השנה בעלי יהיה במילואים ויגיע רק ממש לקראת החג ככל הנראה, אז חלק מוציאה מהמקפיא חלק אבשל ממש פשוט

חלות וקינוחים נקנה. סלטים כנראה שיהיה רק סלט ירקות וטחינה, מקווה שאספיק עוד משהו קטן

שמתחילה כבר מראשון בערב (הייתי רוצה להתחיל מהיום אבל נראה שלא יעבוד)

קודם כל השאיפה היא להספיק כמה שיותר בלילה כשהם ישנים

מה שנשאר לערב החג עצמו- מנסים לקחת בחשבון שבכל רגע נתון רק אחד מאיתנו עובד והשני עם הילדים

אם יש רוגע במקרה- הרווחנו ושנינו יכולים לעשות דברים. אם לא, אז אחד עפ הילדים והשני עובד

מה שאפשר להקפיא - הקפאתי (למשל בשר, עוגות, פשטידה) ניקיון רציני עושה בראשון אחרי שהולכים לישון.

בעלי בזמן הזה יתקתק בישולים ואני מנקה.

ככה ששני הילדים מתעוררים בעז''ה לבית מאורגן קומפלט.

לא הכל אני מכינה מראש, דגים למשל מכינה על הפלטה. אורז עם ירקות כנל על הפלטה.

בקיצור, השאר בלילה של ראשון. 

ובלתי אפשרי להתארגן איתם, אשמח להם איזה שעת סיפור במחשב.

המחשב נמצא אצלנו בשימוש אחת למספר שבועות לזמנים כאלה 

הקטן שלי בלי מסגרת ביום שישי, תמיד אנחנו מבשלים כשהוא כאן, לפעמים נותנים לו לעזור בלהביא דברים וכאלה, לפעמים הוא עומד על כיסא ומסתכל ולפעמים הוא משחק ואני מבשלת. ברור שזה פחות יעיל מלהיות לבד אבל זה אפשרי. גם יש שעה וחצי-שעתיים שהוא ישן.

נקיונות באמת אנחנו מתחלקים, מסדרים כשהם מסתובבים בינינו כמה שאפשר, ואז כשהבית מוכן לטאטוא ושטיפה אחד שומר על הילדים (בדרך כלל מנצלים את הזמן הזה לקלח, לגזור ציפורניים ולהלביש) ואחד מטאטא ושוטף.

אנחנו מסדרים ושוטפים רק ממש בסוף, כל הבוקר יש פה מלא משחקים וספרים וטושים וכל מה שהקטנים רוצים ויעסיק אותם ואני מבשלת ומארגנת דברים אחרים.

אחזור מוקדם ואתחיל לבשל . היום אני על הנקיונות והסדר

בערבי חג הילדים תמיד היו איתי בבית. בבוקר אני יוצאת מוקדם לקניות וסידורים, לפעמים איתם, ובעלי יותר מאוחר מוציא אותם כדי שאוכל לבשל. הם חוזרים כדי לאכול צהריים ולישון, וממשיכים

אבל האמת שאני משתדלת לא לעבוד הרבה בערב חג 

אנחנו כבר התחלנו מעמידים משהו בערב ומקפיאים

תבשלי במוצ''ש וראשון ערב וגם בערב חג

ואנחנו אף פעם לא מתחלקים ככה...עם 8 קטנים

הילדים לומדים להעסיק את עצמם

ולשגע אותנובמקביל

והאמת לשך יש 2 גדולים- תני להם את תפקיד הבייביסיטר

תעשי את הז באופן שיעורר בהם תחושת חשיבות וממשעות

אפשר גם לתגמל אותם על הז

אז הסתערתי על המטבח היום ועשיתי מלא דברים

כולל לשבת ולחג

אז בערב החג יהיה יותר קל.

אצלי הילדים מעסיקים את עצמם, בין לבין משגעים אותי או שרבים גם

אבל זה המצב וזהו..

בדרך כלל מכינה חלק מהדברים מראש, לא משאירה הכל לרגע האחרון. ואני לא מכינה הרבה דברים.

