ללבוש רק בגדים מאוד מסויימים כי השאר "מגרד".

בהצלחה ומקווה שאצליכם יהיה פשוט יותר.

וממליצה מאד על הספר של הלוחשת לתינוקות, לי מאד עזר.

למרות ששיטות ההרדמה שלה דווקא לא עזרו לי... אבל סדר היום ממש עזר לי.

תודה! אנסה לקרוא

אבל אצלי דווקא כן ישנו במנשא.. ניסית מנשא קשירה מבד? אצלי הכי אוהבים אותו בגיל הזה...

זה לא הסתדר לבד... רק כשעבדתי על הרדמה עצמאית. היו תינוקות שעבדתי כבר בגיל הזה אבל אז התקלקל במשבר 4 חודשים... אז התחלתי לעבוד על זה רק אחרי 4 חודשים. שוקלת לקנות ערסל ניע-נוח לפעם הבאה, אומרים שהוא ממש עוזר לבעיה הזאת.

וואי באסה לשמוע שלא עובר לבד..

זה מציל את החיים שלי בשלב הזה. עוזר גם לכאבי בטן כי קצת לוחץ את הבטן של התינוק על הבטן שלי וגם עוזר להרדים

יכול להיות שזה סתם ולא קשור אליכם אבל משתפת לסיכויי שזה יועיל...

גם אצלי הקטנה היתה ישנה רק רק עלי עד שהתרנו לה את הלשון. היתה לה לשון קשורה אחורית, שלושה רופאים אמרו שהלשון לא קשורה (והיא גם עלתה במשקל ולא פצעה אותי בהנקה) ורק כשלקחתי למומחית היא אמרה שכדאי להתיר והיה שינוי משמעותי. כנראה מה שהיה זה שהלשון הקשורה גרמה בליעה מטורפת של אוויר בהנקה (בנוסף למאמץ גדול בהנקה אז ההנקות היו קצרות ותכופות) וכל האוויר גרם גם לריפלוקס.

אחרי ההתרה היא לא נהייתה פתאום תינוקת רגועה אבל לגמרי הרבה יותר רגועה מלפני, והצליחה לישון גם בשכיבה בעגלה (למיטה לקח עוד זמן להרגיל.. אבל לפחות היא לא היתה עלי).

שבשבועיים הראשונים הוא לא היה ככה בכלל!

הוא היה ישן מעולה, אפילו רק הייתי מניחה ונרדם ל 3-4 שעות בכיף..

אז אני פשוט לא יודעת מה השתנה..

ואולי זה שכן היה ככה בהתחלה מראה שזה ען נקודתי ויוכל לחלוף אחרי תקופת גזים וכד'?

אצלי בשבועות הראשונים היו ימים כאלה וימים כאלה. ממש היו ימים שהייתי מניחה והיא היתה נרדמת, ואז יום אחרי צרחות בלתי פוסקות. לא יודעת מה היה שונה שם.. (אולי הרפלוקס התחיל רק אחרי הצטברות של האוויר?).

אגב אני זוכרת שגם עם הגדול שלי היה כמו שאת מתארת- בשבוע הראשון היה תותים ואז בגיל שבוע וחצי התחיל להיות ממש לא רגוע. תמיד ייחסתי רק לגזים, אבל בדיעבד אני יודעת שכנראה יש לו לשון קשורה ובאסה שלא היתה לנו מודעות לזה. מניחה שזה היה שילוב של הלשון הקשורה וההשלכות שלה, והגזים הרגילים.

אם כי התינוק שלי שהיה הכי קשה להרדים אותו התקשה כבר באשפוז אחרי הלידה.

לא ירדו ממני לדקה עד גיל 4 חודשים, ובגיל 4 חודשים התחילו לתת לי לנשום קצת

ומצטרפת למי שכתבה לנסות ללמד אותו לינוק בשכיבה. הרבה יותר קל ככה.

הנקתי בשכיבה ילד קודם.. אבל הפעם הוא לא זורם על זה..

להתחיל כל הנקה משכיבה, ואז כשהוא מתעצבן לעבור לישיבה? או חצי שכיבה וחצי ישיבה, או כשאת שוכבת אבל הוא בתנוחה קצת אחרת, נגיד על הצד? אני לא ממש בטוחה, אבל אם תצליחו למצוא סיסטם שעובד לכם כנראה שזה יקל על שניכם...

לחזור בגלל הסיבה עכשיו? הוא יעשה משהו אחר?

שווה להתייעץ עם זה שהייתם אצלו

של החיים, הם למעשה חלק מההריון . התינוק מאוד עוברי עדיין וזקוק להמון מגע וכרבול ... זה לא פינוק, זה ממש צורך שלו כדי לחיות, לגדול ולהתפתח. תנסי לנשום עמוק, זה גיל שעובר כ"כ מהר ונתגעגעים לעוברון הזה שהיה מקופל עלייך כמו כדור חמוד. תנסי להרים רגליים ולעצום עיניים ולנוח.

