מתחילה כי משעמם לי 😉
אני אתחיל,
בתחילת דרכי עבדתי בבי"ס תורני ואחד המורים שהוא כמובן דתי ביקש טוש ללוח, הבאתי לו, ולפני שהספיק לקחת נזכרתי שאנחנו אסורים (אני ובעלי, לא המורה) אז הנחתי את הטוש על השולחן לפני שהספיק לקחת!
וכמובן ברור לי שהבין למה.. 🤣
מתחילה כי משעמם לי 😉
אני אתחיל,
בתחילת דרכי עבדתי בבי"ס תורני ואחד המורים שהוא כמובן דתי ביקש טוש ללוח, הבאתי לו, ולפני שהספיק לקחת נזכרתי שאנחנו אסורים (אני ובעלי, לא המורה) אז הנחתי את הטוש על השולחן לפני שהספיק לקחת!
וכמובן ברור לי שהבין למה.. 🤣
פעם בלימודי התואר השני קמתי ביום חורף אחד להכין לי כוס תה, ובנחמדות שאלתי את הסטודנט שהיה איתי במעבדה אם להכין גם לו.
אז מסתבר שהוא צם כי אותו יום היה י' בטבת.
(ראוי לציין שהסטודנט ההוא ואני היינו הדתיים הכמעט יחידים בקבוצה)
לי קרה שהקראתי לבעלי רשימת קניות בקול
ומסתבר שהמיקרופון היה פתוח והמרצה זרק איזה בדיחה 🤦♀️
שאח שלי נגע בי וקפצתי כי אנחנו אסורים
או שהעברתי דברים לאבא שלי והנחתי חחחחח
וכולי צעירונת חששנית
מסיימת לשבת עם המנהלת
מתרוממת מהכיסא כשהתיק שלי תלוי לי על הכתף (תיק מחשב + קלסר) עושה חצי סיבוב עם הגוף ומעיפה באלגנטיות עם הקצה של התיק כוס קפה גדושה שהמנהלת הניחה לה על הדלפק.
בהשגחה פרטית מופלאה הכוס נשפכת על ערימת מסמכים חשובים שהונחו על השולחן וכמובן מתנפצת על הרצפה כדי למקסם את האירוע
הצילו 🤣
באנו לחתום חוזה על קניית בית!! מול העו"ד של החברה הקבלנית.
אני בשבוע 39+4
בעלי מתעקש לעבור עמוד עמוד לראות שהחוזה שאנחנו חותמים עליו הוא אותו חוזה שנתנו לנו לעבור עליו בבית.
אני מבקשת להכין לי כוס קפה
העו"ד אומר שלא כדאי כי זה עלול להשפך על החוזה
אני מתעקשת שאין סיכוי
מכינה לי קפה
ושופכת אותו בטעות על החוזה.
חזרתי לעבודה אחרי שנת שבתון והנחתי את התיק החדש שלי על כוס הקפה של המנהלת החדשה.
יוצאת לכיוון המכולת בלי מטפחת.
אני מחכה למעלית, הדלת נפתחת מגיעה להיכנס ושכנה פוגשת אותי מההלם שלא הבנתי שמשהו לא תקין.
תבינו שאני חרדית, שכולם בסביבה שלי מסתפרים 0 0 0 0 (אני לא, השארתי את השיער מבחירה)
לא היה נעים
אני פעם פתחתי את הדלת למישהו בלי מטפחת!!
אבל להגנתי אגיד שהייתי בהתאוששות בבית אחרי ניתוח
והוא בדלת דפק ודפק ודפק ודפק ודפק
ובסוףףף, שאל איפה גרה משפחת כהן
וכל העניין של בגלל, אני חייבת להבין את זה יום אחד! אמאל'ה, איך אפשר לעמוד ככה מול בעלך?! 🫣😵💫🫣😵💫
וזו גם שכנה שמכירה אותי עוד מלפני החתונה ככה שידעה מצוין שאני נשואה
טוב שרק היא ראתה אותי
האישה לא מורידה את המטפחת ליד בעלה
בלילה המטפחת נדבקת לקרקפת כמו סקוצ ככה שהיא פשוט לא נופלת
לא ניסיתי כך שלא יכולה לאשר או לשלול חחח
כמו שזה נשות הציבור החרדי חוץ מליטאים, ספרדים, ברסלב וחבד ועוד כמה חסידויות קטנות שהן לא במיינסטרים החסידי)
תחשבי כמה חסידויות ענקיות יש לך שכל הנשים שם מסתפרות (רק מלמעלה החסידויות הגדולות שנוהגים להסתפר בהן: בעלז ויזניץ חצי גור באיין כלל חסידי וקרלין וזה עוד לפני שמתייחסת לתולדות אהרון ואברהם יצחק)
לדעתי זה מלא, לא יודעת להגיד לך בחלוקה כמה אחוז מהציבור החרדי הכולל אבל לא הייתי מגדירה כמצוצמם.
נ.ב. כמובן שבכל חסידות יש כמה "סוררות" כמוני וזה בסדר
כתבתי כאן באופן כללי בהתאם להלך רוח שלהם..
גם צאנז מסתפרות לגמרי
ובחבד הבנתי שמספרות קצר אבל לא 0
גם אחד מהשני סלונים ממש מקפידים על זה - הייתי אצל מדריכת כלות חסידת סלונים ושיעור שלם הוקדש לזה 
מדמיינת לי את הסיטואציה, בטח זה משונה..
וחשבתי שאת מחסידות אחרת.. אפשר מדריכות כלות מחסידות שונה? הן מכירות את כל המנהגים או שפשוט יודעות לומר לך איפה לשאול את אמא שלך?
ממש לא בכיוון.
הלכתי למדירכה הזאת כי במסגרת החסידות שלנו יש מאין תקנון למי מותר ללכת. היא הייתה ברשימה
והאמת הייתה מדריכה מעולה! אני הייתי מאוד מרוצה ממנה. יש לה ראש פתוח ובריא ומתאימה למציאות העכשווית
אחד השיעורים היה על להסתפר כמו שגם היה שיעור נוסף של תמיכה בבעל בהליכה לטיש (וגם זה את זה אגב בעלי כמעט לא עושה חחח)
ככה שאת יודעת - הדרכה לחוד ומציאות לחוד
החלטתי שאני לא רוצה בבוקר שאחרי החתונה. בעלי נורא אהב את השיער שלי. שיער שטני מתולתל מושלם!!! ידעתי ועדיין יודעת לטפח אותן הכי טוב שיש.
אז בעלי אמר לי כזה עזבי לא צריך להסתפר ומשם היסטוריה (והיסטריה חחח)
ככה שמעתי
סליחה על הבורות
חחח זה ממש מרתק הנושא הזה🫣
בחבד יש עדיפות שיישאר קוקו קצר ולא ארוך, אבל זה לא לגמרי חובה
בעיקר נוח מתחת לפאה שאין ארוך
בחב"ד זה מטעמי נוחות בלבד..
אין שום עניין כזה
זה משהו שצריך להגיד מראש בשידוכים?
מעניין אותי חחחחח
לא מצליחה לדמיין אותך עכשיו
אני קוראת אותך המון כאן בפורום וממש מוזר לי עכשיו לנסות לדמיין משהו שונה
זה לא שיש כזה הבדל ביניהם
טוב, ברור שכן
בקטנה..
בתור אחת מבחוץ, מה יש בליטאים שהרגיש לך נכון להגדיר אותי ככה?
מנסה להבין מה יש אצל החסידים שכלכך מבלבל אותך..
בסה''כ אלה שני זרמים שונים בציבור החרדי
גם אצל החסידים יש מלא מלא מלא תתי זרמים
אני לא הגורית שאת מדמיינת אותה, גם לא חסידת סקווער ולא ברסלב
משהו אחר..
אני אוהבת 🥰
וחסידיות לא יצא לי עד היום
ועצם זה שאת פה בערוץ אומר שאת יותר פתוחה מהסטנדרט אז זה הסתדר לי עם זה שכנראה זה מה שאת... לא מתוך מחשבה רבה כן? סתם איזה הנחה שהנחתי לעצמי לפני כמה חודשים
אני באמת יותר פתוחה (מנטלית, בלבוש אני דיי רגילה)
לא כל החסידים דוסים כמו שאחרים מדמיינים אותם.
יש קהילות שלמות שהחל מהרב ועד אחרון החסידים - הקו הכללי פתוח יותר.
אם זה בנושא גישה לרשת (שמותר אצלנו מלכתחילה. לא לצרכי פרנסה ולא למטרות אחרות - מותר), אם זה בנושא הגיוס - מרבית העולם החרדי לא ''מת'' על החסידות שלנו בגלל הגישה בעניין. אצלנו חלק נכבד מהגברים שהם בגיל שלושים ומטה עושים שירות, חלק קטן צבאי, מרביתם אזרחי. הנשים לא עושות. עושים בגרויות בתיכון ותארים בהמשך. בנושא צניעות הלבוש למשל - כן סגור אצלנו (ביחס למה? חח) בהמשך לשרשור הזה הנשים נגיד מסתפרות. מקפידים אצלנו מאוד שלא יראו שיער מהמטפחת מה שנגיד לא מקפידים עליו אצל הליטאים והספרדים.