בעלי מעסיק את הילדים, מסדר איתם את הבית, יוצא איתם לגן שעשועים.

אבל אם פורטים את הארוחות מגלים שלא צריך כל כך הרבה לבשל.

סימנים - יש כאלה שלא צריך להכין ויש כאלה שמספיק לבשל או לאפות עם תבלינים. (הסימנים שצריך לבדוק/לנקות הם כן אתגר. אני נותנת לבעלי לעשות את זה...)

וארוחות - אפשר לבשל גם בחג, וגם ככה רוב האנשים מתמלאים מהסימנים, אז לא צריך להכין הרבה מנות.

בכל אופן, אצלי הקושי העיקרי הוא הסדר והניקיון. מכיוון שעכשיו החג יהיה באמצע שבוע אני מקווה שהניקיון שעשינו לשבת יחזיק קצת מעמד ולא יהיה הרבה לנקות... ואני נעזרת הרבה בגדולים, גם בשביל הניקיונות וגם בשביל השמירה על הקטנים. (וטוב, בבישולים אני גם נעזרת בבת הגדולה שלי. אבל בדרך כלל אני משאירה לה להכין את הדברים המיוחדים, שמבחינתי הם לא מחויבי המציאות...)

יש מלא סרטונים של סימנים בסיר אחד, חוץ מרימון ותפוח בדבש.

ומסכימה שלא חייב לבשל הרבה. ומה שכן אפשר לבחור דברים לא מסובכים - פרגיות במחבת/ דגים בתנור (אני אוהבת שלמים) / עוף עם תפוחי אדמה או אפונה בסיר אחד/ להכין מהבוקר על הפלטה. אם יש לך נינג'ה זה עוד מכשיר שמקל וחוסך בזמן

וגם לא חייב לבשל הכל בערב החג. אני ממש לא עושה את זה למשל כי זה יותר מדי בשבילי 

הקטן לא יודעת מה יש לו נודניק ובוכה כל היום והבת גם כן הולכת בעיקבותיו, מפרקים את הבית, כמה שאסיים לנקות ושלטוף בראשון בערב עד שהי בצהריים כגילו לא עשיתי כלום מבחינת הבלאגן

וככה שהם דבוקים אלי אי אפשר לבשל באמת, אני עושה את הרוב מראש אבל עדיין יש דברים בערב החג

הגדולים פחות בקטע של להוציא אותם בחוץ כי חם להם 

לדעתי

תסיימי לבשל ואז תנקי מה שאת יכולה

בעלך לוקח חלק? אפשר לתת לו חלק מענייני הנקיון. או לגדולים במקום שיהיו עם הקטנים

וזה כשאין לי ממש קטנים (הקטן בן 4)

מציעה לך לתכנן הכל כבר מהיום, מקווה שקניות יש, ואם לא אז שבעלך יעשה מחר.

בבוקר להוריד למקרר בשרים, דגים וכל מה שצריך להפשיר.

בערב שבעלך יתקתק את הילדים, את תתחילי עם ההכנות, ואחרי שהקטנים נרדמים לעבוד עד השעות הקטנות של הלילה. תשאירי לבעלך את ערימת הכלים לשטיפה בבוקר.

בבוקר המאוחר יותר, תבקשי מהגדולים עזרה (אפשר בתשלום) שיבחרו לשמור על הקטנים או לנקות את הבית או לעזור במטבח.

אחר"צ כולם נכנסים לנוח שיהיה לכם כוחות לחג.

קמים, פינישים, ארגון הבית ומקלחות.

לערב חג השני אנחנו אוכלים חלבי, את הבישולים עשינו שבוע שעבר והקפאתי, שאר הדברים נכים על הפלטה באותו ערב (דג מושט וירקות: ברוקולי, כרובית ושעועית אולי אם אספיק אעדה חליטה לפני)

בצהריים של חג שני התכנון הוא פרגיות עם רוטב וירקות, בבישול של 4 שעות על הפלטה. (אכין את התבנית מהערב במקרר ובבוקר בעלי ישים על הפלטה לפני שיצא לתפילה). לפני הארוחה נכין קוסקוס בשקית.

סלטים חלק מראש חלק לפני הארוחה.

