אז אתה מתייג אותי?

האם זה דין בגברא או בחפצא, הם מאוד נהנו

יש לדון, שהרי איש זאב הוא מלידתו כך, אם כן דומה הדבר לנדר נזירות שמשון, שהוי מלידה, ובנדרים האיסור תופס על החפצא ולא על הגברא. אולם יש אולם לדמות את זה דווקא לשבועת שקר, שהרי הסיפור הידוע זאב זאב מבטא שקר, ושבועה הוי על הגברא ולא על החפצא.

ואולי יש לומר שוודאי שזה דין בגברא, שהרי וודאי איש זאב אינו אשה (גברא ואיתתא, שם חם ולפת שם שם וד"ל ואכמ"ל)

לכאורה ראיה מכך שכבר ירד הלילה ולופין עוד לא היה זאב, רק כשהענן סר מעל הירח

"בתורתנו הקדושה, ישנה הבחנה מהותית בין דין הגברא (האדם) לבין דין החפצא (החפץ). האדם, כיצור בעל בחירה חופשית, עומד בפני עצמו ואחראי למעשיו. יחד עם זאת, מצבו הפיזי משפיע על חובותיו ופטוריו ההלכתיים. מאידך, החפץ נמדד לפי מצבו הנוכחי והגדרתו ההלכתית.

במקרה שלפנינו" אמרה הרמיוני "דין האדם הזאב ביום ליל הירח המלא שבו אירע ליקוי, דומה לדין של אדם שנתקל בנסיבות בלתי צפויות שמשנות את הכלל הרגיל. ההלכה קובעת כי "הנפש דטבעא על ידי ענף הירח מוחזקת כמי שאין לה דעת יציבה". כלומר, האדם הזאב נחשב במצב של אונס, ו"אונס רחמנא פטריה" (התורה פוטרת אותו).

לכן, אף על פי שבדרך כלל הוא הופך לזאב, היות והליקוי מונע את המצב ההכרחי לכך, הרי שיש להעדיף את דין החפצא. הירח, שהוא המקור לשינוי, אינו במצבו הרגיל. משכך, פוסקים אנו כי האדם נשאר בצורתו הרגילה ופטור מהפיכה.

לסיכום: דין החפצא קודם לדין הגברא במקרה של אונס. היות שהירח בשינוי, אין כל סיבה שהאדם יהפוך לזאב"

אני כן שנה ראשונה! (מתוך 34)

(אבל לגופו של עניין, מוכח מסוף הספר השלישי שעד שלא רואים את הירח לופין לא מזדאב)

בפנימיה, שאחד ידליק בשביל כולם בחדר, אז כנראה זה יהיה רון, כי הוא הגדול מבינהם

אשתו כגופו.

אז אולי גם וולדמורט כגופו של הארי? השאלה אם בית רידל או אחוזת מאלפוי זה נחשב הבית של וולדמורט. אולי זה שהוא שם שם את היומן זה נחשב שהוא השתתף בפרוטה עם בעל הבית?

אמגוש זה כהן דת פרסי, שהפך אחר כך בגמרא לכינוי למכשף לזכרוני

עם ההשוואות האחרות אני מסכימה.

האמת שאם כבר היהודים בסדרה הם בני המוגלגים - כי הרי וולדמורט (=היטלר) האמין בטוהר דם (=הגזע הארי), אז ילדי המוגלגים, שאינם טהורי דם, הם היהודים, שהיטלר רצח בשל היותם לא מהגזע הארי...

אז אפשר להקביל את זה לארהב במאה ה-19 , ליהודים היו זכויות בפועל אבל עדיין אנטישמיות (והם שלטו בבנקים), השחורים היו עבדים, והאינדאינים חיו פרא חיים אוטונומיים בטריטוריות שהממשל נתן להם