הרגע שמעתי על עוד חברה שהתגרשהנעמי12

תמיד מטלטל אותי לשמוע על גרושים (ופעם פתחתי פה שרשור בנושא באחד הניקים הקודמים שלי כאן..)

אני חושבת שהפעם זה טלטלה ממקום אחר

שפתאום אני ככ מבינה איך בקלות זה יכול לקרות..

לא באתי להגיד שמתגרשים בקלות(לא אוהבת את הצקצוקים על זה שהיום היד קלה על ההדק וכל זה)

אלא שאנחנו בתקופה שרבים הרבה. מרוחקים מידי פעם. מילואים לא נגמרים, לידה, ילדים קטנים, עומס... הכל מעמיס. ואם פעם היינו עוברים את זה ביחד בתקופה האחרונה אנחנו בריחוק לפגיעה. לא תמיד, לא כל יום ובטח שלא כל היום. מידי פעם יוצאים ליציאה זוגית קלילה. אבל כל פעם מתפרץ גל עכור של כעס ופגיעות....

אוף. תקופה מבאסת.

ואז לשמוע על החברה הזו שהתגרשה

חברה מפעם, מהשבט

היו עם עיניים נוצצות ובית וחיים ופתאום גירושים..

וזה ככ מפחיד אותי שוואלה זה יכול לקרות


אני מנסה למנף את זה, להגיד לעצמי- אז אם זה מפחיד אותך להגיע לשם תעבדי על הזוגיות שלך. אבל הפחד הזה לא מניע אותי לפעולה, רק משתק אותי.


מרגישה אבודה....

נראה שמה שמפחיד אותךנעמי28

זה עיניים נוצצות, חיים אוהבים ומושלמים ובום- גירושין.

זה אף פעם לא ככה, המון מים עוברים בנהר ועם עיניים חיצוניות אנחנו לא יכולות לדעת.

את האנשים שחווים את זה, הגירושין לא הפתיעו, הם התמודדו עם זה יום יום במשך תקופה, ניסו, חזרו, ניסו שוב, ורק בסוף בחרו שעדיף בנפרד.


את מפחדת שזה יגיע אליכם? שבעלך יעזוב אותך? מפחדת להישאר לבד? אולי חווית בעבר חווית נטישה?

נשמה תודה על התגובהנעמי12

מפחדת שזה יגיע אלינו לא במובן של ''בעלי יעזוב אותי'' או ''נטישה'' וגם אין לי בעיה להשאר לבד- בואי אחרי כמה ימי מילואים? 500? אני יכולה לעשות את זה כמו גדולה מסתבר... כשצריך עושים...

אני חושבת שזה תמיד היה קצת מבחוץ לי-

כן אנשים מתגרשים

וואלה זה עצוב

אבל זה חיצוני לי.. לי זה לא יקרה

ב'ה אנחנו אוהבים עובדים על הזוגיות חשובים אחד לשני...

ופתאום זה תופס אותי בבטן הרכה בזמן זוגי ממש לא טוב

פתאום אני אומרת לעצמי, תזהרי, כן זה יכול לקרות

ויש מצב שגם אצלם לא קרה משהו פתאומי דרמטי אלא דעיכה מסוימת

ואמאלה גם אנחנו דועכים קצת

אז.. מה זה אומר עלינו..

מבינה?

🫶

אומר עליכםאורוש3

שאתם בתקופה קשה. החיים תמיד בגלים. יש תקופות פחות טובות לפעמים צריך לפעול בהן ולפעמים להוריד רגע ראש מתחת לגל ויעבור.

ואתם אובייקטיבית בתקופה קשההה מנשוא. חיי זוגיות לא אמורים להראות ככה.

אז כל טוב גם אם הוא מועט הוא ענק ועצום. ואין עליכם בעולם!!

אפשר להתייעץ, אפשר חמלה עצמית ותמיד יש עבודה.

בע''ה אתם תהיו בסדר 💓

נשמה אורוש. תודה על המילים.נעמי12
באהבה יקרה ♥️אורוש3אחרונה
חיבוק גדול יקרה נגמרו לי השמות

על תחושת ה"עירבוב" הזו בבטן ובלב,

על התהיות,

החששות,

הפחד,

הבילבול

העצב

 

רוצה לכתוב לך הרבה,

אז אנסה לחלק לשתי תגובות.

 

תגובה ראשונה היא כאן, להניח דברים שכתבתי כאן בעבר כאשר זמר מפורסם מהמגזר הדתי הודיע שהוא מתגרש:

 

בום.

מוצאי שבת.

את פותחת את האינטרנט וקוראת את הידיעה החדשה.

הלב שלך קופא לרגע.

"מה? לא הבנתי. רגע, מה??"

מבולבלת.

מפוחדת.

מרגישה דברים בבטן, לא יודעת לתת להם שם עדיין.

אבל זה נגע בך.

זה נגע בך חזק.

מנסה רגע לעשות סדר בבליל המחשבות, הרגשות והתחושות שאת מרגישה כרגע ומתחילה להבין-

כן. זה נגע בי. זה דבר חזק.

אהבה היא דבר חזק.

הרצון שלי לאהבה הוא דבר חזק.

הרצון שלי ליציבות וביטחון בחיים הפרטיים שלי, בזוגיות שלי, באושר שלי, בשמחה שלי הם דבר חזק.

הרצון שלי ביציבות לילדים שלי הוא דבר חזק.

הטלטלה שהנפש והלב שלי עוברים כאשר שומעים כל ידיעה על פירוק הבית היא גדולה. ומפחידה.

וכאשר זה מגיע בגל גדול של אדם מוכר, אהוב, קרוב, משפיע, מוערך וכן הלאה – זה גדול שבעתיים.

אז מה אני עוברת עכשיו בעצם?

אולי סוג של בירור. חשוב מאין כמוהו.

רגע חרדה, אל תפריעי לי לברר.

אני חזקה יותר ממך ואני מנהלת אותך.

אני עוצרת רגע.

לוקחת נשימה.

ומסתכלת לך, חרדה, בלבן של העיניים.

מי את?

מה את רוצה להגיד לי?

את נשמעת כל כך פוחדת.

אני שומעת אותך.

את אוהבת את בעלך. מאוד.

כמה הוא יקר לך!

כמה הקשר שלכם יקר לך!

נכון. את צודקת. זה באמת מפחיד לשמוע על זוג יקר שמתגרש.

מזבח מוריד דמעות וגם הלב שלך מוריד דמעות. ומאוד מאוד מפחד.

לב יקר ואהוב, אני שומעת אותך!

אתה מפחד רק כי אתה אוהב.

אתה מפחד רק כי כ"כ יקר וחשוב לך האהבה, הזוגיות, האיש הזה, הבית הזה, הילדים האלה, היציבות.

יציבות.

וואו. ועוד בעולם שלנו ובזמן שלנו שהיא מצרך כ"כ כ"כ נדיר.

אתה זועק ורוצה יציבות!

כמה אתה צודק לב.

כמה את צודקת נשמה.

בטח שהצורך היקר והפנימי פנימי הזה צודק!!!

כן אהובה.

תסתכלי רגע על היד שלך.

כן שם, יש לך משהו על היד.

טבעת

טבעת נישואין 

תיזכרי שבעלך ענד לך אותה לראשונה תחת החופה.

נכון, לפעמים הטבעת הזו יכולה לסמן לך שאת טובעת. לפעמים בחיי הנישואין את מתמודדת, כמו כולנו, עם מקום שמאיימם להטביע אותך. ואין אוויר במים. ואין נשימה.

אבל עברת את זה! כמו גדולה!

עברתם את זה! כמו גדולים!

ויודעת מה? צמחת מזה. גדלת מזה. גדלתם מזה.

את יכולה לזה!

אתם יכולים לזה!

ואו אז – את מרגישה שהטבעת הזו *הטביעה* חותם. 

חותם על הלב והנפש והנשמה של טוב וגדלות.

ואת מרגישה בכל כולך את ה*טבע* הזה. טבע שבנוי מתנועה, מאנרגיה

ואת מבינה – אין הדבר תלוי אלא בי! ובנו!

אני! אנחנו! נקבע איזה זוג נהיה!

אני! אנחנו! נשקיע אנרגיה *אקטיבית* בזוגיות שלנו ונצמיח אותה כל יום ויום מחדש!

אני! אנחנו! נדע שגם אם יש קשיים ומשברים – ויש! – אנחנו יכולים להם!

אנחנו נעבור דרכם ומתוכם נצמח! ואפילו יותר עמוק ויותר חזק ויותר יציב!!!

