לק"י

נראה לי שהייתי מחכה לראות כמה זה נמשך/ סדיר/ כואב.

דואגת לסידור לילדים, ומי שבא איתך ללידה- זמין.

וזה גם תלוי כמה את קרובה לבית חולים.

באפליקציית מעקב הריון של מכבי יש תזמון צירים. לא זוכרת אם יצא לי להשתמש בה.

רק לשבת או לשכב, אחרת ממש כואב ולוחץ

לא באלי ללכת ושישגעו אותי שם לקדם את הלידה, רוצה שזה יתקדם לבד

ולשבת שם על כיסא עד שיתקדם גם פחות זורם לי מאשר בבית במיטה או על כדור אז ממש מתלבטת מה לעשות

האפליקצייה של  מכבי נתקעת לי כל פעם שמנסה להיכנס אליה

מחפשת אפליקציה אחרת

בגלל שזו לידה מתקדמת הייתי הולכת.. זה נשמע שאת ממש שם..

אני בלידה האחרונה רציתי לחכות שהצירים יתחזקו והם פשוט לא התחזקו, ולולא בעלי שממש רצה לצאת כבר לבית חולים הייתי כנראה יולדת בבית או באוטו 😅

זה נשמע די רציני האמת. אבל לא יודעת מה לומר.

מה המרחק שלכם ממנו?

רופא נשים?

הייתי מנסה לבקש שיבדקו פתיחה כי את חוששת לפספס משהו.

אם אני שוכבת אין כלום

אם יושבת או עומדת אז כואב לי

אולי אנסה לסדר את הבית, אולי התזוזות יעשו משהו

סוג של צירים. לפחות אצלי זה היה כך ואז יותר מאוחר התחילו צירים בגב.

אולי תלכי למרכז בריאות האישה 

לא כדאי לך לחכות מדי הרבה זמן בבית

במיוחד כשאת מתארת שאפילו לשירותים חוששת להכנס

נשמע שאת קרובה ממש

שיהיה בשעה טובה

בבריאות, בשמחה ובידיים מלאות

או שאולי זה רק הפקק הרירי?

אני מרגישה דפוקה ללכת בלי צירים אבל אצא.

רק מעניין אותי אם הדם אמור להטריד

תלכי בבקשה לבית הרפואה.

פקק רירי נראה יותר הפרשה עם דם

לק"י

אם זה פקק רירי בגוון חום/ אדום, אז לא.

אני חושבת שהדרך להבדיל היא, שפקק ריר צמיגי כזה. ודימום גם ימשיך ולא ייעצר (פקק רירי יכול לצאת בשלבים, אבל עד כמה שהבנתי הוא לא נראה כמו דימום אמיתי).

אל תפחדי להגיע מוקדם מדי.

תבקשי להיכנס למקלחת, לקפוץ על כדור. העיקר כשזה מתפתח תהיי כבר קרובה לחדר לידה, זה יאפשר לך להתכנס ולהרפות.

לידה מגיעה מתוך הרפיה (אוקסיטוצין) ולא מתוך סטרס. אם את חוששת להתקלח בבית זה סימן שעדיף מקלחת קרוב לחדר לידה.

בשעה טובה!

מקווה שאת כבר בבית רפואה

שיהיה בקלות ובבריאות!

חושבת עלייך ומתפללת ♡

ואם יראו דם (שזה אולי אפשר לבקש מהם לא להגיד/ לא להסתכל, אבל לא בטוחה שזה נכון רפואית).

אצלנו לא

רק אם יצא דם וראו אותו

אפשר להגיד לה לא להסתכל

שיהיה בקלות ובידיים מלאות!

מתרגשת בשבילך...

ב"ה שנגמר בבריאות ובידיים מלאות.

גידול קל, התאוששות מהירה

והעיקר בריאות שלמה

ב"ה שהלכת בזמן

מחכות לסיפור לידה

ברוך ה'

איזה יופי

1. לפחות פעם בשבוע, לפעמים פעמיים

2. עוקבת כדי לקבל רעיונות איך מתמודדים 🤣

@ירדנית שאלה גם בשבילך

פעם הייתי נלחמת, לאט לאט הבנתי שזה לא בשבילי.

שיישאר...

