אני לא יכולה להתפלל....

בתור אחת שחיכתה שנים לילדים יודעת עכשיו כמה חיכיתי לזמן הזה שהם יהיו איתי ולא אצליח ללכת להתפלל בבית הכנסת.

אני כן הולכת בבוקר לשמוע שופר אבל לרוב יושבת מחוץ לבית הכנסת כך שהילדים משחקים בחוץ וכך אני יכולה לשמוע שופר ואולי להתפלל טיפה

לק"י

אני מתפללת בבית חלק וזהו.

(בדרך כלל יותר תפילות מאשר בשבת/ חול)

אצלי זה אחרי שהם הולכים לישון בלילה, אחרי שכולם כבר במיטות גם הגדולים- לוקחת לי חצי שעה ומתפללת ביישוב הדעת.

כך גם בצהרים שהם הולכים לישון יש את הזמן שלי עם עצמי

אני לא מוכנה לוותר על תפילות בכללי ולא בר''ה

אבל כן מקבלת שכאמא הן במינון אחר ואופי אחר

הולכת קבוע עם הילדים לקבלת שבת בלבד

הם משחקים בחוץ והתינוק איתי או עם בעלי תלוי בגיל

רוב הנשים עושות ככה פה וקבלת שבת זה בעיקר שירים

לא קורה לי שהפריעו ..נדיר..

בערבית יוצאת החוצה כמובן

ואני עושה את זה כבר כמעט 12 שנה..

בר''ה בערב מגיעה לפיוטים לפני ובעיקר להרגיש אוירה..גם חצי בפנים חצי בחוץ מה שזורם

בבוקר אחד בעלי מתפלל נץ במניין יחסית מהיר יותר

ואני הולכת לבד לתפילת מוסף

זה לא הרבה זמן

אולי שעה +-

אבל זה נותן לי את הפינה שלי בנחת

ואחר כך אני לא במרדף להרגיש משהו.קבלתי את שלי וזה מספיק לי

וכאמור כן משתדלת להגיע בנוסף גם אם בחוץ חלק מהזמן העיקר להרגיש חלק ואת האוירה

יוצאת מהחג לרוב ממש עם תחושה שהתפללתי והיתי חלק

מבחינתי הזהות הרוחנית שלי היא חלק מהחיים לשי ואני לא שמה אותה בהשהיה ל20 שנה עד שהילדים יגדלו

אני ושמרת איתה על קשר

אבל כן בהתאמה למציאות ..לא בעיוורון

ומתשדלת לחשרר מה לשא מתאפשר ..

אצלנו אני קמה לוותיקן

הילדים מתחילים עם בעלי את התפילה וכשאני מסיימת לוקחת אותם.

או מתפללת עד שהתפילה מתחילה ואז מספיקה לפחות חלק

אבל כן קופצת פה ושם לחלקים מהתפילה

ובבית אומרת את כל התפילות

מכניסה את זה בין לבין

זה ממש חשוב לי

והילדים שלי רואים אותי מתפללת שזה גם חשוב בעיני.

נראה לי שמהחתונה (14 שנה) לא דילגתי על תפילות בראש השנה ויום כיפור.

אולי קיצרתי אותה לפעמים

או אמרתי יותר מהר

אבל תמיד התפללתי.

האמת שעכשיו נזכרתי שהיתה שנה אחת שהרגשתי מאוד רע ביום כיפור בסוף הצום אז לא התפללתי נעילה.. אבל זה באמת נדיר.

ממליצה לך אם זה חשוב לך

כן לראות איך את יכולה בכל זאת לשלב

לעזרה בבעל

אולי לקום קצת לפני הילדים

ולא חייב שהתפילה תהיה בביהכנס. זה לגמרי אחד מהציפיות בעיניי. אישה לא חייבת תפילה במניין

ותלוי מתי הוא הולך לתפילה

אני בשבת הייתי מתפללת אחרי שהוא חוזר בבוקר, מנחה יותר קל כי יש זמן עד שקיעה בדרכ. תכלס אפשר גם בביהכנס אם יש שני מניינים

בערב שבת הייתי לוקחת אותם איתי לפארק ושרה להם בנדנדות לכה דודי

בראש השנה  וכיפיר כן הולכת לתקיעת שופר, ולמוסף של המניין המאוחר יותר (בעלי מתפלל ותיקין)

בכיפור הייתי מתפללת בבית כשהיו ממש קטנים והייתי יורדת איתם לשמועמנחה וסליחות ונעילה מבחוץ ותקיעת שופר

ובלילה כשהם ישנים.
חייבת את השקט, איתם כל שניה מושכים בחצאית ואיך לא? רעבים פתאום...חחח דווקא בזמן העמידה.