קשיי המעבר למיטת מעבר😉

גם אצלי בגיל שנתיים העברתי למיטת מעבר וכמובן קם ממנה עצמאי, אך היה מגיע אלינו לחדר ונרדם בחזרה על המיטה שלנו..לאט לאט הם מתרגלים..

יכול להיות חוויה מאד לא נעימה

אולי הייתי מתיישבת לידההבמיטה כשהיר קמה. מתעקשת שאי אפשר לקום מהמיטה

אבל ללוחשת לתינוקות יש פרק על מעבר למיטת מעבר ושיטות איך לעזור לילד לישון לילה שלם. אני משתמשת בעקרונות שלה אבל שלי עוד בלול. הוא היה קם בלילות ומתלונן שרוצה לצאת, השתמשנו בהורד - נמצאים ליד ופשוט מורידים שוב ושוב לשכיבה (אני אומרת לו 'ראש על הכרית' עד שהוא חוזר לישון). העיקרון שלה בגדול זה בהדרגתיות ובעקשנות - לשבת ליד ולהחזיר למיטה, עד שלומדים ואז בהדרגה לצאת מהחדר (כל שלושה לילות נגיד יושבת קצת יותר רחוק ממנה עד שיוצאת לגמרי וילדה לומדת להישאר במיטה לבד). ממליצה לך לבדוק בספר שלה, יש שם ממש סיפור כזה על ילד שהיה קם מהמיטה כל הזמן להורים

מקווה שיעזור לך❤️

היא שתהיה בריאה

בלול- אם היינו לידה לא היתה נרדמת. רק כשהיינו אומרים לילה טוב נשיקה והולכים תוך שנייה בום

כאילו אם אנחנו שם רןצה לשחק

גם עכשיו אם יש לה יותר כוח אז בהרדמה הראשונה היא לא נרדמת ראשונה, אחותה קודם, אנחנו אומרים לה לילה טוב יוצאים ושתי דק אחר כך רדומה

אני לא בנויה לפרויקטים באמצע הלילה והרבה יותר קל לי שהם פשוט באים לישון במזרון לידי

מבינה את הצורך שלהם בביטחון ובקרבה

וזה לא דורש ממני לקום ולהרדים באמצע הלילה..

עד היום למעשה הבן שלי ישן איתנו משלב מסויים בלילה וזה לא מפריע לי בכלל

אני גם לא

אבל עם הגדולה תקופה ארוכה פשוט באה כי באמת אין כול למלחמות

זאת אם מתעוררת כשאנחנו ישנים- לרוב לא תהיה לה בעיה לחזןר למיטה נשב לידה קצת ושלום

אבל אם אנחנן עוד ערים (וזה נפוץ ב12…) זה הסיוט

היא גם לא רוצה את המיטה שלנו

היא מסכימה להיות במיטה רק אם יושבים לידה וגם אז לא תמיד עם ראש על הכרית

ויכול לקחת לה המון זמן להרדם

ואם יותאים מהחדר היא באה

ככה שתהיה אווירה של אמצע הלילה

כי באמת לרוב בעיני הרבה מבעיות השינה נובעות מעייפות יתר, אבל

אולי להשכיב אותה לישון יותר מאוחר?

את בטוחה שבמעון ישנים רק מ 12-14? המעונות אצלנו לרוב מתחו יותר את השינה, השכבו לפני 12 והעירו אחרי 14:00...אז אולי באמת כבר ישנה מספיק?

לא יודעת האמת מאחלת לך שכן תחזור לשעות השינה הרגילות שלה בלי להתעורר, כי נשמע ממש טוב

וגם היא באמת עייפה בשבע

עייפה עעיניים אדומות בכיינית עצבנית

לא מבינה האמת ששמים במיטת מעבר בכזה גיל

מיטת תינוק נותנת בטחון ובאמת אי אפשר לצאת ולהסתובב בבית סתם ככה בלילה

אצלי לפחות מעולם לא יצאו בגיל הזה לבד

הילדים שלי היו במיטת תינוק עד גיל שנתיים++ וישנו מעולה

וממש לא לסגור עליה את הדלת לדעתי. זה יכול ליצור טראומה של בהלה ש- למה בעצם? במיטת תינוק גם אם היא קמה היא נשארת במיטה (אאכ והיא נינג'ה קטנה) הבן שלי כשהיה מתעורר היה נשאר במיטה מתקשקש עם איזה ספרוו בד מתעייף וחוזר לישון

ובלי קשר בגלל שעברנו דירה ועיצבנו את החדרים- זה יותר יפה חחח

כדי שיהיה לשניהם האמת. מיד 2.

