אני לא יכולה להתפלל....

בתור אחת שחיכתה שנים לילדים יודעת עכשיו כמה חיכיתי לזמן הזה שהם יהיו איתי ולא אצליח ללכת להתפלל בבית הכנסת.

אני כן הולכת בבוקר לשמוע שופר אבל לרוב יושבת מחוץ לבית הכנסת כך שהילדים משחקים בחוץ וכך אני יכולה לשמוע שופר ואולי להתפלל טיפה

לק"י

אני מתפללת בבית חלק וזהו.

(בדרך כלל יותר תפילות מאשר בשבת/ חול)

אצלי זה אחרי שהם הולכים לישון בלילה, אחרי שכולם כבר במיטות גם הגדולים- לוקחת לי חצי שעה ומתפללת ביישוב הדעת.

כך גם בצהרים שהם הולכים לישון יש את הזמן שלי עם עצמי

אני לא מוכנה לוותר על תפילות בכללי ולא בר''ה

אבל כן מקבלת שכאמא הן במינון אחר ואופי אחר

הולכת קבוע עם הילדים לקבלת שבת בלבד

הם משחקים בחוץ והתינוק איתי או עם בעלי תלוי בגיל

רוב הנשים עושות ככה פה וקבלת שבת זה בעיקר שירים

לא קורה לי שהפריעו ..נדיר..

בערבית יוצאת החוצה כמובן

ואני עושה את זה כבר כמעט 12 שנה..

בר''ה בערב מגיעה לפיוטים לפני ובעיקר להרגיש אוירה..גם חצי בפנים חצי בחוץ מה שזורם

בבוקר אחד בעלי מתפלל נץ במניין יחסית מהיר יותר

ואני הולכת לבד לתפילת מוסף

זה לא הרבה זמן

אולי שעה +-

אבל זה נותן לי את הפינה שלי בנחת

ואחר כך אני לא במרדף להרגיש משהו.קבלתי את שלי וזה מספיק לי

וכאמור כן משתדלת להגיע בנוסף גם אם בחוץ חלק מהזמן העיקר להרגיש חלק ואת האוירה

יוצאת מהחג לרוב ממש עם תחושה שהתפללתי והיתי חלק

מבחינתי הזהות הרוחנית שלי היא חלק מהחיים לשי ואני לא שמה אותה בהשהיה ל20 שנה עד שהילדים יגדלו

אני ושמרת איתה על קשר

אבל כן בהתאמה למציאות ..לא בעיוורון

ומתשדלת לחשרר מה לשא מתאפשר ..

אצלנו אני קמה לוותיקן

הילדים מתחילים עם בעלי את התפילה וכשאני מסיימת לוקחת אותם.

או מתפללת עד שהתפילה מתחילה ואז מספיקה לפחות חלק

אבל כן קופצת פה ושם לחלקים מהתפילה

ובבית אומרת את כל התפילות

מכניסה את זה בין לבין

זה ממש חשוב לי

והילדים שלי רואים אותי מתפללת שזה גם חשוב בעיני.

נראה לי שמהחתונה (14 שנה) לא דילגתי על תפילות בראש השנה ויום כיפור.

אולי קיצרתי אותה לפעמים

או אמרתי יותר מהר

אבל תמיד התפללתי.

האמת שעכשיו נזכרתי שהיתה שנה אחת שהרגשתי מאוד רע ביום כיפור בסוף הצום אז לא התפללתי נעילה.. אבל זה באמת נדיר.

ממליצה לך אם זה חשוב לך

כן לראות איך את יכולה בכל זאת לשלב

לעזרה בבעל

אולי לקום קצת לפני הילדים

ולא חייב שהתפילה תהיה בביהכנס. זה לגמרי אחד מהציפיות בעיניי. אישה לא חייבת תפילה במניין

ותלוי מתי הוא הולך לתפילה

אני בשבת הייתי מתפללת אחרי שהוא חוזר בבוקר, מנחה יותר קל כי יש זמן עד שקיעה בדרכ. תכלס אפשר גם בביהכנס אם יש שני מניינים

בערב שבת הייתי לוקחת אותם איתי לפארק ושרה להם בנדנדות לכה דודי

בראש השנה  וכיפיר כן הולכת לתקיעת שופר, ולמוסף של המניין המאוחר יותר (בעלי מתפלל ותיקין)

בכיפור הייתי מתפללת בבית כשהיו ממש קטנים והייתי יורדת איתם לשמועמנחה וסליחות ונעילה מבחוץ ותקיעת שופר

ובלילה כשהם ישנים.
חייבת את השקט, איתם כל שניה מושכים בחצאית ואיך לא? רעבים פתאום...חחח דווקא בזמן העמידה.