וככה בד''כ אני מספיקה להתפלל מוסף במניין.

זה עובד ככה-

בעלי קם לותיקין עם הגדולים.

אני מגיעה באזור 8 עם הקטנים ל-30 תקיעות הראשונות  של הותיקין, לצאת ידי חובה.

ואז חוזרת הביתה, וכשבעלי מגיע עורכים יחד קידוש שווה (עם אפרופו על תקן שופר- חובה!).

אחרי הקידוש אני הולכת למניין המרכזי, ולא נורא אם פספסתי את התקיעות ואת תחילת עמידה (האמת שלא קרה לי עדיין, הכי מאוחר הגעתי ב'הנני האני ממעש', אבל הנחת שלא לחוץ לי לתקיעות- שווה לי את הלהתארגן מוקדם).

ואז אני גם מרוויחה שבעלי מארגן את השולחן והאוכל לסעודה 😉

מעריכה את הרצון הטוב והניסיון לתת עצות, אבל רעיונות לא חסרים ב"ה. אין פה מניין בנץ, יש מניין אחד יחיד שבעלי הולך אליו ואני מצטרפת עם הילדים לתקיעות. הילדים קמים ב5, אז אין אפשרות לקום לפניהם בסעודות אנחנו מארחים, אז סדר היום תלוי גם בזה, ואין אפשרות להתחלק עם הבעל כדי שאוכל להתפלל.

בקיצור, השאלה המדוייקת היתה איך לקבל את המצב באהבה, שאני יודעת שאשמע שופר ואתפלל את הקצת שאצליח בין לבין, בהתאם למציאות שלי.

תודה @shiran30005 על הפרספקטיבה, מאמצת!

בנתיים ראיתי את זה וחיזק אותי, אולי יחזק גם אמהות אחרות שנמצאות במצב דומה

העוסק במצוה פטור מן המצוה

עכשיו זו עבודת השם שלך, גם בחגים של תשרי.

ואת מקבלת עליה שכר עצום. תחשבי שכל התפילות של הילדים כשיגדלו בעז"ה ייזקפו לזכותך, בזכות השנים האלה שישבת איתם בבית ועסקת בצרכיהם הגשמיים. אנחנו בונות לנו עולם הבא בידיים שלנו ממש, בפעולות גשמיות יומיומיות.

על מלך שהוכתר, כולם יצאו לרחובות להריע לו ולהשתתף בטקס, היתה חגיגה גדולה.

פתאום המלך רואה בין כל החוגגים את האומנת של בניו, הנסיכים.

הוא מבקש לקרוא לה ודורש לדעת מה היא עושה פה, היא עונה שבאה להמליך עליה את המלך.

הוא עונה לה- התפקיד שלך זה להיות עם הנסיכים עכשיו, לא להשתתף בטקס.

כך אנו האמהות בראש השנה, תפקידנו לשמור על הנסיכים בזמן הזה, זה מה שהמלך רוצה מאיתנו עכשיו.

לי היה ממש חסר התפילות בבית הכנסת, וצבט לי בלב שאני לא יכולה להשתתף, כששמעתי את המשל הזה זה עשה לי טוב על הלב, אולי זה יעזור גם לך😊.

ככה אני אומרת לעצמי

לא יכולה להתפלל כי אני מבצעת משהו נעלה אחר

פשוט ככה

למתכונת של תפילות חטופות בבית -

שאני לא יודעת איך אתרגל שוב לתפילות בבית כנסת בבוא העת...

(שלא לדבר על זה שאני לא יודעת באיזה נוסח אתפלל... נולדתי אשכנזייה, אלה התפילות והניגונים שאני מכירה הכי טוב וש"עושים לי את זה", אבל כיום אני ספרדייה, וזה הנוסח שיש לי במחזורים וזה הנוסח שבעלי והילדים, בעיקר הבנות, מתפללים...🤦‍♀️)

בכל אופן, אני די נהנית מהתפילות בבית, על הספה הנוחה שלי, בקצב שלי, עם מנגינות שאני ממציאה לעצמי, עם יכולת לעשות הפסקות מדי פעם (ותודה לילדים החמודים שיוצרים לי הפסקות😉)...

נכון, הריכוז לא משהו ככה, אבל תכל'ס גם ככה הריכוז שלי כבר לא משהו אחרי שנים של היריונות והנקות וקימות בלילה, אז לפחות יש לי תירוץ ממשי...