אבל באמת לא יודעת איך להתמודד,

זה לא הגיוני שימשיך ככה כאילו כלום

כשהתאפשר נשאר, שנינו לא עובדים משרה מלאה אז רוב הפעמים זה התאפשר

מכיתה ג השתפר המצב והולך

הייתי מתחילה מלבחון שוב את ההנחה.

מה הוא אומר? למה הוא לא רוצה ללכת?

הילד בריא כשור

שבאים גם הביתה

קוראים לו בשבת לשחק

הוא אוהב בלי מסגרת

לעשות מה שהוא רוצה

ולא מחויבות לכל מני

ולא שמשהו בלימודים קשה לו

ואם זה תופעה מתרחבת של הדור הצעיר

אצלו זה התחיל מהמלחמה השניה באירן

בהתחלה הברזות מהצהרון ואחכ גלש לביהס

גם אצלי הילדים מבקשים לפחות כמה פעמים בשבוע להישאר בבית. סתם כי בא להם חופש. לא מנסים להמציא תירוצים אבל כן מבקשים לא ללכת.

טוב להם בבית הספר ויש להם חברים ועדיין חופש יותר כיף. תכלס מבינה אותם, גם אני הייתי שמחה ליום חופש מדי פעם.

אז לרוב אני לא מרשה, אבל פעם ב כן נותנת להישאר יום חופש בבית.

זכור לי מהילדות שגם אני הייתי מדי פעם מבקשת להישאר בבית סתם. אמא שלי תמיד הרשתה לי...

אני הייתי ככה וגם אחים שלי ואנחנו סביב גיל 30..

לא הסכימו לנו תמיד(תכלס כמעט ולא)

אבל מגיל מסוים כבר עשינו מה שבא לנו..

גם אצלי הילדים מבקשים להישאר

הבן שלי יותר מהבת האמת

אני מרשה לו ואז הוא מתחרט האמת..

אבל מדובר בנסיבות שונות. אם זה משום בריחה מקושי, לא בטוחה שהייתי מאפשרת כל הזמן. כן לצורך הפוגה,אבל לא מתי שבא לו האמת. אני אומרת שביהס זה בעיקר לצאת מהבית ולפגוש חברים ולנהל שגרה. הלימודים זה אקסטרה. אולי לחזק את זה שהוא טוב בלי קשר לתוצאה? אולי לבדוק באמת איפה הקושי ולהעמיק שם אולי ניתן לעזור לו?

1. אני עושה הפרדה בין בית ספר לצהרון. האמצעי בצהרון. רוב הזמן מאד רוצה להישאר. קרו מצבים שהוא פשוט ברח ולא נשאר לצהרון. הגדול יש ימים שלא רוצה ללכת לבית ספר. תדירות נגיד פעמיים שלוש בחודש. אני מציעה לו להישאר אם הוא רוצה. לרוב הוא הולך בסופו של דבר.

2. לא רואה צורך לפתור את זה כי זה לא דרמטי בעיני. אני לא מתרגשת.

בד"כ זה עלול להיות מכמה סיבות שתלויות בילד אבל נראה ששללתם את כולם אז בהחלט הייתי בודקת גם את המורה.....

(סיבות שתלויות בילד- ראשית והכי קריטי- קושי חברתי, שנית- קושי לימודי)

בית ספר זה מקום שאמור להיות בחוויה הבטוחה של הילד, אמור לבוא אליו בשמחה ובשבילי זה המצפן אם לילד טוב או לא....

הייתי בודקת כמה מעניין לו בכיתה, האם המורה מתנהג אליו בנעימות, האם המורה מאתגר אותו/מצ'פר אותו/האם יש מי שרואה אותו שם בכלל.

ובתור אמא- ב"ה עד כה לא קרה לי בכלל, ואפילו ההפך, הילדים שלי גם כשחולים ממש מרגישים שמפסידים... אבל, מדי פעם אני יוזמת להם יום כיף על חשבון הלימודים

ואז שומעת חודשיים כמה לימודים הם הפסידו ביום המסכן הזה..... שיהיו בריאים.

קשוח לעבור דירות

קשה למצוא דירה נורמלית במחיר שפוי

וקשה עוד יותר לקנות דירה בארץ

תתפללי, השם גדול

זה העיצה היחידה שיש לי לתת לך, מניסיון. תמיד ב"ה הוא שלח לנו את הדירה המתאימה לנו

שולחת חיבוק ותפילה

אין לי עצות בשבילך רק הזדהות, חח

ב''ה יש לנו תשעה ילדים ואנחנו אומנם גרים בדירה משלנו אבל היא 3 חדרים 80 מ''ר. קשוח בטירוף!!

