בייחוד איפה החטופים.
אגב, האתר ומובילי דעת הציבור הכא כבר מצא אשמה חדשה של שירות הבטחון (לפחות לפני שמתמנה זיני): יש מחבל (לשעבר, לשעבר, ומכל מקום רק ערפאתיסט ולא איסלאמיסט) שמנסה להעביר מידע על החטופים ו"מישהו", איזה דיפ סטייט שטני ואפל, מסרב לקבל את האינפורמציה הקריטית, שבוודאי תחזיר אותם, תשחרר את הצבא השמאלני מכבליו המשפטיים התפלציים ותנצח לנו את הניצחון הגדול, המוחלט וההחלטי בהחלט. מחריד, תראו כמה רחוק יחפרו החפרפרות החתרניות צוררות הקואליציה רק כדי לקלקל לביבי:
מחבל העבר: מוסר מיקומי חטופים ומתעלמים

נו, אז אם השמאלנים כל כך לא רוצים אותם בחזרה כדי שיהיה אפשר להפגין בקפלן, אז אפשר כבר לישון טוב בלילה, כמו שאמר בצלאל. לא צריך יותר את התזכורות מסרטוני התעמולה של המשפחות. במקום זה ניכנס עם מרכבות גדעון ס' כדי להחזיר, אבל רק את מי שאבא שלו בפורום הנכון.

מזכיר לי סרט ישן של צ'ארלי צ'אפלין שמגלם חייל בחפירות מלחמת העולם הראשונה, שבחלומו יוצא לפעולה נועזת, מתגנב מעבר לקווי האויב, תופס את הקייזר הגרמני בצווארו, גורר אותו בחזרה למחנה האנגלים, מנצח את המלחמה ומביא את השלום, וכל חבריו לפלוגה מעיפים אותו באוויר בתשואות. ואז הסמל הבריטי מעיר אותו בבעיטה לעוד יום אפור.
תמשיכו לחגוג.

מה כולכם מדברים על ראש השנה, על איזה חשבון נפש, על איזה סליחה ומחילה ותפילה ודף חדש והחלטות טובות ומחשבות טובות ודיבורים טובים אאאייאאיי, כשחוזרים על אותם דמיונות ופנטזיות עלובות? כשמתכסים בשמיכה כמו ילדים לשמוע את בצלאל מספר סיפורי לילה טוב על בוננזה בעזה? ג'ימי דור פעם לעג - דווקא בימי ממשל אובמה - להסתבכות האמריקאית המביכה בלוב, וקרא לזה "Benghazi zazi". אז עכשיו לנו יש עזה בוננזה.
רפובליקת בוננזות עם הגירה שלילית, בעיקר של מוחות טובים. ועכשיו אפילו לא מקבלים אוקראינים גויים, לפחות עם השכלה הנדסית ורצון להשתלב כאן בבורחם מצבאות פוטין. מבחינתם אנחנו כבר לא טובים. עכשיו רודפים אחרי רופאים יהודים צרפתים שיבואו, בתקווה שירגישו רדופים מספיק על ידי שליחי הציונות ונרדפים מספיק בצרפת על ידי אנטי ציונים.
או אולי בונזו. זה מה שיהיה לאכול באוטרקיית בוננזסטאן. בחורף נתחמם עם מבער בונזן.

לסיום, יודעים מה? אני מבקש סליחה. באמת, אני בטח איפה שהוא לא בסדר עם כל הביקורתיות והציניות האלו. זו איזו חולשה, זה חזק ממני. מקבל עליי לנסות בשנה הבאה פחות. להפחית. לא יהיה קל בשנת בחירות (אם תהיינה... לא, לא, לא התכוונתי להישמע קפלניסט פרובוקטור, מבקש שוב סליחה, הנה תראו כמה זה חזק, היצר הזה). אבל באמת, מבטיח שאני אשתדל.
מה אתם מבטיחים?