אני באמת חוששת מהיום שבו לא יהיה לי התירוץ הזה, ואז נקיפות המצפון יחגגו כשלא אצליח להתרכז כמו שצריך בתפילות...

ולמי שכתבה פה שהיא לא מוכנה שהרוחניות שלה תיעצר בגלל גידול הילדים -

אני לא מרגישה שאצלי היא נעצרה, אלא שפשוט היא קצת אחרת. אני משתדלת להתפלל מעט בקצב שלי, ללמוד תורה לפי היכולת שלי, ובעיקר - להשקיע בדור העתיד של הרוחניות של עם ישראל, שהוא הילדים שלי...

ובאמת בשלבים מאוחרים יותר בחיים יהיו לך ילדים גדולים שיוכלו קצת להעסיק את הקטנים (אם הם לא הולכים לתפילה).

ובאמת - בינתיים המטרה היא לנצל כל רגע אפשרי לתפילה, גם אם תהיה קצרה, ולדעת שתפילה כזו היא איכותית פי כמה מתפילה שהתבצעה בנחת בבית הכנסת...

כל הזמן אני אומרת לו שאני מקווה שהוא מתכוון מספיק כי התפילות שלו הם גם בשבילי.

אני לא יודעת להסביר אבל פשוט שלמה עם זה שזו לא השליחות שלי כרגע.

כרגע הקב"ה לא מחפש ממני את התפילות בכוונה, הוא מחפש ממני את הסבלנות שלי לילדים, את החינוך שלהם.

אנחנו הולכים לישיבה של בעלי ונמצאים באיזה כיתה אחורית ששומעים בה קצת את התפילה. אם אני מצליחה אני מתפללת קצת, אם לא- גם בסדר.  

"יש לי בקבלה שהנשים שנמצאות בבית בימים הנוראים ומטפלות בילדים הם אינם זקוקות לכל התפילות וכל האוירה שיש בבית הכנסת, בשביל שהתפילות שלהם יעלו למעלה, להם יש צינור ישיר עד למעלה עד לכסא הכבוד, ובכמה מילים שיש להם אפשרות לומר ולהתפלל, הם מתקרבים לכסא הכבוד עם כל הציבור שעומד שעות ארוכות ומכתיר ומבקש ומתחנן מאת המלך הקדוש היושב על כסא רם ונישא"

אז השנה תזכרי : שכשאת מטפלת בנסיכים של המלך את במקום הראשון

אם אין לך זמן להתפלל תתפללי כל הזמן.

לזכור שה' שלח לנו את הקטנטנים וזאת הציפיה כרגע... מה שאנחנו פועלות במלמול התמידי בדיבור מהלב מגיע ישירות לה!

לא לכלות חס וחלילה

ומאז אני חושבת הרבה על זה, האם הייתי עושה כזה דבר. משאירה ילדים עם גויה בראש השנה כדי שאוכל להשתתף בתפילות. איכשהו זה נראה לי כל כך לא הגיוני, מרגיש לי שבשלב הזה התפקיד הוא ממש אחר.

לפותחת- מעניין אותי אם תיאורטית היית רוצה כזה סידור? שמישהו אחר יהיה עם הילדים ואת תהיי פנויה ללכת לבית הכנסת?

ותודה שחידדת לי את זה! כי אם אזכור שבחרתי בזה, ושתאורטית היתה לי אפשרות להשאיר אותם בבית וללכת להתפלל ובחרתי להיות איתם כי זה חשוב לי, לא אתמרמר על זה.

בראש השנה הראשון שלי כאמא חוויתי ממש תסכול. רבתי עם בעלי ממש. היה לי קשה שהמקום שלי מתבטל לחלוטין כי יש לי תינוקת על הידיים.

היום אני במקום הרבה יותר שלם, וגם מרגישה שהתפיסה שלי כלפי החגים קצת השתנתה. מה שמשמח אותי ומה שחשוב לי הוא שהילדים שלי יתחברו לחג, יתחברו למצווה, יתחברו לתפילה. אני יודעת שאני ב"ה כבר במקום מחובר, ובסוף הקשר שלהם לעולם הזה יותר חשוב לי כרגע מאשר המקום שלי בתפילה. לכן אני באה לתפילה, אבל בעיקר בשבילם-כדי שיראו את בית הכנסת כמקום אהוב, מתפללת איתם (יותר חשוב לי מתפילת ילדים שיכנסו לתפילה של המבוגרים ויחוו אותה), וכשנגמרת היכולת, יוצאים וזה בסדר.