כי בחרנו זה בזו.

כי אנחנו ממשיכים לבחור זה בזו בכל יום ויום מחדש. אחרי שנה, אחרי שנתיים, ואחרי 50 שנים.

כי אנחנו מבינים שאהבה היא לא רק רגש אלא גם בחירה, והחלטה.

החלטה שאומרת - בעלי! אני בוחרת בך! שוב ושוב ושוב.

אשתי! אני בוחר בך! שוב ושוב ושוב!

כי אנחנו נשואים.

ונישואין -

מנשאים, מרימים, מגדילים אותנו! 

את האדם שאנחנו, את הזוג שאנחנו

מרחיבים בנו את כוחות הנפש

מגדילים את המידות

מנשאים אותנו עוד רובד, עוד קומה למעלה.

ואנחנו זוכרת שגם אם לפעמים הנישואין מרגישים לנו כמו *משא*, נשיאה בנטל כבד – זה טבעי. זה קורה. וזה באמת באמת מאפשר לנו לעצור רגע ולעשות את אותו בירור. את אותו ליבון ועומק שדרושים כאן. את אותה גדילה שממתינה לפרוץ קדימה ולהתרחש.

ואת יקרה. כן את.

תסתכלי רגע במראה ותגידי לעצמך בגאון:

"אני פרופ' לחיים שלי! פרופ' לזוגיות שלי, להורות שלי, למשפחתיות שלי, למיניות שלי, לאושר שלי.
עשיתי ואני עושה בכל הדברים הבאמת באמת חשובים ויקרים בחיים, שהם החיים עצמם, תואר ראשון ושני ודוקטורט ופוסט דוקטורט וכל מה שאפשר. ושם רוב האנרגיות שלי מושקעות.

ואחרי 120 *זה* מה שאני אקח איתי הלאה.

ואני יכולה!!!

אנחנו יכולים!!!

 

ומה יכול לעזור לנו בזה?

איך נוכל לעשות את זה בפועל?

קודם כל נבין *שזה אפשרי*

אח"כ נבין *שזה תלוי בעיקר בנו! בי, בבעלי.*

אח"כ נבין את המהות של הדברים, את המהות של הנישואין.

ואז נתחיל לעבוד 😊

מצרפת מאמר ארוך בדיוק על ההוצאה הזו מן הכוח אל הפועל של הכוחות שלנו, של האהבה שלנו, של שמירת האושר בנישואים שלנו, כאן:

https://www.inn.co.il/forum/t1314414#14159954

 

וגם חשוב להזכיר שהסיפור הזה נוגע בהרבה הרבה גלים.

כמו אבן שזורקים למים והיא עושה סביבה מעגלים מעגלים. כך גם כאן.

אז כל אחד יכול להתחבר למעגל שנכון ומתאים לו.

ודאי שהמעגל האישי של הזוג עצמו הוא שלהם בלבד. ואל לנו להיכנס לשם כלל.

אומנם למעגל של מה שזה גורם לנו להרגיש, איפה זה פוגש אותנו, ומה אנחנו יכולים לעשות עם זה כדי להיטיב עם עצמנו חשוב מאוד להתייחס.

גם למעגל של מי שזה פוגש אותו דווקא בדיוק וחידוד שלעיתים גירושין הם המעשה הנכון והאופציה הכי מטיבה עבור כל הנפשות הפועלות. ודאי שגם זה קיים.

וגם עבור מעגלים אחרים.

לכן נתמקד בנו, במה שייך אלינו, באיפה אנחנו יכולים לפעול כדי למקסם את האושר שלנו בחיים. אותם חיים שאנו חיים רק פעם אחת 😊

אני למדתי ענווהאורוש3

אין לנו אין לנו מושג.

חברה שהתחתנה מאושרת לפני שנה וחצי אחרי שנות רווקות ועכשיו מתגרשת. זה לא היה מרצונה. זה היה ממנו. אבל וואלה מהכירות פנימית, ב''ה שנגמר וטוב שאין ילד. אי אפשר לדעת שום דבר מבחוץ. כלום.

אז רק להציע חיבוק.

ולחזק את הזוגיות שלך ולעבוד עליה תמיד ממקום של רצון לטוב. ולא מתוך פחד.

ולהתפלל כמובן. עליך ועל כולם. 

והתגובה השנייה 🙂👈נגמרו לי השמות

כאן רוצה רגע להתמקד בנקודה שהעלית בדברייך האלה: "פתאום אני כ"כ מבינה איך בקלות זה יכול לקרות..."

"אלא שאנחנו בתקופה שרבים הרבה. מרוחקים מידי פעם. מילואים לא נגמרים, לידה, ילדים קטנים, עומס... הכל מעמיס. ואם פעם היינו עוברים את זה ביחד בתקופה האחרונה אנחנו בריחוק לפגיעה. לא תמיד, לא כל יום ובטח שלא כל היום. מידי פעם יוצאים ליציאה זוגית קלילה. אבל כל פעם מתפרץ גל עכור של כעס ופגיעות....

אוף. תקופה מבאסת."

 

 

ורגע לחזק אותך יקרה, ואת כולנו בעצם - לקחת רגע נשימה גדולה.

כרגע, ובצדק, את כמו שכתבת במקום שהפחד משתק בלבד ולא מניע אותך לפעולה.

רק שנייה.

בואי תני לו מקום רגע.

תביטי בו

תקשיבי לו

שלום פחד -

ממה אתה מפחד?

מה אתה רוצה לומר לי?

ממה אתה רוצה לשמור עליי?

 

אתה אולי מפחד שאני אאבד את בעלי היקר?

אתה אולי מפחד שנאבד את כל מה שיש בינינו כל השנים?

אתה מפחד שהמילואים שלא נגמרים, הלידה, הילדים הקטנים, העומס ושאר המציאות שמשתנה יכולים כן לגרום לנו לאבד את כל זה גם אם פעם לא?

אתה מפחד שלא נצליח להתגבר על זה כמו פעם?

אתה מפחד שנתרחק עד שלא יהיה סיכוי לקירבה מחודשת?

 

מה עוד חשוב לך פחד?

ממה כ"כ כ"כ אכפת לך?

אני מקשיבה לך רגע

נותנת לך מקום

ניראות

לגיטימציה

נשימה

הכלה

חמלה

אהבה

 

את יכולה לבכות את זה

להתפלל את זה

לנשום את זה

להניח יד על הלב או הבטן וממש להרגיש את הגל על כל שלביו

לדבר את זה

לכתוב את זה

לצייר את זה

לרוץ או תנועה אחרת של פעילות גופנית את זה

לעבד עוד עם עצמך את זה

 

ורק אח"כ,

בשלב הבא,

אחרי נתינת המקום,

תוכלי ב"ה לעבור גם לשלב כמו שכתבת של למנף את זה ב"ה, לעבוד עוד על הזוגיות ועל מה שיש בינינו.
אבל צעד צעד.

לאט לאט.

לא אפשרי הכל בבת אחת.

יש לנו נפש וגוף ורגש ושכל ורוח ונשמה

וכל אחד מבקש את המקום שלו והניראות שלו.

 

ואחרי שתתני לעצמך את הזמן והמקום

אפשר להמשיך ולהתבונן עוד על הפחד הזה מריבים או ריחוק,

ולהמשיך לשאול ולחקור ולהעמיק ולהביט שם

מה זה בעצם ריב?

אולי נקרא לו חילוקי דעות / קונפליקטים / חוסר הסכמה ולאו דווקא ריב?

ולא משנה מה השם שלו - בוא נתבונן בו רגע ונבין

בעצם אנחנו לא צריכים לפחד מריבים, חילוקי דעות,

בעצם אנחנו מבינים שבכל מערכת יחסית שהיא,

בין אם היא בין אחים, חברים, שותפות לדירה, הורים, ילדים, אפילו ביני לבין עצמי!

תמיד יש חיכוכים מדי פעם! תמיד יש חילוקי דעות מדי פעם!

וזה בסדר גמור!

כלומר זה חלק *מובנה* ממש בחיים ובכל מערכת יחסים באשר היא!

"כשם שפרצופיהם שונים דעותיהם שונות" - כולנו שונים ולא אותו אדם, 

קל וחומר איש ואישה

ושוב, אפילו ביננו לבין עצמנו לפעמים יש חיכוכים

לכן לנשום שנייה

לא להיבהל

לא להיבהל מעצם הריב או הקונפליקט

להבין שזה קיים

זה בסדר שזה קיים

זה בילד-אין בחיים

זה רק אומר שכל אחד הוא אדם בפני עצמו

וזה הכל!