ולדעתי העיצוב של החדר הוא שיקול שולי לעומת מה שאת מתארת

את רואה את עצמך מתעוררת בלילה ןרדוף אחריה אחרי לידה שתחזור לישון? במיטת מעבר אפשר לישון גם בגיל יותר מאוחר. לדעתי הנוחות לוקחת (אם כי אני מבינה שכשזה לא לפי התכנון זה מבאס)

סתם נו כן

אבל זה הקטע היא לא כל הלילה טיילת

היא מתעוררת

צריך להרדים אותה שוב

וזהו עד הבוקר (בניגוד לבת הארבע שבאה אלינו ורוצה חיבוק ורוצה מים ומקסים פשוט)

אני העדפתי לחסוך את זה האמת..

יכולים להסתובב בבית ולעשות מלא בלאגן. וזה יכול גם להיות מסוכן.

זה לא הבעיה שצריך לקום אליה, אלא שהיא יכולה להסתובב והיא לא מודעת לסיכונים סביבה

זה השנקל שלי לפחות

יכול להיות גם ביום, לא רק בלילה. צריך להתאים את הבית לילדים קטנים שלא יהיו דברי סכנה.

לק"י

ולא כי כולם פה הם ילדים טובים ירושלים🤭

כנראה שאמצע הלילה פחות קורץ להם להשתובב בלעדינו.

לק"י

ולזה הגבתי.

בגלל שעוד מעט יהיה עוד תינוק קטן אז היא מתכוננת ומכינה אותה מראש למיטת מעבר כך שבע"ה עד הלידה היא כבר יותר תתרגל.

אני ממש מבינה את המהלך..בדרכ ההתרגלות למיטת מעבר לא לוקחת נצח.

לא רואה סיבה להשאיר במיטת תינוק, במקרה שלה הייתי קופצת על ההזדמנות של לידה נוספת בע"ה ומעבירה עכשיו (כך גם עשיתי עם ילדי בהפרשים צמודים). להשהות את זה ולהעביר למיטת מעבר כשיש עוד תינוק בן כמה חודשים לא יותר קל לדעתי.

כל אחת ומה שהתאים לה

לי התאים 2 מיטות תינוק כשהיו לי צמודים קטנים אז אני ממליצה, היא תחליט מה לעשות כמובן

בעיניי מיטת מעבר היא ממש מיותרת אגב (הייתה לי)

הצגתי רק עוד נקודת מבט

היא בציטת חבר ואחותה במיטה הגדולה יותר שלו

לא חושבת שאחזיר אותה למיטת תינוק היא בעקון בטוחה שהיא בת 17 ומאוד אוהבת את העצמאות שיש לה (לא ניתנת שנאכיל אותה למשל)

נשמע עייפות יתר והיא לא מצליחה בגלל זה לחבר מחזורי שינה טוב.

אין יותר מלחיץ מ"אני מתלבטת אם להגיד לך משהו"...

אוף.

חיבוק גדול!

חוויה של טבילה מעורבבת עם כ"כ הרבה רגשות, אני תמיד מדמיינת שיש נשים (סליחה) שמנות ממני/ מכןערות ממני/ מבוגרות ממני/ מוזרות ממני שטבלו פה .. אז... לא יזכרו אותי...

מעולם לא נתקלתי באמירה כזו של בלנית, נשואה מעל 20 שנה, ההפך אני ממש מרגישה שהן מנסות להיות בלתי נראות, לא מסתכלות עלי , מסתובבות לצד השני , ומסתכלות רק על הטבילה כשאני בתוך המים( בעיקר באחד המקוואות בעיר שלי, אבל גם בשני הן בסדר). אני חושבת שאת יכולה לבקש שהבלנית לא תסתכל, שתסתובב ותסתכל רק אם כל בראש במיים, והטבילה כשרה, זה בעצם התפקיד,שלה. לא דום דבר מעבר.

ולנסוע למקווה איר זה יותר זמן, וכמו שאני מכירה את עצמי אני פשוט רוצה לגמור עם זה כמה שיותר מהר

אצלנו בזמן שהטובלת יורדת לבור הטבילה הבלנית עומדת עם הגב אליה או מרימה את המגבת למעלה שתחצוץ.

יש רק בלנית אחת?

אצלנו יש כמה

את המשפט הנ"ל היא אמרה לי כשחזרתי לחדר להתארגן

אם כן תבקשי מהאחראית שלא ישבצו אותה אצלך, ומקווה שיהיה לך בלנית נעימה ורגישה יותר

זה זמן כזה רגיש, שצריך להיות אובר ואקסטרה רגישים

אצלנו אני בכלל לא רואה את הפנים של הבלנית... היא דופקת על הדלת שלי ומיד מסתובבת לחדר של הבור ואני הולכת אחריה ואז נכנסת למים ורק אז היא מסתכלת על הטבילה ומיד יוצאת ומחכה עד שאני אכנס לחדר שלי חזרה.... גם ככה כל הקטע של הטבילה לא נחמד להרבה נשים!