יודעת שזה זמני, שעוד כמה שנים המקום שלי יהיה שונה לגמרי. וכמו שבעלי סגר ראש השנה בצבא (אם בסדיר ואם שנה שעברה בהקפצה של מהרגע להרגע למילואים), כי בנקודת הזמן הזו זה היה התפקיד שלוקוהוא וויתר על תפילות מרוממות למען משהו נעלה יותר, ככה גם אני מוותרת עכשיו כי יש לי תפקיד-אבל זה תפקיד שהוא זכות!

בנוסף, זה מזכיר לי שיר שפעם לימדו אותי לבגרות באולפנה. אז לא באמת הבנתי אותו, אבל היום כל כך מבינה. לא זוכרת את שם השיר, רק זוכרת שזה על תפילה של אמא, שהתפילה שלה זו השגרה-במעשים שלה, בטיפול בילדים שלה. זו כבר לא תפילה כמו של מישהי ללא ילדים, אבל זאת תפילה שלמה ומדהימה, גם אם ממקום קצת אחר.

20250921201927.pdf

עדיין יש איזה קווצ' שאני מפספסת את התפילות המיוחדות ש"ח ראש השנה.

אבל לרוב אני מרגישה שמה שאני כן מצליחה להתפלל, בעיקר בחגים, יש סייעתא דשמייא מיוחדת, שכל הכוונות ורגשות הקודש מתרכזים במעט התפילה שאני מתפללת.

בחודשים שאחרי הלידה זה היה לי מאוד קשה ועברתי תהליך של הפנמה והורדת הציפיות..

אבל מבינה שאין לי סיכוי ללכת לתפילה עם החבורה העליזה שלי.

אפילו בבית לא מגיעה לזה, בקושי לתהילים מצליחה.

מזכירה לעצמי שזאת עבודת ה' שלי כרגע.

ולי אישית עדיין יש תמיד קצת החמצה מהניגונים והתפילות, ואין שום סיכוי שהחבורה שלי מגיעה לתפילות...

אז היו כמה שנים שהתחלקתי עם עוד חברה, שמרתי על הילדים של שתינו חהחא הלכה לתפילה אחת ואחכ החלפנו והיא שמרה ואני הלכתי לתפילה שניה.

זה ממש לא חייב להיות לכל התפילה, אפילו רק לשעה כדי "לנשום" את האווירה.

ולהרפות להרפות

כל משפחה מביאה כמה משחקים ויש תורנות לשמירה על הילדים. זה ממש מקסים!

לא הייתי משאירה שם ילד בן שנתיים למשל (אולי עם אח גדול) אבל מגיל שלוש בערך זה ממש אחלה!

כשיכלתי להתפלל הרגשתי לחץ ומחויבות מסוימת

לקום הכי מוקדם לא לפספס שום רגע

תהילים כל היום...

זה מדהים וזה התעלות רוחנית

אבל זה דורש מלא כוחות נפש

וב"ה שזכיתי להתחתן קצת מאוחר וקיבלתי כמה וכמה שנים טובות כאלו של השקעה ברוחניות מהסוג הזה.

היום שמחה שיש לי "תירוץ" שהוא גם באמת אמיתי וחיובי ולרצון ה'...

המעניינות והמחכימות.

שנזכה לקיים את רצון ה' כל אחת ואחת בשלב שבו היא נמצאת בחיים ולקבל את זה באהבה ובשמחה,

ושנזכה כולנו לכתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה!!

כמה קטעים שהכי חשוב לך להתפלל, ועליהם להתאמץ ממש להתפלל. למצוא כמה דקות, לבקש מבעלך שישמור עליהם לפני הסעודה... 10 דקות שמוקדשות לקטנים שהכי חשוב לך להתפלל.

וגם אפשר לשיר עם הילדים את כל השירים בתפילה שאת אוהבת, זה גם מחבר מאוד אפילו אם זה לא נקרא ממש תפילה😅

להבנתי יש בסיס הלכתי משמעותי לא לצום כל עוד יש לך תינוק מתחת לגיל שנתיים.

הרב שלנו פוסק להתחיל לצום ואם מרגישים קושי שוברים, בלי קשר לגיל התינוק. צום גדליה זה הצום שהכי קל להתיר לשבור

לא צמה בהריון ועם תינוק עד גיל 24 חודשים, בלי קשר להנקה.

יצא לי לצום עם יונק בן יותר משנתיים.