עבודה של 20 שנה של השיעים ירדה לטמיון בשנה אחת

נכין קובה נייא ועלי גפן ממולאים, אסלי מין ג'בל א דרוז

לדובר הקרמלין ולדובר הבית הלבן היו בלי ספק מסרים שונים בנוגע לניצחון

איראן. התמנון השיעי עבד בצורה שיש רוב שיעי באיראן והרבה מיעוטים שיעים בהרבה מדינות שהם פרוקסי של איראן בשל היותם מיעוט שצריך את איראן מפני היותו מיעוט בארצו. יש אחווה שיעית.

אצל הסונים הם הרוב באסלאם ולא מיעוט, ולכן רבים בינם לעצמם ולא יכול להווצר תמנון טורקי באותה רמת יעילות

שהסונים הם ציבור ענק, וקשה לגרום לכל כך הרבה אנשים להיות להוטים למלחמות חסרות ערך על כמה קילומטרים באיזו מדינה פיצפונת.

יש לסונים כמה ארגונים קיצוניים ששולטים על מדינות עניות, אבל לא נראה לי שמדינות נורמליות היו נכנסות למלחמות האלה באופן מוצהר

מלהגיב כמנהג המקום: לחפש את כל הודעותיך בפורום למן היום היווסגו ועד עתה, לבנות עליך פרופיל שלם ומקיף ולהבהיר מהם בדיוק המניעים שלך (כאילו אם אדע מה המניע שלך, זה יהפוך אותך לפחות צודק).

אינני ראוי להתהלך בגדולות כאלה, אבל כן אאחוז בשיפולי גלימתך ואגיב על המשפט האחרון שלך - כן, יש לך תפיסה קפלניסטית תמוהה ביותר!

אין לי בעיה שתטען כל טענה, אין לי בעיה שתחזור בתשובה, תתחרט, תשתנה, לא תשנה... תעשה כל מה שבא לך. אבל בבקשה, אל תקשר אותי לשום בעיה שלך. אם החלטת משהו, זה לא מחייב אותי להבטיח לך כלום. פשוט כלום!

למה ההתנהגות שלך תמוהה, לא צריך להסביר. אבל למה זה קפלניסטי? אומר לך חוויה שלי, אני עובר מדי פעם מתחת שלט עם תמונה של אח שכול, וכיתוב מדהים: "אני איבדתי את אחי, אתה לא מוכן לאבד כיסא?". כלומר, אם אחי מת, אז גם אתה חייב לי משהו (נעזוב לרגע את התהייה, שהטיעון נשען בהכרח על שמחה וסיפוק מכך שאחיו מת; ולמה הוא שוכח שגם ביבי אח שכול ומעניין לאיזו הוראה הזויה של ביבי הוא היה מוכן לציית).

אני באמת רוצה להבין את הקופירייטינג שעומד מאחורי מודעת הענק הזו וגם מאחורי הודעתך, יקירי. למה נראה לך שאם אתה בוחר לעשות משהו בשטח שלך, זה בהכרח מתיר לך לתבוע ממני משהו?

קיבלת פטור מיוחד.
אתה, באופן אישי, באמת לא חייב כלום.
אבל בוא, אני אעדיף אלף פעם את ההתנהגות התמוהה שלי מאשר פעם אחת את ההתנהגות המוסברת היטב של השרה סטרוק, עם כל תחושת הנס ורוממות הרוח.
פעם אחת לא היה מאז השבת השחורה שארגיש שסוף סוף מוכיחים לי שהכאב בטן זה כבר רק פאנטום.

אתה שואל כמה היינו מוכנים לשלם בכדי שיצנזרו לנו סרטים? אם גוי היה עושה את זה.. הייתי משלם הרבה.

בטח לא 2 שקל..

במקום לצנזר ולשפר את בעיות הצניעות בעיתונות החילונית, יש עיתונות המותאמת לציבור הדתי.  

נראה לי מוזר לצרוך תוכן ומדיה עם בעיות צניעות גם אם יש מי שיחתוך וידביק וינקה את מה שמפריע. 

ולא רק מצנזר בקטע של להסתיר, אז אולי יש בעיה אחרת של עצם הסרט והתוכן שלו. זה כבר דבר אחר..

יש גם בעיה של אלו שצופים כדי לסנן, אבל אולי אתה מתכוון אם איזה אלגוריתם.