וגם אנחנו לא רוצים לעבור דירה לעיר אחרת בגלל המוסדות של הילדים.

אנחנו מנסים למצוא דירה אחרת בתקציב שיש לנו ואין!!! זה פער של מליון וחצי שצריך להוסיף באיזור שלנו ואין לנו את זה..

אני השלכתי את זה על הקב''ה ואני מחכה לישועה!!

מחזקת את עצמי בזה שב''ה אלו הצרות שלנו ולא בבריאות או ח''ו בחינוך ילדים.

בע''ה מאחלת שתגיע לכם בקרוב ישועה!!

והשאר ישנים בחצי חדר שסגרנו מהסלון.

הקטנה איתנו בחדר..

ניסינו את כל האפשרויות שרק אפשר למצוא דירה אחרת או להרחיב את הקיימת אבל הכל תקוע..

אני מאמינה שבכל רגע נתון הקב''ה יכול לשנות את המצב ואפרסם את זה בע''ה

שה' ירחיב גבולך!!!!

ישפיע עלייך את כל הישועות!

ריגשת אותי ממש ממש ממש!

אני מתרגשת מכך שלמרות שהבית קטנטן זה לא השפיע עלייך בהחלטה של להביא ילדים ובזכות זה שתזכי לשפע בלי די.

(לכל השאר, כמובן שזה הכי תקין שכל אישה תחליט כרצונה וכרצון בעלה וכל החלטה היא טובה, פשוט התרגשתי מהבחירה הזאת)

אני לא מרגישה גיבורה ... מצחיק שבדיוק את המילים הללו אומרים לי אנשים שבאים לראות את הדירה ולא מאמינים שאנחנו מגדלים בה תשעה ילדים בליעה''ר .

לגבי להביא ילדים לדירה קטנה האמת שלפני שנתיים כשהילדה השמינית נולדה כבר האמנתי שנעבור דירה מייד ואז אחריה הגיעה התשיעית המתוקה וזה עדיין לא קרה. מתחזקת באמונה שזה יגיע בקרוב!!

אני עם 3 ילדים, בדירת שלושה חדרים 65 מ"ר

וכבר ממש קשה לי...

יש לנו פינוי בינוי באופק בעז"ה, אבל יקח עוד 10 שנים כנראה...

תני לי טיפים!!

משתדלת לחיות באמונה שזה מה שטוב לנו כרגע..

לא שומרת בגדים או כלים שאני לא צריכה.

משתדלת לשמור על בית מסודר וארונות מסודרים עד כמה שניתן..

לפני הלידה האחרונה לא היה לי מקום לבגדים אז קנינו ארון של דלת וחצי מאיקאה שעומד לי בכניסה לחדר שינה ושם אני מאכסנת את הבגדים של הקטנות. זה עומד תקוע בכניסה לחדר כי אין מקום אחר בבית לשים את זה וזה גורם למעבר צר של חצי מטר כניסה לחדר אבל אין ברירה .. מסתדרים

מה עם להשכיר את הדירה שלכם ולשכור דירה אחרת יותר גדולה? היא בטח תהיה יקרה יותר אבל בטח יהיה קל יותר לעמוד בהפרש החודשי מאשר בהפרש קניה של מיליון וחצי שקל..

שכנראה נלך עליה אם לא תהיה ברירה.. היינו בעבר שוכרים ומשכירים וזה היה קשה ..

בכל מקרה נצטרך להוסיף כמה אלפים טובים על ההפרש של השכירות ואת זה נעדיף לתת למשכנתא.

לכן מעדיפים לעבור לדירה משלנו.

צרות של עשירים;)

אם תרצי לרשום לי בפרטי מה הסגנון שלכם, מכירה כמה מקומות טובים יחסית זולים.

בפריפריה יש דירות יחסית זולות או בחריש. חשבתם אולי על קרוואן כפול?

אם יש צפי לעזרה מהמשפחה בקשר לדירה? 100,000 זה סכום נחמד מאוד, אבל נראה לי שעדיף לשמור אותו לאירועים ולשמחות.