בקיצור,
תודה שלמה.
ומי מגלח אותה כל פעם? היא את עצמה?
מבינה שאת לא מגלחת, אבל מי שכן, זה לא מגרד כל הזמן?
מתעניינת...מקווה שזה בסדר.
או בעצם לא הבנתי
שיער לא מהווה חציצה במקווה, כי אם כן, כולנו חטאות.
צניעות- מול הבעל? זה לא דבר אסור.
מעניין
ככה אני יודעת, אולי יש עוד סיבות
ששיער הוא חציצה. כך נהגו גם הרבה מיהודי הונגריה.
רוב הקהילות והרבנים חד משמעית פסקו אחרת, והדעה הזו התקבלה רק בקהילות ספורות (שהיום הן עצומות מספרית, אבל אלה פוסקים בודדים).
צניעות מול הבעל, וגם מול קירות הבית שלא יראו שערה משערות ראשה (זה ענין קבלי מהזוהר. אמנם יש סיפור בגמרא על טישה קמחית שנהגה כך והגמרא אומרת שרבים עשו כמוה אבל זה לא מוזכר כהמלצה ואפילו לא ברור אם הגמרא משבחת אותה על כך) וכו.
ונכון שתמיד אפשר פשוט לכסות, אבל כשאין שיער אף אחת לא תהיה עם מחשבות שניות אם להיות עם כיסוי או לא ;)
אז לפני החתונה כבר מגלחים? עצוב קצת
אבל כמובן למען הצניעות צריך לעשות הכל.
ממה שאני מכירה בכל אופן.
לא מכירה קהילה שמגלחים לפני.
אפילו שבימינו כבר מגיעות לחתונה עם פאה (רוב הקהילות לא קשור לגילוח), נראה לי פשוט לא חשבו על זה
לכן חשבתי שלפני החתונה.
ובחדר ייחוד מגלחים לכלה? מול בעלה הטרי?
וואו
אבל כנראה שזה קולא שהחתס התיר. באמת יש פה פער. אולי בשביל לא לבייש, אין לי מושג. באמת מעניין לברר..
מי שמגלחת שם אז לא יודעת אם מולו או שהוא לא מסתכל, אף פעם לא שאלתי 
אבל נגיד יש לי חברה שהתקשתה לגלח ביום החתונה והתגלחה נראה לי כמה חודשים אחרי, ובעלה גילח אותה בבית. אבל כשכבר מכירים כמה חודשים זה באמת אחרת
אצל כל מי ששמה כיסוי ראש אחרי החופה,
אם זו פאה אחרת
מטפחת לבנה
וכו
החתן יוצא לריקוד ראשון והנשים מסתכלות במחיצה
רק אחרי איזה 20 דקות גם הכלה יוצאת
בזמן הזה שהגבר לא שם מסדרים לה את המטפחת / הפאה
ומי שמחליט לגלח כנראה עושה את זה בזמן הזה
המטפחת הזאת למשל - תמונה מהרשת רק כדי שתבינו את הרעיון למי שלא ראתה

כיום, כמעט 10 שנים מהחתונה לא הייתי מאפשרת לבעלי לספר אותי.. למרות שהוא ראה אותי בכל פוזה אפשרית
יש גבול
אצלנו האמא מגיעה לבית של הבת יום אחרי החתונה ומגלחת
אחרי שמסיימים את הטקס לפעמים האמא הולכת
ולפעמים יש כאלה שעושים יותר חגיגה מזה החמות מגיעה לבקר עם מתנה (נוהגים אצלנו להביא עגילי יהלום)
אצלי אחד הסיבות שחמותי כלכך כועסת עליי זה בגלל שלא הסתפרתי. לא באלה בטוב
היא כבר קנתה את העגילים וממש הופתעה שבחרתי שלא
דרמה בקיצור
זה הפך ממש לשיחת היום כי נוהגים אצלנו שבשבע ברכות הראשון
הכלה - הנכדה מראה לסבא ליד האוזן שהסתפרה וגם ממנו מקבלים מתנה
בקיצור, היה וטוב שנגמר.
לפחות לסבא שלי יכלתי להסביר את הטיעונים שלי חמותי פחות הייתה בעניין.
צקשיביי
מעריכה אותך על העמידה שלך על רצונותייך
נשמע מתיש
כל הכבוד לך שהשארת ואת שלמה עם עצמך
בכלל
ירחם זה פשוט לא אמור להיות עניינה
למה היא אמורה לדעת?
היא עצמה לא רואה את השיער הרי
לק"י
גם לא מצחצחת את הבית בלי הפסקה.
וגם לא מגלחת את השיער!
ממש כלה איומה😉😂
זה לא מלכלך את הכתף?
חחחח
שבו שושנושי ספרה שחמותה כל הזמן מסתובבת עם סמרטוט ומנקה כל היום.
שהתורה והההלכה מנוולות את הנשים.
תחשבי אישה גויה יפהפייה, ולידה קרחת מכוסה מכף רגל ועד ראש.
בעיניי מנוול את האישה היהודייה ואת שם ה' שהיא נושאת בתוכה.
צניעות כהשחתה של היופי הנשי? למה?
שלעם ישראל נמאס מהתורה, אז סיכמו עם ה' שמחזירים. קובעים יום ושעה, ועם ישראל מגיע עם משאיות מלאות - ספרי תורה, משנה, גמרא, ספרות גאונים, רמבם, ראשונים, אחרונים, הלכה, מוסר, מנהגים ועוד ועוד. אומרים לה' -הנה, קח. אז ה' אומר להם "מה? מה זה?! הבאתי לכם חמישה חומשים!"
אז בלי לזרוק עליי עגבניות, אני לא קראית, אבל יש הרבה דברים ופסיקות שהן החלטה אנושית, לא אלוקית לא התורה וההלכה אלא דעת יחידים שהיום תופסת באופן מקרי נתח גדול משומרי המצוות, אבל ממש ממש לא התקבלה להלכה כעמדה מיינסטרימית.
מכירה גם את הגישה שכל פסיקה היא ברוח הקודש ואלוקית,אני רואה את זה אחרת - יש בתורה דבר שנקרא פר העלם דבר, שזה קרבן שמקריבים הסנהדרין במקרה שהם טעו בפסיקת ההלכה. מי שאומר שסנהדרין יכולים לטעות - גם הוא חושב שפסיקת הלכה היא אנושית וזה יכול לקרות. ומי שחושב שזה תיאורטי ובאמת סנהדרין לא יכולים לטעות (יש דעות כאלה) - אז האמירה של התורה עוד יותר חזקה פה, כלומר גם אם לעולם לא תראו אותם טועים, תדעו שיש אופציה כזאת. ש"לא בשמיים היא" לא אומר שזה מסור בידי חכמים והם פועלים מטעם רוח הקודש, אלא שבאמת באמת זה לא בשמיים אלא מסור בידי אנשים אנושיים שלפעמים טועים.
האם אני עדיין מחוייבת להלכה ולפסיקה? כן חד משמעית כי אני מאמינה שזה המבנה של התורה ושל היהדות, שהקבה נתן צק פתוח לרבנים לפסוק. האם כל פסיקה של דעת יחיד היא בעיניי 'מה שהתורה וההלכה חושבות'? לא..
אז לא ככ מטריד אותי שיש פה ושם פסיקות שמסתכלות על דברים בצורה קיצונית למשל, יותר כואב לי על מי שגדל בגישה שיש אמת הלכתית אחת ויחידה וחייבים להשתייך לקהילה שנולדו בה, ולא שאפשר לבחור את הדרך שלך לעבוד את ה'
יש לך שני ניקים דומים?
כי פה את שוקולד פרה עם נקודה בסוף ולמטה בהמשך השרשור יש שוקולד פרה בלי נקודה
סליחה! גם זה ניק
אבל כן. אני עם הנקודה. נקודה שאומרת המון, אגב.
@שוקולד פרה. *ונקודה*
(חח סיקרנת!!)
אבל מה כשבחרתי את השם לא העלתי בדעתי שיש כזה, אבל עם נקודה..... (כנראה גם בדיוק באותם ימים לא היה הודעות שלך למעלה)
אני באמת צריכה לפתוח חדש ולהחליף
בדיחה נחמדה.
מוזר לי פשוט לשמוע שזה עדיין קיים.
הופך לנורמלי ;)
ולגבי הניקים - מגניב, רק עכשיו שמתי לב בכלל..
נכנסתי לכרטיסים לוודא שאני לא הוזה, מכמות ההודעות של כל אחת הבנתי שאת המקורית 
אבל תדייקי.
התורה וההלכה לא מנוולות את היופי הנשי.
אלא שומרות אותו ומקדשות ומיחדות אותו לבעל.
ברגע שעושים כזה דבר כמו גלאח בשיער זה מנהג . זה לא הלכה.
לטעמי מנהג שהוא גם הפך ההלכה כי ההלכה אומרת להתקשט לבעל ולהיות הכי יפה בשבילו ולא ההיפך..