ושאנחנו לא אוגרים ושומרים בבטן (שבסופו של דבר במוקדם או במאוחר זה עתיד להתפוצץ בצורה לא מבוקרת)

ואנחנו מביעים את עצמנו, את מה שחשוב לנו, את מה שכואב לנו

אז עצם הקונפליקט הוא בסדר גמור!

טבעי, אנושי, חלק בלתי נפרד!

רק מה? שנכון, צריך גם ללמוד "איך לריב", איך לנהל קונפליקט, איך לנהל חילוקי דעות, בצורה מכבדת ועמוקה,

בצורה שתיתן ניראות שלמה ועמוקה גם לעצמינו ולמה שהתחולל ומתחולל בנו וגם לשני/ה

אז נלמד את זה ב"ה, נלמד לנהל את זה נכון, נלמד לתקשר תקשורת נכונה נכון, נלמד לפתוח את הלב גם בכאב ולהביא פגיעות שתיצור קירבה, נלמד לצאת מלופים שלא מקדמים ולעבור לתנועה מקדמת ומקרבת וכן הלאה...

ואז באמת הפוקוס יהיה על העבודה הזוגית, שהגם שהיא עבודה זוהי העבודה הכי מתגמלת ועם פירות מתוקים שיש! לנו, לכל אחד מהילדים שלנו, לכל הדורות הבאים שלנו בעצם.

ומתוך הבסיס המדהים והנכון שיש לכם,

בדיוק כמו שכתבת: 
"ב'ה אנחנו אוהבים 

עובדים על הזוגיות 

חשובים אחד לשני..."

 

נפלאים! זה באמת הבסיס הנכון והאיתן לצאת ולחזור אליו!

כן ממש גם בתוך הריב אפשר להגיד אותו בהתחלה: אנחנו אוהבים. אנחנו עובדים על הזוגיות. אנחנו חשובים אחד לשני. בוא נראה איך יחד מתבוננים על מה חשוב לך ומה חשוב לי, בוא נבין רגע לעומק מה היה כאן, ובהמשך גם בוא נראה איך נגיע לפתרון נכון"

ואז כל החיזוק בזה יעזור לכם

לא רק שלא תפחדו מריב או ריחוק זמני - גם תראו את זה כהזדמנות אמיתית לצמיחה דווקא משם,

למקפצה אמיתית לזוגיות,

להגדלת עוד ועוד רבדים וקומות בזוגיות שלכם,

להגדלת כוחות הנפש של האדם האינדיבידואל שאתם ושל הזוג שאתם,

להזדמנות להפרייה הדדית בה אתם מתברכים מהשוני אחד של השניה ולא מאוימים ממנו,

ולעוד המון הזדמנויות מרתקות וממש ממש נכונות ואמיתיות שיכולות להיות פועל יוצא של ניהול נכון של כל קונפליקט!

זה ממש לא מילים מן השפה לחוץ אלא מציאות ממשית ממש,

גדילה וצמיחה וליבון ועומק במובן הכי טהור ואמיתי של המילה.

 

(נכון שכתבתי הרבה ועדיין מרגישה שיכולה להמשיך עד ועד בכלל אז בינתיים שולחת ובל"נ אם אראה שיש עוד מה להוסיף בהמשך אכתוב ב"ה)

 

שוב חיבוק גדול יקרה

וחיזוק

וכוחות

ותמיכה

ותפילה לך ולכולנו שב"ה נזכה עוד להתבונן פנימה לתוכנו ואז לחצי השני שלנו ולהוציא משם את האוצרות הרבים והנוספים שעוד מחכים לנו ולהתחמם מאורם, ומאור האהבה והמהות שיש בינך לבין אישך היקר. זה יקר מפז. זה הכל. וב"ה הכל יהיה בסדר, תמשיכו לגדול יחד, ללמוד יחד, לאהוב יחד ולצמוח יחד.

ותגובה אחרונה (בלי נדר 😂)נגמרו לי השמות

כדאי רגע לתת מקום גם לכל העומס הגדול הזה במציאות חייכם

כל דבר בנפרד

ולראות איך אפשר להכניס שם אוויר ונשימה, כמה שאפשר:

 

עם המילואים הרבים (ותודה תודה תודה מכל הלב לכם גיבורים אלופים צדיקי עולם על כל יום וכל שנייה!!! אין מילים באמת להודות לכם!!!)

עם הלידה - חתיכת טלטלה לכל הבית לצד האור האינסופי והעצום

הילדים הקטנים שכל אחד ואחת מהם עולם ומלואו ודורשים את התחזוק של העולם ומלואו הזה

העומס הנלווה

החופש הגדול, ואז החזרה לשיגרה, ואז החגים, ואז ותוך כדי לפני ואחרי המילואים שוב...

וכל אינסוף הדברים האחרים שמעמיסים

על הגוף ועל הנפש

על עצמי ועל בן הזוג ועל הזוגיות

 

וכל אוויר וטוב שתכניסו שם ממש כמו החזרת נשימה חשוב מאין כמותו

ואם לא מצליחים לבד או עם המשאבים הקיימים אז לנסות לבקש עזרה בכל צורותיה, החל מעזרה טכנית בבייביסיטר, אוכל וכן הלאה, דרך עזרה מקצועית למקום עומק לזוגיות ומיקוד וצמיחה שם, ודרך לקיחת יום חופש/מחלה כדי להתאפס או דרך כל עזרה אחרת שתרגישו שנצרכת.

וכמובן לעשות זאת בעדינות, ברגישות, קודם לרפא את המקום הפגוע והמרוחק, להבין למה וממה הוא נפגע ומרוחק, ליצור לו שביל יציב של אמון מחודש לצעוד בו ולהגיע לקירבה מחודשת בתהליך נכון ואז להכניס את כל הכלים גם של ה"עשה טוב".

 

מצוין שאתם כבר יוצאים ליציאה זוגית קלילה

מצויין שיש לכם וביניכם כבר הרבה הצלחות

מצוין שאתם כבר מלומדים ויודעים לעבור גם תקופות מאתגרות יחד!

מצוין שגם בתקופה של ריחוק זה אצלכם לא כל יום ובטח שלא כל היום!

מצוין שגם בתוך הפגיעות והריחוק אתם זוכרים תמיד שאתם אוהבים אחד את השנייה! חשובים אחד לשנייה! ועובדים על הזוגיות!

אז צעד צעד

ב"ה תצליחו ותצלחו גם את זה

עם כל מה שיכול להכניס את האוויר הזה בדרך עבורכם 🙏❤

תודה נגמרו לי יקרה!נעמי12
אהבתי את להפריד בין הפחד ומה שהוא אומר לי, לגבי העשייה בפועל. אנסה קצת ללכת עם זה. תודה!
בשמחה יקרה 🙏נגמרו לי השמות
כ"כ מבינה אותךהבוקר יעלה
ורוצה להאמין שברוב המקרים זה לא גזירת גורל והיה אפשר אחרת.. 
אני מאמצת לאחרונה גישה112233445566

שתשמע אולי לא רגישה, אבל היא שומרת עלי.

הגישה היא שאני מעדיפה להיות שיפוטית כלפי המתגרשים, מאשר לאבד את האמון במוסד הנישואין.

אולי נשמע ילדותי. אבל זה טוב לי.

אני מבינה שיש מקרים מורכבים,

אבל מעדיפה להתסכל על זה שחור לבן. כי ההסתכלות המורכבת הזו מייאשת ממש.

 

מסייגת שבאמת באמת השיפוטיות שלי היא לא כלפי האנשים הפרטיים, אני פשוט מסיטה את עצמי מלחשוב על אנשים ספציפיים ואומרת לעצמי שכן, היד היום קלה על ההדק, כן אנשים אומרים שהם ניסו את הכל אבל כנראה שמשו בלב שלהם הם לא הזיזו גם אם הלכו למלא מלא יועצים וטיפולים. כן שיפוטית על הכלל.

 

וזה עוזר לי להאמין במוסד הנישואין בכללי

ובזוגיות האישית שלנו שבטוח תצליח.

יש כל מיני סוגי קשיים בחייםאמאשוני

יש קושי בזקנה

יש קושי בלאבד מישהו קרוב

יש קושי בלגלות מחלה או שאחד מקרבה ראשונה חולה במחלה

יש קושי באובדן פרנסה

ויש קושי גם זוגיות.

מרחוק החיים נראים הפי הפי ושהחיים שלנו יהיו סיפורי דיסני והם חיו באושר ועושר עד עצם היום הזה.