אחרי הרבה שנים שבהן לא צמתי בכלל את הצומות הקלים, בגלל רצף של לידות.

היה לי מוזר לחזור לצום.

בפועל הצום עבר לי ממש בסדר ולא הרגשתי אותו בכלל.

וגם לא עד גיל שנתיים של התינוק בלי קשר להנקה..

אבל אם את מניקה תינוק בין יותר משנתיים אז לא צריכה לצום

עד 24 חודשים מהלידה, בלי קשר להנקה.

אף פעם לא היה לי מצב עם ילד בן פחות משנתיים שלא יונק ובלי הריון.

אבל צום עם הנקה של בן יותר משנתיים יצא לי.

וואלה

אם היתה שנה מעוברת ועברו 24 חודשים לפני גיל שנתיים, אז כבר צריך לצום.

ווי הקטנה שלי חגגה שנתיים לפני שבוע ובעלי אמר שראוי שאצום

וואלה לא צמתי צומות קלים שניייים....

טוב

אולי אצום עד חצות אם כבר הגעתי עד הלום.

גם אם הוא יותר משנתיים.. חשבתי שזה ברור אבל אולי לא חח כנראה תלוי פסיקה

אצלי יש גם פוסט טראומה ובעיתיות לצום בגלל העבר בהריון אבל זה לא קשור כל עוד אני מניקה גם ככה אמרו לנו שלא צריכה ושכשאני אפסיק אז לפרט ולקבל פסיקה ספיציפית..

עד גיל שנתיים, בין אם מניקה ובין אם לא.

יצא לי לפעמים לצום בין הריונות. כשהתינוק היה בן שנתיים ועוד לא הייתי בהריון...

אבל יודעת שלא כולם ככה...

אבל יש גם דעה שבכללי שנתיים. ויש שרק בהנקה.

היו כמה שנים טובות שצמתי עד שמשהו קרה עם הגיל ואולי קצת בגלל הורמונים של טיפולים ונהיה לי קשה מדי. אח''כ אני כמה ימים מרגישה לא טוב בגלל זה אז הפסקתי בהתייעצות עם רב.

בשלב שלך לרוב אני מניקה אבל לרוב הגוף גם לא במצב לצום, עדיין עוד לא עברה שנה. יש לך את מי לשאול?

בכל מקרה אם בצום את עם התינוק והילדים ומתחילה להרגיש רע אז אישית הייתי שוברת בכל מקרה, בצומות הקלים. כי 'חולה' פטור. וזה לא יו''כ שאת אמורה לעשות הכל כולל לשכב ושהבעל לא יתפלל כדי לצום.

אם אני לא מניקה ולא בהריון

וזה אכן מוזר, גם אחרי כמה צומות כאלה (במיוחד שתכננתי להיניק שנתיים לפחות, אבל הקטנה הנוכחית וגם זו שלפניה לא השתתפו איתי ברצון הזה)

ואני לא רואה שום עניין בצומות, אם יש לי אפשרות לא לצום אני לא יצום. לתפקד עם הילדים זה לא כל כך קל גם כשאני לא בצום ובצומות אני אמורה לתפקד גם במקום בעלי...

בהריון ובהנקה עד שמרגישה חולשה ואז שוברת. בהנקה אם התינוק מבוסס רק על זה ולא אוכל עדיין גם מוצקים גם אז יותר קל לשבור.

לא רואה סיבה להקל על עצמי (הצומות שלי סבבה בדכ) ומשתדלת לצום כמה שיכולה..

באמת שלא יודעת, אבל צומחת קשה לי בטירוף. אני נהיית שבר כלי.

אז יש פעמים שהייתי מתחילה שוברת. הפעם הרגשתי מראש הגדול עלי ממש. כל החסידים בעיקרון הבנות לא צמות צומות קלים, אז מסתמכת על זה.

ממש לא כל החסידים, נכון שיש הרבה שהבנות לא צמות אבל מלא חסידויות שהבנות צמות את כל הצומות.

עבדתי עם סוגים שונים של חסידות וכולל לא צמו, גם רווקות

אני לא צמה בהריון ובהנקה, בלי קשר לגיל של התינוק

מי שבהריון או שעדיין לא עברו שנתיים מהלידה, לא משנה אם מניקה או לא, לא צריכה לצום צומות קלים

אני הפסקתי להניק בגיל כמה חודשים ועדיין לא צמתי עד שהגיעו לשנתיים

עד גיל שנתיים- לא צמתי

מגיל שנתיים- עם הנקה- לא צמתי

כמובן כיפור ו 9 באב צמתי גם צמתי בתחילת הריון, בסוף הריון בהנקה מלאה ובלי.