וככה בד''כ אני מספיקה להתפלל מוסף במניין.

זה עובד ככה-

בעלי קם לותיקין עם הגדולים.

אני מגיעה באזור 8 עם הקטנים ל-30 תקיעות הראשונות  של הותיקין, לצאת ידי חובה.

ואז חוזרת הביתה, וכשבעלי מגיע עורכים יחד קידוש שווה (עם אפרופו על תקן שופר- חובה!).

אחרי הקידוש אני הולכת למניין המרכזי, ולא נורא אם פספסתי את התקיעות ואת תחילת עמידה (האמת שלא קרה לי עדיין, הכי מאוחר הגעתי ב'הנני האני ממעש', אבל הנחת שלא לחוץ לי לתקיעות- שווה לי את הלהתארגן מוקדם).

ואז אני גם מרוויחה שבעלי מארגן את השולחן והאוכל לסעודה 😉

מעריכה את הרצון הטוב והניסיון לתת עצות, אבל רעיונות לא חסרים ב"ה. אין פה מניין בנץ, יש מניין אחד יחיד שבעלי הולך אליו ואני מצטרפת עם הילדים לתקיעות. הילדים קמים ב5, אז אין אפשרות לקום לפניהם בסעודות אנחנו מארחים, אז סדר היום תלוי גם בזה, ואין אפשרות להתחלק עם הבעל כדי שאוכל להתפלל.

בקיצור, השאלה המדוייקת היתה איך לקבל את המצב באהבה, שאני יודעת שאשמע שופר ואתפלל את הקצת שאצליח בין לבין, בהתאם למציאות שלי.

תודה @shiran30005 על הפרספקטיבה, מאמצת!

בנתיים ראיתי את זה וחיזק אותי, אולי יחזק גם אמהות אחרות שנמצאות במצב דומה

העוסק במצוה פטור מן המצוה

עכשיו זו עבודת השם שלך, גם בחגים של תשרי.

ואת מקבלת עליה שכר עצום. תחשבי שכל התפילות של הילדים כשיגדלו בעז"ה ייזקפו לזכותך, בזכות השנים האלה שישבת איתם בבית ועסקת בצרכיהם הגשמיים. אנחנו בונות לנו עולם הבא בידיים שלנו ממש, בפעולות גשמיות יומיומיות.

על מלך שהוכתר, כולם יצאו לרחובות להריע לו ולהשתתף בטקס, היתה חגיגה גדולה.

פתאום המלך רואה בין כל החוגגים את האומנת של בניו, הנסיכים.

הוא מבקש לקרוא לה ודורש לדעת מה היא עושה פה, היא עונה שבאה להמליך עליה את המלך.

הוא עונה לה- התפקיד שלך זה להיות עם הנסיכים עכשיו, לא להשתתף בטקס.

כך אנו האמהות בראש השנה, תפקידנו לשמור על הנסיכים בזמן הזה, זה מה שהמלך רוצה מאיתנו עכשיו.

לי היה ממש חסר התפילות בבית הכנסת, וצבט לי בלב שאני לא יכולה להשתתף, כששמעתי את המשל הזה זה עשה לי טוב על הלב, אולי זה יעזור גם לך😊.

ככה אני אומרת לעצמי

לא יכולה להתפלל כי אני מבצעת משהו נעלה אחר

פשוט ככה

למתכונת של תפילות חטופות בבית -

שאני לא יודעת איך אתרגל שוב לתפילות בבית כנסת בבוא העת...

(שלא לדבר על זה שאני לא יודעת באיזה נוסח אתפלל... נולדתי אשכנזייה, אלה התפילות והניגונים שאני מכירה הכי טוב וש"עושים לי את זה", אבל כיום אני ספרדייה, וזה הנוסח שיש לי במחזורים וזה הנוסח שבעלי והילדים, בעיקר הבנות, מתפללים...🤦‍♀️)

בכל אופן, אני די נהנית מהתפילות בבית, על הספה הנוחה שלי, בקצב שלי, עם מנגינות שאני ממציאה לעצמי, עם יכולת לעשות הפסקות מדי פעם (ותודה לילדים החמודים שיוצרים לי הפסקות😉)...

נכון, הריכוז לא משהו ככה, אבל תכל'ס גם ככה הריכוז שלי כבר לא משהו אחרי שנים של היריונות והנקות וקימות בלילה, אז לפחות יש לי תירוץ ממשי...