ככל שמתבגרים מגלים שהקשיים האלו יותר קרובים ויותר נוכחים בחיים.

אם זה שכנה או חברה או ההורים או הבן זוג או כל אחד קרוב אחר שמתמודד בעצמו או קרוב שלו מתמודד עם משהו שלפני שניה לא דמיינו שיכול לקרות "אצלנו"

שזה משהו ששומעים רק מרחוק.


עם הזמן גם מגלים יכולות התמודדות ויכולת להישיר מבט לקושי.


תחשבי לפני שנתיים היו אומרים לך את תהיי לבד 500 יום. לא היית מאמינה בעליל שזה יכול להיות סיפור החיים שלך. אבל כשזה קרה (ומזל שלא אמרו לך לפני שזה יגיע ל500) למדת להתמודד צעד אחרי צעד.


אותו דבר גם לגבי הזוגיות. זוגיות היא עבודה. היא חיים. היא לא הפי הפי. כל הזמן צריך למצוא את הריקוד הזוגי. המילואים הפכו את זה לקושי בולט יותר,

אבל סביר להניח שגם בלי המילואים התנועה הזאת של העבודה על הזוגיות והבירור הייתה נעשית.

בני אדם הם יצורים משתנים כל הזמן, ולכן מובע הדברים, גם הזוגיות ביניהם משתנה.


אז קודם כל צמחי נשימה עמוקה עמוקה ותביני שזה חלק ממעגל החיים. הכל בסדר. את פוסעת באותה דרך שכל האנושות פוסעת.

אמנם אצלכם ההתמודדות בעקבות השנתיים האחרונות הואצה, אבל זה לא שירדתם מהדרך..

מבינה?

קודם תחבקי את עצמך ותני לעצמך להירגע מהתהליכים המואצים שעברת.

בהחלט רכבת הרים.

קודם תני למחשבות לעבור לאט, לעבד אותם.

אחרי שתרגישי שסוף סוף יש הלימה בין קצב החיים ליכולת שלך להכיל את הקצב, תרגישי פחות בהימנעות וייתר ביכולת להניע קדימה למקום שאת בוחרת בו.

חיבוק ותודה עליכם 🩵

תודה אימשוני!!! לוקחת לעצמי את הדברים.נעמי12
בגירושיםoo

יש צד חיובי

אנשים שלא מסתדרים

נפרדים במקום להמשיך לנהל בית וילדים בצורה לא טובה


לנהל זוגיות טובה או סבירה זה מורכב

זה אומר להתגבר יחד על משברים ומורכבויות

להרבה אנשים אין יכולת טובה לזה


יש אנשים שיש להם יכולת אבל באיזשהו שלב נגמר להם הסבלנות/ הכוח להתמודדות


אז מי שלא רוצה להגיע למצב של גירושים

צריך ללמוד להתנהל ולנהל משברים ומורכבויות

ולהיות עם סבלנות וכוחות


כמובן שתמיד יש את בן הזוג שיכול להתנהל ולהחליט בכוחות עצמו

ועל זה ההשפעה קיימת אך מוגבלת

אל תכניסי אלייך לבית צרות של אחריםהמקורית

זו דעתי

נכון אנשים מתגרשים. ונכון שזה בעלייה. זה לא אומר שזה יקרה לך.

אם אתם בתקופה קשה, תחשבי איך אתם מתרוממים מזה. לשמוע דברים מחלישים לא יקדם אותך בטוח. זה כמו שאישה תתלונן שבעלה לא עוזר לה בבית, וחברה שלה תרד עליו עוד.

תכניסי לחייך תוכן ומידע שיחזק אותך ויתן לך תקווה. תדאגי להיות שמחה. אחרי מיליון ימי מילואים כדאי גם טיפול אם אפשר

איזו אמירה יפה.. המקורית. תודה!!נעמי12
רק לגבי הסוףשיפור

אולי לא מתאים לך להשתמש בפחד למינוף, וזה בסדר. תני מקום לזעזוע. לכאב. לחשש. זה באמת מזעזע ומכאיב ומחשיש. ואם זה משתק, כנראה שזאת לא הדרך שלך להתקדם כרגע.

בזמן אחר תמצאי דברים אחרים שיתנו לך מוטיבציה לעבודה זוגית. אולי רצון לחיים טובים ושמחים ביחד. אולי חיבור לערך של זוגיות ושלום בית. אולי כל פעם למצוא נקודה שכואבת ולחשוב איך להתקדם שם.

נכון. ממש ככהנעמי12

לגמרי אומרת לעצמי - באמת פחד זה לא מנוע ככ טוב, הכל בסדר

יש מנוע יותר חיובי ♥️

תודה!!

באלי להגיד לכולכן פשוט תודה!!נעמי12

זה ככ לא מובן מאליו הרשת ביטחון הנשית הזאת.. שנותנת כוח. אשכרה בנות עצרו את היום שלהן כדי לכתוב לי, ואני קוראת ולוקחת לעצמי דברים חכמים. ב'ה גם נרגעתי יותר אחרי שקראתי פה וגם יצאתי עם תובנות -

תודה על זה לכל אחת ואחת 🫶🫶🫶

@נעמי28

@אורוש3

@נגמרו לי השמות

@הבוקר יעלה

@אמאשוני

@112233445566

@המקורית

@שיפור

@oo

ה' יברך אתכן!!

הערות על המשקלאין לי הסבר

"וואי, איך את כל כך שמנה?"

"ממש רואים שהיית בהריון"

"את נהיית הר''

.

.

.

הערות צובטות, נכון?

לכל אישה שעיניה בראשה ברור שהיא לא תעיר למישהי על כך ששמנה לאחרונה, או שהיא נראית אחרי לידה.

אז למה כשזה לצד השני זה מותר?

למה זה לגיטימי בעיני מרבית הנשים להגיד לי ''איך את כל כך רזה?'', ''לא רואים שילדת!''.

.

.

.

זה לא לגיטימי, בדיוק כמו שלא לגיטימי להעיר על הצד השני.

לתת הערות על משקל, כל משקל שהוא, זה בעייתי.

זה נושא רגיש.

גם אצל מישהי ששוקלת מעט.

.

.

.

אתן לא יודעות מה ההתמודדות של אותה אחת.

אולי יש לה הפרעות אכילה? אולי היא בדיכאון?

אולי היא בטיפולים רפואיים שגורמים לכך?

.

.

.

משערת שאצל הרוב יש ''כוונה טובה'' ומבחינתן זו ''מחמאה''.

אז שתדעו- לפעמים זה לא.

לפעמים זה יושב על פצע פתוח, ולפעמים זה פצע שכבר הגליד.

אבל ''משקל'' זה עקב אכילס גם אם את שמנה וגם אם את רזה.

.

.

.

והלוואי שהצלחתי להאיר עיניים.

והלוואי שאפסיק לקבל 5 הערות כל יום בעבודה על כך שאני רזה.

כי מבחינתי

זו לא

מחמאה.


 

 

חג שמח🌟

מזדההoo

עם ההטרדה עם ההערות כאלו

זה ממש מטריד שנשים עסוקות בצורה אובססיבית עם המשקל שלי


אם כי אני כן מרוצה מהמשקל שלי (ולא מרוצה מהסיבה שהגעתי אליו)


בעיניי הסיבה שנשים כן מרשות לעצמן להעיר ולהתערב

כי זה לא פוגעני בעיניהן

אלא שיח מתוך קנאה


ועדיין כשקיבלתי כמה הערות ביום זה היה מטריד ביותר (הפסקתי להתייחס להערות והן לאט לאט התאדו)

❤️אין לי הסבר
את צודקת עם מה שהוספת 
ואי כל מילה שלךלפניו ברננה!

אחרי הלידה הזאת עליתי במידה והייתי ממש מתוסכלת על זה שבגדים לא עולים עלי - הרגשתי מוזנחת ושאין לי מה ללבוש כל פעם שפתחתי את הארון

ואז קיבלתי מאיזה מישהי הערה שאני לא נראית שילדתי.

ועוד אחת עם הערה שאני בטח לא מתמודדת עם דימוי גוף ומשקל.. אז כן. אני כן.

❤️אין לי הסבר

אף פעם אי אפשר לדעת איפה ההערות האלו תופסות את הצד השני...

חיבוק❤️

❤️כל השיח על משקל הוא לא לגיטימיאנונימיות

בא לך להחמיא? תגידי למישהי שהיא יפה/ נראית טוב

לא צריך להוסיף ירדת/עלית/רזה/שמנה.

לא רלוונטי! לא מתאים. לא נכון.