אבל בקלים- יש מקום להקל לידיעתי.

אז באמת ב 11 כבר שברתי את הצום.

עם קטנטנים בבית ואני כבר בלי כוחות

עוד לא התאוששתי מעייפות של החג, הייתי ערה רוב הלילה כי תינוקי חולה, כאב לי הראש וחלשה אז הרגשתי שזה הדבר הנכון. וילון כיפור נתכונן יותר!

בדרכ צמתי בסדר. נראה לי פשוט שילוב של החג והיום יום.

היה לי משמעותי לשמוע אותכם.

תודה❤️

לא פשוט...

לפני כיפור נערכים מראש, הרבה מים, ענבים, הכנה נפשית...

נשים לא צמות צומות קלים...

לא משנה מה הסטטוס שלהם

אני השנה פעם ראשונה מזההרבה זמן שאני לא מניקה/הריון... אבל החצי במילואים

אז הולכת לפי מנהג אמא...

מישהי ממש דתיה שעבדתי איתה בעבר

שאלתי אותה אם צמה, באיזה צום (לא כיפור או 9 באב)

אמרה לי אני אמא, אימהות לא צמות

מעניין אם זה מבוסס על משהו (הלוואי...)

למה מרגיש מוזר ולא שייך לצום?

האמת שאני תמיד מרגישה שאני אחת הנשים הבודדות שצמות ולא מבינה למה זה. אם אני לא בהריון או מניקה למה שלא אצום?

זוכרת תמיד את אמא שלי צמה בכל הצומות ואת כל הנשים שהכרתי. אני חושבת שכל עוד לא הוחלט לבטל את הצומות הקלים אין סיבה שמי שיכולה לא תצום.

כמובן שכל אחת תעשה את המנהג שלה, נראה לי שבציבור החרדי מאוד רווח שנשים לא צמות צומות קלים.

בילדות שלי אמא שלי מעולם לא צמה צומות קלים,

חמותי לא תמיד צמה, היה לי מורות שנהגו לא לצום.

אז לא כזה טבעי לי כמו שלך.

וכמובן אפקט ההשפעה של הצום.

הדרך היחידה שלי לצום זה למות בערך. לא מסוגלת לעשות את זה על צום קל. התאומות הלא קלים זה מסירות נפש בשבילי.

אם כל-כך קשה לך לצום אז זה דין אחר. מי שאין לה בעיה לצום, או שיש לה קושי רגיל כמו כולם אז אני מסכימה עם @רק לרגע9 , אני גם לא מבינה למה כל-כך רווח שנשים לא צמות.. אני תמיד צמה מה שיכולה ולא עושה לעצמי הקלות. גם יש גברים שקשה להם לצום, אז הם יגידו שהם פשוט לא צמים? כמובן במקרים רגילים ולא קיצוני כמו שאת מתארת על עצמך.

מיום כיפור!

יצא לי לצום בחודש שביעי, שמיני, בהנקה מלאה וגם כמה ימים אחרי לידה ולא פחדתי כ"כ מהצום כמו עכשיו... כעת בתחילת הריון והבחילות זה נוראי! אם אני רעבה אני כאילו חייבת מיד לאכול, איך אצום עם הבחילות? אני גם מקיאה ואז....עעע... אי אפשר לשטוף את הפה . זה נורא.

אני לא רב ואין לי מושג, רק זוכרת שבאמת ממש ממש קשה צום בתחילת הריון

שלא יתרגל..

אלא ישר מכבסים...

אצלנו עדיין הוא עם שמיכות קיץ, אבל בחורף שעבר קניתי פוך קטן היחסית דק שנכנס למכונה יחד עם המתים, ואני לא מצפה, נוח ממש.

גם כרבולית עבה עובדת.

ואנחנו גרים במקום קר, והיה לו סבבה בחורף

לכבס את הסדין, מגן מזרן, שמיכה*3 פלוס הכביסות מהחג היום זה יוצא לי מלא...

והפעם גם אחת הרטיבה 2 שמיכות

ואני מכבסת את המגן מזרן כי הוא עם בד מצד אחד

והפעם גם עברה למיטה לשי ופספסה גם שם אז בכלל יצא הרבה.....

מגן מרופד לא עובד עם מפספסים... וגם הניילון שלונסדק ומתחורר בכביסות מרובות ופתאום תגלי שהוא חדיר לנוזלים.