אני באמת חוששת מהיום שבו לא יהיה לי התירוץ הזה, ואז נקיפות המצפון יחגגו כשלא אצליח להתרכז כמו שצריך בתפילות...

ולמי שכתבה פה שהיא לא מוכנה שהרוחניות שלה תיעצר בגלל גידול הילדים -

אני לא מרגישה שאצלי היא נעצרה, אלא שפשוט היא קצת אחרת. אני משתדלת להתפלל מעט בקצב שלי, ללמוד תורה לפי היכולת שלי, ובעיקר - להשקיע בדור העתיד של הרוחניות של עם ישראל, שהוא הילדים שלי...

ובאמת בשלבים מאוחרים יותר בחיים יהיו לך ילדים גדולים שיוכלו קצת להעסיק את הקטנים (אם הם לא הולכים לתפילה).

ובאמת - בינתיים המטרה היא לנצל כל רגע אפשרי לתפילה, גם אם תהיה קצרה, ולדעת שתפילה כזו היא איכותית פי כמה מתפילה שהתבצעה בנחת בבית הכנסת...

כל הזמן אני אומרת לו שאני מקווה שהוא מתכוון מספיק כי התפילות שלו הם גם בשבילי.

אני לא יודעת להסביר אבל פשוט שלמה עם זה שזו לא השליחות שלי כרגע.

כרגע הקב"ה לא מחפש ממני את התפילות בכוונה, הוא מחפש ממני את הסבלנות שלי לילדים, את החינוך שלהם.

אנחנו הולכים לישיבה של בעלי ונמצאים באיזה כיתה אחורית ששומעים בה קצת את התפילה. אם אני מצליחה אני מתפללת קצת, אם לא- גם בסדר.  

"יש לי בקבלה שהנשים שנמצאות בבית בימים הנוראים ומטפלות בילדים הם אינם זקוקות לכל התפילות וכל האוירה שיש בבית הכנסת, בשביל שהתפילות שלהם יעלו למעלה, להם יש צינור ישיר עד למעלה עד לכסא הכבוד, ובכמה מילים שיש להם אפשרות לומר ולהתפלל, הם מתקרבים לכסא הכבוד עם כל הציבור שעומד שעות ארוכות ומכתיר ומבקש ומתחנן מאת המלך הקדוש היושב על כסא רם ונישא"

אז השנה תזכרי : שכשאת מטפלת בנסיכים של המלך את במקום הראשון

אם אין לך זמן להתפלל תתפללי כל הזמן.

לזכור שה' שלח לנו את הקטנטנים וזאת הציפיה כרגע... מה שאנחנו פועלות במלמול התמידי בדיבור מהלב מגיע ישירות לה!

לא לכלות חס וחלילה

ומאז אני חושבת הרבה על זה, האם הייתי עושה כזה דבר. משאירה ילדים עם גויה בראש השנה כדי שאוכל להשתתף בתפילות. איכשהו זה נראה לי כל כך לא הגיוני, מרגיש לי שבשלב הזה התפקיד הוא ממש אחר.

לפותחת- מעניין אותי אם תיאורטית היית רוצה כזה סידור? שמישהו אחר יהיה עם הילדים ואת תהיי פנויה ללכת לבית הכנסת?

ותודה שחידדת לי את זה! כי אם אזכור שבחרתי בזה, ושתאורטית היתה לי אפשרות להשאיר אותם בבית וללכת להתפלל ובחרתי להיות איתם כי זה חשוב לי, לא אתמרמר על זה.

בראש השנה הראשון שלי כאמא חוויתי ממש תסכול. רבתי עם בעלי ממש. היה לי קשה שהמקום שלי מתבטל לחלוטין כי יש לי תינוקת על הידיים.

היום אני במקום הרבה יותר שלם, וגם מרגישה שהתפיסה שלי כלפי החגים קצת השתנתה. מה שמשמח אותי ומה שחשוב לי הוא שהילדים שלי יתחברו לחג, יתחברו למצווה, יתחברו לתפילה. אני יודעת שאני ב"ה כבר במקום מחובר, ובסוף הקשר שלהם לעולם הזה יותר חשוב לי כרגע מאשר המקום שלי בתפילה. לכן אני באה לתפילה, אבל בעיקר בשבילם-כדי שיראו את בית הכנסת כמקום אהוב, מתפללת איתם (יותר חשוב לי מתפילת ילדים שיכנסו לתפילה של המבוגרים ויחוו אותה), וכשנגמרת היכולת, יוצאים וזה בסדר.