המחירים פשוט מטורפים ולא מצדיקים בכלל את הרמת חיים.

לא שאצלנו אפשר לקנות דירה ב- 100 אש"ח - אולי חדרון.

אבל בשכירות של 5000 ש"ח מקבלים דירת 5 חד' חדשה ומרווחת.

אני חושבת שהשאלה שלך זה הרבה מעבר לדירה כאן ועכשיו.

אתם צריכים לעשות תכנון כלכלי ארוך טווח ולחשוב איך אתם מגיעים לדירה ומה אתם צריכים לשנות בחיים שלכם כדי להגיע לדירה.

ואני אגב חושבת שהדרך לדירה עוברת בדירה להשקעה בפריפריה.

100 אש"ח זה קצת נמוך אבל כדי להשלים להון עצמי לדירה להשקעה המרחק הוא לא כזה גדול כמו לקנות דירה לעצמכם.

תתחילו מ:

1. כמה כסף פנוי יש לכם כל חודש?

2. כמה אתם חוסכים?

3. מה פונציאל הגידול במשכורות שלכם?

4. אילו חסכונות יש לכם? יש קרנות השתלמות?

אגב, למה אתם לא זכאים למחיר למשתכן?

תלוי איפה אבל אני מכירה שזול יותר

אגב, ניגשתם להגרלת דירה בהנחה? המימון של הבנק הרבה יותר גבוה ונדרש הון עצמי יותר נמוך עקב כך. חבל לא לנסות

מה לגבי הגדלת הכנסה?

חיבוק

מהמרכז

בשביל זכאות, וגם אז התורים ארוכים מאוד להמתנה

לא נראה לי שמשפחה עם 2 הורים עובדים תהיה זכאית

לפני שבת אם אני רואה, לא דווקא מחביאה. יכול להיות שהיא רואה ומבקשת ואני מסבירה ששבת ומציעה תחליף.

אם היא מוצאת בכל זאת משהו מוקצה ומשחקת בו אני מסבירה ששבת ואסור, בדרך כלל היא מבינה

ושוב אני מציעה תחליף של משחק שיעניין אותה, שהיא לא תשתעמם...

אגב גם לבן שנתיים אני משתדלת לקחת משחק מוקצה אם הוא מוצא, למרות שאני לא תמיד יתעקש איתו אם הוא יצרח.

6. לא מחביאה, הילד משחק, אני מבקשת שיכבה והולכת, אם הוא משתף פעולה מצויין, אם ממשיך לשחק מתעלמת.

   מקסימום מבקשת עוד פעם, ואם הוא ממשיך מתעלמת מזה ומחכה שיפסיק לשחק בזה מעצמו. אני מאמינה שככל שהילד גדל ושומע יותר פעמים שאסור בשבת, בסוף הוא מבין ומפנים.

   אפשר תכלס להחביא מראש, אבל אני לא בנאדם שעומד בכזו רמה של סדר של החבאה והוצאה של צעצועים אז אפילו לא טורחת לנסות

העבודה הקשה היא מול האחים שלה, שמזדעזעים... השכנים - יתמודדו הם יודעים שיש לנו ילדים קטנים (ושאחת מהם מיוחדת).

לא רק בגלל הילד עצמו יצא כבר ששכחתי לכבות ובטעות התיישבתי ליד וזה הפעיל את הצעצוע.

אני לא נאבקת על שבת, אם הילד ישאל אגיד שזה מוקצה אבל לא אריב על זה.

עם הזמן הם מבינים שלא עושים את זה בשבת

אם שוכחת האמת לי לא כזה אכפת, אומרת לילד שזה לא לשבת וממשיכה בחיי. לבעלי יותר אכפת, אז בדכ הוא לוקח לילד, מסביר שאסור.

יש לקטנטונות שלנו משחק שמנגן ומסתובב. כל שבת אנחנו שמים אותו בצד.

וכשהן מסתכלות עליו בערגה, אנחנו אומרים להם שעכשיו שבת ולא משחקים בו.

זהו.

אומרת פעם אחת שמוקצה (לפעמים גם זה לא) ומשחררת.

תהיתי בשבת האחרונה אם אני מידי משחררת, תודה לכן על המענה. נרמלתן אותי.

בד"כ מעלה למעלה כי כשזה מעורב עם המשחקים האחרים תמיד זה נלחץ בטעות...

