כל ילד והאופי שלו,יש ילדים שמגלים אחריות וזהירות בגל צעיר ויש כאלה שלא.

יש כאלה שבשביל ללמוד להיזהר הם צריכים להתנסות בעצמם.

חלק מהילדים שלי בגיל 6 כבר התנסו בחביתה,ויש כאלה שיותר לקראת 10

בגיל 8 הם כבר תיפעלו דברים לבד.

חביתה/ טוסטים/ פסטה ברוטב שמנת.

מגיל 9 הם כבר שותפים מלאים בבישולים לשבת.

כולל טיגונים ואפיה.

מה שצריך זה בהתחלה ליווי מלא של ההורה עם הכוונה של בטיחות (בלי היסטריה. לא נורא אם הילד נחתך או נכווה. מחזיקים מראש פלסטרים ומשחה לכוויות בהישג יד שהילד יודע שזה שם).

לדאוג שהסכינים יהיו מספיק חדות- כי סכין כהה פוצעת יותר.

שיהיה שרפרף קבוע במטבח.

ובהצלחה

(הדברים נכתבו מבעלת ניסיון רב בהדרכת ילדים במטבח גם בבתי ספר וגם בבית)

הבעיה שלי שאני לא התחלתי מגיל 4.. ובתקופה שפחות מתאים לי להכווין כי אני אחרי לידה

ובעלי ממש לא בעניין של לעשות ביחד עם הילדים..

בעזהי"ת

אבל בת ה7 עדיין לא. 

חביתה הבכורה הן מכינות בערך מגיל 9, ולבד בלי השגחה שלי זה רק אחרי כמה וכמה פעמים שהכינו עם השגחה שלי.. בת ה11 מכניסה ומוציאה דברים מהתנור, בת ה9.5 עדיין לא. זה חם וזה לא צחוק, וזה גם כבד לפעמים...

פעם- פעמיים עם השגחה שלך, ואחרי שאת רואה שהוא עושה כמו שצריך אפשר לשחרר.

דברים שצריכים תנור- למה שלא יכין לבד את התהליך, כמו בלילה של עוגה וכאלה ואת רק תכניסי ותוציאי מהתנור?

רק אם אני זמינה..

תודה!

ילד עד גיל 9 לא חוצה כביש לבד

אז בעיניי אם בגיל 9 אפשר לקחת אחריות על כביש

אפשר גם במטבח על ענייני סכין וחום

גיל 8 זה גבולי

הייתי נותנת בהשגחה ומלמדת להיזהר 

גם בן ה6..

אבל ראיתי שהם באמת יודעים להשתמש ונזהרים..

תודה!

בעיני דברים חדשים צריכים להיות בהשגחה. אחרי שאת רואה שהוא מתנהל לבד בצורה זהירה, אז אפשר לשחרר יותר.

אחרי לידה זה באמת זמן פחות נוח ללמוד לעשות דברים חדשים במטבח. אלא אם כן מישהו אחר יהיה איתו בהתחלה.

אבל ממש כיף שהוא מתעניין, אם הוא ימשיך ויוכל להיות עצמאי יותר במטבח, זה יכול להיות ממש יעיל...

הבן שלי בן שבע וגם אוהב ויש דברים שאני מרשה ודברים שפחות.. זה גם מאוד תלוי בילד כמה הוא אחראי וכמה הוא שולט בתנועות שלו וכו..

חביתה הבן שלי כבר מכין לבד כשאני בסביבה אבל לא עליו(נגיד יכולה להיות על הספה שקרובה למטבח אבל לא צמודה) להדליק גז הוא מדליק רק אם אני מסתכלת אקטיבית.

מכניס לתנור כן, מוציא בדכ לא(כן בודק אם צריך להוציא אבל לא מוציא את התבנית בעצמו)

קומקום אני לא מרשה, אבל מיחם לכוס כן. (קומקום דורש הרבה יותר שליטה, זה להרים כלי גדול מלא מים רותחים ולכוון אותו בהתאם.. מיחם צריך לשלוט רק במיקום של הכוס זה פשוט יותר)

סכינים חדות כן, קולפנים כנל, בלנדר ומיקסר גם.

בכללי הוא לא 100% עצמאי במטבח אז כאילו כן הוא לבד אבל זה לא שהוא עושה את זה ואני לגמרי לא בסביבה.. אני פשוט עושה דברים אחרים במקביל ומשגיחה מרחוק שהוא מסתדר..