כבר הרבה זמן מחפשת

למזרן

הם ילדים, הרשרוש לא מפריע להם לישון...

רק לגדולים שלא מפספסים בכלל אני שמה מגן מזרן עם בד למעלה.

הבן שלי לא מסכים מעל הסדין-אבל זה חוסך את המגן מזרון, אבל כשיש הרבה זה נוזל גם....

והייתה לי חברה שלא הייתה שמה סדין, רק מגן מזרון עם מגבת.

ובאמת זה שלב מתיש ולי יש אחד שמפספס...

ככה שגם קל להציע את המיטות וגם זה משהו אחד לכבס במקום 2.

יש הרבה צבעוניים ועם ציורים חמודים.

מאז שעברנו לזה, הרבה יותר קל. ושמיכות בקיץ מכבסים..

קופה-פוליאסטר 360 ° גיליון מותאם אישית עמיד למים רק (ללא ציפה) סרט אלסטי סביב מזרנים כיסוי מיטת גודל מלך - AliExpress 15

אצלנו זה עזר ברוב הפעמים עם חלק מהילדים.

כל בוקר לגלגל את כלי המיטה על סדיניה וכו ולמכונה ישר, שלא יספג הריח.

ולתלות בשמש

אין מה לעשות

רק תפילה ולחכות שיגדלו. (כמובן לשלול אם זה רפואי או נפשי- שינוי, גן חדש וכו' ואז לחישות לילה יכול להועיל.

הולכים לפני השינה

ואת הגדולה גם לוקחת לפני שאני הולכת לישון

זה גנטי ממש.......

אני שמה כרבולית מתחת לשמיכה פוך, ואז רק היא סופגת את הרטיבות ואני מכבסת רק אותה כל יום.

בנוסף, ממליצה בחום על סדינית הפלא, זה משנה חיים! חוסך את הכביסה של הסדין והמגן מזרון, וגם את ההחזרה שלהם למיטה אח"כ שזה החלק השנוי עלי.

הופך את כל הכביסה להרבה יותר קלילה!

אולי אפשר לקבל דרגה על סמך חודשים אחרים?

תפני לחריגים

ואני לא אשאיר אותו כשאני משלמת 4,500 לחודש

מעניין אותי אם זה סכום אחיד בכל המעונות תמת כי אצלינו גם כששילמנו על תינוק קטן בלי הנחה זה היה 3700... ( לא שזה זול אבל זה פער משמעותי)

ומשתנה בין קבוצות גיל

על חודש הפרש אני משלמת 1,000 שח יותר

אני בשוק איך המחיר קופץ!!

זה היה שנה שעברה

ואם זאת תקינה מורחבת

ובחודשים הראשונים גובים עוד כ200-300 שח לא יודעת על מה

לגבי החודש, מבינה אותך....

תחשבי שילדים שמחכים בבטן עוד 5 דקות במקום לצאת כבר משלמים על עוד שנה שלמה במעון 🙈

כמה עולה אצלכם מעון/ מטפלת פרטית?

אני גם לא שולחת לתמ"ת כי אין לי הנחה והמחירים שלהם פשוט מטורפים בעיניי...

משפחתון או מעון פרטי עולה בערך 3,000

ויש גם באיזור ה2,000

ויש חצי יום ב1,000+ לא יודעת מה המטפלת נותנת שם שזה הסכום שהיא מבקשת

מה עכשיו תעשי?

מעצבן.

מבאס ממש

משתדלת להאמין שהכל משמים לטובה אבל קשוח

בגלל הפרש של 5 ימים.

אין מה לעשות, הגבול צריך לעבור איפשהו ומי שעל הגבול נדפק🙄

ילדתי רגע לפני שבוע 37.

חוץ מאחד ההריונות, שבאותה תקופה לא עבדתי.

אבל תמיד ילדתי לפני התאריך.

וזה יתקבל יפה, אז למה לא לצאת מיד אחרי החגים? בעיניי זה לא מנוון זה מאוורר...

יצאתי בשבוע 35

קמתי בבוקר והבנתי שזה גדול עלי להיסחב לאוטו ומשם לעבודה

היו לי ממש מעט ימי מחלה ולקחתי על חשבוני

בשבילי זה היה מאד נכון

לנוח בבית להיות בקצב שלי

לא להטריד את הגוף במאמץ שגדול עליו

ולהגיע ללידה בנחת

ובלידה אחריה ילדתי אחרי חודש וחצי בבית (עם כלביא שהתחבר כבר לחופש של התיכונים ולידה באמצע יולי😅)

אצלנו עושים ש"ב בצהרון (לפחות אמורים. לא תמיד זה קורה. וזה בכל אופן לא כולל דפי קריאה שצריך להקריא להורים).