דעת החתם סופר זה שנכון לגלח את השיער, כדי למנוע חציצה בגלל קשרים בשיער.
אבל הוא לא סובר שהשיער עצמו מהווה חציצה.
(ככה בעלי אמר. לא ראיתי את המקורות בפנים)
מצאתי מאמר מעניין באינטרנט שמרחיב על ההיסטוריה והמקורות למנהג הזה (וגם מסביר למה זה לא מחייב את כל הנשים).
https://hakirah.org/vol21Oratz.pdf
לפי מה שכתוב שם, החתם סופר מזכיר את המנהג הזה (שהיה קיים כבר לפני זמנו, זה לא בעקבות הפסיקה שלו), ובעצם הוא מתייחס אליו בהקשר שבו הוא מסביר למה כלה שטובלת לפני שגילחה את שערותיה - זה בסדר.
אם את מכירה מקורות אחרים, אני אשמח לשמוע.
זה מה שאני מבינה מבעלי וממה שמצאתי פה.
בקובץ שהבאתי לא מובאים דברי החתם סופר.
אבל כן יש שם ציטוט של הרה"ג יעקב בראך זצ"ל, שכתוב בו בפירוש שההנהגה לגלח לגמרי זה מנהג ולא חיוב הלכתי גם למי שנוהגת כך.
"בנות ישראל וכו' שאין הולכין בגילוי שער―ובעש"ט ותלמידיו זי"ע הנהיגו שלא יהי' להם שער כלל ואם כי ודאי על פי דין מותר להם לשאת שערות קצרות ונזהרים מחציצה מ"מ יפה כח המגלחים כל שערותיהן אעפ"י שמבואר בש"ס שנוול לה להיות מגולחת לגמרי וכו' הרי ראינו בטבילת גר שחוששין לגלח כל שערו מחשש חציצה ובדורות אלו שנתמעטו הלבבות אם הבעל אין מקפיד על זה מה טוב מנהג זה לגלח כל שערן וכו'."
קטע שהוא ממש אומר במפורש. אני זכרתי שלמדנו בבי"ס בנושא הזה שיש איזה מכתב שאבא כתב לבת שלו לפני החתונה והסביר לה שהשיער הוא חציצה וכו ולכן היא חייבת את הגילוח. עכשיו ממש מענין אותי לחפש את זה כי זה מנהג כזה חזק.
יקח לי בטח כמה ימים להגיע לזה
להסרת שדיים.
ככה יהיה יותר קל ללכת בצניעות
ככה יהיו פחות מחשבות סוררות לגברים
ככה לא יראו צורת אישה.
מזעזע.
ברררר
לא מסתובבים בלי מטפחת?
שואלת מסקרנות אם זה בסדר
מעולם לא הסתובבו בבית בלי מטפחת
אצלי בבית אני בלי אבל משערת שככל שהילד יגדל כן אכסה
בסביבה שלי - כולן עם מטפחת תמיד
לא נעים שיראו את אמא עם קרחת.

לא אצלי אצל חמותי ואמא שלי
גיס שלי בן 3 שמע אותי אומרת שבא לי מקלחת
אז הוא אמר לי אבל את לא יכולה להתקלח יש לך מטפחת🤣
אמרתי לו מה אמא לא מתקלחת? הוא אמר לי לא חחח
ושאלתי אותו איך הוא מתקלח עם כיפה הוא אמר לי מוריד אותה ולא הבין מה אני רוצה חחחח
לא קישר בין האופציות
ויש לי שיער ארוך ויפה 
מורידה מטפחת רק בחדר שלנו
ואפילו בחדר עם בעלי כשאנחנו יחד
הכל מגולה חוץ מהשיער
אף פעם לא בדקתי מה הסיבה שאנחנו מקפידים קשור לקבלה אולי
כזה אף פעם לא שמעתי..
מתי את כן מורידה?ואם אפשר לשאול למה את נוהגת כך?
לבעלי זה חשוב אז מכבדת
זה לא שאסור לו לראות או לגעת בשיער רק שאני לא אסתובב בלי.
אגב בזמן החיבור עצמו יש כן ענין מהזוהר שהשיער יהיה מכוסה
בחיים לא שמעתי על זה..
אישית לא מתחברת אבל אשרייך
לעניות דעתי כל העניין בלכסות את השיער זה שהבעל יוכל ליהנות מיופיו ולא אחרים..
ואני לא מסתובבת בבית בלי כיסוי ראש
יצאה לי טעות מקלדת, רציתי לכתוב גלח.
אז בעצם האישה נראית בפני בעלה רק עם כיסוי ראש?
וואי ממש מוזר לי, תמיד ידעתי שהשיער הוא כח נשי עוצמתי, מלא אנרגיה (כמו עם שמשון) לכן אישה מכסה את הראש בפני העולם כי זה משדר אנרגיות חזקות אבל בפני בעלה זה דווקא כלי לקשר וחיבור.
טוב, סליחה על הנצלוש!
שבוע שעבר הגעתי לעבודה עם הילדים.
היה שלב שהלכתי לשירותים, והילדים חיכו לי בחוץ.
זה שירותים עם מחיצות כאלה שמחלקות את החדר לתאים, לא קירות בנויים.
הקטן שלי פשוט זחל מתחת ונכנס לי לשירותים.
ועוד משהו-
נתתי לתלמידה להתקשר הביתה, ובטעות חייגתי לדודים שלה במקום ההורים. (יש לה בת דודה איתה בכיתה, יש להן שם משפחה שונה).
הילדה מדברת עם הדוד. ואף אחד מהם לא קולט את הטעות.
רק אחר כך שמתי לב למה שהיה.
החדר של המנהל והחדר שלי ושל עוד עובדת הוא אחד ליד השני.
יום אחד יצאתי מהחדר לכיוון החדר שלו והוא יצא לכיוון המטבח
ובום טראח 🙄התנגשתי בו אבל מכל הלב חחחחח וחברה שלי צוחקת מהצד- ראיתי את זהההה😂😂
תאונה חזיתית |הקוף שמכסה את הפנים|
זה בדיוק מה שהיה עם הבוס.
והוא גבוה ממש.
ואני נמוכה יחסית
נתקעתי לו בחזה עם הפנים שלי. מביך ברמות על.
עומדים לצאת מבית חמי וחמותי בצאת שבת.
אנחנו מפטפטות קצת על הא ודא, ואני מרגישה משהו בכיס.
היי, מעניין מה זה? מוציאה מהכיס בסקרנות.
זה
היה
עד.
לא זכרתי שזאת את
אבל זכרתי את הסיפור
אין פדיחות יותר מיזה איןן
סתםםם
קברנו שתינו את הסוד עמוק מאוד
שביקשתי פעם מחמי לקנות לנו נייר טואלט (זה מקובל אצלנו לבקש להשלים בסופר משו אם צריכים) וביקשתי דווקא את הצבעוני
אז הוא אומר לי - את בטוחה? לא לבן? אני יודע שקונים רק לבן
לקח לי כמה שניות להבין..🤦
לא מכירה כזה דבר
לא הבנתי...
(האמת דווקא הפוך, הייתי חושבת שרצוי דווקא צבעוני)
זה לשיטה שהוא כן מקבל טומאה
בשביל לא להסתבך עם הלבן ועם מה שרואים או לא רואים
כדאי להשתמש בטישו צבעוני
רצוי לא צבע ורוד כדי לא בלבל בין סיבים של הנייר לבין נימי דם.
וחמתי פדנטית
כמו שאני מכירה אותה, היא השתמשה רק בלבן כי לא יודעת את ההלכה הזו..
זה לא בד. לא בודקים כתמים על טישו בכל מקרה.
אבל אם סיב של טישו ורוד או כתום ידבק איפושהו לגוף ואחכ יוריד לך צבע על עד אז זה עלול ליצור שאלות והתלבטויות.
אז עדיף לבן וזהו
אני יום אחד ישבתי עם אמא שלי על המחשב שלי ועבדנו יחד על משו.
ואז חיפשתי בהורדות איזה תמונה שקשורה, ועברתי על התמונות בגדול, ואז הופיע על המסך תמונה גדולה של עד עם שאלה רצינית. (צילמתי כי ניסיתי לראיין את GPT עליו, מיותר לציין שהוא ממש בור ועם הארץ בנושא)
אני ואמא שלי פרצנו בצחוק
מהמצלמה זכרתי למחוק את זה מיד, אבל בהורדות במחשב זה נשאר...
לא חשבתי בשום שלב להתייעץ איתו מעשית, ברור שזה מופקע.
שאחרי הברית של הקטן, המוהל היה איתנו בקשר, וביקש כל כמה ימים שנשלח לו תמונה של המקום.
כמובן שמחקתי אחר כך את כל התמונות.
כל הפלאפון שלי היה תמונות של הברית... כי היה נראה לי לא משהו וכל היום שלחתי למוהל, כל פעם שפתחתי את הפלאפון פחדתי שהילדים יראו את זה 🫣
חברה שלי שאבא שלה מוהל מפורסם אומרת שהתמונות שלו בפלאפון ממש ...... 😷
ובין כל התמונות הייתה תמונה של בדיקת הריון שצילמתי כדי להראות לבעלי כי הוא היה אז בסדיר 🤭
רק אח"כ קלטתי את זה..