ההשוואה לא נראית לי קשורהרוצה לשאול שאלהאחרונה

רוב הנשים עובדות קשה בשביל להוריד במשקל והיו שמחות שישימו לב לזה, זה לא דומה למישהי שמנה שהפוך מנסה לרזות אז במאה אחוז מהמקרים אם תגידו משהו זה יפגע. 

נשמע לי לגמרי בסדר להגיד "וואו איך את נראית טוב, לא רואים שילדת בכלל, הלוואי עליי",

זה כמעט תמיד יגיע במקום, וזה נראה לי סיכון ששווה לקחת אותו בשביל להחמיא.

לא מדברת על חפירה אלא על מילה טובה. אני חושבת שמי שמתמודדת עם משקל נמוך בצורה חריגה - היא גיבורה ואלופה, אבל מותר לדעת להתמודד ולבלוע משהו שמישהו אמר מתוך כוונה טובה, הכל בסדר. 

וואו כל כך מבינה אותך❤️סטודנטית אלופה

בדיוק הייתה לי שיחה כזו עם חברה לפני כמה שבועות. ודיברנו על כמה צריך לתת את הדעת לכל מילה שיוצאת מהפה, כי אולי מצד הדוברת היא חושבת שזו מחמאה אבל לעולם לא תדעי איך זה מתקבל בצד השני.

ובכלל בעיניי כל השיח על הנראות החיצונית, צריך לקבל גבולות ופרופורציות..

הלוואי ותזכי בהודעה שלך להאיר את עיניי הסביבה ולו במעט🥰 

צודקת ממשבתאל1
סליחה מראש אם ההודעה שלי תהיה קצת מעצבנת, אבלכבת שבעים

אני בטוחה שיש עוד כמה שיסכימו איתי.


אני משתדלת תמיד לדבר ברגישות ובטקט, אבל הודעות כאלה גורמות לי לשתוק ולא לדבר עם אף אחת, אולי לפעמים בצורה קצת פוגעת.

אני אחת לא פטפטנית בכלל וגם ככה לפעמים קשה לי למצוא נושאי שיחה, אז עוד יותר קשה לי אם אני יודעת שאני צריכה להיזהר במלא דברים...

אולי לא עם האישה שלידי על ילדים כי אולי יש לה בעיות פוריות? אולי לא אדבר איתה על בעלי, כי אולי היא רווקה שממש מחפשת או גרושה או אלמנה או שיש לה בעיות בזוגיות? אולי לא אספר לה על הדיאטה היקרה שעשיתי כי היא במשבר כלכלי כרגע? אולי לא אספר משהו על ההורים שלי כי שלה נפטרו?


כן יש מצב שהייתי מחמיאה למישהי, "איזה כיף לך לא רואים שילדת בכלל, בניגוד אליי שקבוע נראית בחודש שביעי" אבל בפירוש לא הייתי חופרת לה כל יום על המשקל.


בכל מקרה חיבוק על החוויה הלא נעימה 🫂

יש הבדל בין לדבר על עצמי לבין לדבר על אחריםאין לי הסבר

ברור שאם את תדברי על כך שהשמנת, זה לא יפריע לך.

אבל אם מישהו אחר ידבר/יעיר על זה- זה יפריע מאוד.


אז אני אדבר עם חברה שלי שעוד אין לה, על הילדים *שלי*, והיא תדבר על התואר השני *שהיא עושה* ולי כרגע אין אפשרות לעשות.

אבל בחיים זה לא יקרה הפוך, שאני אדבר על הילדים שאין לה או שהיא תשאל אותי לעומקן של הסיבות שבגינן אני לא לומדת.

שתינו משותפות אחת את השנייה, היא על טיפולי פוריות ואני על החסמים, אבל אף אחת לא תתחיל שיחה על הדברים של השנייה.


כך גם במשקל.

אם אני מדברת על המשקל שלי, אין בעיה.

אבל אם אחרת תדבר על המשקל שלי אז יש בעיה.


מסכימה איתך שאי אפשר לא לדבר בכלל,

אבל כשמדברים צריך להתרכז בצד *שלך*,

ולא בצד השני.


מקווה שהצלחתי להסביר את הנקודה שלי🙏

ונשמע מהדברים שלך שאת מאוד רגישה ומשתדלת לכבד את הגבולות של האחר❤️

הבנתי. תודה על ההסברכבת שבעים
אין לי הסבר- הסבירה מאוד יפה את המקוםסטודנטית אלופה

של השיח שהוא עליי ולא על האחר.

ובאופן כללי נשמע שאת אדם מאוד רגיש ופחות הבן אדם שיפגע😍

אז אין לך מה לחשוש❤️

ובכללי תמיד אפשר לדבר על הכל, עם יד על הדופק ולהרגיש את האדם שנמצא מולך.. 

נראה לי שזה תלוי גם הטוןמתיכון ועד מעון

בעבר הייתי רזה מאוד מאוד באמת ברמה קיצונית, לא עשיתי כלום בשביל זה, אכלתי רגיל התנהלתי ממש רגיל... ועדיין חברות של אמא שלי שאין לי שום קשר אליהן מצאו לנכון לגשת אליי ולצעוק עליי שאני אפסיק עם הדיאטה הזו, שאני נראית רע וגרוע וזה בכלל לא מחמיא ונשי, כאילו יש לי מה לעשות עם ההערות האלה, והן כמובן לא הסתפקו בזה אלא פנו גם לאמא שלי ודרשו ממנה שתעיר לי.

אפשר לדבר על המון דברים, בעיקר תלוי איך

את צודקתאין לי הסבר
אבל יש נושאים שעצם העיסוק בהם זו חדירה לפרטיות. כנשים צעירות לי על משקל בד''כ זה בטון חברי וידידותי, אבל עדיין זו חדירה למרחב האישי שלי.
*טריגר* משקל זה קצת כמו לדבר על פגיעות מיניותמרגול

אני לא מעירה על משקל אף פעם, גם לא כשאני יודעת שחברה שלי עשתה דיאטה.

אם היא העלתה, על עצמה, אני אגיב בעדינות. ועל ההתמדה, לא על ההיבט הפיזי של הירידה.


לא. זה לא כמו לדבר על ילדים או הורים למשל. כי נגיד ילדים, יכול להיות שלמישהי זה מאוד רגיש כי פוריות, אבל אצלך, זה מאוד חיובי ומשמח וחלק גדול בקטע טוב מהחיים שלך.


משקל זה לא באמת ככה. יש כאלו שאחלה להן עם המשקל שלהן ולא היו רוצות שהוא ישתנה. לא מכירה מישהי שהמשקל שלה אקטיבית משמח אותה בצורה טבעית ובריאה. (מכירה מקרים שזה ממש "שימח", ואלו היו מקרים של הפרעת אכילה ממש רצינית).


נכון, יש כאלו שעושות דיאטה מאוזנת, ושמחות בירידה במשקל וכו'. אבל גם אז, להערות יש פוטנציאל לעודד כיוון של הפרעת אכילה. 

כשהייתי רזה המשקל שלי שימח אותי, ועדיין זה לאזוית חדשה
היה לי נעים כששאלו אותי כמה אני שוקלת 
בעינייoo

עדיף לשתוק מאשר לומר דברים שעלולים לפגוע

(סייג לחוכמה שתיקה)


אם רוצים להחמיא על מראה אפשר לומר באופן ברור את רזה ויפה

לא רואה טעם לומר למישהי שלא רואים שהיא ילדה


באופן כללי כדאי להסתכל על שפת הגוף של מי שמשוחחים איתו כדי לראות האם נוח לו בשיחה או לא

אם לא נוח לו כדאי לסיים עם השיחה וללמוד מזה לפעם הבאה להתנסח בצורה שלא תציק

וואי ממש!! ונשים פשוט לא מצליחות להבין את זה!!אמא לאוצר❤

זה גם מלא פעמים מגיע מנשים שמנות ששונאות שמעירים להן על משקל

ועדיין הן חושבות שלצד ההפוך זה בסדר!

הזוי ..

ולפעמים זה מנוסח עוד יותר בחוסר טקט-

עוד רגע את נעלמת

את בטוחה שאת אוכלת?

מה יהיה, את מצטמקת מיום ליום...

למה את ככ רזה?

ועוד ועוד 🤦

פשוט

לא

רלונטי!!

אוף 

מסכימה מאודאין לי הסבר

והדוגמאות שנתת- בדיוק!

אחד לאחד...

ואם זה היה הפוך- אז היה ברור לכולם למה זה לא לגיטימי.

ועודדעדי98

בתור נערה קראו לי ילדת שואה

עפרון..