כמה פעמים קרה ששכחתי והוא שיחק, אמרתי לו שבשבת ה' רוצה שנשחק במשחקים מעניינים אחרים ובוא נשים את זה ביחד בארון ונחזור לזה במוצ"ש, דווקא זרם יפה... אולי הוא קטן מידי...

ואם לא והשתמשו אז זה יותר בהתאם לילד מאשר בהתאם לגיל

גיל 4 זה תחילת גיל חינוך וזה הרבה עניין של איך זה יתקבל אצלו..

אומרת שמוקצה ולרוב הוא ממשיך

בגדול, אצלינו זה 4. יש למשחקים מנגנים מגירה סגורה והילדים יודעים לא לפתוח בשבת. זה לא מול העיניים אז בד"כ אפילו לא חושבים על זה. אם יש משחק שקשה להם במיוחד, אנחנו שמים יחד איתם לפני שבת במקום מיוחד ולא נגיש.

כמובן, הכל עם דיבור והסבר כדי לבנות הרגל ארוך טווח.

אומרת פעם אחת ומשחררת...

לא יודעת, אבל תקשיבי ללב שלך ואל תהססי להקליט (מה שמותר חוקית) לבוא באמצע היום ולדרוש להסתכל במצלמות

ובאיזה אמצעים?

לגוף של התינוק/פעוט אבל לא להשאיר נגן בעגלה

יש עמותה מטה המאבק למען הילדים, שיש להם ייעוץ והדרכות מפורטות מה לעשות

https://www.mattehamavak.com/%D7%94%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%A9%D7%90%D7%97%D7%A8%D7%99?utm_source=chatgpt.com

עכשיו הסתכלתי הבעיה שהם רוצים שם של המטפלת/ משפחתון בשביל לתת יעוץ

כה זה נראה

מה הבעיה בעצםז?

ומה הבעיה לומר את שם המטפלת או המעון?

תתייעצי עם מטה המאבק למען הילדים

אם המקרה המזעזע באריאל זה גן מתחת גיל 3 כמו מעון או גם מעל גיל 3 שזה בעצם גן עירייה??

בכל אופן מזעזע ומפחיד מאוד.

רק לגבי הבכי של הילדה, כולם אצלי (5) היו חוזרים מהמעון/ מטפלת/ גן 3 ובוכים ומתפרקים במשך שעות אחרי המסגרת, נראה לי המעבר הזה מאוד קשה ומציף, לא בהכרח מעיד על התעללות חלילה.

שחשוב להכיר את המטפלת באופן אישי

להתרשם ממנה שהיא ראויה לתפקידה

ואם זה משהו שמתחלף ולא נגיש

זו נורה אדומה ראשונה

שמשהו עלול להתרחש

(וזו גם הסיבה שלא שמתי במעון את הקטן

אלא בחרתי מטפלת פרטית באופן אישי

בגלל ניסיון לא טוב עם מעון

ולא חלילה שהיתה התעללות

אבל היתה הזנחה מובנת מעצם התנהלות המונית של מעון)

לדעתי להקליט. לא שאני יודעת איך. ושם באריאל גם הקליטו והנחשות עשו הכל בשקט. אבל באמת שזה משהו קיצוני ברמות הזויות. לא יודעת מה אעשה עם המסגרת כשיהיה רלוונטי. נראה.

בכוונה לא קראתי כלום על זה כי אחרת אני לא אישן בלילה

הילדים התנהגו בצורה חריגה?

כי אני זוכרת שאצל כרמל מעודה אמרו שהילדים הלכו וחזרו בכיף

אוף. איזה נורא זה

לא יודעות להסביר.

רואה פה למעלה שספציפית זה לא המקרה אבל מכירה אישית מקרים כאלה.

גם אחד הילדים שלנו עבר התעללות במעון, ובדיעבד היו הרבה סימנים אבל עוד חפני שהיו הסימנים הברורים החמורים היתה לנו מן תחושה שמשהו פחות טוב קורה. לא ידענו לשים את האצבע ואמרנו לעצמנו ששום מקום לא מושלם, ונמשוך את הכמה חודשים עד סוף השנה, אבל בדיעבד, וכותבת גם לפותחת @טיפקס לבן אחד הדברים שהבנתי זה שאם ילד לא בטוב אחר הצהריים ובבית אז משהו לא טוב לו בגן.