הגעתי להתראיין לעבודה עם בטן של שבוע 38, הייתי אז בהריון רביעי ובמקום העבודה הסופר חילוני שהגעתי אליו זה היה דבר נדיר ממש (מאז נולדו לי עוד פי 2 ילדים, וההלם הלך וגדל).
כל הראיון המנהל של התחנה רק היה עסוק לדבר איתי על ההריון, להגיד למראיינת השנייה איזו רזה אני ניראית שלא להאמין שאני צריכה ללדת, ושזה הריון רביעי, זה היה בערך כל הראיון.
התקבלתי כמובן, עובדת שם כבר מעל 14 שנה
אבל התחלתי רק שהוא היה בן 5 חודשים
שרשור הפאדיחות הזה גורם לי לחשוב איזו פעורה אני.
כי קרה לי הרבה דברים דומים, אבל לא החשבתי את זה כפאדיחה, אלא כדברים שיכולים לקרות לכל אחד ודי (חוץ מלצאת בלי מטפחת- שקרה לי פעמיים ומזה כן התפדחתי).
רוצה לספר לא ממש פאדיחה, אלא ארוע שהייתי בו פעורה ברמות וקלטתי את זה רק אחרי כמה שעות (ולכן גם הניק האנונימי- שיתפתי בסיפור הזה הרבה אנשים...).
בוקר לחוץ אחד חניתי לקניה קצרצרה במכולת, וכשבאתי לצאת ג'יפ צבאי חסם אותי- כשהוא מותנע ופשוט עומד על הכביש של החנייה. דחפתי ראש לג'יפ וביקשתי שיזוזו, אבל הנהג לא היה שם (נכנס לקניות) אלא רק חייל אחר במושב ליד, שאמר שאסור לו לנהוג ברכב צבאי. אז אני, בלי לחשוב יותר מדי, התיישבתי במושב של הנהג, נסעתי חצי מטר, והמשכתי לי בנחת ליום העבודה.
רק בדיעבד חשבתי שבטח החייל היה בשוק מוחלט מהמתנחלת ההזויה...
תני עוד סיפורים כאלההה
הרגת אותי עכשיו
אני אוהבת לקרוא לבעלי בצחוק ר' ישראל מאיר בן ר' יהונתן ליפא (כמובן שמות בדויים, אבל הרעיון של לקרוא לו בשמו ושם אביו עם ר' לפני)
ויום אחד היינו אצל חמותי והכרזתי בקולי קולות ככה, פתאום אני קולטת את חמי מסתכל עלי עם זוג עיניים, למה אני מכריזה את השם שלו
לא מקובל אצלנו לקורא להורים בשמות שלהם, בטח ובטח לא בפניהם..
ה' ישמור אם זה היה קורה לי עם חמי
לא כי לא מקובל אצלם לקרוא בשם, אלא כי לא נעים לי.
לק"י
בקרבה נפשית שאקרא להם ככה.
אבל ככה מקובל אצלנו..
ככה גיסתי קוראת
האמת לא אבא לאבא שלו אני לא אפנה בחיים
רק כשמדברים עליהם עם הגיסות וכו אז אומרים אבא ואמא
אבא ואמא שלך?
אצלנו זה מוזר מידי אז אומרים אבא ואמא
לק"י
אבל גם עם האחים שלו לא יוצא לי הרבה לדבר, וגם אם יצא לדבר על ההורים שלו, אני אגיד "אבא/אמא שלך".
לי זה לא נשמע מוזר.
וגם לא רגילים אצלם שהגיסים אומרים אבא ואמא.
עד שאני תופסת אותה
חחחחחח מרגישה לפעמים כאילן אני מנסה לתפוס מלצר במסעדה 😂😂😂😂
אבל אנחנו כבר לא נפגשים הרבה, אז לא יוצא לי הרבה לא לקרוא להם....
להורים שלי אני קוראת אבא ואמא
ובעלי בא מבית אמריקאי, ושם קוראים להם ממי וטטי, אז אני קוראת להם גם ככה
לחמותי אני ממש בקלות קוראת ממי, לחמי אני לפעמים קוראת בהקשר של הילדים זיידי, לפעמים טטי, ולפעמים לא קוראת לו והוא בא לבד...
מרגישה לא בסדר להוציא מלא כסף על עצמי ועל בגדי ילדים מצד שני אני פחות משבועיים אחריי לידה וכל שנה אני עושה סבב יד שנייה ומוצאת בגדים מעולים לכולם...
אבל עכשיו אסתובב?
ואולי כן
אז יש לי מצפון על ה800 ש"ח..
סה"כ לעצמי ול3 בנות לחורף
אוף אוכלת את עצמי שזאת קנייה רגשית.
למרות שאשתמש בהכל וחלק לארוע שיהיה באזור פורים.
תרגיעו אותי
אני מדוכדכת
אבל רק על הילדים,ויש לי 2, הוצאתי כבר אלף. וחסרים לי מגפיים לילדה כי מה שקניתי לא התאים בסוף. וגם לעצמי קניתי בנוסף כמה דברים.
ובקיצור - תנוח דעתך. בעיניי סכום סביר ביותר האמת. ונשמע לי ממש הגיוני לא להסתובב באף מקום עכשיו אחרי לידה. ותתחדשי♥️ וכל הכבוד שעשית את זה!!! החסכון בכסף לא שווה את הבריאות
אני גם קניתי בשיין ב800 לפני שבועיים אבל מראש קניתי כמה שמלות לאירוע, בחרתי אחת והחזרתי את השאר
וגם היה רשום לי שיש לי בערך 200 נקודות
ולא הבנתי איך משתמשים בזה...
אה ויש לי עוד ילדים שיהיו בריאים שעוד לא
"מסודרים "
קורה לכם שיש ילדים שלא רוצים את הבגדים שהם ירושה מאח גדול?
מה עושים עם זה ?בגדים יפים במצב מעולה!!
כלומר אם את משתמשת בהן זהנותן עוד הנחה. לא הרבה אבל נותן
לגבי החזרה - יש אופציה של החזרה בתוך "ההזמנות שלי". אני מבקשת שליח עד הבית.
מהעונה הקודמת!
😵
היום פשוט התעצבנתי עליה, נראה אם זה יעזור 🤭
לגבי הבן שלי שמתבאס לקבל מאחיו הגדול - אני מבינה אותו כי גם אני תמיד הייתי מקבלת מאחותי.. א. מקפידה להעביר רק את מה שבמצב טוב מאוד, משתדלת שהרף יהיה אם הייתי קונה את זה ביד 2, ולא שירגיש שמקבל שאריות מרופטות ומוכתמות.. ב. מדי פעם קונה לו משהו חדש עם טיקט לא כי חסר לו, אלא כי יש פה צורך נפשי.. הבן שלי בכיתה א, בינתיים זה מספיק 🙂
בסכומים כזה לא משלמים מיסים? זה משתלם יותר מלפצל את הקניה?
אני גם הזמנתי היום בשיין. אבל הורדתי עד לסכום שהצאט אמר...
הai אמר שהמכס לפעמים הם משלמים ולפעמים לא. והסביר מה לבדוק מה כתיב. ואמר שמסכום מסוים משלמים מע"מ. אם הבנתי נכון, ואם הוא צודק. כי יש לו גם טעויות.
לפעמים הסל יוצא קצת יותר נמוך אבל המשלוח לא חינם/לא הביתה.. אז זה מתקזז תכלס
נכון לפעמים לא יהיה צריך
אבל אין שום הגדרה כזאת
והזמנתי שבוע שעבר הזמנה באלפי שקלים🙃 (לא לי אישית, לגמח.. ועדיין. הזמנה היא הזמנה)
אני תמיד מזמינה מעל רף המכס ואףפעם לא שילמתי. זה דבר ידוע ספציפית בשיין.
תמיד הרבה יותר מזה, הם סופגים את העניין ומסדרים את זה.
זה מה שכייף בשיין
את קונה קנייה ב700 שקל
מתלבטת על מידות? קונה 2 מידות
בסוף מודדים ומה שלא טוב בא שליח מהבית לקחת
הכי כיף שיש
אבל יש לי סל של 600₪ בערך מחכה לסגירה סופית
וזה רק השלמות לשני הילדים אחרי שבדקתי מה קניתי להם בסוף עונה שעברה(מליון שמלות לילדה, לא מספיק מכנסיים
)
בלי דברים שלי, בלי מעיל שהשגתי, ובלי נעליים/מגפיים שהזמנו מעליאקספרס...🤭
קיצר 800 נשמע לי ממש סביר ואפילו נמוך..
קולקציות שלימות לילדים אתם מוצאות?
איך?