ומוכרת בחנות בגדים שאלה אם צריך להזמין את הרווחה כי כנראה אין לי אוכל בבית . פשוט מעצבןןן ולאישה מלאה בחיים לא ידברו ככה כי זה פוגע..

מה מה מה😵😵😵לפניו ברננה!
חייבת להאיר גם את הצד השניאין יאוש315

יש נשים שמאוד אוהבות שמחמיאים להן ושמים לב שהן רזו.

זאת אומרת, הן עושות מאמצים גדולים בשביל להגיע לאיזה משקל יעד ושמחות ומוחמאות מזה ששמו לב שהן רזו.


זה ממש לא סותר את מה שהפותחת מרגישה. ואם מעירים לך על זה המון, אז בכלל, זה מטריד ולא לעניין. בייחוד אם את מרגישה שזו חדירה לא לגיטימית למרחב האישי.


אני רק באה להגיד שזה לא שחור או לבן, זה בהחלט תלוי סיטואציה, תלוי קירבה ותלוי בעוד הרבה גורמים שניתן להעריך אותם ברגע נתון ולקלוט את הניואנסים והרגישויות סביב מקרה ספציפי.


הכי חשוב זה באמת לנסות להיות רגישים, מנומסים ואמפתיים לצד השני. שנזכה!

בעיניי זה כן שחור לבןoo

וזה לא תורה גדולה

אם אומרים פעם אחת 'יפה לך רזית' אף אחד לא תוטרד מזה


אבל אם אומרים שוב ושוב או חודרים לפרטים זה הופך מטרד

אם אני מספיק קרובה כדי לדעת שהיא מאודסטודנטית אלופה

רצתה לרזות ועשתה מאמצים לשם כך, בהחלט שאני אחמיא ואפרגן לה.

אך זאת בתנאי שאני בטוחה בכך..

אני לא מדברת על מישהי משתפת אותך שהיא בדיאטהאין לי הסבר

ואז את מחמיאה לה.

כי כאן היא פתחה את הנושא.


אני מדברת על לגשת למישהי, ולהגיד לה ''ואי, ממש שמנת. כמה את אוכלת?''

אז הפוך

זה פוגעני, וזו חדירה בוטה לפרטיות.

אני מאלו שממש מוחמאת שאומרים לי שרזיתי112233445566

כיף לי ששמים לב לזה.

 

אני זוכרת שמישהי כתבה על זה כאן לפני כמה שניםרוח הרים

ומאוד האיר את עיני.

מאז זה נמצא אצלי בראש.

תודה שהזכרת לכולנו♡

מזדהה, רק לאחרונה הכרתי מקרוב התמודדותממשיכה לחלום

עם משקל נמוך

עד אז פחות נתקלתי בזה, ודווקא משהי שיתפה פה בפורום וזה באמת הולך איתי

אם יש בזה טעם של שיפוט כלשהוEliana a

זה באמת לא כיף

אם זה מחמאה על מראה זה סבבה

כי אם מחמיאים לך באמת עדיין פוגע?

בעינייך זו מחמאהאין לי הסבר

להגיד למישהי ''ממש שמנת! כמה את אוכלת?''

לא.

אז בעיני זו לא מחמאה להגיד לי ''כמה רזית. כמה את אוכלת?''. לא מחמאה בכלל, וחדירה למרחב האישי שלי.

משקל זה נושא רגיש, לא רק למי ששמנה.


גם לי, כבחורה רזה, זה נושא רגיש ואינטימי.

וזה לא נעים ששואלים אותי איך אני רזה כל כך או כמה אני אוכלת?

ואני לא מדברת על הערות חודרניות יותר...

כמו:

''אני אביא לך כמה קילו משלי''

''לא נראה שילדת''

''את אוכלת משהו?''

''עוד רגע את נעלמת''


זה לא נעים.


ברור שלמישהי שמנה בחיים לא תדברי באותו האופן.

אז למה למישהי רזה כן?

אי אפשר לדעת באיזו נקודה זה פוגש בה.


גם אם בעינייך זה מחמאה, את חודרת לי למרחב האישי.

וחדירה כזו היא פוגענית,

גם אם לא הייתה כוונה לפגוע.

או שאלת השאלותסטודנטיתאמא

לא רואים עלייך שאת בהריון, בטוח הכל תקין?

הריון זה תקופה רווית חרדות גם ככה, לא צריך להוסיף שאלות מעצבנות.

הגיע הזמן לשרשור חדש ובו גם יוזמה יפה לחנוכה!זמן רנה


מתחברים בחנוכה תשפ"ו


מוזמנות להצטרף וגם לספר לנו פה איך היה.. וכמובן גם לקחת זמנים נוספים 🙂

מחכה לשמוע איך הלך ❤️לפניו ברננה!
טיול צפונה עם הילדודסשמחה כפרוייקט

אנא עזרתכן

יוצאים לצפון לשלושה ימים עם הילדים

גילאי שנה עד 12

כנראה שהולך להיות קר אבל לא גשום

יש רעיונות למקומות מתאימים?

לא עולה לי שום רעיון שמתאים עם הקטנצ'יק

מצד שני המזג גם קצת מגביל

ולא רוצה למצוא את עצמי באיזה פעלטון שיש לי גם ליד הבית…

תבורכו!

מה זה צפונה?דיאן ד.

הצפון זה אזור מאוד מאוד נרחב

למה את מתכוונת? אזור הגולן/ הגליל העליון/ אזור חיפה והקריות/ אזור עפולה?

הלינה תהיה באיזור הכנרתשמחה כפרוייקט

אבל אנחנו מגיעים מרחוק

כמעט לא מכירים את הצפון

ככה שגם נסיעות של שעה מיעד ליעד זה משתלם לנו

גמישים

תבדקו את ירכא מיי ביייבידיאן ד.

זה לונה פארק שווה ממש שכל המשפחה תהנה עם מלא מתקנים.

 

אולי מדעטק בחיפה גם יתאים, זה מוזיאון מדעי. הגדולים שלך מאוד יהנו הקטן פחות.

אפשר לעשות רכבלית בחיפה במחיר בדיחה של נסיעה בתחבורה ציבורית.

 

מיי בייבי ממש שווה ומתאים לכל הגילאיםעדי98
האיזור שם בסדר? בטוח?שמחה כפרוייקט
את מתכונת מבחינת האוכלוסייה?עדי98

זה ישוב דרוזי הם ממש בסדר ונחמדים ומפוצץ שם יהודים

אין שם אוכל כשר מין הסתם חח אז הם מקצים למעלה קומה שאפשר לשבת בה ולאכול..

בעיני לא שייך לפרנס ערביםבורות המים
הם דרוזיםעדי98
וגם מתגייסים לצבא ומשרתים .. זה לא כפר עוין . הרבה מהם חברים של בעלי בצבא ואחלה איתו גם מכבדים מבחינה דתית. אבל כמובן שכל אחת ודעתה ..
אני אוסיףהשקט הזה
שדרוזים באמונה שלהם מחוייבים להיות נאמנים למדינה שבה הם גרים. ז"א הם לא בעלי שאיפות לאומיות או רצון לאדמה משלהם. הם לגמרי מחוייבים ונאמנים לנו. לפי הרב מלמד אפשר להתייחס אליהם לגמרי כאל גר תושב..
אם אתם רוצים קצת טבע יש בלי סוף מקומות יפיםדיאן ד.

לא יודעת איך זה יהיה לכם עם המזג אוויר.

 

בטיולים בטבע באזור עמק המעיינות יש המון המון נחלים יפייפים.

מקומות פתוחים כנראה שמאוד בוצי עכשיו

אבל שמורות טבע בתשלום בטח יהיה יותר פשוט עם שבילים מסודרים.

 

 

אתם יכולים גם להצפין עוד יותר ולהגיע לבנייאס ולשמורת תל דן וכמובן לחרמון - לדעתי עכשיו עוד לא מושלג.

נשמע מהמםשמחה כפרוייקט

בטח שרוצים טבע

אני בונה על השמש שבעז"ה לא יהיה קור מטריד

וכמובן אלביש היטב

הבת שלי רוצה אגמון החולה

זה שווה?

וכמובן אשמח לעוד רעיונות למלא את הימים

כן אגמון החולה מהמם!!דיאן ד.

לנו כשיצא להיות שם שכרנו רכב גולף לנסיעה בשבילים

אפשר גם לשכור אופניים לילדים הגדולים אם אין להם בעיה לרכב הרבה זמן.

 

אולי כדאי לשאול אותם אם אין בעיה של בוץ.