יודעת שזה זמני, שעוד כמה שנים המקום שלי יהיה שונה לגמרי. וכמו שבעלי סגר ראש השנה בצבא (אם בסדיר ואם שנה שעברה בהקפצה של מהרגע להרגע למילואים), כי בנקודת הזמן הזו זה היה התפקיד שלוקוהוא וויתר על תפילות מרוממות למען משהו נעלה יותר, ככה גם אני מוותרת עכשיו כי יש לי תפקיד-אבל זה תפקיד שהוא זכות!

בנוסף, זה מזכיר לי שיר שפעם לימדו אותי לבגרות באולפנה. אז לא באמת הבנתי אותו, אבל היום כל כך מבינה. לא זוכרת את שם השיר, רק זוכרת שזה על תפילה של אמא, שהתפילה שלה זו השגרה-במעשים שלה, בטיפול בילדים שלה. זו כבר לא תפילה כמו של מישהי ללא ילדים, אבל זאת תפילה שלמה ומדהימה, גם אם ממקום קצת אחר.

20250921201927.pdf

עדיין יש איזה קווצ' שאני מפספסת את התפילות המיוחדות ש"ח ראש השנה.

אבל לרוב אני מרגישה שמה שאני כן מצליחה להתפלל, בעיקר בחגים, יש סייעתא דשמייא מיוחדת, שכל הכוונות ורגשות הקודש מתרכזים במעט התפילה שאני מתפללת.

בחודשים שאחרי הלידה זה היה לי מאוד קשה ועברתי תהליך של הפנמה והורדת הציפיות..

אבל מבינה שאין לי סיכוי ללכת לתפילה עם החבורה העליזה שלי.

אפילו בבית לא מגיעה לזה, בקושי לתהילים מצליחה.

מזכירה לעצמי שזאת עבודת ה' שלי כרגע.

ולי אישית עדיין יש תמיד קצת החמצה מהניגונים והתפילות, ואין שום סיכוי שהחבורה שלי מגיעה לתפילות...

אז היו כמה שנים שהתחלקתי עם עוד חברה, שמרתי על הילדים של שתינו חהחא הלכה לתפילה אחת ואחכ החלפנו והיא שמרה ואני הלכתי לתפילה שניה.

זה ממש לא חייב להיות לכל התפילה, אפילו רק לשעה כדי "לנשום" את האווירה.

ולהרפות להרפות

כל משפחה מביאה כמה משחקים ויש תורנות לשמירה על הילדים. זה ממש מקסים!

לא הייתי משאירה שם ילד בן שנתיים למשל (אולי עם אח גדול) אבל מגיל שלוש בערך זה ממש אחלה!

כשיכלתי להתפלל הרגשתי לחץ ומחויבות מסוימת

לקום הכי מוקדם לא לפספס שום רגע

תהילים כל היום...

זה מדהים וזה התעלות רוחנית

אבל זה דורש מלא כוחות נפש

וב"ה שזכיתי להתחתן קצת מאוחר וקיבלתי כמה וכמה שנים טובות כאלו של השקעה ברוחניות מהסוג הזה.

היום שמחה שיש לי "תירוץ" שהוא גם באמת אמיתי וחיובי ולרצון ה'...

המעניינות והמחכימות.

שנזכה לקיים את רצון ה' כל אחת ואחת בשלב שבו היא נמצאת בחיים ולקבל את זה באהבה ובשמחה,

ושנזכה כולנו לכתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה!!

כמה קטעים שהכי חשוב לך להתפלל, ועליהם להתאמץ ממש להתפלל. למצוא כמה דקות, לבקש מבעלך שישמור עליהם לפני הסעודה... 10 דקות שמוקדשות לקטנים שהכי חשוב לך להתפלל.

וגם אפשר לשיר עם הילדים את כל השירים בתפילה שאת אוהבת, זה גם מחבר מאוד אפילו אם זה לא נקרא ממש תפילה😅

לחדש לקטן

אני נוטה להגיד ישר משחקים לגדולים, כי אני ממש אוהבת לחדש לילדים שלי משחקים🤭 וגם יש פה רווח כפול, גם מתנה וגם יחס לגדולים. כשבבגד יש לך "רק" מתנה.

(ואני גם מוצפת בגדים מהגדולים…)

אבל זה באמת ממש תלוי במשפחה🤷🏽‍♀️

אם זה משפחה קרובה, כן הייתי מנסה לגשש מה יותר יישמח.