ניסיתי כמה פעמים ואחרי כמה כביסות זה התכווץ/הוציא צפים כאלה מהחולצה
מעניין אותי איך הולך לכן, בשביל לדעת לחסוך
קניתי בכל מיני חנויות ותמיד יוצאים גולגולים בפוטרים. אם מצאת חנות שלא אשמח לדעת
אני לא קונה הרבה בשיין לילדים האמת אבל האיכות היא פחות הבעיה לדעתי.
מיננה
לתינוקות - קרטרס
הכל בסוף עונה בשביל שנה הבאה
יש העדפות
מזארה לא יצא לי לקנות. גם מפלייס לא. אולי האיכות שלהם טובה אבל לא אגיע לשם במיוחד האמת. והמחירים בפער יותר גבוהים
אני קונה לעונה ומעיפה.. בן ובת, אין ירושות,הבגדים נשחקים
יש דברים טובים יותר ופחות
יש דברים שאני מוצאת רק בארץ ויש דברים שאני מוצאת רק בשיין...
לפעמים כשמגיעים לסכום מסוים הקופון מוגבל והמחיר של הקניה מתחיל לעלות.
לכן לפעמים כשמגיעים לסכום כדאי לעצור, לבצע קניה ולעשות אח"כ קניה נוספת
שוב- לא בגלל מיסים, בגלל הקופונים....
זה באמת יעיל?
חוסך לכן ביקורים אצל רופא / מיון?
מיותר
סתם עולה כסף
מלא התעסקות
אף פעם לא עובד כמו שצריך, תמיד עושה בעיות..
בחיים לא חסך ..
אם היה אפשר מרחוק היה אפשר אבל זה לא שזה עזר לרופא *לבדוק* את הילד מרחוק
בחיים זה לא עבד וניסינו מלא פעמים לאוזניים גרון נשימה ומה לא..
אותי מזה...
משתגעת מהעניין שכל ההפתעות קורות בלילה
וכל פעם זה ריצה למיון כי הרופאים בטלפונים רוצים לכסת"ח
על עצמי, בדיקת גרון בשעות הערב, ישר הרופא און ליין אמר שזה דלקת גרון וקיבלתי מרשם לאנטיביוטיקה, על הבוקר בעלי קנה.
לקטנה שלי קצת קשה לי להשתמש בזה, כי אני מרגישה שהיא חייבת בדיקה של רופא באופן ספציפי, אבל אם יהיה צריך, אני אשתמש
קניתי את זה לפני טיסה של 3 חודשים לחו"ל
תכלס לא הייתי צריכה את זה שם ב"ה
אח"כ השתמשתי פעמיים בארץ עבד מעולה
ממש בקלות התפעול ורופאים נעימים
אבל לא יןדעת אם הייתי קונה את זה אם לא הייתה את הטיסה
ממליצה ממש ממש!
הציל אותי, את בעלי ואת הילדים מלא פעמים מלצאת בלילה לרופא תורן/לחכות לבוקר/סופי שבוע לרופא שבינתיים הילד צורח.
לא יכולה לספור את כמות הפעמים שעזר עם האוזניים של הילדים.
פחות מומלץ לבדוק ראות.
אבל אוזניים וגרון עבד מצויין.
אם הילדים הייתי צריכה את העזרה של בעלי שאחד יחזיק ואחד בודק.
*** אני עם מכשיר חדש שאיכשהו המייל שאני כבר לא משתמשת בו נכנס להגדרות.
הניק החדש יותר שלי שמור במייל אחר ולא זכרתי סיסמה.
מוזר לכתוב שוב מפה 
ולא היה לי בו צורך מאז. כן היו חולים והצלחנו לקבוע תור לרופא
קניתי אחרי כמה פעמים שביאר פתאום כאבו האוזניים ועוד..
אז אולי זה סגולה..
בכל מקרה שמעתי המון המלצות..
לא יודעת אם הייתי אומרת במקום מיון אבל כן במקום רופא, לפחות במקום רופא כשאין תור זמין.
האמת שהשתמשנו מלא פעמים וברוב המקרים לא הלכנו לרופא אחכ בכלל.
אחרי כמה פעמים זה כבר לא מסובך לבדוק וזה אחד הדברים הכי משתלמים שקנינו, ממליצה לכל מי שיש לו ילדים.
קודם כל בשביל למדוד חום,
הרבהההה יותר פשוט מאשר לדחוף לילד חולה ועצבני מדחום לפה.
חוץ מזה, בעלי השתמש כמה פעמים כתחליף לביקור אצל הרופא.
גם לילדים וגם לעצמו.
זכור לי פעם אחת כשלבעלי היה כאב גרון מאוד חזק והיה בבית אנטיביוטיקה מדלקות גרון קודמות
הוא חשש לקחת ואז אחרי ביקור אונליין בטייטו קיבל מרשם לאנטיביוטיקה והתחיל לקחת מיד.
זה היה ממש משמעותי (אני לא זוכרת אם זה היה סופ"ש אבל תור אצל רופא פיזי לא היה זמין ביומיים שלאחר מכן).
אני אישית קצת פחות מתחברת ולא ניסיתי ביקור רופא דרך הטייטו.
המתוק שלי בדיוק שבועיים!! מההתקף האחרון, רק לפני שבוע סיים את הטיפול המלא וחזרנו לטיפול המונע, אחרי יומיים שוב התחיל שיעול חזק ואתמול בלילה כבר היה ההתקף...שוב בטניזול, אזניל כל יום , משאפים ואנהלציות
שנה שעברה היה חורף יחסית שקט חשבנו שזהו הוא גדל והולכים לקראת שיפור אבל החודשים האחרונים פשוט סיוט מתמשך
לא ישן כל הלילה עד שהצליח להירגע, כל היום בכה והיה נודניק בגלל הכדורים ואני כבר מתפוצצת מדאגה
הוא בן 3.9 לא כזה קטן
התחלנו שוב טיפול מלא
הוא מקבל טיפול מונע טוב וחזק אין משהו מעבר אז למה ככ הרבה התקפים? אני משתגעת
קצת רץ ומתאמץ וזהו הלך עליו, משתעל ונכנס לסטידור מפחיד, בגן פוחדים לקחת סיכון ובצדק
רופא ריאות אמר שנעשה לו בקיץ ברונכוסקופיה , רופא ילדים אמר תמתינו עם זה כל אחד אומר לי משהו אחר
זה עובר ונכנסים לשגרה נורמלית? בלי לפלד מכל ריצה קלה שלו? בלי לפחד מהלילות שאז הכל מחמיר?
שהטיפול המונע לא מספיק טוב
כדאי לכם לחזור לרופא ריאות
וללכת אליו קבוע עד שמשתפר
משאפים קיבל מכל הסוגים ולא עזר, אבל עדיין ממשיכים
אזניל קבוע מקבל
אין עוד משהו שלא ניסינו
סינגולייר גם לא עזר לו, אנהלציות במקום משאפים גם
אצלנו זה מה שגם ריפא לגמרי
עם אירובנט
ובמקום אזניל יכול להיות שמוקסיפן יותר טוב
היתה לנו תקופה בעבר עם מוקסיפן מניעתי
מוקסיפן מניעתי לא עזר בכלל בכלל עם אזניל זה ככה ככה
אבדוק על המי מלח 7% לא ניסיתי. יש לנו 3% וגם זה עושה לו ליחה סמיכה שגורם עוד יותר לחסימה
אירובנט גם אנהלציה גם משאפים יש לנו כי המשאף עם ריח לא נעים עבורו אז לא מסכים
אני הייתי עם אסטמה, עם צרות אין סוף בנשימה, ממש מנע ממני לעשות דברים, בסוף רופא ריאות טוב, עם הרבה סבלנות לנסות את כל השילובים של משאפים וכדורים עד הטוב ביותר - הגעתי למצב ממש מאוזן, כמעט בלי התקפים, כושר טוב ובלי לפיד לזוז.
צריך סבלנות אבל זה אפשרי
חיבוק! איזה קשה זה...
האמת.שגם אנחנו היינו בסיפור הזה כשהבן שלי היה קטן, הדבר היחיד שעזר לנו בסוף היה שהלכנו לרפואה משלימה... גיסתי היא הומיאופתית, אז עשינו אצלה טיפול וזה מה שעזר...
מציעה לך לשקול גם. בהצלחה!
בכלל, חוץ מכסף (והרבה) שהלך לפח לא ראיתי שיפור- בעניין אחר. לכן סקפטית בנושא. מה גם שגם בזה צריך לעיתים להחליף תרופות עד שמגיעים למה שמתאים עבורו ואני ככ מותשת איתו שאין לי סבלנות גם לרוץ אחרי זה
אני טועה?
אני בכלל לא כזאת שמאמינה ברפואה משלימה וכל זה, אבל אחרי שראיתי כמה זה עזר לו, המשכתי עם הומיאופתיה גם למשהו אחר שנה לבת שלי, וגם שם ראינו ישועות..
זה נכון שזה הרבה כסף , אבל דווקא מבחינת התרוצצויות, אצלנו היא שולחת את זה לסופר פארם לידינו אז זה ממש סבבה...
תעשי מה שטוב לך 
הי שוב לכולם,
כתבתי פה ל]ני שבוע על דימום וכאבים, שהתגלה בסוף כהריון חוץ רחמי.