זה לא בהכרח התעללות יכול להיות אלף דברים, אבל ילד לא פורק אחהצ שלם רק כי מישהו לקח לו את הבובה. ובמעון ישנים צהריים אז ברגיל הוא לא אמור להיות גמור מעייפות.

תשימי מקליט, תראי אם יש מענה לבכי, איך מדברים אליהם, וכו.

ילד אם היה לו סהכ טוב בבוקר צריך לשדר שטוב גם אחהצ. כיף לי זה חא אומר כלום. יכולים גם ללמד אןתם מה להגיד

דיסקליימר - לא יודעת מה בדיוק החוק היום ואני לא ממליצה לעבור על החוק בשום אופן באמת כמובן תעשי מה שצריך בגבולות החוק.

אבל בכנות בואי, את רואה איזשהי מטפלת שתובעת הורה כי הוא הקליט והמקליט היה בתיק ולא על הילד? את יכולה לדמיין שופט שמקבל את זה ולא מבין שהיה פה חשש של ההורה בתוך כאוס?

לא יודעת נשמע לי חששות רחוקים.

ושוב- יש דרך חוקית אז כבר עדיף ללכת איתה ולא להסתבך. אבל לא חושבת שהחשש מההבנה המדויקת של החוק צריך להיות מה שחוסם הורה.

תלונה והמשטרה פתחה מצלמות.

עזבי אם לא נחשפת שמרי מרחק. זוועות

לבדוק כמה זמן יש בכי עד שנענה ואיך נענה.

איך מנסות להרגיע.

איך מדברות לילדים (אני הוצאתי ממטפלת ששמעתי אומרת לילד ''חכה מה אני אעשה לך'' למרות שאני מניחה שלא עשתה כלום. נורה אדומה בעיני).

בעיקר להקשיב סביב השכבות והאכלות שאלו הזמנים הכי קשים.

לנסות לדמיין את הסיטואציה כדי להבין מה שקורה שם, קשה לפעמים להבין בהקלטה.

כמובן לכבד ולדלג על שיחות פרטיות... כן להקשיב לכל השאר.

בע''ה מקווה שתיהי מרוצה ממה שתשמעי❤️

יש מסעדות שיש בהם ממש תבשילים

או שמכינים משו ממז זריז כמו פסטה מושקעת או דג או גם וגם

ולהכין פסטה מבחינתי זה קשה🙈

כן, גם יבשה בלי רוטב

וגם אז בדרך כלל תבשילים ממש קלים שלוקח לי גג רבע שעה להכין

(למרות שאני לא שונאת לבשל, בדרך כלל פשוט אין לי כוח)

זה פשוט עוזר שיהיה אוכל מבושל שאני לא יצטרך לעבוד עליו יותר מדי...

ואגב מבחינתי אוכל מפנק זה לגמרי סנדוויץ' מושקע או סלט או חביתה, משהו בסגנון הזה, שזה אין לי בעיה להכין

והרבה פעמים כשאני כן מבשלת זה רק להכין קוסקוס משקית, או לזרוק פסטה לסיר או אורז וירק קפוא (יש לי כיריים עם טיימר אז זה ממש פשוט מבחינתי. להרתיח מים, לשים את הפסטה או האורז להדליק טיימר וזהו) מוסיפה לזה עגבניה חתוכה, סלט, שניצל תירס, משהו משימורים וזה ארוחה

אפשר גם קפואים שהולכים בתנור כמו צ'יפס קפוא וסויה כלשהי, זה ארוחה ב2 דקות

כנל דג סלומון או מושט, לזרוק תבלינים ולתנור

קיצור כמה שפחות השקעה ועדיין לקבל אוכל מבושל😅

כשאני ביום חופשי אני מעמידה כמה סירים וזה במקרר לכל השבוע,

• מרק גדול של ירקות ועוף, יום אחד נאכל כמרק עם שקדי מרק יום אחר עם קוסקוס

• תבשיל עדשים כתומות (5 דק' עבודה)

• קציצות וירק כלשהו

  ואז נשאר רק לסגור פינה של אורז וכדו' .

  אפשר ביום חופשי או אור הצהריים - ערב שיש אנרגיות.