למעשה נשאר לי לבשל ל2 ארוחות מראש. כאשר שניצלים הכנתי ביום שישי בכמות כפולה שתספיק לחג. ומרק בשרי גם יש כבר מוכן משבת.

אז נשאר: דג עם ירקות ללילה הראשון, בשר בבישול ארוך שאכין מחר בלילה, תפו"א בתנור, אורז, ביצים קשות, סלטים מבושלים וכל השאר התקשקשות: עוגות, חלות, קינוחים. לפי הכח ולא מעבר..

בהצלחה!

אלא אם כן ניסית בעבר ועבד לך.

שום דבר לא מבושל מראש, ורוצה שיצא מרקם דבשי כזה.. תבשיל על גבי קוסקוס. אבל לא עיסה של חמין.

מתכננת לשים מספיק רוטב, ובכלי סגור היטב.

(תמיד אפשר להגביה בהמשך היום, אבל לפי מה שקראתי ההמלצה היא 3-4 שעות)

זה לא חזה עוף שמתייבש..

המטרה שגם הירקות יצאו מבושלים טוב וגם הפרגיות שמעל.

ירקות: תפו"א, גזר, בצל.

(אפשר לכסות את הפלטה ולקצר זמנים)

בעלי מתפלל ותיקין. אני קמה בערך ב8-9, סעודה ב11:00 ככה שיש גמישות מסויימת מבחינת הזמנים.

לק"י

אם מוכן, מורידה ומחממת שוב לפני הסעודה.

תכסו בנייר כסף ומגבת.

אם זה יעזור לך...

או לתת להם לשחק בחדר ואז בסוף לבוא לסדר שם.

או במקרה ואין ברירה לשים איזה סרטון.. 

מעקב זקיקים מתחילים מיום 2-3 הרבה פעמים, לפעמים גם יותר מאוחר 5-6, תלוי בגישה של הרופא..

יש לך איך לשאול אותו או אחות פוריות?

רופא שעושה הזרעה חייב לתת הנחיות מדויקות ולהיות איתך בקשר עד ליום ההזרעה

זה חלק גדול מההצלחה במעקב הצמוד 

תתחילי מכשבוע- חמישה ימים לפני

אין מה להתחיל קודם.. מיותר

הרופא פריון רק נתן לי מעקב זקיקים

אני עושה הזרעה דרך בית חולים, אז רק צריכה לעדכן אותם

אני יכולה ללכת לכל מרכז בריאות האישה לעשות מעקב? (בקופה שלי)

התחילו לי קצת הפרשות, זה אןמר שאבוד החודש או שיכולה להתחיל מחר?

שוב תודה רבה!!

בהצלחה

יש שעות מיוחדות בבוקר ששמורות למטופלות פוריות. בדרך כלל ב7-8 כזה ואז הכניסה היא בלי תור.

אמורים להתחיל סביבות השבוע לפני הביוץ בדרך כלל.

במכבי יש מייל של אחיות ששולחים אליו את התוצאות ושואלים  שאלות ואחיות קוראות את זה ומעבירות לרופא ומסבירות את התשובה.  (אני שונאת את המייל הזה בטירוף. הן עונות רק פעם ביום, וצריך לדבר איתן ברחל בתך הקטנה כי הן לא מבינות כלום ממה ששואלים אותן וצריך לחכות עוד יום שלם לתשובה)

איך את אמורה לייצור קשר עם הרופא שלך?

להתחזק מול עצמנו, לשבת לכתוב מה המשעות עבורי בהבאת הנשמות האלו לעולם, להרים לעצמך על הכוחות והמסירות לשליחות האדירה הזאת.

ואז כשאצלך הדברים יותר חזקים ונטועים, זה מקרין לסביבה... בלי לנסות לשכנע אותם או משהו. פשוט כי לך טוב.

חזקי ואמצי. אני מחזיקה ממך ממש!