בעיניי ילדים שחוזרים בארבע וחצי - חמש מהמסגרות, לא צריכים חוגים ולא צריכים גינה, אלא רק בית..

במיוחד שעוד מעט יהיה חורף, וקצת אחרי זה כבר חושך.

אם חשוב לך לצאת איתם עוד, אני מציעה שתצאו לגינה רק בימים שאין חוג. אל תעמיסי עליהם ועלייך יותר מדי, יהיה לשלושתיכם יותר קל.

בהצלחה ♥️

מיותר גם לדעתי חוג. לא צריך. זה ממש מאוחר ולחוץ.

ש.ב גם אצלנו היו עושים בצהרון. בכל מקרה בגיל הזה זה לא אמור לקחת יותר מ 10-15 דק'. ואם זה יותר לעשות רק חלק ולכתוב פתק למורה.

בעיני עדיף לא להיות לחוצים מדי משיעורי בית, אם יש לך כוח וזמן צאו לגינה, ותנסו להקדים ארוחת ערב ומקלחות, להכנס מוקדם למיטה, ולהאריך קצת את הזמן שיושבים איתם לפני השינה, זה הזמן שפתאום הם רוצים לספר מה היה היום.

אוורור זה יכול להיות זמן נחת בבית עם סיפור, חומרי יצירה או משחקי דימיון, ויכול להיות יציאה לגינה.

ביום של חוג לא הייתי הולכת לגינה.

מה התוכנית, ומתי כדאי לאסוף אותם.

וגם לראות אם הילדים נהנים רוצים להישאר, או שהם רוצים לחזור מוקדם.

לפעמים יש בצהרון- חוג/ פעילות, ואולי הם לא ירצו להפסיד.

אצלינו בצהרונים עד 16:00 ולא יותר.

קרא אולי למישהי שהיא התחילה עם פרימולטנור ואז גילתה על הריון?

הכל היה בסדר

רק לא ידעו לחשב גיל הריון לפי ווסת אחרון...

מחשבים לפי הוסת הקודם, היא התחילה לקחת את הפרימולוט הרבה אחרי הוסת וגם אחרי הביוץ, זה לא אמור להשפיע...

( חוץ מזה שמן הסתם היא גילתה את ההריון יותר מאוחר)

לקחת

פרימולוט נור והריון - יש סכנה להריון? - המרכז הרפואי מעיני הישועה

שאלות ותשובות בנושא פרימולוט נור - מעיני הישועה

(השאלה והתשובה הרלוונטית, בתגובה השלישית בקישור הזה).

ההורמון של הגלולה הוא בעצם אפילו תומך הריון

לי קרה שניכנסתי להריון עם פרימולט נור ואחרי שהפסקתי כי גיליתי הריון הפלתי

הרופאים אמרו שזה בגלל הכדור וכשמנסים להיכנס להריון לדחות מחזור על ידי דופסטון

ומאז הרבה שנים לא העזתי לגעת בכדור הזה

כמובן שלא יודעת אם זה באמת בגלל זה אבל מניחה שהרופאים ראו כמה מקרים שזה קרה.

במידה ומגלים הריון

להפסיק אותו בזהירות

ואולי להתייעץ עם רופא

כי הכדור בעצם מכיל פרוגסטרון שתומך בהריון

ויתכן וזה לא טוב להפסיק אותו בבת אחת

דתיה, נעימה, פסיכולוגית קלינית, לדעתי אבל בת פחות מ40, מכירה נשים שהיו אצלה והיו מרוצות מאוד.

קוראים לה דניאלה בן קימון, אם מתאים לך ..

אשמח למספר אם יש לך

יש לי, אני פשוט לא אוהבת לשלוח טלפונים בפורום ציבורי

באיזור ירושלים

ם לך תפני אלי בפרטי

מנסיון אישי

מירושלים, באזור נגיש

תכתבי לי האישי אשלח לך מספר. ממש תותחית.

היתי אצלה אני, עברתי תהליך מהמם ב''ה.

דתיה ומתחשבת בדת בתהליך הטיפול, עמוקה ומהירה וממש טובה.

וגם מקבלת בזום.

קיצור שלחי לי האישי.

מקווה שבאמת יהיה לה זמינות

מעולה, שלחי חי באישי