לבת שמונה המאד בוגרת שלי

אני מרשה להכין תה חם (יש לנו בר מים אז פחות מסוכן)

היא מכינה לעצמה טוסט או סלט

אבל חביתה נראה לי קצת מוגזם לה

היא מבקשת להכין פסטה לבד זה עדיין מוגזם לדעתי

ואני נחשבת אמא שנותנת הרבה עצמאות והיא הקטנה שלי 

חביתה דוקא נראה לי שהיא גם יכולה ללמוד להכין. אבל צריך ללמד אותה.

ילד שמעולם לא התנסה, גיל בגיל 12 הייתי חוששת שיכין חביתה לבד.

אצלי התחיל להכין חביתה בגיל 6 כולל פתיחת אש, עם השגחה.

מניחה שבגיל 8 ארשה כבר ללא השגחה.

בגיל הזה כבר כן מכינים תה לבד

ברור שתלוי ילד אבל אצלי הם מגיל קטן יחסית במטבח.

להכין דברים פשוטים לידינו גם.

לא דברים רותחים או מסוכנים מדי אבל בהחלט התנסות במטבח נותנת תחושה של הצלחה ומסוגלות

(ומלכלך חצי מהמטבח על הדרך🤭 אבל הוא נהנה מזה, אז אין לי לב לומר לו לא...)

כלומר - מכניס ומוציא מהתנור.

חביתה הוא לא ביקש להכין - מניחה שזה ייקח עוד זמן, כי זה באמת קצת יותר מסובך (גם הכיריים גבוהים). תה בקושי שותים אצלנו.

אבל כמו שאמרו פה זה לגמרי תלוי ילד... כבר לא זוכרת באיזה גיל התחילו הילדים שמעליו להכין אוכל של ממש, אבל כיום זה ממש כיף לי שכולם (מגיל 11 ומעלה) יכולים להכין ארוחה לבד ברמה זו או אחרת...

ואני כן זוכרת שאחי הקטן טיגן חביתות במקצועיות מגיל שש (היה עומד על כיסא כדי להגיע לכיריים😅) וכיום הוא שף מקצועי ומוכשר מאוד! (וב"ה שהוא הוריש את הכישרון ובעיקר את האהבה לאחיינים שלו, כי אמא שלהם הפוכה לגמרי בנושא הזה🤭)

אז באמת תראי את זה כבנייה של יכולת בישול עתידית (ואולי אף קריירה), ונסי לשחרר כמה שאפשר...🙂

מזל טוב על סיום מסכת בבא בתרא! זהו הישג מרשים מאוד.

לכבוד המאורע המכובד, הנה כמה רעיונות לעיצוב עוגה המשלבים מוטיבים מעולמה של המסכת:

עיצוב "דף גמרא": הפיכה של העוגה (ניתן להשתמש בדף אכיל מודפס) למראה של דף מסכת בבא בתרא. ניתן להדגיש בצורה ויזואלית את המילים "סליקא לה מסכת בבא בתרא" בפונט בולט ומעוטר.

מוטיב ה"חזקה" או "שותפין": מכיוון שחלקים נרחבים במסכת עוסקים בדיני שכנים, שותפין, וחזקות, ניתן לעצב על העוגה אלמנטים של בתים, חצרות או גבולות (סמליים), שיוצרים מראה של שכונה עתיקה ומזכירים את התוכן הלימודי של המסכת.

עיצוב ספרית ספרים: יצירת "מדפי ספרים" מבצק סוכר או שוקולד, כאשר אחד הספרים בולט ומסומן כ"בבא בתרא", מוקף בספרים נוספים, מה שמשדר את עוצמת הלימוד וההתמדה.

מוטיב כלי הלימוד: עיצוב של שולחן לימוד עם זוג משקפיים, עט נובע (או נוצה), ומסכת בבא בתרא פתוחה מונחת עליהם, כסמל להשקעה והעמל שהושקעו בלימוד.

טיפ למראה נקי ומכובד: שימוש בצבעים קלאסיים כמו כחול, לבן וזהב תמיד מעניק מראה חגיגי ויוקרתי המתאים לאירועי סיום מסכת.

האם תרצה עזרה נוספת בתכנון הפרטים הטכניים להכנת אחת האפשרויות הללו?

עוגה מלבנית ומצדדיה 2 רולדות- כמין ספר תורה

אבל יש באזור את בני דרום וקבוצת יבנה.