אני עכשיו בהתאוששות בבית אחרי הניתוח (עשו לי ניתוח לכריתת החצוצרה, כי ההריון היה שם), והתחילו לי דקירות כאלה בבטן למטה...
עכשיו, כבר הייתי השבוע בביקורת בבית חולים כי חשדתי שוב בדימום, אבל הם נתנו לי תחושה שלא הייתי צריכה לבוא כי זה נורמלי אחרי ניתוח כזה...
אז ממש לא בא לי שוב לבזבז יום שלם על בדיקות וטרטורים...
יש לכן מושג ממה יכול לנבוע הדקירות האלה? האמת שזה בעיקר אחרי מאמץ... אני משתדלת לא להתאמץ אבל עם הילדים זה לא תמיד אפשרי בצורה הרמטית...
קיצר אם יש לכן רעיון מה ניתן לעשות, אשמח לשמוע...
סליחה שיצא מבולגן...
אין לי מושג לגבי הדקירותאמהלהאולי תתייעצי עם מוקד נשים של הקופה דרך הטלפון?
אני בכללית, ממה שידוע לי יש מוקד אחיות ומוקד רופא משפחה אונליין..
לא משהו של נשים..
ובמוקד נשים שהייתי, חיכיתי שעתיים בשביל שהרופאה תגיד לי שהייתי צריכה לחזור לבית החולים (זה כשבאתי אחרי הניתוח)
רופא משפחה יעזור לך כאן באמת...
אולי יש אופציה להתקשר למיון נשים בבית חולים שבו נותחת?
אני מניחה שזה כתובת הגיונית לפנות אליה...
מקפיצה לעוד רעיונות...
ותתקשרי לשם
אשמח לפירוט כמה שיותר...
תפילת ראש חודש עם הלל מוסף, אם יש לי אפשרות.
לא יותר מידי.
נוהגים לא לגזור ציפורניים.
קבוע בראש חודש אני נזכרת שצריך לגזור ציפורניים לילדים, ואז בעלי מזכיר לי שראש חודש.
לק"י
נראה לי שסריגה/ תפירה
זה מה שבעלי נוהג.
לא על אי עשיית מלאכה לנשים.
בערך על מה זה עומד
תודה רבה על הפירוט🙏🙏
המנהג שלא לגזור ציפורניים בראש חודש מקורו בצוואת רבי יהודה החסיד, אחד מחכמי אשכנז שחי לפני כ־800 שנה.
בצוואתו, בסעיף מ"ח, הוא כתב:
> "לא יגלח אדם לא הראש ולא הזקן בראש חודש, וכן לא יטול הציפורניים בראש חודש".
אבל למה?
ההימנעות היא משום חשש סכנה, כלומר אזהרה שנמסרה בצוואתו של רבי יהודה החסיד. לא מדובר באיסור שמופיע בתורה או בגמרא, ואין לנו הסבר חד-משמעי לסיבת החשש. לימודי יהדות באור החסידות +1
האם זה מחייב את כולם?
* יש קהילות ומנהגים, בעיקר בקרב חלק מהאשכנזים והחסידים, שמקפידים שלא לגזור.
* מנהג הספרדים הוא בדרך כלל להקל ולגזור ציפורניים גם בראש חודש.
* מעיקר הדין אין איסור הלכתי מוסכם לגזור ציפורניים בראש חודש. אתר ישיבה +2
אגב, יש הבדל בין גזיזת ציפורניים לתספורת, ויש פוסקים שמחמירים בתספורת יותר מאשר בציפורניים.
כלומר, זו הנהגה שמקורה בצוואת רבי יהודה החסיד ולא איסור כללי לכל עם ישראל. ❤️
משתדלת להגיד הלל
אם זוכרת לא לכבס 😅
אם מצליחה אז ארוחה קצת יותר חגיגית ומושקעת מהרגיל (בתור ילדה זה היה אצלנו יום של צ'יפס ונקניקיות שאהבנו ממש, מקווה להצליח ליצור איזושהי מסורת כזאת גם בבית שלי)
וופל בלגי/ בלינצס.
אתמול הכנתי סופגניות היתה ממש חגיגה
מעדנים מיוחדים (דנונה , מילקי) בשגרה אנחנו לא קונים. רק בראש חודש
ממש מקפידים בזכות בעלי לעשות סעודת ראש חודש בשרית ואם לא בשרי אז חלבי שווה
ההפתעה לילדים
הפתעה טעימה בבוקר- לפעמים משהו מיוחד קנוי ולפעמים מכינה בלינצ'ס או משהו בסגנון..
סעודת ראש חודש- הולכים למסעדה או קונים אוכלים איפשהו בחוץ
לפעמים אם אין זמן לצאת מזמינים משהו טעים לבית
והיו פעמים שהכנתי משהו חגיגי בעצמי
לק"י
פעם פעם הייתי לובשת חולצה לבנה.
בדרך כלל לובשת חולצה לבנה.
נוהגת לא לעשות מלאכות מסויימות- לא מכבסת, סורגת, תופרת... (די דומה למלאכות שלא עושים בתשעת הימים)
למשל בחול המועד לא כותבים או כותבים בשינוי, בחול המועד לא עושים מלאכה שלא לצורך המועד, בראש חודש כולם הולכים לעבודה...
שנשים לא מכבסות
זה מתבטא בזה שבעלי לוחץ על כפתור ההפעלה חחחח
אבל תמיד אני שוכחת ולא שמה לב
ומשתדלים להתפנק באוכל טעים
כי מכונת כביסה זה לא טורח
החכמתי מקישור שהעלו פה
לא תופרת וסורגת,
לגבי כביסה פעם לא הייתי עושה בכלל, היום משתדלת להמעיט (עשיתי על זה התרת נדרים)
'הפתעת ראש חודש'- יכול להיות מעדן (לא אוכלים ברגיל) או משהו טעים אחר
לפעמים ארוחה חגיגית
היום הכנו ארוחת לביבות (וסלט ענק לרענן את כל המטוגן הזה) וקינחנו בשתיה חמה ועוגיה
לפעמים, כשמתאפשר, נוסעים בערב ראש חודש לסיבוב שערים.
ממליצה. מרגש מרגש ומחבר מאוד
כל הישועותוחוץ מזה רק חולצות לבנות לילדים..
והם יכולים מה שרוצים..
המון בריאות ונחת, התאוששות קלה ונעימה!❤️❤️
איזה מרגש. ממש חיכיתי איתך.
מקווה שעבר לך בטוב💓
הרבה נחת והתאוששות קלה
מזל טוב!!
הרבה נחת 💕💕
חיכית לזה כ"כ...
התאוששות קלה ❤️
התאוששות קלה ומלא נחת
תגדלו אותו בנחת
מרגש ממש!! הרבה נחת!
התאוששות מהירה וקלה!
התאוששות קלה ומהירה
כמה זמן היו לכן דימומים/כתמים בהתחלה?
תודה!
פעם ראשונה בערך חודשיים
פעם שניה - חודש
שבוע בהתחלה
לאחרונה היו לי כמה ימים מאוד הורמונליים וטיפה הכתמות, מניחה שזה סוג של מחזור.
בכולם הייתי על הנקה מלאה
והיו רק הכתמות קלות
(התקנתי אחרי מקווה- כך שלא נאסרנו אפילו)
ואז התחילו הכתמות תקופה מסויימת ועבר.
כל התקופה של ההכתמות לא נאסרנו, אבל כן היו פעמים של כמעט בגלל חוסר תשומת לב.
אם נאסרים לדעתי זה הסיפור הגדול עד שמצליחים לטבול כשכל הזמן יש הכתמות.
יותר דימומים.
וגם אם מצליחים לא להיאסר כתמים ודימומים זה סיוט
נראה לי שכדאי להתקין בשלב שהרירית דקה, שזה ממש בימים הראשונים של המחזור
כך יש יותר סיכוי שלא יעשה דימומים
אבל אם לפי שיטתכם ההכנסה לא אוסרת, אז עדיף אחרי המקווה ולהיזהר עם הכתמים
לי היה תקופה ארוכה כתמים למרות ההנקה מלאה ודי מהר התרגלתי וזה כבר לא הפריע לי כמעט
זה גם לא היה ברצף.. פעם בכמה ימים כתמים לכמה שעות
צעיר, בעודף משקל מגיל ההתבגרות, חוץ מזה- סה"כ בריא
אני חושבת שגם בגיל ההתבגרות הוא השמין ככה בגלל הפרעת אכילה (בודאות היתה אז)
גם כשהיה בטיפול פסיכולוגי ודיאטנית, אכל דברים בריאים ועשה די הרבה ספורט בשבוע- היה שמן. חלק מזה הוא שגם אז היה אוכל כמויות מאוד מאוד גדולות.
לאחרונה הספורט דעך מסיבות שונות, וגם לא מקפיד על אוכל בריא.
זה מבאס אותו עניין המשקל. אני מצידי לא מפריע לי המשקל מבחינת נראות וכאלה, והוא יודע את זה.
והוא פשוט אוכל בלי הכרה, כמויות מטורפות.