מדובר כמובן על סרטים או סדרות שבגדול הן 'נקיות', אבל לפעמים יש פתאום כמה שניות של בעיה.

הסינון מתבצע ע"י AI ולא ע"י שום אדם יהודי וכד'.
השאלה הייתה האם מבחינתכם הייתם משקיעים סך מסוים שעבור כל סרט או פרק שאתם צופים - תוכלו לשים אותו בתוכנה שתעבור על כולו ותחתוך את המקומות הבעיתיים.

גם מבחינה רעיונית אז כן

אבל הרבה פעמים סרטים אפילו בלי קשר לחוסר צניעות לא תואמים את הלך הרוח של יהודי.

נ.ב

המטרה של סרטים היא לא לשרוף את הזמן או להוות ריגוש אלא ללמד דרך חוויה

כי זה גם ככה מחנך מהדלת האחורית... אז צריך לראות שזה עונה גם על זה 

וזה מסובך, לכן הפיתרון הוא כמו שכתב @פ.א. 

לדעתי, לאדם הממוצע טלפון ב-1,000 ש"ח (מהדור האחרון של שיאומי למשל) יכול לספק את כל הצרכים +++. 

אבל אם למשל חשוב לך מצלמה מעולה, כזאת שתאפשר לך לפתח את התמונות שצילמת בלי שיראו שזה צולם בטלפון (כלומר בלי פיקסולים, מריחות וטשטושים), אז המחיר כבר קופץ פי כמה...

נתונים נוספים שאם הם חשובים לך, יכולים להשפיע על המחיר: עמידות למים ואבק, בהירות מסך (לנוחות צפייה באור שמש), עמידות לנפילות, זיכרון RAM (ככל שגבוה יותר - הטלפון יוכל לשרוד יותר משימות גם בלי להאט ולהיתקע), קליטה של דור 5 (מאז שיש לי דור 5 - אני כבר לא מחפש WIFI באף מקום, כי האינטרנט שלי במכשיר יותר מהיר מרוב הרשתות הביתיות), אפשרות לסים וירטואלי (בשביל להתחבר לחברות סלולר בלחיצת כפתור בלי צורך בסים פיזי, כולל למשל אם רוצים חבילת גלישה בחו"ל כמעט בחינם), טעינה מהירה, סוללה חזקה...

מכשיר שמצטיין בכל מה שכתבתי עכשיו, כנראה יעלה לפחות 3,000 ש"ח. אבל מי שלא חייב את כל התכונות האלה, בהחלט יכול לקנות מכשיר פשוט יותר.

נקודה למחשבה: מכשיר פשוט של היום שעולה רק 1,000 ש"ח, הרבה יותר משוכלל ומתקדם ממכשיר דגל שעלה לפני 5 שנים 3,000 ש"ח.

הכל תלוי מה תרצי לעשות עם זה

לאחרונה קולגה רכשה את הדגם האחרון של אייפון הכי טוב.

עלה 7000+

שאלתי אותה מה הצורך, היא הסבירה שהיא מצלמת הרבה סרטונים לפרסום העסק שלה והיא חייבת שזה יהיה הכי טוב שיש

לעומת זאת.

אצלי התכונה הכי חשובה במכשיר סלולרי זה אינפרא אדום. לצורך שליטה במזגנים במקום עבודתי. לכן חיפשתי דווקא את התכונה הזאת. 

כי זה יכול להיות כלי זניח שאת לא נוגעת בו כמעט וזה יכול להיות מרכז היום שלך ללימודים / עבודה וכאלה.

אם למשל את מצלמת ועורכת סרטונים זה גם שיקול ובגלל זה כדאי לחשוב עם עצמך מה הפונקציות שחשובות לך ומה התקציב.

זה תלוי למה את משתמשת...