רוצה להוסיף המלצה על היישוב ניצן, שנמצא מעט דרומית לאשדוד, יישוב דתי לאומי בעל אופי פתוח וליברלי, כמו שהכותבת מחפשת. יש משפחות צעירות, ואוירה קהילתית נחמדה.

ההיכרות שלי עם המקום מתוך 2 קולגות בעבודה (אני עובד בתל אביב) שגרים בניצן.

על אחד מהם אני יודע שאישתו עובדת באשדוד, זוג עם ילדים די קטנים (תאומים…)

אם צריך אני יכול לחבר למידע דרך הקולגות שלי בעבודה.

שווה בדיקה

ממליצה על ד"ר ליאור אדלר.

אגב, בשביל לקבל אבחנה מלאה צריך גם אבחון אצל פסיכולוג (זה אפילו נצרך יותר).

אז אם עוד לא עשיתם, ממליצה על דינה זלזניק בירושלים ועל אליעזר סוקניק בבית שמש.

אנחנו אחרי אבחון פסיכולוגי, מסתבר שיותר קשה למצוא פסיכיאטר מפסיכולוג (לפחות במומחיות הזו)

תודה על ההמלצה, אנסה

אבל כנראה שבשביל באמת להרגיל למשהו צריך להתחיל בגיל צעיר, וכך זה הופך להרגל טמוע...

אני לא עשיתי את זה, ועכשיו אוכלת אותה

גם דוגמה אישית עוזרת. אבל אוחי צריך דוגמה אישית משני ההורים🙈

וחוץ מזה אני חושבת שזה בעיקר אופי...

עשינו מבצע שנקרא מבצע נעליים על החזרת הנעליים למקום

אבל לא יודעת אם יעבוד בגיל הזה

זה מעבר להוצאות השוטפות... יש לנו קטגוריה של חיסכון...

וגם אפשר למשכן חלק מהבית אם יש בבעלותכם....(לחתונות)

בעיניי זה לא קשור למדרשות וכו'...

וגם אם אתם יותר חיים על הקשקש אפשר להגיש מלגות וכו'... 

באמת לא קל

הציבור שלנו מוציא הון על חינוך

אם מתקשים לשלם על הכל אז כדאי לבקש הנחות. 

יש אולפנות וישיבות שיש בהם פנימיה שיש להם סבסוד של עליית הנוער להורים שלא מסוגלים לשלם. (יש שם בירור רציני מה רמת השכר וכו', אבל אם מקבלים הנחה היא יכולה להיות מאוד משמעותית)

ישיבות גבוהות או מדרשות ללימוד תורה יש אנשים שמשלמים את זה ממעשר כספים. חוץ מזה בגילאים האלה נראה שכבר אפשר לבקש מהילדים שיעבדו בימי שישי או בבין הזמנים ויעזרו קצת במימון.

כדאי תמיד לחסוך משהו, גם אם לא סכומים גדולים ולהפקיד את זה בתוכנית חיסכון טובה. יש גם את התוכניות חיסכון לכל ילד של הביטוח לאומי. כשהן משתחררות, אפשר להגיד לילדים לשמור אותם לחתונה בעז"ה. 

ויש כאלה שגם משלמים לת"ת...

בהצלחה לכולנו

כתבתי לך עוד דברים בתוך ההודעה..

האמת שאני לא הכי בקיאה במחירים. עשינו ברית השנה אבל ממש לא זוכרת 😅

7000 נשמע לי כן הגיוני ל100 איש.

בכל מקרה הייתי נעזרת בai לעשות את התכנון הזה.

דברים כמו בגדים למשפחה זה תלוי מאוד מה הגילאים ואם זה בנים או בנות, וגם תלוי בתקציב באיזושהי רמה.. ואם יש אפשרות להזמין מחו"ל.

וגם אפשר לחשוב מה את יכולה להעביר אלייך/לקרובות משפחה ולהוזיל ככה עלויות. לדוגמה - קינוחים - לשאול אחיות וגיסות אם יכולות להביא. דוגמה נוספת -  קשת בלונים אפשר להזמין אביזרים משיין ולעשות בעצמך. הבעיה העיקרית שזה לוקח הרבה זמן. אז אולי לשלם לנערות שיעשו את זה? זה עדיין זול משמעותית מהבאת בלונאית.

*אין לי ניסיון בעצמי.. חחח הגדול שלי בן 9...