ומה זה המשפט הזה לא הבנתי, לא משנה מה היא רצתה להגיד זה ודאי לא עניינה!!

היום אני כבר יודעת לשים גבול

מבקשת שלא יבדקו אותי ולא ישאלו שאלות (ממש נעים לעמוד מול אישה זרה עם מגבת ולהתחיל לדבר איתה 😵‍💫)

לאחרונה הגיעה אצלינו בלנית חדשה צעירה,

כשנכנסה אמרתי לה אני מוכנה והכל בסדר ( כלומר אין צורך לחפור)

אז היא שואלת אותי

מה.. זה פעם ראשונה שלך במקווה הזה 😲?? כאילו אני המוזרה פה

באמת שאין לי מילים.

כנראה שרוב הבלניות בסדר גמור אבל מספיק פעם אחת לעבור אי נעימות והשפלה כדי לגרום לכל הדבר הזה להיות הכי שנוא עליך בעולם

אני חזרתי גם אחרי 4 חודשים,

וכן ניסיתי בתקופה הראשונה שאיבות תוך כדי ואם היה צריך היה גם תמל.

אחרי 9 חודשים נשברתי והפסקתי שאיבות והמשכתי עוד קצת הנקה אחרי ובלילה אבל זה מחזיק מעמד הרבה פחות טוב ודיי מהר הפסקתי פשוט לגמרי.

אז קחי בחשבון שלפעמים כשלא שואבים בעבודה זה משפיע גם על האחרי...

בהצלחה!!!

בעבודה וזה גמר אותי פיזית

חוסרת אחרי החגים משלבת מעכשיו תמל בבית

ח

ואחרי זה רק בקבוק.

לשלב גם וגם לא הצלחתי. ברגע שעברתי לבקבוק עברתי לגמרי

אם את רוצה להביא תמל הייתי כן שואבת בהתחלה ומורידה שאיבות לאט לאט שלא יהיה גודש.

הסתגלות לעצמי

להסתגל לפרידה מהתינוק

מהשינוי בסדר יום

וגם בשבילו

למרות שלא הייתי בטוחה אם הוא צריך

גם אם הוא לא יודע להביע את הקושי שלו פוחד מפרידה, עדיין הוא היה רגיל להיות 24/7 עם אמא ופתאום לעבור ל8 שעות רצופות במקום אחר עם מלא רעש וילדים ובלי אמא נראה לי ממש יותר מדי

כדאי לעשות בהדרגה של כמה ימים...

והגדולה שלי (שנה ו9) אצלה ואם אוציא את התינוקת מה עם הגדולה? זה יהיה לי קשה להוציא את שניהן מוקדם או שהגדולה תשאר ותבכה

אולי כן לעשות יום- יומיים שאת אוספת את שתיהם מוקדם, ואז רגיל אבל פחות קריטי

גם לכאלו שלא נראות הנקה יש ריצרצים בצדדים שהופכים אותם למתאימות

איך אמורים להניק מהריצ'רצ'ים האלו בצדדים

ספיציפית של הודולה ארוכים ממש, ואז אפשר להזיז את השמלה מהצד ולהניק. ממליצה לבשוק את זה כשמודדים.

חגיגיות עם רוכסן

ובכללי אני לא קונה "שמלות הנקה" אלא שמלות עם כפתורים/וי/ רוכסן וכו'

לתאירי יש דברים מהממים אבל הסטודיו שלה בקרית מלאכי

וגם נראה לי שיש בחנות שנקראת "לב שמח" (ראיתי אחת באלעד ואחת במודיעין עילית)

אם רחובות קרוב לך אז על כל רחוב הרצל יש כל מיני חנויות

יש גם חנות שנקראת קמי שאו אני לא בטוחה במרכז איפה היא, אבל יש אותה ברחובות, באחת הסמטאות של הרחוב הנ"ל

מורידה את הכתפיה מהכתף ואז ממש נוח לי להניק, ויש סרפנים ממש יפים וחגיגיים (כי כבר נמאס לי שכל השמלות שבת שלי הן מעטפת או כפתורים)

שהפתח מרובע גדול עם גומי כזה

יש לי חולצת בסיס ואני פשוט שולפת את השרוול

יש לך רעיונות למקומות ספציפיים בהם אוכל למצוא?

אני מאוד אוהבת את הסגנון והגזרות

וגם היה לי ממש נוח.

מגוון של שמלות ממש מוצלחות

מבחר גדול של שמלות הנקה חגיגיות