 

היתרון של חנוכה זה שאפשר לטייל בלי להזיע בכלללתודה לה''

והכל ממש יפה וירוק ורענן כזה

החיסרון הוא שאי אפשר להיכנס למים..

ולכן זה יותר מסלולים  יפים

והאטרקציות הן תצפיות מיוחדות או מסלולים עם חלק מגניב של יתדות או משהו...


החולה זה מאודדד צפונה, השאלה אם יש לכם כוח ככ צפון..

אולי איזור הכנרת

יש את מסלול הארבל שהוא מהמם

אפשר נחל עמוד ואז גם ביקור במירון/ צפת


ועכשיו אני נזכרת שיש נחלים עם מפלים שזורמים רק בחורף

ואז שווה לבקר

למרות שלא יודעת אם יעניין את הילדים וגם אם הזרימה התחילה כי לא ירד עד כה הרבה גשמים...


בהצלחה!!


לגבי אטרקציות אולי אפשר לשלב

גם מסלולים יפים ששווים את הנסיעה

וגם אטרקציות משפחתיות שיש בעיקרון גם ליד הבית אבל בעצם זה שונה שזה חלק מחופשה משפחתית וזמן איכות משפחתי...

כי לפעמים יש כל מיני צרכים בתוך המשפחה וחלק רוצים גם אטרקציות ולא רק טבע.. אז שיהיה גם וגם...


הבית בנמל בעין גבצוצקהלה
היינו פעמיים וממש ממליצה! ממש על הכינרת, לקטנים יש משחקייה מתוקה ולגדולים יותר יש איזור אומנות שמתאים לכל הגלאים עם מגוון חומרים, הרכבות ויצירות מהממות! מקום סגור שמתאים לימים חמים וקרים במיוחד...
מקום נחמד מאד בטבעהריון ולידה

סכר אלומות -

חונים ליד האתר 'רוב רוי'

והולכים איזה רבע שעה דרומה בשביל סלול לאורך נהר הירדן עד לסכר. ואפשר גם להמשיך הלאה.

הליכה ממש נעימה וכיפית.


עוד מקום יפה- יער שוייץ

אפשר להתחיל מכאן, בקטע של שביל ישראל-

שדרות ספיר · טבריה

היינו שם לפני חודש, ממש מאכזב כי אין כמעט מיםאמא לאוצר❤

אז אין זרימה של כל המפלים וכו' .. וגם היה מאד מלוכלך ..

השאלה היא אם הגשם שהיה מאז שינה משו משמעותי 

כן הזרימה לא חזקה אבל אנחנו לא באנו לשחות בסכרהריון ולידה

כמו שכתבתי עשינו את ההליכה לאורך הירדן

המשכנו גם אחרי הסכר

השביל לאורך הנחל נקי וממש נעים, שקט ורואים את המים יפה גם אם אין זרימה חזקה

בדרום הגולן יש מסלולים קלילים גם עם עגלותבורות המים

ונוף לכנרת ולא קר שם

בכללי טבריה יכל להיות נחמד כי לא קר שם

נשמע. טוב. את יכולה למקד?שמחה כפרוייקט
יש טיילת יפה בין כפר חרוב ליישוב לידתודה לה''
ממש מעל הכנרת
נכון לזה נראה לי התכוונתיבורות המים

מנסה להזכר בשם.

אבל עשינו את זה שנה אחת והיה באמת ממש כיףכי היה נוף מהמם של הכנרת והיינו עם תינוק וילדה בת שנתיים ןעוד כל השאר והיה קליל וכיף

מבוא חמה אולי? ומסתיים במצפה השלוםתודה לה''
חושבת שזה השמות
המלצה חמה, לך ולכולן-יעל...אחרונה

כנסי לאתר "יש לאן",

יש להם משחקי שטח מדהימים ממש, בהרבה מקומות בארץ, ניווט עם משימות וחידות.

ספציפית אנחנו היינו ביער מבוא חמה, שזה מסלולון כיך, עשינו עם עגלה גם ויש לו תצפית מדהימה על הכינרת.

עם "יש לאן"- זה הפך למשחק כייפי, מצחיק, מלמד, ומגבש.

ממליצה ממש ממש בחום!

התלבטות לגבי הטיולוןשירה_11

החמוד בן ה 5.5 חודשים עדיין באמבטיה, תכף אעביר לטיולון.

יש לי עגלה של אינגלזינה אלקטה והטיולון שלו כזה גבוה והעגלה בשימוש ב"ה כבר 3 שנים תכף


אני מתלבטת אם לקנות טיולון של אינפינטי מון שהוא נראה נוח ונמוך ושכיבה מלאה וקליל כזה

או להישאר עם הטילון של האינגלזינה


השיקולים בעד לקנות:

נראה יותר נוח, שכיבה מלאה, וזה נראה שאם אקצה להכניס שם את בת ה3 בנוסף לתינוק מידי פעם זה אפשרי

וגם פחות בלאי של השלד של העגלה, הוא בכל זאת כבר 3 שנים בפעולה…


נגד:

חבל על הכסף יש כבר טיולון


אשמח לעצתכן אני חושבת שאני צריכה לשמוע ממנוסות

מקפיצה לך❤️סטודנטית אלופה
תודה לך 💝שירה_11
אני לגמרי בעד טיולון, הרבה יותר נוח לשימושמתואמת

בילדות האחרונות אף השתמשתי בטיולון מהלידה...

בכל אופן, אם העגלה יקרה יחסית, אז זו סיבה טובה לשמור עליה במצב טוב בשביל הילדים הבאים בע"ה, ולקנות טיולון שהוא יחסית זול ובו להשתמש עד שלא יהיה צורך יותר בעגלה בכלל.

וגם זה שאפשר לשים את שני הילדים ביחד - זה יתרון גדול בעיניי... (רק צריך לשים לב שהגדולה זהירה מספיק על הקטן)

אני אוהבת טיולוןושלומית.

הרבה יותר קליל וכיפי.

וגם אוהבת לקנות אותו ביד 2 ואז זה גם לא הרבה כסף...

לא מזמן חידשתי טיולון, בה מצאתי במצב מעולה קרוב לבית

כשאתן רושמות טיולון אתןשירה_11

מתכוונות לטיולון שהוא לא של העגלה?

כן, ברור.מתואמת
האמת שטיולון של העגלהחנוקה

זה כזה כבד ומסורבל

לא מבינה מה טוב בזה

)כן מבינה. זה יותר יציב, לפעמים, וגם אפשר להפוך את הפנים לכוון האם. לא שווה בעיני(

אחרי שיהיה לך טיולון קליל כזה לא תביני איך חשבת בכלל על משהו אחר

אני בטיולון של העגלהמנגואית

יותר כבד. יציב. אפשר לשים 2 ילדים לפעמים והכל טוב.

אפשר לתלות קניות.


חיסרון - שוחק ממש ויש מצב שלא ישרוד מתישהו.


בעבר הייתי עם טיולון נפרד זול (וילדים אחרים שכבר גדולים). הטיולןן אם היה עמוס בקניות ובלי ילד היה מתהפך. לא היה מקום ל2 ילדים. ובסוף הוא נשבר אחרי שימוש של כמה שנים 

חייבת לומר שטיולון פשוט ששורד כמה שנים זה יפהיעל מהדרום
לק"י


וכנראה שמרתם עליו טוב.

אז את לא בעד?שירה_11
אני קונה זולים והורסת אותם🙊יעל מהדרוםאחרונה
נראה לי שזה מאוד תלוי בשימושבארץ אהבתי

אצלנו היה טיולון פשוט שהחזיק עם ארבעה ילדים. היה בשימוש לא מעט (כולל גרם מדרגות בכניסה לבית שכל פעם צריך לעלות/לרדת). אבל לא העמסנו עליו בצורה מוגזמת (לא שני ילדים בו זמנית, וגם לא המון שקיות של קניות וכדו').

אני משאירה בטיולון של העגלהרק טוב!

עד שהם יושבים יציב ועם מספיק משקל.

בערך עד גיל שנה.

כשהם קטנים ורזים (לפחות אצלי) ולא יציבים, אז מרגיש לי כאילו הטיולון (לא של העגלה) לא מחזיק אותם וקל מידי...

הטיולון של העגלה לפעמים גם יותר סגור ומוגן שזה טוב לך עכשיו בחורף. 