וגם לכל חברה ודגם יש יתרונות וחסרונות

אני מציע לך אם את באמת פחות מבינה ומכירה את העולם הזה של מפרטים של פלאפונים וההבדלים ביניהם

אז פשוט תכתבי מה השימושים שאת עושה בפלאפון וכמה מהם במקביל

אם בא לך אז יכולה גם לומר איזה מכשיר יש לך עכשיו ומה את מרוצה ולא מרוצה ממנו ככה יהיה מקום להשוואה וידעו לתת לך יותר מדויק

אם יש לך גם חברה של פלאפונים שאת רוצה רק מהם אז תכתבי

לשנות הרגלים רעים

ליצור הרגלים טובים

כשהבנתי את הקונספט של ההרגל זה הפך קל

ממליצה על ספר כוחו של הרגל

הוא מסביר את הרעיון של

טריגר- פעולה- תגמול

איך להיפטר/ ליצור הרגל

או ליצור הרגל זה תהליך מתמשך

הרבה אנשים אוהבים תוצאות של כאן ועכשיו

לא אוהבים תהליכים

וזה גורם לקושי בהשגת דברים

אני כן אוהבת תהליכים

מסוגלת לראות את התוצאה העתידית ולחכות בסבלנות

לרוב גם נהנת מהדרך

לכן בעיניי זה לא קשה

אחרים בטח יקראו לזה קשה עד בלתי ישים

ממליצה לקרא קצת טורים של הרב יצחק פנגר

ללכת בצעדים קטנים 

ולחלק את החזון הגדול למטרות קטנות ברות ביצוע

לפני כמה שבועות בעלון הידברות הרב פנגר רשם טורים בנושא שינוי התנהגות

ופירט איך לעשות את זה צעד צעד

זה עלונים לפני חודש- חודש וחצי ככה.

לגבי הצעדים הקטנים-

נגיד שאתה רוצה לרוץ מרתון שזאת המטרה הגדולה, אז

קודם אפשר כצעד ראשון להגביר מוטיבציה ובמקביל להוריד את המושג המופשט (רוצה לרוץ מרתון)

לפס מעשי (שינויים קטנים - לשים את הנעליים ליד הדלת, אפילו בלי לנעול, בשלב מאוחר יותר לקבוע זמן לריצה)

כשהייתה לי מטרה גדולה

השיטה של צעדים קטנים עזרו לי להגיע אליה....

היום אני מתמודדת עם דברים שאותה טכניקה בהחלט תשמש אותי

רק צריך לרצות

ולעשות משהו קטן בכיוון. 

ומוסיפים כמה שיכולים

לא מפחד לדבר בשם עצמו

וכנראה לא פותח פצלש

אבל היום אני כבר רק מפה כמעט

ולא כ"כ משתמש במקורי

היה לי כינוי בלי הנקודה ושכחתי את הסיסמא אליו

לפני הרבה שנים

מלבד אחד כמו מבולבלת, לא זוכר מה הפצלש

אוי, עלית עלינו🙈

@מבולבלת מאדדדד , באיזה ניק נשתמש?

אומנם פתחתי הרבה בעבר אבל ברשמי אני קופץ מידי פעם לבנות מרכלות עלי אבל לא יותר מכך.

אני אפילו לא מכוון את זה.. אני פשוט מתחבר ומה שיוצא לי בהתחברות אני מתחבר.. חחח

צריך ללחוץ על שיחות אישיות בתפריט הצד ולא בתוך הכרטיס האישי

אכן זה מבלבל

העביר להסטוריה

אם לוחצים על 'הסטוריה' רואים את כל השיחות הסגורות

אין לי "מקום" בעולם... אני כאן כל רגע שה' מחליט שאהיה כאן, כל רגע מחדש. 

שליחה, כל מה שיש לי זה מה', ממה שהוא נותן לי משתדלת לתת.

אחרים רואים את מה שאני באמת מכוונת. כשאני מצליחה באמת לכוון ולהיות בתודעה של מה שכתבתי לפני- אנשים רואים את זה, זה ממש כאילו "שם ה' נקרא עליך ויראו ממך". יראת כבוד כזו.

אבל לא תמיד אני ככה, וכשאני פועלת ממניעים אגואיסטים זה ניכר.

אין לנו תפקיד אחד בעולם חוץ מלעשות את רצון ה' ולהתקרב אליו.

וזה כן בא ביחד עם מודעות עצמית, לראות מה הכלים שה' שם לך.