אני פשוט עייפה מלהתנהל עם מה שיש לי, אז עוד אחד? 🙈

אני מרגישה ממש חסרת כוחות, באלי רק לנוח לצבור כוחות אבל זה בלתי אפשרי במציאות שאני נמצאת בה, אני פשוט במרתון מטורף סביב הילדים

גם אני חזרתי מהחופשת לידה ובאותו יום גיליתי על הריון שני

כולם הרימו גבה- שירימו- זה שלהם

איזה שפע.

שיהיה לך בקלות, בנחת , בשמחה גדולה!

גידול קל ותהני!

א ש ר י י ך ! ! ! 

כל פעם שחוזרת מחלד

מלא מזל טוב

ברכה עצומה

היום אני מרגישה שזה גדול עליי

לא קל לי בכלל ואני ממש קצרה עם שאר הילדים

כמה דברים שעלו לי

א. לקחת עזרה בכסף. שמעתי בשם רבנית שמה שחוסכים על מנקה ובייביסיטר אחכ משלמים לפסיכולוגית

ב. אחרי הלידה, ממש יש תחושת הודיה לה' שהכריח אותך לקבל את המתנה הזאת. ואני לא היחידה.

ג. חוכמת הבדיעבד- הייתי רושמת למעון. כולם עד 4, את הילד שבגן לצהרון. לא היה לי את השכל לעשות את זה, רציתי להיות אמא מושלמת בכל החזיתות, תכלס היום ממרומי גילי והבנתי (בקריצה) מבינה שזאת הייתה טעות. אם רלוונטי לך- תקחי את העצה.

זאת תקופה לא קלה, אח"כ הם גדלים ונהיה קל יותר

הם גם מתחילים לעזור

בהצלחה אהובה!!

הריון אחד מישהי הגיבה- אוי ואבוי  עוד פעם?

והיו כאלה ש- מה זה מבחירה?

אהה והכי- רגע.. מה בן כמה הקטן שלך בדיוק?(לרגע רציתי לשאול אם היא רוצה לדעת גם באיזה תאריך היה הליל טבילה)

היו פעמים שהרגשתי שאסור לי להתלונן על כלום כי הרי אני בחרתי אז כאילו איך אני מעיזה אני בישלתי את הדייסה לעצמי..

והיה לי פעם בעבודה אחת שאשכרה קיבלתי צעקות בערך על זה שאני בהריון ואיך לא סיפרתי בשבוע 4 בערך בראיון...(למה שאספר ביום שראיתי 2 פסים..?כדי שלא תקבלו אותי? לעדכן גם בתוצאות של הבטא...???)

למדתי הרבה מכל זה להיות על מקומי

גם אם את לא תכננת עכשיו הריון

את לא חייבת כלום לאף אחד

גם לעבודה אין סמכות להחליט על חייך הפרטיים

תהיי על מרומך

זה מה שה' זימן לך

ואת בסדר גמור

והשאר-י מחדדו

אל תבהלי אם יעירו משהו...תסנני רגשית

תגובות של אנשים בכל מני נושאים

בלי קשר ספציפי להריון

זה יכול מאד להציק

ההתערבות במשהו פרטי

האנרגיות שזה מצריך

לפעמים זה גם ככה קשה ואז זה מוסיף קושי

בפעם האחרונה שחוויתי את זה

חברה אמרה לי משפט יפה

'יש אנשים שחיים דרך חיים של אנשים אחרים'

כלומר התגובות שלהם

זה בעצם החוויה שלהם

אני בעיקר למדתי לא להסביר

לזכור שזה שלי ולא שלהם

אם בא לי לשתף אני אשתף

ואם בא לי לשתוק אז אני אשתוק

גם אם זה גורם לאנשים מבוכה 

ואני ממש ממליצה על זה.

בגדול אני יכולה לענות וגם יודעת לענות.

אבל מצאתי שלשתוק זה יותר יעיל לטווח ארוך.

למשל מקרה אמיתי:

שכנה- למה כ"כ מוקדם? מה זה מבחירה?

אני- ממשיכה לשחק עם הילדים שלי מבלי לזכות אותה במבט

האישה הולכת נבוכה

אני חושבת שזכותי לא לענות על שאלות חטטניות.

נחמדה ומקצועית מאןד.