בלידןת האחרונות (חמישי שישי) פעם דברים של איפור ועור

פעם פיגמה שווה

כי לתינוק יש הכל…

מדובר על גיסות

הקשר לא קרוב בכלל אז מתלבטת אם רלוונטי

והיה לי ממש כיף😂

לדעתי זה לא תלוי קירבה

פשוט כזה, בלידה כוחם חרגע שוכחים מהאמא ומקבלים הכל לתינוק, וזה יפה לשים את האמא במכז ולקנות לה🙃

וחלוק פרוותי והיא עפה על זה

אבל הקשר שלנו באמת זורם וקרוב

אם כי, גם בגד חדש לתינוק חדש, זה מחדש.

אבל זה תלוי אופי גם של היולדת.

ודוקא כי כאילו יש לי מהקודמים אז לא מפנקת את עצמי לקנות חדשים ויפים

אם מישהי היתה מביאה לי כמה בגדים מתוקיים משיין או בגד אחד חמוד במיוחד היתי מעדיפה

אבל אם זה סתם בגד גוף פשוט ומשעמם

אז עדיף משחק לגדולים כי זה שימושי יותר

אבל עם מצפון על הכאיתו בזבוז הזה

אבל ביאס אותי כי בחיים לא מקבלת מתנות ללידות

תכלס מאז ומתמיד

כמה ספורות ממש

אין לנו משפחות בסגנון

הגיוני כי גם אני לא נותנת כי לא יכולה

וזה הנורמה

אבל בכל זאת התחשק לי להלביש יפה ומתוק ונראה חדש

אז לא קניתי הכל כמובן

אבל כן כל כמה זמן קניתי משיין בזול בגדים מתוקים ומהממים שמשמחים אותי

בעיקר לשבת

אז אני היתי שמחה בבגדים

אבל זה עניין של אופי כל אחת משהו אחר

היתי שמחה גם במשהו לעצמי

פיג'מה כיפית ,ספר טוב, נעלי בית בחורף, משהו חמוד ומפנק

בברית של הילד השישי קיבלנו מתנה ספר צביעה יפה עם הקדשה חמודה: "בזמן שאמא מטפלת בתינוק החדש, אתם תוכלו להעסיק את עצמכם בספר הזה."

נהניתי מהמחשבה

והאמת שזו מתנה עדיפה בעיניי על פני משחק קופסה וכדומה, דווקא מכיוון שהיא מתכלה. בלידות הבאות הביאו לנו משחקי קופסה כמתנה, והאמת שהרגשתי שזה רק מוסיף לנו עוד בלגן בבית🤭 (כי במהלך השנים הספקנו לצבור הרבה משחקים...)

אבל כמובן אני מודה לאלה שהביאו וחשבו על זה! כי שוב, בעיניי תעסוקה לילדים עדיפה על פני עוד בגד לתינוק, כשיש כבר הרבה בגדים במצב מצוין (כי תינוקות לא מבלים בגדים) מהילדים הקודמים...

אבל מן הסתם זה אינדיבידואלי - יש אימהות שהיו שמחות בבגד חדש שמייחד את התינוק על פני אחיו... 

כן כיף להתחדש במשהו לבייבי

דווקא כי פחות יש את ההתלהבות והמתנות כמו בראשונים.

ארוחה אפשר להזמין בוולט.

יואו חיכינו איתך

איזה מרגש

זוכרת את כל הסיפור של תחילת ההריון

מרגש מאוד !

הרבה נחת להתאוששות קלה 

מרכז יהל - מרכז ייעוץ והדרכה לחיי אישות

ארגון ותיק ופעיל בתחום שאת מחפשת - עם עשרות פודקאסטים ומאמרים מצויינים

לדעתי הרבה יותר יעיל, ואם גם בעלך בקטע לטפל בעצמו, אז בכלל.

בסוף המון הקונפליקטים הזוגיים סובבים סביב פצעי ילדות אחד של השני שנפגשים. לכן לנו טיפול אישי עזר הרבה יותר.

בקשר לפודקאסטים יש של אסתר פרל ( באנגלית)

יש את הפודקאסט של פאולה וליאון ( לא יוצאים פרקים חדשים אבל יש שם אוסף של הקלטות טובות)

וכל פודקאסט של התפתחות אישית יעזור.

יש פודקאסט שנקרא מטהרת לעצמי- פודקאסט בכל נושאי הבית היהודי, זוגיות, נשיות, טהרה ומה לא…

אולי תמצאי שם תכנים גם בשבילך.

ובהצלחה רבה! 

לי היה כך כשהנקתי עם ההריון..

ההנקה.
כשהפסקתי להניק- עברו הסחרחורות.
אין ברירה...