אתן 2 דוגמאות:
עצרנו בשווארמה לא מזמן. (אנחנו לא עושים את זה לרוב, אבל זה לא משהו זר לנו.) הוא רצה להזמין 2 מנות לאפה פלוס צ'יפס פלוס שתיה. לעצמו, אני לקחתי בנפרד משהו לעצמי. ונכון, הוא גבר גדול, אבל זה באמת לא סביר. שווארמה זה מראש מקום שהם מעמיסים. לא הסכמתי. אמרתי תזמין מנה נשב נאכל, מקסימום נביא עוד.
הלכתי לסופר אז בדקתי לפני זה מה יש מה אין במקרר. היתה חבילת גבינה צהובה של 400 גרם כמעט מלאה (זה כמו 2 חבילות קטנות). בכל מקרה קניתי בסופר כי היה מבצע אבל לא משנה. בוקר אחרי אני פותחת את המקרר והחבילה הכמעט מלאה נעלמה.
בין המקרה הראשון לשני דיברתי איתו בקטנה על זה שאני אוהבת אותו ובאמת המשקל לא פקטור בשבילי (חוץ מבריאות שברור שעדיף אבל זה לא בינינו). ושלאחרונה אני שמה לב שאוכל בלי הכרה ואמרתי על השווארמה וזה, והוא הסכים, וגם התחיל לחפש טיפול מוזל. זו היתה שיחה נינוחה וקצרה, לא עשיתי מזה הר.
והמקרה השני קרה אחרי.
ואני בעיקר לא יודעת מה לעשות. אני לא אמא שלו, ואני לא רוצה ולא מוכנה להיות שוטרת שלו עם אוכל.
אבל הוא במקום כל כך לא בריא
ואני לא רוצה לדרדר, ואני לא יודעת איך להתנהל מכאן הלאה.
אוף. פרקתי. אשמח גם לעצות.
היינו יוצאים קונים אוכל ותמיד יצא שנשארתי רעבה.
בעלי התחיל טיפול במונגרו.
היום סלט אנחנו לא מסיימים במסעדה.
הויא ירד 15 קילו תוך חודשיים.
גם כי נכנס לזה ברצינות ממש והוריד פחמימות מהתפריט, עושה ספורט וזה...
יש מרפאות ייעודיות להפרעת אכילה
שיתחיל בפנייה לרופא משפחה
שם גם יאבחנו אם זה הפרעת אכילה ואיזה טיפול צריך
חיבוק לך❤️ נשמע שאת מתמודדת עם זה הכי טוב שאפשר
אמיתית ומאובחנת זה מקום שונה מהתמודדות זוגית רגילה, וכדאי להתייעץ עם איש מקצוע שמומחה לתחום איך להגיב ולהתנהל עם זה. איך להיות המסגרת תמיכה שלו ולא להחמיר את המצב...
מסכימה שיש פה אכילה לא בריאה רגשית וכזה אבל לא נראה לי חריג ולא נראה לי ברמת הפרעה אלא ברמה נורמטיבית... וואללה לא הייתי מתערבת בכלום.. אמרת את שלך. אם ירצה עזרה יבקש ממך.. אם לא הכל בסדר יאכל יאכל עד שישמין עוד יותר ויחליט לעשות אולי משו ואולי לא.... אבל בעיני אם יותר מדי תשפטי אותו על זה (גם בלי מילים) זה סתם יהפוך למאבק....
מכירה את זה על עצמי יש לי תקופות כאלו וברור שזה מאד מאד רגשי אבל אם בעלי יתחיל לשפוט אותי זה יהיה ממש לא כיף....
מציעה לשחרר את זה לגמרי
אם זה מפריע לו תציעי לו דיאטנית , אגב יש פסיכולוגיות תזונאיות. שעושות בעצם שילוב של תזונה עם פסיכולוגיה.
אבל לדעתי זה יותר שלו. נכון שזה מבאס אבל בטח אם לא מפריע לך חיצונית אז חבל שתיכנסי למקום כזה שאחראי עליו.
תהיי איתו יחד ולא כמפקחת.
אצלנו סביב דברים אחרים אני הבנתי שאין לי שום שליטה ואחריות ושזה לגמרי שלו. אז לפעמים מבאס אותי אבל עובדת על עצמי. וראיתי שבסוף הוא זה שמבין בעצמו שלא מיטיב איתו הרגלים מסויימים עובד לבד לשנות אותם
את ההתמודדות הספציפית
אבל חייבת לכתוב לך שמתוך המילים שלך רואים כמה את אישה טובה ומיוחדת!!
אין לי ניסיון בתחום
אם הייתי במקומך הייתי מנסה לקרוא על זה כדי להבין אותו יותר.
וכנראה להימנע מהערות פרקטיות, אם זאת הפרעת אכילה זה נפשי, וצריך מענה נפשי ולא רק פרקטי.
ובאופן כללי אנשים יודעים איך להרזות, זה די ברור, אולי אפילו זה מטרגר אותו אם הוא קיבל המון הערות בעבר.
תנסו לדבר על זה בפן הרגשי, מתי זה התחיל, מה הוא מרגיש בקשר לזה, מה הוא מרגיש אחרי שהוא אוכל.
זה כנראה מה שהייתי עושה אם הייתי בנעליים שלך❤️
לא הערתי לו פרקטית גם כשדיברנו, אלא אמרתי לו מה אני רואה ושאני חושבת שכדאי שיחזור לטיפול
הוא לא אוהב לדבר על זה, אז זה היה ממש קצר. פחות מ 5 דק שיח כי באמת זה שלו.
גם לפעמים הוא זורק הערות על התחושות שלו סביב זה.
ושהוא כל היום במחשבות סביב אוכל. או מה רוצה לאכול או שמתבאס על עצמו שאכל כמות/דברים לא טובים.
אני ביומיום ממש לא מעירה לו על כלום בקשר לזה.
ברור שהוא יודע איך לרזות ומה תזונה נכונה וכמה ספורט כדאי שיעשה
הבעיה שלי היא אפילו לא שהוא אוכל דברים מאוד לא בריאים, אלא שזה בלי הכרה.
נניח יש הבדל בין לאכול כל פעם שורה של חבילת שוקולד כמה פעמים ביום, לבין לקחת שוקולד לנשנש ואחרי 20 דקות להסתכל סביבך ולקלוט שאכלת 2-3 חבילות.
כאילו… תקום תמלא את הצלחת כמה פעמים שתרצה, אבל אל תקח מראש תבנית כאילו היא צלחת אישית…
הלוואי ותמצאו דרך
כן, החוסר הכרה זה ממש מאפיין של הפרעה.
שאין שליטה על הכמה.
שזה איזה הפרעה קיצונית
כן 2 לאפות זה הרבה יוסית, אבל גברים אוכלים הרבה.
בעלי לא שמן ואין לו בעיה לאכול 2 פיתות שווארמה בלי בעיה. האמת גם אני מסוגלת לפעמים 🫣
וכן זה הרבה גבינצ , אבל לפעמים יש הרגשה קיצונית של רעב וקשה להפסיק
נכון שיותר בריא לחיות אחרת אבל אני לא חושבת שאת צריכה ''לעשות משהו'' בנידון
אני לדוגמא אוהבת שוקולד ומתוק ויש ימים שאני מסוגלת לטרוף את כל הארון.
כדי לא להגיע לזה אני ממש לא צריכה שבעלי יבדוק מה אכלתי ולמה
זה לא מה שיגרום לי להפסיק
ואם הוא יתחיל להעיר זה רק יגרום לי לאכול עם עצמי בלי לעדכן אותו, אין לי כח להטפות מוסר
של קופות חולים או בבתי חולים
אבל בעלי גם מסוגל לאכול 2 לאפות שווארמה
והוא רזה מאוד מאוד
הוא לא קונה שניים רק כי זה יקר
ואני מסוגלת לדמיין סיטואציה שאני רעבה ואין לי מה לאכול
אז מכרסמת חבילת גבנצ....
את מכירה אותו הכי טוב ויודעת אם זה באמת הפרעה או סתם רעב
אני רק מנרמלת שהמקרים האלה לא נראים לי הזויים...
בעלי אוכל כמו מתבגר, הרבה יותר ממני..ולא רואה סיטואציה שהוא יאכל שתי לאפות שווארמה (זה גם ממש לא אותו דבר כמו שתי פיתות) ועוד אוכל.. בטח לא להזמין מראש
וחבילה שלמה של גבינה צהובה.. נשמע לי המון גם לאדם מאוד רעב
לפותחת- אין לי המלצות, אבל בהצלחה בהתמודדות❤️
גם הבת שלי לפעמים אוכלת שתי פיתות
אבל לא מפוצצות בשווארמה וסלטים
(ובלי קשר היא לדעתי לא באמת צריכה את זה לרוב ואוכלת עם העיניים)
באמת לא מספיק כתבתי מובן.
אבל גם זה אני רואה ילדים סביבי שאוכלים חצי פיתה, ואצלי גם ילדה בת שנתיים אוכלת 2 פיתות שלמות.