לפעמים טיפה קרירה ולפעמים יותר נחמדה אבל אצלי היתה שליחה ממש טובה ב"ה 

אם את מחפשת רופאה נחמדה ולבבית, יש אחרות. היא ממוקדת  ועונה לשאלות בצורה מקצועית.

ביות חלקי

החיסרון מבחינתי שאין תינוקיה מתי שאת בוחרת. רק בלילה עד 6 בבוקר

ובצהריים איזה שעתיים

את לא יכולה לשים שם את התינוק מתי שאת רוצה

לפני 8 חודשים

יש חדרים פרטיים על בסיס מקום פנוי ,אפשרי לחכות לחדר פנוי

אבל חדרים ממש יפים

הצוות, תלוי מחלקה

מה כתוב במכתב? על מה החוב?

האם חלק מהחוב זה ריבית והצמדה?

תיכנסי לאתר שלהם ותנסי להבין כמה שיותר מידע

ממש הזיה.

זה מבאס אותי כל כך.

אני מפרנסת יחידה (בעלי אברך), מרוויחה סכום כל כך נמוך, ופתאום כזה מכתב הזוי

ואני משלמת להם כל חודש את דמי הביטוח!

המכתב ממש מבולגן, לא הבנתי ממנו כלום חוץ מהשורה התחתונה.

והפקידה אמרה שאפשר להסביר לי רק אם אגיע פיזית לסניף.

אוף אוף אוף.

את עצמאית או שכירה?

לדעתי אל תילחצי,

בעיניי ככל הנראה מדובר בבעיה של חוסר דיווח

ואם תסדירו כמו שצריך את הדיווחים הסכום יקטן משמעותית/ ייבטל

תסדירי נשימה,

עבור מי המכתב? את או בעלך?

מי שהמכתב ממוען לו, תיכנסי לאזור האישי בביטוח לאומי ותבדקי חודש חודש מה רשום הסטטוס בביטוח לאומי

זה מה שהרו"ח שלי עשתה.

אבל הסיפור אצלי היה קצת אחר..

לכן את משלמת לו...

שירים אליהם טלפון וינסה להבין מה הסיפור

אני גם רו"ח ואין מצב שאני נותנת תשובה כזו ללקוח.

ביטוח לאומי זה באמת מורכב איתם וקשה לפעמים להבין אבל בסוף יש כללים ואפשר לבדוק מה שהם אמרו.

אם את משלמת לו הוא אמור לפתור לך את זה.

1. עוד לא לשלם! כי על ריביות הם מוותרים בד"כ אם משלמים את החוב מידי.

2. תרימי שיחת טלפון לרו"ח שלך/למנהל חשבונות שאת בקשר איתו. אישית חושבת שגם אם אין לך רו"ח, תנסי להרים טלפון למישהו מהמקצוע תנסי להבין, יש להם נסיון עם זה בד"כ.

3. תבדקי אם הם נותנים לשלם את זה בתשלומים

ועם סכום כפול

זה היה מלחיץ ממש

אבל אז ערערנו וזה בוטל, הכל

ההבדל הוא ששנינו שכירים אז לא באמת היתה סיבה שיהיה לנו פתאום חוב כזה וכנראה בגלל זה זה היה די פשוט.

בכל מקרה, באמת אל תשלומי עדיין, תבדקי איך ניתן לערער

צריכה לבדוק איך את מוגדרת בביטוח לאומי גם בתור עצמאית ואיך את משלמת להם מקדמות

דבר שני יתכן שהעלו אחוז מקדמות במקום 6 ל7.7 ואז מכאן החוב למרות ששולם

אולי גם דיווחי משהו בטעות מהמקום שאת שכירה?

כמו לדוגמא לא דווח שם שאת שכירה למרות שיורד לך בתלוש ואז פשוט צריך לשלוח תלושים

את יכולה להכנס לביטוח לאומי אזור אישי עם כניסה חד פעמים ולראות שם את כל הנתונים לגביך...

בהצלחה!

צריכה לבדוק את זה...

עדיף לשלם יקר לרואה חשבון,

זה חסך לנו בעבר כמעט 10,000₪ על מקרה דומה.

מקווה ממש שיסתדר מהר. זה קשוח על הלב❤️