אם זה יכולת לשמח אנשים, אם זה לימוד שאתה צריך להפיץ... מבינים את זה לפי מה שקורה איתך, אתה יודע במה אתה טוב, ועדיין כל פעם ה' שם אותך בסיטואציה אחרת, כל רגע בפני עצמו. 

יכול להיות שאתה אדם תוסס ואתה יודע איך להשתמש בזה לטוב אבל עכשיו ה' רוצה אותך בפקק ולראות איך אתה מגיב ואם תתעצבן. זה מלא דברים. המגמה היא אחת.

היא הדרך, לא המטרה. 

מי שמתקבע על התכונה שבעיניו היא התפקיד שלו עלול לחטוא לעיקר.

כי תמיד חשבתי שכישרון ויעוד קשורים זה לזה.

תוכלי לבאר את כוונתך?

ברור לי מאד

לעשות טוב לעצמי ולאחרים

ללמוד ולהשתפר מיום ליום

אני לא מוטרדת ממה אנשים אחרים חושבים על התפקיד שלי

את התפקיד שלי רק אני קובעת ושאחרים יתעסקו בתפקידים שלהם

יעוד של כל מי שרוצה בזה

לא רואה צורך לתחום את תפקידי לתחום מסוים 

בסוף, זה תלוי במינון של כמה אתה צורך. כי אם תגזים אתה בסוף תמצא את עצמך בחמש לפנות בוקר מתעורר ליד פח זבל עם גרביים שהם לא שלך.

ככה זה בחיים. צריך לקבל אותם כמו שהם. כל ניסיון להתכחש להם נועד לכישלון. כי מה הם החיים אם לא צבר אירועים שמפריעים לנו לישון?

זה מונע מהמצב להדרדר למקומות לא נעימים.

יש צד טוב שאפשר להתבטא ככה, כשאתה ממש לא מול השני.

השיקול שלך מאוד רציני, וזה יכול למנוע הרבה דברים לא נעימים.

קשה להכריע.

ברור לי, צריך להיזהר מאוד במה שכותבים, אבל אולי לא יותר מדי.

אבל לצערי מהצד השני, כעסתי על מישהו ולא רציתי להסביר...

כשמישהו מכעיס אותי כל כך ואח"כ עוד שואל למה אני כועסת, זה עוד יותר מרגיז ומתסכל וגומר את הסבלנות. כאילו... אתה עושה דבר כל כך מציק ולא ברור לך על מה אני כועסת?? זה מעלה את התחושה שמדובר בהיתממות ולא באמת ברצון כנה להבין למה כעסתי..

אני חושבת שהפתרון במצב כזה הוא פשוט להתרחק ממי שכועס עליך, אם אתה חשוב לו, כשהוא ירגע הוא יפנה אליך בעצמו...

ומה עשית כשזה קרה לך? פשוט חיכית?

לא חשבתי על האופציה הזו למרות שחז"ל אמרו "אל תרצה את חברך בשעת כעסו".. כי שם בסוף מדובר בחברך שבסוף ישקף לך את המצב.

יכול להיות שיש 0.000000000000000000001% שזה לא קיים אצלם

שם קוד,

אליאס,

דיקסיט,

עידן האבן,

טיקט טו רייד,

Robo rally,

The crew,

Avalon,

Shadows over Camelot,

Nefarious,

Colloretto,

סושי גו,

אזול,

Draftasorus

מה זה השמות האלה אתה בטוח שזה בישראל?😂

ממש תודה!

מה ה3 הכי מומלצים בעיניך? (חוץ משם קוד ואליאס)

ולא יודע אם תרגמו אותם, בכל מקרה, בכלל המשחקים שפירטתי אין מלל כמעט.

תלוי מה הסגנון שאת מחפשת?

האורך? מספר השחקנים?

טוב אז יש לי שיעורי בית לחקור.

לא משנה הסגנון והאורך העיקר שיהיה אפשר גם בשני שחקנים ומעלה ולא מ-4

שם קוד (יש לו גרסה לזוג),

אליאס,

דיקסיט (אפשר לבצע התאמות שיעבוד לזוג),

Avalon,

Shadows over Camelot

סושי גו,

ולא בטוח לגבי Draftasorus 

תלוי איזה סגנון אוהבים