ויש שאריות אבל לא תמיד בא לי אותם

וגם כשכן, זה מספיק מקסימום ליומיים

מוצאים מתכונים של שגר ושכח בתנור (ארוחה שלמה בתבנית אחת)

קונים נינגה גריל

עושים תורנות- פעם את ופעם הוא

לוקחים קופסאות אוכל מאמא/ חמות

בגדול מטלות ועבודות בית זה לא כיף… אבל אין ספק שמבין המטלות אוכל זה משהו שיותר קשה לוותר עליו

1. מזמיים מבשלת פעם בחודש שמכינה בסיסים של כל הארוחות ומקפיאה

2. עושים אותו דבר לבד...

3. מכינים ביום חמישי/שישי כמות לשבוע (אני מכינה שניצלים, עוף על שיפודים וקציצות ושתי מרקים) חלק מקפיאים וחלק שומרים במקרר לראשון-שלישי

אני בשלב כזה הייתי שמה מזרן ליד המיטה שלי. התינוק היה ישן עליו (בדרך כלל נרדם במיטת התינוק ועובר לשם אחרי הנקת הלילה הראשונה), וכשהיה מתעורר לינוק הייתי מרימה אותו אליי למיטה ומשכיבה אותו בצד הפנימי (כשהמיטות מחוברות כמובן), וכשמסיים לינוק מחזירה למזרן.

ממש קר מלחיץ אותי קצת

ויש לי חשש עם הקטע של המזרן

שיתחיל לטייל בבית בזמן ישנים 🤭

אבל עדיין באמצע הלילה הוא יכול ליםול גם אם הוא יודע לרדת..

הבן שלי קצת יותר קטן משלך וראיתי שכתבת שלימדת אותו לרדת, אז בזכותך ניסיתי למרות שהייתי סקפטית וזה עבד(:

לבנות את המזרון בגובה של המיטה שלך ולהוציא את הדופן שיכול לעלות ולרדת.

קצת קאדר, אבל ממש בטיחותי, לחבר כשהוא ער להוציא בלילה כשישן

הבעיה היא כשהוא מחליט פתאום להעמד ואם חלילה לא אשמע 🤦‍♀️

ואז להעיר אותו מוקדם באותו הבוקר?

ככה יהיה עייף בצהריים

יש ילדים שזה מצליח איתם ויש ילדים שפחות..

אז הוא יהיה עוד יותר עייף

דווקא ניסיתי למשוך אותו קצת הערב, (מאותה מחשבה שאת אומרת) לא הצלחתי, לכן אני יותר דואגת על מחר.

אם לא יקדם ממש יחמיר את המצב

אם הוא יצליח לשרוד גם בלי לישון, או שמקסימום ירדם איפה שהוא במהלך האירוע, אז לא נורא.

אם הוא יהיה עייף ועצבני כל הזמן, אז פחות כדאי.

אפשר לנסות להשכיב אותו.

להסביר לי שכדאי לו לנוח כדי שיהיה לו כח לערב, אבל לקחת בחשבון שלא בטוח שהוא ישן.

אפשר גם לתת לו לנוח בלי להירשם, אולי זה קצת יעזור.

(גם שנ"צ לא בטוח ימנע את זה, אבל יקל)

כשאתם נוסעים לשבת בשבתות קיץ הוא מצליח להישאר ער בארוחה?

כדאי בכל מקרה להביא איתך עוד עגלה, שתוכלי להשכיב אותו לנוח באולם עצמו.

אם זה אירוע חתונה מדרגה ראשונה, כדאי אם אתם יכולים, להתפצל שבעלך יחזור קודם עם הקטנים ואת תהיי חופשיה בהמשך הערב להנות בלי לטפל במישהו ובלי להיות מוטרדת מהעייפות שלהם.

לגבי שנ"צ, אם הוא לא נרדם אפשר לשים לו פודקאסט עם סיפורים/ שירים רגועים ואז גם אם לא נרדם לפחות הוא ינוח ויהיה אסוף יותר בערב.

ולפעמים עצבני עד שהוא עובר את הגל של העייפות ואז מתאפס ונרדם ב12.

תודה על העצות!

אנחנו נביא כבר שתי עגלות, לתינוק ולקטן, אין לי עוד עגלה לבן 5, אבל הוא גם לא נכנס בעגלה, כן חשבתי להביא שמיכה בשבילו ולעטוף אותו באיזה פינה

או בעגלה של השני, אם הוא לא משתמש בה.