זהו שדווקא נראלישירה_11

שהטיולון הנפרד יותר סגור

העגלה שלי זה אינגליזינה ודווקא היא נראית לי לא יציבה

רגע שולחת תמונה

אני ההפך מכולן לא אוהבת קלילים מדיבורות המים

כי הם לא יציבים כל הישענות או תיק מפיל אותם

וכי הגלגלים נתקעים בכל אבן ואני גרה במקום עם דרכי עפר גם


קונה רק עגלות משולבות קלות משקל ונוחות  ולא מסורבלות ומשתמשת בטיולון שלהן


לי יש בייבי בוס בובקט שוקלת 7 קילו

ממ שקלה נוסעת חלקקק ןיציבה ומתקפלת ביד אחת

באמת לא מוצאת חסרון או סיבה לעבור לטיולון אחר


קונה יד שניה בזול ממ ש לא מפחדת שישחק

מקסימום לילד הבא אקנה חדש

וגם בעיני זה ממש בזבוז כסףבורות המים

לקנות גם עגלה משולבת וגם טיולון

אני קונה יד שניה בסביבות ה300-400 עגלה משולבת במצב מעולה ..יש גם ב500..


כבר שנים קונה ככה

מוכרת בזול את הישנה

ולהוציא את הסכום על טיולון קליל שנשבר אחרי ילד אחד מרגיש לי בזהוז

בסוף במצטבר זה לא בהכרח יוצא יותר זולהשקט הזה

אם את כל ילד קונה ב400-500.. או שלא הבנתי נכון

לי יש ספורטליין שקניתי ב-2000 שח ומשמשת אותי כבר לילד שלישי ב"ה, אז יוצא שעד כה היא עלתה לי 600 שח לילד+- ומאמינה שתחזיק גם לעוד ילד אחד לפחות, אז לגמרי שווה לי את המחיר.


ומחזיקה גפ טיולון פשוט כי לפעמים יוצא שאנחנו יוצאים עם שתי עגלות, או שנוח שהטיולון הקליל באוטו ומשתמשת בו ליציאות קצרות עם האוטו 

מה פתאם...קונה עגלה לכמה שנים טובותבורות המים

והן גם לא נהרסו או משהו בדוקא לפעמים החלפתי כי רציתי מסיבות אחרות


עגלה שקניתי ב300 החיזקה לי ל3 ילדים

לדוגמא

אהה אוקייהשקט הזה

זה נשמע אחרת.

בעיני עגלה שמחזיקה לכמה ילדים שווה להשקיע ולקנות חדשה אבל אפ הצרכים משתנים וכל כמה זמן צריך להחליף עגלה אז באמת שווה לשקול את האופציה של יד2

מנסיוני הן כמו חדשותבורות המים

לפעמים בזול מדי יהיו כתמים..ולפעמים לא..


אבל אם תשלמי 500-800 נגיד יש עגלות ממש במצב חדש

לא רואה אפילו סיבה אחת לשלם פי 2 או 3


אבל אני ככה בכל דבר..לא מכירה חנויות

גם לי יש בייבי בוסרק טוב!
ולא החלפתי לטיולון. אני איתו כבר 6 שנים כמעט רצוף. מחזיק מעולה. רק הגגון כבר מלוכלך והמושב קצת דהוי. אבל אפשר לקנות ריפוד חדש לגגון אם נרצה. 
מתייגתשירה_11

@רוני_רון אני זוכרת שרשמת משו על הטיולון שלך

אשמח ❤️

אני בעד לקנותרק טוב=)
בעיקר מהסיבה שזה שוחק את השלד של האמבטיה 
למה לא לחשוף ילדים למסכים?אנונימית בהו"ל

אשמח ממש לתובנות..

למאמרים, להכל.

אני שמעתי שזה גורם לקשב וריכוזכבתחילה
אלימות, שיעמום מדברים אחרים/מיצוי מהר של דברים אחרים. 
ממש לא בריא למוחDoughnut
זה גירוי חזק מדי למוח וגורם לנזקים מגוונים. יש הרבה מידע ברשת אם מעניין אותך.
ציפייה לא ריאלית למענה שיתן לך כאן רשימות וקישוריםאלישבע999אחרונה

לים המידע שקיים בנושא, מאמרים ומחקרים.

זו באמת ובתמים שאלה קלאסית למנועי החיפוש באינטרנט, ולא לפורום בו התשובות לשאלות הן קצרות ותמציתיות.  


בגדול - מאוד תלוי גיל.  

0-2, 2-5, 6 ומעלה.  

כל טווח גילאים עם המלצות רלוונטיות גיל.  


בנוסף, לכל הגילאים:

1.ללא מסכים לפני השינה: יש להימנע ממסכים 60 דקות לפני השינה ולהרחיק אותם מחדר השינה.

2. ללא מסכים בארוחות: המסך לא צריך להיות מופעל בזמן ארוחות משפחתיות או אינטראקציות חברתיות.

3. תיווך ובחירת תוכן: כאשר צופים, ההורה צריך להיות מעורב, לבחור תוכן מתאים ולשוחח עליו עם הילד.

4. דוגמה אישית: ההורים צריכים לשמש דוגמה אישית טובה בהתנהלותם עם המסכים.

לימוד אנגלית לגיל הרך מה דעתכן?דיאן ד.

הבן שלי בן 4 מאוד מתעניין באנגלית

כל היום שואל אותי

אמא איך אומרים שולחן באנגלית? איך אומרים תודה באנגלית?

 

יש לנו בבית משחק של אותיות באנגלית אז כבר מכיר ומזהה את כל האותיות באנגלית.

 

קצת מתלבטת אם ללמד אותו מעבר לכך

ובעיקר אם כן אז איך עושים את זה?

 

אני בעצמי יודעת אנגלית די בסיסית, שלא לדבר שהמבטא שלי איום ונורא

קצת חושפת אותו למילים שזה אומרים ככה וזה ככה

אבל לדעתי זה לא משהו שיעזור לו לדעת מעבר ויחזיק מעמד.

 

סרטים לא באים בחשבון! הילדים אצלנו לא חשופים למסכים בכלל בכלל

אז לא סרטים ולא שיעורים (שזה גם לא נראה לי מתאים בגיל)

 

חשבתי בעיקר משחקים, ספרים ושירים.

אני מאוד רוצה שייחשף לא דרך המבטא שלי שכאמור הוא לא משהו.

יש רעיונות בקהל?

וגם אני רוצה משהו חוויתי וכייפי.

אצל הבן שלי יש חוג אנגלית בגן והוא ממש נהנה ואוהבכבתחילה
חוזר כל שבוע עם מילים חדשים ושירים באנגלית.


אפשר לחפש אם יש באזורכם חוג אנגלית קליל לילדים. 

היי! לא היית פה הרבה זמן, לא?השקט הזהאחרונה
אולי ספרים מנגנים?שומשומ

יש ספרים מנגנים  עם מילים בסיסיות לפי נושאים

(כמו בעברית..)


אם מסך לא בא בחשבון אולי רק שמע? סיפורי ילדים באנגלית 

יש לכן רעיון מה לקנות לגיסתי?ואז את תראי

מגיעים להדלקת נרות אצלה,

נפגשים פעם באף פעם...

אולי משהו לילדים? תאומים בני 9.

או לבית?


אשמח לרעיונות,

משהו שקל למצוא לא יקר 

אם את מביאה משהו לאכולאהבה.

סלט או פשטידה אפשר להביא בכלי יפה שיהיה להם לבית

אפשר גם מגבות יפות למטבח

משחק לילדים או ספר זה רעיון יפה 

אפשרחולמת להצליח

נטלה יפה,

שעון קיר.

משחק קופסא לילדיםעודהפעםאחרונה

תמיד נחמד בעיני

הצילו עייפה ברמות…. 35 פלוס .. ומרגישה שלא משנההדרים
כמה אני אישן בלילה (נטרקת עם הילדים באיזה 21-22), אני פשוט עייפה בשעות האלו אחרי יום עבודה וצריכה להתייחס לילדים ובאלי רק לשנוצ
יש לך אפשרות לנוח בצהריים?חולמת להצליח
לי זה ממש עזר כשהייתי בהריון, הילדה הגדולה בת 11 שמרה על אחיה הקטן ואז נחתי
לצערי לא , בעלי בדרכ מגיע ב17 ככההדרים
וגם אז אני מרגישה צורך להתייחס לילדים אחרי יום עבודה ולא ללכת לנוח כי גם ככה איתם 3-4 שעות ביום .. העבודה שלי פשוט תובענית ולמרות שאני אוהבת אותה , מרגישה מותשת מהלחץ שלה בסוף ההריון 
יואו גם אני ככהכורסא ירוקהאחרונה
בשבוע יותר מוקדם. זה ממש סיוט. לא מצליחה לעשות שום דבר

אולי יעניין אותך