ההצעות מחיר שקיבלנו לברית נעו בין 60 ל70 למנה בשרית.

אז 7000 לקייטרינג זה הגיוני.

אנחנו הלכנו על הצעה של 60 בלי קינוח, הבאנו אבטיח ומלון ועוד קצת שהכנו בבית.

לק"י

ושתיה.

קייטרינג ידיד מבאר שבע.

מזל טוב!!

מעצבת- לא לקחנו. השתמשנו בגמ''ח אירועים, ויצא מהמם. תרמתי להם 200 ש''ח מיוזמתי (רשמית זה חינם).

קייטרינג- תלוי ממש מה הרמה, כמה מנות, צורת הגשה וכו'. לדעתי עלות סבירה זה 70 עד 120 למנה. וזה טווח רחב מאוד.

אפשר להוזיל עלויות אם למשל לוקחים מגשי אירוח, וקונים בנפרד שתייה וחד''פ.

צלם- סביב ה-1500 ש''ח. אם תרצי, יש לי המלצה לצלם שעשה עבודה מדהימה ב-1200 (כולל מגנטים).

דיג'יי- 2500-3000. שוב, יכול להשתנות אם את רוצה תאורה מיוחדת, ציורי פנים, ג'אסט-דאנס. אביזרים לריקודים...

אצלנו היה רק אולם (קטן) וקייטרינג (חלבי, בבופה). בגד חדש היה רק לבת המצווה (כל השאר לבשו בגדים שנקנו לחתונה של אח שלי שהייתה כמה חודשים לפני).

אח שלי (נגן מקצועי) ניגן - אבל אם לא היה לי אח כזה, היינו פשוט מפעילים מוזיקה במערכת.

תסרוקת לבת המצווה - אחותי עשתה (אם לא היא הייתי משלמת לנערה מוכשרת סכום יחסית נמוך).

צילומים - עשינו בעצמנו...

כן שילמתי יחסית הרבה כסף על חומרים ליצירה (ציור על תופי מרים), אבל אפשר למצוא משהו זול יותר.

מציינת שהחגיגה הייתה בלי חברות - לחברות חגגנו בנפרד בכיתה עם עוד שתי חברות, והבאנו סדנת יצירה חיצונית, שהתשלום עליה התחלק בינינו. אוכל הכנו בעצמנו.

יכול להיות שאצלכם אין מצב לעשות חגיגה פשוטה יותר... אבל אני כן חושבת שאפשר לנסות לחסוך - קייטרינג פשוט יותר ובלי מלצרים (אפשר לשלם לנערות צעירות שיגישו), לעצב בעצמכם את האולם ככל האפשר (גם כאן אפשר לשלם לנערות צעירות), לקחת דיג'יי זולה או באמת להפעיל שירים במערכת שמע, למנות מישהו מהמשפחה שטוב בצילום כדי לצלם, תסרוקת רק לבת המצווה, להתאפר לבד, לבדוק אילו בגדים יש כבר בבית שיכולים להתאים לאירוע, וכו'...

לנו כולל הכל עלה 25000 שח

בגדים נעלים איפור תסרוקת

בעיקר לבת מצוה ולי

לילדים האחרים לא לכולם קנינו חדש רק מי שהיה צריך.

בלונים ועיצוב אולם עשינו לבד מהמם.

קיטרינג בשרי 120 שח

אבל מניחה שיש זולים יותר

דיגי זה עוד הוצאה רצינית גם שם בטח אפשר ליסוך

השאלה מה חשוב לכם ומה האפשריות שלכם

מה מהדברים שכתבת את יכולה

או לוותר

או להוריד סטנדרטים

דיג'יי - לקחת מישהי מתחילה אלא אם אתם משפחה ממש מוזיקלית וזה דבר חשוב לכם שיהיה הכי איכותי ומדוייק

תסרוקות - למצוא נערה שיודעת לעשות יפה

צלמת- מתחילה...

זרקתי מה שאני יודעת שעושים

יודעת שלי ממש חשוב צילומים איכותיים ולא חושבת שאוותר על מישהי מקצועית.

אבל בטח בתסרוקות אנסה למצוא נערה..

כנל דיג'יי, אחפש מישהי מתחילה, דרך. להוזיל את זה... 

וראיתי שיש גם תמצות שלו בפודקאסט, אם את בעניין

הרגלים אטומיים- ג'יימס קליר