תביאו שמיכת פוך עבה ועוד שמיכה לעטוף אותו ותשכיבו אותו בצד איפה שהוא. אם יעזור לו כיסוי עיניים ואולי גם אטמי אוזניים או את הקשת הזאת של האוזניות שמשתיקות רעש. ולפעמים הם כל כך עייפים שהוא יישן טוב בתוך כל הרעש הזה.

היינו מביאים מזרון של ספורט ומשכיבים שם את הילדים הגדולים יותר

לפעמים האנדרנלין משחק תפקיד כפול

גם מפריע לשנצ וגם עוזר באירוע עצמו

מה שהייתי עושה זה מקלחת מוקדם

מנמיכה רעשים בבית

ובעיקר מורידה הילוך... גם אם לא ירדם לפחות ינוח

ולאירוע עצמו מביאה פיגמה

ודואגת שיהיה לו פינה נוחה לקרוס אם יצטרך

לידו עד שנרדם. לא לחשוב שהוא יצליח לבד בלי עזרה להשתיק את הרעשים באמצע היום ולישון. וזה באמת יכול לקחת 20/30 דקות.

אני יושבת ליד, מבקשת שקט ועצימת עיניים, ואומרת שאפשר להירדם גם באור, עובדה שבנסיעות מצליחים להירדם גם כשצהריים. ומקפידה שישכבו ויעצמו עיניים. אומרת שגם אם בסוף לא ירדם, הוא חייב לשכב לפחות חצי שעה בלי לזוז כל רגע. שימצא תנוחה שנוחה לו, ואם צריך להזיז אז למצוא משהו איר נוח אבל זהו, עכשיו להשקיט הכל ולנסות לתת לשינה לבוא. ואין מכ לבקש לקום לפני שעוברת חצי שעה, וגם אם זז הרבה אני אתחיל לספור את החצי שעה כשיפסיק לזוז. בעזרת ה' יצליח להירדם.

לקחת בחשבון שלפעמים קמים משנצ עצבניים, אז להכיל את זה ולנסות לעשות את המעבר בצורה נינוחה, אולי לתת לו שוקו ובסקויט או משהו אחר שזה פינוק בשבילו, או איזה פרק מתוכנית לראות, כדי להתאושש בצורה רגועה. ואם בסוף לא, אז תנסי אולי לחשוב איך שיהיה לו איך לשים ראש בארוע ואם צריך בשביל זה להביא משהו מהבית שיקל עליו.

משעה וחצי לפני שרוצים שישנו להחשיך את הבית בהדרגה ולעשות אמבטיה טובה.

יש לך מי שיהיה איתו בבית בבוקר? פשוט לא להעיר לגן . ואז יהיה פחות 'גמור' בלילה

מתקלחים לפני

מחשיכים חדר

שקט

ואם צריך שמים מוזיקה שהם נרדמים איתה- יש כמה ביוטיוב שהם רגילים, למשל נעימות חב''ד לתינוקות, מוזיקת הרפיה לפני השינה..

אם יש רעש בחדר פטפוטים, משתדלים להיות ליד לוודא שהם לא מדברים.

עוד משהו שעוזר- לומר לעצום עיניים ולנשום עמוק ולאט. זה מרפה את הגוף וגורם להם לשקוע לשינה..

אף פעם. אבל זה כן שווה לנסות.

מקלחת, להחשיך ושקט.

לא להרדים (שירדם כבררר ואוכל ללכת להתארגן)

אלא להרדם יחד.

הגדול שלי גדול יותר

אבל הוא לא ישן צהריים מגיל שנה וחצי

וגם לא לפני אירוע/ליל הסדר וכו

מה שכן יצא לנו לעשות ועזר קצת(כי גוף במנוחה גם אם לא ישן זה עוזר)

זה פודקאסט/סיפורים/מוזיקה שקטה, לאיזה שעה-שעתיים במיטה

והבנה שהוא כנראה אכן יהיה עייף ואלה החיים.ת

אני הייתי מפחדת להשכיב על כיסאות או באיזו פינה- גם כדי שישימו לב שיש ילד וגם שלא ייפול מעצמו.

יש לולי שטח ממש גדולים, לדעתי בגיל 5 אפשר להיכנס