האם היא חייבת? לא בטוח. זו המציאות
וככה גם מבוגרים אני לפעמים אוכלת כמויות פסיכיות. האם זה בריא? לאמפה עד להפרעת אכילה הדרך ארוכה מאד בעיניי
וכשאני מורעבת או עצבנית אני בהחלט יכולה לאכול 2 לאפות
לא מומחית בזה..
רק מופתעת שיש בנות שכותבות שזו לא כמות קיצונית. אולי אני טועה, אבל לא מכירה אנשים שאוכלים בכמויות האלה בטח לא יותר מפעם ב.. ואני מכירה אנשים שאוכלים כמויות שונות על סקאלה די רחבה נראה לי
אני מגדירה את זה כאילו שמנים יותר באופי (ואני לגמרי שם לפעמים והרבה גם מהמשפחה שלי וגם משל בעלי...) בגלל זה הגבתי לנרמל את הכמויות...
ברור שזה לא בריא ולא אידיאלי (על הגבנץ בעיקר.. הלאפות סבבה)
אבל בעיני ממש לא הפרעה
הם דוחסים לך שם מלא בשר וכאלה. זה מגיע לרמה שזה יותר דומה לכדור מאשר לפיתה
גם אני יכולה לנשנש שתי פיתות ריקות או עם ממרח קל.
ולאפה שווארמה זה יותר גדול מפיתה
ובאמת הבעיה של להזמין מראש. זו מנה גדולה, בטח עם צ'יפס גדול ושתיה. תשב בנחת תאכל. תרצה תקנה עוד אחת.
הבעיה היא שהוא כבר שם/קונה לעצמו (תלוי אם בבית או בחוץ), ואז הוא אוכל כל מה שיש בלי לשים לב. גם אם אחרי חצי שעה תכאב לו הבטן מרוב הכמות…
וההפרעת אכילה זה דבר ידוע, זה לא אני אבחנתי. היה על זה בטיפול אצל אנשי מקצוע.
גם הוא בעיקר מתאר שהוא כל הזמן חושב על נושא האוכל…
בעיקר מרגיש לי שהוא בחרדה שלא יהיה מספיק אוכל (אז מכין/לוקח הרבה)
ואז הוא אוכל את כל מה שיש ולא משנה מה הכמות…
(וזו היתה חבילת גבנ"צ כפולה בתכלס)
אז זה בכלל לא משנה הכמות.. זה התפיסה בראש
והפרעת אכילה היא לכל החיים
הוא רוצה טיפול?
בטיפול הוא צריך להתמסר לתהליך.
וזה גם קשה ליישם בפועל
וגם זה להודות עוד יותר בזה שיש הפרעה ומצבו עם האוכל לא תקין
אני ממש מבינה את הקושי.
הוא גם הגיש פניה לבירור על טיפול באותו יום שדיברנו
אחכה לראות מה קורה כמובן
אבל נראה לי שהוא צריך את הדחיפה הקטנה לטיפול, אבל גם ממש לא רוצה להיות זאת שנותנת אותה כי זה להכניס את זה בינינו…
השאלה מה הוא עושה אחרי שאוכל? זה מפריע לו? הוא מדבר על זה?
כותבת בכוונה מאנונימי כי אני חוששת שאני במצב דומה לא בכמויות כי אני אישה
אבל דומה
חיבוק.
קודם כל אני לא יודעת בוודאות כמובן, אבל ממה שיודעת הוא לא מרוקן את עצמו אחרי בדרכים לא בריאות.
מבחינת תחושות:
הוא מתאר שהוא כל הזמן חושב על זה. או על האוכל או על השמנה, או על זה שהוא אוכל כמו חזיר (מילים שלו)
קם בבוקר חושב מה יאכל, מכין אוכל או שאני או שמוצא מה לאכול, כל לילה במיטה חושב על זה. מרגיש רע עם עצמו
מתאר שתמיד יש תחושות רעות עם האוכל
בגלל שכתבת שאת אולי במצב דומה:
בעיניי, ואני לא אשת מקצוע, הפרעת אכילה זה לאו דווקא השמנה או כמות האוכל שאוכלים, כמו שזו מערכת יחסים בעייתית עם אוכל.
שאוכל לוקח לך מקום גדול מדי בחיים, ובסופו של דבר מפריע לחיים השגרתיים שלך.
וכמובן שהפרעת אכילה יכולה לבוא אצל אנשים ונשים בכל משקל וצורה.
מעודדת אותך לפנות לטיפול או עזרה בנושא. אפשר להתחיל אצל אשת מקצוע מהתחום הרגשי, ואפשר גם ללכת לרופאת משפחה ולהתייעץ.
אל תישארי עם זה לבד❤️
תתחילי מזה זאת לא אוסרת עליו דברים כי זה בדיוק זה
אני מבינה שזה נראה לך חריג אבל כמו שכתבו פה - ייתכן וזה לא
בנאדם רעב אוכל גם עם העיניים ולא סתם אומרים לא ללכת לסופר רעבים, כי קונים יותר
אז הוא רצה להזמין 2 לאפות.לא בטוח שהיה אוכל את שתיהן. תחושת שובע מגיעה רבע שעה עשרים דקות אחרי האכילה. הכי הרבה היה לומד את זה בכאב בטן + פחות כסף בכיס
גם לגבי הגבנצ. לא חריג לדעתי לגבר רעב. לא בריא אבל לא חריג. זה לא מאוד משביע בפני עצמו.
נשמע שבעלך אוכל לא בריא ושהרגלי האכילה שלו לא נכונים אבל לא בטוח שזו איזו הפרעה
אני חושבת ששוב, את צריכה להתייחס אליו כאאדם בוגר ולא לנהל את האוכל שלו/ להעיר/ לאסור. התנהלות כזו ביחס לכמעט כל דבר בזוגיות היא התנהלות של אמא מול ילד אז אם חשוב לך לא להיות שם כדאי לשים לב
הכי הרבה את יכולה לומר בעיניי - הרגלי האכילה שלך לא בריאים וזה מדאיג אותי. ולשאול אותו אם זה מפריע לו ומה הוא רוצה לעשות עם זה
היום יש הרבה דרכים לטפל בהשמנה ובנאדם שרוצה בכך יגיע לשם בסוף, גם אם ייקח לו זמן
חיבוק♥️
לא הצלחתי… זה לא היה עניין העוד כמה עשרות שקלים, אלא שידעתי שאם הוא מזמין הוא גם יאכל ולא משנה כמה הוא שבע.
ובשיחה בעיקר אמרתי לו שאני רואה שלאחרונה הוא אוכל ונראה שבלי לשים לב, שאני חושבת שזה לא בריא, שממה שאני שומעת ממנו זה מפריע לו גם רגשית. שמבחינתי זה בכלל לא עניין של המשקל או הנראות, אלא של הרגלי אכילה בריאים. שאני אוהבת אותו ונמשכת אליו בכל משקל וזה לא מה שמפריע לי. שאפילו אם לא יאכל רק בריא, וגם אם יאכל פסטות ושוקולדים, שאני חושבת שצריך שהגישה לאכילה תהיה בריאה.
הוא אמר שהוא מסכים איתי.
ובזה סיימנו את השיחה. היא ארכה דקות ספורות ולגמרי העברתי לו את המושכות…
באמת הבעיה שלי היא לא עם ההשמנה (ברור שזה כשלעצמו לא בריא, אבל כרגע זה לא העניין כי גם כשאורח החיים שלו היה בריא לאורך תקופה הוא לא הגיע למשקל תקין)
הבעיה היא שזה באמת כאילו כשהוא אוכל משהו מתנתק משאר הגוף.
זה כאילו הוא בחוסר שליטה כשהוא אוכל. מהרגע שהרים את המזלג המוח נכבה בכל מה שקשור לאם הוא רעב או שבע, והוא ידלק שוב רק כשהצלחת (והתבנית) יהיו ריקות. הוא אפילו לא מתלבט אם בא לו עוד או לא. זה לא עובר בראש. זה כמו מכונה- יש אוכל אז אוכלים עד שנגמר.
בעלי גם עם עודף משקל, אוכל לא מסודר, ומסוגל לנשנש כמויות של אוכל בלי לשים לב בכלל.
בחודשים האחרונים לוקח זריקות להרזיה, החליף סוג, בעידוד שלי, בזריקות עם פחות תופעות לוואי, והשחרור שהוא לא מרגיש כל הזמן רעב ולא חושב על אוכל כל הזמן עושה לו ממש טוב. לגלות שעבר יום והוא אכל כמות ממש קטנה ולא נשנש.
שווה לברר את הכיוון הזה, אולי גם עבורו זה יהיה משחרר
שמדברת על זה,שיש שחרור מההתעסקות באוכל עם הטיפול הזה
שיש אנשים שסובלים ממעין "רעש רקע" תמידי של מחשבות על אוכל והתרופות עוזרות לזה מאוד. אולי באמת כדאי לנסות
התופעות לוואי של הווגבי יותר קשוחות. גם חצי מנה עוזרת- הרבה פחות תופעות לוואי מוריד את הלהט לאוכל